ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 270

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

בערך Moulting (אנ') באנגלית רשום שזה תהליך התנשלות של עור, פרווה, נוצות וכו... אבל כפי הידוע לי בעברית נהוג שהתנשלות היא רק של חרקים או זוחלים. האם מישהו יודע אם בעברית ניתן לומר התנשלות גם על תהליכי נשירה של נוצות או פרווה? Assafn • שיחה 20:06, 14 ביולי 2017 (IDT)

נשירה? בר 👻 שיחה 20:12, 14 ביולי 2017 (IDT)

זה דווקא נחמד...יש לנו דוגמא מקובלת לזוחל, הנחש. אנו לא אומרים "נשר הנחש" אלא "נשל הנחש", ו"הנחש ה(י)שיל עורו". אך כשם פעולה לא מקובל להגיד נשילה, הנשלה, נישול (מקובל בנכסים ולא ברקמות חיות)... אפשר אולי "השרת רקמות".Dovole - שיחה 21:29, 14 ביולי 2017 (IDT)

א. יש הבדל ברור בין נשירה לבין השלה או התנשלות (צורות נכונות), גם מהותית וגם מבחינת פועל. הראשון מתייחס לתהליכי שחרור של שיער (או פרווה) וכיו"ב מהתאים שיצרו אותם, ואילו השני מתייחס לתהליך של הסרה או התקלפות של רקמת עור. שימו לב לכך שפעולת השלה אינה ייחודית למעשה הנחש עם גדילת מימדיו, אלא משמשת גם למצבים אחרים של הסרת 'מעטפת' כלשהי, כמו 'משיל מעליו את אדרתו', ואף לתיאור הסרת 'מעטפת' שאינה פיזית, כמו 'משיל מעליו את הדימוי שיצרו עבורו', ועוד כיו"ב. ב. דומני שהשאלה מיועדת, מלכתחילה, למדור 'ייעוץ לשוני', אבל, בדיעבד, יש לך כאן תשובה מלאה, כך אני מקווה. בנצי - שיחה 10:57, 15 ביולי 2017 (IDT)

אני לא מחפש דווקא דיוק לשוני אלא כיצד ביולוגים מכנים את התופעה בעברית. יתכן ומבחינה ביולוגית אין ל-Moulting מילה מקבילה בעברית או שיש מילה אחרת בשימוש שאינני מכיר. Assafn • שיחה

תגובתך אינה מובנת לי. הסברתי את העניין בצורה ברורה קודם, וההסבר הלשוני לא עסק בדיוק גרידא, אלא במשמעות מבחינה מקצועית. מונח לא נטבע באופן שרירותי, אלא לאחר שקילת משמעותו מבחינה מקועית (בצד נכונותו מבחינה לשונית). המונח העברי הוא, כאמור, התנשלות. כל מילון רציני יתן לך זאת, וכך גם כל אתר מדעי שתקבל תחת חיפוש 'התנשלות' ברשת. בנצי - שיחה 16:11, 15 ביולי 2017 (IDT)

בנצי אני אבהיר, רציתי לדעת האם ביולוגים משתמשים בעברית במושג התנשלות כאשר הם מדברים למשל על החלפת פרוות חורף של כלבים וחתולים כמו שביולוגים באנגלית משתמשים במושג Moulting באותו אופן. אם כן לא תהיה לי בעיה ליצור ערך בשם התנשלות שיצביע על הערך Moulting באנגלית. אם לא לא אוכל ליצור את הקישור למרות התרגום במילון. Assafn • שיחה 21:07, 15 ביולי 2017 (IDT)

ביולוגים? למה לא לבדוק עם וטרינרים...?Dovole - שיחה 06:33, 16 ביולי 2017 (IDT)

א. בודאי ביולוגים - מדובר במונח מדעי. וטרינריה היא רפואה, והיא נגזרת שימושית של ביולוגיה, אבל לא מחליפה אותה מבחינה מושגית-דיסציפלינרית.

ב. הבחור צודק, למרות שלא חידד זאת בשאלתו מלכתחילה. אני בודק את העניין לאור זה. אומר בתמצית: יש באנגלית שני מונחים: shedding, המתייחס להשלת עור, ו-pelage, המתייחס להשרת נוצות, שיער ופרווה. לשני אלה יש מקבילות עבריות: השלה או התנשלות והשרה, בהתאמה. יחד עם זאת, באנגלית יש מונח כולל, שהשניים הם מקרים פרטיים שלה - moulting, ולה אין מקבילה עברית, ככל הידוע לי, בהקשר ספציפי זה (הוא משמש גם כמונח נרדף). אני מציע לשואל להפנות את השאלה, על יסוד ההבחנה שפירטתי כאן, לאקדמיה ללשון עברית (באקדמיה נמצאות וועדות דיסציפלינריות הבודקות עניינים לשוניים מבחינה מדעית רלוונטית). אעשה זאת בעצמי היום או מחר. בנצי - שיחה 08:16, 16 ביולי 2017 (IDT)

בנצי יש חדש מהאקדמיה? Assafn • שיחה 20:23, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

הועבר לשיחה:קונדום 08:05, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה למשיבימות. 109.67.134.243 23:28, 14 ביולי 2017 (IDT)

תשובה שאני יכול להציע: פחם פעיל מופק מפחם עץ, כלומר מחומר אורגני "טרי", ולכן אין מניעה לייצר ממזון, השקול לעץ, פחם פעיל. כאן צריך להבין שיש מדד לפיו "פחם" הופך ל"פעיל", המדד הזה נקבע על פי רמת הספיחה=קצב הספיחה של פחם נתון, ולכן איני יכול להשיב האם הפחם הנוצר בלחם שנשרף בטוסטר "פעיל" או שפחם הנוצר בתנור קטליטי "פעיל", אולי יש טבלאות כאלה...אפילו סביר (לא ל"מזון שרוף" אבל למקורות פחם פעיל מקובלים ודירוגם).Dovole - שיחה 04:21, 15 ביולי 2017 (IDT)

Waste Materials for Activated Carbon Preparation and Its Use in Aqueous-phase Treatment: A Review.

אין כאן שום צורך במקף. בנצי - שיחה 17:39, 15 ביולי 2017 (IDT)

לא הבנתי. בנצי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכותרת המקורית נכתב "כ-פחם". בנצי - שיחה 08:19, 16 ביולי 2017 (IDT)

אינך מותר לערוך מה שכתבו אחרים. אפשר להעיר, אך לא לערוך. 109.67.134.243 09:04, 16 ביולי 2017 (IDT)

אפשר לנהוג באדיבות ובהגינות, כל היתר הפיך...Dovole - שיחה 13:39, 16 ביולי 2017 (IDT)

א. מותר לערוך. כל מה שנכתב פתוח לכל, ובלבד שהם יודעים על מה הם מדברים. ב. ההתעקשות שלך להחזיר את השגיאה אינה מעידה על מקצועיות, ובודאי מייתרת את מקומה של הערתך לכאורה. משגיאות לומדים ולא נכנסים למלחמות דווקא. חשוב על כך. בנצי - שיחה 00:28, 17 ביולי 2017 (IDT)

אין כאן קשר למקצועיות. יש כאן קשר לעקרונות המיזם. מעבר למרחב הערכים אין לערוך אפילו אות מדברי אחרים. 109.67.134.243 03:23, 17 ביולי 2017 (IDT)

להמשיך לשאת בגאון ובעקשנות שגיאות שאינן שנויות במחלוקת היא התנהלות בלתי מקצועית בעליל. לא מעט פעמים מצאתי את עצמי מתוקן (לאו דווקא לשונית), ואז היו שתי תוצאות: ויכוח לגופו של עניין או תודה. בנצי - שיחה 09:22, 17 ביולי 2017 (IDT)

פרש זאת כפי שתחפוץ, אך עליך לשמור על הכללים קלה כבחמורה. 109.67.134.243 02:38, 18 ביולי 2017 (IDT)

שמע אנחנו לא בבית המקדש "קלה כבחמורה", אנחנו בויקי' ולא במרחב הערכים (הדביר אם תרצה), אפשר גם להבין הכוונות של אנשים כטובות, לפעמים. Dovole - שיחה 07:59, 18 ביולי 2017 (IDT)

מבחינתי אין קשר לבית המקדש או ללהבין כוונות של אנשים כטובות. 109.67.134.243 10:17, 18 ביולי 2017 (IDT)

כתבת "להקפיד קלה כבחמורה"...זה לא בית המקדש כאן, אתה יכול לנהוג איך שתחפוץ, להכתיב לאחרים כללים, זה לא סביר, וזה הרבה יותר פסול מ"שגיאה" תמימה בתקשורת איתך, בנצי בסך הכל חשב שהוא "עושה" לך טובה, וחוסך לך תקלדה שבוודאי תתקן בעצמך...Dovole - שיחה 18:01, 18 ביולי 2017 (IDT)

אין קשר בין מה שכתבתי לבית המקדש. כתבתי את דעתי שמאחוריה אני עומד וכל "דיון" על זה מיותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וכתבו לך בחזרה שהדעה שלך יפה בארבע אמותיך, ולא כשהיא פולשת לאמותיהם של רעיך, במקום שבו אתה מעיר לאחרים על התנהגותם, יעירו לך על התנהגותך ועל אמירותיך המופרכות "להקפיד קלה כבחמורה", אנחנו לא בבית המקדש וגם לא בבית המשפט לפני השופט מכתובת ה-IP...Dovole - שיחה 22:42, 19 ביולי 2017 (IDT)

"כתבו לך", אני מבין שאתה נמצא בויקיפדיה כדי להרגיש שייכות לקהילה שתגבה אותך. לא אמרתי שום דבר מופרך - מדובר בסה"כ במטאפורה שמטרתה להעביר את המסר שיש להקפיד על הכללים עד תום, אבל נחמץ ליבי לגלות שזה היה מסובך מדי עבור מישהו. 109.67.134.243 03:53, 20 ביולי 2017 (IDT)

אני לא חבר באף קהילה, כתבתי ברבים כי אלו דברים שלא רק אדם אחד כתב לך. אני לא צריך גב ולא צריך גיבוי, בתור חוליתן יש לי עמוד שדרה משלי. לבך החמוץ...כנראה שמטאפורות צריך לבחור ביתר קפידה להבדיל מנימוסים מזויפים מהסוג שהטפת לו.Dovole - שיחה 04:16, 20 ביולי 2017 (IDT)

"לא רק אדם אחד כתב לך", שוב אתה מנסה לתת רושם שגוי בכוונה כאילו מדובר ברבים כאשר זה רק אתה ועמיתך. ברור שמטרתך להטריל, מה שאתה מאד אוהב לעשות. אין שום בעיה במטאפורה "קלה כבחמורה" במקרה של "עד תום", אבל אני מבין מאיפה מגיע הצורך להמציא אותה. 109.67.134.243 04:30, 20 ביולי 2017 (IDT)

הפוסל במומו פוסל, אתה מיתמם והרי אם מישהו מטריל... מישהו כתב לך שיש בעיה במטאפורה, פשוט לא, לא צריך להקפיד בדברים הללו קלה כבחמורה, אבל תמשיך לטעון שהוציא דבריך מהקשר, שמישהו כמו כותב לאיזה קהל מבקש להפליל ולהטות, כשמישהו כותב לך, הוא כותב רק לך, אולי תנסה להבין הדברים כפשוטם מר טרול ותפסיק לחפש בין השיטין.Dovole - שיחה 04:46, 20 ביולי 2017 (IDT)

טרול (הנה גם אני יכול לקרוא כך), כבר כתבת דעתך על המטאפורה, לה אינני מסכים. 109.67.134.243 05:23, 20 ביולי 2017 (IDT)

אתה קראת לי טרול, ומתלונן על זה שכתבתי לך הכל עובר אליך...Dovole - שיחה 16:52, 20 ביולי 2017 (IDT)

לא קראתי לך טרול לפני שאתה קראת לי כך. אמרתי "מטריל"; יצר ההטרלה קיים ברבים, גם ויקיפדים ותיקים ביותר נופלים בו ואינם טרולים. 109.67.134.243 17:13, 20 ביולי 2017 (IDT)

הו, תודה, אז אני מטריל לא טרול...אז בסדר גם אתה לא טרול, אתה רק מטריל....Dovole - שיחה 18:00, 20 ביולי 2017 (IDT)

איש וטעמו... 109.67.134.243 18:22, 20 ביולי 2017 (IDT)

היכן משתלם יותר להמיר, למשל, שקלים לדינרים ירדניים - בדואר ? אצל חלפנים ? במעבר הגבול ? (אני מניח שבנק הוא אחרון ברשימה כזו). תודה, בנצי - שיחה 11:24, 15 ביולי 2017 (IDT)

מצטרף לשאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יכול להניח שגם לא במעבר הגבול...אני עובר באחד מהם בקרוב, אשתדל לבדוק...Dovole - שיחה 06:37, 16 ביולי 2017 (IDT)

שלום, מחפש אתר שאפשר להוריד אותו למחשב, להתנתק מהאינטרנט, לכתוב כמה מילים בתיבה וזה יוצר ארנק נייר בטוח (שאפשר לשחזר באמצעות המילים הללו) לטובת אתריום, משהו כמו זה https://www.bitaddress.org/. תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיצד נוהגים אנשים המבצעים רכישות של פריטים שמחירם פעוט, סדר גודל של דולרים בודדים, או אף פחות מ-1$, ברשת (eBay, לדוגמה), כאשר דמי המשלוח גבוהים בהרבה ? ובכל זאת, השוק ער למדי, ולא מהיום. פיספסתי משהו ? בנצי - שיחה 16:22, 15 ביולי 2017 (IDT)

דמי המשלוח הם לא פר פריט... ראובן מ. - שיחה 16:28, 15 ביולי 2017 (IDT)

למה כוונתך ? נניח שאני מעוניין בפריט מסוים אחד - הרי אני לא אמור לצבור 'שוק' שלם כדי לבצע רכישה ! איך זה עובד ? הבהר את כוונתך. בנצי - שיחה 16:59, 15 ביולי 2017 (IDT)

בנצי . הסבר נוסף בבקשה Dovole - שיחה 06:40, 16 ביולי 2017 (IDT)

אשתדל, ואם לא - נא הייה יותר ספציפי. אנסה בעצמי להיות יותר ספציפי עתה: נא עיין בדף המקושר, כדוגמה. מחירה של השרשרת הראשית שאתה רואה, אותה אני מעוניין לרכוש, הוא 4.99$, אבל משלוחה עולה 13.50% ! כלומר, העיסקה לא 'כדאית' על פניה. ובכל זאת, המסחר פעיל ברשת, כלומר אני 'מפספס' כאן משהו. הדוגמה עוזרת ? בנצי - שיחה 07:44, 16 ביולי 2017 (IDT)

לא נראה לי שאתה מחמיץ משהו, אתה יכול לנסות לכתוב לחנות שאלה אם אולי יש אפשרות לשלוח במשלוח זול יותר, אבל אין כאן קשר לכדאיות, זה לא שבהכרח אתה יכול להשיג השרשרת במקום מושבך, ואולי, ייתכן באורח יוצא דופן שבמקום מושבך הפריט עולה אף יותר מסך העלות אפילו עלות המשלוח הגבוהה...Dovole - שיחה 13:38, 16 ביולי 2017 (IDT)

במקרים רבים מחיר המשלוח+מחיר הפריט זול הרבה יותר ממה שתמצא בארץ. מובן שצריך לגלות בקיאות במחירי השוק לפני רכישות כאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:02, 16 ביולי 2017 (IDT)

לפני כמה ימים, העלאתי לוויקישיתוף שתי תמונות, אך לא ידעתי איזו ציפור זאת (זה וזה). אשמח לדעת איזו ציפור זאת. בעלי הידע בבעלי חייםיונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 . בברכה, BDaniel - שיחה 20:21, 15 ביולי 2017 (IDT)

מיינה מצויה Assafn • שיחה 20:57, 15 ביולי 2017 (IDT)

ישנה דרגת רפואה די ייחודית במערכת הבריאות הרוסית, אשר בעליה יכולים לרשום תרופות מסוימות אך אינם מנתחים כלל. מעין שילוב בין אח מוסמך לבין רופא. או שהרדגה הזו הייתה ואיננה ניתנת עוד. מה השם של זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי לרוקח מותר גם כן לרשום תרופות? (בישראל אסור, אף על פי שלפני איזה שנתיים היה נסיון תקינה/חקיקה שכזה- הסתדרות הרופאים התנגדה) Dovole - שיחה 06:42, 16 ביולי 2017 (IDT)

לא, רוקח הוא רוקח. השואל מדבר על הכשרה מעבר להכשרת אח. הדבר מזכיר פראמדיק בישראל, בלי קשר להרשאה בעניין תרופות. בנצי - שיחה 07:53, 16 ביולי 2017 (IDT)

יכול להיות שהתכוונת לדרגת התפתחות של רופא? כלומר, רופא שסיים את הלימודים וההתמחות אבל עדיין לא יכול לנתח? כי זה נשמע לי דומה ל-ordinator. מצד שני יכול להיות שהכוונה היא לשימוש מוזר במושג terapevt. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:14, 16 ביולי 2017 (IDT)

לא מכירה במערכת הבריאות הציבורית, אבל כן בארה"ב. עיין כאן בויקי באנגלית.

