ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון207

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

על פי ויקיפדיה, נתן ילין-מור החל את חייו כנתן פרידמן. מישהו יודע איך ומתי הוא הפך לנתן ילין-מור, ומה פשר השם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על פי ידיעה עיתונאית זו 170 מאנשי לחי עודם במעצר, דבר, 20 באוקטובר 1948 וזו החל משפט ראשי לחי, דבר, 6 בדצמבר 1948 , בימי המנדט (ואולי אף אחר כך) בניסיון לחמוק מהרשויות, היו לו מספר זהויות. בין היתר הוא נשא דרכון עם השם: "נתן מור". בהמשך, יתכן, שאימץ שם זה כשם משפחה נוסף. באנציקלופדיה של דוד תדהר הוא מופיע בשם "נתן מור (ילין-פרידמן)".אודי - שיחה 14:56, 21 בינואר 2013 (IST)

האם רוק זה הפעם הראשונה שרעיונות פילוסופיים הגיעו לשירה? אני מתכוון לשירה עם לחן ומוזיקה (song). האם היה דבר כזה במוזיקה קלסית (אריות באופרות וכדו')? 79.179.223.5 20:47, 17 בינואר 2013 (IST)

כמעט בכל טקסט שהולחן אפשר למצוא רעיונות פילוסופיים. בדומה לרוק, גם באופרה, חזנות, שירת ימי הביניים וכו׳ יש רעיונות פילוסופיים. המושגים לחן ורעיון פילוסופי לא מוגדרים דיים. ישנם שירים פילוסופיים מימי הביניים שלא תמיד ידוע אם הולחנו, ישנם שירים שנהגו לשיר בהקשרים דתיים, זה מונע מהם להיקרא שיר מולחן?

לגבי רעיון פילוסופי, במה הוא צריך לעסוק, בתורות פילוסופיות מוגדרות, או סתם שאלות מתחום הפילוסופיה. השאלה האם יש אלוהים ומהו היא שאלה פילוסופית והושרה במאות או אלפי שירים. נ. ב. מה ההבדל העקרוני בין אופרה לחזנות לענין זה?Uziel302 - שיחה 05:15, 18 בינואר 2013 (IST)

אני חושב שיש בעיה סמנטית פה. אני מדבר על שירה song ולא על שירה poetry. אני יודע שבשפה העברית זה אותו המונח ולכן יוצר תחושה מבלבלת שזה אותו סוג של יצירה. ההבדל המרכזי הוא בין חזון אחרית הימים, שיר השירים וכדו' לבין אופרה של מוצרט או שיר של החיפושיות הוא שזה סוגים שונים של יצירות אומנות- אחת מילולית בעלת מטרה להעביר רעיון פולחני כלשהו והשניה מוזיקלית שמטרתה לבדר. ההבדל המהותי הוא המוזיקה.

אז אני אנסח שוב את השאלה: האם היו במוזיקה קלסית רעיונות פילוסופיים ולא סתם בידוריים? כמו אלו שהופיעו ברוק? לדוגמה:

Hey you! don't help them to bury the live

Don't give in without a fight.

או אולי:

If there's a God or any kind of justice under the sky

If there's a point, if there's a reason to live or die

If there's an answer to the questions we feel bound to ask

Show yourself - destroy our fears - release your mask

79.179.223.5 11:12, 18 בינואר 2013 (IST)

קודם כל, זה "לקבור את האור" ולא "לקבור את החיים". חשוב לדייק כשמצטטים כתבי קודש. .

שנית, חדש לי ששירה (poetry) היא דווקא בעלת מטרה להעביר רעיון פולחני כלשהו. אני חושב שתשעים אחוז מהמשוררים (ביניהם רוברט פרוסט, לורד ביירון ואדגר אלן פו) יתהפכו בקברם אם ישמעו את ההגדרה הזאת. חדש לי גם ששירה חייבת להיות ללא מוסיקה. שירים רבים של משוררים רבים הולחנו, חלקם גם על ידי אומני רוק. (לדוגמא: השיר "עוד חוזר הניגון" של נתן אלתרמן שהולחן על ידי ברי סחרוף.)

שלישית, מאות שירים גדושים בפילוסופיה נכתבו והולחנו הרבה לפני תקופת הרוק. גם שירים פוליטיים, גם שירה מתוך התנ"ך, גם שירי ג'אז, גם שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ועוד ועוד ועוד. הרוק בכלל בכלל לא התחיל את הפילוסופיה בשירה.

רביעית, אם השאלה שלך היא "האם היו במוזיקה קלסית רעיונות פילוסופיים" אז מרבית המוסיקה הקלאסית היא ללא מילים, ומרבית המילים שכן קיימות במוסיקה הקלאסית הן חלק מאופרות. (באופרות בוודאי ובוודאי שיש פילוסופיה, אבל זה ברור כי אופרות הן כמו מחזות- יש בהן עלילות, דמויות וכו'.) איפה שכן יש שירה שהיא לא חלק מאופרה אפשר לעיתים למצוא רעיונות פילוסופיים במידה כזו או אחרת. דוגמא שעולה לי לראש היא האודה לשמחה של שילר שמופיעה בסימפוניה התשיעית של בטהובן . בלנק - שיחה 23:29, 18 בינואר 2013 (IST)

הפחלוסופיה הייתה בשירה כבר בפואמות של אומרוס, ביוון העתיקה. סביר שהפילוסופיה הייתה בשירה מאז ומתמיד. . עִדּוֹ - שיחה 20:22, 25 בינואר 2013 (IST)

קראתי כתבות ברשת על מישהו מיבשת אמריקה שפיתח מכשיר שמעלימים את הפיגמנטים בעיניים, האם זה הוכח מדעית או שמדובר בקוריוז ספיני? ("רופא אמריקאי פיתח מכשיר לייזר שבהליך פשוט משנה את צבע העיניים מחום לכחול. 17 איש בעלי עיניים חומות טופלו עד כה במכשיר החדש ויצאו עם עיניים כחולות."... בכתבה נוספת: "בשורה לבעלי העיניים החומות - בעתיד הלא רחוק תוכלו להחליף את צבע עיניכם לכחול. טיפול חדשני יאפשר שינוי צבע עיניים". עד כמה הדברים נכונים מבחינה מדעית? הדברים פורסמו כבר בשנת 2011 ועד עכשיו לא שמעתי על התפתחות בתחום בכלל. מלבד זאת, קצת מחשיד שרק 17 אנשים עברו את השינוי. 109.253.186.224 00:28, 18 בינואר 2013 (IST)

גם קראתי בזמנו. הגילוי נעשה נבדק ופורסם. כדי שטיפול רפואי חדש יהיה מיועד לציבור עליו לעבור תהליך ארוך של אישורים רשמיים ובדיקות רפואיות. Uziel302 - שיחה 05:21, 18 בינואר 2013 (IST)

כן! כבר שנים שאין צורך בספח. אפשר להצביע בכל אחד מהם. או תעודת זהות, או דרכון, או רישיון נהיגה. eman • שיחה • ♥ 00:49, 18 בינואר 2013 (IST)

רק להדגיש שרישיון נהיגה זמני (ללא תמונה), אף שבתוקף - לא מאפשר הצבעה. חזרתי • ∞ • שיחה 08:46, 18 בינואר 2013 (IST)

המממ... מישהו אי פעם ניסה להצביע עם דבר כזה? eman • שיחה • ♥ 09:23, 18 בינואר 2013 (IST)

וחידת טריוויה - עם איזו עוד תעודה מותר להצביע? eman • שיחה • ♥ 09:23, 18 בינואר 2013 (IST)

פנקס שבי? ותעודת ח"כ (אין לי). חזרתי • ∞ • שיחה 10:11, 18 בינואר 2013 (IST)

ניחוש פרוע: תעודת לידה מהמנדט הבריטי? אריאל2 - שיחה 12:43, 18 בינואר 2013 (IST)

עם תעודת חוגר/קצין/נגד, בכל קלפי צבאי ובנוסף בקציני הערים. 46.116.77.116 13:38, 18 בינואר 2013 (IST)

לפי לשון החוק אפשר להצביע עם אחד מהבאים: תעודת זהות, רישיון, דרכון ו-תעודת חבר כנסת שפם אדום - שיחה 21:48, 18 בינואר 2013 (IST)

לפי לשון ה"הודעה בדבר אופן הצבעת חיילים לכנסת התשע-עשרה בקלפי צבאית" מהיום (ידיעות אחרונות, עמוד 22): ”חייל בשרות סדיר יזדהה באמצעות תעודה צבאית אישית הנושאת את תמונתו (תעודת קצין/נגד/חייל)”;

”חייל בשרות מילואים פעיל יזדהה באמצעות תעודת מילואים אישית... בצירוף אישור מפקד/שליש/קצין קישור היחידה...”. חזרתי • ∞ • שיחה 18:32, 20 בינואר 2013 (IST)

להשלמת הטריוויה, אכן צדק חזרתי, בבחירות ב 1974, בחרתי בסיני עם פנקס שבוי. יש לי אותו עם חותמת (פעם היו חותמים בתעודת הזהות שהצבעת למנוע הצבעה כפולה). שנילי - שיחה 23:57, 18 בינואר 2013 (IST)

למה יש לך פנקס שבוי? 80.230.25.158 13:34, 28 בינואר 2013 (IST)

כל חייל מקבל פנקס שבי, למקרה שייפול בשבי. יש שם הנחיות, מידע רפואי וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במה מהותית שונה האידאולוגיה של רע"מ-תע"ל לזאת של בל"ד? מה מונע מהם האחד למפלגה אחת? 109.65.181.65 21:05, 18 בינואר 2013 (IST)

אין לי תשובה מלאה, אבל אני יודע שרעם-תעל היא מפלגה יותר דתית, והרבה יותר מחוברת לאיסלאם. אני מניח שערבים נוצרים לא יצביעו לרע"ם. אני בטוח שיש עוד הבדלים. אולי מישהו אחר יוכל להשלים את התמונה. בלנק - שיחה 23:38, 18 בינואר 2013 (IST)

בשביל מה להם להתאחד? הם עוברים את אחוז החסימה בקלות גם בלי להתאחד וממילא הם לא הולכים להקים את הממשלה. הפיצול מועיל להם מי שלא אוהב חבר כנסת אחד שם, יכול להצביע למפלגה השנייה במקום להצביע לציונים או להצביע ברגליים.

אגב, למה מפלגות יהודיות ממעטות להתאחד? היו עשרות מפלגות יהודיות בבחירות האלו. עִדּוֹ - שיחה 20:16, 25 בינואר 2013 (IST)

מספר סיבות, למשל - הבדלים במצע ובסדרי העדיפויות, ויכוח על מיקום וחלוקת כוח ברשימה מאוחדת, טענה לפיה פיצול מגדיל את המצביעים לגוש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ערבי אחד אמר לי ש"באסה" זו מילה ממש גסה בערבית והיא מתקשר למשהו אנאלי. האם יש אמת בדבר שהוא סתם הסתלבט עלי? 109.65.174.121 21:15, 18 בינואר 2013 (IST)

למיטב זכרוני לבאאבס פירושו לדחוף אצבע לתחת הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:37, 18 בינואר 2013 (IST)

המשמעות של המילה "באסה" בערבית היא ביצה. גיא - שיחה 17:46, 19 בינואר 2013 (IST)

גיא, בדקתי במילון ונראה שאתה טועה. לפי רוביק רוזנטל השואל ואילן צודקים: [1]. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המילה "ביצה" נהגית עם "דאד" שנשמעת כמו דלת עמוקה- "ביד'ה", ה"דאד" קשורה לצדי הערבית "צ'אד" הנהגית כמו שין שמאלית עמוקה ומכאן הבלבול של גיא. נ.ב מי אומר שה'באאבס' שהביא אילן היא הבאסה הישראלית?

בכימיה יש המונח "היפר\היפו טוניקה" מהי המשמעות הכללית של הטוניקה (מומסות) ומאיזה שפה זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי טוניק הוא משקה קל מבוסס כינין, אאל"ט הבריטים העדיפו לשתות ג'ין וטוניק במקום לקחת גלולות כינין לקדחת, והצדק עמם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 18 בינואר 2013 (IST)

מה דעתכם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תחלופת אוויר חשובה לכולם. גם לבריאים וגם לחולים. רוח פרצים וקור - זה כבר פחות מומלץ. גיא - שיחה 18:59, 20 בינואר 2013 (IST)

למה זה חשוב למקוררים ולשפעתיים?

