ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אם מדיניות הסמים של תאילנד כה נוקשה, איך זה שבכל מידרחוב תיירותי בבנגקוק ניתן לקנות כל מיני ג'לים ממריצים בכל דוכן מתנות כמעט שלך תדע מה יש בהם?

כמו כן, האם צמח הקאת חוקי בתאילנד? בחיפוש מהיר בגוגל לא מצאתי מידע על צמח הקאת ספציפית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.thaivisa.com/forum/topic/857938-thai-customs-seize-7-milion-baht-worth-of-contraband-from-parcels-and-air-freights/

הקאת לא חוקי בתאילנד. 129.69.140.138 14:36, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא מומחה גדול לתאילנד, אבל לדעתי יתכן שדווקא המדיניות הקשה מוכיחה את אזלת היד של המשטרה שם וכישלון הממשלה במיגור התופעה --האדם החושב - שיחה 04:01, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

כן אזלת היד או לא אזלת היד אני ואני מניח שגם אתה נסכים ללא עוררין שמוטב לכל אחד לא להסתכן שם עם שום חומר שמוגדר שם כסם מסוכן או סם שעשועי - לא קאת, לא קנאביס ולא שום דבר בסגנון זה שמדינות אחרות הסדירו בצורה בוגרת וראויה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למשל, אדם וזוגתו קיימו יחסי מין והיא לקחה גלולה נגד הריון והיה לה מחזור שבועיים או 3 שבועות אחרי הסקס. למה המחזור מונע היריון? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא לא "מונע" הריון, הוא מבטא את זה שאין הריון. הדימום של האישה הוא פליטה של רירית הרחם שנערכה לקבלת ביצית מופרית. אם יש הריון (כלומר ביצית מופרית נקלטה ברחם), הרירית לא תיפלט. אפשר לראות פירוט של העניין בערך וסת. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:09, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

קבוצה של אנשים גדולה ככל שירצו יכולים לקנות באופן חוקי וחופשי כלי יריה רבים. אדם עם מספיק תקציב יכול להתארגן לצבא חמוש יותר טוב מהמשטרה המקומית. ובכך למעשה להפוך לכוח גדול יותר מהמשטר הרשמי. שזה כמו פלוגות הסער בזמנו.

מה מונע זאת?

א. מאיזה מניע? ארה"ב היא דמוקרטיה ליברלית ולמרבית אזרחיה טוב לחיות בה. ב. נגד מי - המדינה, הפדרציה? ג. משטרת המחוז. ד. משטרת המדינה. ה. המשמר הלאומי ו. הצבא הפדרלי. ועוד רשויות אכיפת חוק מקומיות ופדרליות - לא חסרות כאלה בארה"ב. ראוהמצור בווייקו. שנילי - שיחה 07:45, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לפי הפרשנות השמרנית, התיקון השני לחוקה נועד למעשה ליצור מעין איזון כזה; הממשלה מוגבלת מלהפוך רודנית מפני שהיא יודעת שהיא עלולה להגיע לעימות מזויין עם אלפי ומיליוני אזרחים חמושים. במילים אחרות, ליצור מעין "מאזן אימה" בין הממשלה והאזרחים. המטבח - שיחה 13:57, 4 בנובמבר 2018 (IST)

הישנן, לפחות מאז מהפכת האינטרנט, מדינות בהן אין תעודת זהות כלל אלא רק דרכוון? (כלומר, הדרכון משמש הן כתעודת זהות והן כדרכון). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בארה"ב אין דבר כזה תעודת זהות. לרוב דווקא רשיון הנהיגה משמש כתחליף. eman • שיחה • ♥ 16:24, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_national_identity_card_policies_by_country#/media/File:National_ID_card_policy.svg

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להיפך ‏«kotz» «שיחה» 00:23, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

אנא הפננו המתעניינים בעוד מידע לערך רלוונטי או אנא, בנדיבות רבה שעליה רק אברכך, תן עוד כמה מילים למה אתה מתכוון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני רוצה להעיר גם בקשר לשאלה הכללית, שהמצב בישראל מנוגד לזה בארצות הברית. בעוד בישראל יש רישום אוכלוסין מדוקדק שנמצא כעת במגמה להוספת המאגר הביומטרי, בארצות הברית עדיין אין חוק המחייב את האזרחים להירשם במרשם אוכלוסין ולשאת מסמכים מזהים. למרות שבפועל כפי שצוין לעיל מרבית האזרחים מחזיקים ברישיונות נהיגה או מסמכים דומים המהווים דה פקטו אלטרנטיבה לתעודת זהות. --האדם החושב - שיחה 04:08, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

לגבי הת"ז דה פקטו שם, לדעתי זה בעיקר ה-Social Security Number. ראובן מ. - שיחה 17:16, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

בכל פעם שאני מוציא חשבונית באיזה שהוא אתר הוצאת חשבונית דיגיטלית, צוות האתר דורשני לשלם תשלום שנתי על "חתימה דיגטילית". זה לא חרטא ברטא? מי דורש את זה בכלל? רשויות המס? זה נראה לי כמו סתם ניסיון לסחוט כסף מהאזרח !!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם הדבר אפשרי? כלומר, בהנחה שהבנק שלי הוא בנק בין לאומי כמו Paypal ובהנחה שהקבלות שאני מוציא הן קבלות שמונפקות ישירות על ידי ללא תלות ברשות מס כל שהיא וללא חתימה דיגיטלית (ובהנחה שאני גר בשכירות). האם הדבר אפשרי כיום ב-2018, כלומר האם הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת מצב כזה במידה ואני אכן נע בין מדינות שונות ולא רואה את עצמי כאזרח מדינה כל שהיא?

מה יכול להיות מכשול משמעותי לכך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

השאלה מתייחסת בעיקר לעולים הן ותיקים והן חדשים --האדם החושב - שיחה 05:02, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

אפשר טיפ מנצח? או אולי שניים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

במערכון "המצפן" של ניקוי ראש, מוזכרת רשימת גופים שאנשים ממצפן "ערקו" אליהם. לא זיהיתי את כולם, וגוגל לא תמיד עזר. הארגונים והאידואלוגיות שהוזכרו הם: טרוצקיסט (טרוצקיזם), מאו, "מאבק", "ספרטקוס", "חזית האדומה", ברית המהפכנית, למפרטיסט, אוואנגרד. אלה שיש להם קישור הם, כמובן, אלה שזיהיתי, אבל אשמח להסברים או קישורים לערכים עבור היתר. Eyalweyalw - שיחה 16:04, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

ברית הפועלים (אוונגרד), החזית האדומה שושושושון - שיחה 09:18, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מה משמעות ומקור הדם של הרחוב "הטית זין" בתל אביב?

