ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון201

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

בספר הסמל האבוד מתואר הניסוי הבא: הכניסו (בהסכמה) זקן בדקות האחרונות לחייו לתא סגור הרמטית כך שמשקל התוכן של התא קבוע לגמרי. אחרי מותו ירד המשקל בכמה גרמים ומכאן הסיקו שיש לנשמה משקל. ובכן, דן בראון אמנם סופר מתח מעולה, אך בכל הקשור לעובדות היסטוריות ומדעיות בספריו יש לגלות ספקנות רבה. אז האם בוצע אי פעם ניסוי כזה ואם כן מה היו תוצאותיו? 164.138.113.46 13:42, 31 באוקטובר 2012 (IST)

המשקל אמור להיות 21 גרם ונדמה לי שקראתי אפשהו שזו שטות. 79.180.27.160 14:47, 31 באוקטובר 2012 (IST)

לנשמה לא אמורה להיות משקל כלשהו, מכיוון שמדובר בדבר רוחני ובמימד שלא משתף פעולה בניסויים ותצפיות בכלים המוכרים לנו. טיפוסי - שו"ת 15:03, 31 באוקטובר 2012 (IST)

על השאלה עצמה אפשר לדון בנפרד אבל מה שמעניין אותי זה האם הניסוי הזה אכן התרחש ומה היו תוצאותיו. 164.138.113.46 15:26, 31 באוקטובר 2012 (IST)

ניסוי אכן התרחש, אך לא מוצלח במיוחד. כלל רק 6 אנשים, וגם לא כולם נמדדו כמו שצריך. אחד מהם בכלל הוסיף משקל בזמן המוות. ר' לדוגמה מה שנכתב על זה בסנופס. יש לציין שהוא לא מדד ביחידות מטריות. 21 גרמים היו במקור (במאמר שפורסם) 3/4 אונקיה. Tzafrir - שיחה 16:18, 31 באוקטובר 2012 (IST)

ותיקון: הוא לא הכניס את הגוססים לתא סגור לחלוטין. הוא שם את מיטתו על משקל. הוא הסביר בנפרד למה לדעתו אפשר להתעלם ממה שיוצא באידוי ובנשימה (ואחרים חלקו על כך). Tzafrir - שיחה 20:06, 31 באוקטובר 2012 (IST)

הטענה כאילו לנשמה יש משקל (ואין זה משנה אם מדובר ב- 21 גרם או ב- 100 קילוגרם), היא טענה פרדוקסאלית, בהתחשב בכך שהנשמה אינה מתיימרת להיות דבר פיזי. וגם אילו היינו מקבלים את הטענה כי נשמות הן דבר פיזי ובעל משקל, הרי שלכאורה גודל הנשמה ומשקלה אינו אחיד ויהיה קשור לכמות המעשים הטובים ולערכים בהם החזיק האדם. הַרְשוּ לי להניח אפשרות אחרת, המתאימה יותר מבחינה מדעית: האם לא סביר יותר להניח להניח שבמקביל למוות ולהרפיית שרירי הסוגרים, מופרשים מהגוף גם מעט נוזלים? (אמנם, סביר שמשקלם אינו אחיד ואינו תמיד 21 גרם...). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 23:19, 31 באוקטובר 2012 (IST)

3/4 אונקיה לא היה (הפרש) משקל אחיד אלא ממוצע של הפרשי המשקלים של חלק מהנבדקים של הדוקטור, למיטב זיכרוני. אבל עכשיו אתה כבר נכנס לתאוריה. בכל מקרה, הניסוי הזה הכניס לצערנו את המושג 21 גרם (רצוי להוסיף משהו על משמעות השם בערך הזה) לתרבות. הניסוי עצמו אינו ניסוי מדעי מוצלח (מעט מדי נבדקים, תנאים לא מוצלחים). אני מניח שלמרות שמדובר על נושא מורבידי, הרי שאם היה משהו בנושא הזה, מישהו כבר היה מצליח לשחזר ניסוי יותר מוצלח בתנאים אמינים יותר. עד שזה לא יקרה, אפשר להתעלם מתוצאותיו. Tzafrir - שיחה 01:14, 1 בנובמבר 2012 (IST)

תיקון חוזר: קראתי סוף סוף את המאמר שמתאר את ה"ניסוי". 3/4 אונקיה היא באמת התוצאה הראשונה שהוא קיבל ולא הממוצע, אך בפירוש גם לא תוצאה אחידה. אין לי מושג מתי הפכה התוצאה להיות "21 גרמים" (אמור להישמע מדעי יותר בארצות הברית?) Tzafrir - שיחה 09:31, 1 בנובמבר 2012 (IST)

ראו גם כמה שוקלת נשמה ממוצעת?--ישר23 - שיחה 01:40, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לנשמה אין משקל. גם לא לנשמה של מי שעושה הרבה מעשים טובים... אם עוד לא נמצא ההסבר המדעי למשקל היורד מן הסתם יימצא, אין צורך להמציא. ‏ישרון • שיחה 01:52, 4 בנובמבר 2012 (IST)

כפי שאכן נאמר בפיסקה זו ממש, מספר שורות מעל, "הטענה כאילו לנשמה יש משקל (ואין זה משנה אם מדובר ב- 21 גרם או ב- 100 קילוגרם), היא טענה פרדוקסאלית, בהתחשב בכך שהנשמה אינה מתיימרת להיות דבר פיזי". :-) Danny-w • שיחה 13:43, 7 בנובמבר 2012 (IST)

יש מספר ערים עתיקות שמיוחסות לשם הזה. בערך כתוב שעיקר המחלוקת היא האם מדובר בעיר אור שבמזרח הקיצוני של עיראק של ימנו, או בעיר אורקש בצפון סוריה (נטען בערך שהעיר אורקש מתאימה יותר לתיאור המקראי אך איני יודע עד כמה זה מבוסס - אין מקור לטענה הזאת בערך).

מעניין אותי איפה היתה העיר הזאת? אני לא מאמין שהתנ"ך לא מדייק בטענה לקיומה של העיר הזאת. השאלה האם היום בפתח 2013 המחקר הארכיאולוגי כבר הגיע למסקנות מוצקות בנושא?.

פרשנות אחרת מזהה את אור כשדים המקראית כעיר אורקש (urkesh) השוכנת מזרחית צפונית לעיר חרן, אליה הגיע תרח ובני משפחתו בדרכם לכנען. זיהוי זה מתאים יותר למסלול מסעם של משפחת תרח ואברהם, וגם מבחינה אטימולוגית, בעוד הביטוי "אור" אין משמעו אלא "עיר".--כך כתוב בערך. יש שתי פרשנויות. Nachum - שיחה 15:16, 31 באוקטובר 2012 (IST)

אוקיי אמת, אבל אני רוצה לדעת מה נטיית החוקרים. יכול להיות שלעולם לא נדע?

אין אפשרות לקבל תשובה ודאית לשאלה כזאת. רק אם במקרה מישהו יחפור את האתר וימצא כתובת שתוכיח את הטענה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 17:02, 31 באוקטובר 2012 (IST)

יש איזה מתמטיקאי מפורסם בכינוי "aetzbar" שכל הזמן טוען בפורומים שונים שהמתמטיקאים טועים (לדוגמה הוכיח שטור הרמוני מתכנס). מישהו יודע על מי מדובר? 192.114.105.254 14:17, 31 באוקטובר 2012 (IST)

http://www.gadial.net/2010/07/25/harmonic_series_converges_to_137/

עכו וצפונה- גליל מערבי. נתניה ודרומה- השרון. איך נקרא האיזור שבין עכו לנתניה?

הכרמל, (אם רוצים לדייק יותר, הקריות ואז הכרמל) ואז חוף הכרמל, ואז השרון הצפוני. (נניח-חדרה). אם רוצים שם כולל לכל האיזור, אז המורה שלי לגיאוגרפיה הייתה קוראת לזה "מישור החוף הצפוני". בלנק - שיחה 19:48, 31 באוקטובר 2012 (IST)

האם ערפד הוא אל מת? זו מחלה שעוברת בדם שגורמת למישהו להפוך לערפד, לא? האם הוא מת כתוצאה מהזה או חוזר לתחייה? 79.181.212.218 18:46, 31 באוקטובר 2012 (IST)

בדומה ליצורים מיתולוגיים רבים, הערפד מופיע בהמון ספרים, סרטים, אגדות ומשחקים, ובכל אחד מהם הוא מציית לחוקים שונים לגמרי. בסיפורי "דרקולה" לא נאמר כלום על מחלה שעוברת בדם. בבאפי ציידת הערפדים אולי כן. בהרבה משחקי מחשב וספרים מדובר על הערפד כאל-מת, אבל במיתולוגיות רבות הערפד מתואר כיצור על טבעי, בדומה לשד. אני מציע לך להתחיל מלקרוא את הערך ערפד, ואחרי זה להתחיל לקרוא ספרים ולראות סרטים על ערפדים. בלנק - שיחה 19:57, 31 באוקטובר 2012 (IST)

האם בימנו אדם יכול לקבל תואר של אביר? אם כן, מה עליו לעשות בשביל זה? 79.181.212.218 19:33, 31 באוקטובר 2012 (IST)

שתי דרכים האחת קצרה והשניה ארוכה, הארוכה היא לחזור לחיות את ימי הביניים, והקצרה, להיות חבר של עודד. וברצינות, עדיין קיים תואר אבירות בממלכה המאוחדת • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בחשוון ה'תשע"ג • 19:40, 31 באוקטובר 2012 (IST)

תואר אביר קיים רק במדינות שיש בהן מלוכה, בין השאר אנגליה ודנמרק. לרוב, המלך או המלכה מעניקים את התואר למישהו בהגיע להישגים מרשימים בתחומו (נניח- אלכס פרגוסון או מיק ג'אגר), למישהו שתרם למדינה תרומה יוצאת דופן (נניח- וינסטון צ'רצ'יל) או גם וגם. בלנק - שיחה 19:44, 31 באוקטובר 2012 (IST)

לא ניתן לקבל היום וגם לא ניתן היה לקבל בעבר תואר "אבירות" כי תואר כזה אינו קיים. בציבור נפוץ התרגום ובעקבותיו הפירוש הקלוקל של טקס הענקת האבירות בממלכה המאוחדת כאילו שמדובר בתואר רשמי כלשהו. אין תואר כזה, יחד עם זאת, הפירוש השגוי השתרש מאוד בציבור.

כיום, אבירות פירושה חברות במסדר מסוים שחבריו זכאים להוסיף קידומת אצילית לשמם (בדרך כלל סר או דיים) בוויקיפדיה האנגלית אפשר לקרוא על מגוון המסדרים שחברות בהם מעניקה את הדבר הזה. כדי להצטרף למסדר מהסוג הזה יש צורך בטקס אבירות. ניתן לקרוא גם את הערך מסדר אבירות. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:06, 1 בנובמבר 2012 (IST)

גילגמש מנסה לומר שלא מקבלים תואר "אביר" אלא תואר "סיר" או "דיים"? ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:52, 2 בנובמבר 2012 (IST)

לא. אין תואר סר. ניקח לדוגמה את ראש ממשלת בריטניה המפורסם וינסטון צ'רצ'יל. מקריאה רופפת בערך קופץ לעין המידע הבא: "וינסטון צ'רצ'יל הוא צאצא לג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו" - כלומר, הוא בוודאות שייך למעמד האצולה אם אחד אבותיו היה דוכס (תואר אצולה גבוה מאוד). חיפוש בערך האנגלי המקביל מגלים שלל קיצורים מוזרים: " KG, OM, CH, TD, PC, DL, FRS, Hon. RA" בדיקת הקישורים מגלה שמדובר במסדרי אבירים וארגונים שצ'רצ'יל היה חבר בהם. למשל: מסדר הבירית, המסדרים היוקרתי ביותר בבריטניה. במסדר זה היה בעל דרגת אביר (knight) עיון בערך מלמד שיש דרגות נוספות: שישה קצינים בעלי דרגות שונות ומספר לא ידוע של אבירים. כלומר, הוא לא קיבל "תואר אבירות" ובוודאי שלא קיבל תואר אצולה (היה לו כבר תואר עוד לפני שהוענקה לו החברות במסדר הזה) והוא לא קיבל תואר אצולה נוסף (כמו רוזן, דוכס, מרקיז וכו), אלא הוא התקבל למסדר אבירים מסוים, במקרה זה מסדר הבירית. מקווה שעכשיו זה ברור יותר. לצורך שיחת חולין די לומר "קיבל תואר אצולה", אך זה לא מדויק כפי שהסברתי לעיל. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:27, 2 בנובמבר 2012 (IST)

למעשה העסק נהיה פחות ופחות ברור. אתה מנסה לאמר ש"סר" זה לא תואר אלא "קידומת"? ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:06, 2 בנובמבר 2012 (IST)

זה מה שכתוב גם בערך סר. בכל מקרה, קבלת תואר אצולה כיום היא בעיקר עניין של כבוד, הוקרה ואירועים (כמו פרס), בניגוד לעבר הרחוק - אז היה מדובר בעניין משמעותי מאוד מבחינת כסף, רכוש, השפעה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון מאוד. זה מה שאני אומר. אין תואר ששמו "סר". "סר" זאת קידמת שיש להקדים בפניה רשמית לבן אצולה. הפניה לצ'רצ'יל הייתה "סר" עוד לפני שצורף למסדר הבירית. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 12:28, 3 בנובמבר 2012 (IST)