צילמתי קורים נאים של טוואי כלשהוא, כנראה שלא טוואי האורן (הקורים לא על עצי אורן). אני רוצה לדעת באיזה טוואי מדובר, האם ניתן לדעת מהתמונה הזו באיזה טוואי עסקינן? התמונה צולמה אתמול מחוץ לאופקים. Amirber - שיחה 11:25, 19 בינואר 2013 (IST)

יתכן וזה דובון הקורים [2]. יש אצלנו באזור מלא חבר'ה כאלו עכשיו. למיטב זכרוני, הזחלים אצלנו (לא רחוק מאופקים) דווקא חומים.אודי - שיחה 12:21, 21 בינואר 2013 (IST)

תודה, נראה שזה באמת הזיהוי, לגבי הצבע על פי ההמקור הזה צבעם משתנה במהלך גדילתם. Amirber - שיחה 22:20, 21 בינואר 2013 (IST)

אני רוצה להבין איך משטר עבודה של סוללה של טלפון נייד יכול לקצר את אורך חייה.

1. האם הטענה של סוללה כשהיא לא ריקה עד הסוף יכול להזיק? {הטענה ששמעתי שבשיטה כזאת יש אזור בסוללה שנשאר טעון כל הזמן ולכן המטענים בו מאבדים עם הזמן את הניידות ונשארים "תקועים באתרים שלהם".}
2. האם ריקון מלא של הסוללה (כלומר הגעה למצב שהטלפון אפילו לא נדלק) יכול לפגוע בחיי הסוללה?
3. האם הפסקת הטענה באמצע יכול איכשהו לפגוע בחיי הסוללה?

תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה שלי מתבססת על בדיקה (באינטרנט) שערכתי לא מזמן - חלק מן הנתונים לקוחים מן הערך Li-Ion Battery בויקי האנגלית.
סוללות ליתיום-יוניות (Li-ON או LIB) הן הסוללות הנמצאות בכ-70% מה"גאדג'טים" למיניהם. עם דגש על הקטנים שבהן (טלפונים סלולרים, נגני מוסיקה וכו'), ופחות כך בגדולים שבהם (מצלמת דיגיטלית).
לסוללות Li-Ion, אין אפקט זכרון - ולכן אין חשיבות אם מטעינים אותן כשהן ריקות/מלאות/חלקית.
אי-לכך, הפסקת הטענה באמצע, לא יכולה לפגוע בחיי הסוללה.
הדבר היחיד (הסביר) שיכול לפגוע בחיי הסוללה הוא ריקונה עד הסוף (נניח בשימוש רגיל) ולאחר מכן השארתה ללא הטענה לימים רבים (אין לי מושג כמה).
לסוללות הליתיום המודרניות ("סוללות חכמות") יש מנגון למניעת הטענת יתר (לכן אין כל חשש לחבר את הטלפון למטען במשך יום שלם).
מנגנון זה הוא למעשה מעגל חשמלי עם צריכת אנרגיה משל עצמו (ללא קשר לשימוש בסוללה).
כאשר הסוללה "ריקה" (היינו מספקת מתח נמוך מזה הדרוש לטלפון), יש בה עוד מעט אנרגיה. מעגל הבקרה מנצל אנרגיה זו בקצב קבוע, ללא קשר ל"רמת המילוי" של הסוללה. לאחר מספר ימים, המעגל יזלול גם את שאריות האנרגיה שנותרו בתחילה בסוללה. אז, יפסיק גם מעגל הבקרה לתפקד, והטענה נוספת של הסוללה תמנע (כי כשהמעגל שובק, הוא מונע הטענה נוספת).
לסיכום - תחיה את החיים הנורמליים של המוצרים שלך - הם בנויים לכך.
הטען למשך ימים ארוכים, נתק תדירות את המטען במהלך הטענה.
בהימור שלי, סדר הגדול של זמן שיקח למעגל הבקרה לסיים סוללה "ריקה" הוא חודש/ים. זה נראה הגיוני שהטלפון ימות לך, נניח בטיול, ורק לאחר שבוע תוכל להטעינו שנית. כך שלא סביר שהמדובר בכמה ימים (נניח מילואים בלי מטען).
DoronWise - שיחה 19:50, 20 בינואר 2013 (IST)

ששמם שגוי כנראה. ביום ו' האחרון נתקלתי בדוכן מאולתר של פרחים (ב'קניון מודיעין' במודיעין) בשני פרחים מעניינים, שלצידם נכתב, לזיהוי: ליזיינטוס וכרתמוס. החיפוש כאן לא העלה דבר, ואולי השמות נרשמו שם בצורה שגויה. אשמח למידע רלוונטי. תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 14:14, 19 בינואר 2013 (IST)

שיטוט נוסף, גם בגוגל, העלה: הראשון נרשם גם כליזיאנטוס (ראו דף זה, וראו גם פוטופריודיזם), ושמו העברי פרח הקסם. זה מזהה את הראשון (אין לו ערך עברי). סימן השאלה נותר לגבי הפרח השני. בנצי - שיחה 14:25, 19 בינואר 2013 (IST)

נראה לי שמדובר בחריע, אני יכול להבין מדוע משתמשים בשם הלועזי. Amirber - שיחה 17:39, 19 בינואר 2013 (IST)

תודה. נראה לי שהזיהוי שלך נכון, אחרי הצלבה שלו. אתה צודק לגבי הקונוטציה של חריע, אבל מקור המונח הוא בערבית: אל'חריע, והמונח העברי הוא קורטם הצבעים, שהוא תרגום מדוייק של השם המדעי, Carthamus tinctorius, כך שאפשר להירגע. דרך נוספת להירגע מקונוטציה זו היא לראות את שמו המדעי של אפרסמון, או אף את שמו העממי המקוצר ביפנית או באנגלית. בנצי - שיחה 19:20, 19 בינואר 2013 (IST)

אני משתמש פיירפוקס. האם יש אפשרות לחסום לעצמי את הגישה לאינטרנט פרט ל2-3 אתרים חיוניים למשך שעתיים- שלוש? אני צריך את זה לתקופת מבחנים. 109.64.214.171 16:59, 19 בינואר 2013 (IST)

כן. לנתק את המחשב מהכבל שמחבר אותו לאינטרנט. . בהצלחה בבחינות. Danny-w • שיחה 17:57, 19 בינואר 2013 (IST)

הפיתרון לא טוב כי אני בקלות יכול להחזיר אותו. ויש לי תירוץ טוב להחזיר אותו- לדוגמה לבדוק משהו באתר הקורס, לבדוק חישוב בוולפראם אלפה וכוד'. 109.64.214.171 18:04, 19 בינואר 2013 (IST)

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=561972 יש כאן הפניה לתוכנה לא חינמית שאמורה לתת מענה לבעיה. אולי תצליח למצוא משהו חינמי דומה. Poo - שיחה 19:19, 19 בינואר 2013 (IST)

אני חושב שהתוספת הזו תוכל להיות לך לעזרExx8 - שיחה 01:41, 21 בינואר 2013 (IST)

האם הגוף, בעת ברירה לכך, יכול לעכל רקמות חיבור כמו זו של גניקומסטיה בזכרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

http://gynecomastianewyork.net/articles/common-causes-of-gynecomastia/-חפש את -anorexia-הגוף לא מעכל את כל השומן שנוסף. 193.196.166.161 15:39, 21 בינואר 2013 (IST)

מה?

בעת רעב הגוף מעכל את השומן ואת השרירים ואולי עוד רקמות. אנשים שעברו רעב כבד נראים כמו "עור ועצמות". עִדּוֹ - שיחה 20:12, 25 בינואר 2013 (IST)

איפה בדרך כלל נעשים שיעורים פרטיים? ביתו של התלמיד? בביתו של המורה? איך זה הולך? 79.182.235.137 16:44, 20 בינואר 2013 (IST)

התלמיד מגיע אל המורה, כך מקובל, למעט מקרים יוצאים מהכלל. אחרת, תצטרך לנוע ממקום למקום, כמו דוור, כולל איבוד זמן יקר ביניהם. בנצי - שיחה 17:01, 20 בינואר 2013 (IST)

אני דווקא מכיר לא מעט מורים פרטיים שעובדים בעיקר בביתם של התלמידים.--109.66.155.199 20:55, 21 בינואר 2013 (IST)

אני מכיר אישית את שני המקרים. מורים שהגיעו אליי הביתה ומורים שהלכתי אליהם. כל עוד יש חנייה ליד המורה (אלא אם אחד ההורים מסיע), אין הבדל משמעותי בין שני הסוגים. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 18:26, 22 בינואר 2013 (IST)

איזה סוגי עסקים פועלים ביום כזה, ואיזה לא ? בפרט, מוסכי רכב ? מכוני רישוי לרכב ? תודה, בנצי - שיחה 17:06, 20 בינואר 2013 (IST)

באופן כללי, רק בתי-עינוגים (בתי-קולנוע, בתי-קפה, מסעדות, תיאטראות) ושירותים חיוניים (תחבורה ציבורית, רפואה, כוחות בטחון, מקורות חברת חשמל...) פועלים במהלך כל היום.
שירותים לממכר מזון (סופרים/מכלות) לא נדרשים לעבוד אחרי 12:00.
מה שבטוח, מוסך, בנק ושאר "סידורים" לא עובד.
DoronWise - שיחה 12:25, 21 בינואר 2013 (IST)

בגדול, כל מה שסגור ביום שבתון שאינו דתי. אם זה פתוח ביום העצמאות - סביר שזה יהיה פתוח גם עכשיו. Danny-w • שיחה 21:21, 21 בינואר 2013 (IST)

מאיזה שעה עד איזה מותר לבוא להצביע? 79.182.235.137 17:33, 20 בינואר 2013 (IST)

כל הפרטים כאן. דניאל צבי • שיחה 12:38, י' בשבט ה'תשע"ג (21.01.13)

ולעצלנים: ברוב ערי ישראל (פרט לישובים קטנים): משעה 07:00 עד 21:55. אבל אל תאחר. שים לב, אם תגיע לקלפי בשעה 22:00, גם לא יתנו לך כבר להיכנס, וגם תפסיד את המשדר המיוחד עם הסקר של מינה צמח/ קמיל פוקס. וחבל . Danny-w • שיחה 21:23, 21 בינואר 2013 (IST)

נניח שבא אדם לקלפי והוא מאוד מתלבט, מביט ימינה מביט שמאלה, מסתכל על כל הפתקים וכל הפתקים מסתכלים אליו אך הוא פשוט לא מצליח לבחור!
. 5 דקות עוברות, 10, רבע שעה, חצי שעה ואף שעה אך הבחור לא מצליח לבחור!
מה יעשו חברי ועדת הבחירות המקומית? הרי אסור להם לזרז ו/או להשפיע על הבוחר בכל צורה שהיא מבחינה חוקית.
תודה וחג דמוקרטיה שמח! (נקווה שלא האחרון). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהתחשב בעובדה שהיו כבר כמה ימי בחירות מאז 1949, ובהתחשב במספר הבוחרים הכולל בכל מערכות הבחירות עד כה, אני מעריך שבעיה זו אינה סבירה, מאחר, כך אני משער, היא לא קרתה עד כה. אילו הדבר קרה, הדבר היה מזין את כל מערכות התקשורת. ואם בכל זאת תתעקש על תשובה עקרונית, אתה מוזמן לפנות לשופט העליון אליקים רובינשטיין, המשמש כיו"ר וועדת הבחירות, והוא ההערכאה העליונה בעניינים אלה (מלבד בג"צ כמובן), דרך אתר משרד המשפטים או אתר בית המשפט העליון. בנצי - שיחה 18:35, 20 בינואר 2013 (IST)

לדעתי, מותר לזרז. שיתלבט בחוץ ויבוא אחר כך. גיא - שיחה 18:57, 20 בינואר 2013 (IST)

בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], ה'תשכ"ט - 1969 נקבע בפרק י"א: עונשין, בסעיף 119 (א):

"אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות:

(1) המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות;

...

(3) המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע;

..."

מכאן שההתנהגות המתוארת בשאלה הנה עבירה פלילית: גם "מפריע את המהלך הסדיר..." וגם "...המונע אותו מהצביע", וניתן לקרוא למשטרה על מנת (לפחות) להפסיק את ביצוע העבירה. בחירות נעימות. חזרתי • ∞ • שיחה 19:14, 20 בינואר 2013 (IST)

אני לא בטוח שזו לשון המחוקק או כוונתו. קשה לי להאמין שמישהו יאסור מישהו שיתנהג כך. Exx8 - שיחה 01:39, 21 בינואר 2013 (IST)

למה אתה לא בטוח שזו לשון המחוקק? טרחת לבדוק? או שאתה חושב שאני ממציא מהרהורי לבי? חזרתי • ∞ • שיחה 21:19, 21 בינואר 2013 (IST)

במספר מערכות בחירות הייתי מזכיר קלפי (לא הפעם). אם הייתי מזכיר קלפי גם השנה, במקרה כזה, אחרי 10-15 דקות הייתי שואל בנימוס את האדון אם קרה משהו ובמה מדובר. ומבקש ממנו בנימוס שיזדרז. ואם אחרי מספר דקות נוספות (תלוי בעומס שיש בחוץ, ובלחץ חברי ועדת הקלפי) עדיין הוא נשאר מאחרי הפרגוד ולא יוצא, הייתי מבקשו בנחת ובנימוס לצאת, להחזיר את המעטפה, ולהתלבט בחוץ. אם לא יעשה זאת, ייתכן שניעזר בסדרן. למען ההגינות, הייתי יכול להבטיח לו שכשיחליט - הוא יוכל לחזור בלי תור.
...ואחרי שהוא היה יוצא מחדר הקלפי, הייתי משאיר את דלת הקלפי סגורה, והולך עם חברי ועדת הקלפי אל מאחורי הפרגוד לראות את הנזק והפתקים הפסולים שהוא היה עלול להשאיר שם...
להתלבט ולבחור אחרי מחשבה - זה רצוי. אבל אין סיבה ואף אסור - להפריע למהלך התקין של הבחירות במהלך ההתלבטות. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 20:29, 21 בינואר 2013 (IST)

יש למשל משחקי מחשב שיש בהם אלמנטים של אקראיות (כמו דיאבלו 2, ששם נזרקים אייטמים מיוחדים ממפלצות באקראי, והמבינים יבינו). האם זו עדות להיתכנותה של אקראיות במאקרו של העולם הטבעי?