לפני שאתם מוחקים את השאלה בגלל "קללות"- תבדקו, זה שם אמתי של רחוב בתל אביב. השאלה היא מה המשמעות האמיתית של השם.

מתוך ויקיטקסט: הט"ז: מהרחובות ששמם קשור בתקומת ישראל ובמלחמת העצמאות. לזכר 16 מחברי ההגנה שנהרגו בקרבות מלחמת העצמאות ליד מושב עטרות וליד נווה יעקב מצפון לירושלים. שיירת תגבורת לשני היישובים, שנשלחה ב־24 במרס 1948 אחרי שנהדפו התקפות ערביות אחדות על המושבה נווה יעקב, נתקלה במארב ליד שועפט וכל לוחמיה נהרגו. הדרך ליישובים נחסמה. כוחות הליגיון הערבי תקפו שוב, בעזרת משוריינים, ונהדפו. הנשים והילדים פונו ב־10 במאי; ב־17 במאי נטשו גם הלוחמים. שני היישובים נשארו בשטח ירדן עד מלחמת ששת הימים. אגסי - שיחה 02:12, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

קראתי בספר כלשהו שיש סוג מסוים של עכבר עם מנגנון מיוחד, המפריש חומר בעת ההזדווגות שגורם לנקבה הרה מעכבר אחר להפלה מיידית. משום מה לא מצאתי בחיפושים בעברית בגוגל שום חומר בנושא. האם יש למישהו מידע על יצור כזה? בשביל למנוע תשובות בסגנון "הספר הוא ספר פנטזיה", אציין שמדובר בספר של מתמטיקאי ישראלי חשוב. האדם החושב - שיחה 05:27, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא מכיר מנגנון בדיוק כפי שמתואר ולא מצאתי בחיפוש מהיר, אבל ייתכן שזה קיים. אני כן מכיר שני מנגנונים דומים: ראשית, נקבות לפעמים מפילות את ההריון אך ורק כתוצאה מן הריח של זכר אחר, אפילו ללא הזדווגות. יתרון השרידה בהפלה כזו היא שזכר אלפא חדש עלול להרוג את צאצאיו של הזכר הקודם לאחר שיוולדו, ואם כך בחשבון האבולוציוני עדיף לנקבה להפיל אותם עוד לפני הלידה ולהכנס להריון מהזכר החדש. התופעה הזו נמצאה בעכברי מעבדה וכן במינים אחרים של מכרסמים ובחיות נוספות כגון אריות. היא נקראת אפקט ברוס(אנ'). שנית יש את המנגנון ההפוך של מחסום וגינלי(אנ'): נוזל הזרע של הזכר מכיל חלבונים שמתקשים בנרתיק של הנקבה ויוצרים מחסום המונע את הפרייתה על-ידי זכר נוסף. המנגנון הזה קיים במינים שונים ומוכר היטב בעכברים מצויים ובעכברי מעבדה, שם הוא משמש את המטפלים כדי לציין את יום 0 להריון. H. sapiens - שיחה 16:35, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

קראתי במקום כלשהו שבראשית ימי הציונות מורים רבים שלימדו בבתי הספר בארץ היו תושבי חו"ל, ולכן ימי אסרו חג בארץ היו בשבילם יום טוב שני של גלויות, כך שהם לא יכלו ללמד בימים אלו, ושזוהי הסיבה ההיסטורית שגרמה להתקבעות ימי החופשה המיותרים הללו. האם יש לזה תימוכין היכנשהו? אם לא, האם למישהו ידועה סיבה אחרת לחופשות במערכת החינוך באסרו חג?

רוב תודות ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתשרי ה'תשע"ט • 11:11, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

בתור השערה - יש כאלה שזקוקים ליום הזה 'להתאפס' אחר החג. בנוסף, בסוכות היום הזה יכול לשמש לפירוק הסוכה, ובפסח להתארגנות מכלי פסח לכלי חמץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לי תיק עוסק פטור שנפתח לפני 4 שנים לערך ובכוונתי לעזוב את המדינה לחלוטין כולל ביטול תושבות (אינני מעוניין לפרט מעבר לכך על עצמי) אך חשוב לי לשאול האם לדעת המומחה יש טעם לסגור את התיק ה"עוסק פטור" (אם זה לא משנה אם לסגור או לא, אני מעדיף שישאר פתוח כי זה פשוט לא משפיע עלי בשום צורה אם הוא פתוח או סגור). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב גרטרוד עליון זכתה בפרס נובל לרפואה ב-1988, למרות שמעולם לא החלה בלימודי דוקטורט, ועשתה את מחקריה שזיכו אותה בפרס בחברת תרופות. האם יש עוד זוכים כמותה בעשורים האחרונים? דב ט. - שיחה 16:04, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מניח שהכוונה היא בתחום מדעי, כי אחרת יש נובל לשלום ולספרות ששם לרוב אין תואר אקדמאי. אז ככה: קושי טאנקה (Koichi Tanaka) קיבל פרס נובל לכימיה ב-2002 ובאותה השנה קיבל דוקטור לשם כבוד, כלומר לא היה לו תואר מתקדם לפני כן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:04, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

אכן מדעים, כתבתי בכותרת. תודה. הוא אפילו ללא תואר שני, בניגוד לגרטרוד עליון. דב ט. - שיחה 17:42, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

בלי דעה פוליטית לכאן ולכאן, רק מבחינה מספרית נטו: האם אחוז חולי האיידס בקרב הקהילה האתיופית בישראל גובהה מהממוצע? באילו מספרים מדובר? שואל השאלות - שיחה 16:57, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

התשובה אמורה להמצא בפרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה. עוזי ו. - שיחה 19:42, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

א. כן.

ב. המספרים המדויקים חסויים, אך הנתונים הגלויים מאפשרים להעריך חסם עליון שלהם. נכון לשנת 2010 חיו בישראל 1805 ישראלים נשאי HIV שנולדו באתיופיה (ראה בתחתית עמוד 4 משמאל). בכל אחת מהשנים 2012-2017 אותרו כארבעים נשאים חדשים שהם אזרחים ישראלים שנדבקו במדינות אנדמיות לנגיף (ראה תרשים 2 ומקרא טבלה 2 מעליו). בשנת 2011 אותרו כמאה וחמישים נשאים חדשים שנדבקו במדינות אנדמיות לנגיף, ומתרשים 2 האמור ניתן להניח כי כ-140 מתוכם אינם אזרחי ישראל. בהנחה שמרנית כי כל הנשאים ילידי אתיופיה משנת 2010 שרדו עד שנת 2017, ואם נתעלם מישראלים שנדבקו בנגיף במדינות שאינן אתיופיה, ניתן להסיק כי בסוף שנת 2017 חיו בישראל לכל היותר 2055 אזרחים ישראל נשאי HIV שנולדו באתיופיה (1805 + 6*40 + 10). זאת לעומת כ-2600 נשאי HIV בלתי מאותרים בישראל ובסך הכל כ-10,050 נשאי HIV שחיו בישראל בסוף 2017 [1].

