ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

מצד אחד, גוון העור שלהם נע מחום ועד לשחור ממש, מצד שני ברור שהם לא שייכים לגזע השחור כי הם שונים לחלוטין מהאפריקאים. מצד שלישי, ברור שאי אפשר לשייך אותם לגזע הלבן או הצהוב... אז מה הם בעצם?--185.175.34.213 23:08, 2 ביולי 2019 (IDT)

הגזע "הלבן " אינו ממש לבן או "חוורי פנים". קוראים לו "גזע קווקזי" ולו שייכים חלק גדול מההודים, הפרסים, הערבים, היהודים, ועמי אירופה כולל הגרמנים, הרוסים, אפילו הטורקים וההונגרים של ימינו, האנגלים, האיטלקים, הצוענים., הספרדים וכו'. גם רוב עמי דרום אמריקה וצפון אמריקה (ה"לטינים" בפי האמריקאים) ואוסטרליה. ודאי היו הרבה ערבובים - כמו של צאצאי העמים הטורקים והמונגולים עם עמים אירופים כמו יוונים או רוסים , עמים אורליים עם עמים אירופיים סלאביים וגרמאניים, ספרדים ופורטוגזים ואחרים עם אינדיאנים, עמים שמיים כמו הערבים עם שחורים אפריקאים ,מצרים קדומים וכו' וכו'. המושג גזע וסיווגיו הם שנויים במחלוקת. תקרא את הערך גזע (אדם). לפי התאוריות הנאציות המוזרות והלא עקביות חלק גדול מההודים היו "ארים" כמו הפרסים והגרמנים. יתכן שגם חאג' אמין אל חוסייני נחשב לבעל מוצא "ארי". Ewan2 - שיחה 03:16, 3 ביולי 2019 (IDT)

וואלה לא ידעתי שפה זה פורום של נאצים. ציפיתי לתומי לקבל תשובה מדעית.--185.175.34.213 10:10, 3 ביולי 2019 (IDT)

האיראנים הם אותם ארים (וזה מקור שמם). קרוביהם הגיעו להודו. אבל התושבים שחומי העור ששם לא היו קשורים לארים שהגיעו במקור מערבות רוסיה. נראה שהעור הכהה התפתח שנפרד אצל כמה קבוצות שונות של בני אדם (אבולוציה מתכנסת) שחיו באקלים חם עם קרינה רבה. מהמעט שאני זוכר: אוכלוסיות שונות וגם שפות שונות בהודו כוללות תערובות של אותן שתי אוכלוסיות מקוריות. לדוגמה, בדרום הודו לא מדברים בשפות הודו-אריות. Tzafrir - שיחה 10:29, 3 ביולי 2019 (IDT)

השאלה מתבססת על ההנחה שכל אדם "שייך" לגזע כלשהו. ההנחה הזאת אינה מתאימה לתפיסה המדעית הרווחת כיום. כבר המליצו כאן על הערך גזע (אדם). הנה משפט אחד מסוף הערך: "מרבית המחקרים הגנטיים מתנגדים לטענה כי ניתן לשייך את מרבית בני המין האנושי לקבוצה גאוגרפית-יבשתית כלשהי או לקבוצה גזעית כזו או אחרת על בסיס מידע גנטי, או כי ניתן לסווג את המין האנושי למספר קבוצות גזעיות מוגדרות." --א 158 - שיחה 12:23, 3 ביולי 2019 (IDT)

המגוון האתני, הגנטי והלשוני בתת היבשת ההודית שימש במשך שנים רבות כדוגמה הטובה ביותר נגד תאוריות וחלוקות גזע למיניהן. אפילו מדעני הגזע הרציניים ביותר (והיו/יש גם כאלו) התקשו מאוד במיון ההודים לגזע כלשהו, ובדרך כלל נאלצו לפסוק שהם תערובת של מספר גזעים אחרים (כולל קווקזים/ארים). יש לציין שלאחרונה, מחקרים גנטיים מראים שגם "הגזע הקווקזי" ואפילו האירופים לבדם הם למעשה תערובת של לפחות שלוש אוכלוסיות שונות שהיגרו לאירופה בתקופות פרהיסטוריות שונות. H. sapiens - שיחה 14:03, 3 ביולי 2019 (IDT)

במין הומו ספיאנס אין שום הגדרה ביולוגית של המונח גזע שמחזיקה מים. הסיווג על פי צבע עור התגלה כעורבא פרח. סיווג על פי DNA מביא למערכת אחרת לגמרי ונטולת כל חשיבות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:42, 11 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

ישראל תוקפת יעדים בסוריה (סיבה ברורה. זה נשק שיגיע לחיזבאללה). אבל איך מבחינת סוריה שהם לא מגיבה? הרי מבחינתם מדובר בצעד לחימה כנגדם.

מה אתה חושב שיקרה אם הם יגיבו? כרגע, על פי פרסומים - ישראל פוגעת בעיקר בהתעצמות של איראן וחזבאללה אצלם. הפגיעות בצבא סוריה מצומצמות יחסית. מה האינטרס של הצבא הסורי בעניין הזה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

נתקלתי במבחן מסוים שיש בו שאלה כזו, וזו התשובה הנכונה. 82.81.41.237 17:41, 3 ביולי 2019 (IDT)

אולי כי משורה היא כלי למדידת מים כמו ששאלון הוא כלי למדידת תכונות (פסיכולוגיות ואחרות). אולי. ים • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט • 18:18, 3 ביולי 2019 (IDT)

זה לא סדר המילים בשני חלקי השאלה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:14, 6 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

לא מצאתי מה סדר הבנים של דוד.

Sons of David in the english wiki

התנך מביא את רשימת בני דוד בשני מקומות:

• ספר שמואל:
  • רשימת בני דוד שנולדו בחברון: ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים ב'–ה'
  • רשימת בני דוד שנולדו בירושלים: ספר שמואל ב', פרק ה', פסוקים י"ג–ט"ז
• דברי הימים: שתי הרשימות מופיעות ביחד כחלק משושלת היוחסין שבתחילת הספר: ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוקים א'–ט'

שתי הרשימות כמעט זהות (הבדל לדוגמה: שמו של הבן השני).

יכולת למצוא את הקישור לכך בערכים שעוסקים בבניו הפחות חשובים של דוד. Tzafrir - שיחה 09:21, 9 ביולי 2019 (IDT)

תודה מראש לכם.

גם בקטבים של כדור הארץ יש מים קפואים וגם בקטבי מאדים.

האם קטבים עם מים קפואים בפלנטה ארצית שרחוקה מספיק מכוכב של מערכת שמש זו תופעה מדעית מוגדרת היטב ואם כן איך מסבירים זאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן יש במאדים מים קפואים בקטבים. כך גם בכדור הארץ. זו לא " תופעה מדעית מוגדרת היטב", אלא תצפית. איך מסבירים זאת:

מים היא תרכובת כימית נפוצה למדי ביקום ולכם גם בדיסקה קדם פלנטרית. ולכן סביר מאוד שבכל פלנטה יהיו מים בכמות זו או אחרת. הים קופאים בקטבים מסיבה שהקטבים הם בתנאי טמפרטורה ולחץ המתאימים לקיפאון של מים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:06, 4 ביולי 2019 (IDT)

גם בקטבים של הירח (Lunar water). H. sapiens - שיחה 16:47, 4 ביולי 2019 (IDT)

הקטבים ברוב המקרים מקבלים קרינת שמש בזווית שטוחה מאד, ולכן הם קרים יותר משאר הפלנטה/ירח. בקטבים בהם המצב אינו כך (למשל אורנוס, אאז"נ) הקטבים אינם המקום הקר ביותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 11 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב איזו סיבה יש חמפרסמי רכב באתר להסתיר בתמונה את מספר הרישוי של הרכב על ידי צביעה של מספר הרישוי בצילום? -Nirvadel - שיחה 10:03, 4 ביולי 2019 (IDT)

עפ"י הכתבה הזאת, שועלה הלכה ברגל מנורווגיה לקנדה: https://www.apnews.com/4db0c8f440c0419b8026d7a9e20ce295 איך זה ייתכן? לפי כל המפות, בין שתי הארצות מפרידים אלפי קילומטרים של מים.--185.175.34.213 15:26, 4 ביולי 2019 (IDT)

לפי הכתבה, השועלה הלכה 4,415 ק"מ מאיי סבאלברד (השייכים לנורווגיה) לאי אלסמיר (השייך לקנדה). מוסבר גם שאוקיינוס הקרח הצפוני מכוסה קרח באופן המאפשר מעבר לצפון אמריקה דרך גרינלנד. לפי החוקרים המרואיינים לכתבה, הגירת שועלים "נורווגים" לצפון אמריקה בדרך זו אינה נדירה, אלא שהשועלה הספציפית הזו עברה מרחק גדול בפרק זמן קצר יחסית (ארבעה חודשים). H. sapiens - שיחה 16:04, 4 ביולי 2019 (IDT)

קראתי את הכתבה וגם את הערכים על האיים המדוברים. אבל הרי האיים, כשמם כן הם- איים, דהיינו מוקפים במים. מה זה אומר שהאוקיינוס מכוסה בקרח? אז זה לא אוקיינוס, זה קרחון. במה הוא שונה מאנטרקטיקה?--185.175.34.213 17:05, 4 ביולי 2019 (IDT)

הבדל משמעותי. אנטארקטיקה היא (בעיקר) יבשה מכוסה בקרח, ואוקיינוס הקרח הארקטי הוא (בעיקר) ים מכוסה בקרח. רציפות הקרח משתנה כתלות במרחק מן הקוטב הצפוני, קו האורך ועונת השנה. קרוב מספיק לקוטב זה נראה כמו בתמונה משמאל. H. sapiens - שיחה 18:18, 4 ביולי 2019 (IDT)

אגב, תודות לשאלתך נזכרתי באחד הספרים האהובים של ילדותי הרחוקה: "נווט האמיץ" מאת רדקו דון הוא רובינזון קרוזו אינואיטי ששורד שנתיים (לזכרוני המעורפל) באי בודד באוקיינוס הקרח, שאליו נקלע וממנו גם נחלץ במזחלת רתומה לכלבים. כל השיקולים של חציית הקרח נידונים בפירוט מרתק. H. sapiens - שיחה 19:20, 4 ביולי 2019 (IDT)

תודה רבה, סאפיינס :) אז רק לוודא שהבנתי נכון- בעצם חלקים גדולים ממה שנראה במפה כמים זה בעצם קרח מוצק?!--185.175.34.213 12:31, 5 ביולי 2019 (IDT)

נכון. אפשר למצוא גם מפות שמראות את האוקיינוס הקפוא בצבע לבן, אבל זה עלול להטעות כי זה מאוד משתנה לפי עונת השנה. במפה שהוספתי עכשיו רואים את איי סבאלברד (מהם יצאה השועלה) בים חופשי מקרח, אבל אם תקרא את האותיות הקטנות זה המינימום, מן הסתם בשיא הקיץ, כלומר בחורף סביר שלפחות חלק מן האיים מוקפים בקרח. וכמובן שגם קרח עלול להשבר לך מתחת לרגליים. אני עכשיו תוהה אם ציירי המפות מעדיפים שלא לחשוף את עצמם לתביעות בסגנון "הלכנו לעשות סקי איפה שצבעתם בלבן ובני המשפחה שלי טבעו". H. sapiens - שיחה 15:04, 5 ביולי 2019 (IDT)

תודה רבה :) שבת שלום.--185.175.34.213 15:29, 5 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב אם אדם שאין לו ילדים נפטר ללא צוואה ויש לו חשבון בנק, מה קורה עם הכסף? האם יורשים פוטנציאליים כמו נגיד אחים/בני דודים צריכים לפנות לבנק תוך הצגת מסמכים המעידים על קשר משפחתי? ואם הם לא עושים זאת, אז? תא ייעוץ משפטי כאן, סתם סקרנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:32, 4 ביולי 2019 (IDT)

יורש אינו יורש עד שניתן צו ירושה על ידי בית המשפט. מי שמאמין שהוא יורש צריך להגיש בקשה לבית המשפט. אם אין יורשים הכסף עובר לידי האפוטרופוס הכללי. הבנק אפילו לא ידבר איתך בלי צו ירושה או צו קיום צוואה. שנילי - שיחה 18:50, 4 ביולי 2019 (IDT)

כלומר אם אדם נפטר ללא כתיבת צוואה, אז כספו הולך לאיבוד (מועבר למדינה)? כי אם אין צוואה, אז אין יורש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:47, 4 ביולי 2019 (IDT)

לא. ר’ ירושה#ירושה על פי דין_2. האפוטרופוס הכללי יקבל את הירושה רק אם אין יורשים אחרים או אם היורש יצווה את הכסף למטרה כללית והאפוטרופוס ישמש כנאמן. Tzafrir - שיחה 20:18, 4 ביולי 2019 (IDT)

אההא, אני רואה. אז לפי מה שהבנתי, קיים אלגוריתם קבוע בחוק לפיו הכסף מחולק. השאלה עכשיו האם נדרש תהליך של פניה לבית דין שיחלק את העיזבון בהתאם לאלגוריתם הנ"ל (הפסקה "צו ירושה וצו קיום צוואה") או שמדובר במנגנון אוטומטי ש"מופעל" (על ידי מי?) ברגע שאיש נפטר? באם לא היתה פניה של מי שטוען להיות יורש, מיהו הגוף המטפל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:38, 4 ביולי 2019 (IDT)

כפי שכבר נאמר לעיל, העיזבון מחולק על פי צו ירושה. אם אין בן זוג או קרובים, האפוטרופוס הכללי הוא שיבקש את צו הירושה. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:35, 5 ביולי 2019 (IDT)

והאפוטרופוס לא מחוייב לעשות מאמץ לאתר את היורשים? אני יודע שמתפרסמות מודעות עם מידע על פטירות בעיתונים, אבל השאלה אם לא נדרש מאמץ אקטיבי. כנ"ל במקרה שאדם פרטי מבקש צו ירושה - נניח בן דוד. איך מחליטים אם אין יורשים נוספים? האם חובת מגיש הבקשה לנסות לאתר יורשים אחרים, או שבית המשפט יוזם בירור כזה? דב ט. - שיחה 13:02, 8 ביולי 2019 (IDT)

הנה תשובתי החובבנית: כאשר מגישים בקשה לצו ירושה לבית המשפט, נערך דיון שבו על המבקש להביא עדים המכירים את המנוח, ומסוגלים לאשר שהמבקש או המבקשים הם קרוביו הרלוונטיים היחידים של המנוח. דוגמה: אם שכן שלי, שאני מתגורר לידו מאז שילדיו היו קטנים, נפטר, אני יכול להעיד שבכל שנות היכרותי אתו הוא התייחס רק לילדים אלה כאל ילדיו, ולא ראיתי מעולם אנשים אחרים היכולים להיחשב כילדיו. סביר בעיני שלבית המשפט (או בית הדין הרבני, שגם ממנו ניתן לבקש צו ירושה) יש גישה למרשם התושבים, המספק למטרה זו מידע על קרוביו הרלוונטיים של אדם. קורה שלפעמים צץ אדם וטוען שהוא ילדו מחוץ לנישואים של המנוח, ושהמנוח התנכר לו, אך הוא ראוי להיות יורש. חובת ההוכחה כאן היא על מי שטוען זאת. דוד שי - שיחה 20:44, 9 ביולי 2019 (IDT)

דבר כזה אפשר לבדוק בכל זכות. אן שרלי - שיחה 19:54, 10 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב מישהו מכיר את השיר "בחצר סובבה חזירה שמנמנה" (את כל המילים אפשר לראות כאן ), ויודע מה המקור? תודה מראש, יונת זהב - שיחה 10:31, 5 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

איך זה שאומרים "לשבת" ו"יושב"? כלומר האות ת' - מה הולך איתה? לאיפה היא נעלמה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:07, 5 ביולי 2019 (IDT)

https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%81%D7%91_(%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9)

לָשֶׁבֶת - יָשַׁב, שם פועל

. שם הפועל

ב◄לשון חז"ל חל שינוי בשימוש במקור הנטוי: הגזירה שלו היא לרוב מצורת העתיד של הפועל, לא מצטרפים אליו כינויי גוף חבורים, ומקדימה אותו האות ל' בלבד. לצירוף של האות ל' + המקור הנטוי בלשון חז"ל נהוג לקרוא שם הפועל. דוגמאות: לילך (במקום ---ללכת---), לומר (במקום לאמור).