אם אני לא טועה, בעבר קראתי על זה בהקשר של צבא האימפריה הרוסית, אבל אני לא מוצא את זה שוב ורוב החומר הקיים על ההיסטוריה של מערך הבריאות והחבישה בצבא האימפריה הרוסית הוא ברובו ברוסית. אולי באמת היה מדובר בסוג של פרמדיק או שעדיין יש דרגה כזו במערכת הבריאות הרוסית (לא מצאתי מידע בערך האנגלי). משתמש:IKhitron, תוכל לבדוק את זה טיפה יותר לעומק בבקשה? באנגלית לא מצאתי הרבה מידע על המונחים שציינת. 109.67.134.243 05:52, 17 ביולי 2017 (IDT)

זה מה שאתה מחפש: en:Feldsher גילגמש • שיחה 07:17, 17 ביולי 2017 (IDT)

נכון, צודק, זה באמת בדיוק מה שחיפשתי וגם זכרתי שם דומה שלא הניב תוצאות בעברית ("פלמשר"); כעת הפנמתי היטב שזה פלדשר. מקווה לכתוב על זה ערך בעתיד אם לא יקדימו אותי. 109.67.134.243 07:52, 17 ביולי 2017 (IDT)

בישראל יש עוזר רופא ואחות קלינית, שני מקצועות חדשים מהשנים האחרונות (קיימים שנים כבר בארה"ב) שיש להם סמכות מוגבלת לרשום תרופות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 11:11, 17 ביולי 2017 (IDT)

צביה, מאד מעניין. חבל שאין לנו ערכים בנושא. המקצועות האלה אשכרה כבר קיבלו עגינה בחוק? 109.67.134.243 13:03, 17 ביולי 2017 (IDT)

אשכרה. תעשה גוגל תקבל מידע על משמעות התפקידים הללו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 15:59, 17 ביולי 2017 (IDT)

כן, עשיתי, פשוט קיוויתי לשמוע עוד קצת מה דעתך על זה ומה ידוע לך מהשטח על זה. בכל מקרה, מנה בחומוס אשכרה בשבילך! 109.67.134.243 06:37, 18 ביולי 2017 (IDT)

הועבר לשיחה:שכר מינימום בישראל 08:10, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

מישהו יודע איך קוראים ל־LFSR בעברית? Yishaybg - שיחה 22:02, 16 ביולי 2017 (IDT)

"אוגר הזזה ליניארי". אם רוצים להדר, "אוגר הזזה בעל משוב לינארי". בובת הקש שלי - שיחה 10:53, 17 ביולי 2017 (IDT)

כשכתבתי את הערך לפני אי-אילו שנים לא הצלחתי למצוא מקור אינטרנטי או אחר לשם בעברית. עברו מאז 6 וחצי שנים שבהן העמקתי בקריפטוגרפיה באופן מקצועי ועדיין לא יצא לי לשמוע שם בעברית ממקור מוסמך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:44, 20 ביולי 2017 (IDT)

אגב, לערך הרלוונטי בכלל קוראים אוגר זיזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:50, 20 ביולי 2017 (IDT)

שאלה לבקיאים בחוקי זכויות יוצרים של הממלכה המאוחדת: צילמתי כמה תמונות במוזיאון אנגלי בלידס ואני תוהה: האם אני יכול להעביר את התמונות האלה תחת רישיון חופשי לוויקישיתוף או שמא זכויות היוצרים שייכות למוזיאון. מדובר במיצגים שהיו מוצבים לראווה ללא זכוכית מגן. גילגמש • שיחה 00:14, 17 ביולי 2017 (IDT)

זה תלוי בכללי המוזיאון. במוזאון המדע באוקספורד, למשל, מתירים לצלם ולפרסם את הצילומים. אני מציע שתיצור קשר עם המוזאון ותברר איתם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:40, 17 ביולי 2017 (IDT)

דברים שהם בגדר נכסי תרבות, לא אמורים להיות תחת "זכויות יוצרים" לכל היותר למוזיאון יש הזכות לקבוע "תנאים לשימור", אם מותר לצלם, מותר להציג, רוב הפריטים שם הם של אף אחד- "אבן הרוזטה" למשל...מצבת מישע שבלובר...Dovole - שיחה 17:58, 17 ביולי 2017 (IDT)

רעיון טוב. אנסה ליצור קשר עם המוזיאון. מישהו מכיר מי הוויקיפד אצל האנגלים שעוסק בזה? אני מניח שהם נתקלו כבר בבעיות כאלה או באיזה עמוד אני יכול לשאול את זה? כמו כן התמונות צולמו ב-Royal Armouries Museum בלידס אם זה עוזר עם מתן תשובה. גילגמש • שיחה 19:17, 17 ביולי 2017 (IDT)

באתר המוזיאון יש כללי זכויות יוצרים על התמונות שבאתר. [1] הם מאפשרים שימוש לא-מסחרי בתמונות שהם צילמו, לכן נראה לי ברור מאליו שצילום מוצג מוזיאוני על ידי מבקר גם הוא מותר. -- ‏גבי‏ • שיח 21:03, 17 ביולי 2017 (IDT)

הצילום בוודאי מותר, אבל השאלה היא האם אני יכול להפיץ את התמונות ברשיון חופשי. אני רוצה להעלות אותן לוויקישיתוף. גילגמש • שיחה 07:44, 18 ביולי 2017 (IDT)

ככלל, צילומים של אובייקטים בשטח פתוח לציבור (מוזיאון נחשב לשטח כזה) לא נדרשים לזכויות יוצרים, אלא אם כן בעל המקום ביקש שלא לצלם או להפיץ תמונות (למשל, באירוע פרטי שנערך במקום כזה). אני בטוח שאם הייתה מגבלה על הפצת צילומים של המוצגים במוזיאון אז זה היה נכתב באתר המוזיאון, וגם במקום בולט כלשהו במוזיאון עצמו, או על כרטיסי הכניסה - ובאף אחד מאלה אין הגבלה כזו. לכן אני בטוח שאתה יכול להעלות את התמונות לוויקישיתוף ללא חשש. -- ‏גבי‏ • שיח 16:26, 18 ביולי 2017 (IDT)

בעלי הידע בתכנותBharel, Funcs, Ovedc, Ijon, Liadk, טבעת-זרם, Fabiorahamim, Tshuva, CodeGuru, ש. יצחק, Tomer T, TergeoSoftware,איתן ברוך, RafaelGreen, N100a, מקצועי, החבלן, Galaranty, העיתונאי המנטר, שרדינגר ‏

תפתחו קובץ js שמכיל שגיאה ב Webstorm וב VSC. ב-Webstorm הדיבגינג הוא אוטומטי וב-VSC הוא ידני.

אני משתמש במונחים "אוטומטי" ו"ידני" כי אני פשוט לא מכיר מונחים אחרים לתאר את ה"סוגים" האלה של דיבגינג. אם טעיתי במונח בבקשה תתקנו אותי.

השאלה שלי היא האם אפשר להפעיל דיבגינג "אוטומטי" גם ב-VSC ואם לא, האם לדעתכם המאפיין הזה לא התווסף לגרעין התוכנה בגלל שהוא דורש תחזוקה מאד קפדנית שסביר להניח שלפחות היום היא יותר מדי ביחס למשאבי קהילת ה open-source של VSC? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחשביי 386 הטובים והישנים הם single board computer? מהסתכלות בתמונה בערך האנגלי נראה לי שכן אך לא מצאתי קביעה חד משמעית בערך. 109.253.217.129 08:57, 18 ביולי 2017 (IDT)

https://de.wikipedia.org/wiki/Multibus#/media/File:Intel_iSBC_386_116_Multibus_II_Single_Bus_Computer.JPG 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:37, 18 ביולי 2017 (IDT)

לא ברור לי מהתמונה עד הסוף אם זה הדגם המקורי של הסדרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://connectedworld.com/wp-content/uploads/2014/07/Whitepaper_WinSystems_TheEvolutionOfSingleBoardComputers.pdf

המונח 386 לא נזכר במאמר שציינת. אני מבקש, אם יש לך תובנות מוצקות בנושא השאלה הספציפית, תכתוב אותן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם תשים לב תראה שמדובר על דגם ייעודי של מעבר 80386 של אינטל. המערכת שבתמונה מוגדרת כ־SBC מכיוון שיחסית למה שהיה זמין אז, מדובר היה על מחשב קטן וקומפקטי. היום כשמדברים על SBC מתכוונים בדרך כלל גם למערכות קטנות יותר. לדוגמה, שים לב שבמערכת הזו יש מעבד גרפי ייעודי ועוד שפע רכיבים אחרים. מחשבים שהתבססו על 80386 כללו לרוב רכיבים רבים בכרטיסי הרחבה לללוח האם (בפרט: כרטיס המסך). Tzafrir - שיחה 18:33, 19 ביולי 2017 (IDT)

התכוונתי לשאול רק על ה 386 המקורי שהוא, כפי שאני מבין, לכל הדעות SBC. בברכה, 109.67.134.243 03:55, 20 ביולי 2017 (IDT)

אני חושב שמאפיינים חשובים נוספים של SBC הם:

1. הוא כולל מדיה שאפשר להריץ ממנה תוכנה. במחשבים של היום זה בדר"כ חתיכת NVRAM קטנה - FLASH. במחשב ה-386 הישן והטוב היית חייב לחבר ללוח האם כונן קשיח או כונן דיסקטים חיצוני כדי שתוכל להשתמש במחשב. עוד לא המציאו אז את ה-DISK ON KEY; ועל ה-386 לא היה לך חיבור USB.
2. הוא כולל את הספק כוח שלו במידה מסויימת. כלמר לוח SBC לדעתי מקבל מתח DC אחד (נניח 18V או 3V). ה-386 לזכרוני היה צריך ספק כח חיצוני שיזין לתוכו כל מיני מתחים והם היו צריכים להיות מיוצבים מחוץ ללוח אם של ה-386.
3. מה לגבי מסך? נדמה לי שבמחשבי "תואם 386" היית צריך לקנות כרטיס מסך נפרד ולהתקים אותו בחריץ PCI, ואחרת לא ממש היה מה לעשות עם המחשב (בזמן ה-BOOT הוא היה מצפצץ וחודל). אני מניח שהיו מחשבי 386 שהיה בהם כרטיס מסך על לוח אם. אינטל החלה לשים כרטיס מסך מובנה במעבד שנים רבות מאוחר יותר. ‏«kotz» «שיחה» 07:39, 20 ביולי 2017 (IDT)

היי. תוכלו בבקשה לעזור לתרגם את הפתק בצד השמאלי של המסך? תודה. [2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:26, 18 ביולי 2017 (IDT)

אף אחד לא יודע ערבית או אף אחד לא רוצה לעזור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:44, 20 ביולי 2017 (IDT)

IKhitron, רק עכשיו נתקלתי בבקשה, וביררתי אצלנו במשרד. הנה מה שהצלחנו לפענח:

יש לי בעיות רציניות בריכוז.

אני מתפזרת הרבה.

[שתי מילים לא ברורות] ובמוות הייתי מרוכזת בשאדי. [שאדי - שם פרטי של בחור]

אבל אני לא מבינה למה בזמן העבודה הכול נעלם[?] בבעיות ריכוז.

המשפט השני לא מסתדר, אבל ככל הנראה זה איזה מין קטע רומנטי. הגברת מצליחה להתרכז רק בשאדי, ובכל מקום אחר יש לה בעיות ריכוז רציניות שמפריעות לה. ‏Lionster‏ • שיחה 18:17, 20 ביולי 2017 (IDT)

היי. Lionster. תודה רבה לך. שאדי בלאן לא אהובה , אלא בן אדם שביקש ממנה לחשוף סוד לבחירתה במהלך רעיון עיתונאי, וזה מה שהיא ענתה. המשפט האחרון אומר שבזמן שהיא עובדת, אין לה בעיות ריכוז. המשפט השלישי טרם ברור לי, אבל אני די בטוח שאין לזה קשר למוות, או שיש אבל מדובר בביטוי לשון. שוב תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:24, 20 ביולי 2017 (IDT)

שני אתרי מכירות מקוונים מציעים לכאורה למכירה מדליה עגולה וכסופה הנושאת את סמל חיל האוויר, לצד הכיתוב 'בהוקרה שדות האלה'.^[1][2] בצדה השני מופיעה בין היתר חרב ובתחתיתה כנפיים. עיצוב הכנפיים והסיומת הקדמית והאחורית של קת החרב שונות מהעיצוב האופייני לעיטורים בצה"ל, לרבות בסמל חיל האוויר שמעברה השני של מדליה זו ממש. האם מדובר בזיוף חובבני, או שסתם פישלו עם גרפיקאי בן 19? ליאור पॣ • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז • 22:45, 18 ביולי 2017 (IDT)

לדעתי העובדה שהמוכר מתרגם "שדות האלה" כ-"these fields" מהווה אינדקציה טובה לתשובה...77.126.186.15 18:37, 19 ביולי 2017 (IDT)

לפי החוק החדש - תשלום עבור מין מהווה עבירה.