עכשיו ברור! ושאלת ההמשך המתבקשת, מה מעניקה המלכה, פעם בשנה בערך יש מסיבה כשסטיבן הוקינג או פול מקרתני או סטיבן שפליברג או כל מיני אנשים שונים ומשונים מקבלים ... משהו ... מהמלכה. מה, אם בכלל? ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:58, 3 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא בקיא בפרטי הטקס. אני בטוח שזה כתוב אצל האנגלים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 14:01, 3 בנובמבר 2012 (IST)

איזו מפלגות מהמתמודדות בבחירות הקרובות מבטיחה הפרדת דת ממדינה? הכוונה שלי שזה מצע הבחירות שלהם. 79.179.229.64 21:19, 31 באוקטובר 2012 (IST)

מרצ שפם אדום - שיחה 22:32, 31 באוקטובר 2012 (IST)

וגם חד"ש (המצע שלהם). בלנק - שיחה 23:04, 31 באוקטובר 2012 (IST)

כן זה גם מה שאני מצאתי. המצב בארץ בנושא הזה, עגום למדי :\ Exx8 - שיחה 22:05, 3 בנובמבר 2012 (IST)

בעקבות הקשר ההדוק של מדינת ישראל עם העם היהודי והדת היהודית, כנראה שלא צפויה הפרדת הדת מהמדינה בעתיד הקרוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום, האם לסטודנטים האישרלים הלומדים בחו"ל יש איזה זכויות או סיוע מצד ממשלה או אירגונים אחרים

אני כהורה שולח כספים להוצאות לימוד ומחייה של ילדי הלומד בחו"ל, האם יש שער יציג מיוחד להחלפת

יותר נמוך מן הרגיל, או כל סיוע אחר לסטודנטים הלומדים בחו'ל.

תודה על כל מידע--79.182.108.150 01:41, 1 בנובמבר 2012 (IST)

אין. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 08:07, 1 בנובמבר 2012 (IST)

קיימות מלגות לסטודנטים הלומדים בחו"ל ויש חברות פרטיות המציעות שער טוב יותר ועמלות נמוכות יותר מהבנקים. אני לא רוצה לעשות להן פרסומת, אז גוגל ובהצלחה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 15:59, 1 בנובמבר 2012 (IST)

למדתי בחול ואני לא מכיר שום דבר כזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:00, 1 בנובמבר 2012 (IST)

גם אני. אתה לא מכיר מלגות או לא מכיר שערים טובים יותר משל הבנקים? • ♀♂ • קלאו • שיחה • 16:01, 1 בנובמבר 2012 (IST)

לא. אם הייתה קיימת מלגה אז היתי שומע עליה מאחד החברים שלי. לגבי שערי המרת מט"ח - זה לפי כוחות השוק. יש שערים טובים יותר ויש גרועים יותר, אבל אין תמיכה ממשלתית בשער מטבע מסוים למען הלומדים בחול. כאן אולי המקום לציין שיש מדינות שמממנות חלק משכר הלימוד של אזרחיהם, גם אם הלימודים נעשים בחו"ל. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:18, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בנוגע לתואר ראשון, במטוס ישבתי ליד סטודנטית שקבלה מלגה מלאה מטעם איזשהו קרן. לא זוכרת איזו. מכר שלי קיבל מלגה מלאה על היותו כדורסלן. בתארים גבוהים יש מלגות רבות בנוסף למלגות מטעם האוניברסיטה. לפחות זה המצב במדעי המחשב. לגבי שערי מטבע, כמובן שאין תמיכה ממשלתית בשער מסויים. כתבתי שאפשר להמיר בשער טוב יותר מהמוצע לאזרחית הקטנה על ידי הבנקים שגובים עמלות המרה גבוהות יחסית. אני המרתי דרך מגדל שוקי הון. עד 30,000 דולר ההמרה מתבצעת בשער הבין בנקאי. בעסקה מעל 30,000 דולר אפשר לבחור את שער ההמרה הרצוי והעסקה תצא או לא תצא לפועל בהתאם לתנאי השוק. פה ופה אפשר לראות חברות נוספות העוסקות בהמרת מטבעות והעברה לחו"ל. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 12:58, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בשביל להתקבל לתואר שני בתחומי אצטרך ("לפי הספר"), ממוצע ציונים של 87. אם אקבל נגיד, ממוצע ציונים של 85-83, האם יש מצב שבמסודות מסוימים יתגמשו איתי? ושאלה נוספת, האם לדעתכם הסיכויים להתגמשות יעלו אם עשיתי תואר דו חוגי?. תודה.

ציון הסף נועד, מעבר לסינון מועמדים במקרה של תחרות, גם לחזות את ההצלחה שלך בלימודי התואר השני. ציוני התואר הראשון הם חזאי טוב, אבל לא מושלם. בתהליך הקבלה מעורבים בדרך-כלל גם אנשים, ואם יש סיבות מיוחדות (למשל - למדת יותר ממועמדים אחרים), יתכן שתוכל לשכנע שאתה מתאים בכל-זאת. עוזי ו. - שיחה 09:45, 1 בנובמבר 2012 (IST)

במכון ויצמן מאפשרים לקחת מגוון קורסים לתואר שני בהצגת תעודת זהות, ללא תשלום (וללא מלגה). אם תחום הלימודים שלך חופף לתחומי הלימודים המוצעים שם, ואם תצטיין במיוחד בקורסים שתלמד שם, יתכן שהציונים הגבוהים שתצבור יסייעו לך להתקבל ללימודי תואר שני מן המניין. בהצלחה, ליאור पॣ • ט"ז בחשוון ה'תשע"ג • 15:52, 1 בנובמבר 2012 (IST)

צפיתי בסרט יפהפה, על גבר ואישה שלא מכירים זה את זה אך נמלטים ביחד עם תיק מלא בכסף. במהלך הסרט מתברר כי האישה היתה מאהבת של סנאטור שסחר בנשק עם המאפיה הקוריאנית, ומישהו עלה עליו. הסנאטור ניסה להפיל זאת עליה, על כן גנבה את הכסף וברחה. מישהו מזהה?--שירי2000 - שיחה 15:08, 1 בנובמבר 2012 (IST)

למה במשך מספר ימים אחרי ריצה הרגליים כואבות? ממה זה נובע? האם יש אפשרות לגרום להם להפסיק לכאוב (חוץ מלרוץ איזה קילומטר כל יומיים...). אל תענו בבקשה "לך לרופא. כאן זה לא המקום לשאלות שקשורות לרפואה". 79.177.217.142 20:19, 1 בנובמבר 2012 (IST)

האמת שלאמר "כואבות הרגלים" לא עוזר. אתה צריך להיות יותר ספציפי. באיזה חלק אתה מרגיש את הכאב. האם זה כאב שמרגיש כאילו הוא בשרירים, או בעצמות וכו'. eman • שיחה • ♥ 20:35, 1 בנובמבר 2012 (IST)

שרירים, הירכיים בעיקר. וממש קצת החלק בין הברך לכף הרגל מאחורה (לא יודע אם יש שם למקום הזה. בקיצור החלק התחתון של הרגל, לא עצמות אל השריר). 109.64.196.141 20:47, 1 בנובמבר 2012 (IST)

בעיקרון, אחרי כל מאמץ כואבים השרירים עקב הצטברות חומצת חלב. בכל מקרה, מומלץ שתיוועץ ברופא אם הכאב הוא מתמשך. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:55, 1 בנובמבר 2012 (IST)

אתה עושה תרגילי מתיחה אחרי הריצה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:49, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אם הכאב נמשך מספר ימים זה קצת חריג. אם אינך מאומן, אני מציע שתתחיל מריצות קצרות יותר וכך הגוף שלך יתרגל לעניין ולא יכאב לך. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:16, 2 בנובמבר 2012 (IST)

מה זה מקרה חריג? נגיד עשיתי ריצה (הייתי חייב) ויום אחרי זה היה ממש כואב, אחרי זה קצת פחות וביום הרביעי אחרי הריצה זה כמעט שלא כאב. בפעם השנייה (אני לצערי חייב לרוץ כל שבוע...) זה כואב משמעותית פחות מאשר שבוע לפני, אבל עדיין יש כאב. ממה זה בא? למה חומצה קלטית קשורה לכאב? ובאנשים שכן בכושר אין חומצה לקטית? מה עוזר מתיחות? 79.176.236.69 10:18, 2 בנובמבר 2012 (IST)

מאמץ חדש גורם לנזקים קלים לשרירים. אחרי מספר ימים הכאב שוכך ובמידה ותבצע את אותו מאמץ תגלה שהשרירים קצת הסתגלו למאמץ ולכן פחות כואבים. לגבי הכאב המסויים שתיארת (אחרי מאמץ חדש), מתיחות לא יעזרו, חימום לא יעזור, כלום לא יעזור ואין דרך מוכרת למנוע הכאב למעט עלייה מתונה יותר ברמת המאמץ כדי להקטין את עוצמת האפקט. :) לעוד מידע חפש Delayed onset muscle soreness . יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:28, 2 בנובמבר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמה דברים שכדאי לזכור לפני התחלה בפעילות גופנית: ראשית, יש להעלות את המאמץ בהדרגה. בן אדם שלא רץ שנים יתקשה לרוץ בבת אחת יותר מ-5 ק"מ. כמו כן, חשוב לעשות חימום נכון לפני הריצה. החימום יכין את השרירים ואת מערכת הלב וכלי הדם למאמץ ויגדיל את זרימת הדם אליהם לקראת האימון, כך שיוכלו לפעול ביעילות גבוהה יותר, וגם יסייע בהגדלת טווח התנועה של המפרקים. חימום לפני ריצה כולל הן ריצה קלה ותרגילים דינמיים והן תרגילי מתיחות סטטיים. בסוף האימון מומלץ לבצע תרגילי שחרור ומתיחות (ארוכים יותר מאלה של החימום). אם בא לך לקרוא קצת באנגלית, התופעה של "שרירים תפוסים" מתוארת בערך הבא בוויקיפדיה האנגלית: Delayed onset muscle soreness. ועוד קצת להשכלה כללית: החלק שבין הברך לכף הרגל נקרא שוק, והשריר העיקרי בחלק האחורי של השוק נקרא שריר הסובך, או בשמו העממי – שריר התאומים. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 10:32, 2 בנובמבר 2012 (IST)

שלום לכם :) רציתי לדעת, DMT נכלל בפקודת הסמים, 5-MEO-DMT שזה סם בעל מבנה מולקולרי שונה אך דומה אינו נכלל בפקודת הסמים, האם מותר לייבא את הכימיקל הזה לארץ(כמויות קטנות)?

אותו דבר עם 2C-C(שנכלל בפקודה), ועם 25C-NBOMe(שלא נכלל). http://buybestrc.com/content/13-shipping-restriction

אני מאשר שאני לא רואה באף תגובה כייעוץ משפטי.

DMT-בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. כך כתוב בויקי. Nachum - שיחה 10:57, 5 בנובמבר 2012 (IST)

מותר לייבא את הכימיקל? הנושא רגיש וכדאי לקבל דעה כתובה. http://buybestrc.com/content/13-shipping-restriction. Nachum - שיחה 11:01, 5 בנובמבר 2012 (IST)

1)האם יש חוק במדינה המחייב את המסעדות ומוכרי המזון המהיר לקבל תעודת כשרות או שזה משהו שהם מחליטים בעצמם? אם מישהו רוצה לפתוח מסעדה לא שכרה בעיר שבו יש רוב יהודי מוחלט, האם הוא עובר על החוק?

2)האם חוק איסור גידול חזיר או חוק אחר מונע ממסעדה להגיש ללקוחותיה בשר חזיר? 79.181.216.239 10:50, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אין חוק שאוסר על מסעדות פרטיות למכור מזון שאינו כשר. ואין חוק האוסר מכירת בשר חזיר.--Eitan110 - שיחה 11:33, 2 בנובמבר 2012 (IST)

למעשה - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת). זה ערך מומלץ. מתניה • שיחה 12:31, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אם סטודנט לרפואה מסיים את התואר הראשון ברפואה קונבנציונאלית בציון "ממוצע" כגון 70-80 (להבדיל מציון "טוב" או "מצוין", וקחו בחשבון שהייחוס שלי הוא כללי ולא ספציפי ללימודים אלה), האם יכול להיות שימנעו ממנו להגיע לתואר שני ולדוקטורט ברפואה?. האם זה ככה בכל האוניברסיטאות לרפואה בעולם?