ג. למותר לציין כי כל העולים מאתיופיה עוברים בדיקת נשאות ל-HIV עם הגיעם לישראל. ועדת גרין המליצה להקים מאגר נתונים דומה עבור נשאי HBV ו-HCV, נגיפים הגורמים לתמותה מדלקת כבד נגיפית בהיקף גדול פי 3 מאיידס ([2]). ככל הידוע לי המלצות אלה לא יושמו עדיין, ומנגד תועדו בישראל מקרים של אנשי סגל רפואי שהדביקו בשוגג את מטופליהם בנגיפים קטלניים אלה.

ד. בשעתו ביקשתי מד״ר זהר מור לחבר עבורנו ערך על איידס בישראל ולשקם את הערך על פרשת הדם. הוא שלח לי טיוטה נהדרת של ערך על איידס בישראל ומאז היא שוכבת אצלי כבר חמש שנים כאבן שאין לה הופכין. אשמח אם תרצו לטפל אותה. שבוע טוב, ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 15:55, 4 בנובמבר 2018 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

אני חסר בית. פקחים של עיריית ת"א פינו שלא כדין ובחוסר סמכות אוהל שהצבתי כדין בפארק הירקון, תוך מיטוטו עליי ומשיכתו בפראות בשעה שאני בתוכו. תלונה שהגשתי למשטרה נסגרה ללא חקירה מחוסר אשמה, והפרקליטות דחתה את עררי על ההחלטה. לשיטתם, אף שככל הנראה חרגו הפקחים מנהלי העירייה, טיב התלונה להתברר במישור המנהלי, ולא התגבש חשד לפלילים. נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי" קובע מפורשות כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".

אשמח אם תסבירו לי זאת. איפה כתוב שלפקחי עירייה יש פטור מעבירת תקיפה הקבועה בחוק העונשין?

תודה. Akmin6070 - שיחה 18:25, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

בקישור הראשון אתה מכנה עובדי עיריה, בשמם, "עבריין" ו"ביריון", בשעה שהגורמים המוסמכים שאליהם פנית דוחים את הטענות. זוהי הוצאת שם רע שאתה עלול להתבע בגינה לשלם סכומים לא מבוטלים. אני לא חושב שוויקיפדיה צריכה לתת לזה יד. עוזי ו. - שיחה 22:10, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

האם יש מקום בתנ"ך שממנו משתמע בצורה חד-משמעית (ללא העזרות בפירושים חיצוניים כמו תורה שבע"פ) שיהוה זה אלוהים? --176.230.125.133 20:01, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

המקום הראשון שהשם יהוה מוזכר בתנ"ך הוא בפסוק הבא: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם." (בראשית, ב', ד') האדם החושב - שיחה 21:15, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

למעשה, 40 פעמים בתנ"ך מוזכר הצירוף 'יהוה אלהים' • פּ‏ִירֵאוּס § שיחה • 00:13, 20 בדצמבר 2018 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

אני מחפש את השם של הזרם ביהדות. המאפיינים שלו הם: גברים לבושים בכיפה לבנה גדולה על כל הראש, פאות ארוכות לא מגולגלות, השמעת מוזיקת טרנס מתוך מינוונים וריקודים מודרניים.

מקווה שאני לא מבלבל בין קבוצות שונות באותה השאלה. תודה 213.55.184.187 22:57, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

זה הנחנחים. ראה חסידות ברסלב#פלג הננחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 23:00, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

מסכים עם התשובה על הננחים, אך רוצה להוסיף שתופעות מעין אלו קיימות גם בקרב יהודים שלא תמיד משייכים עצמם לקבוצה מסוימת חלקם חובבי ז'אנר ונוסח קרליבך הנפוצים יותר בארצות הברית. מה שגרם לכך שהוצמד להם הכינוי חבקו"ק דהיינו חסידי חב"ד ברסלב קוק וקרליבך. מדובר במעין היפים יהודים התופסים את היהדות בצורה רומנטית וכמו מרבית סוגי ההיפים אין להם קהילה הומוגנית של ממש. האדם החושב - שיחה 00:56, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב מהי העדות המוקדמת ביותר להגעת הכתב ללבנט ? יש ממצא שמקדים את ארכיון העיר אבלה (אפילו קטן) ? ומה לגבי שימוש בהירוגליפים מצריים ?

Danny lost - שיחה 17:51, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

עד כמה שזכור לי, הכתב העתיק ביותר הומצא בשומר. אני לא בטוח שזה כלול בהגדרת ה"לבנט". אם לא אז במצרים. גילגמש • שיחה 20:50, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

אלפבית פרוטו-כנעני. 5.102.236.72 12:44, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מישהו יכול להסביר בבקשה למה מתכוונים כאשר אומרים "פתיחת צ'קרות"? 213.55.176.224 01:39, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

זהו מצב "רוחני" או מנטלי ביוגה ובמיסטיקה ההודית בכלל, המתאר שיחרור של חסימות רוחניות ומנטליות באזורים שונים בגוף ופתיחתם לאנרגיות "חיוביות" האדם החושב - שיחה 12:09, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

הבנתי שזה מהצב אך מדוע בעצם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מישהו טוען "לא קיים חייזר ממערכת שמש אחרת שמדבר בספרדית, עד שתוכיח לי אחרת".

האחר טוען "כן קיים חייזר ממערכת שמש אחרת שמדבר בספרדית, עד שתוכיח לי אחרת".

