ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 284

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אני מחפש דוגמאות לציטוטים משובשים עם משמעות נוספת/אחרת מהמקור. דוגמאות:

• כי האדם עץ השדה
• קול קורא במדבר
• מותר האדם מן הבהמה

(כולם מוכרים היום בגרסה עם משמעות שונה מהמקור)

אני מחפש עוד כאלה. 2A02:ED0:6DB3:B000:8037:DCD1:D98D:C0FA 12:12, 6 בינואר 2019 (IST)

• חנוך לנער על פי דרכו (במקור המשמעות כנראה - יש להכשירו בתחילת דרכו, כיום - יש לחנכו בצורה המתאימה לו).
• צדיק באמונתו יחיה
• מהרסיך ומחריביך ממך יצאו

יש עוד רבים, אני מניח שיש איזה אתר שמרכז אותם. דב ט. - שיחה 12:22, 6 בינואר 2019 (IST)

• רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם
• מכל מלמדי השכלתי (אם כי בן זומא כן דורש אותו)

david7031 • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ט • 21:20, 7 בינואר 2019 (IST)

• הלנצח תאכל חרב? (שיותר מדי פעמים מובן בטעות כאילו הוא מתייחס לבולעי חרבות). Tzafrir - שיחה 22:32, 7 בינואר 2019 (IST)

• "והחכמה מאין תמצא" (בגמרא ההתייחסות לפשט הפסוק שונה)

צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 04:41, 11 בינואר 2019 (IST)

• הציטוט של היום: ”וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל.” אפילו הפיסוק שגוי. זוהי רק תחילת המשפט. כשתבוע לארץ ותטעו בה עצי מאכל [וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. ] – בשלוש השנים הראשונות אסור לאכול את פרי העץ. הציטוט מוכר אולי יותר מתוך השיר כי תבואו אל הארץ ([1]), שם הולחם לתחילתו הפסוק ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוק כ"ז. Tzafrir - שיחה 19:23, 21 בינואר 2019 (IST)

שלום למומחים,
נרשמתי לקורס אינטרנטי בתשלום. התכנים של הקורס נגישים רק למי שמשלמים והגישה לתכנים מוגבלת בזמן (90 ימים). האם שמירת העתק של התכנים לשימוש אישי כדי שאוכל לצפות בהם בעתיד זו הפרה של זכויות יוצרים?
תודה

בפשטות זו אכן הפרה, אבל תסתכל בתנאי הרשיון כפי שמופיעים באתר הקורס. משה פרידמן - שיחה 20:29, 7 בינואר 2019 (IST)

באתר כתוב רק "כל הזכויות שמורות". תודה

זה נראה כמו בעיה.david7031 • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ט • 20:54, 7 בינואר 2019 (IST)

מסכים עם דוד, זו כנראה הפרה. אתה יכול לפנות בכתב לבעלי האתר ולבקש רשות לשמור אצלך עותק. אני מניח שאם יש לך סיבה הגיונית, ואתה תתחייב להשתמש בזה רק עבור עצמך, הם יסכימו. משה פרידמן - שיחה 22:29, 7 בינואר 2019 (IST)

תודה למומחים :)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

”סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית ששמה דבר מה (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') ללעג, ובדרך זו מביעה דעה, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי. לרוב, שימוש בסאטירה מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעים קומיים.” מתוך פתיח הערך.

”פרודיה היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.” מתוך פתיח הערך.

ההבדל הוא שסאטירה נועדה ללעוג לאדם/לדעותיו/להתנהגותו, ולא משתמשת באמצעים קומיים הקשורים ליצירתו. (אני יכול ללעוג לפוליטיקאי גם כשאני משווה את התנהלות ישראל להתנהלות של גרמניה). לעומת זו פרודיה היא לעג ליצירה, כלומר לתוכן היצירה או לאדם היוצר (לדוגמא חיקויים של פוליטיקאי, במטרה ללעוג לאישיותו.)

אני מקווה שזה מובן, אם לא, תשאל/י שאלות הבהרה david7031 • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ט • 23:34, 7 בינואר 2019 (IST)

הי, זה ענה, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מאמר שקראתי לפני זמן רב ואינני זוכר מי כתב אותו, ההבדל הוא שפרודיה נכתבת מתוך חיבה וקרבה לז'אנר/אדם שהיא צוחקת עליהם. הדוגמאות של המאמר היו סרטי הפרודיות של מל ברוקס, לדוגמה סרט אילם נכתב מתוך הערכה נוסטלגית לסלפסטיק ולסרטים אילמים, ואוכפים לוהטים מתוך הערכה נוסטלגית למערבוני ספגטי. H. sapiens - שיחה 15:13, 8 בינואר 2019 (IST)

ניסיתי להבין, שאלתי אנשים, אפילו קראתי את הערך פורטנייט בעברית ובאנגלית ולא הצלחתי להבין: מה הקשר בין משחק מחשב לבין הריקוד? האם הריקוד הוא חלק מהמשחק ואם כן - באיזה אופן? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:29, 8 בינואר 2019 (IST)

ואתה, מכל האנשים, לא מצאת? לך תעמוד בפינה. בתוך המשחק יש תנועות ריקוד שנשלטות (חלקית) על ידי השחקן, כלומר דמותו במשחק פוצחת בריקוד דבילי. אילן שמעוני - שיחה 14:05, 8 בינואר 2019 (IST)

ושכחתי להוסיף שאינפנטילים רוקדים את אלה בעולם האמיתי. ככל הנראה האנושות כולה מאבדת נקודת IQ על כל ריקוד כזה. אילן שמעוני - שיחה 14:07, 8 בינואר 2019 (IST)

סוף סוף הבנתי למה משתתפי עד כאן! כל הזמן רוקדים בישיבה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:35, 8 בינואר 2019 (IST)

אני שוקל לטוס למלטה אבל תהיתי אם יוקר המחייה בה די גבוה בהשוואה ליעדים אחרים באיחוד האירופי (כמו גרמניה שהולכת ומתייקרת בעצמה). איך אוכל לדעת ביעילות כמה עולה בקבוק מים או כמה עולה חטיף תפוחי אדמה בסופר-מרקט או אפלו בקיוסק במלטה? או מה המחיר הממוצע לקילו עגבנייה או מלפפון בסופר? או מה המחיר הממוצע ללחם מלא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האתר הזה: https://www.numbeo.com/cost-of-living/ מנסה לענות על השאלה הזאת. יש לקחת בחשבון שמדובר בערכים ממוצעים ולכן תתכן סטייה משמעותית מהערך הנקוב באתר מהמחיר בפועל בחנות. גילגמש • שיחה 07:48, 10 בינואר 2019 (IST)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראיתי ב-kayak.com שטיסת nonstop מישראל לבנגקוק אורכת 10 שעות ו-55 דקות הן עם Royal Jordanian והן עם אל-על. למה זה? הרי אם טסים עם חברה ירדנית עוברים מעל עיראק, איראן ופקיסטן בקו ישר, אז למה האורך זהה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יתכן שהזמן שמוצג כולל עצירת ביניים, בעמאן או במקום אחר בדרך? יואלפ - שיחה 09:28, 9 בינואר 2019 (IST)