זה לא אותו הדוקטור. דוקטור לרפואה לומד בישראל 6 שנים ועוד שנת סטאז'. אין קשר למערכת התארים המוכרת של "ראשון" ,"שני", "דוקטורט". אם אני לא טועה, תנאי להמשך לימודים משנה לשנה הוא מעבר בהצלחה של רוב\כל הקורסים. יוסי • שיחה 12:37, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בגדול, זה משתנה מאוניברסיטה אחת לאחרת. יוסי, מה שכתבת נכון, אבל לא לגמרי מדויק. בטכניון, למשל, סטודנט לרפואה מוגדר בשלוש השנים הראשונות כסטודנט לתואר ראשון במדעי הרפואה, ומי שמסיים את שלוש השנים הללו בהצלחה מקבל תואר ראשון במדעי הרפואה (B.Med.Sc), ללא קשר לממוצע האקדמי ובתנאי שמילא את הדרישות לקבלת התואר. כדי להמשיך ללימודים הקליניים נדרש, בנוסף על הדרישות לקבלת התואר הראשון, ממוצע משוקלל של 75 לפחות בתואר הראשון. צריך גם לזכור שלימודי רפואה בארץ, כמו שיוסי כתב, הם מסלול אחד: שש-שנתי + סטאז' (לא לבעלי תואר אקדמי קודם וכו'). Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ח בחשוון ה'תשע"ג • 18:23, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בעקבות צורך ברופאים, נפתחו בישראל מסלולי לימוד מקוצרים לרפואה לבעלי תואר ראשון, שמשכם כארבע שנים, למשל באוניברסיטת ת"א ובפקולטה של בר-אילן בצפת. אפשרות נוספת היא ללמוד רפואה בחו"ל (בד"כ באירופה) ולקבל הסמכה בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם אלה ירוק מתמודדת לכנסת ה19? 109.65.219.216 12:20, 2 בנובמבר 2012 (IST)

נראה שכן בלנק - שיחה 12:29, 2 בנובמבר 2012 (IST)

הפתוחה מציעה מסלולים מאד מכובדים לתואר ראשון כגון ראיית חשבון, מדעי הטבע והחיים, פסיכולוגיה, ועוד. עם זאת, אין בה לימודי משפטים שגם הם לימודים לת"ר, שגם הם דבר מאד נחשק... למה זה לדעתכם? זה נראה לי קצת לא הגיוני. אלא אם כן מגבילים אוניברסיטה זו בגלל המספר הרב של עורכי דין במדינתינו, ותנאי הקבלה הקלילים (יחסית לשאר המקצועות), לעסוק בעריכת דין (כגון הצורך בתואר ראשון בלבד, מבחני קבלה שכמעט כל אחד עובר בפעם-פעמיים הראשונות, העדר-צורך בתמרון מתמטי, ריבוי-מכללות בעלות דרישות מינימאליות וכו' וכו'). תודה רבה על דעתכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם משהו יכול לנתח תחבירית את המשפט. "אני חושב את החיים לטובים"

אני = נושא
חושב = נשוא
החיים = מושא ישיר
לטובים = מושא עקיף?

תודה --84.110.186.64 13:59, 2 בנובמבר 2012 (IST)

"את החיים לטובים" זו לא פסוקית?

לדעתי המשפט בכלל לא נכון תחבירית, עדיף משפט כמו "אני חושב שחיי טובים" או "אני מחשיב את חיי לטובים". טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 17:17, 2 בנובמבר 2012 (IST)

כמו כן, לא מנתחים בעברית עם מושא ישיר ועם מושא עקיף. --אוׂר־אֶל • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 18:57, 2 בנובמבר 2012 (IST)

נושא קשה מאוד מטריד אותי: מקרים שעולים לכותרות וזועקים בחומרתם, כדוגמת המטפלת שנתנה לתינוקת בת שבעה חודשים סמי הרגעה, ואין זה מקרה יחיד בסוגו ובחומרתו. מדוע אין חוק מחמיר ומרתיע ואין דרישה אפילו לתעודת יושר (אף אחד לא דרש זאת ממני בארבע שנות עבודתי כמטפלת) ממי שמעוניין/נת לטפל בפעוטות ותינוקות?--שירי2000 - שיחה 14:47, 2 בנובמבר 2012

האם צריך להעביר את השאלה שלי לכיכר העיר או מקום אחר בויקיפדיה?--שירי2000 - שיחה 09:07, 6 בנובמבר 2012 (IST)

לא, כאן הוא המקום. כנראה שאף אחד עוד לא ראה את השאלה, או לא יודע מה לענות. אהרן - שיחה 09:12, 6 בנובמבר 2012 (IST)

חששתי שהאפשרות השניה שהעלית היא הנכונה. פשוט אין מה לענות.--שירי2000 - שיחה 20:00, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אני מתלבט בין 2 גישות מבוססות על תרבות פופולרית:

1. אנשים ממש נהנים ממשחקים כמו מאפיה וGTA, אוהבים לראות סרטים על שוד בנק, פושעים ועולם תחתון ו"סוגדים" לפושע שיוצא נקי מכל אשמה ועם רווח ענק לעצמו.
2. אנשים ממש נהנים ממשחקי RPG בהם הם מצילים את האנושות, מסרטים על גיבורי על ו"סוגדים" לבטמן שמוכן להקריב מעצמו למען הצדק.

במקרים כאלו אנחנו אומרים בלב "הלווי ואני הייתי כזה". וזה לא אנשים שונים, אלא אותו סוג של אדם. אז מה אנחנו רוצים- להיות שודדים שבלי לחושב פעמים זורקים את הנהג מרכב יפה ולוקחים אותו לעצמנו או לוחמי צדק כמו סופרמן שיודע להעניש את הנבלים שפוגעים באנשים? 109.65.219.216 16:07, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אתה שואל ברצינות? נדיר למצוא צדיקים או רשעים גמורים. לרוב האנשים דחפים לשני הכיוונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:46, 2 בנובמבר 2012 (IST)

לכל האנשים יש דחפים לשני הכיוונים, והבחירות שהם עושים במעשים מזכה אותם בכינוי הכללי "טוב" או "רע". בזכות העובדה שרוב האנשים לא מבצעים ולא מהללים פשעים חמורים, ניתן לקבוע שרוב האנשים זכאים לכינוי הכללי "טוב". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז למה דרמות פשע אלימות זוכות לכזאת הצלחה? הצופה תומך במי להיות מעל החוק, לשלוף אקדח ולירות בראש למישהו. אחרת משחקי GTA היו נכשלים. 109.65.219.216 22:36, 2 בנובמבר 2012 (IST)

נתחיל בזה ש"טוב" ו"רע" הם מושגים יחסיים - מה שטוב בעיני האחד יכול להיות רע בעיני האחר. למשל, מישהורג חיילי אויב יסומן כטוב בעיני בני עמו, אך יסומן כרע בעיני בני עמם של ההרוגים.

צפייה בסרטי פשע/אסונות/מלחמה/מכות וכדומה נובעת בעיקרה מסקרנות ומרצון לדעת על דרכי התמודדות עם מצבים קיצוניים. הצופה לומד על דרכי התמודדות אפשריות, אם יקרה לו במציאות דבר דומה למה שקורה בסרט. בברכה. ליש - שיחה 22:44, 2 בנובמבר 2012 (IST)

יש הבדל גדול בין צפייה בסרטי פשע לבין עיסוק בפשע במציאות. רוב האנשים שנהנים מסרטי פשע לא מבצעים פשעים חמורים במציאות, וזה המבחן העיקרי. כפי שנכתב, המשיכה של צופים רבים לתכנים כאלה יכולה להיקשר לדחפים שליליים, אבל מבחן המעשים במציאות, בהמשך לבחירות של האדם, הוא שקובע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספק גדול אם סרטי שוד בנק הם "מדריך להגנה מפני שודד". ברובם השודד הוא גיבור והוא מסיים את הסרט עם מלא כסף וחפשי לגמרי. הצופה אומר לעצמו " הלוואי ואני הייתי עכשיו עם מיליון דולר במזוודה ובדרך למדינה אחרת". זה סוג של סגידה לפושעים שיכולים לעשות את מה שאני רק חלום עליו. 109.65.219.216 09:33, 3 בנובמבר 2012 (IST)

אני חושב להשלים בגרויות לבד, אני רוצה ללמוד דברים כמו ספרות, תנ"ך, הבעה וכו' לבד, לא רוצה את הטובות של אף סוכנות אקסטרנית כזאת או אחרת. המערכת מפנה לי גב, הבירוקרטיה בלתי נסבלת, אף אחד לא מנדב מידע ונמאס לי, מספיק התאכזבתי ממערכת הלימוד בארץ, הספרים כל הזמן מתעדכנים, החנויות לא נותנות מידע, זה מוזר כי החומר אמור להישאר פחות או יותר אותו דבר בכל מבחן. בקיצור, בבקשה תגידו לי בתור התחלה איפה אפשר להשיג את החומר באינטנרט?, ואם זה בספרים אז איפה אפשר לקנות אותם?. תודה. 79.177.186.79 16:45, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בתנ"ך וספרות יש פלורה.

אפשר להוריד את תוכנית הלימודים לכל מקצוע באתר משרד החינוך. מניסיון לספרות ותנ"ך יש סיכומים באינטרנט כמעט לכל שיר/פרק (סיכומונה ואתרים דומים). המיקודיות בדרך כלל די מקיפות אבל הן תלויות במיקוד של כל שנה ולא כדאי להסתמך רק על מיקודית משנה אחת. אני מאמין שעודפים של מיקודיות משנים קודמות נמכרים במחיר סמלי או אפילו בחינם. משרד החינוך מפרסם גם את רשימת ספרי הלימוד בכל מקצוע. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 17:00, 2 בנובמבר 2012 (IST)

לא הייתי סומך על מיקודיות. בעברי מספר חברים שלי נפגעו מאוד מהמיקודיות שכן הם מיקדו נושאים לא רלוונטיים, ומצד שני המעיטו בנושאים יותר רלוונטיים לבגרות. הדבר היחיד שאני יכול לבטח לומר זה שאם אתה יכול, תפנה למוסד שהגיש אותך בפעם הראשונה, קודם כל כי הוא חלק מהמערכת ולרוב יש להם גישה לכל מיני חוזרים על הבגרויות השונות, במיוחד במקצועות ליבה ובפיזיקה.כמו כן החלה רפורמת "עוז לתמורה" כמדומני ברוב מוסדות החינוך בארץ. התוצאה של זה, היא מורים משועממים בכמויות. אני מאמין שתוכל להסתדר עם המוסד שהגיש אותך לראשונה איכשהו.Exx8 - שיחה 21:56, 3 בנובמבר 2012 (IST)

קודם כל הרשה לי לומר לך כל הכבוד על היוזמה. דוקא במקצועות שהזכרת, ובמיוחד ספרות או הבעה, מומלץ לך להיעזר במורים פרטיים שיתנו לך כיוון כללי ואיך ובאיזו צורה ללמוד ואיך להבין שאלה ואיך לענות על תשובה בצורה נכונה! (דבר שלא תוכל ללמוד מתוך ספרים לבד). ובבקשה, אם תלמד אצל מורים פרטיים דאג שהם יהיו מורים מוסמכים להוראה (אם אתה מחפש בלוחות של מורים פרטיים כדאי לך לוודא את זה), כך הסיכויים שלך ללמוד ולהבין גדולים יותר, בלי לזלזל בכלל במורים טובים שלא מוסמכים להוראה כמו סטודנטים שרואים בכך עבודה מזדמנת (יש לי מספיק ניסיון). כמו כן יש מספר אתרים שמסכמים חומרים לבגרות בחינם, כמו למשל האתר "קיבלתי מאה". מוטיבציה - שיחה 15:59, 4 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה לכם על תגובותיכם. מה שאני צריך זה ספרים רבותיי ספרים. באתר של משרד החינוך (פורטל בחינות - בחינות הבגרות) לא מצאתי שום רשימה של ספרים שהיא. האם משהו יודע איפה אוכל למצוא רשימה כזו?.

אגב, הבנתי שיש שני מועדים להיבחן, חורף, וקיץ, מקובל ללמוד כבר מתחילת החורף לבחינות הקיץ, וההפך. אוקיי, אבל מתי הספרים מתעדכנים?, זה לא ברור לי. בשני חנויות ספרים לא קיבלתי הסבר מספק (חנויות הספרים עצמם לא ממש ידעו מה להציע לי). איזה ספרים אני קונה?, איך זה הולך?, אם אני נמצא בחורף אני קונה את הספרים לבחינת הקיץ הבאה?, ככה זה הולך שם?. תודה.

רוב ספרי הלימוד לא מתעדכנים משנה לשנה. אתה יכול לראות [1] כאן את רשימת ספרי הלימוד המאושרים בנושאים השונים. לדעתי, חוץ מבמתמטיקה ופיזיקה אין שום טעם לקנות את ספרי הלימוד. מה שכן מתעדכן משנה לשנה זה המיקודיות- ספרים ייעודיים לבגרויות. אלה יוצאים רק חודשים מועטים לפני הבגרות, ויש בהם רק את החומר שיהיה בבגרות. לדעתי לכל המקצועות חוץ ממתמטיקה ופיזיקה עדיף ללמוד רק באמצעות המיקודית, כי כל חומר שתתחיל ללמוד עכשיו ישכח עד לבגרות בקיץ. שתי חברות מובילות בתחום המיקודיות הן יואל גבע ורכס. (חפש בגוגל מיקודית יואל גבע או מיקודית רכס) גם ללחמן היה פעם, אבל נדמה לי שהם הפסיקו עם זה. בכל מקרה, כרגע עדיין מוכרים שם מיקודיות ישנות של בגרות קיץ 2012. חכה בסבלנות. בלנק - שיחה 19:15, 4 בנובמבר 2012 (IST)

שלום לכם, אני תלמידת כיתה י"ב שעורכת עבודה בנושא אלימות בעקבות גזענות. חיפשתי באינטרנט וראיתי שהכנסת לא העלתה לאתרה חוקים מלפני שנת תשס"ב. רציתי לדעת איפה ניתן למצוא במקום אחר חוק המתקשר לנושאים אלו, ובנוסף גם מאמרים מוצלחים על נושא זה.