אז אם כך, אישה שמציעה לאדם לקיים יחסית תמורת תשלום מבצעת עבירה מסוג "קשירת קשר לביצוע פשע", שכן היא מציעה סיוע לעבר על החוק. לכן אם משלבים את החוק החדש עם סעיף 499 לחוק העונשין, אז היא עבריינית באם בוצעה הבעירה ובאם היא קיבלה סירוב. איך הבעיה המשפטית נפטרת? 213.55.176.231 00:45, 19 ביולי 2017 (IDT)

בקביעת הסייג בחוק שלא מפלילים נשים וגברים העוסקים בזנות (מוכרת עבירת השידול) אלא את ה"צרכנים"... זה לא איזה אתגר, האתגר הוא כיצד לא לפגוע בחירויות הפרט ובכל זאת לאפשר בעיקר לנשים אך גם לבחורים, בני נוער בעיקרם, לבחור מתוך אפשרות, לבחור באמת, לעסוק במה שיחפצו, ולא תוך ניצול של פגיעות מינית ונפשית.Dovole - שיחה 04:08, 20 ביולי 2017 (IDT)

למה מחקרים במדעי החברה ובעיקר במדעים הרכים יותר (סוציולוגיה, אנתרופלוגיה, תקשורת וכו') בוחרים להתעסק בנושאים כל כך ברורים מאליהם מחד או אזוטריים להפליא מאידך? 109.64.19.254 09:11, 19 ביולי 2017 (IDT)

באיסלאם, שבו רשאי כל מאמין לשאת ארבע נשים, ויש הנוהגים כך מעשית, איך נשמר האיזון הדמוגרפי? כלומר, מה עושים שלושת הגברים ש"נשותיהם" נישאו לגבר המאושר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין על זה תשובה גורפת, כיוון שדברים נבדלים בין עת לעת ובין מקום למקום, ובין, ובכן, תרבות לתרבות (הגם שמדובר באיסלאם או בערביות הרי שלא מדובר במקשה אחת באמת). יש מקומות עשירים, למשל הערים במפרץ הפרסי-ערבי, ושם נהוג ממש סחר-יבוא נשים. לא בכל המקומות מקובל לשאת יותר מאישה אחת, מותר אינו מצוה. כמו כן, ייתכן, כי היסטורית היו יותר נשים בוגרות (אולי זכרים נפגעו יותר ממחלות ותסמונות, אולי יותר גברים צעירים נהרגו באלימות) ואפשר גם שתמיד ריבוי נשים היה עניין של מעמד, שהרי הוא דורש פרנסה מכובדת, לרכוש האישה ולהחזיק אותה ואת כמות הילדים הנכבדת שהיא תוצאה של כמה נשים, תוצאה הכרחית של דבר כזה היא שישנם מקומות בהן יש פחות נשים, ולכן בחורים המבקשים להכיר אישה או נשים יצטרכו לנדוד ולהגר.Dovole - שיחה 04:04, 20 ביולי 2017 (IDT)

אצל המורמונים הפונדמנטליסטים הדוגלים בריבוי נשים הם מצאו שיטה פשוטה: פשוט גירשו נערים צעירים מהקהילה כדי לתקן את העיוות הדמוגרפי. ראה כאן. אבל אצלם יש כאלה שנישאים לעשר ויותר נשים. לא הצלחתי להבין מה מספר הנשים הממוצע שם. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז 13:56, 20 ביולי 2017 (IDT)

אני מניח שחברות שבהם יש ריבוי נשים סובלות מתמותה גבוהה של גברים צעירים. סיבות נפוצות למות הם גאולת דם ומלחמות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:42, 20 ביולי 2017 (IDT)

אתה צריך שחמישים אחוז מהגברים ימותו אם כל גבר מתחתן עם שתי נשים (בנות גילו). זה לא מסביר את זה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז 17:52, 20 ביולי 2017 (IDT)

זה לא בהכרח נכון צביה, שוב צריך להביט על הדברים בהקשרם הממצאי, לא לכל גבר יש שתי נשים, אלא רק לגברים בעלי אמצעים, כלומר מהמעמד הגבוה, יש אפשרות לשאת יותר מאישה (אם בכלל- שבוע שעבר פורסם ראיון במוסך הארץ בו מספר חוקר סין על כך שרק בחורים בעלי אמצעים מצליחים להינשא, בגלל המחסור בנשים). בכל מקרה סביר להניח שתמותה של צעירים בעבר אכן הייתה גורם משכך נגיד להתקוממות של מעמדות נמוכים שנותרו ללא אפשרות להכיר, לרכוש ולשאת נשים. ההסברים הם שפשוט מיבאים נשים, ובחורים צעירים נדדו, אפשר שזו היה מניע אישי חזק לבחורים להתגייס למלחמות, בהן נשים היו שלל "אשת יפת תואר" מה שנקרא.Dovole - שיחה 18:04, 20 ביולי 2017 (IDT)

ריבוי טבעי גבוה ביחד עם גיל נישואין נמוך של נשים לעומת גברים יכול לעזור להתמודד עם הבעיה. כשיש ריבוי טבעי, כל שנתון גדול יותר מהשנתון שלפניו. אם גברים מתחתנים עם אישה קטנה מהן בכמה שנים, אחרי שכל הגברים התחתנו עם אישה אחת, יישארו כמה נשים פנויות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הקמת כיבוש הרצועה על ידי ישראל, כיצד תושבי עזה השיגו מים? שואל השאלות - שיחה 18:13, 21 ביולי 2017 (IDT)

יש בארות ובורות. במצב תקין אפשר להשתמש בהם, הבעיה תחת כיבוש היא תחזוקה נאותה, וברגע שמקורות המים המקומיים מזדהמים המצב בקריסה. ביקורת - שיחה 18:16, 21 ביולי 2017 (IDT)

לא צריך להכניס את הכיבוש לכל דבר. תושבי עזה שאבו מים מאקוויפר החוף אך בעקבות תנאי המחיה שהשתפרו במאה האחרונה והגירה ממדינות שכנות האוכלוסיה גדלה מכמה אלפים בתחילת המאה העשרים ל-2 מיליון נפש כיום. האקוויפר כמובן אינו מסוגל לספק מי שתיה לכמות גדולה כל כך של אנשים. בנוסף שאיבת יתר גורמת להמלחת המאגר שרק מחמירה את המצב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשקוש, האוכלוסיה לא גדלה כך בגלל שום "הגירה ממדינות שכנות" אלא בעקבות גלי פליטים שברחו/גורשו מארץ ישראל/פלסטין. חצי חציל 00:14, 22 ביולי 2017 (IDT)

חציל, אתה טועה רוב ההגירה התרחשה באמצע המאה הקודמת וכמעט כל שמות המשפחה של החמולות קשורים לשבטים ממצרים וסיני. העזתים עצמם מתגאים במקורות השבטיים ולרבים מהם יש גם קשרים משפחתיים עם שבטי המקור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גורשו וברחו זה גם סוג של הגירה. אך כמובן שאני מבין ההתרעמות נוכח התגובה המניפולטיבית של האלמוני. אני רוצה להוסיף שבסופו של דבר עיקר תושבי ע'זה נולדו בה ולכן לגלי ההגירה כבר יש פחות משמעות, במיוחד בהינתן הסגר והעובדה שקשה לצאת מע'זה, וזה לא בדיוק שמאשרים לבנות בקלקיליה... בכל מקרה אני רוצה להביא הנה את "אבא" אברהם, יצחק וישמעאל "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע" כמובן שמדובר בעלילה, אבל ברור שהיא נובעת ממציאות, שלא הרבה השתנה... ממשיכים לומר "שלי שלי ושלך שלך" ו"שלי שלי ושלך שלי"... השאלה לגבי מים יפה לכל מקום מיושב, אם מקום מיושב בהכרח יש מים, מקורות מי שתייה הם נחל, נהר, ימה(אגם), מעיין, מי תהום(באר=בור=עין=ביר=בירה) וקו אספקת מים דוגמת אקודוקס או נשים עם כדים על הראש :-) מאחד מהמקורת. בערבית ובעברית(ולמעשה בעוד הרבה שפות ומקומות לוך בסקוטלנד וברוק באנגליה) שמות רבים מסגירים מקור המים "החיים": ראש העין, אל-בירה...(תוספת מאוחרת- איך שכחתי את הדוגמה ההולמת והחיננית ביותר?! עין גב

אחרי התנגשות: ::::אלמוני מה זה רוב? ע'זה היא עיר שהתקיימה מהלך אלפי שנים, הריבוי שלה הוא תוצאה של הגירה כמו שהריבוי של כל עיר הוא תוצאה של הגירה. ואלמוני אנא תחתום בארבע טילדות ~ בסוף תגובה.Dovole - שיחה 02:22, 22 ביולי 2017 (IDT)

אלמוני, אשמח שתפנה אותי למקורות שיעמידו אותי על "טעותי". לפי האמור בערך רצועת עזה מספר התושבים ב-1945 לא עלה על 70,000, ומספר הפליטים שנמלטו אליה אחרי מלחמת 48' היה גבוה פי שתיים (!) מכך. כיום קרוב למיליון מהתושבים מוגדרים פליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. לפי המסופר בספר לשתות מהים של עזה, העזתים דווקא מתגאים בעיירות וכפרי המקור שלהם בשטחי ארץ ישראל/ פלסטין, מציינים אותם כתשובה לשאלה "מאיפה אתם", וחלקם עדיין מחזיק פיזית במפתחות הבתים הנטושים. חצי חציל 07:55, 22 ביולי 2017 (IDT)

הנרטיב של מפתוחת בתים נטושים נוצר מתוך אינטרס מאוחר יותר רק אחרי קום המדינה. אם אתה מעוניין להכיר את נושא ההגירה אתה יכול לקרוא ספרות של חוקרים מהתקופה למשל את ספריו של אריה ל. אבנרי ולגבי הגאווה של העזתים במקורות המצריים שלהם אתה יכול למשל לראות את הראיון של פתחי חמאד שר הפנים הפלסטיני[3]. באתי להסביר את בעיית המים כתוצאה של הגירה מסיבית ממדינות שכנות לא להתנצח בוויכוחים פוליטיים לגבי המצב הנוכחי, לכן אם תסלח לי זו תגובתי האחרונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, אני מבין ומקבל את רצונך לא להגיב יותר. שנית, לא הבנתי את הטיעון שלך לגבי ה"נרטיב שנוצר אחרי קום המדינה" - מובן מאליו, הרי אנחנו מדברים על תוצאותיהן של מלחמת 48' - וכיצד ישמרו מפתחות בתים שטרם ננטשו. שלישית, תודה על ההפניה לאבנרי, אשמח להרחיב את אופקיי, אך נראה לי שאם שנינו מסכימים שאוכלוסיית עזה שולשה תוך כמה חודשים בעקבות גלי פליטי הנכבה, אין משמעות רבה לגלי ההגירות שאולי קדמו להם. חצי חציל 15:48, 22 ביולי 2017 (IDT)

טוב שהאלמוני לא ימשיך להגיב הבלים, בתגובה בגישה סבילה-תוקפנית הוא מספר לנו כיצד הוא לא בא להתנצח פוליטית, וזאת לאחר שהוא נדרש לממד הפוליטי בכוחות עצמאותו המחשבתית. כנראה שהיעדר התגובות שלו בדיון רק יועילו לכולנו. בכל מקרה תושבי ע'זה כיום ברובם כבר אינם מהגרים והם אולי ילדיהם או נכדיהם של מהגרים. באשר לקשר לסוגיית המים... אני נותרתי עם סימן שאלה לגבי הקשר לפליטות הערבית ולהגירה לע'זה.Dovole - שיחה 23:46, 22 ביולי 2017 (IDT)

Dovole, זה לא קשור, אבל אפשר הסבר למה אתה כותב ע'זה ולא עזה? האם אתה מכיר כיתוב שמי קדום יותר מ"עזה" המקראית, או שמדובר על תעתיק מדוייק יותר ממצרית עתיקה? משה פרידמן - שיחה 07:41, 23 ביולי 2017 (IDT)

אתה קורא לירושלים יבוס? לשם "מקורי", כאילו בע'זה דיברו אי פעם עברית, אין ערך ממשי, למשל לפי היגיון השם ה"מקורי הראוי" לתל-אביב הוא יפה-יפו(כפי שמסופר בדברי הימים), ואת תל אביב להשאיר לערי הגולה...בכל מקרה החיים עושים את שלהם וע'זה הוא התעתיק מערבית, אני מעדיף אפילו רזה על עזה...אני גם כופר בהנחה שתושבי עזה דיברו רעמססית או משהו מן הסוג הזה, מקובל שתושביה הקדומים המוכרים היו פלישתים, גויי הים, והעדויות לכיבוש המצרים הן ממקומות אחרים בארץ... וגם אז סביר שלא דיברו רעמססית.Dovole - שיחה 00:35, 24 ביולי 2017 (IDT)

זה מגוחך. עזה זו עיר ששימרה את שמה אלפי שנים לפני שהגיע אליה הערבי הראשון. השם "עזה" נמצא בשימוש רציף בעברית עוד מהתקופה הפלישתית ועד להיום. אילו היינו דוברי סינית אני יכול להבין את השיקול של העדפת התעתיק מערבית. אבל איזה הגיון יש לדובר עברית להשתמש בתעתיק מערבית? זה חוכא ואיטלולא. וזה בכלל לא משנה מי גר שם. מצידי שיגורו שם חייזרים. זו מילה בעברית. סביר להניח שהתעתיק הערבי הוא נסיון לשמר את הצליל העברי, אבל את זה לא בדקתי וזה גם לא משנה. פשוט חסר הגיון. משה פרידמן - שיחה 04:02, 24 ביולי 2017 (IDT)

זה מגוחך, אבל מגוחך יותר להיכנס לאנשים לפה... אני סבור שמגוחך לקרוא לעיר בשם ארכאי שאינו בשימוש, גזה, רזה, ע'זה אבל לא עזה.Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)

בעזה בהחלט דיברו בעבר עברית - לכל הפחות בתקופת מרד החשמונאים. 77.126.30.31 14:23, 24 ביולי 2017 (IDT)

זה מאוד משמעותי, בטח היסטורית ובטח לימינו אנו...Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)

בעברית אנחנו אומרים וכותבים עזה ולא ע'זה, כמו שאנחנו אומרים קהיר ולא אל-קאהירה, דַּמֶּשֶׂק ולא דִמַשְׁק וארשה ולא וורשאבה, ספרד ולא אספניה, גרמניה ולא דויטשלאנ וכ'. eman • שיחה • ♥ 14:33, 24 ביולי 2017 (IDT)

ואני, דובר עברית, קורא לה רזה...מה לעשות? אני גם אומר לפעמים דויטש ואלמונ וטדסקי...רוצה לקנוס אותי?!Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)

כשיש יותר בני אדם, המים באקוויפרים פשוט לא מספיקים. ונוסף לזה זיהום שנגרם מזה שמערכות הביוב קורסות (בין השאר בהעדר חשמל). eman • שיחה • ♥ 14:34, 24 ביולי 2017 (IDT)

בהחלט, אני זוכר עוד משיעורי הגיאוגרפיה בכיתה ג' את האזהרה משאיבת יתר שתגרום למי ים לפרוץ לאקוויפר החוף. בהחלט ע'זה סובלת ממשבר אנרגיה חריף שבתורו אני למשל חרד מלאכול דגים...אבל אולי קשה להשוות המשבר האישי שלי למשבר האנושי המתמשך...Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)

בנוגע לתעתיק, למה לא לעיין בפרק הרלוונטי בערך על עזה וללמוד על התיישבות יהודית בעיר עד למאורעות תרפ"ט? אגלי טל - שיחה 17:59, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

ממתי התחילו לקרוא לאנשים מפורסמים בשם "כוכב"? לדוגמה כוכב קולנוע, כוכבת פורנו וכדומה. מאיפה האפנה התחילה? 213.55.176.161 10:31, 22 ביולי 2017 (IDT)

In 1910, Lawrence switched to the Independent Moving Pictures Company, began appearing under her own name, and was hailed as "America's foremost moving picture star" in IMP literature.מהוויקי האנגלית.

When did the word 'star' come to mean 'famous celebrity'? - Quora

https://www.quora.com/When-did-the-word-star-come-to-mean-f...