שימו לב בניגוד ללשון המקרא, שבה הצורה הבסיסית היא המקור הנטוי וניתן להקדים לה את כל אותיות בכל"ם, בלשון חז"ל, שם הפועל (כולל הל' בראשיתו) נתפש כמילה שלמה, ואין מפרקים אותו: ניתן להקדים לו רק את אות השימוש מ'. למשל, המלה "לשמור" נחשבת בלשון חז"ל כמילה שלמה, וניתן להקדים לה את האות מ' ("מלשמור"). בלשון המקרא, לעומת זאת, התחילית מ' תבוא במקום התחילית ל' ("משמור"). 141.31.128.162 17:37, 5 ביולי 2019 (IDT)

יש שני שורשים שונים: י.ש.ב וממנו ישב ולשבת וש.ב.ת וממנו שבת ולשבות. Tzafrir - שיחה 18:21, 5 ביולי 2019 (IDT)

Tzafrir אז מאיפה הת' ב"לשבת"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:51, 5 ביולי 2019 (IDT)

מגיעה מאיפה שמגיעה הת’ של „לרדת״ או „לצאת״. היא אינה חלק מהשורש. אם היית מסתכל בקישור ששם האלמוני, היית רואה שהשורש הזה הוא מגזרת נפ"יו. Tzafrir - שיחה 00:46, 6 ביולי 2019 (IDT)

הת"ו כאן היא מעיקרה סיומת הנקבה t- (= -ֶת בסוף מילה עקב פירוק צרור עיצורים, ע"ע משקלים סגוליים), וריאנט של at- (= -ָה). צורות מקור נטוי בסיומת הנקבה שרדו גם בגזרות אחרות, למשל "לְאַהֲבָה" (כאן בסיומת at- = -ָה). במקרה של שֶׁבֶת (ופעלים אחרים מגזרת פ"י שנוטים באותה צורה, כמו גם כמה מפעלי פ"נ) הצורה חסרת הסיומת קצרה ביותר, ולכן השתלט הדגם המוארך. ראה יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות, הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 170. ראובן מ. - שיחה 15:11, 6 ביולי 2019 (IDT)

אני משתמש ב MediaWiki בגרסה 1.32.0 בעברית ומנסה להריץ את קוד ה JS הבא שעובד בלי שום בעיה ב Chrome Console אך לא עובד דרך Common.JS:

window.setTimeout(() => {
    const [...elements] = document.getElementsByTagName("*");
    elements.forEach((element) => {
        if (element.textContent == "X") {
            element.textContent = "Y";
        }
    });
}, 1000);

ניסיתי להסיר את ה setTimeout() ולעטוף הקוד ב:

window.addEventListener('DOMContentLoaded', (event) => {});

אך זה לא מסייע.

מה יכולה להיות הבעיה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשמח לשמוע רעיונות איפה ניתן למצוא זוכים של פרס זה מ-1939 ועד 1970. חיפוש בגוגל, ובאתר האקדמיה הצרפתית לא עזר, אבל גם הצרפתית שלי לא משהו. אמא של גולן - שיחה 13:30, 7 ביולי 2019 (IDT)

את חתני הפרס ללאנד בשנים 1960-1939 ניתן לראות בערך הוויקיפדיה באנגלית Lalande Prize. בשנת 1961 מיזגו את פרס ללאנד עם פרס ואלז (Prix Valz) והוא נקרא פרס ללאנד-ואלז. אבל הוא לבסוף לא הוענק לאיש בשנים 1961-1968. הוענק בשנת 1969 בלבד לאנדרה באראן (André Baranne) על תרומותיו באסטרונומיה האופטית. ובשנת 1970 שוב הפרס לא הוענק לאיש והפסיק להתקיים. ראי את הערך פרס ואלז -Prix Valz. ‏ Ewan2 - שיחה 01:50, 8 ביולי 2019 (IDT)

הי, Ewan2 תודה על התשובה. אני זו שמוסיפה לערך באנגלית ובצרפתית יחד עם אנשים נוספים, כאשר אנחנו מחפשים ממקורות לזוכים מ-1939 ... המקורות בערך פרס ולץ אכן עוזרים למצוא חלק מהזוכים. לא מצאתי מקור שהוא אוחד ב-1960 לעומת 1970 (הערך באנגלית אומר איחוד ב-1970). האם תוכל להפנות אותי למקורות? אמא של גולן - שיחה 10:37, 8 ביולי 2019 (IDT)

הי, את צודקת, טעיתי, המיזוג בין פרסי ללאנד וואלז קרה ב-1970 והוא הוענק עד 1996. ואז אנדרה באראן קיבל ב-1969 עדיין פרס ואלז. אולם פרס ללאנד הבנתי שלא הוענק בכלל בין השנים 1969-1961. (החל מ-1970 נקרא פרס ללאנד-ואלז). רואים את זה בפרוטוקולים בצרפתית על הענקת פרסים של האקדמיה הצרפתית למדעים בשנים האלה, המופיעים ברשימת הביבליוגרפיה של הערך Valz Prize באנגלית /

הם נראים כך: "Prix et Subventions Attribués en 1961: Astronomie". Comptes Rendus Hebdomadaires des Séances de l'Académie des Sciences. 253: 2811. December 9, 1961. וכך הלאה בכל שנה. ויש להם קישור לאתר הספרייה הלאומית הצרפתית. שם מצויינים אלו פרסים הוענקו בכל שנה בכל תחום. Ewan2 - שיחה 03:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

בערך גל (מים) לא הצלחתי להבין איך בדיוק זה נוצר. כדאי לשפר את הערך. אשמח לפחות כאן להסבר קולח וברור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעלי הידע בכדור הארץRonavni ,אילן שמעוני, Tshuva, hagay1000, Shayshal2, bambiker ‏? קובץ על יד • שיחה • 16:46, 10 ביולי 2019 (IDT)

בעיקרון ברוב המקרים רוח מעבירה אנרגיה לשכבה העליונה של המים, ומביאה להסעה שלהם עם כיוון הרוח. השטח עליו נושבת הרוח דוחף את השטח שסמוך אליו, שדוחף את השטח שסמוך אליו - כלומר גל, שמעביר את האנרגייה שבמקור התקבלה מהרוח.
אבל בפועל מדובר בתהליך מורכב הרבה יותר, שידוע שהוא אינו ידוע. המצאותם של גלי ענק בלב הים אינה מוסברת על ידי המודל הפשוט הזה. לפני 12 שנים (הפעם האחרונה שהתעדכנתי) היו השערות שצריך בכלל להשתמש במשוואת הגלים של שרדינגר, שנמצאת שנות אור מעבר לידיעותי.
ישנם גורמים אחרים, נדירים יותר, להווצרות גלים. התפרצויות געש תת ימיות (קורה הרבה לאורך קווי המגע בין לוחות טקטוניים), גלישת אדמה, סלעים או לבה אל הים, רעידות אדמה ובטח פיספסתי עןד עשר או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:34, 11 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

האם קיימת דרך לאכול קצת בשר מחייה מבלי להרוג אותה או לפצוע בצורה קשה (כלומר להשאיר אותה נכה)? האם עושים את זה, לדוגמה בשביל לדעת איזו פרה טעיה יותר לפני השחיטה?

תאורטית כפי שעושים ביופסיה לצרכים רפואיים, ניתן לעשות גם לצורך כזה, למרות שגודל הדגימה שניתן להשיג עשוי להיות מיקרוסקופי מכדי לטעום אותו. מעשית לא מוכר לי שעושים דבר כזה ולא ידועה לי סיבה הגיונית לעשות זאת. אני בספק אם לפי טעם של חלק אחד ניתן לדעת את הטעם של כל חלק אחר בגוף. ממילא פרה או כל בהמה אחרת שגודלה או הופנתה לשחיטה, קרוב לוודאי שלא כלכלי להמשיך לגדלה, ולכן סביר שתשחט בכל מקרה, ובדיעבד אם מסיבה כלשהי יסתבר שבשרה אינו ראוי למאכל אדם הוא יפסל, ויתכן שיש צורות אחרות להשתמש בו, למשל לטחון לצורך האכלת בעלי-חיים. H. sapiens - שיחה 08:47, 9 ביולי 2019 (IDT)

לא יודע אםן ניסו דבר כזה, אבל רק אציין שביהדות הדבר אסור כאחת משבעת מצוות בני נוח. אבר מן החי – ירח אפל – שיחה 12:32, 9 ביולי 2019 (IDT)

טפילים מסוימים מסוגלים לאכול בשר של בעלי חיים לאורך זמן בלי להרוג אותם. בפרט זה נכון לטפילים מוצצי דם. לגבי בני אדם, שבט המסאי כולל בתזונתו דם של פרות, אבל לא כמרכיב מרכזי. בברכה, Easy n - שיחה 20:26, 9 ביולי 2019 (IDT)

אם כבר, לחלוב פרה זה דרך יעילה יותר לאכול ממנה ולהשאיר אותה שלמה (ואפילו כשר הלכתית). H. sapiens - שיחה 21:54, 9 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

היי שלום! שמי גילעד ואני, כמו רבים ניסינו להקים דף לרב יגאל כהן. דף שנמחק לנו כבר כמה פעמים ללא סיבה ממשית. אתם צריכים להבין, הרב יגאל כהן זהו דמות מאוד ידועה בקרב הציבור הדתי וגם החילוני. הרבה אנשים מחפשים לדעת עליו מידע וכמובן הולכים לויקיפדיה אך נשארים ללא מענה למרות שכן נעשה ניסיון לתת לאותם אנשים את המידע. הרב יגאל כהן הינו משפיען בכל הקשר בתחום הזה אנשים שומעים אותו ברשותות החברתיות , ביוטיוב עם אלפי צפיות ואלפי נושאים . אשמח להתייחסות ועזרה בנושא . בתודה ,גילעד

לא הובהרה חשיבות אנציקלופדית

גילעד, ראה שיחה:יגאל כהן (רב). תוכל להוסיף שם את עמדתך. דוד שי - שיחה 20:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

נניח שהנדסית זה אפשרי לבנות בניין בצורת פירמידה הפוכה (בסיס צר מאוד, גג רחב מאוד). האם במקרה כזה, משלמים ארנונה לפי החלק הצר (שתופס שטח של העיר) או לפי הקומה העליונה שהיא הרחבה ביותר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:01, 9 ביולי 2019 (IDT)

תלוי מי גר שם Sima shimony - שיחה 17:25, 9 ביולי 2019 (IDT)

הנדסית הדבר אכן אפשרי, למשל בבניין בנק ישראל ובמגדלי תוצרת הארץ. ארנונה מחושבת לפי השטח הבנוי של כל אחת מהקומות, ולא לפי שטח הקרקע של הקומה הראשונה, כך שלצורת הבניין אין חשיבות. דוד שי - שיחה 20:31, 9 ביולי 2019 (IDT)

אז כל קומה משלמת ארונה אחרת לפי השטח? נחפור יותר: אם הקומה שלי הולכת ומתרחבת, כך שהרצפה והתקרה הם בשטח שונה, אז אני משלם לפי רצפה? ללא תלות בגובה התקרה ושטח התקרה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:03, 9 ביולי 2019 (IDT)

לפי הרצפה. קובץ על יד • שיחה • 16:37, 10 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

לפלשתינאים יש אפשרות פיזית לצאת משטחי איו"ש ולהגיע לחיפה. ואם אני לא טועה היתה אופציה כזאת לאורך מרבית ההיסטוריה מ-1967. לחלק מהמשפחות אני בטוח שיש מסמכים המעידים על כך שביתים רבים בחיפה שייכים למשפחותיהם.