גזענות בישראל#חקיקה למניעת גזענות

מה המטרה של הרובוט דייוויד? בשביל מה הוא בצוות? הוא מערבב את הנוזל השחור במשקה של הולוויי. למה? הוא יודע שה"מהנדסים" רצו להשמיד את החיים בכדור הארץ. למה בכל זאת הוא לא מונע מלהעיר את המהנדס הנותר? מה הוא מנסה לעשות? 109.65.219.216 22:51, 2 בנובמבר 2012 (IST)

לדוגמה לא מצליחים להגיד את השם Семён, יוצא "סמיון" וMüller יוצא "מיולר". יוצא שישראלי לא מסוגל למזג בין עיצור לבין התנועה אחריו. תמיד שיש עצירה רגעית שלתוכה נכנס עיצור י'. סוג של "מ+יולר". מה זה כל כך קשה? אני כל פעם מופתע מחדש. 79.181.241.136 09:46, 3 בנובמבר 2012 (IST)

זה לא שונה מקשיי ההגיה של דוברי שפות אחרות. דוברי אנגלית יתקשו להגות את הצליל ח במילה כמו חיים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 12:22, 3 בנובמבר 2012 (IST)

ויש להם הרבה בעיות עם סדרות של תנועות מובחנות. לעולי רוסיה יש בעיה עם ה' עיצורית "גרצליה, גמבורגר, גומוסקסואל!". ישנן מאות פונמות, ואין שפה שכוללת את כולן. חלון ההזדמנויות ללמידת פונמות חדשות נסגר בגיל צעיר (לכל המאוחר אמצע גיל ההתבגרות) ולאחר מכן שום אימון לא יועיל^[1] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:37, 3 בנובמבר 2012 (IST)

הבעיה היותר גדולה לדעתי, שהכללת קבוצה לשונית שפשוט לא קיימת. ההכללה "בעלי אזרחות ישראלית", כוללת את ערביי ישראל, יהודים חילוניים, חרדים שחלקם אפילו מדברים ביידיש, וכן מספר לא מבוטל של עולים שכל אחד מטיב לדבר שפה אחרת.לנושא קראתי לא מזמן מחקר שטוען שככל שהאדם התפתח הוא באופן אנטי-אינטואטיבי הוא ויתר על עיצורים ותנועות. כל קבוצה ויתרה על כאלו אחרים, אך נראה שהאדם הקדמון יכל להשמיע הרבה יותר צלילים. זה כנראה גם מסביר למה יחסית שפות מודרניות נוטות ליצור מילים ארוכות יותר משפות שקדמו להן, למרות שזו כבר השערה שלי והיא יכולה להיות נושא למחקר בלשני.בכל אופן ככלל הקבוצות גם יהודים חילוניים מתקשים לבטא צלילים שאינם שגורים בשפתם, כי פשוט אין להם צורך יומיומי בכך.Exx8 - שיחה 22:03, 3 בנובמבר 2012 (IST)

להרחבה על הנושא ראו שיבולת (אמצעי זיהוי) אוריה אורן - שיחה 01:04, 4 בנובמבר 2012 (IST)

סליחה על הפיספוס, כנראה: אני זוכר שהיתה ויקיפדיה כזו, מלבד האנגלית הרגילה. מישהו יודע מה קרה איתה ? האם בוטלה ? האם היא בפורמט אחר / שונה ? בקיצור, אשמח להתעדכן. תודה, בנצי - שיחה 00:15, 4 בנובמבר 2012 (IST)

simple.wikipedia.org • חיים 7 • (שיחה) • י"ט בחשוון ה'תשע"ג • 00:28, 4 בנובמבר 2012 (IST)

תודה. נדמה לי שהיא לא מופיעה ברשימת בינוויקי בצד ימין, ויש צורך בקישור נפרד. לכן תהיתי. בנצי - שיחה 08:17, 4 בנובמבר 2012 (IST)

דווקא יש: simple english. לא הבחנתי בכך קודם. בנצי - שיחה 08:27, 4 בנובמבר 2012 (IST)

אגב: ההבדל בין שתי האנגליות הוא בעיקר בכך שהפשוטה אמורה להימנע מצורות פאסיביות, שמשום מה נחשבות כ"קשות" יותר (ועד היום לא הצלחתי להבין למה). סמי20 - שיחה 10:02, 4 בנובמבר 2012 (IST)

נדמה שיש עוד הבדל חשוב, אנגלית פשוטה משתמשת בלקסיקון מאד מצומצם. יוסי • שיחה 19:14, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לכאורה מה שאתה אומר היה אמור להישמע הגיוני, אבל זהו, שלא זה מה שקורה בויקיפדיה האנגלית. למרבה ההפתעה ההבדל בין שתי האנגליות הוא לא בלקסיקון אלא בהעדר הקול הפאסיבי. לא יודע למה הם חושבים שזה מה שאמור לאפיין אנגלית פשוטה. סמי20 - שיחה 21:10, 4 בנובמבר 2012 (IST)

הנקודה או ההבדל שאתה מעלה מאוד מעניינת כשלעצמה, עוד לפני ה'למה'. לא הבחנתי בכך. לתומי סברתי שההבדל אינו ברמת האנגלית אלא ברמת פישוט התוכן, כלומר הנגשתו לקורא. אברר את השאלה שאתה מעלה, יש לי את מי, אבל יתכן שלא אקבל תשובה מייד. כשאקבל כזו, אדוור לך אותה במידה ודף זה כבר יאורכב באותה עת. בנצי - שיחה 15:38, 14 בנובמבר 2012 (IST)

לפי הערך על בית הנבחרים של ארצות הברית, "לכל מדינה ממדינות ארצות הברית ישנו ייצוג בבית הנבחרים, שהנו יחסי למספר תושביה". כיצד מתבצעת חלוקה יחסית זו? דוגמאות מספריות תתקבלנה בברכה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ט בחשוון ה'תשע"ג • 01:15, 4 בנובמבר 2012 (IST).

החלוקה לא לגמרי מתימטית, ונעה בין 500 ומשהו אלף ל900 ומשהו אלף תושבים על כל נציג. לדוגמא: לקליפורניה, עם 37,253,956 תושבים, יש 53 צירים. לויומינג, עם 563,626 תושבים, יש ציר אחד. אתה יכול לראות פה טבלה של כל המדינות, והיחס אוכלוסיה-נציג שלהן. בלנק - שיחה 02:35, 4 בנובמבר 2012 (IST)

ופה יש לך בדיוק את כל המדינות וכמות הצירים שלהן. בלנק - שיחה 02:37, 4 בנובמבר 2012 (IST)

ויותר חשוב, יש בערך את השיטה, שדומה קצת לשיטה לפיה מחלקים מנדטים אצלנו ("חוק באדר עופר"). eman • שיחה • ♥ 02:53, 4 בנובמבר 2012 (IST)

שאלה לגבי קליפורניה (אני לא השאול המקורי): אם הם בוחרים 53 איש- האם זאת חלקה לפי אחוזים? במילים אחרות, אם הקולות מתחלקים 41%, 39% ועוד 20% על איזו מפלגה שלישית (אין חוק שמונע זאת)- האם גם ה53 איש יתחלקו לפי החלוקה הזאת? או רק ה41% ישפיעו וכל ה53 יהיו בני אותה מפלגה? 109.64.250.205 16:33, 4 בנובמבר 2012 (IST)

המדינות מחולקות למחוזות בחירה, שבכל אחד מהן נבחר נציג אחד. לרוב יוצא שהמדינה מביאה כמה נציגים רפובליקנים וכמה דמוקרטים. בלנק - שיחה 17:40, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לא מזמן דיברתי עם בחור הומו שאני מכיר ואמרתי, כמעט כבדיחה שכל הבנות ששירתו ביחידה בצבא שלו מכוערות. ואז הוא התחיל לתת לי דוגמאות נגדיות ואני הסכמתי לגמרי עם כל מה שהוא אמר- כל הבנות שהוא הזכיר היו ממש יפות וחמודות. טיפה מפחיד אותי שהטעם שלו כלכך דומה לשלי. אז- איך זה יתכן? איך זה שלהומואים יש טעם בנשים? אני לא הייתי מצליח בחיים לעשות רשמיה של בנים שאני מכיר שמושכים מינית. 79.182.241.96 09:13, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לא צריך שתכיר בהם כמושכים, אתה טוען שאתה לא מבחין בין גברים יפים יותר, ואחרים מכוערים? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:39, 4 בנובמבר 2012 (IST)

אני יכול לשים לב לגבר ממש מכוער. לגבי יפה, זה קצת יותר בעייתי. ברור שאני שם לב לנגיד גבר גבוהה או שרירי (נחשב למושך). אבל אני לא חושב שהייתי יכול לבנות רשימה של גבים יפים. 79.182.241.96 14:40, 4 בנובמבר 2012 (IST)

הכרה במידה (סובייקטיבית) של כיעור או יופי, ביטוי ההכרה הזאת בכתב או בעל-פה (למשל עד כמה גבר נוטה לבטא כמה הוא הוא חושב שגבר אחר או אישה אחרת יפים), ומשיכה מינית (ריגוש מיני בעקבות גירוי מיני נתון) הם 3 משתנים שונים. השואל לא ידע זאת, עכשיו הוא יודע, בהצלחה.

מן הסתם יש עוד דברים שאתה (כמו כל אדם בעולם) מבחין בהם. כמו סימטריה של הפנים, עור חלק ושאר הדברים שהם בבסיס הביולוגי של תחושת היופי הסובייקטיבית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:12, 4 בנובמבר 2012 (IST)

בחיל הים, בתנועת הנוער צופי-ים ואגודות ימיות נוספות נוהגים לברך בברכת עלה ים, בסיומי קורסים ואף לפני כל ארוחה בצופי-ים. רציתי לשאול מה המקור של הברכה ומה המשמעות המקורית שלה. תודה, מראש לעוזרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה היא הסיבה שלא יעיל להתחסן כנגד שפעת מבחינה ביולוגית? --84.110.186.64 20:21, 4 בנובמבר 2012 (IST)

למה לא יעיל? בחורף שאיני מתחסן בו אני חוטף שפעת פעמיים או שלוש. עם חיסון זה ירד לאפס, עד כה. אולי אתה שואל מדוע החיסון לא מבטיח 100% מניעה - זה מפני שיש מאות מוטציות של וירוס השפעת הארור. מחסנים נגד הנפוצים ביותר. אם שפעת מציקה לך (אני מרגיש שאני הולך למות עם שפעת, כמו כל גבר ישראלי מצ'ואיסט) כדאי לך להתחסן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:59, 4 בנובמבר 2012 (IST)

מה זה ¡Vamos la Furia Roja! ובאיזה שפה? 109.64.250.205 21:33, 4 בנובמבר 2012 (IST)

Lets go Spain! (la furia roja is the nickname of the spanish national football team) ספרדית. שנילי (שיחה) 22:09, 4 בנובמבר 2012 (IST)

בתרגום חופשי: "יאללה הזעם האדום" ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 22:27, 4 בנובמבר 2012 (IST)

על פי מחקרים לא בריא לישון מעל 14 שעות ולא פחות מ-7 וחצי שעות. מה הם המסקנות לגבי אנשים (בוגרים) שישנים בין 8-10 שעות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באופן כללי, כ-8 שעות נחשב לזמן תקין ובריא. שינה היא מרכיב מרכזי בבריאות ומשפיעה על תחומים רבים, למשל מחלות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א,מה המקור של איסור גזלה באיסלם (כתוב בקוראן?, איפה?) והאם יכול להיות שיש סעיף כלשהו שמתיר גנבה מכופרים? ב,לאחרונה נתבקשתי/נדרשתי ע"י מוסלמי לשמור על שקט בזמן תפילת המואזין (זה היה ברחוב), האם המוסלמים אמורים להיות בהקשבה או בשקט בזמן תפילת המואזין? ג,האם המואזין פוטר באיזה שהוא אופן את היחיד מתפילה ? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם חייל מדבר לא יפה למפקד שהוא לא המפקד שלו ולא על מדים (בזמן שהוא עושה ריצה) בבסיס, ככה שלחייל אין אפשרות לדעת שמדובר במפקד: האם זאת עברה? 192.114.105.254 15:05, 5 בנובמבר 2012 (IST)

לכאורה לא, אבל תמיד יכול להיות קצין אטום שישפוט אותך על סעיף "משמעת - אחר" או "אי קיום הוראות המחייבות חייל" ששם הוא יכול לדחוף איזו עבירה שבא לו. מציע לך לפנות למוקד הסיוע המשפטי של צה"ל ראה כאן: מדור דין משמעתי. בהצלחה, אהרן - שיחה 15:23, 5 בנובמבר 2012 (IST)