לא הייתה אינדיקציה לכך; מעבר לכך שהיו כמה טיסות כאלה, סימנתי שם nonstop. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין טיסות ישירות מישראל לבנגקוק עם רויאל ג'ורדניאן. טיסה ישירה מעמאן לבנגקוק עם רויאל ג'ורדניאן לוקחת 8 שעות. מן הסתם עוד 3 שעות זה הזמן שלוקח לטוס מנתב"ג לעמאן ולהחליף שם טיסה. בברכה, Easy n - שיחה 16:47, 9 בינואר 2019 (IST)

שלום Easy n. למה זה לוקח 3 שעות? הרי טיסה מישראל לשדה התעופה בעמאן לוקחת רק 45 דקות (בדקתי את זה בכמה טיסות שונות); למה צריך להתעכב שם עוד שעתיים ורבע?... תודה, בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החברות לוקחות זמן המתנה מינימלי של שעתיים למקרה של עיכובים בטיסות. בורה בורה - שיחה 02:42, 10 בינואר 2019 (IST)

היו לי בחיים לא מעט טיסות לא ישירות עם המתנה של פחות משעה בין הטיסות, אבל אני מניח שלוח הזמנים של רויאל ג'ורדניאן לא בנוי במיוחד עבור הטסים מנתב"ג לבנגקוק ולכן זמני ההמתנה לטיסות ההמשך משתנים בין שעה ל-12 שעות (מכיוון שיש שתי טיסות יומיות מישראל לעמאן, אין סיבה להמתנה של יותר מ-12 שעות). בברכה, Easy n - שיחה 08:30, 10 בינואר 2019 (IST)

האם קיים דבר כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום לך, גם אני חיפשתי לפני חודשיים אבל אני לא מכיר דבר כזה; כל מה שנתקלתי בו בישראל כולל גם שיחות נכנסות ויוצאות. אולי אני טועה ופספסתי. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אני חיפשתי דבר כזה ופניתי, אני חושב, לכל חברות הסלולר. לדברי נציגי המכירות - גורנישט מין גורנישט, אין חיה כזו. אילן שמעוני - שיחה 21:52, 10 בינואר 2019 (IST)

אכן, בגרמניה יש אבל בישראל אין. מבאס. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מגיגול קצר, נראה שיש, לפחות בהוט - זה נקרא תוכניות HOTALK DATA ONLY - יש בנפחים שונים, ובפרטנר.

הערה חשובה: ראש וראשון מבין החסרונות באורח חיים זה הוא שהוא מגדיל משמעותית הסיכוי להיעדר היכולת להודיע לרשויות מדינה על אסון ופשע באופן מיידי (למשל, להתקשר 102 לשירותי כיבוי האש וההצלה, 101 לשירותי הפרמדיק ו-100 למשטרה). במדינות מסוימות אולי ניתן להתמודד עם חיסרון זה על ידי פנייה אל גופים אלה דרך אפליקציות שלהם אך הדבר דורש חיבור אינטרנטי זמין ואם לאדם אין כרטיס SIM שכולל לפחות שירותי אינטרנט וגם אין לו WI-FI בעת אסון או פשע למשל בשל הפסקת חשמל במקום מגוריו הוא לא יוכל לפנות לרשויות באם אין לידו טלפון קווי מתפקד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין צורך בכרטיס sim כדי להתקשר למספר חירום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרבה פעמים כשמראים קטעי תעודה ישנים, נניח ממלחמת העולם הראשונה, מציגים אותם בקצב מואץ. מדוע, אם יש בידינו את הטכנולוגיה לשנות קצבי וידאו כאוות נפשנו? Gil mo - שיחה 01:06, 10 בינואר 2019 (IST)

לא כאשר מספר התמונות לשניה (FPS) נמוך מאד. במצב זה שינוי קצב ההקרנה לזמן אמיתי יראה כמו סידרה של תמונות בודדות. ייתכן ובימינו ניתן להשתמש במחשב לחישוב תמונות הביניים, אייני מתמצא מספיק. אילן שמעוני - שיחה 21:42, 10 בינואר 2019 (IST)

מה זה נמוך מאוד מבחינתך? אינני חושב שבקטעים הישנים הקצב נופל מ-16, וזה מספיק גבוה. Gil mo - שיחה 11:47, 12 בינואר 2019 (IST)

מה מצב הצבירה של חומר שהוא לא לגמרי נוזלי אך גם קשה לקרוא לו מוצק. למשל משהו כמו מיונז או חומוס או דייסה. גילגמש • שיחה 07:46, 10 בינואר 2019 (IST)

בפיזיקה מדברים בדרך כלל על נוזל עם צמיגות גבוהה. נוזל מוגדר כחומר לא דחיס (כלומר לא משנה את נפחו תחת לחץ) שמקבל את צורת הכלי שבו הוא נמצא. ההגדרה הזאת הופכת גם חומרים שנראים מוצקים, לנוזלים. לדוגמה, ניסוי טיפת הזפת. בברכה, Easy n - שיחה 08:34, 10 בינואר 2019 (IST)

בסופו של דבר כל נוזל (למעט חתולים, שנמצאים במצב קוואנטי בין נוזל למוצק) יקבל את צורת הכלי בו הוא נמצא, וכנגד כיוון הכבידה יקיים םני שטח מישוריים אם לא מושקעת בו אנרגייה (כגון סיחרור או חימום). במצב של נפילה חופשית כל נוזל יקבל בסופו של דבר צורת כדור מושלם. צמיגות הנוזל יכולה לנוע בין צמיגות-אפס כמו בהליום 3 ועד צמיגות גבוהה מאד כמו בזפת שכבר הוזכרה פה. בעבר היו חשדות שגם חומרים המוחזקים במוצקים, כגון זכוכית, הם למעשה נוזלים צמיגיים מאד. זה הופרך. אילן שמעוני - שיחה 21:35, 10 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה. גילגמש • שיחה 08:13, 11 בינואר 2019 (IST)

שאלה זו היא שאלת המשך לשאלה לעיל: וק:הכה את המומחה#למה טיסה מישראל לבנגקוק עם Royal Jordanian ועם אל-על אורכת אותו זמן?. איזה משרד ממשלתי ספציפי אוסר את זה עליהן ולמה רק אייר-אינדיה קיבלה היתר לטוס מעל מדינת אויב (סעודיה)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא חושב שיש לישראל יד בדבר. המדינות הן אלה שמאפשרות למטוסים לטוס מעל שטחן. לכן, אם רק אייר אינדיה יכולה לטוס מעל סעודיה, סימן שרק לאייר אינדיה סעודיה אישרה את הדבר. לגבי אירן ועירק וכו' - מכאן אפשר להסיק שהן לא אישרו לחברות תעופה מסוימות לטוס מעל שטחן במסלול שמביא אותן לישראל. גילגמש • שיחה 08:12, 11 בינואר 2019 (IST)

כל מטוס שממריא מישראל או עובר במרחב האווירי של ישראל, צריך לקבל אישור לתכנית הטיסה המלאה שלו מרת"א וכן מהרשויות המקבילות במרחבים האווירים האחרים; אי לכך מטוס שכזה לא יוכל לטוס מעל מדינות אויב כהגדרתן בחוק. יש לציין שסעודיה לא מוגדרת מדינת אויב. – ירח אפל – שיחה 07:44, 15 בינואר 2019 (IST)

האם קיים מזון מסורתי לתקופת כריסטמס בקרב ערבים נוצרים ישראלים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:32, 10 בינואר 2019 (IST)

אני יכול לשאול ידידה בשבוע הבא כאשראה אותה. גילגמש • שיחה 08:10, 11 בינואר 2019 (IST)

אין לי מושג למה אבל כל פעם ששמעתי ויאטנמים מדברים ביניהם השפה שלהם נשמעה לי מאד דומה לתאית אך למיטב הבנתי שתי השפות שייכות למשפחות שונות לגמרי --- לא הייתי אומר שטגאלוג (השפה הנייטיבית הנפוצה בפיליפינים), סינית ואינדונזית דומות לשתי השפות הללו אבל כן הרגשתי שויאטנמית ותאית ממש דומות למרות שכאמור אני יודע שהן ממשפחות שונות. מה עוזר להסביר את הדמיון הרב שהרגשתי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי בגלל הקִרבה הגאוגרפית. ואולי הן בכלל לא דומות ובגלל שאין לך ידע בשתי השפות, הן נשמעות לך זהות.

צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 04:46, 11 בינואר 2019 (IST)

אני חשבתי שבגלל הקרבה הגאוגרפית היה מעין תהליך התמזגות אבל לגבי ההנחה השנייה שלך - לדעתי ממש לא; עובדה שאני גם לא דובר טגאלוג, סינית, אינדונזית וכו' ועדיין לא החשבתי אותן כדומות בכלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי על זה, יכול להיות גם שבגלל מאפייני שפה כמו עיצורים אפיים וטון שתי השפות נשמעות לך דומות. ד"ש לווייטנאם. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 14:35, 11 בינואר 2019 (IST)

אני אישית מנסח שהן לא נשמעות לי זהות במובן של זהות מוחלטת אלא דומות מאד. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היום התפרסם שאל"ם במיל' מתן כהנא אשר שירת עם בנט בסיירת מטכ"ל ואח"כ עבר להיות טייס קרב הצטרף לימין החדש. תהיתי כמה בוגרי סיירת מטכ"ל/שייטת/שלדג עוברים את כל מסלול הלוחמים ולבסוף עוברים לעשות קור טיס (בגיל מאוחר, אחרי שכבר עברו אי אלו אתגרים במסלולם הצבאי)? האם מישהו מהם מוכר לציבור? תודה, ים • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ט • 10:15, 11 בינואר 2019 (IST)

בסיירת מטכ"ל אני מכיר עוד אחד (אני כבר לא זוכר אם סיים), אבל בשריון אני מכיר שני מ"פים שהלכו (וסיימו) קורס טייס. אחד מהם (בני אבני) גם הפך אח"כ לשחקן. Shannen - שיחה 13:06, 12 בינואר 2019 (IST)

עיין כאן וכאן.

כמה היו בכל ארגון ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתור התחלה: ר’ הערכים: ההגנה, אצ"ל ולח"י. Tzafrir - שיחה 18:55, 11 בינואר 2019 (IST)

תלוי מתי, ואם סופרים רק לוחמים או את כל החברים. מבחינת לוחמים בלבד, בתחילת מלחמת 48 (בפלישה) היו בהגנה כ-25 אלף, באצל כאלף ובלחי כ-500. בסוף המלחמה היו בהגנה יותר מ-100 אלף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסוף המלחמה (ועוד קודם) בוטלו המחתרות. נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 16:26, 13 בינואר 2019 (IST)

הן לא בוטלו, הן שולבו בצהל, למעט בירושלים שם פעלו בנפרד, כי היא נחשבה לאיזור בינ"ל לפי הצעת החלוקה. הנהגת היישוב והמדינה הצעירה דאגה לסלק את אנשיהן ממוקדי הכוח, כי ראו בהם איום פוליטי, רעיוני ואף פיזי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המחתרות בוטלו לחלוטין. קאפוט. אנשיהן שולבו בצה"ל. מרגע שבוטלו אי אפשר לספור כמה היו בהן בסוף המלחמה. נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 20:01, 13 בינואר 2019 (IST)

לאחר ההתנקשות ברוזן פולקה ברנדוט בידי ארגון יוצאי לח"י, החליטה הממשלה על תביעת אולטימטום מן האצ"ל בירושלים להתפרק. ב-21 בספטמבר התייצבו חיילי ומפקדי הארגון בפני גופי הקבלה של צה"ל והצטרפו אל שורותיו. השאלה היא כמה חיילי ומפקדי הארגון התייצבו בפני גופי הקבלה של צה"ל? 129.69.140.138 13:53, 15 בינואר 2019 (IST)

מלך יהודה שלח שליחים עם מסר למלך ארם. אבל בשביל לשלוח שליחים מירושלים לדמשק, הם היו צריכים לעבור בשטח ממלכת ישראל העוינת. איך הם עשו זאת? כמובן השאלה הזאת רלוונטית לא רק למקרה הספציפי הזה, אלא לכל מקרה בהיסטוריה הטרום-מודרנית שבהן מדינות תקשרו אלה עם אלה ממרחקים גדולים כאלה, בהתחשב בזה שלשליחים לא היו מכוניות, לא מטוסים ובטח שלא טלפונים...
אגב, כל הסיפור הזה של השליחים יוצר עוד אלף ואחת בעיות מלבד המרחק והמעבר בשטח עוין:
מה מנע מהם פשוט לברוח ולהתיישב במקום אחר?
מה מנע מהם להעביר למלך הזר מסר שונה לחלוטין מהמסר שהצטוו להעביר?
איך בכלל ידעו לאן ללכת?
ומשהגיעו לארמון- איך שומרי הארמון, כמו גם המלך עצמו, ידעו שבאמת מדובר בשליחים מטעם מלך X ולא סוסים טרויאנים מטעם מלך Y, וגם לא סתם אנשים הזויים שמשתעשעים בלרמות את המלך?
וגם מה אכלו ואיפה ישנו במשך המסע?--141.226.122.107 00:20, 12 בינואר 2019 (IST)

אני יודע רק תשובה אחת מצרור השאלות: "שליחי המלך" היו במעמד מיוחד לאורך כל ההיסטוריה הרשומה, מעמד שהגן עליהם, ברוב המקרים, מעוינות שלטונות. זה לא תמיד עבד. אין לי מושג לגבי יתר השאלות.

ממלכת ישראל לא הייתה הדרך היחידה מיהודה לארם-דמשק והיו עוד אפשרויות. כמו כן, ממלכת ישראל לא הייתה מוקפת בגדרות ובגבולות מסודרים, ושליחי יהודה היו יכולים לעבור בה בדרכי מסחר פתוחות, תוך הסתרת זהותם או ייעודם. השליחים היו מן הסתם אנשי סוד שהשולחים בטחו בהם (אחרת היו שולחים מישהו אחר), ומוכרים גם בחצר המלך הארמי מפגישות קודמות, בארם ו/או ביהודה. סביר להניח שכל ממלכה ניהלה יחסי חוץ קבועים מול כל ממלכה סמוכה. מהירות התחבורה והתקשורת לא השתפרה משמעותית עד המאה ה-19, אבל זה לא מנע יחסי חוץ מסודרים לאורך מרבית ההיסטוריה, אם כי כמובן הגדיל את העצמאות שנדרשה משליחים ושגרירים. H. sapiens - שיחה 14:20, 12 בינואר 2019 (IST)

שמעתי לא מזמן כמה פרקי פודקאסטים על מכתבי אל-עמארנה, ומהם עולה שסכנה נוספת שארבה לשליחים היא שהנמען ימשיך להחזיק בהם ולא ייתן להם לחזור: חלק א’, חלק ב’ ו־חלק ג’. עוד חלק אמור להגיע בקרוב. Tzafrir - שיחה 19:33, 12 בינואר 2019 (IST)

דריווש הראשון שיפר מאוד את מערך הדואר. כדאי לעיין בערך הזה Angarium באנגלית, בדבריו של ההיסטוריון הרודוטוס. תמצא שם מענה לחלק משאלותיך.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מעמדם של השליחים הממלכתיים השתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה, אבל באופן כללי בעולם העתיק ניתן להתייחס אליהם כאל קבוצה של אנשי מקצוע שאומנו במיוחד לתפקידם. לעיתים הם היו אנשי צבא, מעין סיירת מיוחדת, ולעיתים המדובר היה בדיפלומטים מקצועיים שלא הסתפקו רק בהעברת המסר כפי שהוא, אלא הופקדו בידיהם סודות מדינה שאותם היה עליהם להעביר ולפרש בע"פ בתחנת היעד. ידוע גם על שליחים שלא היו יותר מאשר עבדים, אבל גם במקרים אלו המדובר היה בקבוצה נבחרת שאומנה במיוחד לשם כך.