הערכים מחולל מספרים אקראיים ומחולל פסבדו אקראי כתובים בשביל השאלה הנ"ל. 79.182.235.137 19:30, 20 בינואר 2013 (IST)

מעיון בערך הראשון הבנתי שהתשובה היא כן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מהערך הראשון הבנת שכן, אז או שהבנת לא נכון, או שהערך כתוב לא טוב. אקראיות היא תכונה פיסיקלית שבני אדם יכולים לכל היותר למצות אותה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:01, 23 בינואר 2013 (IST)

מה היא מילה אחת ל: ירד באופן חד?--84.109.59.193 21:30, 20 בינואר 2013 (IST)

צלל? Shannen - שיחה 21:46, 20 בינואר 2013 (IST)

נכון, גם נפל. בנצי - שיחה 22:02, 20 בינואר 2013 (IST)

צנח (למשל, שערי בורסה). Gil mo - שיחה 01:19, 21 בינואר 2013 (IST)

תלוי בהקשר: קרס, התדרדר, נחת. חזרתי • ∞ • שיחה 21:14, 21 בינואר 2013 (IST)

המפיז - דהיינו, עשה כמו שאול מופז. עִדּוֹ - שיחה 20:09, 25 בינואר 2013 (IST)

נכון לעתה חסרים ברשימה הזו 5 ערכים נוספים על מנת שיהיו בדיוק 300 ערכים לכתוב (כתבנו בינתיים 89 ערכים). איזה ערכים לפי דעתכם כדאי להוסיף לרשימות? (הצעות לשיפורים של הרשימות יתקבלו גם כן בברכה) WikiJunkie - שיחה 21:40, 20 בינואר 2013 (IST)

בית שערים, קאסר אל-יהוד, שביל סובב כנרת. דניאל צבי • שיחה 12:49, י' בשבט ה'תשע"ג (21.01.13)

היכן ניתן למצוא מידע כמו זה, רק עדכני (2012)? 188.64.204.69 17:42, 21 בינואר 2013 (IST)

בכול מקום שמתקבלים אליו כותבים על פי יכולתם לצעוק בהיסטריה. עִדּוֹ - שיחה 20:08, 25 בינואר 2013 (IST)

שלום,
בפרומו לפרק ביום רביעי של the voice מופיע זוג זמרים המבצע שיר כלשהו. איך קוראים לשיר הנ"ל?
אני חושב שמדובר בקבוצה של שלומי שבת.
Exx8 - שיחה 18:04, 21 בינואר 2013 (IST)

בפרסומת ששודרה עכשיו, לחברה שמייצרת יוגרט עם פירות, הקריין אומר שאצלם התפוח "נופל רחוק מהעץ", רואים תמונה של תפוח חתוך נופל ומתערבב ביוגורט, והקריין ממשיך ואומר שאצלם יש ביוגורט רק פירות טבעיים - ללא חומרים משמרים.
ואני שואל: איך זה אפשרי? איך תפוח חתוך (או מישמש, או אננס, או תות) יכול להישאר ביוגרט במשך חודש שלם, ולא להרקיב, בלי שום שימוש בחומרים משמרים? האם זה אפשרי בכלל? ואיך? דני. Danny-w • שיחה 21:17, 21 בינואר 2013 (IST)

א. זה בכלי אטום.

ב. זה בתוך נוזל.

ג. זה שמור בקירור.

נ.ב. הרבה מיצים טבעיים הם ללא חומרים משמרים. גם ללא קירור לא חלה תסיסה או החמצה וההגבלה היחידה היא שמומלץ לשתות חמישה ימים מהפתיחה ולשמור בקירור לאחר הפתיחה. דברים מרקיבים בחשיפה לאויר רווי חמצן וחיידקים. Uziel302 - שיחה 22:54, 21 בינואר 2013 (IST)

הערה קטנה - רוב (כל?) המצים ה"טבעיים" שאנו שותים (למשל מיץ תפוזים "סחוט טרי/טבעי") הם למעשה סוג של תהליך השימור המלאכותי בהתגלמותו.
כשאנחנו שותים מיץ של פרימור/פריגת/פרי-כלשהו (כולל Trpoicana בארה"ב, או כל חברה אחרת) - זה למעשה מזמן לא מיץ "טבעי", לא איך שאנחנו מדמיינים אותו.
מליוני ליטרים של מיץ טבעי=מן-הפרי נסחטים לתוך מיכלי ענק הקרויים Aseptic Tanks. אלו מיכלים בגודל של ממגורות חיטה ענקיות. צילינדרים ענקיים.
במכל יש רק נוזל תפוזים "טהור". המיכל מרוקן מאויר, והוא הכי קרוב להרמטי שניתן להשיג.
מיץ התפוזים נשמר במיכל זה בצורה טובה להפליא. למעשה, עד שנה. בד"כ במהלך "העונה" אנו שותים מיץ טרי, ובמהלך יתר השנה (כ-8 חודשים) אנו שותים מיץ בן 1-8 חודשים שאוחסן במיכלי הענק הללו.
אז מה כ"כ לא טבעי פה? אז זהו, שהמיץ!
לאחר שהמיץ נמזג החוצה מן המיכל, הוא... חסר טעם. כמעט לחלוטין. טעמו דומה לטעמם של מים. מסתבר שלחמצן יש חשיבות מכרעת בטעמו של המיץ.
אז מהיכן מגיע הטעם? מרכיבי טעם וריח. בעת המילוי מוספת לכל בקבוק כמות מדוייקת של "תמצית" סינטטית המשווה למשקה את טעמו.
ללא התמצית הזו, ל"מיץ" היה טעם דוחה, ולא ניתן היה למוכרו.
אז איך כותבים 100% פרי? כי זה נכון. החלק של התמצית הוא בטל בשישים מבחינת מסה (בדיוק כמו שלתבלינים "אין" ערך קלורי/תזונתי במנת אוכל). וכך המיץ הוא למעשה 99.99% מיץ דלוח מאחסנה, ו-0 קצהו תמצית המשווה לו את טעמו.
אם תהית פעם איך זה שלמיץ של חברה X יש תמיד אותו טעם (למרות שהיא רוכשת תפוזים מחקלאים/פרדסים שונים בעונות שונות), זה כי לתפוז המקורי אין כל תרומה לטעמו הסופי של המוצר.
כך למשל בארה"ב (שם שוק מיצי התפוזים הוא ענק), יש חברות המזוהות עם טעם מסויים. טעם זה הוא זהה בכל ארה"ב, לאורך כל השנה - ללא חשיבות לאיכות/טעם היבול של פרדס/עונה כזה או אחר.
אז ללא חומרים משמרים - כן. טבעי?! לא ממש. חפש Aseptic Storage למידע נוסף DoronWise - שיחה 02:43, 22 בינואר 2013 (IST)

חיפשתי. מצאתי כמה שמועות אבל לא משהו רציני. aseptic storage (ר' w:Aseptic processing) זה בעברית "אחסון סטרילי", מה שמבטל את הצורך בחומרי שימור (ולו טבעיים, כגון סוכר ומלח). אני מניח שמוסיפים חומרי טעם, ריח וצבע גם מכיוון שהצרכן הממוצע יעדיף לא לאכול את התוצר הטבעי. נסה מבחן טעימה: יוגורט עם תותים לעומת ויוגורט עם קצת צבע מאכל אדום עם תותים. מה נראה לך שיעדיף הצרכן הממוצע? Tzafrir - שיחה 11:45, 22 בינואר 2013 (IST)

אני ממש לא מומחה בנושא, אבל יש למעלה יותר מדי טעויות. המושג אספטי פירושו סטרילי. המוצר עובר תהליך חימום מהיר מאוד, שמעקר אותו, ואז נכנס לאחסון ממושך. איתן - שיחה 14:29, 22 בינואר 2013 (IST)

זה גם מה שאני מבין. הדבר היחיד שאני מבין שקורה בנוסף, הוא איבוד טעמו של המשקה המקורי - ללא אפשרות שיחזור "פשוטה" (נניח חמצון מחדש). קרא גם כאן: http://yalepress.typepad.com/squeezed/science/ . DoronWise - שיחה 10:49, 24 בינואר 2013 (IST)

מי יידע להסביר לי מה ההבדל בין סוציאל-דמוקרטיה ל-Social Market Economy (בתרגום חופשי - כלכלת השוק החברתית)? אוריה בר-מאיר - שיחה 02:53, 22 בינואר 2013 (IST)

שמעתי שיש ויטמנים וחומרים שונים שנהרסים בחימום ומאז אני נוהג לאכול דברים כמה שפחות מחוממים וכמה שיותר בצורתם הטבעית (אני כמובן אוכל גם דברים עשויים לעתים).

אבל כל החוסר הוודאות הזה לגבי מה נהרס ומה לא, מאד מציק לי, עד כדי שאני כבר טרוד מזה לעתים. השאלה, איפה אוכל לקרוא על חומרים עיקריים שנהרסים ובכלל, ומה המאפיינים הכימיים המיוחדים של נוטריאנטים שנהרסים בחימום????

http://www.living-foods.com/articles/eatonlyraw.html Nachum - שיחה 10:57, 22 בינואר 2013 (IST)

התואר דר אוף דיווניטי הוא סוג של הצטינות בעשיית התואר בתחום לימודי דת.

In Theologie als gehobener, meist nur ehrenhalber auf Grund besonderer Leistungen verliehener Doctor (of) Divinity (DD)

לא נכון. אין אוניברסיטה שמחלקת את שתי התארים, זה או אחד או השני.

הנה ציטוט מהערך en:Divinity (academic discipline):

http://www.camgrad.cam.ac.uk/students/studentregistry/exams/higher/ddivinity.pdf

בזמנינו בגיל 18 כבר יש תואר ראשון, אני חושב שבגיל 16 למשל מספיק מפוקחים להחליט בשביל מי להצביע. זו ממש שלילת חירות לצעירים בגיל 16 שרוצים להשתתף ולהשפיע. האם יש מדינות אחרות בעולם שגיל ההצבעה בהם יותר נמוך משלנו או יותר גבוה? 95.35.150.158 12:49, 22 בינואר 2013 (IST)

למה 16 ולא 8? אם מישהו יודע לקרוא אותיות זה אמור להספיק. 79.182.249.22 12:55, 22 בינואר 2013 (IST)

ע"ע פרדוקס הערימה. 94.159.240.217 12:56, 22 בינואר 2013 (IST)

על פי ויקיפדיה העברית קיימת מדינה בה זכות ההצבעה מתחילה בגיל 15, הדמוקרטיה המפוארת איראן. בגיל 16 יש צעירים רבים שמספיק נבונים בשביל להצביע וגם בגיל 21 יש כאלו שלדעתי האישית תבונתם ושיקול דעתם עדיין לא ממש מצדיקים את זכותם להשפיע, אבל עדיין יש הבדל בכמות אלו ששוקלים את דעתם באופן עצמאי וראוי בין הגילאים ו-18 זה סביר לחלוטין לדעתי. וכך במדינת ישראל רק מי שיכול לשתות משקאות אלכוהוליים רשאי לבחור. חבר הכנסת אחמד טיבי דווקא הציע להוריד את גיל המינימום ל-17. ‏ישרון • שיחה 13:22, 22 בינואר 2013 (IST)

מותר להצביע החל מגיל הגיוס. המדינה נותנת זכויות ודורשת חובות באותו גיל. זה לא קשור לחכמה כי אנחנו לא באוליגרכיה של חכמים. אנחנו בדמוקרטיה. עִדּוֹ - שיחה 20:06, 25 בינואר 2013 (IST)

אני מתלבט כמה יחידות ללמוד במתמטיקה. האם יכול להיות שמי שיודע 4 או 5 יח"ל במתמטיקה כמו שצריך, לא ידע את החומר של 3 יח"ל? או במילים אחרות האם ייתכן שלמי שיש 3 יח"ל במתמטיקה יש ידע שאין לזה שעשה 4 או 5 יח"ל? והאם ייתכן שיש לאדם תואר תואר ראשון במתמטיקה והוא לא יודע מתמטיקה באחת הרמות של 3 או 4 או 5 יח"ל במתמטיקה תיכונית? (בינתיים אני לומד 3 יח"ל ועברתי כבר על רוב החומר, אבל לא סגור על כמה יחידות להגיש את עצמי לבחינה)95.35.150.158 12:54, 22 בינואר 2013 (IST)

ראה כאן למשל את תוכניות הלימודים ב-3,4 ו-5 יחידות. יש נושאים שעליהם נבחנים ב-3 יחידות ולא ב-4, ונושאים שעליהם נבחנים ב-4 יחידות ולא ב-5, אבל כמעט בכל מקרה לימודי 4 או 5 יחידות מכסים את החומר של 3 יחידות וברמה גבוהה יותר. אם אתה לומד לבד, אף נושא של 3 יחידות אינו "מיותר" כשמתקדמים לרמה הבאה; קח בחשבון שרמת ההבנה והיכולת הטכנית הנדרשות עולות במהירות משלב לשלב.