It seems the first usage is from 1799 or from 1824. The Oxford English Dictionary says as follows: "A person of brilliant reputation or talents. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:43, 22 ביולי 2017 (IDT)

מהי המקבילה האנגלית של המילה "צרור", במובן של ירי, ירי אוטומטי וכו'? (למשל: "לפתע נורה לעברו צרור"). אלדד • שיחה 13:29, 22 ביולי 2017 (IDT)

אני יכול לחשוב על "לירות על אוטומט" (אוטו פשוט באנגלית) או אולי chain-fire....או volley (כמו בכדור-עף)...Dovole - שיחה 23:17, 22 ביולי 2017 (IDT)

ואלדד שלום ;-)Dovole - שיחה 23:19, 22 ביולי 2017 (IDT)

המון המון תודה, דב. :) הכוונה כאן למישהו שהיה ברחוב ופתאום ירו עליו צרור, או מישהו שנסע במכונית, ופתאום ירו עליו צרור. ההצעות שהעלית לא מתאימות ספציפית לקונטקסט הזה. אבל זו כנראה שאלה ממש לא קלה. לא קיבלתי בינתיים תשובה גם בערוץ אחר ששאלתי בו, וזה היה די מזמן היום (ההצעות שלך עשויות להתאים, אבל לא ספציפית להקשרים הנוכחיים). אלדד • שיחה 23:34, 22 ביולי 2017 (IDT)

אבל עזרת לי מאוד, בכל זאת. אני חושב שפשוט אכתוב משהו עם fire was opened on him, בלי לציין את נושא ה"צרור". אלדד • שיחה 23:39, 22 ביולי 2017 (IDT)

אלדד, מה עם המילה bunch? עורך-בורוכוב - שיחה 23:42, 22 ביולי 2017 (IDT)

באנץ' נשמע מתאים, אך זו יותר לשון מדוברת מכתובה, בעיתונות יהיה כתוב fire upon או fire towards, אפשר גם fire over או fire on ובמידה ופגעו אז fire at (עובד באמת טוב עם "פתחו באש")... Dovole - שיחה 23:54, 22 ביולי 2017 (IDT)

תודה רבה. אני כתבתי במסמך שלפניי: fire was opened at him (מוזר שכתבתי לעיל on him במקום at him, כנראה סתם תקלדה בשורה לעיל). אלדד • שיחה 00:02, 23 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:Eldad, המונח לצרור (ירי) הוא burst. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 00:07, 23 ביולי 2017 (IDT)

תודה רבה, מת'. ואם תנסה לשלב את זה במשפט שלם, מה יהיה המשפט? ("לפתע נורה לעברו צרור" - נגיד שזה המשפט שאמור להיאמר במקור). אלדד • שיחה 00:30, 23 ביולי 2017 (IDT)

לטעמי: Suddenly, a burst was shot at him עורך-בורוכוב - שיחה 00:35, 23 ביולי 2017 (IDT)

אני הייתי כותב burst of fire... לעומת הצורה המדוברת יותר a bunch of shots, כמובן שגם הצורה הקצרה יותר Open fire at/on/towards/over עושה העבודה...Dovole - שיחה 00:42, 23 ביולי 2017 (IDT)

צרור הוא סוג מסוים של ירי. לא כל ירי הוא צרור. הרבה יריות מבודדות אינן צרור. לכן "a bunch of shots" הוא תרגום לא מדויק לפי דעתי. היתי פשוט כותב "automatic fire" אני לא חושב שיש באנגלית מילה מסוימת ל"צרור" או לפחות אני לא נתקלתי בה עד כה. גם burst שהציע אביר המתמ' לא נשמע לי הכי מדויק. כל המילים האלה תלויות הקשר ואפשר לפרש אותן באופן שונה. גילגמש • שיחה 07:52, 23 ביולי 2017 (IDT)

תודה רבה לכולכם. תודה, גילגמש, דעתי כדעתך. מן הסיבה הזאת בסופו של דבר ויתרתי על העברת ה"צרור" בתרגום שלפניי, ותרגמתי באופן שונה, כך שיעביר את רוח הדברים. אלדד • שיחה 09:25, 23 ביולי 2017 (IDT)

ברובים כמו ה-M16A2 וה-M4 קרבין הנצרה בוררת בין 3 מצבים: נצור safe, ירי חצי-אוטומטי בבודדות semi-auto וירי צרורות burst mode בו כל לחיצה על ההדק יורה מספר כדורים (אאל"ט 3) ברצף מהיר זה אחר זה. ברובים אחרים, כגון ה-M4A1 קרבין, החליפו את ה-burst mode בירי אוטומטי מלא full-auto, כלומר: לחיצה על ההדק יורה בלי הפסקה כל עוד ההדק סחוט ויש תחמושת במחסנית. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:45, 24 ביולי 2017 (IDT)

זה לא מספיק שדגם מסוים מכנה פעולה מסוימת במונח שהוא תקדימי, אני מסכים עם גלגמש ועם אלדד שבדיבור המקובל המקבילה ל"צרור" היא ירי על אוטו' (והאמת היא שגם זו הייתה ההצעה הראשונה שלי), כמובן שגם ברסט ובאנץ' מתאימים, אך הם משמשים באופנים שונים, ואלדד בחר לנסח באופן שהוא מקובל יותר באנגלית פשוט "פתחו באש". לא הכרתי את המצב הזה ב-M4...אלא רק את האוטו'...Dovole - שיחה 20:00, 24 ביולי 2017 (IDT)

היי. בעקבות שתי שאלות חתוליות מלפני שנה, הנה עוד אחת. יש במקום עבודתי בחצר חתולה ג'ינג'ית שאוהבת להסתובב איתי לכל מקום שאני הולך. היום היו לי כמה דברים ביידים, הסתובבתי לא טוב, ודרכתי לה על האצבעות ברגל בטעות. היא הייתה כבר בתחילת לברוח, אבל אמרתי לה הרבה מילים מרגיעות. לא כדי שתבין את המילים, אלא בגלל איך שזה נשמע, שזה ירגיע אותה ותבין שזה לא בכוונה. היא הבינה. זה דווקא הגיוני. מה שלא, הוא שמייד אחר כך היא דרכה חמש פעמים עם כפותיה על אצבעות הרגליים שלי על הנעליים, בכל הכוח, ואז קבעה שהבעיה נגמרה. כאילו, מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:24, 23 ביולי 2017 (IDT)

תגיד לה "םמחול לך מחול לך מחול לך". • צִבְיָה • שיחה • א' באב ה'תשע"ז 11:39, 24 ביולי 2017 (IDT)

יכול להיות שהיא הרביצה לרגל שלך בשביל לוודא שהיא כבר "מתה" ולא הולכת לתקוף אותה עוד הפעם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:00, 24 ביולי 2017 (IDT)

יכול להיות שהיא חתולה חצי חציל 12:34, 24 ביולי 2017 (IDT)

Like _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:46, 24 ביולי 2017 (IDT)

אפשר תשובה רצינית, המתייחסת לפסיכולוגיה של חתוליים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:10, 24 ביולי 2017 (IDT)

קראתי פעם טענה שחתולים מתייחסים לגפיים בתור בעל חיים עצמאי. כראייה הביאו את זה שחתולים מתחככים בידיים וברגליים, בעוד שבינם לבין עצמם הם מתחככים ראש בראש. על כל פנים זו רק דיעה, לא משהו מבוסס ממש. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:28, 24 ביולי 2017 (IDT)

אם זה נכון זה מסביר את ההתנהגות של הג'ינג'ית - היא ייחסה את התקיפה לרגל, לאו דוקא לך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:16, 24 ביולי 2017 (IDT)

העברית, למשל במילה "הצטלם", מופיע ט ולא ת, למרות שמקורו של ה-ט אינו בשורש אלא בבניין "התפעל". האם גם בערבית ת הופך ל-ט בנסיבות אלו?

(פשוט صط, אני מצליח לבטא במאמץ רב. אבל صت, אני בשום אופן לא מצליח לבטא). 77.125.69.181 11:37, 24 ביולי 2017 (IDT)

לא בטוח שתמיד. אבל בבניין אפתעל הצורה כשפה"פ היא "צ" תהיה "אצטעל", בדומה ל"הצטעל" העברי בבניין התפעל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ז • 22:31, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

מחפש דרך נוחה למצוא\לאתר רופא כללי שמקבל באופן פרטי אצלו או במקום מתואם. איך הכי נוח למצוא אחד כזה לדעת המומחה? 79.182.108.206 11:46, 24 ביולי 2017 (IDT)

קיים אתר המיועד לכך. לא בדקתי אם זה עובד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:46, 24 ביולי 2017 (IDT)

אין להם שם קטגוריית "רופא כללי" אבל שלחתי מייל לבעל האתר בבקשה להוסיף. 79.182.108.206 16:09, 24 ביולי 2017 (IDT)

העברה לשיחה:עיבוד שבבי#חברה נוספת לייבוא וייצוא כלי חיתוך. דוד שי - שיחה 00:36, 25 ביולי 2017 (IDT)

מישהו יכול לתת לי לינק ישיר לשירות הנ"ל? אני יודע שזה קיים, מניסיון. אבל עכשיו כשאני לוחץ על הקישור בדף העזרה הרלבנטי בפייסבוק, זה מוביל אותי לשאלות נפוצות במקום לנ"ל. ראובן מ. - שיחה 18:50, 24 ביולי 2017 (IDT)

הנה • צִבְיָה • שיחה • ב' באב ה'תשע"ז 00:33, 25 ביולי 2017 (IDT)

ממליץ גם להתקין התוסף "block sites" בדפדפן ולחסום כניסה אוטומטית לפייסבוק כי הם מורחים את מי שרוצה למחוק 14 יום ואם תיכנס בטעות אפילו ביום ה-13 תצטרך להמתין 14 יום מחדש, אז תתקין את התוסף ותחסום את האתר מיד אחרי שביקשת למחוק את החשבון וקיבלת הודעה שהוא נכנס לתקופת המתנה ומחיקה ואז לא תבטל את הפעולה בטעות. 79.182.108.206 07:54, 25 ביולי 2017 (IDT)

תודה רבה צביה! ולאלמוני, תודה על העצה. ראובן מ. - שיחה 15:05, 25 ביולי 2017 (IDT)

בסרט "הנפילה" (Der untergang) מוצגים נאצים שהתאבדו בירייה מיד אחרי ששמו כמוסת ציאניד בפיהם. לא מדובר על דקה אחרי אלא על שנייה או שתיים אחרי. ממש מיידי. למה הם השתמשו בכמוסת הציאניד אם התאבדו בירייה? 79.182.108.206 09:25, 25 ביולי 2017 (IDT)

ניסיון התאבדות אינו מבטיח התאבדות בפועל. ההתאבדויות הפועל הן פחות מעשירית מתוך הניסיונות להתאבד. כאשר לוקחים ציאניד, מגדילים את הסיכוי כי גם אם הירייה לא תצליח, הציאניד יקרא למוות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:58, 25 ביולי 2017 (IDT)

אוסיף שהסבילות לציאניד שונה מאד מאדם לאדם, וידועים מקרים של אנשים ששרדו כמויות שנחשבות קטלניות לגמרי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:22, 25 ביולי 2017 (IDT)

כי זה סרט. במציאות רוב האנשים מסתפקים ברעל או בירייה, ולא מבצעים וידוא הריגה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלתי היא על דיון שקראתי בעקבות אירועי הר הבית. נכתב שם כי התפרעויות הן פעולות מסכנות חיים, כמו יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים.
בהפגנת להט"בים בתל אביב בשבוע שעבר, נחסם כביש איילון, ומוביל התהלוכה נעצר על ידי המשטרה. האם חסימת כביש איילון היא הפגנה חוקית, הפגנה אלימה, מהומה או התפרעות? אינני מנסה לגזור גזירה שווה בין חסימת כביש בין עירוני (לטעמי, כביש איילון הוא כביש כזה) ובין יידוי בקבוק תבערה, אלא שואל אם כל הפגנה שאיננה נשמעת להוראות המשטרה הופכת להפגנה אלימה? עורך-בורוכוב - שיחה 14:28, 25 ביולי 2017 (IDT)

אלו הם דברים טעונים פוליטית, נתניהו למשל סיפר ב"ראיון" לאחרונה שנערכות הפגנות בלתי חוקיות כדי להשפיע על היועץ המשפטי, הוא שכח שבית המשפט העליון קבע שההפגנות חוקיות, ושקביעת המשטרה שאינן עומדות בקנה אחד עם "כוונת המחוקק" הייתה מעשה פסול מכל וכל.Dovole - שיחה 14:47, 25 ביולי 2017 (IDT)

נתניהו יכול להגיד ב"ראיון" מה שהוא רוצה. השאלה שלי הייתה על הנקודה שבה המפגינים אינם נשמעים להוראות המשטרה. האם בנקודה זו, הופכת ההפגנה לאלימה? האם כאשר הפגנה הופכת להיות אלימה, היא מפסיקה להיות הפגנה כלשון החוק, והופכת להתקהלות בלתי חוקית, הפרעה לסדר, או כל מילה אחרת שאיננה הפגנה? אינני חולק על דעתך, אלא מנסה למצוא את הנקודה שבה אפשר גם לקיים הפגנות, וגם לא לפנות לבית המשפט העליון. כמובן אם שנינו נסכים שהמשטרה מוטה (כמו במקרה של מעצר אורן סימון, מהנדס במקצועו, שעמד על המדרכה עם פסוק מספר ישעיהו), כי אז אין מקום להמשיך בדיון. עורך-בורוכוב - שיחה 15:47, 25 ביולי 2017 (IDT)

איני מתמצא בנושא אך למיטב ידיעתי, הפגנה חוקית חייבת לקבל אישור של המשטרה מבעוד מועד ולעמוד בדרישות שונות לשם כך. מכיוון שקשה לי להאמין שהמשטרה אישרה חסימה של נתיבי איילון לצורך הפגנה, ובוודאי לא על-ידי האזרחים עצמם, אני מעריך שהאקט הזה לכל הפחות היה בגדר הפגנה בלתי-חוקית. אין צורך לשכנע אותי שהמשטרה לא תמיד חסרת-פניות באכיפת החוק. H. sapiens - שיחה 22:30, 25 ביולי 2017 (IDT)

יש שני מישורים: הפגנה חוקית או בלתי-חוקית, והפגנה שקטה מול התפרעות אלימה ומהומות שמתבטאות בעיקר בהתפרעויות אלימות, ונדליזם ותקיפת שוטרים. הפגנה יכולה להיות לא אלימה ועדיין להיות בלתי-חוקית. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:52, 25 ביולי 2017 (IDT)

בהחלט, ובעילה הזו של "הפגנה בלתי-חוקית", שהיא חלק מהכוח של הממסד, יש להשתמש במשורה, כיוון שכאשר הדברים מגיעים לבית המשפט, הוא פעם אחר פעם מתרה בגופי האכיפה שהם חורגים מסמכותם על פי חוק, חבל שהוא גם לא פועל...זה מדהים שדווקא הימין שדוגל בחירות מצדד בגורמי האכיפה, כאשר באופן מסורתי הוא מתנגד למעורבות הממשלה, כנראה שזה מלמד שאותם אנשים בעד ממשלה כשזה מגיע לעניים ונגד ממשלה כזה מגיע לבעלי אמצעים.Dovole - שיחה 00:29, 26 ביולי 2017 (IDT)

ואיך המניפסט הזה עוזר לשואל? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:18, 26 ביולי 2017 (IDT)

הוא שם "הפגנה בלתי חוקית" במקומה, ככלי שמשמש פעמים (יש יגידו הרבה) של השלטון נגד אזרחיו, הקשר, מידה, מידת המידות, עליהם כן העולם...ללמד אביר שכמוך תאלס :-) Dovole - שיחה 21:33, 26 ביולי 2017 (IDT)

איך המפעילים של מחנות ההשמדה לא נדבקו במחלות של האסירים?--185.149.255.74 15:26, 25 ביולי 2017 (IDT)