אז מה מונע (או מנע בעבר) ממשפחה להגיע ברכבה הפרטי לביתם הפרטי בחיפה שמנמצא במצב רע, לשקם אותו ולגור בו? (וגם אם נניח שזמן השהות שלהם בישראל מוגבל, בכל זאת לנכס יש ערך כלכלי לא קטן שניתן לנצל). אז מדוע זה לא קורה? 213.55.225.83 00:54, 10 ביולי 2019 (IDT)

משום שלפי מה שאני יודע, ה"אפשרות" שהזכרת פשוט לא קיימת. אבל אולי אני טועה, אשמח אם תציין אסמכתא. דגש — 00:56, 10 ביולי 2019 (IDT)

ראשית, אפשרות פיזית להיכנס לישראל (שגם היא הייתה מוגבלת כל הזמן) אינה מספיקה, שכן ישנו איסור לצאת בלי היתר והם היו עשויים להגיע לכלא. שנית, גם אם היו מגיעים לבית שהיה שייך להם בחיפה הם היו מגלים שהוא בגדר נכס נפקד ולכן מנוהל על ידי המדינה ומושכר (או אולי אפילו נמכר) לאדם אחר, כך שאינם יכולים לנצל את ערכו. למעשה, למיטב ידיעתי (לא קראתי את הספר או ראיתי את המחזה או הסרט שהופקו לפיו) המפגש בין המשפחה הפלסטינית שגרה בבית לפני 48 ליושביו היהודים אחרי 67 הוא המרכז של הספר (וכאמור המחזה והסרט) השיבה לחיפה. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:03, 10 ביולי 2019 (IDT)

אין אפשרות פיזית להגיע בקלות לכל מקום, צריך אישור מיוחד, למשל אישור עבודה, רק למי שעובד. הבתים שהיו שייכים להם תפוסים או נהרסו, כך שאין להם ממילא לאן לחזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום, הקמתי אתר MediaWiki שבניגוד לויקיפדיה העברית שעוסקת בכלל הנושאים; הוא עוסק במספר מצומצם של נושאים ולפעמים אם אני יוצר קישור לנושא קשור הוא אדום וגם לא יהיה עליו ערך ולכן במקרה כזה אולי עדיף שתתבצע בדיקה אוטומטית אם יש ערך אצלי ואם אין אז תבוצע הפניה לערך באותו שם בויקיפדיה העברית. איך ניתן לבצע זאת בתבנית בתחביר MediaWiki? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב האם בימי ברית המועצות סבלו היהודים מהגבלות על רכישת השכלה? אם כן, האם זה היה בשיטת נומרוס קלאוזוס? וכן עד כמה רחבה הייתה התופעה? יחס הזהב - שיחה 03:30, 10 ביולי 2019 (IDT)

in the late 1940s during the initial phase of the Cold War and the tide of the anti-"rootless cosmopolitan" campaign a de facto ---gross--- discrimination of Jewish applicants was reintroduced in many institutions of higher education in the Soviet Union until Perestroika.כך ויקי האנגלית. 129.69.140.138 12:51, 10 ביולי 2019 (IDT)

רשמית לא היתה אפליה כלפי יהודים. בפועל, בהרבה מועצות היה "תעדוף של האוכלוסייה המקומית" וניסיון לגשר על הפער בו אחוז היהודים במוסדות החינוך (שהיה "גבוה מדי") לבין מאחוזם באוכלוסיה המקומית. כלומר היתה מין "העדפה מתקנת" שמטרתה להעלות את אחוז המקומיים (מה שנקרא национальные кадры בג'רגון הסובייטי) הנמוך יחסית. אם הינך קורא רוסית ניתן לראות דיון כאן. שים לב שלא רק היהודים נפגעו מאותה "העדפה מתקנת", אלא כל מי שלא נמנע עם הלאום המרכזי. לגבי היקף וגודל, קשה להעריך את התופעה מכיוון שהיתה לא רשמית. ובנוסף היו שיטות רבות לעקוף אותה (לדגומה להגיע לערים מרכזיות כמו קייב, לנינגרד או מוסקבה בהם מוסדות לימוד גדולים). אם אתה קורה רוסית, מומלץ מאוד לקרוא ערך בויקירוסית אנטישמיות במתמטיקה סובייטית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:06, 10 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב שהדגים נושמים? האם הוא נמצא בכל נקודה בים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החמצן מגיע למים מהאוויר על ידי המסה, וכן כתוצר הפוטוסינתזה המתרחשת באצות ובצמחים הגדלים במים. וויקי.

התהליך האחראי לכך הוא פעפוע המתרחש בממשק אויר-מים. ניתן להצפות בתופעה ע"י הכנסת חומר צובע למים. כמו שקית תה בכוס מים (ללא כפית). בנצי - שיחה 16:58, 20 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב שלום!

יש לי טיוטה, אבל איני יודעת אם היא בשלה להעלאה למרחב הערכים. (אבין אם תגידו שלא, עבדתי עליה שעה בערך:). הנה הטיוטה. אן שרלי - שיחה 19:52, 10 ביולי 2019 (IDT)

לא בשלה, השווי לערכי חוקים אחרים, ואולי תרחיבי ותשפרי לפיהם. דוד שי - שיחה 21:58, 10 ביולי 2019 (IDT)

תודה רבה. אן שרלי - שיחה 22:47, 10 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

ישראלים באו מהיהודים בגולה, שנחשבו לרוב להרבה יותר משכילים, חכמים ומצליחים ביחס לאוכלוסיה המקומית. אבל בישראל יש תרבות שלא רואה בהשכלה ערך של ממש, כמות גדולה של ילדים לא זכאים לבגרות (שלא נדבר על השכלה גבוהה), מורים משתכרים נמוך ונמצאים בתחתית של מעמד הביניים במקרה הטוב. יש כמות ענקית של אנשים שמתקשים במתמטיקה ממש בסיסית ואנשים שלא קראו ספרים מימיהם. מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות.

השאלה היא מודע זה כך? למה "עם הספר" כל כך לא חכם? אז נכון שיש פה היי-טק ונכון שיש מלא סטרטאפים ואוניברסיטאות מלאות בסטודנטים. אבל הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית. בשיא הרצינות פגשתי אנשים שלא שמעו על נחתה על הירח ועל מלחמת האזרחים האמריקאית. איך זה מסדר עם הדימוי של יהודים כחכמים? 213.55.224.17 00:08, 12 ביולי 2019 (IDT)

בישראל יש תופעה מעניינת, שלא לומר מוזרה: הממוצע נמוך מממוצע OECD, אבל העשרימון העליון גבוה באופן ניכר מהעשרימון העליון של ה OECD. זה אכן אומר דרשני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:43, 12 ביולי 2019 (IDT)

לא "מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות". בוודאי לא כדי להשוותה לתרבות במדינות אחרות (תהיה בטוח שתלונות יש בכל מקום). לדעתי הטענה על ההשכלה המופלאה של היהודים בעברם מופרזת, (תלונות על הרמה הנמוכה של רוב העם היו גם בעבר), וכמוה הטענה על הבורות הגדולה של הישראלים כיום. דב ט. - שיחה 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)

אני באופן כללי מסכים. עם זאת ניתן לראות למשל שבהגניוס היהודי אין כמעט דבר על מדינת ישראל. למעשה, אותם מקורות מפוקפקים אשר טוענים שמנת המשכל של יהודים בארצות המערב גבוהה ב-10 או 15 נקודות מעל הממוצע, טוענים שבישראל היא נמוכה מעט מן הממוצע של מדינות המערב. זה כמובן מקלקל להרבה אנשים את תאוריות העליונות החביבות עליהם. H. sapiens - שיחה 18:28, 18 ביולי 2019 (IDT)

לא ראיתי מקורות כאלה בערך. כמעט כולו מוקדש לא לממוצע אלא למקרי הקצה. גם בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מדענים בולטים מאד, בכלל זה שישה זוכי פרס נובל במדעים וארבעה זוכי פרס טיורינג. דב ט. - שיחה 19:16, 18 ביולי 2019 (IDT)

אחוז המדענים הבולטים בישראל גם הוא לא נידון בערך, ומסיבות טובות. כשליש עד חצי מאוכלוסיית היהודים בעשרות השנים האחרונות חי בישראל, אך רחוק משליש או חצי היהודים הזוכים בפרסי נובל באותה תקופה, לפחות לפי הערך (לא מכיר נתונים לגבי פרס טיורינג). H. sapiens - שיחה 19:38, 18 ביולי 2019 (IDT)

דוגמה יותר קיצונית: הערך הגניוס היהודי מתהלל בכך שלפי ספירה של מישהו אלמוני ברשת, 45% מ-64 השחמטאים המדורגים כטובים ביותר בכל הזמנים היו ממוצא יהודי. כמה מתוכם חיו בישראל? למיטב ידיעתי 0. H. sapiens - שיחה 19:47, 18 ביולי 2019 (IDT)

זכיה בפרס נובל היא לא רק אינדיקציה לחוכמה יתרה, אלא גם לתשתיות מדעיות מעולות. עוזי ו. - שיחה 23:01, 18 ביולי 2019 (IDT)

זה כמובן נכון אבל: א) גם יהודים בחו"ל לא כולם חיים במדינות עם תשתיות מדעיות מעולות. ב) במדינה שבה רוב האוכלוסיה יהודית (המון גאונים לפי תאוריות העליונות) היית חושב ש-70 שנה יספיקו לבניית תשתיות מדעיות מעולות. ג) דוגמת השחמט למעלה מראה שלא תמיד ניתן להאשים את התשתית. H. sapiens - שיחה 14:08, 19 ביולי 2019 (IDT)

עדיין צריך להסביר איך זה שעם של טפשים (לא "פחות חכמים מיהודי הגולה, שהם קבוצה יוצאת דופן", אלא במפורש "טפשים", בלשונו של השואל) מגיע בכל זאת להישגים מדעיים בלי פרופורציות לגודלו. (כפי שמתבטא בפרסים לפחות - אותם פרסים שמככבים ב"הגניוס היהודי"). מדינת הטפשים אולי זוכה בפחות פרסים לנפש מיהודי העולם, אבל לא פחות ובדר"כ יותר מרובן המכריע של מדינות המערב. דב ט. - שיחה 10:30, 21 ביולי 2019 (IDT)

נדמה לי שכל המתדיינים כאן לא מסכימים עם ה"טפשים" בלשונו של השואל, למרות שזיהה אותם מפורשות עם ישראלים, ולא עם יהודים בכלל כפי שייחסת לו באופן מטעה. עם זאת עדיין לא ראיתי אסמכתא שמדינת ישראל זוכה ביותר פרסים לנפש מרובן המכריע של מדינות המערב. הערך הגניוס היהודי מקפיד שלא לספור, למרות שאינו חושש ממחקר מקורי בכל הקשור ליהודי התפוצות. אני גם בספק רב אם קומץ הישראלים הזוכים בפרסי נובל יספיקו ע"מ לבסס מובהקות סטטיסטית, אפילו אם אכן יימצא טרנד לטובתם, שאותו עדיין לא ראיתי. H. sapiens - שיחה 12:48, 21 ביולי 2019 (IDT)

לא נראה לי שאתה משתדל במיוחד לרדת לסוף דעתי. למשל לא "ייחסתי לו בטעות" אמירה כלשהי על היהודים, אלא ציינתי שהוא אמר שהישראלים הם טפשים, ולא סתם שאינם חכמים כמו יהודי העולם.

נסתפק בהסכמה (שעולה כאן לראשונה) שהישראלים אינם טפשים כפי שמרמזת שאלתו.

לגבי פרס נובל, המספרים אכן קטנים. תוכל לראותם כאן List of countries by Nobel laureates per capita#Scientific prizes. שים לב שכוללים כמובן פרסים מלפני 1948. אם לא תספור אותם, ישראל תעקוף בטבלה את רוב המדינות שמעליה. דב ט. - שיחה 13:08, 21 ביולי 2019 (IDT)

אני לא בטוח שאתה משתדל לרדת לסוף דעתי, בהתחשב שהסכמתי אתך כבר בעריכה הראשונה שלי בסעיף הזה. סכל אופן תודה על הקישור. אם עושים תיקון לשנות קיום המדינה, כדאי לעשות תיקון לעוד משהו: 4 מתוך 8 הזוכים הישראלים במדעים (לויט, וורשל, כהנמן ואומן) נספרים גם ברשימת הזוכים של ארה"ב. אני בספק אם יש עוד הרבה מדינות שלהן אחוז כזה של זוכים משותפים עם מדינה אחרת. אם זוכים משותפים נספרים כחצי, ייתכן שמעמדנו בדרוג דווקא מתדרדר. H. sapiens - שיחה 22:40, 21 ביולי 2019 (IDT)

דב ט.: יצא לי מספר פעמים לעשות מסלול של רכבת חשמלית בציריך->שדה תעופה ציריך->נתב"ג-> רכבת ישראל-> מטרונית. הרמה התרבותית הולכת ויורדת בהדרגה. ניתן לראות זאת בלבוש, עוצמת הדיבורים בנייד, רמת אגרסיביות במקרה של תקלות, מיקום הנחת תיקים, התחשבות בנוסעים אחרים ועוד ועוד. לגבי השכלה: יכול להעיד שבברה"מ אחד המאפייינים של משפחה יהודית היתה השכלה אקדמאית. אפשר לקרוא איזכור לכך בערך המאבק נגד קוסמופוליטיות לדגומה. ובישראל נתקלתי לא פעם בתופעת Anti-intellectualism בה אנשים מזלזלים בהשכלה אקדמאית ורואים במחקר מדעי בזבוז זמן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:43, 18 ביולי 2019 (IDT)

אני מכיר תלונות דומות על רמה תרבותית נמוכה, שנמצאת בירידה, מלפני 20, 30 ו-40 שנה. ואני מכיר תלונות כאלה כיום מארה"ב ומדינות מערביות אחרות. ייתכן שאתה צודק, אבל הרושם עלול להטעות. לגבי השכלה אני מניח שלא 100% מיהודי ברה"מ היו אקדמאים, ובין הלא משכילים היו גם כאלה שבזו למשכילים (אמנם גם אני מכיר את הטענה שאצל הרוסים, בכלל, יש כבוד בסיסי להשכלה ולתרבות גם אצל אנשים שבעצמם הם בורים. אולי). בכל אופן התייחסתי לעבר היותר מרוחק, ליהודים שחיו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - על כל מדען או שחמטאי מפורסם היו 1000 חייטים וסנדלרים עניים שידעו קרוא וכתוב אבל לא הרבה מעבר. וגם זה אולי היה טוב, בהשוואה לשכניהם בפולין או מרוקו.