כל הנושאים התיכוניים מכוסים באופן זה או אחר בלימודי תואר ראשון במתמטיקה, אבל כמעט אף פעם לא באופן ישיר. עוזי ו. - שיחה 13:11, 22 בינואר 2013 (IST)

קצת מוזר שאתה מדבר בנשימה אחת על שלוש יחידות (בהנחה שאין בכוונתך להמשיך) ועל תואר ראשון במתימטיקה. מנסיוני המועט תואר ראשון במתימטיקה הוא לבוגרי 5 יחידות ומעלה. קשה לי להניח שתתקבל לתואר ראשון במתמטיקה עם ארבע יחידות, קל וחומר עם שלוש, אבל על זה עוזי ידע להשיב טוב ממני. אם אתה לא מתכוון להמשיך לתחומים שדורשים מתימטיקה כלשהי (קרי מדעי הרוח וחלק ממדעי החברה) - אתה יכול להסתפק בשלוש, רק קח בחשבון שיש יתרון מובנה למי שעושה 4-5 יחידות בציון הבגרות. אם אתה מתכוון להמשיך בתחומים של כלכלה, מנהל עסקים, רפואה וחלק ממדעי הטבע והחיים, שבהם לא נדרשת מתימטיקה ברמה גבוהה - 4 יחידות יספיקו לדעתי. לתחומים ריאליים כמו מתימטיקה, פיזיקה, הנדסה, מדעי המחשב- רצוי מאוד שיהיו לך 5 יחידות. איתן - שיחה 13:48, 22 בינואר 2013 (IST)

אפשר להתקבל ללימודי תואר ראשון במתמטיקה (למיטב ידיעתי - בכל הארץ) עם 4 יח"ל במתמטיקה, לאחר מכינת קיץ. יש עדיפות ל-5 יח"ל, גם מבחינת סיכויי הקבלה (לכל המקצועות הריאליים) וגם מבחינת הידע. עוזי ו. - שיחה 14:31, 22 בינואר 2013 (IST)

מנסיון אישי מאוד - ניתן להתקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית (ואף לסיים בהצלחה) גם עם 3 יח' מתמטיקה. לגַבַּי "הלקונה" שנמצאה היתה "מקצוע מדעי נוסף", או משהו כזה. היו לי הן 5 יח' כימיה, והן 5 יח' במחשבים. אני לא יודע מי מהמקצועות נחשב ל"נוסף" (אני חושב שהכימיה, אינני יודע מדוע), אך התקבלתי. מה שכן, אני חושב שתנאי הפסיכומטרי/בגרות עולים, כי ה"סֶכֶם" שלך נמוך.
אמנם, אינפי נראה היה לי כגהינום (כי אפילו לא ידעתי מה זה אינטגרל), אך גם עבור האחרים. אין באמת כל קשר בין לימודי מתמט' בתיכון או באוניברסיטה, בפרט בחוג למתמטיקה עצמו. בהצלחה. DoronWise - שיחה 10:42, 24 בינואר 2013 (IST)

באופן אישי ומניסיון הגורם המשפיע ביותר לקבלה אל האוניברסיטה היא ציון הפיסכומטרי. אומנם לציון הבגרות יש משקל אך חשיבותו (שוב מניסיון) לא כזה משנה אלא אם הציון שלך הוא מעל 110 נקודות. לגבי לימוד מתמטיקה זו שאלה אישית - השאלה של חשיבות אינה צריכה לעמוד כאן כי קשה לאמוד רווח ממשהו אם אינך יודע את העתיד. כלומר, מה תעשה בעוד 4-5 שנים יכול להשתנות מאוד ממה שאתה עושה עתה ואיך שמצטיירת לפניך האוניבריסטה ומקצועות העבודה ששונה מאיך שהיא נראת לאחר הצבא. השאלה שאותה אתה צריך לשאול היא האם אתה מסוגל לעמוד במחויבות של הלמידה וכמה באמת חשוב לך ללמוד? אם הלמידה לא חשובה לך והיא אלא רק עוד ציון "שטוב שיהיה לך כפקטור על אחרים", אני מציע לא לפנות להקבצה גבוה יותר (למרות שמאוד קשה לסבר). אם אתה מאמין שטוב ללמוד ולמידה היא דבר שתמיד תלמד ממנו משהו והוא לא דווקא ישפיע עליך באופן ישיר (כלומר קבלה ללימודים גבוהים) אלא תגדל ותפתח את האופן בו אתה רואה את החיים - אציע לך לבחור ב-4 יחידות, בייחוד אם אתה מסוגל לקחת את המחויבות הזו על כתפיך. בהצלחה --84.110.0.204 15:22, 22 בינואר 2013 (IST)

מה המשמעות של המשפט ומה מקורו? 79.181.187.218 13:19, 22 בינואר 2013 (IST)

אתה שואל ברצינות? משמעותו שלבנה ששוכבת עם שחור תהנה עד כדי פסילת גברים לבנים להבא. המקבילה (הקורצת והחביבה יותר) בישראל היא "תימני ותהני" הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:55, 22 בינואר 2013 (IST)

חשבתי שזו פרשנות מאוחרת והמקור היה חסר משמעות מינית. 79.181.187.218 14:58, 22 בינואר 2013 (IST)

המקבילה העברית היא "הנבעלת לערל קשה לפרוש". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:57, 23 בינואר 2013 (IST)

האם למשהו עולה מילה שיכולה להחליף את השימוש בשלושת המילים האלו? תודה מראש --84.110.0.204 15:24, 22 בינואר 2013 (IST)

למה, אתה משחק כן-לא-שחור-לבן-טופוגרפיה-גאוגרפיה-אקלים? עוזי ו. - שיחה 16:29, 22 בינואר 2013 (IST)

מדעי הסביבה או מדעי כדור הארץ - לא בדיוק אבל קרוב. גיא - שיחה 19:14, 22 בינואר 2013 (IST)

שאלה בהיגיון טהור (לא פיזיקה, לא דת אלא רק לוגיקה): האם יתכן שהזמן התחיל? הרי זמן זה יחס סדר בין מאורעות שונים. אז איך יתכן שהוא התחיל? 79.179.180.223 16:55, 22 בינואר 2013 (IST)

מעצם טבעה, שאלת 'התחלת הזמן' היא שאלה פיזיקלית בלבד. את אותה שאלה אתה יכול לשאול גם לבי מרחב. ההיבט הלוגי הוא היבט מאוחר, בדיעבד, משני לגמרי (מבחינת הטבע), פרי של תפיסה והכרה אנושית. בנצי - שיחה 22:35, 22 בינואר 2013 (IST)

השאלה האם הזמן התחיל היא אכן שאלה פיזיקלית, אך השואל שאל האם זה מובן בכלים לוגיים, בלי קשר לשאלה אם זה קרה או לא. ובעצם אף בלי קשר לחוקי הפיזיקה הקיימים. כלומר ייתכן שחוקי הפיזיקה השורים בעולם לא יאפשרו התחלה של זמן אך היא תתאפשר לוגית.

לגופם של דברים, ההנחה שלך כי זמן הינו יחס סדר בין מאורעות שונים, היא הגדרה אחת. אני חושב שיש הגדרות נוספות.

בהגדרה זאת, במידה והמאורעות התחילו להתקיים משלב מסוים, עד אותו שלב לא היה זמן. Uziel302 - שיחה 09:56, 23 בינואר 2013 (IST)

זמן מתאר פעולה של תנועה ושינויים, כאשר בהיגיון שלנו יש התחלה וסיום לפעולה. בהנחה שהזמן התחיל, המשמעות היא שהזמן כפוף להגדרה של עצמו. זה גם אומר שהזמן יסתיים בסופו של דבר. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:05, 5 בפברואר 2013 (IST)

אריה אלדד הוא מומחה לכירורגיה פלסטית והוא הקים את היחידה לטיפול בכוויות בהדסה עין כרם. האם רק כירורגים פלסטיים עוסקים במלאכה זו (טיפול בכווית)? תודה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרופ' אריה אלדד. התשובה היא כן, משום שכוויות קשות גורמות לאובדן עור ולעיוות של רקמות, ומכאן ברור הקשר להתמחות חשובה וחיונית. בנצי - שיחה 22:28, 22 בינואר 2013 (IST)

אם רופא העובד בבית חולים וקיבל פרופסורה מאוניברסיטה בזכות פרסומיו מאס בעבודה הקלינית, הוא יוכל לשמש רק מרצה וחוקר או שהפרופסורה מותנית בהמשך עבודה קלינית? תודה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באוניברסיטאות שיש להן בית ספר לרפואה, מבדילים בין סגל בכיר במסלול הרגיל (מחקרי), לבין סגל בכיר קליני. אין המרה אוטומטית בין השניים. הפרטים תלויים בתקנון של כל מוסד ומוסד. עוזי ו. - שיחה 02:32, 23 בינואר 2013 (IST)

מישהו יודע מה זה הצמח הזה? הוא גדל אצלי בעציץ. מאיר שיחה 19:09, 22 בינואר 2013 (IST)

ממליץ לשאול גם בהכה את המומחה האנגלי במדור Science. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה צמח ממשפחת הטבוריתיים, יכול להיות אאוניום, השם העברי- נִצחה (Aeonium) אוריה אורן - שיחה 02:29, 23 בינואר 2013 (IST)

. תודה רבה למי שיענה על השאלה המעניינת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי אנשים מדליקים אור בלילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:04, 23 בינואר 2013 (IST)

בוא תענה ברצינות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאיזו תשובה אתה מצפה? אלה אורות מריכוזי אוכלוסייה עירוניים. 94.159.240.217 09:00, 23 בינואר 2013 (IST)

בחצי האי ערב שרובה מדבר יש ריכוזי אוכלוסייה כה רבים עד כדי "כתמים" של תאורה הנפרסים על שטחים שמזכירים את גודלה של העיר ניו יורק? נו באמת. חוץ מזה, מעולם לא נתקלתי בתמונת לווין כה מוארת, וראיתי כמה בחיי !. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. אלו תמונות שצולמו באמצעי רגיש למדי- שמת לב להבהובי הברקים? אם תנסה תגלה שתפרושת מוקדי האור מתאימה בדיוק לריכוזי אוכלוסיה ותעשיה. כך שהתשובה נשארת - כי אנשים מדליקים אורות בלילה... השווה אם אתה רוצה לתמונות לילה אחרות של ערב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:00, 23 בינואר 2013 (IST)

תוכל לגלות לי עוד על ה"אמצעי הרגיש" הזה? (רגיש מאד!!! לאור אני מניח), כמו כן, אני מניח שהתמונה צולמה מאד קרוב יחסית, לכדור הארץ?