בצה"ל כדאי לסרב להשפט מול הדרגים הנמוכים (עד סמח"ט, כולל) על עבירות כאלה (זו זכות חוקית לכל חייל), מפני שאלו הדרגים בהם הכבוד והמלה של המתלונן חשובים הרבה יותר מאלו של הנשפט. בדרגים גבוהים יותר השופטים עושים פחות שטויות משפטיות, העונשים פרופורציונליים והמתלונן נאלץ לנסות להוכיח את דבריו. אגב, עלי הופעל מסע לחצים נמרץ עקב סרוב כפול להשפט, כשהנימוק המרכזי היה שאני אשלם ביוקר. לא רק שלא שילמתי ביוקר - לא שילמתי בכלל, בעוד שחייל שנשפט במקביל לי (אותה עבירה, אותו יום, אותה יחידה) חטף "30 ימי מחבוש בבסיס" - כלומר חודש ריתוק בתוספת "דפוק" (שס"ן) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:29, 5 בנובמבר 2012 (IST)

א. כן, זו עבירה. אסור לדבר לא יפה לאף חייל גם אם הוא לא מפקד. ב. אי אפשר לסרב להשפט מול הדרגים הנמוכים. חייל יכול לסרב להשפט פעם אחת אצל קצין כלשהו ובכך לגרום להעברת התלונה למפקדו, וזהו. אפשרות נוספת היא לסרב להישפט במסגרת דמ"ש (דין משמעתי) ולבקש להעביר הדיון לבית דין. הסיכוי שבית דין יסכים לדון במקרה כזה אינו גבוה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:34, 5 בנובמבר 2012 (IST)

לא מדוייק. אם החייל הוצב להשפט לפני קצין שיפוט בכיר מההתחלה אז הוא רשאי לדרוש העברת המקרה לבית דין צבאי, והעניין חייב להבדק על ידי פרקליט צבאי (סעיף 159 לחש"צ). הפ]רקליטים הצבאיים הם לרוב אנשי מילואים והם הרבה יותר הגיוניים מאיזה מפקד זוטר חמום-מח שזועם על פגיעה בכבודו. מכיוון שאותו חוכמולוג (המפקד הזוטר) רצה עונש חמור, שאינו בסמכותו של קצין שיפוט זוטר, הדבר הובא לפני הסמח"ט (סא"ל). חיילים שלא עומדים על זכויותיהם, ימצאו שמפקדיהם שודדים את זכויותיהם על כל צעד ושעל. זו הנורמה בצה"ל, וזו רמת הפיקוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:50, 5 בנובמבר 2012 (IST)

זו אמנם עבירה, אבל לא של התחצפות למפקד. כנראה שהוא לא יישפט מלכתחילה אצל קש"ב, אלא אם כן הנפגע עצמו היה כזה. אהרן - שיחה 09:15, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אילן - שס"ן זה לא "דפוק" אלא "שירות סדיר נוסף" - השירות של החצי השני של השנה השלישית, כי שירות רגיל הוא 30 חודשים, והחצי שנה האחרונה היא לפי תקנה/צו/פקודה אחרת (לפחות כך היה בעבר, ובכל מקרה זו המשמעות של שס"ן). "דפוק" זה תב"ן - תקופה בלתי נמנית. חזרתי • ∞ • שיחה 20:08, 6 בנובמבר 2012 (IST)

טוב שחזרת, וכמובן שאתה צודק הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:34, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אילן, תוכל בבקשה לציין במפורש על אילו מהדברים שכתבתי אתה חולק כשאתה כותב בפונט מודגש לא מדוייק? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:39, 12 בנובמבר 2012 (IST)

פירוש המילה הוא "חד משמעי". אבל אם דבר הוא אינו שווה (נון-אקווויוונטי) אז איך הוא בדיוק חד-משמעי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

equal זה שווה, equivocal זה דו-משמעי, והמילה בכותרת שוללת מצב דו-משמעי - כלומר פירושה הוא חד-משמעי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי העונה לא הבהיר למה equivocal זה דו-משמעי. אבל ההסבר הוא פשוט: equal זה שווה, equivocal זה בעל שתי משמעויות שוות, או בקיצור: בעל שתי משמעויות, ולכן unequivocal זה חד משמעי. סמי20 - שיחה 19:09, 5 בנובמבר 2012 (IST)

כשאנחנו מתפנים,לאן הצרכים יורדים? תודה(:

מעל לאוקיינוס, מושלכים, מעל ליבשה, נאגרים. מקור : מכסחי המיתוסים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:21, 5 בנובמבר 2012 (IST)

נאגרים במיכלים ראה כאן(בסוף) --‏Meni181818 ✡ דבּררת • כ"א בחשוון ה'תשע"ג 22:21, 5 בנובמבר 2012 (IST)

מכל הררי המלל הנשפכים על הבחירות לא הבנתי: מי הם למעשה האלקטורים? האם הבוחר הממוצע במדינה כלשהי מכיר אותם בשמם (והרי הוא בוחר בהם, בעצם, כאילו, או שלא...)? האם הם נציגי ציבור מוכרים? פקידים? חברי מפלגה? כיצד הופך אדם להיות אלקטור? האם תפקידם מתחיל בנובמבר ומסתיים בדצמבר או שיש להם עוד תפקידים במסגרת בחירתם לאלקטורים? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:18, 6 בנובמבר 2012 (IST)

תתחיל מפה. eman • שיחה • ♥ 00:59, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מעיון ברשימה, להרבה פחות מחצי יש ערכים. עיון בערכים מראה שרובם פוליטיקאים מקומיים. פה ושם תקלתי במושלים (באוהיו למשל, והשם שלו באמת מוכר, ועוד מדינה שכבר שכחתי. אבל אולי פיספסתי עוד).

עד כמה שידוע לי שמותיהם לא מופיעים על פתק ההצבעה, אבל זה יכול להשתנות ממדינה למדינה.

ועד כמה שידוע לי אין להם תפקיד מיוחד חוץ מלשלוח את הצבעתם. eman • שיחה • ♥ 01:10, 6 בנובמבר 2012 (IST)

למעשה, בדמוקרטיה הגדולה בעולם, לא העם בוחר את מנהיגיו. מספיק ש- 50.20 אחוז מהמצביעים יבחרו בצד אחד, על מנת שייבָּחרו האלקטורים התומכים באותו צד בלבד. כלומר לא יהיה ייצוג כלל ל- 49.80 האחוזים הנותרים. ומעבר לכף, האלקטורים הנבחרים אינם חייבים לציית לקול הבוחר, ויש להם סמכות מלאה להחליט לבדם במי לתמוך. אין כמו הדמוקרטיה ה"ייצוגית" האמריקאית. "ייצוגית" כבר אמרתי? Danny-w • שיחה 21:59, 6 בנובמבר 2012 (IST)

זה עוד יותר קיצוני ממה שתארת. מאחר שכמות הבוחרים לכל אלקטור משתנה ממדינה למדינה, נשיא יכול להבחר למרות שרוב הבוחרים הצביעו למתחרהו. למעשה זה בדיוק מה שקרה בבחירות של בוש הבן מול אל גור. עם זאת, זו שיטה דמוקרטית, כמו בכל שיטה דמוקרטית יש בה פגמים, במקרה הזה - פגמים גדולים מאד הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:28, 6 בנובמבר 2012 (IST)

קשה לומר שאלו דווקא פגמים. מדובר בתפיסה אחרת של העצמאות של חלקי המדינה. באותה מידה אפשר לומר שלא הוגן או לא דמוקרטי שמישהו מפלורידה מחליט על חייו של מישהו מאלסקה. היה אפשר להחליט שכל מדינה היא ארץ בפני עצמה. היה אפשר להחליט שמדובר בארץ אחת גדולה, שאינה מחולקת למדינות. בחרו בשיטת האמצע- המדינות המאוחדות של אמריקה. ככה יוצא שכל מדינה מחליטה בעצמה, בצורה דמוקרטית, מי היא רוצה שייבחר לנשיא, ואחר כך עושים שקלול בין ההצבעות של כל המדינות. (בדיוק כמו בהצבעה באו"ם, שם נותנים לכל מדינה קול אחד, בלי קשר למספר התושבים). גם בבחירות לבית הנבחרים נותנים לכל מחוז בחירה לבחור לעצמו את חבר הקונגרס, ואז עושים הצבעה בין כל חברי הקונגרס. בלנק - שיחה 22:52, 6 בנובמבר 2012 (IST)

דני, אני מתקשה להבין את הטיעון שלך. הבחירות הן לתפקיד נשיא ארצות הברית שהוא אדם אחד. כיצד לדעתך ניתן לתת במצב זה ייצוג ל49.8 האחוזים הנותרים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:01, 6 בנובמבר 2012 (IST)

דני מדבר על הבוחרים בתוך מדינה אחת של ארצות הברית. למשל: אם 52 אחוז מהבוחרים בקליפורניה יצביעו לאובמה, כל 55 האלקטורים שלה יצביעו לאובמה. היה אפשר לעשות שהאלקטורים יתחלקו 23-22, וכך לתת ייצוג ל48 אחוז הנותרים. בלנק - שיחה 23:09, 6 בנובמבר 2012 (IST)

א. אתם בטוחים שכך המצב בכל המדינות? היה נדמה לי שבסקרים שראיתי, חלק מהאלקטורים התחלקו בין שני המועמדים. ב. נניח שזאת השיטה, במה היא פחות "דמוקרטית" מהשיטה השניה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:43, 6 בנובמבר 2012 (IST)

זו השיטה בכל המדינות מלבד נברסקה ומיין. ראה בערך חבר האלקטורים. כמו שכתבתי, גם לדעתי היא לא פחות דמוקרטית. דני ואילן טוענים ששיטה זו לא דמוקרטית כי יכול להיווצר מצב שבו רוב האזרחים בארצות הברית הצביעו למועמד אחד, אבל דווקא מועמד אחר ימונה לנשיא. (כמו שקרה בבחירות בשנת 2000) בלנק - שיחה 23:56, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מעולם לא אמרתי שזו לא שיטה דמוקרטית. זו שיטה דמוקרטית, וכמו כל שיטה דמוקרטית יש בה פגמים. במקרה הזה הפגמים קשים לדעתי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:05, 7 בנובמבר 2012 (IST)

כמו שבלנק אמר, זו שיטה שמטרתה לבחור את המועמד הכי קונסנסואלי לרוחב המדינה. בשיטה רובית רגילה עיקר הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של מדינות, ומדינות קטנות הן חסרות חשיבות. השאלה האם עדיפים אלקטורים או שיטה רובית תלויה בתפיסת ארה"ב כיישות פדרלית של מדינות יחסית עצמאיות, או כמדינה אחת מלוכדת. דניאל • תרמו ערך 11:34, 7 בנובמבר 2012 (IST)

רק הערה, ארה"ב אינה הדמוקרטיה הגדולה בעולם, קנדה יותר גדולה, והודו יותר מאוכלסת. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:10, 8 בנובמבר 2012 (IST)

אני מודה למשתתפים על ההסברים. השכלתי. לא ברור לי אם כך, מדוע נדרשים האלקטורים, אם ישנם חברי קונגרס, שנבחרים בכל מקרה לפי ייצוגם באוכלוסייה. למה שלא, חברי הקונגרס הנבחרים, יבחרו את הנשיא? אוריה אורן - שיחה 00:21, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אני מתעניין בכל הסמלים שמופעים בתמונה:

1. מה זה ה"יד עם 2 אצבעות" (על מקל)?
2. מה זה הדבר ביד השניה?
3. הציפר על הרצפה? מהי ולמה היא שם?
4. זה גלגל המזלות ליד הכס באדום? למה הוא שם?
5. צבעים אדם+זהב+לבן. מאיפה זה מגיע?

Napoleon I on his Imperial Throne-גגל בויקי באנגלית-אם אתה צריך תרגום ציין כאן. אם נשארות שאלות כתוב אותן שוב. Nachum - שיחה 10:54, 6 בנובמבר 2012 (IST)

האם מוגדר בחוק, או ישנה התייחסות בחוק לשאלה מי חייב בהוצאתה או בחידושה של פוליסת חובה - החברה המחכירה (שהרי הם בעלי הרכב הרשומים) או החוכר ? בנצי - שיחה 11:56, 6 בנובמבר 2012 (IST)

http://www.calauto.co.il/content.php?id=71. Nachum - שיחה 14:15, 6 בנובמבר 2012 (IST)

תודה על המקור המפורט. מסתבר שזה תלוי במקרה: חכירה תפעולית או חכירה מימונית. בנצי - שיחה 14:36, 6 בנובמבר 2012 (IST)

האם זה נכון שלבישת תחתונים הדוקים עלולה לפגוע לגברים בפוריות? 212.76.114.123 13:59, 6 בנובמבר 2012 (IST)

כן, תאי 'בית החרושת' רגישים ללחץ. גם לטמפרטורה. לכן מכנסיים שחורים בארצות שטופות שמש אינם רצויים. בנצי - שיחה 14:31, 6 בנובמבר 2012 (IST)

בעיקר לטמפרטורה -↓- --‏Meni181818 ✡ דבּררת • כ"ב בחשוון ה'תשע"ג 01:12, 7 בנובמבר 2012 (IST)

האם ניתן ליצור בורוד מילון? כלומר שדפים יתחלקו לפי א,ב,ג? או תוכנה אחרת ב-OFFICE. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה אומר "אם לא תתקבל הועה על בקשה למשיכת כספים, הסכום הנ"ל יועבר לפיקדון חודשי למשך 10 חדשים". זה טוב או רע? מדובר במכתב מהבנק (סגרתי כסף לאיזה שנה וחצי ככה והתקופה הסתיימה). 109.64.250.205 20:11, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אם תיגש לסניף הבנק ותברר, תוכל להפקיד את הכסף בריבית ידועה; כשהבנק מפקיד את הכסף עבורך כברירת מחדל, זה יהיה בריבית הנמוכה ביותר שהכלכלנים שלו מסוגלים לבטא. עוזי ו. - שיחה 21:21, 6 בנובמבר 2012 (IST)

בנוסף, נקודת יציאה מפיקדון חודשי היא רק פעם אחת בחודש (ללא קנס). ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:41, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הערך קיים בשפות אחרות http://en.wikipedia.org/wiki/Xueta ועל גבול השערוריה שעדיין לא נערך בעברית.