במקרים רבים נדבקו, כי עבדו קרוב לאסירים. לרבות באושוויץ, המחנה הגדול ביותר. ההבדל הוא שהם קיבלו טיפול רפואי נורמלי, ולא רצח (אסיר שלא יכול היה לעבוד או להחלים מהר נרצח). השומרים נדבקו פחות מהר מאסירים, כי הם גרו בנפרד, ובתנאים הרבה הרבה יותר טובים (מזון, שתייה, תרופות, מצעים, ביגוד, כביסה, ניקיון, סבון וכו'). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך להוסיף לזה את היעדר תנאי המחייה הנאותים, רעב קיצוני בקרב האסירים, עבודות כפייה מפרכות... מאמץ ודחק בעת מחלה הם דרך להבטיח היעדר מרפא והעמסה על גוף עוד ועוד מחוללי מחלות, שלבסוף יכניעו החולה. אפשר להניח שגם העובדה שהיו לסוהרים תנאי סניטציה, ושהם יכלו לברור המגע עם אסירים חולים (דבר שבוודאי לא עמד לאסירים) הוסיפו להגן עליהם. באופן כללי לא הייתי אומר שה"סוהרים" במחנות ההשמדה והעבודה נפגעו מהשהות שלהם, גם אם מישהו מהם נדבק בטיפוס או כולירע. אם יש ממש ברעיונות "שכר ועונש" וקארמה, אז הם מורכבים יותר מצדיק וטוב לו, רשע ורע לו.Dovole - שיחה 00:23, 26 ביולי 2017 (IDT)

שאלת המשך- גם אם הם נקטו אמצעי זהירות ובמקרה הצורך קיבלו טיפול רפואי- איך הם לא פחדו ונגעלו מהעבודה הזאת, שכרוכה בסיכון גבוה להידבק במחלות?--185.149.255.74 09:48, 26 ביולי 2017 (IDT)

קודם כל אני לא כל כך בטוח לגבי הגדרת העבודה הזו כ"מגעילה במיוחד" מהפן של מחלות או סניטציה... סביר להניח שהסוהרים לא התמודדו בשגרה שלהם עם משהו שונה מאשר סוהרים היום מתמודדים, דווקא העובדה שהיו להם סמכויות והיעדר ביקורת הפכה ההתמודדות היומיומית לפשוטה יותר עבורם. אני לא חושב שה"אסירים" במחנות היו מגעילים יותר מהאסירים היום במתקני כליאה שונים, בני אדם הם בעלי חיים, העבודה איתם והמחייה בסמוך להם לא מתאימה לכולם, אבל הרוב אינם מביאים זאת אל המודע, הם פשוט חיים והדבר לא מהווה התמודדות, מה שאתה מתאר נשמע לי מעט חרדתי.Dovole - שיחה 11:49, 26 ביולי 2017 (IDT)

נו באמת, דובלה. התגובה הזאת שלך קצת תמוהה לאור התגובה הקודמת שלך. הרי בתגובה הוקדמת היטבת לתאר מדוע האסירים במחנות ההשמדה היו מטבע הדברים הרבה יותר חולים מאסירים בכלא, ומכל קבוצה אחרת של בני אדם. השאלה שלי עלתה מלכתחילה עוד לפני הרבה שנים, כשבתור ילד קראתי עדות של ניצול ממיידנק. הוא סיפר ש-24/7 שרר במחנה ריח כבד של שתן, צואה וגופות. אני מניח שאף סוהר באף כלא בעולם לא נאלץ לעבוד בתנאי זוועה כאלה.--185.149.255.74 20:03, 26 ביולי 2017 (IDT)

קודם כל מדובר על חייל בצבא גרמניה הנאצית (או משת"פ) במלחמת העולם השנייה, בד"כ לא הייתה לו אפשרות לבחור איפה לשרת. סירוב פקודה עלול היה להוביל לעונש חמור, עד מוות (לא שזה מהווה הצדקה מוסרית או משפטית לשירות שם). חיילים ששירתו במחנות ביצעו שירות הרבה יותר קל ובטוח (יחסית) מחיילים שנלחמו בחזית, לרבות בחזית המזרחית (מול בריה"מ, שליוותה אותם בחזרה עד ברלין). לגבי המחלות - אם השומרים נפגעו, הסגל הרפואי ניסה לעזור להם כמיטב יכולתו, כמובן שהם קיבלו תרופות, זמן מנוחה וכו', בניגוד לאסירים (הסגל הרפואי במחנות טיפל בעיקר בשומרים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלה לא חיילים בצבא הנאצי. מדובר בסגל של ס"ס מחנות (יחידות גולגולת המת). אני די בטוח שזה תפקיד התנדבותי. אני לא יודע איך טיפלו בהם. גילגמש • שיחה 20:39, 26 ביולי 2017 (IDT)

חיפשתי הסתירה בדברי...עדין לא מצאתי. בכל מקרה זה לא חשוב, אם לא הובנתי, אז אסירים וסוהרים לא באים במגע כזה שמגדיל חשיפה למחלות, לצורך העניין גופות שנערמו באזור מגורי האסירים לא נשאו מחלות למגורי הסוהרים. סוהרים גם לא טיפלו בעצמם בגופות אלא שהטילו על האסירים לטפל בכך בעצמם, וכאשר כן נדרשו לטפל בגופות, היו להם אמצעים כמו סיד, מסכות, כפפות, סבון ללא הגבלה שלאסירים בוודאי לא היו. אכן במקומה ההבחנה של גילגמש, יש וורמאכט, יש אס.אס...Dovole - שיחה 21:31, 26 ביולי 2017 (IDT)

הבנתי. תודה.--185.149.255.74 01:10, 27 ביולי 2017 (IDT)

היו גם שבויי מלחמה רוסים, אוקראינים, ליטאים ואחרים שהועסקו בתפקידי שמירה במחנות. זה היה עדיף עבורם הן משירות בצבא האדום והן מכליאה במחנה שבויים גרמני. ר' מתנדבי טרווניקי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:23, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

האם זה נכון שאסור לגעת בגורי חתולים כי אמם תריח שנגעו בהם ותנטוש אותם?

לא. Shannen - שיחה 22:33, 26 ביולי 2017 (IDT)

הייתי מציע להימנע במידת האפשר לגעת בגורים שזה עתה נולדו, בייחוד כאשר האם עצמה לא רגילה למגע יד אדם. זו תקופה רגישה שבה דברים עלולים להשתבש (אפילו כשאין התערבות אדם). לאחר שכבר התבסס הקשר בין האם והגורים לא סביר שהיא תנטוש אותם בגלל ריח אדם, אבל בייחוד כאשר היא עצמה לא רגילה לבני אדם היא עלולה להגיב בהעברת הגורים למקום שבו לדעתה הם יותר מוגנים. H. sapiens - שיחה 18:35, 27 ביולי 2017 (IDT)

ממש לא. חתולה ביתית לא מייחסת משמעות לריח אדם. ובניגוד למה שחלק חושבים: היא זוכרת כמה גורים יש לה וכשאחד מת (יש תמותת תינוקות לא קטנה בקרב חתולים) היא כן רואה שחסר מישהו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 27 ביולי 2017 (IDT)

למה כל הכלבים אוהבים להוציא את הראש בזמן נסיעה ולהסניף את הרוח? והאם זה נכון שזה פוגע בשמיעה שלהם?--185.149.255.74 01:13, 27 ביולי 2017 (IDT)

אני לא מכיר הסבר רשמי לתופעה. אני מעריך שזה בעיקר הצורך הכלבי לאסוף מידע על הסביבה. כאשר כלב מתרוצץ בכוחות עצמו הוא מרחרח את סביבתו ללא הפסק, ומן הסתם כאשר הוא מתקדם דרך הסביבה במהירות רבה בלי זמן ויכולת לרחרח אותה הוא סובל מחסך בנושא. אני לא חושב ששמיעת הכלב יכולה להיפגע (אלא אם הרכב מאוד רועש) אבל כמו בני-אדם הוא עלול להצטנן ו/או לקבל כאב ראש אם הרוח חזקה וממושכת. בכל מקרה חשוב לוודא שהחלון לא פתוח כולו כי אי-אפשר לסמוך על כלב שלא יקפוץ החוצה. H. sapiens - שיחה 18:01, 27 ביולי 2017 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת, סאפיינס :)--185.149.255.74 00:35, 28 ביולי 2017 (IDT)

הועבר לשיחה:מהומות הר הבית (2017) 17:42, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

מדוע גרמניה, כן התאחדה למדינה אחת, אבל היא לא כוללת את אוסטריה, שוויץ וליכטנשטיין? הרי כולם גרמנים, למה הם לא התאחדו למדינה אחת? 213.55.176.165 21:30, 27 ביולי 2017 (IDT)

בקצרה, האימפריה האוסטרו-הונגרית היתה יריבתה של פרוסיה (המדינה שאיחדה את גרמניה) על ההגמוניה בעולם הגרמני. פרוסיה לא הצליחה לכבוש גם את אוסטריה כדי לצרף אותה לאיחוד של רוב שאר המדינות הגרמניות. גם לא את שוויץ. ליכטנשטיין נמצאת בין שוויץ לאוסטריה אז אני מניח שזו הסיבה שפרוסיה לא יכלה לכבוש אותה. Reuveny - שיחה 23:41, 27 ביולי 2017 (IDT)

גרמניה איחדה את כל הגרמנים (פרט לשוויצרים) תחת דגלה במלחמת העולם השנייה, אחרי האנשלוס, כיבוש אלזס ולורן, לוקסמבורג, חבל הסודטים, דנציג וסביבתה ועוד. הלקח היה שהעולם לא רוצה לראות גרמניה מאוחדת. והיא פוצלה לאוסטריה, מערב גרמניה, מזרח גרמניה, לוקסמבורג והחבלים השונים רוקנו מגרמנים והוחזרו למדינות הקודמות. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 28 ביולי 2017 (IDT)

זאת שאלה מורכבת. "גרמניה" כפי שאנו מכירים אותה היום היא מדינה חדשה יחסית וכמו שאמר ליש עברה את כל גלגולי האיחוד רק במאה ה-20 (אף על פי שהאימפריה הגרמנית נוצרה במאה ה19). במקור הייתה באזור זה מדינה אחרת. שמה הוא האימפריה הרומית הקדושה. מדינה זו הורכבה מהמון נסיכויות עצמאויות. עם הזמן התגבש מרכז האימפריה באוסטריה. יחד עם זאת, אף על פי שלא הייתה קיימת מדינה בשם גרמניה, האזור הגאוגרפי בשם גרמניה היה מוכר בשם זה והיה אפילו תואר "מלך הגרמנים". אפשר לראות כאן: (אנ') סקירה על תולדות העניין הזה. אף על פי שהאימפריה הייתה מדינה מוגדרת, הקיסר אף פעם לא הצליח להשליט את מרותו על הנסיכים וכך זכו אלה לעצמאות רבה. אחת הנסיכויות האלה הייתה ברדנבורג. בהמשך, נסיכות זו התפתחה לכדי פרוסיה (לאחר איחוד כמה שטחים) ובמאה ה-18 קיבלה הנסיכות הזאת הכרה בתור ממלכה עצמאית. עם הקמתה, ראתה בה אוסטריה, שהייתה גדולה ועשירה ממנה פי כמה, איום ונלחמה בה פעמים אחדות. מלחמות אלה הסתיימו בניצחון חלקי לפרוסים ושיאם במלחמת שבע השנים. האימפריה הרומית הקדושה הובסה במלחמה מול נפוליון וחדלה מלהתקיים. במקומה נולדה האימפריה האוסטרית שירשה את שטחיה. בנוסף, האימפריה האוסטרית נלחשה במהלך המאה ה-19 ואילו פרוסיה התחזקה מאוד.

בגלל רגשות לאומנים עזים שצצו באירופה במאה ה-19 (מקורם עוד במאה ה18) נוצר דחף לאחד את כל הנסיכויות העצמאיות למדינה גדולה אחת. הייתה יריבות קשה בין אוסטריה לפרוסיה מי תזכה בבכורה, אבל בגלל סיבות רבות, פרוסיה יצאה מהמאבק הזה כשידה על העליונה. אוסטריה ניסתה לאתגר את פרוסיה במלחמה (מלחמת אוסטריה-פרוסיה), אך הובסה. כמה שנים לאחר מכן נולדה האימפריה הגרמנית. גרמניה אף פעם לא שאפה לכבוש את אוסטריה. רק בעת עלייתו של היטלר לשלטון, כשהאימפריה האוסטרית (שהייתה מורכבת באותו הזמן בשם האימפריה האוסטרו-הונגרית) התפרקה לחלוטין ואוסטריה הייתה מדינה קטנה בגודל המוכר לנו כיום. גרמניה הייתה גדולה פי כמה (מספר תושביה היה גדול פי עשרה בערך) והצליחה לספח את אוסטריה ללא מאבק.

באשר לליכטנשטיין - אני לא יודע מאיזו סיבה, אבל הנסיכות הזאת פשוט לא התאחדה עם גרמניה. מדובר בשטח קטן מאוד שלא היה טעם להשקיע בכיבושו. לגבי שוויץ - שוויצרים היו חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אבל בסדרת מלחמות היא הצליחה לזכות בעצמאות מלאה מהאימפריה הרומית הקדושה בימי הביניים. במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה איש לא העז לפלוש לשוויץ. שוויץ היא מדינה חזקה עם צבא לא מבוטל. קשה לכבוש את שוויץ. לכן, הנאצים לא ניסו לעשות זאת. גילגמש • שיחה 11:28, 31 ביולי 2017 (IDT)

היה בעבר בארץ היישוב שלח. אינני מצליח לגלות היכן שכן. ידוע לי שנמצא בדרום הארץ. אולי נעזב או שינה את שמו? תודה. יואב ר. - שיחה 12:09, 28 ביולי 2017 (IDT)

בחיים לא שמעתי על כך, אבל ניחוש פרוע - נסה לבדוק בסביבות כביש 211, בקטע בין אשלים לפתחת ניצנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:09, 28 ביולי 2017 (IDT)

אתה בטוח שהיה? אם הצלחתי להבין אז תוכנן ולא הוקם David7031 - שיחה 01:44, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

מדי פעם מיקרוסופט דוחקים אותי לעדכן את מערכת ההפעלה, וכשאני דוחה אותם פעם אחר פעם, הם לוחצים אותי לקיר ומאלצים אותי לעדכן. זוהי ההודעה שאני מקבל:

האם יש דרך להתגבר על כך ולדחות את העדכונים לגמרי? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:33, 28 ביולי 2017 (IDT)

אינני יודע, אבל אני שואל מה הסיבה למניעת עדכונים. בגדול עידכונים בזמן הם הדרך הטובה ביותר למניעת פריצות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:03, 28 ביולי 2017 (IDT)

אני משאיר את המחשב פתוח עם הרבה תוכניות וקבצים פתוחים, ומכבה אותו רק לעתים. עדכון מאלץ כיבוי מחשב וסגירת כל התוכניות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:52, 28 ביולי 2017 (IDT)

כך בדיוק נפוצות רוגלות ונוזקות. רובן הגדול מסתמך על כך שאנשים לא מעדכנים את מחשביהם. Shannen - שיחה 15:46, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

תעשה הפסקת חשמל. מערכות הפעלה מודרניות 'זוכרות' היכן היית ומה היה פתוח. תוכנות אופיס זוכרות איזה קבצים פתוחים ואפילו שינויים שטרם נשמרו, דפדפנים זוכרים איזה לשוניות פתוחות והיכן נמצאים בכל דף, וכדומה. כשמדליקים מחדש אחרי הפסקת חשמל, מרבית הדברים ישוחזרו אוטומטית או בכניסה ראשונה.HLron - שיחה 13:09, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

לכהן אסור להיכנס לבית עלמין. כשכהן מת - האם משפחתו (שהם כהנים) יכולים להיכנס לבית קברות? 213.55.211.116 01:06, 29 ביולי 2017 (IDT)

אין שום איסור כזה. יש איסור להתקרב לקבר במרחק של פחות מכשני מטר (ארבע אמות), אך מותר גם פחות מזה אם יש גדר שגובהה לפחות עשרה טפחים (80 סנטימטר) בין הכהן לקבר. בתנאים מסוימים - מותר לכוהן – ואף חובה לכוהן – להיטמא למת: בהלוויה של אביו אמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו ואשתו. חזרתי • ∞ • שיחה 13:34, 29 ביולי 2017 (IDT)

השלמה לדבריו של חזרתי. חוץ משבעת קרוביו של הכהן (אותם מנה חזרתי), קרוביו מדרגה שנייה (אחיינים, בני דודים, נכדים, וכן על זו הדרך ובכיוון ההפוך) אכן לא ייכנסו לאזור ההקבורה בבית הקברות, ויישארו מחוץ לבניינים בהם נמצאים המתים (בשל טומאת אוהל), לרוב הם יתלוו למסע ההלויה תוך שמירת מרחק הולם. בשל כך, כהנים נקברים פעמים רבות סמוך לגדר, כך קרוביו יוכלו לבוא לבקר את קברו מקרוב, תוך ההפרדה ההלכתית הנחוצצה (ארבע אמות מקבר או גדר עשרה טפחים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ז • 22:43, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

ישנן כמה מפלגות אירופיות המוגדרות כמפלגות "נוצריות-דמוקרטיות", כמו המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית. מה המשמעות של הדבר ובמה הן שונות ממפלגות "ימין שמרני" אחרות באירופה ובעולם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:59, מוצאי שבת, ו' באב ה'תשע"ז (IDT).