המסע בדרכים אכן היה כרוך בסכנת נפשות, הן בגלל גורמים טבעיים (מזג אוויר בוער, חיות טרף) והן בגלל סכנות מעשי ידי אדם (שודדי דרכים, אויבים). מבחינה זו לא היה מצבם של השליחים שונה ממצבם של הסוחרים או יתר בני האדם שנסעו בדרכים. ראה למשל את הקישור הזה כיצד התייחסו אנשי התקופה לגורלו של השליח: פורטל:דואר ובולאות/אירוע אקראי בהיסטוריה/1. עם זאת, האימפריות הגדולות השתדלו להקים מערך מסודר של העברת ידיעות, שכלל תחנות דרכים בהם התחלפו השליחים ושם יכלו לנוח, לאכול, ולהחליף סוסים. בתחנות הדרכים היו גם חיילים שפיטרלו לאורך דרכי הדואר ושמרו על הביטחון. ראה דוגמה בתיאור הדואר הפרסי פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/36, שזה שירות הדואר המתואר במגילת אסתר: פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/4.

כאשר השליח נדרש לעזוב את גבולות הממלכה בדרכו לשליחות בין-לאומית, הוא נשא עמו תעודה המופנית אל השליטים באזורים שלאורך דרכו, ובתעודה בקשה להגשת עזרה (די דומה למעמדו של הדרכון המונפק כיום לנוסעים לחו"ל, או יותר קרוב לדרכון דיפלומטי): פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/59. מפקדי מצודות המשמר לאורך הדרכים נהגו לחפש את השליחים נושאי המכתבים שעברו בשטחים שבאחריותם, ואם היה להם ספק לגבי מעמדו של השליח הם נהגו לעצור את השליח ולבקש הנחיות לגבי מן השלטון המרכזי: פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/74.

היו כמובן מצבים בהם נדרש השליח לעבור בחשאי דרך שטחי אויב תוך שהוא מתחזה לסוחר תמים ונושא מסר סמוי אותו הסתיר על גופו או זכר בע"פ. בכתבים העתיקים יש כמה וכמה סיפורים העוסקים בכך, ואני מצרף שניים מבין הסיפורים המפורסמים ביותר: פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/48 ו-פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/38.

ולשאלותיך הישירות:

1. במרבית המקרים השליחים היו אנשי שלטון נאמנים, שהיו להם קשרים משפחתיים במדינתם והטבות כספיות שגרמו להם שלא לערוק. מה מונע היום מן הדיפלומטים המוצבים בארצות רחוקות לערוק אל האויב?
2. היו שיטות שונות לוודא שהמסר (אם הוא נמסר בע"פ) יגיע באופן אמין ומלא לידיעת הנמען. ידועים מקרים בהם נשלחו מספר שליחים בנפרד עם מסר דומה, או שנשלחו מספר שליחים שכל אחד מהם קיבל חלק מן המסר בלבד. לעיתים המסר היה מורכב ממכתב שהכיל חלק מן הידיעה והשליח ידע רק חלק אחר מן המסר (חשוב לזכור שבעולם העתיק רק אנשי מעמד הסופרים ידעו קרא וכתוב, והשליח לא היה מודע למסר שהוא מוביל במכתב שהוא נשא).
3. דרכי המסחר הראשיות בעולם העתיק היו מסומנות היטב, כולל תחנות משמר ופונדקי דרכים שהיו פזורים לאורך הדרכים. מן התקופה הרומית ידוע על קיומן של מפות דרכים (ראה מפת פויטינגר) וסביר שהיו מפות דומות גם בתקופות קדומות יותר לשימוש אנשי השלטון.
4. כאמור, השליחים נשאו עימם סימני היכר (תעודות או סימנים אחרים) שזיהו אותם כנציגים רשמיים הזכאים להתקבל לראיון אישי בפני הדרג המתאים בתחנת היעד. תיאור טוב של התופעה הזו ניתן למצוא בספר נחמיה, שם מקבל השר נחמיה "ערימה" של אישורים ממלך פרס המופנים אל הגורמים השונים לאורך דרכו של נחמיה לארץ יהודה ומאשרים את מעמדו ואת זכותו לקבלת סיוע מגורמי השלטון השונים פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/8.
5. השליחים ישנו ואכלו בתחנות הדואר הממלכתיות, או נשאו עימם סכום כסף שאפשר להם לרכוש שירותי דרך בפונדקים שלאורך הדרכים (בדיוק כמו יתר הסוחרים הבינלאומיים).

מקווה שעניתי על שאלותיך. תוכל למצוא מידע רב נוסף בפורטל:דואר ובולאות שעדיין נמצא בבנייה, אבל כבר יש בו לא מעט חומר רלוונטי. RimerMoshe - שיחה 18:02, 13 בינואר 2019 (IST)

תשובות מקיפות ביותר! תודה רבה :) --141.226.122.107 00:30, 14 בינואר 2019 (IST)

נניח והתקנתי את מדיה-ויקי מתוך zip או tar על סביבת שרתים מבוסתת Arch Linux שכוללת לפחות 2 אתרים (לפחות שניים ייבנו במדיה-ויקי, אחרים יהיו ב-CMS אחרות, אם יהיו). ברצוני לעדכן את אתרי המדיה הויקי אוטומטית.

האם עדיף להשתמש ב cron-job עם Composer או האם עדיפה שיטה אחרת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתי ולמה המפלגה הדמוקרטית בארה"ב החלה להיות מזוהה עם הכושים, אם דווקא היא זו שהתנגדה לביטול העבדות?--141.226.122.107 16:33, 12 בינואר 2019 (IST)

שאלה מצויינת.

המפלגה הרפובליקנית של לינקולן היתה המפלגה שקמה בצפון על המצע של ביטול העבדות, והדרום היה מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית לפני מלחמת האזרחים, וגם אחריה (למרות שזה לא אומר שזה כל הדמוקרטים -:המפלגות הגדולות בארה"ב תמיד היו קואליציות של הרבה מאוד ציבורים ם המון גיוון ואי הסכמות).

זה החל להשתנות כשלינדון ג'ונסון, למרות שגם הוא בא מהדרום, החליט אחרי רצח קנדי להעביר את חוק זכויות האזרח. הוא עשה זאת כמובן בעזרת קולות של רפובליקנים, ונגד קולות הדמוקרטים מהדרום. הוא ידע שהמפלגה הדמוקרטית תשלם על זה מחיר כבד, אבל הוא עשה את זה בכל זאת.