האם הטענות שקולות מבחינה לוגית? כאילו ברור לקורא שהמקרה שהחייזר כן קיים נשמע אבסורדי. אבל מבחינת הוכחה פורמלית הרבה יותר קל להפריך את הטענה שהוא לא קיים וכמעט אי אפשר להפריך את זאת שהוא לא קיים. 213.55.176.224 15:53, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא מבין גדול בתחום אבל ועל כן קח את דברי בעירבון מוגבל. על פניו רצוי להכניס למשוואה גם את הסבירות לקיומה של כל אפשרות. בנוסף, מי שרוצה לחייב קיום של דבר שאינו לפנינו חלה עליו חובת ההוכחה וממילא טיעונו פחות שקול כל עוד והוא לא הוכח. האדם החושב - שיחה 16:00, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

כמוכן לוגיקאי ידוע (אחד שמרבים דווקא לצטט אותו לשווא, אבל זה דווקא משהו שהוא אמר) נתן פעם דוגמה של קנקן תה בחלל בהקשר דומה. כאשר משהו מספיק לא סביר, נטל ההוכחה עובר לצד הטוען. בפרט: חייזר שמדבר זה כבר משהו שלא מובן מאליו: למה שצורת התקשורת בינם לבין עצמם תהיה דווקא בגלי קול שעוברים באוויר בתחום התדירויות שהאוזן האנושית קולטת? וכמובן שהוא לא ידבר ספרדית אלא לטינית, ארמית או כל שפה עתיקה אחרת כי הוא דגם אותנו מזמן (בהנחה הנדיבה ש־). Tzafrir - שיחה 21:03, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

נטל ההוכחה זה מושג משפטי בעיני. כשמדברים על הוכחות, מה שלא ניתן להוכיח הוא לא מוכח, ושאלת הנטל לא רלוונטית. בהתייחס לשאלה המקורית, החייזר הזה קיים, או שאינו קיים, בין אם אני אוכיח את זה ובין אם לא. הטענה שהוא קיים עד שאני אוכיח אחרת היא רלוונטית לבית משפט, אם בכלל, לא למציאות. כשמדברים על בניה של תפיסת עולם, אי אפשר להתייחס כמעט לאף שאלה ברצינות מבלי להשתמש בהנחות, בכלי עבודה אפריורים ובקומן סנס, שכידוע הוא מאוד לא קומן. הבחור שטען על הבחור דובר הספרדית עשה זו מסיבה כלשהי, והסיבה הזו היא מהותית לקביעת תפיסת עולם קוהרנטית ביחס לקיומו או אי קיומו של החייזר. משל קנקן התה הוא משל אווילי שמטרתו להגחיך תפיסות עולם אחרות, תוך שימוש בהנחות יסוד שאינן קימות. מהותית,כפי שהראו הפילוסופים, כל השיטה המדעית היא קנקן תה אחד גדול. משה פרידמן - שיחה 21:51, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

והתה שבו די פושר... אביתר ג' • שיחה • תרומות • א' בחשוון ה'תשע"ט • 16:03, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

האם אורנה ברביבאי היא האישה שנושאת את הדרה הגובה ביותר בעולם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:08, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

רחוק מכך, בצבא ארה"ב היו ויש בעלות דרגה מעל לרב אלוף( גנרל ארבעה כוכבים). שנילי - שיחה 18:14, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

יש נשים בתפקידים אלו? אפשר דוגמאות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:26, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

ראה בוויקיפדיה באנגלית General ובגוגל בכלל High rank female. שנילי - שיחה 18:46, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא חושב שאפשר לענות על שאלה כזאת כי מעל דרגה מסוימת אין שוויון בין דרגות. אני לא חושב שדרגת רב אלוף שקולה ל lieutenant general. מדובר גם בתפקיד. לכן, יש להשוות תפיקידים ולא דרגות. מה שכן, היו נשים שהנהיגו צבאות שלמים אני חושב שהדוגמה הכי מפורסמת היא בודיקה מהעת העתיקה. גילגמש • שיחה 20:48, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מדבר על דרגות נטו ולא על תפקידים. ועל התקופה המודרנית, לא היסטוריה עתיקה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:12, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

w:Chris Whitecross נושאת דרגת לוטננט גנרל שהיא דרגה שמקבילה בעיקרון לדרגת רב אלוף אך בפועל הדרגה השנייה בסולם הדרגות בצבא קנדה (ולכן מקבילה לדרגת אלוף). לw:Gina Reque Teran (שפיקדה על היחידה שלכדה את צ'ה גווארה) יש דרגת גנרל בצבא בוליביה (אולם נראה לי ששם יש פחות דרגות) ולפי הערך עליה היא ראש מטה הצבא, אולם היא לא נזכרת בערך w:Bolivian Army. יש גם דנית בשם w:Jette Albinus שנקראת בערך עליה „General״ אבל לא ברור לי מהי הדרגה: האם בריגדיר גנרל או פיקוד על w:Home Guard Command (Denmark) (באותו הערך מוזכר שם שונה של מפקד). Tzafrir - שיחה 06:43, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

לא ברור לי מהי המשמעות של "דרגה נטו". דרגה היא מכשיר להבדלה בין סמכויות של חיילים. אני לא מבין איזה מובן יש לאמירה שרב אלוף היא דרגה מקבילה ללוטנט גנרל, למרות שאני מכיר את ההקבלה הזו. לא מבין את המשמעות של ההקבלה. משה פרידמן - שיחה 19:18, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

1. האם עסקת AIRBNB מחוץ לישראל היא תמיד במבטע המקומי באותה המדינה או שמא בדולר בלבד? (בשימוש בתוך ישראל טווח המחירים הוצג לי בדולרים).
2. אם אני מחייב כרטיס חיוב שקלי-דולרי במדינה שאיננה ארה"ב (נניח, ארגנטינה) לשכירת יחידה דרך AirBnb, האם תהיה עמלת המרה תיגבה מצד חברת האשראי שלי, מצד החברה המקומית, או אולי משתיהן יחדיו? אני מניח שהתשובה תלויה בסוג הכרטיס אך אולי אני טועה.

109.64.103.8 19:03, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

ניתן לשנות בהגדרות איזה מטבע אתה רוצה שיוצג לך. זה גם המטבע בו אתה מחיוב. הסכום שאתה רואה כשאתה מבצע את העסקה (אם זה בשקלים) זה הסכום בו תחויב. העמלה כבר בפנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:11, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

קורבוס, אם כך אז בכדי שלא כל פעם אחויב בהמלת המרה (חד צדדית או דו צדדית) הכי טוב זה פשוט לקנות כרטיס נטען במטבע המקומי בסניף דואר של המדינה הנתונה (בהנחה וישנו) ובכך לחסוך כל סיכון של עמלות המרה, לא? 141.226.73.72 15:27, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

עצם קניית הכרטיס במטבע מקומי כבר תדרוש ממך עמלה: הרי אתה צריך להמיר למטבע מקומי בשביל לרכוש. ולפעמים אם אתה מושך מזומן, אז גם עלמה על משיכה (תלוי בכספומט המקומי ובהסדר בין הבנקים השונים). בכל אופן, תנסה אתה ניסוי הבא: בדוק באתר של אייר-ב.נ.ב עלות דירה כשזה רשום לך בשקלים. בדוק את אותו המקום כשאתה מחליף למטבע מקומי. תשווה ותשאל אם ההבדל הזה שווה לך להתעסק עכשיו. רוב הסיכויים שההבדל יהיה מסדר גדול של 2-3% מהעסקה. לרוב מדובר בכסף קטן מאוד ביחס לטיול עצמו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:22, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מטייל בין דירה לדירה עד השתקעות במקרה זה :) האמת שבכוונתי לשכור ב AirBnb דרך כרטיס חיוב בלבד (אלא אם לא תהיה לי ברירה וזה יהיה חייב להיות מזומן). 141.226.73.72 15:27, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