Just google it.‏ AddMore-III - שיחה 16:22, 30 ביולי 2017 (IDT)

שלום, רציתי לשאול על הבניינם במדינתנו. מצפייה בתמונות משנות ה-30 נראית תל אביב עיר אירופית, בעלת בניינים לבנים נאים למראה, ופתח תקווה מזכירה עיר כפרית עם בתים פרטיים נינוחים. היום בפתח תקווה מבתים אלו לא נשאר זכר, ובתל אביב (כמו בכל האזור) עומדים בניינים כעורים ומתקלפים. מה קרה? למה המדינה שלנו נראית כך? ועוד משהו: למה כל בנייני המגורים (מאותה תקופה) נראים אותו דבר?

כל הבתים משנות ה-30 נראים אותו דבר? לשאלתך - מן הסתם כי נדרשו הרבה יותר דירות ובנייה של החל משנות השבעים נהפכה לרוטינית וזולה יותר. Shannen - שיחה 15:48, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

למה cool וגם hot הם בעלי משמעות של מגניב? 213.55.176.134 10:56, 31 ביולי 2017 (IDT)

כשיש מזג אוויר חם, כולם רוצים משהו שיקרר אותם. כשיש מזג אוויר קר, כולם רוצים משהו שיחמם אותם. -- ‏גבי‏ • שיח 12:12, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

מה מקור המילה העברית "מגניב". האם זה קשור לגניבה? 213.55.176.134 10:56, 31 ביולי 2017 (IDT)

ישנם בלשנים הסוברים כי המילה מגניב בעברית הושפעה מהמילה magnificent באנגלית. למשל: רוביק רוזנטל ותמר עילם־גינדין. מויקי מילון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:05, 31 ביולי 2017 (IDT)

למה כשאני מצלם ספר ונותן לחבר זה נחשב למעשה לא מוסרי? התשובה היא לרוב כי אז היוצר של הספר לא מקבל על כך תמורה. אבל מצד שני אם אני במקום לצלם את הספר נותן אותו לחבר והוא קורא בו - התוצאה זהה. גם אני וגם הוא מקבלים את החומר הכתוב, בזמן שהיוצר מקבל תשלום רק עבור שימוש בודד. וברור שהספר הפיזי כאובייקט זה לא המוצר, אלא התוכן שבו. שואל השאלות - שיחה 15:42, 31 ביולי 2017 (IDT)

אולי כי בזמן שהספר נמצא בידיו של החבר, אתה לא יכול לקרוא אותו? בכל רגע נתון רק בן אדם יכול לקרוא, ועם צילום זה לא ככה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:46, 31 ביולי 2017 (IDT)

מה החשיבות של סימולטניות? הרי היוצר מקבל בדיוק אותו התגמול גם במקרה של של שני חברים קוראים מהספר אחד אחרי השני וגם במקרה שהם קוראים ממקור ומעותק בו זמנית. שואל השאלות - שיחה 16:20, 31 ביולי 2017 (IDT)

לשיטתך מספיק לייצר רק מקור אחד (של ספר, סרט, דיסק, תוכנה וכד'), ונשכפל אותו לפי הצורך. נו שויין.... חזרתי • ∞ • שיחה 16:39, 31 ביולי 2017 (IDT)

לא ברור למה אתה קורא "שיטתי" כי לא הצגתי פה שיטה. ולמעשה אכן קיים מקור יחיד לכל יצירה ומה שנמכר זה עותקים שלה. אבל לא זאת השאלה, אלא השאלה היא על הבדל המהותי בין שימוש חוזר בעותק על ידי אדם אחר לבין שכפול. שואל השאלות - שיחה 16:45, 31 ביולי 2017 (IDT)

לשכפול יש פוטנציאל סקליביליות למספר מסחרי של עותקים, ולכן אפילו שכפול עותק יחיד נתפס כמדרון חלקלק, מה שפחות נכון בהשאלה פיזית. יצויין שבתקופה שבה ספריות ציבוריות היו נפוצות ופופולריות יותר מאשר כיום, אכן היו סופרים שהתנגדו להשאלת ספריהם וראו בכך גניבה ופגיעה בפרנסתם. H. sapiens - שיחה 19:25, 31 ביולי 2017 (IDT)

על דעת כן מוכרים את הספר. עוזי ו. - שיחה 18:12, 31 ביולי 2017 (IDT)

חשיבות הסימולטניות היא הנוחות. חוסר הנוחות שייגרם למשאיל, עלול לפגוע ברצונו להשאיל, ואז השואל יקנה את הספר כיוון שלא ימצא משאיל לשאול ממנו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ז • 22:47, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

הועבר לשיחה:חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב 17:45, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

ברגע זה ממש חלק מכדור הארץ מוצל וחלק מואר. חלקו חורף וחלקו קיץ. האם הטמפרטורה הממוצעת ברגע זה ממש והממוצעת לאורך שנה אחת היא זהה? 213.55.184.189 13:17, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

אם מניחים שהטמפרטורה היא גודל רציף ושיש כרגע בכדור הארץ מקום חם יותר מהממוצע השנתי ומקום קר יותר מהממוצע השנתי (זו הנחה סבירה: ניקח מדברי חום קיצוני כמו עמק המוות בפנסילבניה ואת הקטבים כגון אנטרטיקה) אז לפי משפט ערך הביניים קיימת נקודה על פני כדור הארץ בה הטמפרטורה שווה לטמפרטורה הממוצעת. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:53, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

זה לא מה שהוא שאל. eman • שיחה • ♥ 15:26, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

שאלה מעניינת. ברור שהמשרעת של השתנות הטמפרטורה הממוצעת (לאורך זמן) בכל כדור הארץ תהיה קטנה בהרבה מזו שבמקום מסויים. אבל לא סביר להניח שהיא תהיה אפס. סיבה אחת שאני יכול לחשוב עליה זה האקסצנטריות של מסלול כדור הארץ סביב השמש. ייתכן שיש שינוי גם במה שקורה בקיץ/חורף לעומת הסתיו/אביב. אבל בזה אני לא בטוח. eman • שיחה • ♥ 15:26, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

לא. טמפרטורה ממוצעת היא הגדרה. כיון שאין מדידה רציפה של טמפרטורה, לא בזמן ולא במקום, ההגדרה של טמפ' ממוצעת היא בעצם ממוצע המדידות של כך וכך תחנות מדידה באזור הגיאוגרפי הרלבנטי ("הטמפ' הממוצעת בעיר היא כך וכך"), או של תחנה אחת על פני זמן ("הטמפ' הממוצעת בחורף היא כך וכך ביום וכך וכך בלילה"). הטמפ' הממוצעת בעולם היא ממוצע של ממוצעי הזמן והמקום, ואפשר לחשב אותה לנקודת זמן מסוימת, וגם על פני שנה.HLron - שיחה 13:26, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

הבנתי שהמילה "זאתי" (או "זותי") במשמעות של "זאת" לא תקינה בעברית. מאיפה היא באה ואיך נוצרה?

אולי הלחם של "זאת היא" _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:35, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

מהו המונח האנגלי המקביל, כשמדובר באנשים? (ואני לא מתכוון לטיהור אתני, cleansing). למשל: "טיהור השטח מקני מחבלים", "טיהור השטח שמצפון לעיר מכוחות המורדים", וכו'. אני מחפש את המילה המקבילה ל"טיהור" מאנשי אויב. אלדד • שיחה 22:56, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

גילגמש, כמי שלא פעם עוסק בכתיבה על מלחמות בתקופות שונות, אולי במקרה יצא לך להיתקל במונח המקובל ל"טיהור" באנגלית בהקשר הנוכחי? לטעמי, clearing לא יתאים, כי המונח הזה משמש לסילוק מוקשים, פצצות וכו' מאזורים שונים. אלדד • שיחה 23:25, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

Eldad, אולי "purge"? אביעדוס • שיחה 00:15, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה, אביעדוס. זו מילה יומיומית מדי, "אזרחית" מדי, ולאו דווקא צבאית. בדרך כלל מבצעים purge, נגיד, בארגונים אזרחיים כדי להסיר מתוכם אלמנטים חתרניים וכו'. אני מחפש את המונח שמשמש אנשי צבא בחזית, בטיפול במורדים ובאנשי אויב וכו'. יש לי כמה "מועמדים", אבל אני לא בטוח עד כמה המילים האלה נמצאות בשימוש, ואני לא בטוח גם במילות היחס שבאות אחריהן. אלדד • שיחה 00:44, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

למשל, אם ניקח דוגמה קונקרטית, שרק עכשיו עלתה במוחי: טיהור התעלות בגבעת התחמושת. במקרה כזה לא נשתמש במילה purge. הדוגמה הזאת תואמת לגמרי את ההקשר שעומד בפניי. אם נוכל למצוא את המילה "לטהר" שתשמש לתעלות, וכן את מילת היחס, נגיד, לאנשי הלגיון שהיו שם (באופן ספציפי, איך נגיד באנגלית "לטהר את התעלות מאנשי הלגיון"), זה יעזור לי בטקסט שלפניי. אלדד • שיחה 00:47, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אין תרגום למילה זו לאנגלית (לפחות עד כמה שאני מכיר) בהקשר זה או לכל הפחות לא עולה לדעתי. מה המשפט המלא שאתה רוצה לתרגם? גילגמש • שיחה 07:57, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אלדד, יכול להיות שעדיף "להשתחרר" מהמבנה בעברית ולנסות כיוון אחר: to verify there are no more soldiers או משהו כזה. ובכלל המילה "טיהור" בהקשר הזה היא איומה, לדעתי :) סיון ל - שיחה 08:50, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

סלנג צבאי אכן כולל שימוש במילים קשות. זה אכן לטהר ולא "לוודא שאין שם חיילים". השמדה, טיהור, חיסול זה בדרך כלל המילים שמשתמשים בהם לתיאור דברים כאלה :) גילגמש • שיחה 12:15, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

יתכן ו eradication מתאים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:27, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה לכולכם, על כל ההערות. בסופו של דבר הסתדר. אלדד • שיחה 13:44, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

המונח "clear" משתמש גם לטיהור מבנה ממחבלים, כגון "The room is clear". ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:17, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

Bharel, Funcs, Ovedc, Ijon, Liadk, טבעת-זרם, Fabiorahamim, Tshuva, CodeGuru, ש. יצחק, Tomer T, TergeoSoftware,איתן ברוך, RafaelGreen, N100a, מקצועי, החבלן, Galaranty, העיתונאי המנטר, שרדינגר ‏

---

שואל את השאלה כמתחיל.

אתר facebook.com טוען דפים בדרך כלל בשתי צורות: bootstrapping (כלומר טעינה מהבקאנד) ו-AJAJ.

בדרך כלל, ניתן לטעון דפים בפייסבוק בשני אופנים כך שאם תלחצו על הלינק שמוביל אליו קליק שמאלי הוא ייטען ב AJAJ. אם תלחצו עליו קליק אמצעי הוא ייטען ב bootstrapping.

כתבתי סקריפט שמסתיר מספר אלמנטים ב facebook.com דרך הסלקטורים שלהם, עם setTimeout של שנייה. הסקריפט כופה עליהם visibility:hidden.

עם זאת, הסקריפט עובד רק ב boostrapping, וכאן הבעיה.

ניסיתי setInterval אך אם אני מזהה נכון, זה פשוט לא עובד (כנראה גריזמונקי מונע את זה מסיבות XSS או שזה עובד אבל רק כשהדף נטען ב bootstrapping).

איך אפשר לגרום לסקריפט לעבוד גם כשדף נטען ב AJAJ? אם אני לא טועה מה שיכול לסייע זה event deligation אבל אני לא יודע איך ליישם את זה לרשימת קלאסים שאני רץ עליה עם מתודת forEach כנראה כי חסר לי קצת חומר רקע בנושא טיפול באיוונטים.

אודה על כל עצה, איך לגרום לעבוד או לדוגמת קוד שתדגים איך ניתן לעשות event deligation בהתבסס על אותם קלאסים. 79.178.145.252 01:52, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

האם התעמולה הנאצית כוונה גם נגד קבוצות אחרות שלאחר מכן הושמדו?--185.149.255.106 13:03, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אני מניח ש"אחרות" זה "לא יהודים", נכון? אז התשובה חיובית. צוענים נחשבו לגזע מזיק - הם זכו להכפשות ודה-הומניזציה בדומה ליהודים והובלו להשמדה כמו היהודים. בנוסף הגזע הסלאבי בתעמולה הנאצית היה נחות וחסר ערך. מילוני סלאבים נרצחו על ידי הנאצים באופן שיטתי. ראה השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:10, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה קורבוס, לא שאלתי על השמדה, אלא על תעמולה. האם יש לך דוגמאות, לינקים לתעמולה נגד צוענים או נגד הומואים?

בנוגע לסלאבים- אף סלאבי לא נרצח בגלל שהוא סלאבי. להפך- בכל הארצות שנכבשו ע"י גרמניה, היהודים הופרדו משאר האוכלוסייה, והסלאבים התנדבו בהמוניהם לשרת במחנות ההשמדה. הסלאבים בפירוש השתייכו לצד המשמיד ולא לצד המושמד. מיליוני הסלאבים שנרצחו, לא נרצחו בשל היותם סלאבים, אלא בשל היותם לוחמים של הצבא האדום שנפלו בשבי. יחי ההבדל ה"קטן".--185.149.255.106 17:04, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

טוב, אנסה להבהיר כמה נקודות:

1. לגרמניה הנאצית לא הייתה מדיניות נגד צוענים באופן כללי, אלא רק נגד צוענים נודדים - בצוענים היציבים לא נגעו לרעה.
2. לגרמניה הנאצית הייתה תורת גזע על פיה הגרמנים הם בראש הסולם והיהודים בתחתית. הסלאבים, על פי תורת הגזע, היו בשלב תחתון למדי והגרמנים תכננו לחסל גם אותם בעתיד.
3. בנוגע לאנטישמית סלאבית, צריך להבדיל בין הסלאבים השונים. האוקראינים נכנעו לנאצים בהמוניהם ושיתפו איתם פעולה לאחר מכן. הם שאפו לאוקראינה עצמאית, בת ברית לגרמניה הנאצית. לא כך נהגו הרוסים.
4. התעמולה הנאצית הפנתה נגד גזעים, נגד הדמוקרטיה הליברלית, נגד קוסמופוליטיות, נגד הומוסקסואלים, נגד בונים חופשיים ועוד.