כל מצלמת DSLR סבירה. החשיפה ארוכה (מסקנה מכך שדקה במציאות הפכה לשניה בסרטון). הצילום הוא מגובה מסלול ה ISS - כ400 ק"מ. וכמובן - אנשים מדליקים אורות בלילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:06, 24 בינואר 2013 (IST)

תיקון: המצלמה היא special low-light 4K-camera. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:20, 24 בינואר 2013 (IST)

מה מאיר יותר את המצולם בסרטון - תאורה ביתית או תאורת רחוב? אני מהמר על תאורת רחוב. ליאור पॣ • י"ג בשבט ה'תשע"ג • 13:32, 24 בינואר 2013 (IST)

לפי הצבע זה נראה שתאורת רחוב (נורות נתרן צהובות-כתומות) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:18, 24 בינואר 2013 (IST)

למה פנסי הרחוב הם בצבע כתום? ולמה במהלך ההידלקות הם אינם בצבע כתום? 80.230.25.158 04:50, 28 בינואר 2013 (IST)

האמצעי לא חייב להיות רגיש במידה מופלגת. המצלמה שלי - בעלת חיישן CMOS, מסוגלת לצלם אורות בעוצמה דומה בחשיפה של חצי דקה. חיישן מקורר נותן תוצאות טובות הרבה יותר (את זה אני מכיר מצילום אסטרונומי). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:16, 25 בינואר 2013 (IST)

בין קארין אלהרר, חה"כ המיועדת, לבין דודו אלהרר ? בנצי - שיחה 22:41, 22 בינואר 2013 (IST)

בתור התחלה, יש לברר אם היא נולדה עם שם משפחה זה או שקיבלה אותו בנישואין או שזה אולי אפילו השם של הגרוש שלה.... עִדּוֹ - שיחה 19:51, 25 בינואר 2013 (IST)

"יש עתיד מובילה בתל אביב עם 20.37% מהקולות אך אינה צולחת את אחוז החסימה בבני ברק". תנו לי להבין, האם זה אומר שכל הקולות שניתנו ללפיד בבני ברק פסולים? מה הכוונה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, זה אומר שבבני-ברק "יש עתיד" מקבלת פחות משני אחוז מהקולות. הספירה היא ארצית. מאקו סתם מצאו ניסוח בומבסטי לעובדה לא מפתיעה ולא נורא חשובה.יואלפ - שיחה 09:05, 23 בינואר 2013 (IST)

איך זה שבפילוח התוצאות ע"פ ישובים (כאן: http://www.votes-19.gov.il/nationalresults) לא נמצא שמו של הישוב שחרות בנגב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שחרות או מעלה שחרות הוא יישוב קהילתי בערבה--כך כתוב בוויקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נהדר. הבחירות פסחו עליו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי יש רף כלשהו לפתיחת קלפי? בישוב צעיר עם 23 משפחות (לפי אתר תנועת אור) אפשר לצפות לבערך 30 מצביעים, אולי קצת יותר. קטונתי, אבל נשמע לי ממש מעט אנשים יחסית לפרוצדורה שדורשת קלפי שלמה (משהו כמו 3 חברי ועדה ומזכיר, שני משקיפים ואיש אבטחה, סה"כ 7 אנשים למשך יום שלם). בדקתי וגם היישוב הזעיר עזוז נעדר מהרשימה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:44, 23 בינואר 2013 (IST)

הבחירות לא פסחו עליו, הם פשוט הצביעו ביישוב סמוך. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 11:30, 24 בינואר 2013 (IST)

האם המגוון הגנטי האנושי באירלנד גבוהה מבשאר בריטניה ואירופה בכלל? ראיתי המון אירלנדים עם שיער מתולתל למהדרין, בצבע שחור, אירלנדים עם שיער חום חלק, וגם אירלנדים בלונדינים עם עיניים כחולות ומראה נורדי, וכן, אילנדים שחומים מעט עם שיער שחור ועיניים חומות. בעקבות זאת יש לי הרגשה שהאוכלוסייה שם יותר מגוונת. מה המחקר אומר על זה?

IRELAND'S Celtic indigenous population can be traced back to fishermen from Iberia, and particularly from Spain, who arrived about 6,000 years ago, השאלה היא אם אתה מדבר על האירלנדים עם שורשים בני אלף שנים באי או על המצב הכולל את כל מי שחי היום באי. Nachum - שיחה 14:28, 24 בינואר 2013 (IST)

על האירלנדים האותנטיים בלבד.

קראתי על איים אחרים, שנמצאים בסמיכות ליבשה, שהמוצא של האנשים שם מאוד מגוון, גם כשהם נראים מאוד דומה מבחינה חיצונית. הברירה הטבעית הופכת אותם לדומים וגנים שלא מושמעים ממנה נשארים שונים מאוד. לכן, ספק עם דמיון חיצוני מעיד על שוני במוצא באירלנד ושוני במראה חיצוני, אולי גם לא מעיד על שוני במוצא אלא על סביבה שמעודדת שוני. עִדּוֹ - שיחה 19:48, 25 בינואר 2013 (IST)

ראיתי המון אירלנדים --הנושא מעניין. אתה מוכן לציין איפה ראית אותם? Nachum - שיחה 15:41, 26 בינואר 2013 (IST)

סרטים (סרטי קולנוע, ודוקומנטריים), בעיקר.

קדימה ועם שלם קיבלו יחד 3.29% מהקולות הכשרים בבחירות האחרונות, שהם 3.95 מושבים בכנסת. מבין השתיים, רק קדימה עברה את אחוז החסימה. האם להסכם העודפים בין שתי הסיעות תהיה השפעה על מספר המושבים שקדימה תקבל בכנסת? בתודה, ליאור पॣ • י"ג בשבט ה'תשע"ג • 11:11, 24 בינואר 2013 (IST)

לא - מי שלא עבר את אחוז החסימה אינו משתתף בהסכמי עודפים. עוזי ו. - שיחה 14:37, 24 בינואר 2013 (IST)

העודפים היו שמחים לעבור למופז, אבל בית לא עוזבים. עִדּוֹ - שיחה 23:15, 26 בינואר 2013 (IST)

הי! אתם יכולים לפרט קצת, ממש טיפ טיפה, על תחנת כוח הידרואלקטרית? בבקשה! זה חשוב... פרטו בבקשה על המבנה (רכיבים עיקריים), העיקרון של הפעלת החשמל, ההשפעה על איכות הסביביה ואם תמצאו עוד משהו זה יהיה נחמד! THANK YOU! XD. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקיצור שנכין עבורך את שעורי הבית. שנילי - שיחה 21:28, 24 בינואר 2013 (IST)

בדקת בתחנת כוח הידרואלקטרית? יש שם גם קישור לאנגלית בצד ימין אם הערך העברי לא מספק אותך. Corvus,(שיחה) 23:33, 24 בינואר 2013 (IST)

שנילי, שאלת השואל\ת לא מצטיירת לי כשאלת שיעורי בית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמתי לב לתופעה בין "צעירים רוסים" (ישראלים בני 16-30 יוצאי ברה"מ לשעבר. כמוני) - הם מעדיפים לשמוע לא סתם רוק כבד אלא דווקא להקות מטאל (ולא רק רוסיות אלא גם איירון מיידן או מטאליקה ורמשטיין). איך מסבירים את הטעם הנ"ל? 79.182.172.85 10:35, 25 בינואר 2013 (IST)

התנייה חברתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

הסמקה היא פעולה לא רצונית. האם ניתן לגרום לה במודע (כלומר עכשיו אני רוצה להסמיק, מה עלי לעשות? 109.67.161.223 13:25, 25 בינואר 2013 (IST)

תשובה: לפי הערך הסמקה בוויקיפדיה, זהו מצב בו כלי הדם שבאזור הלחיים מתרחבים באופן לא רצוני, והלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם. הסיבות לכך חלוקות (ראה בקישורים החיצוניים בערך), אך המומחים מסכימים כי מדובר בפעולה לא רצונית. מצד שני, אם רוצים להיראות מסמיקים, אין שום בעיה להשתמש בקצת סומק. Danny-w • שיחה 15:46, 25 בינואר 2013 (IST)

לא הבנת. כתבתי בראש השאלה שאני יודע שזה נחשב לפעולה לא רצונית. אני רק שואל האם בכל זאת יש דרך רצונית להסמיק . לא לצבוע את עצמי באדום אלא להסמיק בעקבות הרחבת כלי בפנים. 109.67.161.223 15:48, 25 בינואר 2013 (IST)

כפי שנאמר לך קודם - לא ניתן, אלא אם כן מפעילים מבחוץ מניפולציה ישירה על המנגנון העצבי האחראי לכך, ע"י גירוי מתאים. בנצי - שיחה 19:25, 25 בינואר 2013 (IST)

יש אנשים שמסמיקים כשהם משתכרים. נסה את זה.

עוד כיוון שהייתי מנסה הוא להתאמן בעזרת ביופידבק.

. עִדּוֹ - שיחה 19:42, 25 בינואר 2013 (IST)

בודאי, כל מה שצריך זה להזכר בגול העצמי שתקעת בכיתה ג. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:53, 25 בינואר 2013 (IST)

האם קיים אדם בישראל שהוא גם רב, גם אל"מ (או דרגה גבוהה יותר) וגם פרופסור (אני מוכן להתפשר על דוקטור)? יש לא מעט אנשים שהם שניים מתוך השלושה. יש מישהו שהוא שלושתם? איתמר ק. - שיחה 14:06, 25 בינואר 2013 (IST)

נטען שגרף החיפוש החדש של פייסבוק מתמחה בחיפושים מורכבים כאלה, אבל לא בטוח שכל האנשים המתאימים חברים בפייסבוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דניאל הרשקוביץ השתחרר רב-סרן, אבל אולי במילואים הוא התקדם לדרגת אל"מ. מתן – שיחה – 16:08, 25 בינואר 2013 (IST)

א. הרב ד"ר (MD) סא"ל (במיל') מרדכי הלפרין. אמנם 'רק' סא"ל, אבל מספיק קרוב. מאוד יתכן שברבנות הצבאית יש עוד כמה כאלה, ואף אלופי-משנה, בשל המפגש בין כמה תחומים בהם עוסקת רבנות זו, מטבע הדברים, כמו רפואה והלכה (זיהוי חללים למשל) ועוד.

ב. אין הבדל בין פרופסור לבין דוקטור מבחינת התואר - לשניהם תואר דוקטור, ולכן אין כאן פשרה. פרופסורה היא תפקיד אקדמי, ולא תואר - בדר"כ דוקטור העוסק במחקר ובהוראה פעילים. בנצי - שיחה 19:29, 25 בינואר 2013 (IST)

1. איך אתה מגדיר רב? כל מי שעבר סמיכה לרבנות או ממש מנהיג קהילה דתית? כי אם מדובר רק בסמיכה, אז אפשר למצוא סג"מ מהרבנות הצבאית שהוציא תואר מאסטר במשנה.
2. אם ההישגים חייבים להיות מרשימים בתחומים בלתי תלויים, ראה את נילס בוהר ואת קונדוליזה רייס. הראשון היה גם חתן פרס נובל וגם מלך השערים. השנייה גם פרופסורית שניהלה אוניברסיטאות, גם שרה בכירה במעצמה וגם מוזיקאית ברמה עולמית. עִדּוֹ - שיחה 19:35, 25 בינואר 2013 (IST)

רשימה קטנה: אלוף פרופסור יצחק בן-ישראל, פרופ' תא"ל אריה אלדד (רופא) וד"ר אלוף יום טוב סמיה. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:47, 25 בינואר 2013 (IST)

תיקון: עכשיו ראיתי שאתה רוצה שהוא יהיה גם רב. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:48, 25 בינואר 2013 (IST)

א. זה כל הקטע - גם קריירה רבנית - צירוף משולש נדיר למדי. ואם יורשה לי להוסיף: אין מדובר רק בצלע שלישית, אלא בחידוש משמעותי ומאתגר, על רקע השמרנות הרבנית-אורתודוקסית, והנטיה המובהקת למדי לראות בהסתגרות בלימוד תורה ערך.

ב. אחרת, יש דמויות בעלי שיעור קומה רב אף יותר, כל אחד בתחום נתון, או אף בשניהם. בראשם הרמטכ"ל השני, רב-אלוף פרופ' (ארכיאולוגיה) יגאל ידין, אלוף פרופ' (יחסים בינלאומיים) יהושפט הרכבי, אל"מ פרופ' (פיזיקה) יובל נאמן, עליו בודאי לא צריך לספר לך, ואלו הן רק שלוש דוגמאות בולטות, בנוסף לשניים שהבאת. צירוף אחר, ללא המרכיב הצבאי, הם לדוגמא, הרב הראשי לישראל בעבר, הרב ד"ר (ספרות) יצחק הלוי הרצוג, הרב פרופ' (הסטוריה) שמחה אסף (במקרה שלו מדובר בקריירה בכירה משולשת ללא מרכיב צבאי: רב, היסטוריון (וגם רקטור האוניברסיטה העברית) ושופט עליון, הרב פרופ' (פיזיקה) יהודה לוי, הרב ד"ר (ספרות אנגלית) אהרון ליכטנשטיין, אחד מראשי ישיבת הר-עציון, ועוד. בנצי - שיחה 21:14, 25 בינואר 2013 (IST)

לגבי יגאל ידין, הוא עונה על כל השלוש איתן - שיחה 21:35, 26 בינואר 2013 (IST)

אפשר לציין גם את ד"ר הרב אליהו רחמים זייני. Corvus,(שיחה) 21:49, 25 בינואר 2013 (IST)

מי זכה להכיר פה אדם שמשמש כמרצה בכיר או פרופסור ליותר משני מקצועות אקדמיים, שלא נחשבים קשורים זה לזה? אני זכיתי להכיר אדם אחד, שהיה פרופסור גם לביולוגיה וגם למתמטיקה. אולם, מחקריו עסקו בשילוב התחומים. יצא לי לשמוע על ומעט לקרוא את ישעיהו ליבוביץ', שהיה מרצה בכיר ופרופסור לשישה מקצועות, אם איני טועה. אם כי אותו לא פגשתי מימי. האם יש עוד אנשים ברשימה, שהם מנהלים מחקרים בנושאים שנחשבים לא קשורים זה לזה? . עִדּוֹ - שיחה 17:39, 26 בינואר 2013 (IST)

אנשי אקדמיה העוסקים גם בביולוגיה וגם במתמטיקה (או במדעי המחשב) אינם נדירים כלל ועיקר, לתחום המתקבל קוראים ביולוגיה חישובית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:25, 26 בינואר 2013 (IST)

השאלה היא הוא קיבל שישה דוקטורטים. לא נראה לי. מדובר ככל הנראה בשילוב דיסציפלינות איתן - שיחה 20:27, 26 בינואר 2013 (IST)

אתה טועה, תומר. בן אדם שיכול להעביר גם קורס בסיסי בביולוגיה לתלמידי ביולוגיה וגם קורס בסיסי במתמטיקה לתלמידי מתמטיקה הוא אדם די נדיר. זה לא כמו מתמטיקה ומחשבים.