AirBnb הוא אתר אמין למדי, ככה שאין סיבה לחשוש לרכוש ממנו עם כרטיס האשראי. לא יודע אם ניתן להשתמש במזומן ואני לא חושב שקיימת סיבה אמתית להעדיף לרכוש כרטיס נטען מקומי. אם אתה חושב שתצליח לחסוך על עמלות במקרה שתרכוש את זה במטבע מקומי, אז אני חושב שאתה טועה בגדול (רכישת המטבע המקומי תעלה לך יותר). Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:06, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

אינני חושש מהונאת אשראי ב AirBnb, אני חושש רק מעמלות המרה גבוהות, חד צדדיות או דו צדדיות.

לגבי מטבע מקומי - התכוונתי לכך שאגיע עם סכום כל שהוא של מטבע מקומי מישראל ובמדינה האחרת אטען כסף זה בסניף דואר מקומי בכרטיס חיוב נטען בהנחה וישנו, ואז אשלם עימו ב AirBnb במטבע מקומי. מה דעתך? 141.226.73.72 17:37, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

הרעיון של להגיע עם המטבע המקומי הוא טוב, הרעיון של להטעין איתו כרטיס מקומי -לא. עניין הוא שאתה משלם עמלת העברה בכל מקרה שהוא. גם כשאתה מזמין את מט"ח דרך הבנק שלך בישראל - אתה לא משלם לפי השיעור הרשמי, אלא כמה אחוזים מעל (כי הבנק רוצה להרוויח). לא מציגים לך את זה ישירות אלא הסכום "נבלע" בהזמנה. אין לך דרך לברוח מזה. כשאתה מטעין את הכרטיס המקומי, קיים סיכוי שהם יקחו איזשהו תשלום על השירות (כי החברה שלהם לא עובדת בחינם) וככה אתה משלם חיוב כפול. רוב הסיכויים שלשלם בשקלים ישירות באתר ידרוש את העמלה המינימלית. ובכלל, אתה בטוח שהסכומים שבהם אתה מתעסק מצדיקים את ההתעסקות? יכול להיות שאתה דן בסופו של דבר ב20-30 שקלים הבדל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:42, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

עשיתי קצת גוגל ומצאתי את זה. הטענה היא שעד ספטמבר 2018 האתר גבה 3% עמלה על המרת מטבע (כלומר בהזמנה ב1000 שקלים שילמת 1030 שקלים), אבל עכשיו לא גובים זאת יותר (גם ככה יש עמלה לאתר עצמו). Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:47, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

אין לי כמעט נתונים על עמלות המרה מלבד זה שהבנק שלי בישראל גובה 2.5% על כל חיוב של כרטיס הויזה-דיירקט הנטען שלי בדולר אמריקני (אינני יודע אם האחוז זהה לגבי מטבעות אחרים) או מה לגבי כרטיסים דומים במדינות אחרות ולכן קשה לי להכריע לגבי גובה עמלות ההמרה בהקשר זה.

אולי בכלל מוטב לי לטעון כרטיס נטען מקומי במטבע המקומי (שאינו USD) ואז לכוון את AirBnb למטבע המקומי גם כן ובכך לחסוך כל עמלת המרה מלבד זו של סוכנות הציינג'בישראל). בכל מקרה, נחמד לדעת ש AirBnb ביטלו עמלת המרה לכשיש בה צורך (שכנראה התמזגה עם העמלה הכללית שלהם). 141.226.73.72 19:33, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

מעבר לתשבותיו הטובות של קורבוס אוסיף זאת: AirBnb היא אפליקציה אשר מיסדייה אמריקניים ומשרדיה בארה"ב. סביר לי להניח שבעל השליטה בחברה הוא אמריקני ומסיבות אלה החיוב הסופי שלה הוא בדולר אמריקני (למיטב הבנתי החיוב ב AirBnb הוא אכן דולרי) ולכן כלל כרטיסי החיוב הבין לאומיים יתאימו, לא משנה אם הכרטיס ייטען בשקלים חדשים או בכל מטבע אחר שאינו דולר ואחר כך תתבצע המרה לדולר

אם לפלוני יש כרטיס בשקל חדש או בכל מטבע אחר שאינו דולר אמריקני, מוטב שישאל עצמו מהי עמלת ההמרה (או עמלות ההמרה) שיגבו לו בכל פעם שיחייב כרטיס כזה ברכישה דולרית ב AirBnb. כאן צריך להיזהר מעמלת המרה גבוהה שיכולה להיות למשל גם 2.5% מהעסקה בלי קשר לעמלת השירות של AirBnb עצמה.

אולי שווה לרכוש כרטיס נטען דולרי בלבד (כרטיס שנטען רק בדולרים ולא בשום מטבע אחר ועמלת ההמרה תיתכן רק חד פעמית אם טוענים אותו לא בדולר) ואם זה משתלם זה יהיה לדעתי הכי טוב ל AirBnb - בתנאי והם עובדים עימו; כרטיס כזה מציעה למיטב ידיעתי חברת Western Union (בקצרה WU) ומותג הכרטיס נקרא Netspend שהוא למעשה סוג של כרטיס MasterCard נטען (prepaid) שניתן לקנותו לפחות בחלק מסניפי Western Union בעולם או להזמינו מאפליקציית האינטרנט שלה הביתה.

אישית לא ניסיתי אך משיחה עם איש תמיכה של AirBnb הבנתי שהם מכבדים באופן כללי כל כרטיס Visa או MasterCard ולכן לא אמורה להיות בעיה עם כרטיס NetSpend של WU (גם ממש לא סביר שתהיה כי שני אלו חברות בין לאומיות רחבות היקף).

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב היכן אני יכול לראות רשימה של הרשימות המתמודדות לבחירות לרשויות המקומיות בישראל השנה ואת הרשימות עצמן (של האנשים המתמודדים בהן) באופן דומה לרשימה הזו מהבחירות לכנסת העשרים? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:06, יום ראשון בשבת, כ"ח בתשרי ה'תשע"ט (IDT).

טבע מייצרת בקבוקוני פרצטמול (אקמול) כחולים של 50 טבליות לבנות מבריקות. מוצר שמניסיוני הוא נוח לשימוש, טבליות במרקם נעים וטעם נייטרלי - אחלה שילוב של רכיבים בלתי פעילים.