בברכה. ליש - שיחה 17:19, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

הסיפור באוקראינה מורכב מאוד וקשה לסכם אותו במשפט בודד. היו הן שיתופי פעולה עם הנאצים והן התנגדות פרטיזנית כבדה ומחתרת אנטי-גרמנית. חיילים רבים בצבא האדום הוא אוקראינים. אוקראינים רבים הסגירו יהודים והשתלטו על ביתהם. הרבה החביאו יהודים תוך סיכון חיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:41, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אתה טועה בגדול, היתה השמדה המונית של סלאבים על רקע גזעי. ראה תוכנית Generalplan Ost (אנ'): הרעיון היה לטהר את שטח הכיבוש מהגזעים הנחותים על מנת לאפשר שטח מחיה לגזע העליון. בבלארוס היה מבצע השמדת כפרים שמהלכו הושמו כ9200 כפרים בגדלים שונים, כ5300 מתוכם יחד עם כל תושביהם. רשימת הכפרים שהושמדו ניתן לראות ברוסית. לגבי תעמולה רוסופובית: ניתן לראות כאן ציטוט של היטלר :

As for the ridiculous hundred million Slavs, we will mould the best of them as we see fit, and we will isolate the rest of them in their own pig-styes; and anyone who talks about cherishing the local inhabitants and civilising them, goes straight off into a concentration camp!

— 6 August 1942.

(שמישהו יגיד שזה לא תעמולה גזענית). מונח תת-אדם התייחס לשחורים וסלאבים במידה זהה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:41, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אוקיי, תודה לשניכם על המידע. ועדיין- האם יש איזשהו מקור לתעמולה נגד צוענים או נגד הומואים?--185.149.255.106 18:56, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

ב-1936 הקימו הנאצים את מחלקת המחקר לענייני היגיינה גזעית וביולוגיית באוכלוסייה (Rassenhygienische und bevölkerungsbiologische Forschungsstelle), או מחלקה L3 של משרד הבריאות של הרייך. גוף זה, שבראשו עמדו ד"ר רוברט רִיטֶר וסגניתו אווה יוּסטין, נתבקש לנהל מחקר מעמיק בעניין "השאלה הצוענית" (die Zigeunerfrage), ולספק את המידע הנדרש לצורך חקיקת 'חוק צוענים' חדש. אחרי עבודת שדה מקיפה באביב 1936, שכללה ראיונות ובדיקות רפואיות לשם איסוף מידע גנטי וגניאלוגי, נקבע שרוב בני רומה מהווים סכנה לטוהר הגזע הגרמני, ושיש להיפטר מהם - הוא הציע לעקר אותם או לשלוח אותם למחנות עבודה. באשר לנותרים (כעשרה אחוזים מכל הצוענים באירופה, רובם משבטי סינטי ולָלֶרִי) לא נפלה החלטה, אם כי הועלו מספר הצעות. בשלב מסוים אף הציע היינריך הימלר להקים שמורה מיוחדת במקום מרוחק, שבה יוכלו הצוענים הטהורים להמשיך באורח חייהם הנוודי. הוא אמר כי:

   מטרתם של הצעדים שתנקוט המדינה כדי להגן על הומוגניות העם הגרמני חייבת להיות הפרדתם הפיזית של הצוענים מן האומה הגרמנית, מניעת נישואי-תערובת ולסיום, הסדרת אורח החיים של הצוענים ושל הצוענים-למחצה.

כך הויקי, אי אפשר לדבר על תעמולה נגד צוענים המקבילה בעוצמתה לתעמולה נגד היהודים. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:17, 4 באוגוסט 2017 (IDT)

אכן, אין שום השוואה, אין קריקטורות, אין כתובות נאצה, אין כלום. אין בעצם שום פנייה אל העם בנושא הזה. מה לגבי הומואים?--185.149.255.106 10:47, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

מייד לאחר תפיסת שלטון התחיל ההרס הנרחב של תת-התרבות ההומוסקסואלית. רדיפה שיטתית של הומוסקסואלים על ידי הנאצים החלה 1934. זה הוכן על ידי קמפיין בעיתונות. זה המשיך בהכפשת הומוסקסואלים דרך חלקים גדולים של החברה האזרחית והכנסיות. מספר המעצרים של הומוסקסואלים במהלך הפשיטות גדל מאז 1934 במהלך חיפושים בדירות של הומוסקסואלים נעצרים, למשל, ספרי כתובות הוחרמו על מנת למצוא עוד הומוסקסואלים. כמו כן, במהלך החקירה, החוקרים ניסו לסחוט את השמות של הומוסקסואלים אחרים עם איומים ואלימות. הומוסקסואלים רבים נעצרו על סמך הלשנות שכנים, עמיתים או בני משפחה. 1935 -עונשים פוטנציאלים הוגדלו (עד 10 שנתי מאסר). מספר ההרשעות גדל בקפיצות מאז 1935 בסך הכל, בתקופת השלטון הנאצי לכ 50,000 הרשעות באשמת מעשים הומוסקסואליים. תרגמתי מגרמנית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:03, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

יש לך דוגמא לקמפיין בעיתונות?--185.149.255.106 12:44, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

In den Jahren 1936 und 1937 organisierte der NS-Staat eine Serie von rund 250 Strafprozessen gegen katholische Geistliche und Ordensleute, hauptsächlich wegen homosexueller Handlungen, aber auch wegen Missbrauchs von Kindern und Schutzbefohlenen. Die Prozesse endeten zumeist mit hohen Zuchthausstrafen, waren aber zum Teil sehr nachlässig vorbereitet worden. תרגם בגוגל. צריך להבין שלהבדיל מרדיפת היהודים הנאצים דאגו שהעם ידע מה הם רוצים בדרכים רגועות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:30, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

בערך באנגלית על תוכנית אותנסיה יש דוגמה למודעה משנת 1938, שמכינה את הקרקע לחיסול החולים והנכים הגרמנים. במודעה יש צילום של חולה, ולידו נכתב: "60 אלף רייכסמארק - זה המחיר שהחברה משלמת על החולה הזה במחלה תורשתית במהלך חייו. אזרח - זה הכסף שלך. קרא את "העם החדש", המגזין החודשי של מחלקת הגזע במפלגה הנאצית". במסגרת התוכנית נרצחו יותר מ-70 אלף חולים, בשנים 1939-1941. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפירות ישנם תולעים. הפירות בסופר עוברים תהליכים שמונעים זאת בשיטות שונות. אבל הפרי הרגיל הוא עם חרקים ותולעים. אז נשאלת השאלה: האם אכילת התולעת בתפוח יכולה להזיק לבריאות האדם? שואל השאלות - שיחה 13:06, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי אין סכנה באכילת תולעי פירות, על סמך מנהג של מלחים אנגלים להקפיד על אכילתן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:25, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

כל החקלאים משתמשים בשיטות הדברה שונות, חלקן אורגניות, למניעת תולעים בתפוחים. אם בכל זאת יש בתפוח תולעת (שהיא בעצם זחל של עש), התפוח אכיל לחלוטין ואין בו שום סכנה בריאותית. (מקור: [4]) -- ‏גבי‏ • שיח 13:27, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

למרות התגובות לעיל לא הייתי ממליץ לך לנסות. זכור שוויקיפדיה היא לא תחליף לייעוץ רפואי, ושאלות בנושא בריאות יש להפנות לגורמים המוסמכים (כגון רופא המשפחה, או במקרים חמורים, חדר מיון). ―MathKnight-at-TAU (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משום מה אני בספק רב לגבי הידע של רופא משפחה בנושא חקלאות וקולינריה. אתם יודעים, כשרוצים לדעת איך להכין ריבה מפירות יער לא הולכים לחדר מיון. שואל השאלות - שיחה 14:34, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

לרופא משפחה אולי אין ידע עמוק בנושא פתוגניה וזיהומים כתוצאה מאכילת חרקים, אבל ה"תולעת" (שהיא למעשה זחל של איזשהו חרק) יכולה לשאת טפילים שונים ולעתים מסוכנים - הייתי פונה לאחד מגורמי הרפואה לבדיקה, ולו רק ליתר ביטחון. כוויקיפדיה, אנחנו לא יכולים לייעץ לקוראינו שזה בסדר לאכול תפוחים מקולקלים או שורצי "תולעים". אחריות רפואית, הבהרה רפואית, הסרת אחריות וכו'. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 16:48, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

במקור המצורף לא כתוב שזה בטוח לאכול את התולעת. כתוב שאין בעייה לאכול את התפוח לאחר שמסירים ממנו את החלקים הנגועים. שושושושון - שיחה 16:55, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי אין סכנה באכילת תולעי פירות, כפי שאין סכנה באכילת רקמות חיות של מרבית בעלי החיים. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

אם אתה אוכל "תולעת" בריאה אז כנראה הגוף יכיל את המאכל החריג וישרוד, אבל לך תדע מה יקרה אם ה"תולעת" מודבקת בטפיל או חולה במחלה מדבקת (כגון מלריה או כל מיני טפילים אחרים). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:28, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

ייתכנו גם תולעים רעילות או ארסיות, בעיקר זחלים וצרעות, שגם הם עלולים להחליט לחיות בתוך פרי, בגמרא בהחלט מסופר על אנשים שנהרגו על ידי תולעים שהיו בפירות, איני יודע אם אותו מין של תולעים עוד נמצא בפירותינו או שהושמד כמעט כליל על ידי הדברה ארוכת שנים, לבד מההלכה לא הייתי מסתכן "חמירא סכנתא מאיסורא. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ז • 22:56, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

הרבה פעמים אני שומע מונחים כמו "כיבוש לא חוקי", "תקיפה לא חוקית", "פלישה לא חוקית". אז אני שואל: האם קיים חוק שלפיו כן מותר לפלוש למדינה אחרת, להשתלט על שטחיה ולהרוג את חייליה ואזרחיה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:10, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

רוב המדינות מתירות מלחמה ואף מחזיקות צבא עבור כך; עם זאת, בהרבה מדינות ישנם חוקים המגבילים את פעילותו של הצבא. הגבלים דומים קיימים גם בהסכמים בינלאומיים, להם מתכוונים בדרך כלל בשימוש במושגים כגון אלו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:37, יום חמישי בשבת, י"א באב ה'תשע"ז (IDT).

ישנן עילות שמצדיקות ונותנות לגיטימציה למלחמה ופלישת מדינה אחת למדינה אחרת. קאזוס בלי. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 16:54, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

"עילה למלחמה" כל מדינה יכולה לקבוע או להמציא בעצמה, לפי האינטרסים שלה ובלי קשר לחוק הבינ"ל. בעיקרון מלחמה "חוקית" צריכה לקבל אישור רשמי של מועצת הביטחון של האו"ם, שהיא הגוף הביצועי של האו"ם, אבל בפועל אף מלחמה לא עוברת או מאושרת שם, בגלל ניגודי אינטרסים ובגלל שהמטרה העיקרית של האו"ם היא *למנוע* מלחמות (הוקם בעקבות מה"ע ה-2). בגלל שהאו"ם הוא גוף חלש, ממילא הוא גם לא עושה הרבה כדי להעניש אח"כ. רודנים וגנרלים חסרי מזל שמאבדים מכוחם, עלולים להגיע בסוף למשפט בינ"ל בהאג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכל ענין של הגדרה, ובסוף, הכל פוליטיקה. בעולם אין רשות שלטונית מוסכמת (האו"ם מנסה, אבל לא ממש מצליח), ואין חוקה מוסכמת שלפיה מתנהגות כל מדינות העולם. מצד שני, רוב העולם אישרר את אמנת רומא, שמסדירה את פעילות בית הדין הבינלאומי, וקובעת גם מהן פעולות לחימה בלתי-חוקיות (אבל מדינות רבות, בהן גם כאלו שחתמו על האמנה, לא אישררו וגם לא מתכוונות לעשות זאת, ולכן לחתימתן אין תוקף). בפועל, מועצת הבטחון מחליטה להכריז על פעולה מלחמתית כעל 'בלתי חוקית' לא לפי 'עקרונות הצדק הטבעי'(?) או 'מוסר הנביאים'(?), אלא לפי אינטרסים פוליטיים.

ספציפית לשאלתך, מותר לצאת למלחמה למען מטרה ראויה כגון על מנת למנוע פשעים נגד האנושות כמו רצח-עם. מותר למדינה לצאת למלחמה כדי להגן על עצמה מאיום (אבל מכת מנע מקדימה עלולה להיחשב כמעשה תוקפנות). לעיתים האו"ם אף שולח כוחות צבא למטרות כאלו - הכל תלוי בנסיבות הפוליטיות. HLron - שיחה 13:55, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

האם ל- The New York Times יש ארכיון של כל הכתבות שפרסם? מחפשת כתבה מ- 1945. תודה לסטר - שיחה 17:25, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

לפי אתר העיתון, כתבות מהשנים 1923-1980 זמינות למנויים משלמים או בתשלום חד פעמי. כתבות מהשנים 1851-1922 זמינות לכולם בחינם, וכתבות משנת 1981 והלאה זמינות לכולם בחינם, עד לכמות מסוימת בחודש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#איפה לדווח על באג בויקיפדיה העברית?

מהם זכויות היוצרים אותם הפר אתר טורק (וכל אתר כתוביות)? הרי האתר לא הזרים סרטים, והשתמש בכתוביות אותם העלו משתמשים. אנא הפנו אותי לכתובים מתאימים. תודה! Gil mo - שיחה 14:07, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

את הזכויות על התסריט. ראה כאן _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:25, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

ישעיהו ליבוביץ' עליו השלום נתן שיחה בגן הזה. האם זה באוניברסיטה העברית? תודה, Ben-Yeudith 16:19, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

מזכיר קצת את רחבת הכניסה לספריה הלאומית בגבעת רם, לפני השיפוץ. סיון ל - שיחה 08:52, 6 באוגוסט 2017 (IDT)

משום מה יהלום (אבן החן) מזוהה מאוד עם שתי צורות - צורת מעויין (כמו בקלפים), וצורה "מסותתת" עם חוד בתחתית (מקווה שמובן, אני לא יודע לצרף תמונה). באנגלית הצורה בקלפים אכן מכונה Diamond למיטב ידיעתי, לא יודע לגבי הצורה השניה. מה מקור הזהות הלשונית הזו? מילא הצורה השניה, ייתכן שיהלומים סותתו כך בעבר או משהו דומה. אבל איזה קשר יש בין יהלום, אבן החן השקופה, לבין צורת המעויין בקלפים? Eyalweyalw - שיחה 00:53, 6 באוגוסט 2017 (IDT)

בגלל המבנה המרחבי שלו. ראה: ארבעון‎. גילגמש • שיחה 01:01, 6 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא רואה את הקשר בין אף אחת משתי הצורות לארבעון (לפחות לא מהפירמידות המשולשות שאני מכיר או מהציורים בערך). תוכל לפרט יותר? Eyalweyalw - שיחה 10:29, 6 באוגוסט 2017 (IDT)

הצורה התלת ממדית שתווצר מצירוף שתי פירמידות הדבוקות בבסיסן תזכיר מעויין. גילגמש • שיחה

קיבלתי, למרות שנראה לי קצת עקום. מה לגבי הצורה השניה? כמו כן, האם מישהו יודע מה המקור לשימוש? (כלומר, האם יש למשל מקור לשימוש ראשון ב diamond בחפיסת קלפים) Eyalweyalw - שיחה 12:17, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

Around 1480 the French started producing playing-cards by means of stencils, and simplified the German shapes into trefle (clover), pique (pike-heads), coeur (hearts), and ---carreau (paving tiles)---. English card-makers used these shapes but varied the names. Spade (pique) may reflect the earlier use of Spanish suitmarks, from espadas meaning swords, and clubs are what the Spanish suit of staves actually look like. Diamond is not only the shape of the paving tile, but may perpetuate connotations of ---wealth--- from the older suit of coins. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:38, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

האם ניתוח לשינוי מין כולל השתלת רחם? האם הרחם המושתל יכול להביא צאצאים לעולם?[

לא. על פי ויקיפדיה האנגלית, היה ניסיון כזה ב-1931, המושתלת, אישה טרנסג'נדרית, מתה לאחר שלושה חודשים בגלל דחיית שתל. השתלות רחם בנשים ביולוגיות הן בגדר הליך ניסיוני, ולידה לאחר השתלת רחם קרתה בהצלחה רק ב-2013. הדרך להשתלת רחם בגברים, והדרך להריון ולידה תקינה בגברים - עוד רחוקה מאד. • צִבְיָה • שיחה • י"ד באב ה'תשע"ז 23:22, 6 באוגוסט 2017 (IDT)

לא דיברתי על גברים! דיברתי על נשים שעברו ניתוח מזכר לנקבה.