ואכן ריצ'ארד ניקסון לא בזבז זמן, ומיהר לנצל את זה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968 במה שנקרא בשם המכובס "האסטרטגיה הדרומית". (אנ') - ניצול הגזענות של רבים מהלבנים בדרום בשביל להעביר אותם למפלגה הרפובליקנית. וזה הצליח לו. ובאמת רבים מהפוליטיקאים הרפובליקנים מהדרום בדור הקודם היו דמוקרטים שעברו מפלגה. eman • שיחה • ♥ 16:54, 12 בינואר 2019 (IST)

ליתר דיוק: הגוש הזה של הדמוקרטים הדרומיים כבר עשה צרות להנהגת המפלגה עוד לפני בחירתו של קנדי לנשיאות. כבר בבחירות ב־1948 הם התחרו בנפרד מהדמוקרטים בדיוק בל הסוגיות הללו. Tzafrir - שיחה 19:28, 12 בינואר 2019 (IST)

טוב, אני רואה שלא ממש עניתי על השאלה (אלא על שאלה אחרת).

לפי הערכים האלה בוויקיפדיה האנגלית, African Americans in the United States Congress ,‏ List of African-American United States Representatives, זה תהליך שהתחיל בתקופת הניו דיל אצל אפרו אמריקנים שנדדו למדינות הצפון (בגלל מדיניות הניו דיל). בדרום האפרו-אמריקנים לא ממש יכלו להצביע.

אז נוצר מצב שלמשך כ-30 שנה המפלגה הדמוקרטית היתה בית בו זמנית גם לשחורים בצון, וגם למדכאי השחורים בדרום. eman • שיחה • ♥ 02:40, 13 בינואר 2019 (IST)

סרטון מומלץ ביוטיוב: ההיסטוריה של המפלגה הדמוקרטית ב-6 דקות: מעליונות לבנה לברק אובמה. אגב, לפי הערך שלה המפלגה הדמוקרטית היא המפלגה הפעילה הוותיקה בעולם (בשמה הנוכחי נוסדה ב-1828). בתקופה כזו מתרחשים הרבה שינויים, לא רק ביחס לשחורים, והם מתרחשים בשלבים רבים ולא במכה אחת. H. sapiens - שיחה 11:04, 14 בינואר 2019 (IST)

תיקון קטן, "ההגירה הגדולה" החלה עוד לפני הניו דיל, והיא קשורה יותר לגזענות בדרום שכללה גם מגבלות כלכליות רבות על שחורים, יחס כללי רע, התעמרויות ומעשי לינצ'. Great Migration (African American) האזרח דרור - שיחה 14:42, 22 בינואר 2019 (IST)

הבנתי שיש תכנית לקדם תסדיר-מקשים אחר של מקלדות מחשב מאשר Querty. האם המגמה היא להעביר את 99-98% ממשתמשי המקלדות מ Querty ל Dvoark או בכלל לתסדיר שליש? אני לא ממש בטוח אם באמת יש מגמה כזו ואם כן מי מנסה לקדם אותה ולמה. קצת פירוט מאד יעזור, אפילו רק הפנייה לערך. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

^{[דרוש מקור]}. מאיפה הבנת את זה? Tzafrir - שיחה 23:11, 12 בינואר 2019 (IST)

נתקלתי בכתבה באתר חדשות בעברית ממש במקרה לפני שנה בערך, לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אני זוכר את הכתבה הזו, וכבר אז זה נראה לי מונפץ. אי אפשר לקבוע סידור מקלדת חדש בלי לעשות קודם קמפיין אדיר, שאולי יצליח לשכנע את רוב המשתמשים לשנות הרגל של שנים. אילן שמעוני - שיחה 20:22, 14 בינואר 2019 (IST)

החסרונות של Querty ידועים, אבל גם אם יתחילו עכשיו בייצור המוני של מקדלות נחות יותר, אני עדיין אדבק במקלדת ה Querty הישנה והרעה. כי התרגלנו. שהקלדניות המהירות יעברו למקלדת ייעודית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:30, 14 בינואר 2019 (IST)

אני חושב להיפך. הקלדניות המהירות בהקלדה עיוורת ימצאו את זה קשה הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה

בכתבה נוטפת יחצנות מהיום (יואב זיתון, מסתפר, נרדם, מתאמן: אלבום פרידה מהרמטכ"ל, באתר ynet, 13 בינואר 2019) מובאת תמונה של אייזנקוט "בהטבעת רגל לשדרת הרמטכ"לים בבית חולים הדסה". למישהו יש מושג במה מדובר? זו הגירסה הישראלית לשדרת הכוכבים של הוליווד? נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 09:28, 13 בינואר 2019 (IST)

מצטרף לשאלה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:47, 14 בינואר 2019 (IST)

למה החברה שואפת לצמצום פערי שכר? 213.55.176.173 12:53, 13 בינואר 2019 (IST)

כי זה לא נראה טוב. נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 14:31, 13 בינואר 2019 (IST)

ולמה זה לא נראה טוב? אשמח לתשובה אמתית ולא התחכמות או ציניות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל החברה שואפת לכך, יש חלק בחברה שטוען שאסור להתערב בפערי שכר. החלק בחברה ששואף לצמצום מאמין ששיוויון כשלעצמו הוא ערך חשוב, טוען שזה עלול לגרום למתח מסוכן בין עשירים לעניים (למרות שבעלי ההון ממילא עשירים יותר מהעובדים, והשכר הגבוה הופך חלק מהעובדים לעשירים), ומאמין שהכסף שמיועד לשכר יכול להתחלק באופן שיוויוני יותר. למשל שאם השכר המינימלי בארגון הוא 5,000 שקל, אז השכר המירבי בארגון צריך להיות עד פי 50 (250 אלף שקל) (הצעת חוק שלא עברה). בנוסף יש טענה ששכר גבוה מדי למנהלים מקרב אותם לשכבה החברתית של הבעלים, ומרחיק אותם מהשכבה של העובדים, ולכן קל להם יותר להזדהות עם הבעלים ולא עם העובדים, למשל במקרים שיש לפטר עובדים או לפגוע בזכויותיהם. ברור ששכר גבוה לא ניתן ע"י הבעלים בלי סיבה, אלא כדי להשיג מטרה כלשהי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התפיסה הסוציאליסטית גורסת כי בשוק החזק רומס את החלש. זה מה שגם קורה בפועל במדינת ישראל עם הריכוזיות הרבה, דהיינו הכח והשליטה שיש לטייקונים כלפי השוק. השאיפה לצמצום פערי שכר, בסופו של דבר תגרום לפחות ניצול של השכיר החלש, בידי מעסיקו החזק. כאשר מנהל חברה מרוויח כ-30 אלף בחודש, והעובד הקטן המועסק על ידו האחראי לחלקים ביצועיים של תפוקת העסק, מגרד את ה-5300, יש כאן משהו שאפשר להגדירו כניצול. בעבר זה היה עוד יותר גרוע במודלים הפיאודליים, בהם לאיכרים שעבדו קשה לא היו כמעט זכויות, בעוד האצילים ובעלי הקרקעות והאחוזות, היו נהנים ממנעמי החיים (הרבה מעבר לסיגרים ושמפניות ורודות, שגם הם מאד בעייתיים) ומנצלים את כל התפוקה של העובדים המסכנים. ישראל - שיחה 18:49, 13 בינואר 2019 (IST)

עם המהפכה התעשייתית התרכזו בערים יותר ויותר אנשים. חלק גדול מהם היו עניים: בפרט פועלים. הם חיו בתנאים קשים (שידועים, לדוגמה, מספריו של דיקנס, לדוגמה: אוליבר טוויסט). באותו זמן קרל מרקס ופרידריך אנגלס חשבו שהתוצאה של זה היא מאבק בלתי נמנע בין מעמד הפועלים לבין בעלי ההון והבורגנות שבסופה יעלה מעמד הפועלים לשלטון. זה לא קרה (כמעט. למעט רוסיה. וכן, בהמשך כל מיני מהפכות מאואיסטיות). הסיבה שזה לא קרה הוא שאנשי מעמד הפועלים החלו לצבור כוח פוליטי, להשתלב במפלגות משלהם. לאחר מלחמת העולם הראשונה המפלגות הללו עלו במקומות רבים לשלטון. כמוכן איגודי עובדים הצליחו במקומות רבים לאזן את כוחם של תעשיינים בעזרת שביתות ואיומים בשביתות.