אייזיק ד'יזראלי, אביו של בנג'מין דיזראלי, ציין שבמאות השנים שלפני זמנו היה רק יהודי אחד שהגיע להישגים תרבותיים ממשיים, שפינוזה. הוא די צדק, אם לא נתייחס לרבנים, אבל זו לא היתה בהכרח עדות לנחיתותם של היהודים, אלא לנסיבות חברתיות מסוימות. באותו אופן ההצלחה היחסית שלהם בתקופה שעברה מאז היא בעיקרה כנראה תוצאה של נסיבות חברתיות וכלכליות. ישראלים לא "טיפשים" כפי שהכליל - בטפשות - השואל, והיהודים בגולה ובפרט יהודי ברה"מ לא היו כולם גאונים גדולים כפי שהיו רוצים לחשוב. דב ט. - שיחה 20:32, 18 ביולי 2019 (IDT)

אף אחד לא טען שיהודי ברה"מ אם כולם גאונים, לא צריך להמציא אנשי קש מופרכים. הטענה היא שחלק גדול משכבת האינטליגנציה הסובייטית היתה מורכבת מיהודים ולמשפחות יהודיות היתה שאיפה חזקה להשכלה. ולגבי השכלה יהודית כיום בעולם: ניתן ראות כאן את הממצאים הסטטיסטיים שמראים את התופעה הנדונה בשרור הזה: ממוצע שנות הלימוד בישראל הוא 12 (כלומר כמות האקדמאית מאוזנת על ידי אלא שפורשים לפי סיום תיכון) ובארה"ב היא 14.7, כלומר אחוז גדול מאוד האם בוגרי תואר ראשון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:29, 19 ביולי 2019 (IDT)

לא איש קש. מי ששואל "איך זה שישראלים טפשים" טוען בעצם השאלה שהישראלים טפשים. זה בדיוק כמו לשאול "איך זה שיהודי ברה"מ חכמים". כנ"ל טענות כמו "הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית", שדומות להן שומעים לא מעט על האמריקנים. דב ט. - שיחה 10:21, 21 ביולי 2019 (IDT)

ואם לחדד את הנקודה על אייזק דיזראלי, הוא די צדק כשהבחין שהיו מעט מאד יהודים בולטים בתרבות ובמדע לפני זמנו. אבל זה לא נבע מאיזו טפשות של היהודים אלא מנסיבות מסוימות. צדק גם מי ששם לב לבולטות מסוימת של היהודים בתקופות מאוחרות יותר בתחומים מסוימים, וגם היא נבעה מנסיבות ייחודיות - לא כולן חיוביות - לזמנן, ולא מאיזו גאונות המוטמעת בהם. (הזכרת שחמט למשל - האם כיום יש כ"כ יהודים לא-ישראלים דומיננטיים בצמרת השח העולמי, כפי שהיה בעבר?). במדינה שהרוב בה יהודים פחתו מאד הנסיבות הייחודיות הללו. נקודת ההשוואה להישגיהם של הישראלים צריכה להיות מדינות מערביות מתקדמות, ולא הישגי התפוצה היהודית בעולם. דב ט. - שיחה 13:15, 21 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

אודה למי שיוכל לזהות את המצולמים הבלתי מזוהים Etan J. Tal - שיחה 01:56, 13 ביולי 2019 (IDT)

יש דף בשם ויקיפדיה:מסדר זיהוי שנועד לשם כך. ים • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 09:28, 14 ביולי 2019 (IDT)

הדף שאתה מציין נועד לתאר את תהליך הזיהוי המשטרתי ולא מספק את הפלטפורמה המבוקשת.Etan J. Tal - שיחה 11:48, 14 ביולי 2019 (IDT)

Etan J. Tal - יתכן שהקישור תוקן אחרי שכתבת את דבריך. הדף המקושר כרגע אכן מיועד לזיהוי אנשים, פרטים ומקומות המופיעים בתמונות. --א 158 - שיחה 12:20, 14 ביולי 2019 (IDT)

תודה!Etan J. Tal - שיחה 16:03, 14 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

שלום, הציעו לי עבודה שבה יוצרים רשימות עם מיילים של גופים שיכולים להיות לקוחות פוטנציאליים, אני אמור לעשות את זה באמצעות חיפושים בגוגל. רציתי לדעת כמה מקובל לשלם על כזו עבודה. 37.142.167.250 19:15, 13 ביולי 2019 (IDT)

המניע לשעבוד הכושים בארצות הברית ברור- אינטרס כלכלי. גם התיאוריות הגזעניות למיניהן לפיהן הכושים הם גזע נחות וכיו"ב נועדו להצדיק את הניצול, כך שגם כאן בסופו של דבר המניע הוא כלכלי. אבל מה מקור השנאה? למה צריך לשנוא את העבדים? הרי אפשר בקלות להתנשא ולנצל ולשעבד גם בלי לשנוא. הרי גם במושבות האירופיות באפריקה האפריקאים שועבדו, אך לא הייתה שם שנאה.

ואם להסתכל בפרספקטיבה יותר רחבה- כל האימפריות בהיסטוריה נבנו על גבם של עבדים, אך ברוב מכריע של המקרים לא היה שם מרכיב של שנאה. וגם בימינו- בני אדם מצדיקים את ההתעללות הזוועתית בבעלי החיים בטיעון שהם נחותים ונועדו לשרת אותנו. אבל הרי אף אחד לא שונא את הפרות והתרנגולות והסוסים... מתעללים בהם גם בלי לשנוא. אז למה דווקא בארצות הברית התפתחה שנאה כה עזה?--185.175.34.213 19:19, 13 ביולי 2019 (IDT)

כי הם דורשים זכויות שוות ללבנים וזה כביכול משפיל. 213.55.220.100 00:28, 14 ביולי 2019 (IDT)

על מה התשובה מבוססת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:37, 14 ביולי 2019 (IDT)

יחס גזעני הוא יחס של בוז; יחס של בעל עבדים לעבדיו הוא בדר"כ יחס של ביטול אנושיותם, התייחסות אליהם כאל חפצים.

שנאה מתעוררת כאשר נוסף לבוז ולשלילת האנושיות גם אלמנט של פחד, שאותו מלבות תנועות של עליונות לבנה. המחשבה היא שאם השחור הנחות כביכול יקבל זכויות להתערבב עם הלבן, הוא יפגע בו בדרכים שונות (אלימות, שוד, אונס). דב ט. - שיחה 18:08, 18 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

בהמון מקומות בגמרא נאמר "להוציא לחולין", לדוגמה במסכת סוטה ו על המנחה. כיצד נכון ביותר להסביר את המושג?

"להוציא לחולין מנחה" דהיינו כל מנחה אמורה להיות קדש אך מעתה יכולה לשרת ליתר השימושים?

תודה מראש, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להוציא לחולין, זה להוציא את החפץ/מוצר מהשייכות שלו לשימושי קודש בלבד לשימושים אחרים, שימושי חול. ים • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 10:22, 15 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב מי זו אברינומה?

אוורינומה (w:Eurynome) הוא שם של נשים שונות במיתולוגיה היוונית, ובין השאר, של המשרתת של פנלופה. Tzafrir - שיחה 14:25, 14 ביולי 2019 (IDT)

איך אומרים בערבית מדוברת "טחינה גולמית"?
אני חושש להריץ "טחינה גולמית" במילון כמו גוגל טרנסלייט ולקבל פלט שאיננו משקף מה שלרוב ייאמר ב"ערבית מדוברת". בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי הויקיפדים הרשומים בעלי הידע בערביתamikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי, בוסתן, עידן, Alon112, שמזן, WqemenW‏ יודעים? 49.230.76.81 07:02, 16 ביולי 2019 (IDT)

באינטרנט ניתן למצוא היקרויות רבות של הביטוי الطحينة الخام (בתעתיק: א-טחינה אלח'אם). בסבירות גבוהה כך זה גם בערבית מדוברת. Amikamraz - שיחה 09:09, 16 ביולי 2019 (IDT)

דרך אגב, מילים נרדפות ל-الطحينة (א-טחינה): الراشي (א-ראשי) ، الرهش (א-רהש). Amikamraz - שיחה 09:48, 16 ביולי 2019 (IDT)

טחיניה כאם Shannen - שיחה 11:39, 16 ביולי 2019 (IDT)

האם השלטים הסגולים עם הכיתוב בערבית "די לגזענות" והשלטים הסגולים נגד רפי פרץ הונפקו על ידי גוף כל שהוא שתמך במפגינים בשתי הפגנות אלה? האם מדובר על גוף שמאל רדיקלי?

השאלה נשאלת לאור שמועות שנחשפתי אליהן באינטרנט ואין לי מושג עד כמה הן מבוססות כי "הקרן החדשה לישראל" או "ארגוני שמאל" תרמו לחיזוק ההפגנה הראשונה.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי למשתמש:MathKnight יש רעיון בקשר לזה? 49.230.75.149 03:46, 17 ביולי 2019 (IDT)

יש ארגון בשם "עומדים ביחד" שמצטרף להפגנות של גורמים שונים. כאן בקישור אתר האינטרנט שלו. --א 158 - שיחה 13:06, 17 ביולי 2019 (IDT)

בעקבות תגובתך כל התמונה הזאת הפכה ברורה - אכן לדעתי מדובר בארגון שמאל רדיקאלי שמנצל אוכלוסיות שונות עבור מטרותיו. תודה לך על צירוף הלינק המבורך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היי. למי שמכיר את החוקים הללו, יש לי שאלה. נניח שבחור אמריקאי (מקנזס, אם זה משנה) התחתן עם בחורה מקומית חתונת בזק בלאס וגאס. לאחר כמה ימים הוא הגיש בקשה לביטול נישואין, כי התברר שהיא סיממה אותו כדי לקבל את הסכמתו. בטוח שהביטול היה מתקבל, אבל הבחורה נרצחה על ידי מישהו שלישי לפני שהתקבלה ההחלטה. השאלה היא האם ההליכים יימשכו וחתונתו תתבטל, או שיפסקו בגלל הרצחה, והבחור (נקרא לו, נגיד, קלרק קנט), יישאר אלמן לנצח? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 15 ביולי 2019 (IDT)

זה הסיפור. אבקש מאוד לא להיכנס לשאלה הפוליטית של הסיפור, אלא רק לשאלה שנשאלה בכותרת. דגש — 17:16, 15 ביולי 2019 (IDT)

תשלום קנס אינו מוגדר כעסקה Nirvadel - שיחה 17:20, 15 ביולי 2019 (IDT)

החוק לא מגדיר דווקא עסקה, ראה סעיף 2(ז)(ח) לחוק. דגש — 17:23, 15 ביולי 2019 (IDT)

כנראה לא מדובר בקנס אלא בפיצוי, אבל גם תשלום פיצוי אינו בגדר עסקה, שהגדרתה בחוק: "מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו". תשלום פיצוי אינו נופל גם בפרטים שבסעיף 2(ז)(ח). דוד שי - שיחה 17:26, 15 ביולי 2019 (IDT)

תודה. דגש — 17:37, 15 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

היי, מה המקבילות העבריות ל: Audio engineer, Editing, Digital transfer, Surround sound / mix, Art design? אשמח לדעת גם אם קיימים להם ערכים בוויקיפדיה העברית. תודה 2.53.52.128 20:43, 15 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב אני מחפש תוכנה שבה ניתן להזין סדרות זמן (time series) של זויות בין איברים, ולקבל דיאגרמה/אנימציה של התנועה בשלושה מימדים (נקרא לפעמים forward kinematics). בייחוד דיאגרמה שמראה את התנוחה הנוכחית ביחד עם "שובל" של התנוחות בפריימים הקודמים (האם מישהו מכיר מונח מקצועי לשרטוט כזה?). דמות האדם אמורה להיות stick figure גיאומטרי ולא דמות ריאליסטית, ואין שום חשיבות לאיכות ה"רינדור" (צורך מדעי ולא אמנותי). כבר התקנתי בלנדר (תוכנה) ואני מעריך שניתן לעשות זאת שם, אבל עקומת הלמידה שלה די מפחידה, אז חשבתי שכדאי לברר קודם אם אין תוכנה יותר ייעודית. אולי תוסף ייעודי לבלנדר או לתוכנה גרפית אחרת? בתודה, H. sapiens - שיחה 11:11, 16 ביולי 2019 (IDT)

שאלתי: "השובל נקרא ghosting או onion skin. אני ממליצה על התוכנה maya של חברת autodesk, אבל גם שם צריך יהיה ללמוד די הרבה פונקציות כדי להגיע לתוצאה כזו". עוזי ו. - שיחה 16:18, 16 ביולי 2019 (IDT)

תודה, זה פחות או יותר מה שחששתי. אשמח אם יש עוד רעיונות. H. sapiens - שיחה 17:26, 16 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב אני לא ממש מכיר אבל יודע שברשת יש אפשרות לכל מני הגרלות מזל, כמו גם הימורים (למשל הימור על השיר הזוכה באירווויזיון), לפי מה שאני מבין לכל הימור גם מוצמד הסיכוי לזכות כך שההגרלה די שקופה. עכשיו לשאלה: נניח ויש לי אפשרות להשתתף בהגרלת מזל בה משקיעים 60 ש"ח באפשרות לזכות ב 750,000ש"ח בהסתברות של בערך 1/25,000. האם אלו נחשבים סיכויים טובים יוחסית למה שנהוג באתרים ברשת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה נחשב, אבל יכול להציע לך מדד לא רע: חשב את תוחלת הרווח של ההימור (במקרה שלך, 750000/25000=30 ש"ח). אתה משלם 60 ש"ח, כלומר 200% מהשווי האמיתי של הכרטיס. מפעל הפיס משלם לפרסים כ-65% מההכנסות, כך שמחיר הכרטיס הממוצע שם הוא כ-150% משוויו האמיתי. עוזי ו. - שיחה 16:13, 16 ביולי 2019 (IDT)

כיוון שבישראל חל מס הכנסה (של 35% ואף 38%) על זכייה העולה על 30,500, בחישוב תוחלת הזכייה יש להביא בחשבון גם מס זה, שמקטין משמעותית את הכדאיות של רכישת הגרלה של מפעל הפיס.

בדוגמה שבתחילת דיון זה, על זכייה של 750,000 ש"ח חל מס של 265,513 ש"ח לפחות (המס עלול להגיע ל-285,000 ש"ח, תלוי בהכנסותיו האחרות של הזוכה), כך שתוחלת הזכייה היא לכל היותר 19.38 ש"ח, והתשלום הוא לפיכך יותר מ-300% מהשווי האמיתי של הכרטיס. דוד שי - שיחה 23:32, 18 ביולי 2019 (IDT)

לכאורה, יערות הגשם והיערות העונתיים הרבה יותר דומים אלה לאלה מאשר למדבר. אז למה אין ביניהם רצף טריטוריאלי? למה ביניהם תקוע המדבר, שהוא שונה מאד משניהם?--185.175.34.213 16:47, 16 ביולי 2019 (IDT)

ע"ע רצועת המדבריות העולמית, (Hadley cell). H. sapiens - שיחה 17:32, 16 ביולי 2019 (IDT)

ערך קצרצר וגרוע שלא מסביר שום דבר.--185.175.34.213 15:57, 18 ביולי 2019 (IDT)

נכון, ולכן הוספתי גם את הערך האנגלי. H. sapiens - שיחה 18:29, 18 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

מה דין אונס ומה דין נאנסת באיסלאם?