איתן, לגבי ישעיהו ליבוביץ' - שישה דוקטורטים לא ממש היו לו, אבל הוא התמנה לפרופסור לכמה וכמה דברי שונים. האיש שלט בתחום הדת מהבית והיו לו דוקטורטים ברפואה ובכימיה. הוא שלט, כפרופסור, בשלל התחומים שבין כימיה אורגנית לבין רפואת עצבים ובזכות שליטתו במדעי טבע רבים ויכולתו להשוות את החשיבה בהם למחשבת ישראל, הוא הצליח להשתלב בחקר הפילוסופיה של המדע . עִדּוֹ - שיחה 20:49, 26 בינואר 2013 (IST)

צר לי עדו, אבל אתה זה שטועה. ראה למשל כאן. איתי בקומה יושבים לא מעט אנשים כאלה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:52, 26 בינואר 2013 (IST)

ושכחתי להזכיר כל מיני חוקרי מוח שמנסים למדל את הקשרים בין האקסונים והדנרונים באמצעות אלגברה בוליאנית (מעגלים חשמליים). לקחתי קורס כזה פעם. לא נהניתי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:54, 26 בינואר 2013 (IST)

לפעמים אני שמח לגלות שאני טועה. כולי תקווה שכל האנושות מלומדת יותר מכפי שנדמה לי. אגב, טעיתי גם לגבי ליבוביץ'. היה לו גם תואר כתלמיד לפילוסופיה.. עִדּוֹ - שיחה 21:00, 26 בינואר 2013 (IST)

השכלה פורמלית היא לא הדבר הכי חשוב, כפי שמלמד המקרה של ד"ר ד"ר אוטו רש (אנ') הגרמני (1891-1948), שהיה ד"ר למשפטים, ד"ר לכלכלה, עו"ד וראש עירייה. במלחמה היה גנרל באס אס ומפקד איינזצגרופה ג' שביצעה פשעי מלחמה מחרידים באוקראינה, נאשם במשפט האיינזצגרופן ב-1947 וההליך המשפטי נגדו הופסק בשל מצבו הבריאותי (!). בנוסף, שלושה מתוך ארבעת מפקדי הקבוצות שם החזיקו בתואר ד"ר, והיחיד שלא היה ד"ר השתתף בקשר העשרים ביולי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך מבטאים את הביטויים היידים "אובר חוכם" ו"א גרויסע מציאה"? אם אפשר, בכתיב לטיני וציון מילרע\מלעיל. שבת שלום מתן – שיחה – 16:05, 25 בינואר 2013 (IST)

• אוֹיְבֵּר חוּכֶם (Oyber hu-hem) (מלעיל ומלעיל. כלומר דגש על "אוֹי" ודגש על "חוּ")
• אָה גְּּרוֹיְסֶע מְצִיעֶה (A-groy-se Metzi-ye).(מלעיל ומלעיל. כלומר על "גרוי" ועל "צי")

דני. Danny-w • שיחה 16:17, 25 בינואר 2013 (IST)

תודה רבה דני. מתן – שיחה – 16:22, 25 בינואר 2013 (IST)

ואגב, שני ביטויים אלה אינם נכתבים כך ביידיש כלל. (אלא דווקא בצורה העברית שלהם). ביידיש, מילים שמקורן העברי מובהק, נכתבות בצורתן העברית, ללא קשר להיגויין. כלומר: "אויבער חכם" , ו- "אה גרויסע מציאה", כשם שהמילה "שַאבֶּעס" והמילה" תַכְלֶ'ס" המפורסמות, נכתבות ביידיש דווקא בצורה העברית: "שבת" ו-"תכלית", בהתאמה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:24, 25 בינואר 2013 (IST)

הבנתי, מעניין מאוד. אגב, למה דוקא Oyber ולא Uyber? הרי בגרמנית נפוץ יותר לומר Über ולא Ober. מתן – שיחה – 17:13, 25 בינואר 2013 (IST)

לפי הערך יידיש, בשל היות היידיש פופולרית במדינות רבות באירופה, התפתחו בהתאם ניבים שונים לשפה. בין הניבים המצויים, יידיש פולנית, יידיש רוסית, יידיש רומנית, יידיש ליטאית, ועוד.

כידוע, מתוך המיליונים דוברי השפה בתחילת המאה העשרים, נרצחו רובם. האחרים היגרו ופסקו בהדרגה לדבר בה.

לפי הידוע לי, דוברי היידיש המזרח אירופאי אומרים "אוּבֶּר חוכם". ואילו אני מכיר את ה"אוֹיבֶּר חוכם". אין לי יכולת לומר מה "נכון" יותר. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 19:40, 25 בינואר 2013 (IST)

איפה בארץ אפשר לראות יצירות של דאלי? אני יודע שיש תמונה אחת או שתיים במוזאון תל אביב (בניין ישן). שמעתי שיש משהו בקיסריה. מישהו יודע איפה עוד? 79.183.196.15 18:46, 25 בינואר 2013 (IST)

עוד אחת או שתיים במוזיאון ישראל. עִדּוֹ - שיחה 19:19, 25 בינואר 2013 (IST)

מישהו יודע? WikiJunkie - שיחה 00:55, 26 בינואר 2013 (IST)

נסה במשרד התיירות. דומני שלשם מתנקזים נתונים ברמה הכוללת. בנצי - שיחה 04:33, 26 בינואר 2013 (IST)

מדי פעם מתפרסמת כתבה כזו בעיתונות. הנה האחרונה מ-ynet.‏ Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 18:22, 27 בינואר 2013 (IST)

האם במוזאונים רציניים (לא מתנ"ס קריית שמונה...) ישנם אולמות שמוקדשים לצילום? כמו שיש לפיסול, לציור וכדו'? דוגמאות אם אפשר. 79.179.198.139 10:24, 26 בינואר 2013 (IST)

כן בהחלט. לפני שבוע הייתי בתערוכת צילום במוזיאון הפתוח של עומר. עִדּוֹ - שיחה 17:20, 26 בינואר 2013 (IST)

ראו אוסף הצילומים של מוזיאון תל אביב. שנילי - שיחה 21:12, 26 בינואר 2013 (IST)

מה עולה בגורלו של ריס הנופל אל תוך העין ונעלם בה? איש השלג - שיחה 11:06, 26 בינואר 2013 (IST)

אני לא חושב שהוא נעלם בה. נדמה לי שהוא נשטף החוצה עם הדמעות. עִדּוֹ - שיחה 17:19, 26 בינואר 2013 (IST)

במילה נעלם בה התכוונתי לנעלם משדה הראייה. איש השלג - שיחה 18:27, 26 בינואר 2013 (IST)

הוא יכול לשהות מתחת לעפעף עד שהוא נפלט מהעין, מניסיון...Uziel302 - שיחה 01:10, 27 בינואר 2013 (IST)

השאלה היא כיצד הוא נפלט. עידו, אתה בטוח שהדמעות מסוגלות להוציא גוף זר שכזה? איש השלג - שיחה 22:21, 27 בינואר 2013 (IST)

האם אישה יכולה להצטרף לבונים החופשיים? 79.179.198.139 11:49, 26 בינואר 2013 (IST)

‫כן‬. חזרתי • ∞ • שיחה 12:30, 26 בינואר 2013 (IST)

האם נשים עדינות יותר מגברים מטבען או בגלל התניה חברתית? לדוגמה אני מדמיין ידיים נשיות עדינות שעובדות בעבודות שלא צריכות מאמץ פיזי, אבל יתכן שהדימוי הוא תוצאה של כך שלרוב גברים באופן מסורתי הם אלו שעובדים במקומות ששוחקים יותר את הידיים והופכות אותם למה שיד גברית צריה להיות.

כנ"ל לגבי האופי- יתכן שאופי גברי "ברוטלי" נולד כתוצאה מכך החברה מצפה מגבר להיות תוקפני, חסר רגש עמוק, "בהמה" וכדו'? וגבר עדין יחשב לנשי ולכן לא מקובל בחברה?

אז האם זה הטבע שגורם לאישה היותר עדינה, או החברה? 109.66.42.225 15:13, 26 בינואר 2013 (IST)

תשובה: ראו בערך מגדר בוויקיפדיה. "עדינות" היא הגדרה תלויית תרבות, ולכן "עדינותן" של נשים קשורה להגדרות חברתיות של מגדר. Danny-w • שיחה 16:10, 26 בינואר 2013 (IST)

הקואורדינציה העדינה של ידי הנשים נחשבת למוצלחת יותר מזו של הגברים. יש להן, למשל, כתב יד יפה יותר על פי רוב. עִדּוֹ - שיחה 17:24, 26 בינואר 2013 (IST)

נשים נוטות יותר, בהמון הקשרים לאסתטיקה, סימטריה, וסינטתיקה. עדנן מתבטא בהמון, החל ממבנה גופן של רובן, שהרי נקביות היא ברירת המחדל של הטבע (ואני מניח שלפחות 95% אחוז מנשות העולם הן נקבות "טוטאליות" ולא באות מרקע של אינטרסקסואליות, טרנסקסואליות או תסמונת אי רגישות לאנדרוגן). אורגניזם נקבי הוא בדרך כלל עדין יותר ברוב הקשריו הפנוטיפיים (אם כי שינוי מין אמור להביא אורגניזם זכרי לפנוטיפ "זהה" או כמעט זהה לפנוטיפ נקבי כמו המוכר מתקופתנו), ונראה שבני האדם תירגמו את העדן הדיפולטיבי כביכול הזה, לחברה. אני נוטה לחשוב שהתשובה לשאלת השואל היא כן, באופן כללי ולא מיזוגני.

למה נקביות היא ברירת המחדל של הטבע? והאם בגלל זה רוב הנמלים הן נקבות (עקרות)? 80.230.25.158 19:54, 28 בינואר 2013 (IST)

בהנחה ושפת הכתיבה העיקרית בויקיפדיה העברית, היא עברית חדשה, האם זוהי השפה היחידה בה ניתן לפי החוקים לכתוב ערך\לערוך בויקיפדיה העברית? מה לגבי עברית של ימי הביניים, עברית תלמודית או עברית מקראית?
הסבר: שאלות אלו עלו בי בעקבות קריאת ערכים רבים הקשורים לדת ולהלכה היהודית, ו\או ערכים בהם יש פיסקה אחת לפחות הנוגעת להלכה היהודית. חלקים רבים מאותם ערכים - עד כדי ערכים שלמים - כתובים בלשון שאינה הלשון המודרנית, ואיש לא טורח לתקן זאת. אין הכוונה לציטוטים של פסוקים מהמקורות (תנ"ך\תלמוד\גמרא וכו'), אלא לכתיבת הערך עצמו. האם הדבר מותר? לגיטימי? אינו דורש תיקון\הגהה?

יש הרבה ערכים שהאדם היחיד שאי פעם נגע בהם הוא זה שכתב אותם. ככה הם נראים. כל ערך על נושא רציני, שנכתב על ידי מי שמוכר כבקיא בנושא, לא עובר שום ביקורת. אם יש סיבה טובה אחת לפתוח בובות קש, זה בשביל שמישהו יטרח לבדוק מה שאתה כותב. . עִדּוֹ - שיחה 18:31, 26 בינואר 2013 (IST)

א. לא ענית על שאלתי: האם מותר לפי כללי האתר לכתוב ערך ו\או לערוך אותו בעברית שאינה עברית חדשה?

ב. למה הכוונה ב"לפתוח בובות קש"?

האם יש כאן מפעיל או משתמש ותיק אשר יוכל להשיב על שאלתי? ואם לא, להיכן ניתן להפנות שאלה זו?