אז בתשובה לשאלה: עוני הוא דבר יחסי בעיקרו. ההגדרה של קו העוני היא ביחס לחציון ההכנסות למשק בית ולא לפי איזשהו קו קשיח: הנה הנימוקים הכלכליים: זה לא טוב שיש אנשים בחברה שנאלצים להתפשר על הבריאות שלהם (בסופו של דבר הם יחסכו בצעדים מניעתיים ויאלצו לשלם יותר. ויחלו יותר. ויעבדו פחות). זה לא טוב שיש אנשים שלא יכולים לקנות כמו כולם. אבל מעבר לכך: זה יוצר מעמד נמוך שחרד לפרנסתו. דמוקרטיה צריכה אזרחים משכילים ומעורים בנעשה. מי שעסוק יותר מדי בפרנסתו, נסחף בקלות רבה מדי אחרי דמגוגים (מהפכנים הם תמיד מהשכבה המשכילה יותר: להם יש זמן פנוי. אבל לא בהכרח להמון שאחריהם, אם ישנו). בקיצור, למיטב הבנתי יש נימוקים מכמעט כל הכיוונים (אפילו כלכליים טהורים) בזכות הקטנת הפערים.

לקריאה נוספת: לדוגמה: מדד ג'יני. Tzafrir - שיחה 05:50, 14 בינואר 2019 (IST)

באופן כללי: רק למיעוט זעיר של העשירים ביותר יש את היכולת לבודד את עצמם כמעט לחלוטין משאר החברה, וגם הם לא תמיד בוחרים לממש את היכולת הזו. כל השאר עדיין צריכים לחיות יחד במרחב הציבורי, לנסוע בכביש וללכת ברחוב, לקנות בחנות, לקבל טיפול רפואי בקופת חולים ובבית חולים, לשלוח את הילדים לבית הספר ולצבא, וכו'. לכן מבחינת רוב האנשים בחברה נראה שיש הגיון להשקיע חלק מן ההכנסות שלהם בשיפור החברה כולה, ובייחוד בשיפור מצבו של המעמד הנמוך, שבסיטואציות רבות הוא החולייה החלשה שגורמת למרבית הבעיות. וויכוחים אידאולוגיים וכלכליים בימינו הם יותר על כמה להשקיע בצמצום פערים ואיך, מאשר על עצם הצורך. H. sapiens - שיחה 14:56, 14 בינואר 2019 (IST)

יש לזה מספר סיבות - כלכליות, חברתיות- פוליטיות, אקולוגיות. קודם כל בחברות מעמדיות (דוגמה פאודליזם מערבי, קאסטות בהודו, פאוזליזם יפני), ובקרב ליברטרים וקפיטליסטים, אין שאיפה לצמצם פערי הכנסה (שכר הוא רק אפיק אחד), הטיעון השמרני-פאודלי היה שכל אחד צריך להיות ב"מקומו הנכון" בחברה - בלי זעזועים. מאז המהפכה הצרפתית והאמריקאית והשינוים אחריהם התשובה הזו פחות מקובלת. האתוס האמריקאי התבסס על הרעיון שאין מעמדות ויש "שוויון הזדמנויות" - כל אחד לכאורה יכול להיות מיליונר - בניגוד לחברה המעמדית באירופה הישנה. יש לזה גם יתרון כלכלי - אם אתה מוכשר אתה מקבל יותר ומתקדם - גמול לכשרון - מריטורקטיה. כיום כלכלנים רבים כופרים בדעה הזו ומראים שאמנם יש אנשים שיכולים להפוך למיליונרים עם רקע דל (יצחק תשובה) אבל זה נדיר, וגם בחברה חופשית לכאורה הרבה נקבע על ידי רקע של ההורים (על פני דורות רבים). חלק מהבעיה נובע ממלכודת עוני . אם הפערים גדולים מידי ויש יותר מידי מלכודות עוני התוצאה היא חוסר יעילות כלכלית במובן של אובדן מריטוקטריה - אתה אולי גאון אבל אם נולדת בשכונת מצוקה יש סיכוי טוב שלא תנצל את זה \ או תנצל באפיקים תת אופטימליים (תהיה מוסכניק גאון ולא מדען גאון). דוגמה לשינוי כזה היה מהפך חוק הווטרנים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השניה שהוביל לכך שלראשונה שחורים למדו באוניברסיטאות . זוכי פרס נובל שמעידים על עצמם שבלי החוק הם בחיים לא היו חושבים ללכת לקולג'. אז סיבה אחת היא - שעם פערים נמוכים יותר יש פחות מלכודות עוני וזה גם מונע אומללות מיותרת וגם משפר גמול לכשרון. גמול לכשרון הוא לא רק "צודק יותר" אלא גם משפר לכאורה את הרווחה הכלכלית של כולם - אם יש פרופסור אחד בין כך וכך אנשים אנחנו רוצים שזה יהיה האדם המוכשר ביותר בחברה לכך ולאו דווקא המוכשר ביותר מבין אלו שהוריו מספיק עשירים.

סיבה כלכלית נוספת קשורה לתרבות הצריכה - אם כולם עניים מאד אין להם כסף להוציא על מוצרי "מותרות" כמו מכוניות, טיסות, לכן גם חלק מהעשירים מעוניינים בשכבה שמסוגלת לצרוך. (ואם צריך - לגורם לכלכה המבוססת על חובות)

סיבה נוספת - פוליטית - היא שאנשים עניים \ לא משכילים \ נואשים (במיוחד מובטלים) שמחים ללכת אחרי מנהיגים פופליסטיים. כדי "לפתור את הבעיה".

סיבה דומה היא שדמוקרטיות עובדות פחות טוב כאשר המעמד הבינוני נשחק. העשירים פחות צריכים את הדמוקרטיה כי הם עם קשרים לשלטון. לעניים מאד אין זמן וכוח לדמוקרטיה - הם עסוקים בלשרוד את היום או השבוע או החודש. עוד סיבה דמוקרטית היא האמונה שבדמוקרטיה יש שווין פוליטי - לכן קול של יוסי שווה לקול של משה. אבל מעבר להצבעה בבחירות יש הרבה אפיקי השפעה - ואם יוסי שווה פחות ממשה מבחינה כלכלית ייתכנו גם פערים פוליטיים - לדוגמה למשה יש כוח להתלונן בעיתונות על זה שהמשטרה לא מגיעה לשכונה שלו , וליוסי לא, יוסי לא ממש יכול להתנגד לכביש מהיר או מפעל מזהם שקם לו ליד הבית וכו'. עם הזמן הדמוקרטיה עלולה להשחק לסט כללים פורמלי ריק מתוכן מהותי שבו רוב ההחלטות נקבעות על ידי המעמד הגבוה (יש מחקרים כיום שטוענים שזה כבר המצב בארצות הברית, המחקר מופיע לדוגמה אצל רועי צזנה , השולטים בעתיד).