גזר הדין על אונס הוא מאוד לא מאוזן בסעודיה. בפברואר 2013, מטיף סעודי אנס, עינה ורצח את בתו בת ה -5. הוא נידון לשמונה שנות מאסר, 800 מלקות, וקנס של מיליון ריאל (270 אלף דולר), שישולם לאמה של הילדה, אשתו לשעבר. [9] בניגוד לכך, שני אזרחים פקיסטנים, נערפו על ידי המדינה לאחר שהורשעו באונס. גוגל תרגם מהערך בויקיrape in saudi atrabia.

לפני כעשור היה מקרה מפורסם בסומליה, שילדה בת 13 עברה אונס קבוצתי ע"י 4 גברים. היא התלוננה, אבל במקום לעצור את האנסים, עצרו אותו והאשימו אותה בניאוף. היא נסקלה למוות באצטדיון לעיני קהל. נכון שזה מקרה קיצוני וזוועתי במיוחד שאולי לא מייצג את הרוב, אבל ברור שמקרים כאלה לא צצים יש מאין. סביר מאד להניח שזה לא רחוק מאד מהנורמה בחלק מארצות האסלאם.--185.175.34.213 14:11, 17 ביולי 2019 (IDT)

אני מבין שהם לא מחזיקים מהפס' ”וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה.” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ו)... בן עדריאל • שיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ט 14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)

אולי הם הולכים לפי ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ד: וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הנער [הַנַּעֲרָה] עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר. סיון ל - שיחה 15:09, 17 ביולי 2019 (IDT)

מה עם "ואת האיש על דבר אשר עינה את אשת רעהו"?david7031 • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ט • 18:10, 17 ביולי 2019 (IDT)

האם קיימת? לא מצאתי מידע בערך Rhotic consonant בויקי האנגלית. אולי בהוואית אין? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. יש לא מעט כאלו, למשל חלק גדול מהשפות בשתי קבוצות: נאוואטל, ותת קבוצה של שפות אמרינדיאניות בשם (Algonquian languages). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

האם ידוע על חברים בSS ששרדו עד לשנת 2000? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:20, 17 ביולי 2019 (IDT)

Erich pribke

מלבד מה שהזכיר מי שמעליי, בוויקיפדיה באנגלית אפשר למצוא מידע על לא מעט מהם, והיד עוד נטויה. (מבוסס ברובו על הדף הזה: en:List_of_SS_personnel והזה: en:Category:SS-Hauptsturmführer).

• en:Erich Ehrlinger
• en:Fritz Arlt
• en:Fritz Darges
• en:Karl Hass
• en:Henri Joseph Fenet
• en:Friedrich Franz, Hereditary Grand Duke of Mecklenburg-Schwerin
• en:Walter Hauck
• en:Karl Wilhelm Krause
• en:Heinrich Schmidt (SS doctor)
• en:Heinz Barth
• en:Heinz Felfe
• en:Karl-Friedrich Höcker
• en:Bruno Lohse
• en:Karlis Ozols
• en:Martin James Monti
• en:Hans Münch
• en:Rudolf August Oetker
• en:Willem Sassen
• en:Henri Joseph Fenet
• en:Alois Brunner
• en:Bruno Beger
• en:Heinz Baumkötter
• en:Ernst Barkmann
• en:Heinrich Harrer
• en:Franz Schönhuber
• en:John Demjanjuk
• en:Horst Tappert
• en:Erich Topp
• en:Karl Nicolussi-Leck
• en:Karl Wilhelm Krause
• en:Hermann Schaper
• en:Theo Saevecke
• Herbert Walther
• Auke Bert Pattist
• Erich Deppner

האורך של הרשימה הזאת מוכיח עד כמה הצדק מעניין את העולם בכלל ואת ישראל בפרט.--185.175.34.213 12:20, 18 ביולי 2019 (IDT)

באס אס שירתו כמיליון איש, לכן אין אפשרות להעמיד לדין או לחסל את כולם, אלא רק את הבכירים. הארגון עצמו הורשע במשפטי נירנברג, כך שכל מי שהיה חבר בארגון הוא רשמית פושע, גם אם הוא לא נשפט אישית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

את/ה צוחק/ת נכון?--185.175.34.213 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)

איזה חלק מצחיק אותך? האס אס, הגסטפו, והמנהיגות הפוליטית של המפלגה הנאצית הורשעו במשפטי נירנברג. זה סייע בכך שכשיובאו/הובאו למשפט חברי ארגונים אלו יהיה/היה אפשר להרשיעם על סמך חברותם בארגון בלבד (משפטי נירנברג#ארגונים). חזרתי • ∞ • שיחה 23:30, 18 ביולי 2019 (IDT)

אם אתם לא רואים בעיה בזה שכמה עשרות נאצים מפורסמים שמופיעים כאן ברשימה הגיעו בשלום לשנת 2000 בידיעת כל העולם- יש לכם בעיה קשה. קטונתי מלפתור אותה.--185.175.34.213 00:34, 19 ביולי 2019 (IDT)

הסבירו לך שאין "כמה עשרות נאצים" אלא לפחות מיליון נאצים ששירתו באס אס. פרט לאלה יש עוד מיליוני חברי מפלגה נאצים, פקידים וכו'. אין אפשרות מעשית להעמיד את כולם לדין ובוודאי שאין אפשרות להוציא להורג מיליוני אנשים במשפט. אפילו במסע רצח מכוון הדבר יהיה קשה למדי וידרוש משאבים גדולים. לכן, הסתפקו בעמדה לדין של בכירים ביותר והרשיעו את הארגונים. מדי פעם מעמידים לדין נאצים נוספים. זה לא חשוב אם יש לפלוני בעיה עם העניין או לא. זה המצב. גילגמש • שיחה 00:40, 19 ביולי 2019 (IDT)

או בשפה לא כל-כך מתימטית: 'הקלות הבלתי-נסבלת של הרוע', על היקפיו, ומגבלות הטוב. לו לפחות היו משאבים מופנים לכריתת הענף הרעיוני עליו יושבים ניאו-נאצים למיניהם. הרי בני נוער לא קולטים את רעיונות העוועים הללו מהאויר. בנצי - שיחה 13:44, 21 ביולי 2019 (IDT)

בנצי אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אתה מדבר על מניעת שואה עתידית- בזה המערב דווקא משקיע המון; ואילו אני מדבר על עשיית צדק, שמעניינת את המערב בכלל וישראל בפרט כקליפת השום.--185.175.34.213 14:03, 21 ביולי 2019 (IDT)

נניח הממשלה רואה גירעון תקציבי גדול והזדמנות עסקית טובה כלשהי. האם היא יכולה להחליט לפתוח עסק משל עצמה, לדוגמה מפעל לייצור גרביים? הגרביים ישווקו הן לאזרחים והן למדינות זרות ובכך הגרעון יסגר. האם יש משהו שימנע דבר כזה?

כי יש בכך ניגוד עניינים כלשהו. מכיוון שלמדינה יש כוח רב ותקציב רב, אין אפשרות פיזית לחברות פרטיות להתחרות בה. ככה שהיא יכולה לרמוס עסקנים בקלות על ידי פתיחת עסק ממשלתי מתחרה.

תודה למבינים.

למדינה יש חברות (חברה ממשלתית) שדרכה המדינה יכולה להכנס לעסקים. לא נכון לומר שאין אפשרות פיזית לחברה מסוימת להתחרות במדינה. יש חברות עשירות יותר ממדינות שלמות (כלומר, מחירן גבוה מתקציבן של המדינות האלה או אפילו מכל התל"ג של המדינות האמורות) גילגמש • שיחה 01:07, 19 ביולי 2019 (IDT)

אחת הטענות של הקפיטליזם (ואני מניח שהיא נכונה במידה רבה), היא שלא רק שחברות פרטיות יכולות להתחרות עם חברות ממשלתיות, אלא שהן בהכרח עושות זאת בהצלחה רבה ומספקות לאזרחים מוצרים ושירותים הרבה יותר טובים ממה שהמדינה מסוגלת, לעתים אפילו במחירים נמוכים יותר. הסיבה לכך היא שהלחץ של התחרות מאלץ את החברות הפרטיות להיות יעילות ולתת ללקוחות שירותים אופטימלי; ואילו חברה ממשלתית יכולה להרשות לעצמה לבזבז כסף כאוות נפשה, כיוון שלכאורה התקציב שלה בלתי מוגבל. בעיניי הדוגמא הקיצונית ביותר לזה בישראל היא הצבא- בור כסף ללא תחתית. שולחים "חיילים" לשיר, לנגן, לכתוב כתבות, להופיע ברדיו, ללמד ילדים סודאנים, לעשות קסמים, לצבוע קירות, להפעיל ממטרות ומספרים לנו שאנחנו חייבים לשלם על כל החרא הזה כי זה "תקציב ביטחון".--185.175.34.213 10:18, 19 ביולי 2019 (IDT)

יש מדינה בשם קוריאה הצפונית שהרבה מאוד מהכנסותיה הן בעיקר מכירה בלתי חוקית של מוצרים מזוייפים בעולם, אבל גם הרבה מאוד חברות בבעלות ממשלתית ריכוזית. ראה כתבה בכלכליסט על כך. --EldadHe - שיחה 05:41, 24 ביולי 2019 (IDT)

בקישורים לדף הפירושונים אווטאר מופיעים עשרות ערכים שעוסקים בקומיקס (בדפוס ובקולנוע). לא ראיתי שהמשמעות בערכים אלה מתחברת לאחת המשמעויות שבדף הפירושונים, וגם לא למשמעות של הערך en: Avatar (comics). האם יש ליצור אצלנו את הערך אווטאר (קומיקס) שיתאר מושג זה? דוד שי - שיחה 12:08, 19 ביולי 2019 (IDT)

סידרת הקומיקס יצאה כהמשך של הסידרה, ולדעתי אין לה קיום בזכות עצמה. אני בספק גדול אם יש קורא אחד של הקומיקס שלא התחיל מהסידרה. לדעתי הקומיקס לא זכאי ליותר מפיסקה בערך על הסידרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:44, 20 ביולי 2019 (IDT)

משתמש:אילן שמעוני, כשאתה כותב "כהמשך של הסידרה", לאיזה סידרה את מתכוון? דוד שי - שיחה 17:33, 20 ביולי 2019 (IDT)

יש בלבול רב בין שתי מדניות שונות לחלוטין עם שם זהה. בשנים 2009-2005 יצאה הסדרה אווטאר (סדרת טלוויזיה). במקביל אליה החל לצאת קומיקס (Avatar: The Last Airbender (comics)), שמהווה מדיה משלימה לסדרה. לסדרה של DC אין קשר לאווטאר המדובר, רק שם דומה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:41, 21 ביולי 2019 (IDT)

מה הוא בדיוק האלחוש פה? זה לא אמור להיות כואב ברמות קיצוניות ביותר להזריק למפרק כואב דלקתי גם אם מדובר בזריקה ראשונית של חומר אלחוש? למה לא לתת מורפין נקודתית לפני? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם ההגדרה "שניים או יותר גורמים כמותיים" נכונה לדעת המומחה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. ראה הערך שונות. אולי כוונתך לשונות משותפת. למושג שמשמעותו "כמה גורמים כמותיים" אין צורך בהגדרה מיוחדת. עוזי ו. - שיחה 20:48, 20 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב האם ניתן להמיר קבצי jpg ל-pdf ? הישנם יישומים חינמיים המאפשרים זאת ? מה שעומד מאחורי השאלה הוא זה: צילמתי מס' עמודי טקסט אותם אני מעוניין לתרגם ולערוך. באופן טבעי, אני מחפש המרה ל-doc או ל-docx, ולפחות ל-pdf. אודה מאוד לתשובה מפורטת ומרחיבת דעת ויכולות בנצי - שיחה 16:49, 20 ביולי 2019 (IDT)

גוגל מציע אתרים אחדים למטרה זו. השתמשתי באחד מהם (אולי התוצאה הראשונה) פעמים אחדות, לשביעות רצוני. דוד שי - שיחה 17:37, 20 ביולי 2019 (IDT)

אני חושב ש"המרה" פרופר לא תעזור לך הרבה, מה שאתה צריך זה קודם כול עיבוד OCR. יש תוכנה חופשית בשם Tesseract שנחשבת מוצלחת. ראובן מ. - שיחה 18:03, 20 ביולי 2019 (IDT)

תודה לשניכם. ראובן, נראה לי שאתה נוגע בבעיה שציינתי - הצורך בזיהוי תווים (Character Recognition), ותודה גם על כך. אבדוק את האפשרויות שאתם מעלים. בנצי - שיחה 19:07, 20 ביולי 2019 (IDT)

מסתבר שאין מדובר ביישום מוגדר אחד, אלא בים של אפשרויות ופרוייקטים תחת TesserAct. האם התנסית במשהו המתאים למה שתיארתי ? התוכל להיות ספציפי יותר ? התחלתי עם GitHub שם, אבל אינני בטוח שזהו הכלי הנכון. איך ממשיכים הלאה ? תודה, בנצי - שיחה 21:19, 20 ביולי 2019 (IDT)

יוצא לי להשתמש בטסרקט פה ושם, אבל אני לא משתמש מקצועי ולא כל כך מבין בפרטים הטכניים. כאן יש קצת מידע וחבילות התקנה. לי אישית יש רק את ה-binaries של גרסת Windows ואני לא ממש צריך יותר מזה. העבודה היא עם שורת הפקודה, לפי הקישור הנ"ל יש גם ממשקים גרפיים של צדדים שלישיים אבל לי אישית לא יצא לבדוק. ממה שזכור לי, טסרקט בעיקרון יודעת להפיק קובצי PDF בעצמה, אם כי כשמדובר ביותר מעמוד אחד זה יכול להיות קצת מסובך טכנית (לי לפחות). מדריכים למיניהם אפשר למצוא באינטרנט. ראובן מ. - שיחה 22:26, 20 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

בגוון עז, אופיינית לתקופת הקיץ (יולי בחריש), בצד צאלון נאה וסיגלון חד-עלים, כל אחד בזמנו, בזה אחר זה. אני מניח שרבים מכירים אותו, ואשמח לזיהויו. בנצי - שיחה 21:51, 20 ביולי 2019 (IDT)