אני תוהה, למה הם לא מייצרים בקבוקוני אספירין (ירוקים נניח) בקונפסט דומה? זה מוצר שהיה יכול מאד להצליח לדעתי (והיה נוח משמעותית לשימוש מטבליות אספירין באריזות מלבניות בתוך אריזות מתכתיות מלבניות)...

אני כתבתי להם על זה אימייל למלחקת השיווק (שאני יודע שהם גם קיבלו אך טרם ענו לצערי) אך הייתי שמח בכל למקרה לדעת המומחה למה הם לא מייצרים מוצר כזה. אולי חברת BAYER שמפתחת אספירין עשתה איתם הסכם כל שהוא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חברת באייר מחזיקה את הזכויות (וגם זה רק בבחלק ממדינות העולם) על השם Aspirin לתרופה אספירין (אולי גם על השם „אספירין״ בעברית? לא בדקתי). אבל אין שום מניעה משיווק תרופה עם אותו חומר פעיל (חומצה אצטילסליצילית), ויש אכן לא מעט כאלו: [3]‏, [4]. זוהי תרופה גנרית כבר בערך מאה שנים. אני לא נכנס לשיקולים של חברת טבע, אבל זה כבר שוק צפוף. Tzafrir - שיחה 06:10, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

קראתי פעם שרוב קורבנות אוושוויץ לא היו יהודים, אבל אני רואה שגם לפי ויקיפדיה העברית וגם לפי ויקיפדיה האנגלית הרוב המוחלט דווקא כן היו יהודים. מישהו יכול להאיר את הנושא?--141.226.122.117 17:02, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

באושוויץ-בירקנאו נרצחו יותר מ -1,100,000 יהודים, 70,000 פולנים, 25,000 סינטי ו-רומא וכ -15,000 שבויי מלחמה מברית-המועצות וממדינות אחרות. תורגם מהאתר של יד ושם בגרמנית. 129.69.140.138 14:30, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה רבה.--141.226.122.117 00:29, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

האם מדויק לדעת המומחה להגיד שסלט גזר עם פפריקה ותבלינים וגם שמן ומיץ לימון טובים (מכונה בישראל לרוב "סלט גזר מרוקאי") הוא מן המאכלים הטיפוסיים הבריאים ביותר לעייניים כי הגזר ככלל עשיר בבטא קרוטן ולוטאין (lutein) והפפריקה ככלל עשירה בזיאקסנטין (zeaxantine)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי ההפך Shannen - שיחה 07:59, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה רבה !!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://sites.google.com/site/webquestpharm/glossary/adrenergicdrugs

חומרים אדרנרגיים הם עשרות חומרים המשפיעים על המוליך העצבי נוראדרנלין או אפינפרין - מגבירים או מורידים את השפעתו.

קבוצת הפנילאתילמינים והאמפטמין ונגזרותיו בתוכם, היא חלק מעשרות החומרים האדרנרגיים המשחררים את הנוראדרלנין או האפינפרין. ראו בוויקיפדיה האנגלית רשימת החומרים האדרנרגיים. לרוב החומרים האדרנרגיים כולל אמפטמינים יש פרט לאפקט האדרנרגי, השפעות נוספות, על מוליכים עצביים אחרים. Ewan2 - שיחה 01:20, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

יש לי מכשיר Huawei Y5 2017 ומשום מה אני לא מוצא את ההגדרות של otg כדי שיהיה אפשר לחבר לאנדרואיד כרטיס און קי, עזרה? מישהו?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מה ההיגיון בסגירה של המדינה לגמרי (לפחות מבחינה אזרחית) למשך יום שלם? מה עם האזרחים שהם מוסלמים/נוצרים/אתאיסטים או כל הגדרה דתית אחרת שלא מחייבת אותם לשמור על מצוות יום כיפור? האדם החושב - שיחה 16:09, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

כי זאת מדינה יהודית... את אותה השאלה אפשר להרחיב לחנויות בשבת, תחבורה ציבורית בשישי בערב ועוד. הממשל כופה על האזרחים משמעת שרובם לא מעוניינים בה.

מה שמוזר בעיני שבניגוד לנושאים האחרים שיש לפחות עיסוק בהם (ללא הצלחה מרובה...), על יום כיפור אף אחד לא מדבר. למה? האדם החושב - שיחה 16:19, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

כי הרוב במדינה לא רוצים שיהיה פתוח ביום כיפור, לא שהם רוצים שיהיה סגור - אין רצון שיהיה פתוח. וכנ"ל לגבי שבת לרוב האנשים גם אם זה נראה להם כפייה דתית וכו' הם מעדיפים את המצב הקיים משינוי דפוסי העבודה במשק שאולי יפגע בהם.

פרשנות מוזרה בהחלט, שגם סותרת את המציאות. רוב הסקרים מצביעים על כך ש 70-75 אחוז מהציבור בישראל בעד תחבורה ציבורית בשבת. ראה כאן, כאן, כאן, כאן. קיימת דרישה ציבורית גדולה מאוד לתחבורה ציבורית בימי מנוחה. ספציפית יום הכיפורים הוא עולה פחות לתודעה כי מדובר ביום בודד בשנה בזמן שקיימים שיבושי תנועה קבועים יומיים בשבוע. פשוט קיום דרישה בציבור ועניין ציבורי רב בנושא מסוים לא משחק תפקיד גדול מדי בקבלת החלטות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:49, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

בניגוד לשבת, למשל, יום הכיפורים הוא יחסית קונצנזוס. אין, למיטב ידיעתי, חוק שאוסר נסיעה ברכב - ובכל זאת, הכבישים ריקים למעט שירותי חירום. פסח ושבת (שבולטים בכך שהם כוללים פלישה לזכויות הפרט של הסביבה, בניגוד לחנוכה למשל) בפירוש אינם בקונצנזוס, וגם חוקים שונים ומשונים (איסור מכירת חמץ) לא מצליחים לכפות את צוויונם על כלל האוכלוסיה, אבל יום אחד בשנה נותר בקונצנזוס. Eyalweyalw - שיחה 17:47, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

כשאתם מדברים על קונצנזוס, אתם מתעלמים מכל מי שלא מגדיר עצמו כיהודי וחי במדינה. האדם החושב - שיחה 20:42, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

קונצנזוס מטבעו עוסק ברוב, הכולל בתוכו קבוצות שבדרך כלל אינן שותפות לדרך, כך שהערתך אינה רלבנטית. אילן שמעוני - שיחה 00:32, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