סיבה נוספת היא כלכלית - אם הפערים גדולים והשלטון משרת רק את העשירים זה אומר שעלולים להפגע כל מיני מוצרים ציבוריים - אם זה בטיחות ברחוב (משטרה פרטית לעשירים), יציאה למלחמות מיותרות (העשירים משיגים פטור מגיוס), אוויר נקי מזיהום (העשירים גרים רחוק יותר), בתי משפט (העשירים שוכרים עו"ד ממולח שמכיר את השופט) ועוד. פגיעה במוצרים ציבוריים פרושה כלכלה שהרווחה בה פחות טובה. יותר מידי פגיעה במוצרים הציבוריים פוגעת בתפקוד של השוק עצמו (זכויות קניין , קיום חוזים)

סיבה נוספת - אקולוגית \ קיימות - אחד המוצרים הציבוריים החשובים הוא הגנה על מערכות אקולוגיות ועל סיכוי השרידה של דורות העתיד. יש דוגמה אחת (יפן הקיסרית) שבה השלטון כה אבסולטי ויציב - עד שהמוצר הציבורי (הגנה על יערות) נתפס על ידי השלטון כקניין פרטי שלו. ברוב המקרים האחרים מרוב שכולם עסוקים במלחמות מעמד \ בין כוחות פוליטיים שונים - לאף אחד אין מספיק אינטרס לדאוג למוצר הציבורי הזה . (דוגמאות לבעיה שזה יוצר -כמו בהתיישבות הנורדים בגרינלנד יש אצל ג'ארד דיימונד, התמוטטות). האזרח דרור - שיחה 14:30, 22 בינואר 2019 (IST)

אני יודע שספציפית לגבי נושא הדיור זה התחיל בסביבות 2007, אבל מה לגבי שאר הדברים? כמו מוצרים במכולת שיש עליהם תלונות?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית והיא גם אינה מוגדרת דיה, היו תקופות של עליות מחירים ושגשוג, תקופות של אינפלציה ללא שגשוג ותקופות שידענו שפל כלכלי ומיתון. כדאי לקרוא את הערך רמת החיים בישראל. שנילי - שיחה 21:26, 13 בינואר 2019 (IST)

שלום. אני ממליץ לקרוא ערכים באקו-ויקי על יוקר הדיור בישראל וכלכלת ישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצד אחד, כל עוד היו סובסידיות מזון בסיסי היה זול מאד בארץ, אך באותה תקופה מוצרים רבים שהיום נחשבים בסיסיים למדי נחשבו למותרות. מכוניות, מכשירי טלויזיה, מכונות כביסה, מקררים, תנורי אפייה - כל אלה היו הוצאות נכבדות מאד שהיה צריך להתארגן לקראתן חודשים ועלו יחסית הרבה משכורות. רוב האוכלוסייה יכלה, למשל, להרשות לעצמה, אם בכלל, רכב בן עשור.

עם זאת דירות היו זולות יותר - בהשוואה למשכורת - דאז. זה עוד בלי לדבר על קומבינות כמו שיכוני עמידר ודירות בדמי מפתח.

קשה מאד לשקלל את הגורמים האלו יחד. מזון היה פעם הוצאה שולית למשפחה ממוצעת. דירה הייתה יותר ברת השגה, אך מדובר בדירה קטנה הרבה יותר (60 מ"ר ל"בית סוכנות", וזה עוד היה גדול יחסית לשיכוני הרכבות) ועם אבזור שנחשב היום לתת-רמה. אך מוצרים רבים נחשבו למותרות. "מותרות" אלה היו בפיגור שנות דור אחרי המערב.

בין שנות הסובסידיות להיום חל שינוי איטי בשקלול. "מותרות" הלכו והוזלו. חלק עצום מתושבי הארץ יכול להרשות לעצמו רכב בן 5, למשל. אבל המזון התייקר מאד. דירות הלכו והתרחקו מהישג יד.

אילן שמעוני - שיחה 21:49, 13 בינואר 2019 (IST)

נזכרתי בחידוד: היה אז יותר שוויון: כולם היו עניים אילן שמעוני - שיחה 21:50, 13 בינואר 2019 (IST)

לדעתי שינוי משמעותי ומהיר יחסית התרחש בשנות התשעים, כשמצד אחד הוסר החרם הערבי ומצד שני, גם בלי קשר, המשק נפתח לעולם בהיקף רחב, והוסרו חסמים ומכסי-מגן, כחלק מתהליך הגלובליזציה. לפני כן, כאשר המשק היה סגור יחסית, המחירים היו זולים יחסית אך ההיצע דל. נס קפה עלית, מקרר אמקור, גלידה ויטמן, פלאפל בשכונה (ולא מק'דונלדס) וכדומה. בשנות השבעים או גם השמונים המשכורות היו נמוכות ביחס למערב, אבל גם עלויות המחייה היו נמוכות בהתאם. דב ט. - שיחה 22:49, 13 בינואר 2019 (IST)

מודדים את יוקר המחיה בישראל ברציפות מ-1922. עוזי ו. - שיחה 23:17, 13 בינואר 2019 (IST)

אבל לא משקללים אותו מול השכר החציוני, אז זה רחוק מלשקף את המציאות. האם יש מקור מוסמך לשכר החציוני לאורך השנים? אילן שמעוני - שיחה 20:34, 14 בינואר 2019 (IST)

מי שעדכן את חלונות 10 לגרסה 1809 יגלה שמיקרוסופט וורד לא יכול לשמור קבצים. ראו דיון באתר מיקרוסופט כאן. האם הפיתרון שהם מציעים דורש אתחול של המחשב (ביצוע restart)? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:00, 14 בינואר 2019 (IST)

למה לאייל זמיר (קצין) יש כומתה ללא רקע אדום? הוא היה לוחם שריון ובהמשך קצין ביחידה לוחמת. שואל השאלות - שיחה 18:43, 14 בינואר 2019 (IST)

מצד אחד, אדם דובר עברית מוכר שירות לתושבי ישראל דוברי עברית אך אינו תושב ישראל בעצמו. מצד שני בד"כ בעלי עסקים בישראל מצפים לקבל קבלה\חשבונית מס עם ציון עוסק פטור (ת"ז), או ציון עוסק מורשה (או ציון מספר חברה בע"מ אם העסק הוא חברה בע"מ). איך על ספק השירות לציין זאת בקבלה\חשבונית מס שהוא מוציא ללקוח תושב ישראל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם תושב ישראל שאינו מחזיק באזרחות ישראלית מחויב לשרת בצה"ל? (אני מניח שלא) האם הוא יכול להתנדב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:06, 15 בינואר 2019 (IST)

תושב קבוע חייב בשירות. שנילי - שיחה 21:24, 15 בינואר 2019 (IST)

https://embassies.gov.il/chicago-he/consular_services/Pages/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%94%D7%9C.aspx

כמו-כן הוא חל על תושבים קבועים בישראל גם אם אינם אזרחי ישראל.