בנצי, מוזמן לפרסם בויקיפדיה:מסדר זיהוי. ים • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ט • 23:05, 20 ביולי 2019 (IDT)

לדעתי שלטית מקומטת דב ט. - שיחה 10:50, 21 ביולי 2019 (IDT)

התמונה לא מספיק חדה כדי להבחין בצורת הפרחים, אבל אני כמעט בטוח שזה מכנף נאה. בברכה, Easy n - שיחה 17:58, 21 ביולי 2019 (IDT)

תודה לך, דב. חשבתי ששמו אחר, עוד מתקופת מגוריי במודיעין, אבל אני טועה כנראה. מלבד זאת, 'דף המשתמש' שלך בהחלט ראוי לכלול גם את הצד הבוטאני שלך. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:17, 21 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

היכן ניתן להשיג תרגום של פסק דין בראון נגד מועצת החינוך לעברית? אודה מאוד לתיוג במענה. בתודה אגלי טל - שיחה 15:48, 19 ביולי 2019 (IDT)

אולי משתמש:Deror avi יודע. גילגמש • שיחה 07:28, 25 ביולי 2019 (IDT)

לא ידוע לי שתורגם. דרור - שיחה 22:46, 25 ביולי 2019 (IDT)

חבל. תודה לשניכם חברים. אגלי טל - שיחה 08:53, 26 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב ראיתי לאחרונה מטוסי כיבוי בפעולה. המטוסים חגו באוויר במעגלים גדולים באיזור השריפה, ורק מדי כמה סיבובים באוויר, הם הנמיכו טוס, ופלטו חומר כיבוי. מדוע הם מפזרים את החומר רק אחת לכמה סיבובים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנן כמה סיבות אפשריות, הרי המטוסים בישראל הם קטנים ולא יכולים לכסות שטח גדול בחומר מדכא. מצד שני ישנם צוותים קרקעיים שיכולים להשתמש במידע שכלי הטיס הצופה ממעוף הציפור ורואה דברים שלוחמי האש על הקרקע צריכים להשתמש בו, וההיפך הוא נכון גם, הצוות על הקרקע יכול לראות לאן האש מתפשטת ויכול להורות על כיוון יעף הריסוס המתאים. אפשרות נוספת היא שהמטוס מחכה לתנאים מתאימים ליעף, כלומר התפזרות או תזוזת עמוד העשן לכיוון שיאפשר לו לגשת ליעף, שכן הוא חייב לראות את האזור מעליו הוא הולך לטוס.

עם כל זאת צריך לזכור שמטוסי כיבוי משתמשים בחומר מדכא בערה אבל לא חונק כלומר התפקיד שלו הוא לפזר חומר בכיוון שיחסום את התפשטות האש, לא לכבות אותה ישירות.

בברכה, 02:53, 29 ביולי 2019 (IDT).

יש למישהו מושג איך הגיע לשדה המיקום הערך אוניברסיטת חיפה התוכן "הבית שלי, קורנית"? לא מצאתי את זה בוויקינתונים, ולא מצאתי את זה בחיפוש ב־OSM: חיפוש של „הבית שלי״ העלה רק תוצאה אחת בקובה, וחיפוש של „קורנית״ העלה לא מעט תוצאות, אך רק אחת מחיפה, אינה קרובה מאוד לאוניברסיטה. Tzafrir - שיחה 16:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

הייתה השחתה כזו בערך והיא שוחזרה -- כנראה שהמטמון שלך לא היה מעודכן... דגש — 16:18, 22 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

האם פירות מודברים נגד ציפורים ומכרסמים? כלומר האם יונקים מומתים במטרה לגדל פירות בכמות מסחרית? 213.55.220.1 22:37, 22 ביולי 2019 (IDT)

בארץ או בחו"ל? בארץ היונק היחיד שזכור לי כרגע שאוכל פירות בצורה משמעותית הוא לא מכרסם, אלא עטלף פירות מצוי. בעבר אכן נעשו נסיונות בהדברה שלו אך הסתבר שבעיקר נפגעים מהם עטלפי חרקים שמועילים לחקלאות, ולמיטב ידיעתי זה הופסק לפני שנים רבות (לפי הערך שלו גם צורף בשנת 2018 לרשימת המינים המוגנים בארץ).
לגבי עופות לא זכור לי בארץ מקרה הדברה בשל נזק למטעי פירות. לפחות במסגרת החוק, אני חושב שכיום לכל היותר מדבירים באופן נקודתי מיני עופות לא מוגנים, כמו יונים, באישור פקחי רשות הטבע והגנים. דומני שכן מרססים עדיין מטעים נגד חרקים. H. sapiens - שיחה 21:17, 23 ביולי 2019 (IDT)

כמה דפי A4 דרושים כדי למחזר עץ ממוצע? מיכאל.צבאן • שיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ט • 09:37, 23 ביולי 2019 (IDT)

Für ein handelsübliches Päckchen Kopierpapier (500 Blatt DIN A4, 2,3 kg) werden 7,5 Kilogramm Holz, 130 Liter Wasser und 26,8 Kilowattstunden Energie benötigt.

לכל קילוגרם נייר שלושה קילוגרם עץ. 129.69.140.138 12:51, 23 ביולי 2019 (IDT)

שלום לחברים, אני שואל את השאלה בהקשר של מפלגת נעם אך אשמח גם להתייחסות באופן כללי.
אז ככה: פורסם כאן שהמפלגה פנתה לבל"ד בבקשה להשתמש באותיות ע'-מ', בניחוש מושכל לחלוטין אני משער שאותיות הרשימה יהיו 'נעם' כש-נ' היא אות פנויה. הבעיה שמן הסתם הימין החדש תרצה אף היא להשתמש באות נ' למפלגתה שלה. מאחר ולא עברה את אחוז החסימה אין לה קדימות על האות ושתי המפלגות בעצם מתחרות עליה והשאלה היא מה עושים במקרה כזה? האם שתי המפלגות מקבלות את האות מבלי לבקש אחת מהשנייה או שהקודם זוכה והמפלגה שנרשמה מאוחר יותר צריכה לקבל אישור מהמפלגה ה"ותיקה". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:51, 23 ביולי 2019 (IDT)

מפלגות שמיוצגות בכנסת זכאיות לשמור על האותיות שלהן, אם מפלגה חדשה רוצה להשתמש באות מסויימת שהיא תפוסה היא צריכה לבקש אישור מאותה מפלגה. כלומר, מפלגה שתרצה להשתמש באות מ' צריכה לקבל אישור גם ממרצ וגם ממפלגת העבודה וגם מהליכוד. אין שום עניין של ותק עבור מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת. זה בבחינת "כל הקודם זוכה"... --EldadHe - שיחה 05:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

ניסיון לגשת אליו דרך he.wikikpedia.org העביר אותי לזה של ויקיפדיה האנגלית, לכן אני שואל אם לויקיפדיה העברית יש אחד. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדף robots.txt אומר "robots.txt for http://www.wikipedia.org/ and friends" אז נראה שהקובץ המאוחסן בשרת זה פשוט מועתק מזה של ויקיפדיה האנגלית, אך הוא מאוחסן כאן. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 19:34, 23 ביולי 2019 (IDT)

כבר קראתי את זה ולפי ה URL לדעתי איננו מאוחסן כאן. לדעתי מוטב שתמחק את תגובתך יחד עם תגובתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נניח שיש לי קבוצת דפים שמתחילה עם מוסתר:, האם בכדי לחסום ב robots.txt אני צריך נוסח לא מקודד (עברית ממש), או שמא אני צריך נוסח מקודד בקידוד כל שהוא (נניח UTF-8), או שזה בכלל לא משנה אם יש או אין קידוד? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מישהו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

לדגומה כמה אחוז מתושבי/אזרחי ישראל יודעים (ברמה כזאת או אחרת) רוסית? גרמנית? ספרדית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 23 ביולי 2019 (IDT)

האם כל השפות שמשתמשות בכתב לטיני משתמשות בכל האותיות של הכתב הלטיני? מה עם אותיות שמייצגות צלילים שלא קיימים בחלק מהשפות? למשל, הצליל W לא קיים בצרפתית. האם האות נמצאת בשימוש בצרפתית?--185.175.34.213 00:16, 24 ביולי 2019 (IDT)

צרפתית#עיצורים: נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה. חזרתי • ∞ • שיחה 08:41, 24 ביולי 2019 (IDT)

זה לא מה ששאלתי.--185.175.34.213 08:57, 24 ביולי 2019 (IDT)

בגדול התשובה היא לא. למשל, בספרדית אין שימוש באותיות K ו-W, אבל מכיוון שדוברי ספרדית משתמשים פה ושם במילים ובשמות משפות אחרות, ניתן למצוא את האותיות האלה כשהם כותבים אותם. בברכה, Easy n - שיחה 10:40, 25 ביולי 2019 (IDT)

W נחשבת רק מהמאה ה-20 לחלק מן האלפבית בצרפת. כשילדים צרפתים לומדים כיום את ה-ABC הם מונים גם אותה כמדומני, אבל היא עדיין בת חורגת: משמשת מעט מאד, רק במילים ממקור זר, ואין כלל ברור איך להגות אותה, בניגוד לשאר אותיות הא"ב (זה תלוי בהגיית המילה בשפת המקור, אם זו גרמנית או אנגלית למשל). בעבר נכללה במילונים ואנציקלופדיות בצרפת רק עבור שמות זרים וקומץ מילים מיובאות. דב ט. - שיחה 13:01, 28 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב עד לפני משהו כמו עשרים שנה היו בישראל טלפונים מיוחדים בצד הדרך כדי לדווח במקרה של חלילה תאונה... למה הם כבר לא קיימים אני חושב שזה ברור, אבל איך הם נקראו ובאיזו שיטה הם פעלו? אני מניח שלא היו מחוברים בקו רגיל... --EldadHe - שיחה 05:45, 24 ביולי 2019 (IDT)

למיטב זכרוני היו מתוצרת מוטורולה, כך שסביר שפעלו בקשר רדיו. דוד שי - שיחה 06:44, 24 ביולי 2019 (IDT)

האם אני מבין נכון שפירות לא נרקבים מהחום עצמו, אלא מהחיידקים שהוא מביא איתם? אם נשים פירות בתוך בועה סטרילית, ואת הבועה נשים בשמש הצהריים בקיץ בישראל- האם הפירות יירקבו?--185.175.34.213 08:59, 24 ביולי 2019 (IDT)

בעיקרון נכון, אם כי הפירות קרוב לוודאי ירקבו, כי בסבירות גבוהה מאוד היו בהם/עליהם חיידקים חיים לפני שנסגרו בבועה הסטרילית. אם עברו עיקור לפני שנסגרו בבועה, אכן לא ירקבו, אבל מן הסתם לא יהיו כל כך מעוררי תאבון. ע"ע ניסויי פסטר. H. sapiens - שיחה 19:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

מישהו חשב על הרעיון הזה לפניך, והמציא את קופסת השימורים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

אני רוצה להבין את השיר המודרני פאוץ' המופיע כאן. השיר כולל שורות שנראות לי מסתוריות:

רולי רולי על הלב
עושה לי סנאפים סנאפים סנאפים לא כואב

מדבור בשילוב בין לועזית לעברית, אבל אני לא מצליח לרדת לסוף דעתה של הדוברת. מה הכוונה ל" סנאפים לא כואב"? ובאיזה רולים מדובר?

כמוכן לא הבנתי את המוטיב של הפאוץ' שחוזר על עצמו בשיר ונותן לו את הכותרת. 213.55.220.1 10:55, 24 ביולי 2019 (IDT)

מוזיקת הטראפ מוגדרת על ידי התוכן המילולי המאיים, קודר, מלוכלך ולוחמני אשר משתנה מאוד בהתאם לאמן.

נושאים מילוליים טיפוסיים בדרך כלל נושאים שמתארים בין היתר מצוקה, סבל, חיי רחוב, עוני, אלימות וחוויות קשות בסביבה העירונית. אך מנגד גם חיי פאר, עושר, שימוש בסמים ונשים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעניין איך תגובה זו קשורה לשאלה... Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:14, 24 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

האם זה אפשרי מבחנה חוקית ומבחינת הזמן ללמד בשתי משרות של 100% בשני בתי ספר שונים בישראל? האם השכר החודשי מצדיק את המאמץ הזה? כי לפי הבנתי השכר למשרת מורה הוא מביש ורק מי שלא יכול למצוא עבודה משתלמת יותר פונה לזה (כלומר לרוב בוגרי תואר ראשון משתכרים פי 1.5-2 מהשכר החודשי של מורה). 213.55.220.1 12:21, 24 ביולי 2019 (IDT)

כאשר בתי הספר אינם של אותו מעסיק (למשל אותה רשת חינוך או אותה רשות מקומית), אין בעיה מבחינת דיני העבודה. ייתכן שיש בעיה מבחינת נוהלי משרד החינוך. דוד שי - שיחה 18:38, 24 ביולי 2019 (IDT)

משרת מורה לפי אופק חדש (תוכנית) היא של 36 שעות, מהן 23-26 שעות הוראה פרונטלית. אי אפשר לדחוס שתי משרות כאלה לשעות הלימודים בבתי הספר. מה שאתה קורא לו "שכר מביש" קרוב לשכר החציוני במשק: השכר למורה מתחיל ללא כל תוספת הוא כ-6600 ש"ח (השכר החציוני הוא כ-7600). עוזי ו. - שיחה 19:30, 24 ביולי 2019 (IDT)

הוא קרוב באותה מידה בערך לשכר המינימום - 5300 ש"ח כמדומני. דב ט. - שיחה 20:13, 27 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

נדמה לי גרמני, איך קראו לו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי הכוונה לסמואל ג'ונסון? ציטוט שלו: “There is no problem the mind of man can set that the mind of man cannot solve.” . מתאים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:59, 24 ביולי 2019 (IDT)

שמו היה הילברט, עכשיו מצאתי באינטרנט. יכול להיות שבגלל שלא קראתי לעומק אבל עושה רושם שלא מופיע בערך עליו בויקיפדיה הציטוט הזה, וחבל.