שלום! אני רוצה להעתיק מתיקיה אחת לאחרת את כל הקבצים בעלי מאפיינים מסויימים (סוג קובץ, תאריך). ב-Windows אני פשוט פותח את סייר הקבצים, בוחר את התיקיה, מבצע חיפוש לקבצים הרצויים, ומעתיק אותם. איך עושים ב-DOS העתקה כזו? תודה. 109.160.155.212 19:01, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

ראו כאן. בעיקר שימוש ב'*' וב-'?'. Shannen - שיחה 14:21, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה רבה! האם יש דרך להעתיק רק את הקבצים שנוצרו בתאריך מסויים? 109.160.155.114 05:19, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

בלינוקס זה די פשוט. כאן תצטרך להשתמש ב-forfiles. ‏ Shannen - שיחה 14:37, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

עזרת לי מאוד. כשהגעתי להעתיק קובץ, שאורך מחרוזת ה-path שלו גדול מדי, הוא לא היה מועתק. לא ידעתי איך למצוא קבצים אלו לפני ההעתקה. בהסבר של הפקודה forfiles ראיתי שאפשר להציג רשימה של נתיבי הקבצים. המון תודה! 109.160.155.114 06:42, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

האם היה בכלל דיון בשמה של המדינה? למה ישראל ולא יהודה או פלסטינה או ציון?

שמה של ארץ ישראל המנדטורית היה "Palestine" באנגלית, בערבית "فلسطين" - בעברית נהגה "פלסטין" ו"פַּלֶשְׂתִינָה–א"י״ בעברית. תוכנית החלוקה חילקה את השטח הזה למדינה יהודית, מדינה ערבית ושטח בינלאומי (בעיקר סביב ירושלים). השם „פלשתינה״ כאמור לא היה מועדף על יהודי פלשתינה–א"י (שהתעקשו להוסיף לו בעברית שם נוסף). כלל לא היה ברור שירושלים תהיה חלק מהמדינה: היא לא הוכרה כחלק מהמדינה והייתה מנותקת משאר הארץ (במהלך חודש אפריל הצליחו ליצור רצף לרוב השטחים המנותקים וחוץ מירושלים נותרו רק מאחזים מנותקים ספורים. חלקם פונו או נכבשו בערך בזמן הכרזת המדינה. ירושלים הייתה השטח המנותק הגדול ביותר באותו השלב). לכן השמות „יהודה״ ו״ציון״ לא בהכרח התאימו. כמוכן השם „יהודה״ היה רומז שזו מדינה ליהודים בלבד. ר’ הכרזת העצמאות#בחירת השם למדינה. Tzafrir - שיחה 08:09, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

כדאי להציץ גם כאן; יש פה דברים מעניינים לגבי קידומות של שמות מדינות ובכללן ישראל.

האם ב-1948 המונח "פלשתינה" היה בעל קונוטציה ערבית בישוב העברי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:58, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

לא בדיוק מה ששאלת: לפחות ב-69 ככל הנראה הייתה לה קונוטציה ערבית לעתים. אבל רבים לא אהבו זאת, כפי שאמרה גולדה - "כולנו פלשתינאים, רוצים הוכחה? עדיין יש לי את הדרכון הישן", וכן "אין דבר כזה עם פלשתינאי" (ריאיון ל"וושינגטון פוסט", לפי ויקיציטוט באנגלית). Eyalweyalw - שיחה 17:53, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא בטוח שבשנת 1969 דבריה של גולדה היו קונצנזוס. אני חושב שבשלב זה השם כבר קיבל את משמעותו הנוכחית (מה שלפני 1948 היה ערביי פלסטין). לפני 1948 השם הזה היה כינוי נפוץ לארץ גם עבור יהודיה. Tzafrir - שיחה 18:19, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

לא בטוח, אבל זה היה המונח בו השתמשו (גם לפני 1948) כתרגום של "פלסטין" ממקורות ערביים. נניח, דיווחו בעיתון שעבדאללה הכריז על עצמו כעל "מלך פלשתינה", או שבמצרים היו הפגנות ל"הצלת פלשתינה" ובעיראק הוכרז "יום פלשתינה" (היום היו כותבים "יום פלסטין"). דב ט. - שיחה 12:43, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

רוב התלת-אופנועים שראיתי עד כה בכבישי ישראל הם תלת-אופנוע הפוך; כלומר במקום שלאופנוע יהיו 2 גלגלים מאחורה ואחד מקדימה יש להם שניים מקדימה ואחד מאחורה. לא עדיף שזה יהיה הפוך בכל מקרה? אפשר מבט הנדסי ובטיחותי להעשרה בלבד של המומחה על עניין זה?

תודה רבה מראש, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין בתשובות שניתנו כאן.

הבנתי שספטמבר-אוקטובר, זה הזמן שככלל הכי גשום בתאילנד (לפחות במרכזה ובדרומה), כלומר שספטמבר-אוקטובר זו הפאזה הכי קיצונית של המונסון הדרום-מערבי אבל שדווקא מיד אחרי הזמן הזה, כלומר מיד בחודש נובמבר, זה דווקא הזמן שהכי פחות גשום בתאילנד. איך המומחה מסביר זאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שזה לא בהכרח פרק הזמן הכי גשום בכל תאילנד אלא בעיקר במרכזה ובדרומה ולכן הכי פחות נוח ואולי גם הכי מסוכן להסתובב באזורים אלה על אופנוע או קטנוע אבל אין שום מניעה להגיע כתייר באופן כללי גם בחודשים אלה. נובמבר נחשב, למיטב ידיעתי מאדם העוסק בתיירות בתאילנד כחודש שהוא הרבה יותר נוח מבחינת גשמים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

שלום, יש לי תהייה שנראה לי קל לחשב אותה למי שיש את הכלים הנכונים, ואולי למישהו כאן יש..

בהינתן שעת הזריחה והשקיעה בכל יום במהלך השנה, אם נסכום את שעות האור לעומת שעות חושך, האם נקבל מצב של 50% לכל אחד? אם לא, מה יש יותר?

• בהינתן שנת חמה,
• בהינתן שנת לבנה,
• בהינתן שנה עברית - חסרה, כסדרה, מלאה, מעוברת ושאינה מעוברת.