הנושא לא נידון מעולם עד כמה שזכור לי ואכן הבעיה קיימת. יש אפשרות להכניס תבנית {{לפשט}}, אולי מישהו ירים את הכפפה. שנילי - שיחה 21:02, 26 בינואר 2013 (IST)

אגב, המקום הנכון לדיון הוא בויקיפדיה:מזנון. שנילי - שיחה 21:06, 26 בינואר 2013 (IST)

ברור לחלוטין, שוויקיפדיה העברית צריכה להיכתב בשפתם של הקוראים ולא בשפת אבות אבותיהם. כשאדם כותב ערך בעברית ארכאית, זה משום שהוא נסחף אחרי המקורות שלו. כך קורה גם כשאדם כותב ערך בעגה מקצועי של דיסציפלינה אחרת במקום בשפת הקורא. . עִדּוֹ - שיחה 21:10, 26 בינואר 2013 (IST)

נ.ב. בובות קש היא התחזות של משתמש למשתמשים אחדים. לא ממש מותר לעשות את זה. רק, שלפעמים אני תוהה, אם הדרך לקבל ביקורת בונה על ערכים שאני עורך, בתחומים שבהם סומכים עלי, היא להתחזות למישהו שלא סומכים עליו. עִדּוֹ - שיחה 21:13, 26 בינואר 2013 (IST)

אין איסור על שימוש בבובות קש לעריכה בוויקיפדיה. אם תתחיל לעשות זאת, צריך רק לזכור את הכללים, ולהתחיל להתרגל תמיד לשים לב תחת איזה שם משתמש אתה פועל בכל רגע נתון (וכמובן גם מתי אתה כותב כאלמוני) רוב האנשים מעדיפים לחסוך מעצמם את הצורך לזכור, ולכן פועלים רק משם משתמש אחד. לדוגמה, מויקיפדיה:בובת קש אפשר להבין שמשתמשים רשומים לא צריכים להשתתף בדיונים תחת בובת הקש שלהם, וכהרחבה, אפשר להסיק גם שאינם אמורים להשתתף בדיונים כאלמונים (כמובן שאין מניעה כזו אם אתה חותם, נניח "עִדּוֹ מחוץ לחשבון" או כדומה). מאירועים שונים אפשר להבין שהקהילה מתייחסת להוספת תבנית מקטגוריה:תבניות הדורשות שינויים בערך כפעולה השקולה להשתתפות בדיון, ולכן גם פעולה כזו לא נחשבת לגיטימית עבור בובת קש או משתמש רשום הפועל מחוץ לחשבון. על עריכה רגילה אין שום מגבלות, ויש (היו יותר) משתמשים רשומים הנוהגים לערוך כאלמונים כדבר שבשגרה. קיפודנחש 21:42, 26 בינואר 2013 (IST)

קודם כל, תודה על המענה. שנית, לא הבנתי לגמרי כיצד שימוש ב"בובת קש" יכול לעזור לעורך בויקיפדיה לקבל ביקורת על עריכותיו. שלישית, וזה לענינינו: אם הדיון בשאלה שהעליתי אמור להתקיים במזנון של ויקיפדיה, כיצד ניתן להעביר אותו לשם? האם מספיק לעשות "העתק הדבק", או לפתוח דיון חדש? מה מומלץ לעשות?

והאם בינתיים אפשר לבצע תיקוני הגהה ועריכה לשונית לאותם ערכים הכתובים בלשון עתיקה, או שעדיף להתדיין קודם ולהתחיל בעריכות רק לאחר קבלת "אור ירוק" מההנהלה?

לא ברור לי אם אתה מתמם או שואל ברצינות. יש לך אור ירוק מההנהלה. שנילי - שיחה 00:57, 27 בינואר 2013 (IST)

שאלתי ברצינות. הבנתי כי יש שאינם רואים בעין יפה שינויים מסויימים שלא הסכימו עליהם מראש בעקבות דיון מסודר. והרי הזכרת קודם שהנושא לא נידון מעולם. אני לא רוצה להתחיל לערוך ואז לפתע לקבל אזהרות והאשמות בהשחתת הערך. השחתה זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות כאן.

כמו כן, על אף שלא קיבלתי תשובה מפורשת, הבנתי מתשובותיכם שלפי כללי ויקיפדיה השפה היחידה בה מותר ליצור ערכים חדשים ו\או לערוך קיימים הינה עברית חדשה.

לסיכום, תודה על "האור הירוק". ברשותכם אגש למלאכה (המרובה!) בהקדם. לילה טוב ותודה רבה.

בכל זאת כדאי לך לקחת בחשבון שבנושא שאתה לא בקיא בו, כשאתה מפשט אתה בעצם מתרגם ומפרש, ואתה עלול לטעות בהבנת המושג ולפרשו לגמרי לא נכון. כמו שלא יעלה על הדעת לפשט מושגים ברפואה או ספורט או מדע וכדומה אם אתה לא ממש מתמצא. נניח שכתוב מספרים "מרוכבים" ואתה מגיה ל"מורכבים", זה בסדר? כך ויותר בנושאים תורניים רוב הסיכויים שמי שלא מתמצא ממש טוב, פשוט יהפוך את עצמו ואת כתיבתו לחוכא ואיטלולא. נקודה נוספת, לכל נושא יש באמת שפה מסויימת משלו. ורוב המתעניינים בנושא הם אלו שקרובים לו, ולגבם פישוט יתר הופך את רמת הערך לירודה ומגוחכת. זו לא סיבה להימנע לגמרי מפישוט, אבל נדרשת זהירות יתירה.

ואם כבר, ישנה נקודה נוספת, כנראה שייכת למזנון ולא לכאן. והיא רמת הירידה לפרטים. אני חושב שהיא עוד הרבה יותר מהותית. בערך על שחקן שחמט, יופיע פירוט שנראה למי שלא בעסק ממש מזויע. במקום לכתוב בשנים 2000 עד 2029 זכה בתחרויות שונות, יופיע פירוט, כולל ציור המשחקים, קישור לכל משחק, ואפילו פירוט עומק הכוונה מאחורי כל מהלך וכן הלאה. הקורא הממוצע קורא זאת ומבין שאולי אותו עצמו זה לא מענין, אבל את אלו שעבורם זה נכתב, הכל מענין מאד. כך למשל בכתיבת ערך על אישיות תורנית. למי שמצוי בתחום, יש עשרות פרטים לפחות, אולי מאות, שמאד בעלי משמעות, ולמי ש"בא מבחוץ" לא יכול להיות מושג על המשמעות שלהם, ותהיה לו נטייה למחוק מטעמי אי רלוונטיות ופירוט יתר. דוקא בתחום אישים רבניים וערכי הלכה למיניהן, יש כאן מחסור עצום בעורכים שבאמת מבינים, לעומת משתמשים-קוראים שיש הרבה, ומעט העורכים הדתיים או חרדיים שעוסקים במלאכה הזו עושים שגיאות רבות לדעתי. וזו סיבה נוספת שאם אתה עוד פחות מתמצא עליך להיות זהיר. (כתבתי מסה מקיפה על הנושא הזה, אבל לא מצאתי היכן להעתיק אותה, אז בינתיים היא במגירה). יז שבט תשע"ג. השוחט - שיחה

תודה על ההערות הבונות. חשוב לי לציין שלא התכוונתי לפשט, אלא "לתרגם" את שפת הכתיבה, במקומות בהם רשומים טקסטים אינפורמטיביים רבים ו\או ארוכים בלשון עתיקה וארכאית ללשון המודרנית. ויקיפדיה, למיטב הבנתי, אינה אנציקלופדיה תלמודית (כפי שאיננה "אנציקלופדיית השחמט", כמו בדוגמא שהבאת), ו"לתרגם" את אותם טקסטים בעייתיים לשפה החדשה, זה ממש לא כמו לפשט אותם. מלבד זאת, ה"שינויים" העיקריים שברצוני לערוך הינם תיקוני שגיאות כתיב והגהה. אולי אין לי ידע רב בהלכה היהודית, אבל לא קשה לי לזהות טקסט הכתוב בעברית של ימי הביניים או לשון חז"ל כשאני רואה אותו. זה הכל. שוב תודה רבה על ההערות וההארות, וכמובן אקח אותן לתשומת לבי ואנהג במשנה זהירות בבואי "לתרגם" טקסט ללשון המודרנית.

מה הוא פירוש המילה סטציונריות (על כל נגזרותיה: סטציונרי, סטציונריים)?

גם אטימולוגיה תתקבל בברכה.-- riel1204${\displaystyle \land }$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 18:27, 26 בינואר 2013 (IST)

מאנגלית: stationary - נייח; יציב, קבוע -- ―82.80.130.234 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מה הבדל בין מצבים סטציונריים למצבים סטטיים? -- riel1204${\displaystyle \land }$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 18:51, 26 בינואר 2013 (IST)

סטציונרי: מצב עמיד. זה לא בהכרח מצב נייח. אביא דוגמה שתחדד את ההבדלים: נניח שיש לנו נהר בצורה טבעת. מצב נייח הוא מצב בו כל המים עומדים, מצב עמיד יכול להיות גם מצב בו המים זורמים במהירות קבועה במעגל, המים בתנועה - אך תנועתם לא משתנה בזמן והמערכת נראית אותו דבר לאורך זמן. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:09, 26 בינואר 2013 (IST)

תודה :) - riel1204${\displaystyle \land }$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 23:02, 26 בינואר 2013 (IST)

חיפשתי בערך הבחירות לכנסת ולא מצאתי. אם המידע המבוקש קיים בערך אחר, אשמח לשמוע על כך. כמו כן, כדאי להוסיף מידע זה גם לערך הבחירות לכנסת, בפרק בתום הבחירות

1. ממתי מתחילה לכהן הכנסת הנבחרת? עם פרסום התוצאות הרשמיות (לא יאוחר מ-8 ימים לאחר הבחירות)? עם התכנסותה של הכנסת הנבחרת (שבועיים לאחר הבחירות)? במועד אחר?
2. מהו מעמדה של הכנסת היוצאת עד זמן זה? האם היא ממשיכה לכהן בינתיים כרגיל, ורשאית להעביר חוקים, לכנס ועדות, כאילו דבר לא אירע, או שהיא מוגבלת בכוחה. מעין "כנסת מעבר"?
3. אם כבר שאלתי, הבנתי שכל עוד לא הורכבה הממשלה החדשה, מכהנת הממשלה הנוכחית כממשלת מעבר. במה זה מתבטא? מה יכולה ממשלה מכהנת לבצע שלא יכולה לבצע ממשלת מעבר?

תודה ושלום. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ז בשבט ה'תשע"ג • 12:38, 27 בינואר 2013 (IST).

ראה הבחירות לכנסת התשע עשרה, ממשלת מעבר. בקצרה: 1. הכנסת החדשה מתחילה לכהן ב-5 בפברואר. 2. לקראת הבחירות הכנסת פועלת במתכונת מצומצמת. 3. ממשלת מעבר לא מוגבלת בחוק, אבל ביהמ"ש העליון פסק שעליה להימנע מצעדים דרסטיים שאינם הכרחיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם יוונית כותבים מחובר? אני האותיות נראות "חלקות" כאילו שמותאמות לכתיבה ברצף אחד. אבל מצד שני, באותיות כמו בטה, מוי ודומיהן העט מסתיים את המהלך "למעלה" וצריך לנתק את המגע בשביל להמשיך את האות הבאה (תנסו לרשום אלפה בטה אלפה בלי להרים את העט מהדף ותבינו למה אני מתכוון). איך עושים את זה? 109.66.42.225 17:50, 27 בינואר 2013 (IST)

http://www.youtube.com/watch?v=pEPsGwR326w

http://www.textkit.com/greek-latin-forum/viewtopic.php?t=6106

האם יש בארץ אירגון של כנסיית השטן של אנשים בוגרים (לא בני 16.5 שעושים פוזות)? 109.67.211.43 21:05, 27 בינואר 2013 (IST)

לפני כמה שנים היתה קבוצה באיזור השכונות ניות ורחביה בירושלים, שעקרו עיניים של חתולים, ולפעמים תקעו חתיכות מתכת במקום העיניים. לא ידוע לי אם הם צעירים או בוגרים. 80.230.25.158 05:08, 28 בינואר 2013 (IST)

ואיך זה מתקשר לכנסיית השטן? 192.114.105.254 13:30, 28 בינואר 2013 (IST)

אמרו לי שאנשי כנסיית השטן הורגים חתולים שחורים באיזה חג, ודברים כאלה. חשבתי שהאנשים שביצעו את המעשים האלו קשורים לזה. 80.230.25.158 19:51, 28 בינואר 2013 (IST)

אחד מעקרונות של כנסיית השטן שמותר להרוג יצור חי רק ב2 מקרים: אם אתה מתכוון לאכול אותו או אם הוא מתכוון להרוג אותך. אפילו אסור להשתמש בטקסים בקלף שעשוי מעור כבש במידה והכבש נשחט במיוחד בשביל עורו. 109.66.72.173 21:53, 28 בינואר 2013 (IST)

LaVey also says that a Satanist would never sacrifice a baby or an animal, as they are pure carnal beings and considered to be sacred

http://www.e-mago.co.il/e-magazine/devil.html Nachum - שיחה 16:00, 29 בינואר 2013 (IST)

דרך עמותת אסנת הגעתי עכשיו לידיעה באתר הסיאול טיימס, על עוברים בסין הנאכלים לשם שיפור כושר הגברא. אני מצרף כאן כתובת ללא קישור כי התמונות די קשות לצפייה:

http://theseoultimes.com/ST/?url=%2FST%2Fdb%2Fread.php%3Fidx%3D7333

התוכלו בבקשה לעדכן אותי אם מדובר בידיעה אמינה או כוזבת? בתודה, ליאור पॣ • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 21:27, 27 בינואר 2013 (IST)

http://forum.prisonplanet.com/index.php?topic=164797.0 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה רבה, אכן אין אמת בפרסום ויכולתי לגלות זאת לבד לו הייתי מגגל snopes china fetus. לפחות כתבו על זה במהדורה האנגלית של ויקיפדיה. כל טוב, ליאור पॣ • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 13:52, 28 בינואר 2013 (IST)

אוכלים עוברים של תרנגולות ושל אווזים. גיא - שיחה 19:37, 30 בינואר 2013 (IST)

. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:37, 27 בינואר 2013 (IST)

OK. מצאתי לבד, זהו אירוס ארצישראלי. אבל השנה יש הרבה יותר פרטים, האין זאת? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:41, 27 בינואר 2013 (IST)

באתי לסייע והנה הסתדרת לבד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:38, 28 בינואר 2013 (IST)

בעיתון "בשבע", בגיליון מתאריך 4/1/2013, מופיעה תמונה של ראש הממשלה, ביבי נתניהו, כשמאחוריו יש תריס ישן. היכן צולמה התמונה?