יש איזה ביקורות על זה? מידע נוסף? ״ שלמתמטיקה יש כלים לפתור כל בעיה שתתעורר” מצאתי באתר של מכון דוידסון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C

הילברט דיבר על בעיות מתמטיות. עוזי ו. - שיחה 19:21, 24 ביולי 2019 (IDT)

תודה על התגובה עוזי, אפשר פירוט? האינטואיציה שלי הייתי שההיגיון ושיטות החשיבה המתמטיות יכולות לעזור לפתור בעיות מהחיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שהן יכולות. אבל לא במידה כזו ש"אין בעיה בחיים שאי אפשר לפתור באמצעות המתמטיקה". יש ערך על תוכנית הילברט, שבו מופיע הציטוט "ההכרה ביכולת לפתור כל בעיה מתמטית היא תמריץ עז לכל מי שטורח על הפתרון. אנו שומעים בתוכנו את הקריאה המתמדת: הנה הבעיה, מצא את פתרונה, אתה יכול לעשות זאת בכוח המחשבה בלבד, כי במתמטיקה לא ניתקל בחוסר יכולת לדעת". עוזי ו. - שיחה 19:32, 24 ביולי 2019 (IDT)

"שתי דרכים היו לפתור בעיות בפיזיקה: אחת, להשתמש במתמטיקה והאחרת, לשאול את פיינמן." - אם הבנתי נכון הציטוט הוא מביקורת על הספר אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן של ריצ'רד פיינמן במגזין האובזרבר. פיינמן היה מדמיין כל תרחיש באופן מוחשי בראשו וכך מוצא טעויות שאחרים היו זקוקים לדפים על גבי דפים של חישובים עבורן. השאלה האמיתית היא האם הרעיון שלך עומד במבחן המציאות, ולא כמה חזקים הנימוקים שלך. אני ממליץ מאוד על הספר. Nadav M. Perlman - שיחה 15:14, 27 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

מה ההבדל בין "פיתרון אפס המדינות" (Zero-state solution) לבין פתרון שלוש המדינות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:36, 24 ביולי 2019 (IDT)

נראה שבראשון מדובר על מתן אזרחות לתושבים והחלת ריבונות. בשני רק על החלת ריבונות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:19, 24 ביולי 2019 (IDT)

לא ממש הבנתי את הרעיון: בפיתרון השני (שלושת המדינות) הפלסטינים נשארים ללא אזרחות כלל? אם כך, איך זה פיתרון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:35, 29 ביולי 2019 (IDT)

אם אינני טועה, עיצוב שקודד בשפת סטיילינג כמו CSS למשל (שפה שכתובה בעצמה ב C++), מותמר לקוד מכונה.

אבל מה לגבי עיצוב שלא יצרנו על ידי קידוד ב CSS, אלא בתוכנת עיצוב כמו Photoshop/Gimp? באיזו שפת מידע ממוחשב הוא מקודד בדרך כלל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה הכוונה? לדרך בה המידע מפורסר ומרונדר בזמן ריצה או לפורמט בו נשמר? כי בדוגמא של CSS המידע נשמר כטקסט פשוט. לא הכרתי שזה בנוי ב CPP ואני בספק לגבי זה, כיוון שכל מנוע של דפדפן ממומש אחרת. האם אתה מעוניין לדעת ברמת איך בנוי הפורמט (תיאור מלא של הפורמט) או רק מה שיטת הייצוג? לגבי פוטושופ, קשה לדעת, כיוון שמדובר בפורמט קנייני, אך בשניהם סביר להניח שמדובר במידע ווקטורי. בין אם זה מיוצג כמידע בינארי או בשיטה אחרת כמו XML, ניתן לדעת רק עם התעסקות עם כלים שנועדו לכך כמו Hex editor. לא יצא לי לנסות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 04:21, 26 ביולי 2019 (IDT)

התכוונתי לשאול לגבי הפורמט בו המידע נשמר או מיוצג. בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבסיס: תמונת מפת סיביות. הן לגימפ והן לפוטושופ יש פורמט משלהן שיש בו מידע נוסף (לדוגמה: שכבות שונות). Tzafrir - שיחה 14:40, 26 ביולי 2019 (IDT)

תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב במודלים שונים בכלכלה מניחים דברים שלא קוראים בדר"כ במציאות, אני מניח שזה בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה/גדולה יותר של מצבי הקיצון. ובמצבי הלא קיצון - מתקיימים אותם כללים בהשפעה נמוכה יותר.

איפה אפשר למצוא מידע נוסף על זה? לא עולה לי כרגע שם של מודל, למרות שנתקלתי בזה כמה פעמים כבר.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גוגל מצא מעט מידי תוצאות ל-"הנחות קיצון". 129.69.140.138 13:03, 26 ביולי 2019 (IDT)

אולי משום שקוראים לזה "הנחות". עוזי ו. - שיחה 17:33, 26 ביולי 2019 (IDT)

נזכרתי - בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה של גורם מסויים. שיש גורמים נוספים מגיעים לתוצאות קרובות. אני זוכר שקראתי על זה איפה שהוא רק לא זוכר איפה. בכל מקרה שם השוו את זה לניסויים בפיזיקה שעושים בתנאים מסויימים.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

יש כמות גדולה מאוד של ישראלים דוברי רוסית (עולים או ילדי עולים) שמצטיינים בהרבה דברים, כמו ספורט, מדע, הנסת חשמל, אמנות ועוד. נראה שהאחוז גובה מזה הממוצע באוכלוסיה.

מה הסיבה לכך? 213.55.220.167 11:44, 26 ביולי 2019 (IDT)

אין לי תשובה חד משמעית לכך. רק דיעה אישית של אחד שעלה ארצה משם בדיוק כשסיים תיכון. להערכתי, ואני לא יודע כמה היא נכונה, כמות החומר שנלמד בבית ספר בארץ גדול ממש במקצת מזה שנלמד מרוסיה. לעומת זאת, אופן הלימוד מאוד שונה. כלומר, ברוסיה החומר מפוזר ב-12 שנות לימוד שווה בשווה כל שנה. לעומת זאת, בארץ בשבע שנים ראשונות לומדים כמעט כלום, ובשאר חמשת השנים לומדים את כמעט הכל. אחרי שילד התרגל ללמוד לאט מדי, הוא נאלץ ללמוד מהר מדי, וקשה להשתנות בן רגע. יש הרבה פחות אנשים שמצליחים ברמה מספיק גבוהה, כדי להיות טובים בלמידה. לדעתי גם המצב שתיארת משתנה, ובעוד עשור העולים החדשים כבר לא יהיו כאלו, כי רוסיה נפתחת למערב, ודרכי הלימוד משתנים. בתור השוואה, אני ממליץ לך ללמוד על מצב הלימודים ביפן או דרום קוריאה (אחת מהם, לא זוכר), כולל מהפכה לפני עשור שהקטינה את מספר השעות שילד מעביר בבית ספר רק ל-15 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, לעומת 18 שעות מדי יום שבעה ימים בשבוע קודם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:37, 26 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב האוויר פחות או יותר כבד לפי הגובה שעולים? למה?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה שהוא מתפוצץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:33, 27 ביולי 2019 (IDT)

ראיתי לפעמים בלונים בגובה פחות או יותר קבוע

חייב להיות לזה עוד הסבר. אותה שאלה אפשר לשאול גם לגבי כדורים פורחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסיבה פשוטה למדי: על כל גוף שנמצא בתוך נוזל או גז פועל כוח עילוי השווה והפוך בכיוונו לכוח הכבידה שפועל על מסת הנוזל או הגז שנדחה מנפחו של הגוף. אם הצפיפות של הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל או הגז שבו הוא נמצא, אז כוח העילוי גדול מכוח הכבידה שפועל על הגוף והוא יצוף כלפי מעלה. במקרה הזה, להליום צפיפות נמוכה מזו של האוויר על פני כדור הארץ ולכן בלון הליום צף ומתרומם, עד לגובה שבו צפיפות האוויר שווה לצפיפות ההליום. בגובה הזה כוח העילוי וכוח הכבידה משתווים והבלון לא מתרומם יותר. בברכה, Easy n - שיחה 08:54, 28 ביולי 2019 (IDT)

נתקלתי בזה. כמות שגיאות הכתיב, הסגנון והתחביר פשוט מדהימה ביחס לגודל הפסקה. אני יודע שיש איזה אופנה פמיניסטית לתרגם משפטים כללים ללשון נקבה, אבל במקרה הזה רואים שגיאה תחבירית כבדה שבה המשפט מתחיל בזכר ומסתיים בנקבה. וזה עוד בלי להיכנס ל"מעין כמותו" ולמבנה הצורם של המשפטים. האם מרב מיכאלי סובלת מדיסלקסיה כלשהי? 213.55.220.167 10:21, 27 ביולי 2019 (IDT)

"מעין כמותו" אכן מביך אבל די ברור שזה ציטוט (יש גם מרכאות), לפי אופן ההתבטאות אני מנחש מתוך נאום/ראיון כלשהו. זה אופן שאנשים מתבטאים בו בלשון דיבור ולא בכתב, ואני מעריך שאם נתעתק את המשפטים שרובנו אומרים בחיים האמיתיים, רובם לא יהיו תחביריים. בוודאי לא אלו שרוב הפוליטיקאים שלנו אומרים (בזמן שהם מנסים למנוע מהמראיין/בר הפלוגתא להכנס לדבריהם). מי שהכין את הפוסטר הזה ללא ספק שגה בעצם השימוש בתעתוק שפה מדוברת, וכנראה הכניס גם שגיאות משלו. למיטב ידיעתי מיכאלי לא דיסלקטית, ושינויי התחביר שהיא משתמשת בהם מכוונים ונובעים מאידאולוגיה פמיניסטית עקבית. H. sapiens - שיחה 11:03, 27 ביולי 2019 (IDT)

זה חלק מהסגנון שלה, להפוך את השפה לזכר ונקבה כאחד, לכן היא משלבת בדבריה לשון נקבה וזה מסרבל את השפה. באופן אישי אני חושב שאופן דיבורה מטריד, אם כי אני מוכן לקבל כשאומרים למשל "קהל הבוחרות והבוחרים" או "ציבור העובדות והעובדים". ניסוחים כמו א.נשים אני פחות אוהב. Nirvadel - שיחה 11:18, 27 ביולי 2019 (IDT)

להבנתי (ואני לא מתמצא בפרטי האידאולוגיה) זה מטריד בכוונה. הרעיון הוא לעורר בשומע מודעות לאופן שבו השפה וכללי התחביר עצמם הם שוביניסטיים. אם זה מצליח זו כבר שאלה אחרת. H. sapiens - שיחה 11:35, 27 ביולי 2019 (IDT)

לשואל: קרא היטב את שאלתך וחפש במרשתת "חוק וישנה". חזרתי • ∞ • שיחה 13:12, 27 ביולי 2019 (IDT)

אני בטוח שלפחות חלק משגיאות הכותב מכוונות. אתה, חזרתי, לא שגית, למיטב ידיעתי, מבחינה לשונית כשהצבעת באופן עקיף על שגיאותיו של השואל, אז אני מניח שגם החוק לא חל כעת. Nadav M. Perlman - שיחה 17:24, 28 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

פגשתי רב אשכנזי אחד בגרמניה שדיבר איתי אנגלית, כי לא ידע עברית. והוא קרא תפילות בעל פה בעברית וידע יידיש. אז לתדהמתי הבנתי שהאיש לא מדבר עברית, אלא מקריא ג'יבריש כל חייו בלי להבין אפילו תפילה אחת! איך זה יתכן? האם זה מקרה נדיר שרבנים לא מבינים עברית או שזה נפוץ בעולם? 213.55.220.167 12:53, 28 ביולי 2019 (IDT)

מי שלומד תורה בצורה רצינית, אמור לדעת עברית. לפעמים עברית לא מודרנית, לפעמים הוא ידבר בצורה לא רהוטה, ועם הרבה שיבושים דקדוקיים, ובנוסף בהגייה אשכנזית שחלק מדוברי העברית יתקשו להבין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מכיר הרבה יהודים שלא מסוגלים לדבר עברית בכלל, אבל מסוגלים לנתח טקסטים בעברית מתוך התפילה, המקרא וכתבים אחרים ברמה יותר גבוהה מהרבה ישראלים. באופן דומה, אני מסוגל לקרוא מגוון טקסטים לא מוכרים הכתובים ארמית ולהבין אותם, למרות שאינני דובר ארמית ואני מעריך שלא הייתי מסוגל להבין דובר ארמית או לנהל איתו שיחה בסיסית. מדובר במיומנות שונה, וחוויתי את זה על בשרי. משה פרידמן - שיחה 08:02, 29 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב שלום חברים יקרים אני אורן עילם ונתקלתי בבעיה יש בארץ שני אנשים משוררים בעלי אותו שם "אורן עילם" הראשון, בעל ערך בוויקיפדיה והשני הוא אני. כיוון שאני זכיתי ליותר חשיפה (לא כי אני יותר טוב או משהו כזה, פשוט אני אמן רחוב שכותב ברחוב ולכן לאלפי שיתופים וכתבות בארץ ובעולם) כל החיפושים בגוגל טרנד של הביטוי אורן עילם מראים קפיצות ביום שעשו עלי כתבה או שהרצתי הרצאות גדולות (היכל התרבות תל אביב, האנגר 11 וכ'ו) ועל כן אנשים למעשה מחפשים אותי. הערך בגוגל טרנד לא הביא שום תוצאות עד שנעשו עלי כתבות. אין אני מתחנן לערך עלי או משהו כזה, פשוט הנשים מחפשים אותי ומוצאים אותו. על כן חייבים דרך לבדל ביניינו או להבהיר. האם ישנה אפשרות שהחיפוש אורן עילם יביא לעוד תוצאה למשל "אורן עילם (אמן)" אפילו בקצרמצר רק כדי לא לבלבל? מצרף כאן רפרנסים אלי. אין אני בא לזלזל בכבודו של השני פשוט רוצה לעזור לגולשים להבחין

ערוץ כאן 11 https://www.youtube.com/watch?v=Rf42ziZ92nw הרצאה TEDx https://www.youtube.com/watch?v=SsnvWG4I7Ck פאצ'ה קוצ'ה תל אביב (10,000 איש) https://www.youtube.com/watch?v=rkzun0uRtVc מגזין עיצוב בינ"ל https://www.designboom.com/design/oren-ailam-pickles-tree-bezalel-academy-art-design-jerusalem-08-30-2014/ כלכליסט https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3719597,00.html time out https://timeout.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91-%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%99/ xnet https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4842232,00.html

אודה לתייחסות

אורן שלום וברכה. בויקיפדיה יש כללים מאוד ברורים לכתיבת ערכים: יש חשיבות אנציקלופדית, ובמקרה שלך- נחשב לאדם מוכר בתחום שאנשים אכן זקוקים למידע אודותיו ומחפשים אותו וויקיפדיה עונה להם על הצורך הזה. או שאין חשיבות ואז גם שורה לא נחוצה. אין אמצע במקרה כאן, או הכול או לא כלום.
ככה שמדובר כאן למעשה בהבהרת חשיבות לעניין ערך אודותיך. אתה מוזמן להסביר לקהילה כאן את חשיבות הערך הנ"ל בדומה למה שעשית למעלה בסוף תגובתך. בהצלחה.