אתה מוזמן לשים את הערך בויקיפדיה:בקשת ערך. עוד יותר טוב: פשוט כתוב אותו בעצמך! בלנק - שיחה 13:16, 7 בנובמבר 2012 (IST)

אני מסתכל על הערך האנגלי "American cuisine" וכל התמונות שם הם של מאכלים משמינים הכוללים באופם מובחן קמח לבן, בשר שמן, וכו, וכו'. למה אצלנו בארץ ובאזור המזה"ת למשל המטבח הרבה יותר בריא, הרבה פחות מבושל והרבה יותר צומח וחי, למה זה? האם זה קשור לעובדה שאמריקה נבנתה בעיקר ע"י אירופאים שהביאו מאכלים אירופאים שמנים לעולם החדש? תודה.

שתי השערות - 1. זה המשך של מסורת האוכל האנגלי, שהוא שמן מאד (וגם טעים מאד, בניגוד לשם שיצא לו, ובלבד שמתרחקים מהדרום המתועש והסינתטי) 2. אותו רעב שקטל כה רבים מהמתנחלים הראשונים, זה שהונצח בסעודת חג ההודיה, נחרט בזכרון הקולקטיבי כה עמוק עד שמפצים עליו גם כיום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:10, 8 בנובמבר 2012 (IST)

במסכת סוכה (לח.) כתוב במשנה, לגבי הברכה הנאמרת לאחר ההלל (השלם), שבמקום שנהגו לברך יברך ובמקום שלא נהגו לא יברך. האם יש עדות היסטורית כלשהי למקום שלא נהגו (לאחר תקופת המשנה כמובן)? 176.13.97.76 16:07, 7 בנובמבר 2012 (IST)

מהם עיקרי ההבדלים בין המפלגות המרכזיות (דמוקרטים ורפובליקנים) מבחינה מדניות הממשל ואידאולוגיה? אני רוצה להבין בין מה למה מתלבט האזרח האמריקאי בבחירות. 109.65.195.88 18:40, 7 בנובמבר 2012 (IST)

על רגל אחת:

• שתי המפלגות תומכות בשוק חופשי, אבל המפלגה הדמוקרטית תומכת יותר במדיניות רווחה, ורפובליקנים בהפרטה מלאה יותר וקפיטליזם מוחלט (כמעט). בהתאם- המפלגה הדמוקרטית תומכת יותר במס פרוגרסיבי, והמפלגה הרפובליקנית תומכת יותר במס נייטרלי.
• המפלגה הרפובליקנית שמרנית יותר- מתנגדת להפלות, לנישואים חד-מיניים, לפיקוח על החזקת נשק ועוד. בין השאר יזמה וצידדה בחקיקה ותקנות המגבילות את זכויות הפרט, כגון החמרת עונש המוות, חקיקת חוק הפטריוט, חוק העבירה השלישית (אנ') ועוד.
• המפלגה הרפובליקנית שמה דגש על הגבלת ההגירה לארצות הברית.

אתה יכול לראות פירוט מלא יותר כאן. יש גם טבלה בהמשך העמוד. בלנק - שיחה 19:05, 7 בנובמבר 2012 (IST)

מה פירוש חוק העבירה השלישית?, תודה. 79.182.163.163 21:22, 7 בנובמבר 2012 (IST)

הכוונה היא שבשתי עבירות פליליות שאדם עבר, במידה והן יחסית אינן חמורות (כמו גניבה לדוגמא) העונש שיוטל עליו יהיה קל יחסית ועם דגש על שיקום שלו אולם אם הוא עבר עבירה שלישית, גם אם היא מינורית - הוא יייענש בחומרה רבה ככל שהחוק מתיר31.210.185.141 22:21, 7 בנובמבר 2012 (IST)

ולמה הם התמקדו על המילה "שטיין", מה הם ניסו להשיג בזה, אם בכלל?, תודה. 79.182.163.163 00:41, 8 בנובמבר 2012 (IST)

מה אתה מתכוון?--אדג - שיחה 07:29, 8 בנובמבר 2012 (IST)

שטיין זה אבן. הרבה דברים קשורים לאבנים. מה זה אשכנזי לייט ומה זה כבד? 192.114.105.254 10:40, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הכוונה שלי שכמעט ולא תראה יהודים אשכנזיים (גרמנים בעיקר) עם שמות גרמניים כבדים כגון "פלקנברג" או "קראוס", או "קייזר", או "ווט". אבל כן תראה המון שטיינים ומאנים למינהם, ורק קצת שמות שהם כן כבדים כמו "פורסט" או "באומגרטן".

חוששני שרק אתה מבין את כוונתך בחלוקה הזו לקל וכבד. אם כוו כוונתך לשמות בעלי סיומת (-שטיין, -מן, -ברג, -זון) לעומת בעלי מילה יחידה - ייתכן שזה משום שיהודי גרמניה נאלצו, בצו שלטוני, לעטות שמישפחה מאוחר למדי. באופן זה נוצרו שמות גנריים רבים על פי יישוב-מוצא, מקצוע וכמובן "בנו של-". אגב ישנם שמות מאלה ללא סיומת - שניידר (חייט) גלאס (זגג) וכך הלאה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:57, 8 בנובמבר 2012 (IST)

לדעתי גם הרבה מן היהודים האשכנזים אינם גרמנים אלא בני "אומת היידיש" שמאזור אוקראינה, פולין (בפרט גליציה), הונגריה, רומניה, ליטא וכן הלאה. אולי יש קשר לשמות.

האמת שלא ברור כלל מהו שם "גרמני כבד" - אולי לא היו הרבה יהודים באזור פלקנברג, "קראוס" מסתבר מאוד נפוץ, "קייזר" היה אדריכל שבנה שכונה במודיעין, נדמה לי, ושמעתי גם על "שכטמן" שנשמע מאוד גרמני. אתה יכול ללמוד יותר בערך שמות משפחה יהודיים#שמות משפחה בעדות אשכנז יוסאריאן • שיחה 21:10, 8 בנובמבר 2012 (IST)

היכן לפי דעתם הכי כדאי לפנות על מנת לתרגם מסמך של 90,000 מילים מאנגלית לעברית ובמחיר סביר? (אני מעוניין בטיוטה ראשונית ולכן האיכות של התרגום פחות חשובה לי - במידה כמובן שמשמעות הדבר תהיה שהעלות הכוללת של התרגום תהיה זולה יותר). WikiJunkie - שיחה 01:06, 8 בנובמבר 2012 (IST)

כתוב בוורד הודעה כגון "שלום סוכנות תרגום יקרה יש לי מסמך עם כך וכך מילים כמה לתרגם?" ושלח אותו בו זמנית לאימייל של מספר סוכנויות. תשאיר פרטים אישיים שלך, הם אוהבים לחזור אל לקוחות פוטנציאלים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה אכן רוצה טיוטה ראשונית (כפי שאתה מצהיר), אז למה שלא תשתמש במתורגמנים החינמיים שברשת? יש לא מעט, והנפוץ הוא של גוגל. אם יש בעיה טכנית הנגרמת מכך שמדובר ב-90 אלף מילים, אז אפשר לפצל את המסמך לכמה חלקים. ככה תחסוך לא מעט כסף, כך שלמרות המאמץ הכרוך בחיתוך המסמך לחלקים, זה בסופו של דבר ישתלם. אגב, לדעתי אם תפנה לחברות תרגום פרטיות ותצהיר שאתה מעוניין בטיוטה ראשונית, אז קרוב לודאי שהם יעשו בדיוק את מה שאני היצעתי לך לעשות בעצמך, אז למה לך סתם לבזבז כסף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מישהו יכול לבדוק את העריכה הזו? דניאל • תרמו ערך 13:04, 8 בנובמבר 2012 (IST)

יותר מזה, בעלי התוספות העירו במסכת סוכה שהחישוב אינו מדויק ולהוכחה הם הביאו את האיור הזה (משמאל למטה) שמוכיח שלמרות שעל פי החישוב של 1:1.4 יש בריבוע הפנימי 49 ריבועים קטנים ואילו חישוב פשוט מעלה שיש בו 50 ריבועים קטנים. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 14:11, 8 בנובמבר 2012 (IST)

בהחלט ראוי ל"הידעת" פרטית. 79.182.225.2 17:06, 8 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא חושב שזה מעניין. הגמרא נכתבה מאות שנים לאחר שמשפט פיתגורס הוכח ופורסם, ובעלי התוספות חיו עוד הרבה אחר כך. בכלל, אין קשר בין ההיגד בגמרא למשפט פיתגורס. מה שכתוב שם זו עובדה אמפירית שכל ילד יכול לגלות, ואיננה דורשת שום ידע בגאומטריה. אם כבר מה שמעניין זו ההוכחה על שטח המעגל מהתוספות הקודם. משה פרידמן - שיחה 20:45, 8 בנובמבר 2012 (IST)

מעניין שאתה אומר "מהתוספות הקודם" ולא "הקודמים", מה שלכאורה מוכיח שיש לך רקע ישיבתי (אשכנזי, כי בישיבות הספרדיות אומרים "התוספות הקודמים"). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בן בג בג אומר: הפך בה והפך בה דכולה בה וכו'. טיפוסי - שו"ת 00:04, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אני מוצא את זה משעשע. צריך להיות כתוב: הפוך בה והפוך בה, ותמצא בה דברים שנכתבו כבר לפניה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:11, 10 בנובמבר 2012 (IST)

דבריך נכונים עד מאוד. דוגמא קלאסית: אשת חיל, וישנן עוד רבות. אין מה להתבייש בהשאלות תרבותיות, הדבר אפיין את כל התרבויות הקדומות, בדברי רק עליהן כרגע. בנצי - שיחה 20:17, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אולי תואיל לפרט בענין אשת חיל? כי הלינק שנתת לא מועיל כלום לביסוס רמיזותיך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשפט הנ"ל מתייחס לתורה, והיא אכן אחד מהחומרים הכתובים הוותיקים ביותר בהיסטוריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה התכוונת למשפט "הפוֹך בה" (כלומר הפוֹך בתורה), ולא למשפט פיתגורס שהוא נושא הדיון, אבל שכחת לבצע בדבריך הזחה שתאפשר שיבינו אותך נכון, אז הזחתי את דבריך כמתבקש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תגובה לבקשתו של דניאל: כל מה שכתוב בעריכה הנ"ל נכון, חוץ מההגבלה למשולש שוה-שוקים. דברי חז"ל מתיחסים לכל משולש שאליו מתיחס משפט פיתגורס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה חז"ל מתייחסים למשולש כללי? הם מציינים את הקירוב 1.4 שנכון רק במשולש שווה שוקיים. דניאל • תרמו ערך 23:07, 13 בנובמבר 2012 (IST)

צודק, לא ניסחתי את עצמי טוב. התכוונתי לומר שגם חז"ל כמו פיתגורס מתיחסים אך ורק למשולש ישר זוית (אלא שכמובן הם מגבילים את דבריהם דווקא למצב שבו המשולש הזה שוה שוקיים). לסיכום, יש לתקן בתוך הערך ולכתוב שחז"ל מתיחסים למשולש "ישר זוית כזה שהנו" שוה שוקיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה מה שכתוב. דניאל • תרמו ערך 01:35, 14 בנובמבר 2012 (IST)

לא מצויין הביטוי הקריטי: "ישר זוית" (ולכן אפשר להבין בטעות שהם מתיחסים לכל משולש שוה שוקים גם כשאינו ישר זוית). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן, התורה לא נועדה לחדש חידושים מדעיים למרות הכל. ידועים מאמרים של גדולים ביהדות שמבוססים על המדע בתקופתם וכיום הכל יודעים שכל הבסיס המדעי שגוי ומה שנסמך עליו כבר לא רלוונטי.