האם ניתן לסתום בקבוק יין על ידי פקק שעם באופן ידני? אם לא, איזה מכשור נצרך לשם כך? תודה. יהודי מהשומרון - שיחה 11:54, 16 בינואר 2019 (IST)

כן (אתה מוזמן לנסות). מה שכן, יש מכשירים שונים שנועדו להוציא מהבקבוק את האוויר לפני סגירתו המחודשת כדי להפחית את המשך חמצון היין. Tzafrir - שיחה 13:07, 16 בינואר 2019 (IST)

תודה יהודי מהשומרון - שיחה 13:15, 16 בינואר 2019 (IST)

אני מעוניין לכתוב עבודה ולצורכה אני זקוק למצוא מספר משברים שחלו במדינות בעלות משטר טוטליטרי לכל אורך ההיסטוריה- בנוסף אני זקוק למקורות בכל משבר-מאמרים,ספרים תודה מראש Bmrptkul - שיחה 18:14, 16 בינואר 2019 (IST)

מלחמת העולם השניה בברית המועצות של סטלין היא דוגמה מובהקת להתמודדות כזאת. לטוב ולרע. יהודי מהשומרון - שיחה 07:52, 17 בינואר 2019 (IST)

יקירנו אילן שמעוני טען למעלה שיש לבצע שקלול זה. מה היתרון המובהק בכך על פני שימוש בכל המדדים האחרים? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי זה מה שמבטא את המצב בפועל של המשפחה. למשל: אם מחיר סל המוצרים הבסיסי עלה מ1000 דולר ל2000 אבל השכר באותה תקופה עלה מ1000 ל2500 אז מצב האזרח טוב יותר ממה שהיה קודם (הוא יכול לרכוש יותר דברים ולחיות ביותר רווחה). לעומת זאת אם המחיר של הסל עלה מ1000 ל1500 אבל השכר עלה מ1000 ל1250 אז מצבו של האזרח רע יותר ממה שהיה קודם. (הוא יכול לרכוש פחות דברים) יהודי מהשומרון - שיחה 19:59, 16 בינואר 2019 (IST)

יש מעט יחסית אנשים עם שכר גבוה. אבל השכר שלהם מושך את הממוצע למעלה. חציון מושפע פחות מממוצע מהמקרים הקיצוניים הללו. Tzafrir - שיחה 00:14, 17 בינואר 2019 (IST)

בהמון סניפים באזור המרכז בכלל ובאזור תל אביב בפרט אני נתקל בעובדים שחוקים או לא מקצועיים (גלישה לשיחות מיותרות, תיבול השיח באמרות שטות, סלנג מעצבן וכדומה). האם יש סניף שעבר רפורמת שירות רצינית שאין בו את התופעות האלה? מצידי ליסוע לכל הערים במרכז, העיקר שאתקל בסניף כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"סניף ההגנה" ברחובות מכיל רק עובדות זקנות, מנוסות וחרוצות שלא מבזבזות זמן וכועסות על כל לקוח שכן. אבל זה סניף עמוס במידה מטורפת, עם זמני המתנה שבין חצי שעה לשעה, אז זה לא מומלץ. אילן שמעוני - שיחה 21:58, 16 בינואר 2019 (IST)

אפשר להזמין תור. חזרתי • ∞ • שיחה 18:50, 17 בינואר 2019 (IST)

המערכת הממוחשבת שם נופלת לעתים קרובות, ואז ההזמנה אינה מועילה. אבל ניתן לנסות. כמו כן יש אנשים מעצבנים כמוני ששולפים תעודת נכה שמקנה להם זכות לחתוך את התור. אילן שמעוני - שיחה 21:03, 17 בינואר 2019 (IST)

חזרתי, אני בכלל לא התכוונתי לעניין של כן תור או לא תור אלא על רמת שירות כללית ומקצועיות בכלל. אבל אם כבר הזכרת את זה, אני מתרשם שלפעמים אדם שלא מזמין תור ימתין אפילו פחות. אני חושב שבכלל דואר ישראל נמצא במשבר. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הישנה חנות שתמכור טוקמן של כולם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניסית לחפש בחנויות? לפני כמה שנים רציתי לקנות (כדי שיהיה לי סים לא מזוהה למקרה הצורך) ובשתי חנויות שבדקתי היה מבחר סביר. Tzafrir - שיחה 00:16, 17 בינואר 2019 (IST)

שלום צפריר, לאילו חנויות אתה מתכוון? נראה לי שהתכוונת לחנויות אביזרי סלולר אך אינני בטוח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כמעט בכל צ'יינג' טוקמנים. הסים מגיע בתוך כרטיס שעליו יש הוראות. בד"כ בעלי החנות מפעילים את זה בהפעלה חד פעמית, הלקוח רק משתמש ויכול לחדש פיזית או טלפונית (אולי אפשר גם במייל או בטופס ייעודי באתר החברה שמספקת את הסים, כלומר המפעיל הסלולרי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה בשפות רבות כלב (או/ו כלבה) הפך לקללה נפוצה, בזמן שחתול לא?

שאלה טובה. מה עוד ש"כלב" בתור קללה פירושו מישהו רשע והקללה "כלבה" או "ביצ'ית" פירושה אישה מרושעת ותככנית, בעוד שכלב הבית הוא ההיפך הגמור מכך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:39, 16 בינואר 2019 (IST)

מן הסתם נשיכות כלבים היו דבר נפוץ באותה העת. — דגש – שיחה 21:42, 16 בינואר 2019 (IST)

בעיקרון זה עניין ממטי. כעובדה בזמן המקרא כלב לא נחשב לקללה ושפן לא נחשב לפחדן. שפות וסלנג הן דבר משתנה וזורם (כל עוד הן בשימוש). באנגלית אחד מכינויי החתול הפך לכינוי סלנג לואגינה. אצלנו קיימת "חתולת מין" (אבל לא חתול מין). שפות וסנג גם מושפעות אחת מהשנייה. אם (תאורטי לגמרי) בזמן שהתרבות ההלניסטית "כלב" היה כינוי גנאי ביוון, יתרכן שזה שבתור מם הוטמע לתוך לשפה העברית. אילן שמעוני - שיחה 21:54, 16 בינואר 2019 (IST)

גם במקרא כלב מוזכר לעתים קרובות במשמעות של גנאי, ומשמש גם ככינוי גנאי או השפלה. ראובן מ. - שיחה 22:49, 16 בינואר 2019 (IST)

בעת העתיקה ובמשך מרבית ימי הביניים, חתולי-בית היו יקרי מציאות מכיוון שרק מעטים מהם היו ניתנים לביות, ומועילים מאוד כנשק ביולוגי נגד מכרסמים באסמים ובממגורות. מכאן גם הכבוד שניתן להם (במצרים הקדומה למשל היו חיה מקודשת). כלבים (לפחות במזרח התיכון) היו נפוצים וזולים יותר, לעיתים קרובות פראים למחצה וחיים בלהקות משוטטות בשולי המחנה, ניזונים מאשפה ולפעמים מפיצים כלבת. היחס השתנה באירופה בתחילת העת החדשה כאשר כלבים רבים הושבחו לגזעים יוקרתיים ומועילים, ומצד שני חתולי בית נעשו נפוצים יותר ופחות דרושים, וחל פיחות במעמדם. למשל חתולים שחורים נחשבו לשדים שעבדו בשרות "מכשפות" ולמביאי מזל רע. H. sapiens - שיחה 03:53, 17 בינואר 2019 (IST)