תחליף את המילה "גברים" ב"זכרים". היום לא עושים השתלת רחם בניתוחי שינוי מין, וכיוון שאפילו בנשים ביולוגיות מדובר בהליך נסיוני, על אחת כמה וכמה בזכרים. • צִבְיָה • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ז 00:23, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

מצד אחד, מצווה להאמין בריבוי מינים. מצד שני, ברור שסירוס כירורגי והורמונלי הופך זכר לנקבה דווקא, ולהיפך. אכן, קשים חיי הליברל. עוזי ו. - שיחה 18:14, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

מקבלת באהבה את הייסורים. • צִבְיָה • שיחה • ט"ז באב ה'תשע"ז 18:18, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

אילו גברים היו הרים - היו יולדים הם עכברים? ראובן מ. - שיחה 21:39, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

― הועבר לדף שיחה:מנכ"ל משרד ראש הממשלה

שמעתי פעם שבתשעה באב ה'תשכ"ז התבצע שחזור של הכיבוש וממנו הגיעו הסרטונים המפורסמים כגון זה. האם מישהו יודע על זה משהוא? David7031 - שיחה 03:35, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

אכן. Shannen - שיחה 07:07, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

מוזר משהו. בצילומים נמצא הרב גורן במקום כיפת הסלע, מקום שלפי ההלכה אסור להיכנס היום לפי כל השיטות, גם זו שלו עצמו. וודאי שבמלחמה עצמה מותר לבוא שם כדי לכבוש ולשחרר את המקום, אבל כדי לשחזר את השחרור לא נראה היתר הלכתי מובן לכך. יש למישהו מקור?סול במול - שיחה 09:16, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

ברור שיש גם תצלומים מיום השחרור. מה שאני שמעתי זה שיש תצלומים מיום השחרור וסרט מהשחזור. אתה מדבר על תמונה או סרט? David7031 - שיחה 12:53, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

אני מדבר על הסרט שהבאת. יש שם כמה שניות בהם רואים את הרב גורן יחד עם עוד גנרלים עומדים סמוך לכיפת הסלע.סול במול - שיחה 08:22, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

לפי פרשנות מקלה, מותר להיכנס להר הבית, אבל אסור לעמוד מעל אבן השתייה, כי זה המקום שבו לפי המסורת היה קודש הקודשים של ביהמ"ק, ואליו אין אפשרות להתיר כניסה. באותה תקופה היו גורמים דתיים שהציעו לבנות על הר הבית את ביהמ"ק השלישי, כך שמבחינתם בוודאי שלא היה איסור לבקר בהר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינך מדייק כלל. לפי הרב גורן, אם איני טועה, כיפת הסלע נמצאת באזור מחנה שכינה שאליו אסור לטמאי מת להכנס שלא לצורך, לכן מסתמא אם יש תמונה שלו שם מדובר בתמונה מהכבוש. טומאה דחויה/הותרה לצורך עבודת המקדש, היא רק כאשר מדובר בעבודה במקדש או בנייתו ממש. שלא לצורך אסור להכנס אף אם מתכננים לבנות את הבית (כנראה לצרכי מדידה מותר, אך איני בטוח). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באב ה'תשע"ז • 23:15, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

כן. אבל כנראה הסרט הזה ערוך. השווה בין הסרט הזה לסרט הזה בשניהם ההתחלה אותו דבר ואז יש קטעים שונים וקטעים מקביליםDavid7031 - שיחה 01:38, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

שלום.

זה נכון שהשיר "גיטרה" של שימי תבורי, הוא לא שיר מקורי? כלומר, זה שיר שעובד מאיטלקית? אם כן, מה שם השיר האיטלקי המקורי ומי הראשון שביצע אותו? פגז - שיחה 21:09, 7 באוגוסט 2017 (IDT).

האם יש כלי כלשהו שיודע להשוות בין שפות? לדגומה עד כמה ערבית מקומית דומה למרוקאית? איך זה היחס לדימיון בין פולנית לרוסית או לדמיון בין איטלקית לספרדית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:43, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

לא כלי, אבל זהו מדע שלם, תת-תחום של בלשנות העוסק בזה - אבולוציה של שפות. אין כלי פשוט, כי מדובר בהתפתחות מורכבת, לא רק מבחינת אוצר מילים ותחביר. אבולוציה כמו באבולוציה. ממש. בקר באתרי מחלקות לבלשנות באוניברסיטאות השונות בארץ (לשם התחלה) ונסה להגיע לחוקר או חוקרים רלוונטיים, מהם תוכל ללמוד על השיטות המשמשות אותם. בנצי - שיחה 10:51, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

מצאתי את הביטוי (שייך למקס ויינרייך) באנגלית (A language is a dialect with an army and navy). אני רוצה להיות בטוח שהבנתי נכון את המשמעות: הטענה היא שמה שמגדיר שפה היא כוח צבאי- כלומר השתייכות למדינה ריבונית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:02, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

הטענה היא שאין שפות אלא רק דיאלקטים (ולכן יש למחוק את הקטגוריה וגו'). עוזי ו. - שיחה 21:45, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

אינני יודע מה היתה כוונתו המקורית של ויינרייך, אבל ראיתי את הביטוי הזה אצל מחברים שביקשו להבהיר שאין הבדל בלשני או תחבירי בין "שפה תקנית" ל"דיאלקט". דיאלקט מסוים הופך באופן שרירותי לתקני כאשר מדינה ריבונית מחליטה על כך, כלומר "בעזרת צבא וצי". דוגמה ידועה היא האיטלקית התקנית. לפי החלטה בשלהי המאה ה-19 של שלטונות איטליה המאוחדת השפה התקנית מבוססת על הדיאלקט של פירנצה (למה? ככה) ולא על עשרות הדיאלקטים האחרים שרווחו באיטליה עד תחילת המאה ה-20. Reuveny - שיחה 22:03, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

איטלקי הסביר לי שהדיאלקט של פירנצה הפך לשפה אחידה באיטליה רק עם כניסת הטלויזיה בשנות ה-50. Liad Malone - שיחה 23:08, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

Corvus, למיטב זיכרוני (ואני רואה שכך גם נכתב בערך על הביטוי), מקובל שוויינרייך שמע את המשפט מאדם בקהל שהאזין להרצאתו.

הטענה פשוטה – אין הבדל מציאותי/מדעי בין "ניב" ל"שפה". ההבדלים בין קרואטית וסרבית, למשל – שתי "שפות" שונות – פחות מאלו שבין כמה "ניבים" של גרמנית. אביעדוס • שיחה 20:51, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

קפריסין כ"כ קרובה למזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט, ובכל זאת משום מה ההיסטוריה שלה מנותקת לחלוטין מההיסטוריה של המזה"ת. יהודים מעולם לא הפליגו לקפריסין ולא התיישבו בה, וגם לא הפוך. מעולם לא היה מסחר בין העמים, לא השפעה תרבותית, לא מלחמה, לא שלום, כלום. עולמות נפרדים. עד היום נראה שמלחמת האזרחים בסוריה למשל, לא מעניינת את קפריסין יותר ממלחמת הכנופיות במקסיקו. השאלה שלי היא למה.--185.149.255.106 14:10, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

הייתה התיישבות של יהודים בקפריסין בתקופות שונות - ראה יהדות קפריסין. ההיסטוריה של קפריסין לא הייתה מנותקת מהאזור - קפריסין עצמה לא מילאה תפקיד מעניין, אלא הייתה תחת שלטון הכובש/מעצמה התורנים באזור. מבחינה תרבותית, קפריסין לא פתחה תרבות עצמאית אלא הייתה חלק מהתרבויות באזור, כמו יוון וטורקיה. לגבי המצב היום בסוריה - מסיבות גאוגרפיות קפריסין אינה על נתיבי הפליטים בדרך לאירופה, אינה בעלת כוח משמעותי שיתערב במלחמת האזרחים, ומפולגת בתוך עצמה גם ככה. יואלפ - שיחה 17:46, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

"קפריסין ... הייתה תחת שלטון הכובש/מעצמה התורנים באזור. מבחינה תרבותית... הייתה חלק מהתרבויות באזור, כמו יוון וטורקיה."- אז זאת בדיוק השאלה- למה תמיד יוון או טורקיה, ואף פעם לא יהודה או פניקיה למשל?--185.149.255.106 18:41, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

ראה היסטוריה של קפריסין (הערך זקוק להרחבה). קפריסין לא מנותקת מהמזה"ת. היה לה תמיד קשר תרבותי ומסחרי עם הלבנט, החל מההתיישבויות הראשונות שם בתקופה הניאוליתית, על ידי אנשים שכנראה באו מהאזור שלנו. תושבי קפריסין היו משולבים היטב במערכת הסחר והחלפת הרעיונות של האלף הראשון והשני לפני הספירה במזרח הים התיכון. בתקופת הברונזה המאוחרת פרח המסחר בין קפריסין לארץ ישראל ויחד איתו השפעה דתית ותרבותית. הפיניקים לא התיישבו שם כנראה בגלל התחרות עם היוונים, שתפסו את קפריסין קודם. יהודה לא התפשטה לשום מקום מעבר לים, אבל בהחלט "הכירה" את קפריסין כפי שהממצאים הארכאולוגיים בשני המקומות מלמדים, וגם קצת מקורות היסטוריים. מקווה שזה עונה על השאלה. Reuveny - שיחה 20:42, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

קפריסין גם היתה אחד המוקדים של מרד התפוצות. Liad Malone - שיחה 00:06, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

יוון, שלחופיה איים רבים, פיתחה באופן טבעי צי שהסתובב במרחב. השילוב של מעצמה עם צי הביא להתיישבות יוונית באיים (כולל כאלו שצמודים לחופי תורכיה), ובהם בקפריסין. תורכיה הפכה למעצמה רק שנים רבות לאחר התקופה היוונית הרלבנטית, אך עדיין רואה את קפריסין כרלבנטית לה עקב מיקומה. לעומתן, יהודה לא היתה מעולם מעצמה, ולא היתה מעולם בעלת אוריינטציה ימית. HLron - שיחה 14:13, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא ידע איפה אמרים לכתוב את הבקשה הזו. אני משער שיש אפשרות להגדיר על כל שנה לועזית איזה שנים זה היה לפי התאריך העברי כך שמתי שיעמדו על השנה יופיע השנים העבריות שחלו באותה שנה. התועלת בזה בעיקר לגבי היסטוריה שחלק מההיסטוריה כתובה בעברי וחלקה בלועזי. אני משער שזה לא מסובך ובהגדרה אחת זה כבר רץ לכל השנים. מי שיוכל לטפל בזה תבוא עליו הברכה.

א. אשמח אם תחתום. ב. אתה מתכוון לבוט שיכתוב ליד כל תאריך לועזי את התאריך העברי המקביל?David7031 - שיחה 01:25, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

כשאני עומד על מספר שנה נפתח לי חלון שכותב "שנת 1948 היא השנה ה-48 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים". השאלה שלי היא האם יש אפשרות שיהיה כתוב שם גם את השנים העבריות שחלו באותה שנה. תודה רבה

מה שמופיע הוא השורות הראשונות בדף שאליו הקישור מפנה. אתה מוזמן להציע בדף זה שלתב:תיאור שנה לועזית לאחר הספירה ומקבילותיה (לפני הספירה+/מדינות) יתווסף משפט מעין זה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באב ה'תשע"ז • 23:35, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה על התגובה, אני לא מצליח לכתוב בדף שהפנו אותי, אולי מישהו יותר מנוסה יכתוב שם את ההצעה הזו. אני חושב שתאריך עברי בדרך כלל יותר שימושי מהמידע האם זו הייתה שנה מעוברת. תודה לכולם

כתבתי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באב ה'תשע"ז • 16:25, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

תפתח ערך ותראה, כל המידע מופיע. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח באב ה'תשע"ז • 16:18, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ראו גם שיחת תבנית:כותרת לוח שנה עברי. בורה בורה - שיחה 01:08, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

בתמונות שבכתבה יש חיילים מזוקנים עם משקפי מגן ומדים שאני לא מכיר. יש דגל ישראל בנגיד צבאים על הזרוע. מה זה המדים האלה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:03, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

מדים של צה"ל, בחלק מהמדים יש מקום לפאץ' (מדבקה) של הדגל, כמו במדינות אחרות. והכתבה מעניינת מאוד, על מכשול שנבנה בגבול עזה ואמור לחסום מנהרות טרור, בעלות של 4 מיליארד שקל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני מבוגרים שמשחקים ביניהם משחק מסוכן שיכול לגרום לפציעה קשה ואף למוות-האם יש כאן עבירה על החוק?--185.149.255.106 18:43, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

"מסוף המאה ה-17 הוצא הדו-קרב אל מחוץ לחוק". אם כי אני מנחש שהעבירה הפלילית אינה עצם המשחק אלא תוצאתו, במקרה שתיפצע קשה או תמות, השותף שלך יהיה חשוף לתביעה פלילית בגין חבלה חמורה או הריגה. ביקורת - שיחה 21:53, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

ראה בפסק הדין המצוטט בערך הריגה שבית המשפט העליון שלל הרשעת אדם בהריגה בגלל שהשתתף במירוץ מכוניות בו נהרג שותפו למירוץ. עדיין, סביר להניח שבמקרה מוות או פציעה קשה הפרקליטות תעמיד לדין את השותף השני למשחק המסוכן אם היה במעשיו דרבון להשתתף במשחק. כמובן, אם במהלך המשחק האדם עצמו גרם למשחק השני את הפציעה הקשה, סביר שהוא יורשע בהריגה. עדירל - שיחה 23:41, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אז אם אני מבין נכון, כל עוד אין פציעה חמורה או מוות, אין עבירה?--185.149.255.106 13:28, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

ומה במקרה של מוות בקרב היאבקות או איגרוף? חזרתי • ∞ • שיחה 22:01, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

היאבקות ואגרוף הם סוגי ספורט מוכרים, שמתקיימים בפיקוח רפואי (בדיקות רפואיות מקדימות למשתתפים, פיקוח רופא במהלך הארוע) ועם כללים מוסדרים, למשל ציוד מגן (באגרוף חובבני יש קסדות) ושופט זירה שאחראי להפסיק את הקרב במקרה של סכנה לאחד המשתתפים. עדיין יכולות לקרות תאונות, בדיוק כמו במירוצי מכוניות ואופנועים, ובעצם בכל סוג של פעילות גופנית - ידועים לא מעט מקרים של ספורטאים מקצוענים שמתו על המגרש. לעומת זאת, אם היה מתפתח 'ספורט' שבו סיום קרב מוגדר כמצב של מוות או פציעה קשה של אחד המשתתפים, סביר שהיה נאסר בחוק. לשאלה המקורית, הכל תלוי בנסיבות. יתכן מצב שבו המשתתף ששרד יואשם בהריגה או ברשלנות, למשל אם היה היוזם של המשחק או עודד את השני להמשיך למרות שרצה לפרוש. HLron - שיחה 14:24, 13 באוגוסט 2017 (IDT)