הפוך בה והפוך בה, אבל את פיתגורס לא הייתי ממליץ ללמוד באמצעות מסכת סוכה. לדעתי גם אין טעם להוסיף לערך כי, כאמור, הגמרא נכתבה שנים לאחר שמשפט פיתגורס נקבע וחידוש מתמטי לא ראיתי בדברים. התורה שבכתב אמנם נכתבה לפני פיתגורס אך בה אין רמז למשפט. ‏ישרון • שיחה 23:04, 13 בנובמבר 2012 (IST)

1. ניתן לשנות "צילינדר פרפר" לצילינדר רגיל (לא להחליף, לשנות)?

2. ניתן בחנות ממוצעת לבנות צילינדר על פי מפתח קיים?

תודה למשיבים! 188.64.204.67 13:46, 8 בנובמבר 2012 (IST)

לא, ולא. צילינדר הוא מנגנון מכאני ברמת דיוק גבוהה למדי. על מנת להתעסק בו דרוש מכשור-דייק או אדם בעל ידי פלא. סיכוי לאתר אחד מאלה, ולשכנע אותו להתעסק בכך אפסי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:51, 8 בנובמבר 2012 (IST)

נגיד ואדם עבר תיאוריה בחודש דצמבר, והוא ניגש לטסט בחודש יוני ב-2013, כמה זמן הוא יצטרך להיות עם מלווה 6 חודשים לפי התקנות החדשות או שלושה חדשים לפי התקנות הישנות? 77.126.51.49 18:55, 8 בנובמבר 2012 (IST)

למיטב הבנתי, הטסט הוא הקובע, ולא התיאוריה. בלנק - שיחה 01:02, 9 בנובמבר 2012 (IST)

לפי "ידיעות אחרונות" הקובע הוא מועד הוצאת "הטופס הירוק". מי שהוציא אותו לאחר 1 באפריל 2013 יחויב בחצי שנה מלווה. מי שהוציא אותו לפני יחויב רק בשלושה חודשים עם מלווה. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 11:51, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר מקור?

האם החוק במדינה מונע מאדם להתחזות? אם מישהו רוצה שיקראו לו "שמוליק ישראלי" והוא בן 19 (שכבמציאות הוא איזה איציק אבוטבול בן 30) וככה הוא מזהה מול כל האנשים ומספר ביוגרפיה בדויה על עליה ממונגוליה? האם זאת עברה על החוק? 79.183.247.253 19:07, 8 בנובמבר 2012 (IST)

חוקי המדינה אינם מונעים מאדם לשקר ולהמציא סיפורים על הביוגרפיה שלו, בפני סביבתו, לעומת זאת כאשר אדם נדרש להזדהות בפני רשויות החוק, התחזות היא עבירה פלילית ובצידה עונש כבד יחסית. טיפוסי - שו"ת 23:57, 8 בנובמבר 2012 (IST)

יש מספר הגבלות בחוק על התחזות שמופיעות בערך.--Eitan110 - שיחה 00:30, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אחד העונשים האפשריים על עבירת התחזות הוא הרשעה באונס. עוזי ו. - שיחה 00:48, 9 בנובמבר 2012 (IST)

חידוד האזהרה הנ"ל - אם האדם משתמש בהתחזות כדי להשיג טובות הנאה או לבצע פשע אחר, הרשויות מתייחסות לזה בחומרה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל בים "שריג" ל"סריג"? איזה מהם זה בד? 79.183.247.253 19:47, 8 בנובמבר 2012 (IST)

למיטב הבנתי אין הבדל. כל ההבדל הוא במשלב השפה. לשון המקרא מעדיפה את השי"ן השמאלית ולשון חז"ל מעדיפה את הסמ"ך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד בחשוון ה'תשע"ג • 00:28, 9 בנובמבר 2012 (IST).

למה? ובגפן שלושה שריגים, הכוונה לענפים ובגד הסריג הוא סרוג. אהרן - שיחה 14:27, 12 בנובמבר 2012 (IST)

מהערך לואיס קרול אפשר להבין שהכותבים לא רוצים לגעת בנקודה זו.

האם משיכתו לילדות קטנות היתה מינית? קצת קשה לי לקבל את זה שאם ההורים שלהן הסכימו לצילומי עירום אז זה הופך ללגיטימי יותר. 79.183.247.253 20:15, 8 בנובמבר 2012 (IST)

כנראה שלעולם לא נדע, מאחר שאין אף לא עדות ברורה אחת. העניין שגילה לצלם ילדות בעירום היה אמנם אקסצנטרי, אך לא מעבר לכך באנגליה הויקטוריאנית. אם פעמה בו תשוקה מינית לילדות או שהעניין היה אסתטי גרידא זה עניין לניחוש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:47, 8 בנובמבר 2012 (IST)

תודה. 79.182.163.163

בבקשה. הרשת מלאה וראיציות של המתכון הזה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 20:05, 11 בנובמבר 2012 (IST)

לפעמים כשנוסעים במקום שיש בו רמזור, על העמוד משמאלי יש שלט עגול ובו חץ של פניה שמאלה (אני לא יכול לראות את השלט אלא אם כן אני פונה). כל הזמן חשבתי שמותר לפרסס שם, היום מישהו אמר לי שאסור. מי צודק? (אני יכול לתת דוגמה למה אני מתכוון: מי שנוסע ברחוב ז'בוטינסקי מכיוון צפון לכיוון הבורסה, אז כשהוא מגיע לצומת הבורסה יש פניה שמאלה לארלוזורוב בפניה שמאלה יש על העמוד שלט שלא נראה לנהגים אלא א"כ הם מבצעים פרסה, השלט הוא תמרור מספר 214 (בעמוד 21), האם מותר לפרסס שם לפי החוק או אסור? 109.253.239.110 23:35, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הוראת תמרור 114 כלל אינה מתייחסת לפניית פרסה. היא מיועדת לסמן נתיב נסיעה. הכוונה היא לסמן מהו נתיב מותר, בדרך כלל בצמוד ל""אין כניסה" המציין נתיב אסור. זה צירוף שכיח מאד בכבישים בהם יש הפרדה למסלולים חד סטריים בכיוונים מנוגדים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:47, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הוראת תמרור 214 נועדה לסמן את נתיב הנסיעה הרצוי והמותר לנסיעה, ללא קשר לכך בכל צומת בה קיימת פנייה שמאלה, מותר לפנות שם פרסה, אלא אם כן הדבר נאסר על ידי תמרור אחר ייעודי לכך. טיפוסי - שו"ת 23:54, 8 בנובמבר 2012 (IST)

בוא נשאל כך, אם יש רמזור ירוק הפועל בצד השני שאליו אני רוצה לפרסס, זה מותר? [כמובן בהנחה שאין שם שלט האוסר פרסה] או שרק אם בנתיב הנגדי יש אדום אני יכול לפרסס? 109.253.239.110 00:05, 9 בנובמבר 2012 (IST)

גם אם יש רמזור ירוק בצד השני שאליו אתה רוצה לפרסס, זה מותר. (למרות שלא סביר שבו זמנית יהיה ירוק גם לפונים שמאלה, וגם לרכבים הממשיכים ישר בנתיב הנגדי) בזהירות ובפקיחת עין, כמובן. טיפוסי - שו"ת 00:09, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אם כבר מדברים על תמרורים מישהו יודע איפה יש בארץ את תמרור 209?--Eitan110 - שיחה 00:36, 9 בנובמבר 2012 (IST)

העקרון הוא די פשוט אם אין תמרור שאוסר פרסה מותר לעשות פרסה אם יש תמרור שאוסר פרסה אסור לעשות פרסה, התמרור הוא תמרור מספר 430 או 431 הוא התמרור היחדי שאוסר פניית פרסה כל תמרור אחר מלבדו לא יכול לאסור פרסה אלא במקרים חרגים שבהם מוצמד שלט לתמרור שאוסר או מתיר פנייה או פנית פרסה רק לחלק מכלי התחבורה לדוגמא פנייה המיועדת רק לתחבורה ציבורית או רק לכוחות ביטחון ואסורה לשאר התחבורה. Gutter • שיחה 10:39, 9 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי תמרור 209 שמאפשר פרסה ימינה - בגלל שבישראל נוהגים בצד ימין, כנראה שהוא נדיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל נוהגים בצד ימין??? הלא רוב הישראלים אימצו את מנהגי הכובש של 1917, למרות שהכובש עצמו לא שינה את כיווני הנהיגה בא"י. בישראל - עוקפים מימין. חזרתי • ∞ • שיחה 21:47, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אני מחפש שמות של 3 פרטי לבוש:

1) משהו בין כפפה לשרוול וגרב. מאין תוספת מחממת ליד שמכסה את צד החיצוני של כף היד אבל לא את האצבעות. נסגר בין האגודל לאצבע.

2) גרב "חיצונית" חמה שמכסה את הנעל מבחוץ. נראה לי קישוט לא ומשהו פונקציונלי.

3) "מעיל" קל שהוא רק שרוולים מחוברים עם החלק העליון של הגב, לפעמים עם קפוצ'ון. ללא החלק מקדימה של המעיל, רק החלק האחרי עליון ושרוולים. 109.65.232.35 11:55, 9 בנובמבר 2012 (IST)

2) אולי ערדליים??--Eitan110 - שיחה 12:14, 9 בנובמבר 2012 (IST)

2)לא, ממש לא זה. נראה ככה או ככה. 109.65.232.35 12:22, 9 בנובמבר 2012 (IST)

2) חותלות, 3) שרוולון. ל-1 לא מצאתי שם, אבל זה סוג של כפפות אופרה. ‏gal m‏ 12:42, 9 בנובמבר 2012 (IST)

ואם זה גרב, זה גרב חיצוני חם...יואלפ - שיחה 09:03, 11 בנובמבר 2012 (IST)

האם מדינה היא המשך לשבט, כלומר אירגון אנשים לקבוצה סגורה שמטרתה להשתלט על משאבים (כי אדם יחיד חלש יותר מקבוצה ולכן קבוצה יכולה לקחת ממנו). אני רואה מאפיינים די קרובים- רוב האנשים במדינה ובשבט ביאים חוסר סביאות רצון מההנהגה (כי בתת מודע הם בטוחים שהם יכולים להנהיג את השבט יותר טוב), תוקפנות כלפי שבטים/מדינות אחרות, רצון להשתלט על משאבים של שבט אחר, כפיה של משמעת השבט ועוד הרבה.

מכאן שמדינה היא דבר טבעי? כלומר זה בטבע של בן אדם לכבוש מדינה חלשה יותר, לקחת ממנה אנשים לעבדות, לגנוב להם משאבי טבע ולהפיץ את הזרע של הכובשים? המטרה של מדינה היא לכן לארגן את האלימות כלפי שבטים אחרים ולתת לה הצדקה מוסרית( או אולי שאנשים במדינה יוכלו להאשים את ההנהגה בזה שהיא לא מוסרית ובעצמם להינות מפירות הניצחון) ? 79.176.213.96 14:33, 9 בנובמבר 2012 (IST)

מדוע אתה מניח ששבט ומדינה נועדו לכבוש אחרים? הם נועדו לאפשר חיים משותפים של חברה לטוב ולעתים גם לרע. בכל מקרה אני לא הייתי שואל את השאלה הזו בדף הזה (או בכל דף בוויקיפדיה). ‏ישרון • שיחה 14:38, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אני חושב שיש מקום לדיונים כלאה גם כאן (ואני לא הראשון שבא לפה אם שאלה שהיא לא "תפנו אותי לערך"). אתה אומר שהמטרה של שבט היא לא אלימות אלא רווחה? אז למה יש מלחמות, כיבושים והשמדות המוניות? הלא במטרה לחסל את הגנים של בני השבטים האחרים והשתלטות על המשאבים שלהם? 79.176.213.96 15:00, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אתה מבקש בעצם תשובה לשאלה פילוסופית, וכאן נותנים תשובות שיש בהן מומחיות מסוימת - לשאלתך אי אפשר לספק תשובת מומחה. אשיב לך רק (לא כמומחה) שהבעיה אינה בשבט או במדינה, אלא בטבע האדם, האדם אלים מטבעו וללא האלימות לא היה מצליח לשרוד. הפן השני של האלימות הזאת נמצא בפגיעה באחרים - כל אחד יכול להיות הפוגע או הנפגע או שניהם. השבט/המדינה/האומה/הברית הבינלאומית רק מגבירות את רצונות וביצועי הפרט. בברכה. ליש - שיחה 15:12, 9 בנובמבר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה שישרון מנסה להגיד זה שזאת שאלה פילוסופית, ללא תשובה חדה, ולא סביר שאחד מאיתנו יוכל לענות לך תשובה מלאה. הוא צודק, אבל אנסה בכל זאת. ישנן דעות רבות לגבי מטרתה ודרך היווצרה של המדינה:

• תומאס הובס, "אבי מדעי המדינה", טען שהמדינה האנושית היא אלטרנטיבה למצב טבעי של "מלחמת כל בכל". כדי למנוע זאת, האנשים מעניקים כוח אבסלוטי לשליט (המלך, בזמנו של הובס) וכך מרוויחים חברה מסודרת ללא אלימות, במחיר חירותם.
• ג'ון לוק, ומרבית ההוגים הליברליים שבאו בעקבותיו, טענו שהמדינה היא תוצאה של אמנה חברתית שכל אחד "חותם" עליה ברגע שהוא נולד. האמנה נועדה להסכים על עיקרון בסיס לחיים משותפים (נניח- לאף אחד זכות לפגוע ברכושו הפרטי של אדם אחר), והמדינה נועדה לשמור על ההסכמה הזאת. * הוגים אנארכיסטים רבים טוענים שהמדינה היא דרכם של קבוצות באוכלוסיה לכפות את דרכן על קבוצות אחרות, ולהרוויח על חשבונם. לכן הם תומכים בפירוק המסגרת המדינית.
• תומכי הפאשיזם טענו שהמדינה היא ערך עליון, תכליתו הטבעית של המין האנושי. על כן, תמכו הפאשיסטים בקידוש המדינה על חשבון הפרט. בלנק - שיחה 15:16, 9 בנובמבר 2012 (IST)

הרבה חוקרים בני זמננו התייחסו לשאלה זו, בין השאר מרווין האריס, ג'ארד דאיימונד וסטיבן פינקר. יש להם יתרון עצום על פני קודמיהם לוק והובס: תוצאות מחקרם של אלפי, או עשרות אלפי, ארכאולוגים לאורך כמה עשורים, בסיוע טכניקות של תיארוך ואנליזה שבזמנם של לוק והובס אפילו לא היו קיימות בדמיון. הממצאים מעלים שהמעבר משבטים לנגידיות, לממלכות ולמדינה התרחש באופן דומה באזורים שונים לגמרי. באופן כללי מאד, התמונה המצטיירת היא כזו:

• אחרי ההמראה התרבותית בני אדם מתרבים בקצב מהיר. שליטתם בטבע מביאה לכך שבכל מקום שהם מגיעים אליו מתחולל גל של הכחדת יונקים גדולים.
• לפני כ 20,000 שנה נעשים אזורים פוריים צפופים ואורח החיים של ציידים/לקטים מחייב עימותים תכופים בין שבטים על אזורי מחיה. מתחילה להופיע חקלאות ספוראדית.
• לפני כ 12,000 שנה התהליך מתחזק ומופיעים ישובי קבע, שהם קלים להגנה הרבה יותר ממחנה ארעי של ציידים/לקטים.
• יושבי הקבע מסתמכים יותר ויותר על חקלאות, ונעשים תלוים בקיום מערכות השקיה (סכרים ותעלות) שדורשים כוח אדם גדול לבניה ותחזוקה. רועים נדחקים לשולי האזורים הפוריים ביותר. ציידים/לקטנים נדחקים לאזורם פוריים עוד פחות.
• שיתוף פעולה בין אלפי ועשרות אלפי בני אדם הופך לחיוני. נוצרות מסגרות שלטון חדשות - נגידויות, ולראשונה יש הבדלי מעמדות שמעניקים יותר מאשר יוקרה לבדה. ככל הנראה מופיע מעמד חדש - לוחמים, שמקבלים את שכרם מהשליט ישירות וחבים לו נאמנות והקרבה.
• תהליך ההפרדה בין המעמד השליט לפשוטי העם עובר אסקלציה, עם שיתרון הגודל של הנגידויות נעשה חיוני לשרידה בסביבה התחרותית החדשה, והנגידויות נעשות ממלכות. המעמד השליט ניזון טוב הרבה יותר, וכתוצאה הוא גבוה הרבה יותר מפשוטי העם. פשוטי העם חיים בתת תזונה קבועה, קומתם נמוכה ושלדיהם פריכים ומראים עדויות רבות לשברים, מורסות ומחלות. תוחלת החיים מתקצרת לכחצי מזו של ציידים/לקטים

את המשך התהליך ניתן להבין חלקית מהערך עיר#חשיבותה של העיר בהיסטוריה, ודברי ימי האמפריות הראשונות - אכד ומצריים. מאז יש תהליך חוזר של נסיון וטעיה למציאת מסגרות גודלות והולכות של שיתוף פעולה, כשכל התקדמות או פריצת דרך מועתקת בזריזות בקנה מידה עצום. באופן קבוע דפוסים ישנים, פחות-יעילים, מוחלפים או נכבשים על ידי דפוסים יעילים וחזקים יותר. כשאגיע לכתוב את הערך The Better Angels Of Our Nature יתגלו היתרונות הגדולים לאיכות החיים שהתהליך הביא. אפשר לראות סקירה קצרצרה בערך אלימות#היסטוריה ופרה-היסטוריה של אלימות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:23, 9 בנובמבר 2012 (IST)

רק משהו קטנטן- לוק והובס לא היו היסטוריונים, אלא פילוסופים. והפילוסופיה לא אמורה להתבסס על ארכיאולוגיה וכו'. לדעתי הגותם יותר רלוונטית מהגותם של היסטוריונים, ובפרט היא יותר רלוונטית לשאלות מהפסקה השנייה שהשואל שאל. אבל הכי טוב גם וגם. בלנק - שיחה 20:55, 9 בנובמבר 2012 (IST)

הגות זה מצויין, אבל הארכאולוגיה היא שאפשרה לבדוק מי מהם צדק (למעשה - צדק יותר, או טעה פחות). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:23, 9 בנובמבר 2012 (IST)

מעניין מאוד מה שכתבתם. אתם אומרים שמדינה מונעת אלימות ומדינה זה דבר יותר "תרבותי" ולכן פחות רצחני. אבל לא ריאתי שום התייחסות לטענה שלי שהמדינה מארגנת אנשים להילחם זה בזה. למסעות צלב, שימוש בנשק להשמדה המונית וכיבוש יש משמעות אנתרופולוגית כמו להסכמה לציית לפקודות תמורת הגנה על חיים. 79.180.196.141 23:22, 9 בנובמבר 2012 (IST)

אין ספק שכל טענותיך נכונות. המחקר אמנם מעלה שתחת שלטון המדינה האלימות, סטטיסטית, פוחתת, אבל זה רחוק מאד ממצב בו במדינה יש רק תועלת. פרט לעניין האלימות, כמו שאמרת, תחת שלטון המדינה החופש האישי מוגבל יותר. הסיכום הוא שתועלתה של המדינה גדול מנזקה, לא שהיא אינה מזיקה. אגב, הסיבות שבגינן המדינה מגבילה אלימות אינן מוסריות כלל - מבחינת המדינה כל אזרח הוא יחידה קטנה שמייצרת מסים ושרותים, לכן המדינה מעוניינת למקסם (מלשון מקסימום) את מספר האזרחים המתפקדים. זה לא מוסרי, אבל זה עובד ויש תוצאת לואי מוסרית לעילא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:05, 10 בנובמבר 2012 (IST)

דיון מעניין מאוד. כל פיתוח של האנושות יכול להיקרא "טבעי", כי האדם פיתח אותו. לגבי רמת האלימות - באופן כללי, מצב של מדינות מקטין אלימות לעומת מצב של שבטים, ניתן לראות זאת בהיסטוריה - שבטים נוהגים להשמיד לחלוטין יריבים הרבה יותר ממדינות, ואפקט ההרתעה ושיתוף הפעולה בשבטים חלש מאוד יחסית למדינות. כמובן שאם בראש המדינה ניצב רוצח לא מוסרי (ויש גם כאלה) זאת בעיה חמורה שצריך לטפל בה. שים לב שמתוך מעל 200 מדינות שקיימות היום, מספר הדיקטטורים הרצחניים קטן מ-10. אפשר לקבוע שעם הזמן המדינות לומדות לקחים מהמציאות, ונעשות פחות אלימות. גם בעקבות שיא האלימות המצער של המאה ה-20, מדינות רבות מבינות את החסרונות שבאלימות ופועלות בהתאם בגיבוש ערכים ובפעולות. ראה למשל את ההתנגדות העולמית לפיתוח נשק גרעיני באיראן, שמאיימת בהשמדה על מדינת ישראל. להזכירך, העם היהודי הוא שבט שנאלץ להתמודד עם איומי השמדה מאז ומתמיד, ולכן מקנה חשיבות רבה למדינה ככוח הגנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם כשעלי גת מתייבשים הם מאבדים את סגולותיהם, או שעדיין אפשר להכין מהם מיץ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה:אני מניח שאפשר, כי כידוע, מיץ מעלי-גת נמכר בשנה האחרונה בפיצוציות בתחומי תל אביב, עד שנאסר למכירה על פי החוק. בנוסף, קיימים עלים אחרים אשר מיובשים, ובכך נשמרים, עם סגולותיהם, כגון צמחי תבלין שונים, עלי טבק, עלי מריחואנה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 23:27, 9 בנובמבר 2012 (IST)

כאשר תימני משתמש בגת הוא מוציא ממנה את כל המיץ. עלי גת יבשים יכללו פחות מיץ וכנראה גם פחות חומר פעיל. אולי קיימות גם סגולות וחומרים נוספים בעלים עצמם שיספיקו להכנת מיץ. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 11:13, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קראתי את קניבליזם (ביולוגיה), מרתק. האם זה נפוץ ביונקים טורפים? האם חתוליים או כלביים לדוגמה אוכלים את בני מינם? האם קיימת סיבה ביולוגית (ולא סוציולוגית) לחשוב שבני אדם "פטורים" מקניבליזם (מבחינה תרבותית אכילת אדם נחשבת לדבר נוראי). 109.67.189.96 20:45, 9 בנובמבר 2012 (IST)

כפי שכתוב בערך, יש מינים בהם התופעה נפוצה ויש מינים שלא. אצל חתוליים, כלביים והאדם - לא נפוצה. שתי סיבות אפשריות לדוגמה - קל להם יותר (יחסית) למצוא מזון אחר, ורמת התחכום הגבוהה שלהם (כולל קרבה רגשית) מעודדת מציאת מזונות אחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי על משהו מעניין. נגיד אישה תובעת מזונות על ילד שנולד מגניבת זרע. גבר מסרב תחילה ובדיקה מעלה שהוא באמת האב ושבאמת ההיריון הושג במרמה מכוונת. אם הוא אב וזה הוכח משפטית, אז יש לו זכויות על הילד? האם הוא יכול לדרוש מבית המשפט לגדל את הילד בתור אב ולמנוע מהאם העבריינית לתקשר עם הילד? 79.180.196.141 12:19, 10 בנובמבר 2012 (IST)

התינוק הוא אדם בעל זכויות בפני עצמו. אכן לאב יש זכות לראות את בנו, וסביר שבית המשפט יפסוק לו זכויות ביקורים. (במקביל לפסיקת מזונות לילד).

אך בקשר למשמורת - ישקול בית המשפט מה טובת הילד, ולא מה טובת האב או האם. בית המשפט לענייני משפחה יחטא בצורה קשה לתפקידו עם ישקול העברת משמורת של ילד רק כדי "להעניש" את האם. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 14:30, 10 בנובמבר 2012 (IST)

ומצד שני יחטא בתפקידו אם יעדיף להשאיר ילד עם אם עבריינית ולא עם אב חף מפשע, במקרה ושניהם מביאים רצון לגדל את הילד. לא? טובת הילד כוללת בתוכה להתחנך על ידי אנשים שומרי חוק ולא פושעים. אגב, האם במקרה כזה האם מחויבת לשלם מזונות על הילד? 79.182.214.24 14:38, 10 בנובמבר 2012 (IST)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184570,00.html

אם המקרה מגיע לביהמ"ש, הוא יפסוק בהתאם לחוק ולנסיבות המקרה. בכל מקרה, האחריות על אמצעי מניעה היא משותפת, ואם הגבר מעוניין לוודא שהפעילות לא תוביל להריון, הוא יכול להשתמש באמצעי מניעה בעצמו ולא רק לסמוך על השותפה. התוצאות של הריון לא רצוי יכולות להיות משמעותיות מאוד לכל הצדדים המעורבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כזה דבר שנקרא שמיעה פרודיאנית? והאם יש לזה מונח נרדף? 46.210.82.217 21:58, 10 בנובמבר 2012 (IST)

כן. איני יודע מה המינוח המקצועי. וגם קריאה פרוידאנית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:32, 10 בנובמבר 2012 (IST)

נאמר לי שמימד הוא מאפיין שכשלעצמו לא אומר כלום אך מהווה חלק ממערכת. זה נכון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממד הוא מימד בכתיב חסר. ראה ממד (פיזיקה) וממד (מתמטיקה). עוזי ו. - שיחה 01:09, 11 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי שאלתך מה זה מימד (פיזיקה), הכוונה היא למובן הפיזיקלי של מימד (עוזי היפנה אותך לערך המטפל במובן הפיזיקלי של מימד). אבל יש גם מובנים נוספים, כמו למשל: המובן המתמטי של מימד (וכדי להבין מהו מובן זה, היפנה אותך עוזי לערך נוסף המטפל במובן המתמטי הנ"ל), וישנו המובן הפוליטי של מימד (היתה פעם מפלגה ששמה מימד), ויש גם חברות כלכליות הנושאות שם זה. לגבי שאלתך מה זה מימד באופן כללי, ובכן כשמדברים על מימד באופן כללי, אז מתכוונים בדרך כלל למובן המתמטי של מימד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ליתר דיוק, "מימד" הוא כתיב שגוי של "ממד". --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:21, 13 בנובמבר 2012 (IST)