בנוסף, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 16:27, 28 ביולי 2019 (IDT)

לא מתקבל על הדעת שאדם בעל נוכחות ציבורית יימחק, למעשה, על ידי ערך על שמו שאינו עוסק בו. גם אם למבקש אין חשיבות אנציקלופדית, הערך הנוכחי צריך להקרא אורן עילם (משורר); אחרת הוא כאילו קובע שזה אורן עילם ואין בלתו. עוזי ו. - שיחה 16:48, 28 ביולי 2019 (IDT)

עוזי מה שאתה מציע נכון רק במקרה ויש שני ערכים בעלי אותו שם, אך בהחלט לא במקרה וקיים אדם מן השורה עם שם זהה. אם יש אינסטלטור עם השם עומרי כספי לא יעלה על הדעת שנשנה את שם הערך רק כדי לבדל אותו מאותו האדם. בכל אופן מזכיר שאורן הנוסף גם הוא משורר כך שגם הצעתך במידה ותתקבל צריכה להיות שונה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 17:28, 28 ביולי 2019 (IDT)

עוזי, למיטב הבנתי יש שני משוררים בשם אורן עילם. בהנחה ששניהם בעלי חשיבות אנציקלופדית, יהיה צריך איזה פתלון יצירתי. נאמר אורן עילם (יליד 1960), אורן עילם (יליד 1990). אבל זו הצעה מכוערת מאד... על כל פנים לפני שעוסקים בזה צריך לברר חשיבות אנציקלופדית לאורן עילם הצעיר. אם יש אז נשבור את הראש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:41, 28 ביולי 2019 (IDT)

אדם לא מפסיק להתקיים אם אין עליו ערך אנציקלופדי. מה שנסבל איכשהו כשמדובר באדם מן השורה, הופך לבלתי סביר כשלשניהם יש נוכחות ציבורית. אי אפשר, תחת הכותרת "אורן עילם", לכתוב אורן עילם הוא..., כשאנחנו יודעים שיש שניים. אין כל רע באורן עילם (יליד 1960). עוזי ו. - שיחה 20:25, 28 ביולי 2019 (IDT)

מה עם השיטה המקובלת "ערך זה עוסק באורן עילם יליד 1960. אם כוונתך לאורן עילם יליד 1990.... וכ"ו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:06, 28 ביולי 2019 (IDT)

אם כוונתך... אז? הרי יאמרו שאין ערך. עוזי ו. - שיחה 01:17, 29 ביולי 2019 (IDT)

שי אבידן פתר את הבעיה באמצעות יצירת הערך אורן עילם (אמן רחוב), והפניה אליו מהערך אורן עילם. דוד שי - שיחה 01:47, 29 ביולי 2019 (IDT)

אני מחכה להבהרת החשיבות. בין כך ובין כך זה לא מקרה של "ערך ראשי" ו"ערכים משניים". עוזי ו. - שיחה 01:59, 29 ביולי 2019 (IDT)

אולי צריך לעשות תבנית מיוחדת למקרים שאין על השני ערך - "ערך זו עוסק ב.. את התכוונת ל.. אז ערך זה, וכן שאר ערכי ויקיפדיה, לא עוסקים בו". [אפשר גם ניסוח אחר, כמובן..] ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב בערך שיעור פריון כולל מופיעה נוסחה פשוטה לחישוב קצב הריבוי הטבעי על פי מספר הילדים וגיל הלידה הממוצע. בערך לא מצויין מקור, והתורם של הידע הוא משתמש שכבר איננו פעיל מזה מספר שנים. בחיפושים שלי לא מצאתי שימוש בנוסחה הזו רווח במדע וגם לא בויקי אנגלית. מישהו יכול לעזור לי למצוא מקור מדעי מוסמך? יהודי מהשומרון (לא בחשבון). 2A01:6500:A045:1952:301A:7359:9DBA:6AF7 17:09, 28 ביולי 2019 (IDT)

הנוסחה מבוססת על מודל פשטני למדי: לפי הפסקה המתאימה בערך, אשה יולדת x ילדים (בממוצע כמובן), והגיל הממוצע שלה בזמן הלידה הוא y. אם כך, שיעור הריבוי הטבעי הוא ${\displaystyle (x/2)^{1/y}-1}$. "שעור הריבוי הטבעי" (לשנה) הוא שעור התוספת לאוכלוסיה; אם תוסיף לו 1 תקבל את קצב הגידול (פי 1.02 לשנה, במקום ב-2%). אם כך, הנוסחה נותנת את קצב הגידול שאם נעלה בחזקת y נקבל גידול פי x/2, וזהו הרי מספר הבנות הממוצע לאשה. למשל, אם לאשה יש 3.8 ילדים בממוצע, והיא יולדת אותם בגיל 30 בממוצע, אז כעבור 30 שנה האוכלוסיה תגדל פי 1.9. עוזי ו. - שיחה 01:55, 29 ביולי 2019 (IDT)

תודה על ההסבר, השאלה העיקרית שלי היא האם אכן המודל הפשוט הזה מקובל בעולם הדמוגרפי (ולו כמודל מקורב) או שהוא המצאה של כותב הערך שייתכן שלא הביא בחשבון כמה שיקולים משמעותיים. יהודי מהשומרון - שיחה 10:30, 29 ביולי 2019 (IDT)

נוסחה זהה לזו המתוארת בערך מופיעה פה [1]. זה כלי בסיסי בחישובים מורכבים יותר, ובתיאור המציאות הנוכחית. תחזיות על גודלה העתידי של האוכלוסייה מביאות בחשבון גם משתנים נוספים, כגון הרכב הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. דב ט. - שיחה 11:51, 29 ביולי 2019 (IDT)

תודה רבה! משתשמש מש:א. שראל אולי גם אתה תתעניין בזה. יהודי מהשומרון - שיחה 17:08, 29 ביולי 2019 (IDT)

זה מודל פשטני, אבל לא רע. ברשותכם, רגע של דמוגרפיה מתמטית. אשה אינה סתם יולדת x בנות בממוצע, אלא בגילאים מסויימים: ${\displaystyle a_{16}}$ בנות בגיל 16, ${\displaystyle a_{17}}$ בנות בגיל 17, וכן הלאה. הסכום ${\displaystyle \ \sum a_{n}}$ הוא מספר הבנות הממוצע לאשה, והיחס ${\displaystyle \ \sum na_{n}/\sum a_{n}}$ הוא הגיל הממוצע. שעור הגידול של האוכלוסיה לשנה, לפי הנוסחה המקורבת שצוטטה לעיל, הוא החזקה ${\displaystyle (\sum a_{n})^{\sum a_{n}/\sum na_{n}}}$.

אבל מה שעור הגידול האמיתי? התשובה היא שהוא שווה ל-${\displaystyle \ 1/\rho }$, כאשר ${\displaystyle \ \rho }$ הוא השורש הממשי היחיד של המשוואה ${\displaystyle \ \sum a_{n}x^{n}=1}$. הנוסחה הזו (שנובעת מחישובים מלבבים בפונקציות יוצרות) לוקחת בחשבון את הגיל שבו נולדות הבנות.

עד כמה זה משנה? נניח שבממוצע יולדת כל אשה שתי בנות - אחת בגיל 25 ואחת בגיל 35. הגיל הממוצע הוא 30. לפי המודל הפשטני, שעור הגידול הוא 2.337%, כלומר גידול של פי 2 בתוך 30 שנה (כמובן). שעור הגידול הנכון במקרה הזה הוא 2.36%, כלומר גידול של פי 2.013 בתוך 30 שנה. הבדל זניח. אפילו אם הבנות נולדות בגילאים 20 ו-40 (כך שהנכדה הראשונה תיוולד עם הבת השניה, והנינה הראשונה תקדים את רוב הנכדים), שעור הגידול ב-30 שנה הוא 2.058, עדיין קרוב מאד לפי 2 של המודל הפשוט. עוזי ו. - שיחה 19:25, 29 ביולי 2019 (IDT)

יש עוד גורמים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה מלבד הפריון הכולל. הברורים שביניהם הם מבנה פירמידת הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. שתי אוכלוסיות עם אותו פיריון כולל, שבאחת חמישית מהנשים מתות בלידה ובאחרת אלפית, יגדלו בקצב שונה מאד. מותה של אשה בגיל 30 אינו גורע משיעור הפריון הכולל (הוא מחושב לאשה בהנחה שתזכה למצות את מלוא שנות הפוריות) אך כן משפיע כמובן על גודל האוכלוסייה, בגורעו ממנה את האשה עצמה ואת הילדים שלא תלד. כמוה גם תינוק שמת בגיל חודש, הוא תורם לשיעור הפריון הכולל אך לא לגודל האוכלוסייה העתידי. (שינויים לאורך הזמן בדפוסי הילודה מוסיפים עוד מורכבות ועוד סיבה לשגיאה בתחזיות הדמוגרפיות). דב ט. - שיחה 02:36, 30 ביולי 2019 (IDT)

שלום ותודה מראש.

ידוע כי ישנן תרופות רבות שהן נוגדות קרישת דם (Anticoagluants) ואף יש כמה גורמות קרישת דם (Procoagluant). השאלה שלי מה לגבי מזונות. בחיפוש מהיר בגוגל לא מצאתי כל מידע על מזונות.

האם ידוע לכל הפחות תאורטית על מזונות שבאופן כללי יורידו או ירימו קרישה? אולי משפחות כימיות של מזונות כמו שומנים מסוג מסוים, חלבונים מסוג מסוים, או פחמימות מסוג מסוים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע לגבי מזונות, אבל יש צמחים (כמו הצלקנית) שמכילים חומרים מעודדי קרישה ולכן משמשים בהצלחה רבה ברפואה טבעית. אין לי מושג אם החומרים האלה עוברים כמות שהם לזרם הדם (עלי הצלקנית אכילים), אם כן אז ברור שהם יגדילו את קרישיות הדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:17, 31 ביולי 2019 (IDT)

יצא לי לשמוע שיש רבנים שפוסקים שאסור ליהודים להצביע בבחירות.

על סמך מה הם פוסקים את זה? הלכות מסוימות מהתלמוד או משולחן ערוך? הימנעות כללית מהשתתפות במנהג זר? משהו אחר?

חיפשתי בערכים הצבעה, בחירות, ובחירות לכנסת, ולא מצאתי.

תודה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:19, 29 ביולי 2019 (IDT)

לא מומחה בנושא אבל עד שיתכנסו רבנינו, אולי תמצא מידע מועיל בדיון זה [2] דב ט. - שיחה 09:56, 29 ביולי 2019 (IDT)

אצטט משם שלושה נימוקים (שים לב שמדובר על ישראל בלבד, אני לא חושב שיש רבנים שאוסרים על השתתפות בבחירות ליהודים החיים בחו"ל):

"א. השתתפות עם רשעים. אוסרי הבחירות טוענים שמי שבוחר בנציג המשתתף בממשלה בעצם עובר בכך על איסור התחברות עם רשעים, הנלמד ממה שהוכיח הנביא את יהושפט "בהתחברך לרשע פרץ ה' את מעשיך". תומכי הבחירות משיבים על כך שאין זה בגדר התחברות אלא רק היכי תמצי כדי להשיג את המגיע לנו ולפעול לקיום הדת.

ב. נטילת חלק בעבירות. אוסרי הבחירות טוענים שמאחר והמדינה מממנת עוברי עבירה וחוקיה הם כנגד דין תורה נמצא שהמשתתף בבחירות בעצם נוטל חלק בכל העבירות הללו. לעומתם טוענים התומכים שאין זה בגדר נטילת אחריות על מעשי הממשלה שהרי כולם יודעים שאין אנו מסכימים למדיניותה בנושאים רבים, ואין זה אלא היכ"ת להשיג את המגיע לנו, וכנ"ל.

ג. עבירה על ג' שבועות. בעל ה"ויואל משה" טען שמאחר ועצם קיום המדינה הוא כנגד השבועה שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא להקים ממשלה ביד חזקה ("אל תעלו בחומה") נמצא שכל מי שמשתתף בממשלה - אפילו אם תהיה מורכבת מיראים ושלמים - משתתף באיסור חמור של עבירה על שבועת הקב"ה."

דב ט. - שיחה 09:58, 29 ביולי 2019 (IDT)

ולפי הערך חסידות סאטמר, מייסד החסידות יואל טייטלבוים אסר רק על הצבעה לכנסת אך אישר הצבעה לרשויות המקומיות. דב ט. - שיחה 10:04, 29 ביולי 2019 (IDT)

מתוך הנחה שמדינה יהודית היא מרד בקב"ה ולכן השתתפות בבחירת הפרלמנט שלה הוא אסור, ולעומת זאת קיומן של עיריות הוא דבר מקובל בכל מקום בעולם, גם שלא במדינה יהודית. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט 19:30, 29 ביולי 2019 (IDT)

אם כי גם על זה היה מי שניגח אותו. דב ט. - שיחה 13:20, 30 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב בתוניסיה. העיר החלה את דרכה, ככל הנראה, כמושבה פיניקית. הערך העברי רק מציין זאת, ללא סימוכין כלשהם, והערך האנגלי לא מציין זאת כלל. האם מישהו כאן יודע יותר פרטים על כך, כולל שם ומקורות ? בנצי - שיחה 20:24, 29 ביולי 2019 (IDT)

לא מצאתי משהו רציני, אבל ראה כאן למשל [3]. כדאי לחפש Neapolis Tunisia. על האתר הארכיאולוגי (הסמוך לנאביל המודרנית) יש גם ערך בוויקי בצרפתית ובערבית אך לא באנגלית. דב ט. - שיחה 16:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 290/מצב

שלום, נתבקשתי להשיג נתוני אוכלוסייה במחוז צפון לשנת 2018 ולשנת 2019 אשמח לעזרה תודה מראש !

הנתונים אמורים להיות באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. --EldadHe - שיחה 10:52, 30 ביולי 2019 (IDT)