באמת מעניין. איפה כבר יכול להיות תריס?. עִדּוֹ - שיחה 09:00, 28 בינואר 2013 (IST)

בהזמנה ששלחו בדואר בענין ההצבעה בבחירות ומיקום הקלפי, ליד שם היישוב ירושלים הופיע המספר 3000. למה מספר היישוב ירושלים הוא 3000? האם המספר 1000 מייצג יישוב כלשהו? 80.230.25.158 05:01, 28 בינואר 2013 (IST)

בתור משק שלישות לשעבר בהזנת כתובת במערכת יש לכל ישוב קוד בן ארבע ספרות. הקוד של ירושלים הוא 3000. לגבי מציאת ישובים לפי קוד הייתי יכול למצוא בקלות אבל אני כבר לא בשלישות. Uziel302 - שיחה 10:37, 28 בינואר 2013 (IST)

תבנית:יישוב בישראל רצוי להעלות ערך על הקוד הזה. Nachum - שיחה 11:14, 28 בינואר 2013 (IST)

פעם עבדתי בהקלדות של חברת משלוחים. למיטב ידיעתי הקוד 1000 אינו שייך לאף ישוב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:00, 29 בינואר 2013 (IST)

המספר 1000 לא מייצג אף ישוב. באתר של תוצאות הבחירות יש אקסל עם רשימה של כל הישובים בארץ ומופיע הקוד של כל אחד מהם.--79.181.111.33 19:33, 29 בינואר 2013 (IST)

תודה על הקישור. שלוש הערים הגדולות, ירושלים, חיפה ותל אביב - יפו, קיבלו את הקודים 3000, 4000 ו-5000, בהתאמה. מישהו יודע למה באקה אל-גרביה קיבלה את הקוד 6000? 80.230.25.158 20:02, 29 בינואר 2013 (IST)

לפי אתר HNN, ברחוב עין יעל בירושלים, אותר פגז ישן. מאיזו מלחמה הפגז הזה, ואיך לא ראו אותו עד עכשיו? 80.230.25.158 05:04, 28 בינואר 2013 (IST)

צפיתי בסרט הקצר (והמצויין) שאלה של חבר של דוד טאובר, ובסרט הופיע הציטוט: "אם אדם היה יכול לברוא באופן בלתי-אמצעי ברייה שהיא אינה מושגת בזמן שהוא בלתי-מוגבל... הרי שבשורש מהותו הוא בבחינת סגולתו הפנימית...". מישהו יודע מאיפה הציטוט? מה משמעותו? מה ההמשך? תודה! בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 07:34, 28 בינואר 2013 (IST)

כאן יש דיון על הסרט. Nachum - שיחה 15:33, 28 בינואר 2013 (IST)

תודה רבה על הקישור. בינתיים כבר נודע לי שלא מדובר בציטוט מאיזה מקור שלא הכרתי, אלא מקורי של הסרט. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 22:03, 28 בינואר 2013 (IST)

אני לא מבין מה המושג קראתי בויקיפדיה על האסכולה אך האם משהו יכול להגדיר לי יותר מה הכוונה שלו?--84.110.7.202 18:38, 28 בינואר 2013 (IST)

אתה מתכוון ל-האסכולה הפיסיוקרטית? בברכה, גברת תרד • שיחה 08:47, 29 בינואר 2013 (IST)

מישהו יכול להסביר לי למה ${\displaystyle {\frac {x}{\sqrt {x}}}={\sqrt {x}}}$ ? תודה! --דונבוניונרון - שיחה 19:12, 28 בינואר 2013 (IST)

${\displaystyle x=({\sqrt {x}})^{2}={\sqrt {x}}*{\sqrt {x}}}$ נחלק את שני האגפים בשורש x ונקבל ${\displaystyle {\frac {x}{\sqrt {x}}}={\sqrt {x}}}$ --109.66.19.248 19:23, 28 בינואר 2013 (IST)

זהירות: חלוקה באפס! ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:11, 28 בינואר 2013 (IST)

שורש X = X בחזקת חצי. X (בחזקת אחד) חלקי X בחזקת חצי = X בחזקת 1 פחות חצי = X בחזקת חצי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 01:18, 29 בינואר 2013 (IST)

איך אומרים בעברית "אינפרנלי"- מלשון inferno? ‏ ―109.66.72.173 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מילון מורפיקס מתרגם: תָּפְתִּי (מלשון תופת, במובן גיהנום). בברכה, גברת תרד • שיחה 08:52, 29 בינואר 2013 (IST)

האם יש או היו מדינות שהדת הרשמית בה היא אתאיזם? לא שיש בה 2-3 דתות גדולות והיא לא יכולה לבחור. אלא שהיא מצהירה מראש שאין לה דת מדינה רשמית. 109.66.72.173 23:20, 28 בינואר 2013 (IST)

מצב שאתה מתאר אינו אפשרי כי אתאיזם אינו דת. אתאיזם זו השקפה תאוסופית ויש מיעוט של אתאיסטים המתרגלים רעיונות דתיים שונים, קרא בערך להרחבה בנושא (החל בפסקת הפתיח העוסקת בזה), וגם בערכים אנגליים בנושא. המדינות היחידות שאני מכיר שבהן "אתאיזם" דה פקטו נתפס (באופן צולע) כ "הדת הרשמית במדינה" הן ברית המועצות וסין.

יש מדינות חילוניות - דת האזרחים לא משנה בהן, לפחות רשמית (צרפת, הודו...). אני לא בטוח כמה מדינות יש שבאמת יש להן דת מוצהרת. יואלפ - שיחה 08:55, 29 בינואר 2013 (IST)

ישראל, בריטניה (וכמובן: הוותיקן). נדמה לי שרוב המדינות שלהן רוב מוסלמי באוכלוסיה הן "מוסלמיות" במוצהר. Tzafrir - שיחה 11:03, 29 בינואר 2013 (IST)

ראו הערך כנסייה ממוסדת. אפשר לראות הרוב המוחלט של המדינות בעולם הם חסרי דת רשמית, כולל ישראל. אני לא יודע עד כמה הדת מופרדת מהמדינה במקומות אחרים בעולם. Corvus,(שיחה) 15:02, 29 בינואר 2013 (IST)

ממליץ לעיין בספר "ישראל ומשפחת העמים: מדינת לאום יהודית וזכויות האדם" של אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין לדיון בנושא זה. הרבה דמוקרטיות אירופיות מחזיקות בדת רשמית באופן המעוגן בחוקותיהן. Anrys - שיחה 02:15, 30 בינואר 2013 (IST)

מהם 3 אבות המזון? - פחמימה, חלבון, ושומן?, או, פחמימה, חלבון, וירק? (אני מניח שהסדר הראשון הוא הנכון אבל בכל מקרה אני רוצה לדעת איך נקרא הסדר השני שהצגתי עליו מדברים תזונאים וטבחים). ―79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הם לא שלושה...ראה אבות המזון. בברכה, גברת תרד • שיחה 08:54, 29 בינואר 2013 (IST)

אבל זה מופיע ככה בשיר "אחד מי יודע": שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:27, 29 בינואר 2013 (IST)

השלישייה היא פחמימות (אנרגיה לטווח קצר), חלבונים (חומר בנייה) ושומנים (אנרגיה לטווח ארוך). בנוסף - ויטמינים (למשל בירקות ובפירות) ומינרלים. בתיאבון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז איך מכונה השלישייה ששמעתי עליה מטבחים ותזונאים - חלבון, ירק, ופחמימה?

יש הטוענים שאין צורך לצרוך שומן, הגוף מייצר שומן מפחמימות, או שיש לצרוך במינון של ככפית ביום. לכן אפשר להוריד את השומנים מאבות המזון הנדרשים לתזונה. אך עדיין הוא אחד מאבות המזון בגלל מרכזיותו ושכיחותו במוצרי המזון השונים.Uziel302 - שיחה 13:29, 30 בינואר 2013 (IST)

הם פשוט ממליצים לאכול ארוחות מאוזנות, עם מה שהגוף צריך - פחמימות (למשל אורז / תפו"א / פסטה / לחם), חלבונים (למשל דגים / עוף / בשר / גבינות) וירקות (למשל סלט ירקות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפני שבוע אכלתי משהו מאד חם, זה היה ממש חם מבפנים (זה היה בטעות כמובן) והרגשתי כוויה באזור הגרון (איפה שתמיד הכי מרגישים את הכאב של דלקת הגרון). יום לאחר מכן הופיע לי דלקת גרון, האם יש קשר לדעתכם? (זו כמובן לא שאלה רפואית אלא שאלה ביולוגית).

מה גורם לך לחשוב שמדובר בדלקת גרון? נשמע יותר כאילו נוצרה לך בגרון כוויה שאולי הזדהמה ממזון אחר. אם מדובר בדלקת גרון חיידקית או ויראלית, ייתכן והפתוגן מצא דרך לנצל את הכוויה כדי להתנחל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:05, 29 בינואר 2013 (IST)

ובכל מקרה, עדיף שתיגש לרופא מקצועי משאשר שתשאל אנשים לא מוכרים בפורום. Corvus,(שיחה) 17:24, 29 בינואר 2013 (IST)

בדף החיפוש (כאשר המילה היא לא שם של ערך), כל כמה זמן מתעדכנות התוצאות? (נניח ביצעתי חיפוש על כתיב קלוקל של מילה ותיקנתי אותה במספר ערכים, כמה זמן יעבור עד שערכים אלו יגרעו מתוצאות החיפוש של הכתיב הקלוקל?) • אור שפירא • שיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ג • 19:45, 29 בינואר 2013 (IST)

גוגל סורק את כל האתרים מחדש אחת לחודש, אבל קשה לי להאמין שהם ישאירו את החיפוש לא מעודכן באתרים חשובים כוויקיפדיה. כנראה שזה ייקח פחות זמן. לגבי מנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה, אני מופתע שזה כבר לא נעשה - לוויקיפדיה יש גישה ישירה למסד הנתונים שלה כך שהיא יכולה לעדכן את המנוע ישירות לאחר כל שינוי, ולכן זה אמור לקחת בין כמה דקות (אם האלגוריתם מסובך בהרבה משחשבתי) לכמה שעות (אם במקום לעדכן את החיפוש מיד לאחר כל שינוי התוכנה עושה זאת אחת לכמה זמן, מסיבות של יעילות). נו, טוב • שיחה 22:41, 29 בינואר 2013 (IST)

גוגל סורק את ויקיפדיה בתדירות משתנה של בין יום לארבעה ימים. מבחינת מנוע החיפוש הפנימי - לאנדקס את ויקיפדיה העברית לוקח כמה שעות, בוויקיפדיות גדולות יותר זה לוקח יותר. אם המספר המדויק חשוב לך תוכלי לשאול את המפתחים בערוץ ה-IRC. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:24, 29 בינואר 2013 (IST)

• תודה על התשובות, אשמח לדעת אם מישהו יכול לתת לי הערכה יותר מקורבת(לגבי מנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה) • אור שפירא • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ג • 21:11, 30 בינואר 2013 (IST)

אמיר אהרוני. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:25, 2 בפברואר 2013 (IST)