יש יותר שעות אור בכל אחת מהשנים שציינת. הסיבה היא שיש שעות אור גם לפני זריחת השמש ובממוצע היום נמשך מעט יותר מ-12 שעות בגלל השבירה של האטמוספירה שגורמת לכך שהשמש נראית מעל האופק גם כשלמעשה היא נמצאת מתחתיו. בברכה, Easy n - שיחה 21:46, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

אם מפעל הפיס בנה פארק בשטח עריית קריית משהו, האם הוא שייך לעריית קריית משהו או למפעל הפייס? 213.55.211.104 22:37, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

תלוי במה שהוגדר מראש כשניתנה למפעל הפיס הרשות לבנות שם. המקום היה בבעלות פרטית לפני הבנייה? ואם פרטית של מי? ואולי המקום היה בבעלות העירייה, או שבכלל היה בבעלות מנהל מקרקעי ישראל או נתיבי ישראל? והאם הבעלים (הפרטי או הציבורי) מכר למפעל הפיס את השטח או רק אישר לו לבנות על שטחו בלי למכור לו? בקיצור, אין תשובה מוחלטת לשאלתך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 13:29, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

1) time stamping

2) voice activation

3) timing recorder/schedule recording/ programmable / start recording at a specified time

4) rechargeable battery

מצאתי רק אחד סיני כזה, בטוח יש גם יפני או אמריקאי רק שבחנויות אומרים שאין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב כל המתכונים שראיתי ברשת כוללים הוספת חומרים כימיים או מדי חומצה למיניהם, משהו שאני לא מאמין שהשתמשו בו בעבר. איך אפשר להכין יין באופן הכי פרימיטיבי? (ענבים, סחיטה וחבית. זה הכל)? 93.126.116.89 02:43, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

לא תשובה כי אני לא מכיר את התחום מספיק אבל הערה: עד להתקדמות הטכנולוגית של מאות השנים האחרונות, יין נטה להתקלקל (חומץ בן יין וכדומה). אני אישית לא מעוניין ביין כמו שהכינו אותו לפני אלפי שנים. Tzafrir - שיחה 11:05, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

הכנת יין בשיטות עתיקות תפיק מוצר נחות. אני מציע לבדוק מתכון מודרני. לא ברור גם מה זה "חומרים כימיים" כל החומרים בטבע הם "כימיים". גילגמש • שיחה 21:05, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מה עושים כשעריכה הולכת לאיבוד?

מתיישבים אירופאים הקימו מדינות בכל רחבי יבשות אמריקה.
אחת מהן, ארה"ב, הפכה להיות המדינה החזקה והמשפיעה ביותר בעולם, בעוד האחרות- קנדה, מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה- נותרו סתם מדינות שוליות שאמנם חולשות על שטחים עצומים אבל לא משפיעות על כלום.
למה?--141.226.122.117 10:01, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

בנוסף לתנאים הגאו-פוליטי ודמוגרפים של ארה"ב העדיפים על כל שאר מדינות היבשת, הגורם הוא האסטרטגיה-רבתי הבסיסית שלה. אני מצטט מעבודת תזה שאני כותב: "מוטיב זה של ליברליזם וסחר חופשי הוא מוטיב מרכזי המוביל את האסטרטגיות־רבתי שבחרו ליישם הממשלים השונים - סדר עולמי ליברלי בעיקרו, כלכלה ומסחר בינלאומיים חופשיים - ותפקידה של ארה"ב לוודא קיומו. וולטר ר. מיד רואה את המעצמות האנגלו־סאקסיות - בריטניה וארה"ב - כמי שהגיעו לכוחן, כל אחת בזמנה, בזכות עושרן שאליו הגיעו באמצעות קידום "מערכת כלל־עולמית של מסחר ופיננסים". )xvi:2001, Mead (על פי הנרי קיסנג'ר האסטרטגיות־רבתי כולן "...גורסות שסדר בינלאומי כלל־עולמי המבוסס על דמוקרטיה, על מסחר חופשי ועל חוק בינלאומי הוא סדר נורמלי" שנילי - שיחה 10:17, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

קנדה לעומת ארצות הברית: לקנדה יש שטח עצום, אבל רובו לא ניתן לניצול יעיל כמו זה שבארצות הברית. בסוף המאה ה־19 ארגנטינה נראתה מקום דומה לארצות הברית מהבחינה הזו: ארץ עם הרבה מקום פנוי שקולטת מהגרים בברכה ומרוויחה מהם הרבה (זוכרים את הלב (אנימה), במקור זהו סיפור מתוך הלב (ספר). כמה שנים לפני התאריך הרשמי של המצאת הפיצה). אבל החל משנות השלושים של המאה העשרים השלטון שם החל להתערער. מקסיקו זכתה מאז עצמאותה לסדרה ארוכה של זעזועים ונשארה מדינה מושחתת. Tzafrir - שיחה 11:02, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

שלטונה המוחלט של הנצרות הפרוטסנטית בארצות הברית לעומת שאר המדינות וראה מקס וובר. 129.69.140.138 11:40, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

זה נימוק שאני מאוד אוהב. וכדוגמה לו אפשר להציג את שוייץ התעשייתית והעשירה ואת חבל בווריה שהוא העשיר ביותר בגרמניה. Tzafrir - שיחה 12:16, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

אבל איך זה מסביר את צרפת כמעצמה החזקה באירופה במאה ה-18 ועדיין אחת המעצמות כיום? H. sapiens - שיחה 20:04, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה מערבב פה מדינות בנות כעשרה מיליון תושבים עם מדינות ענק. לא יפה. 129.69.140.138 12:52, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

רק הערה:בוואריה היא קתולית ברובה.Ewan2 - שיחה 20:57, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

כמובן (השנייה בעושרה היא באדן-וירטמברג שהיא רק חצי קתולית). וגם שווייץ. נראה לי שבין החלקים היותר מתועשים של שווייץ הם, רחמנא לצלן, החלקים דוברי הצרפתית במערב. Tzafrir - שיחה 08:00, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

ארה"ב השיגה את עצמאותה ראשונה מבין שאר מדינות אמריקה והייתה חופשית לפעול לטובת עצמה כאשר שאר מושבות אמריקה עדיין נוצלו ע"י המעצמות האירופיות, שמאמצי הפיתוח העיקריים שלהן היו מרוכזים באירופה. תודות לכך ארה"ב הצליחה לנצח במירוץ ההשתלטות על מרבית השטחים הפוריים והנוחים ביותר להתיישבות בצפון אמריקה. את השטחים האלו היא איכלסה בכמויות עצומות של מהגרים מכל העולם, אבל הצליחה לזכות בנאמנות של מרבית המהגרים האלו בכך שהעניקה להם זכויות אזרח מלאות (לא לכולם מיד, אבל לפני רוב שאר מדינות העולם ואמריקה), חופש מסויים מדת ומשלטון פדרלי מרכזי, ואפשרות חוקית וכלכלית להגשים את החלום האמריקאי. H. sapiens - שיחה 21:05, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

הסתייגות חלקית ממה שכתבת: המדינה הענייה בעולם, האיטי, השיגה את עצמאותה זמן לא רב לאחר ארצות הברית. רוב מדינות אמריקה הלטינית קיבלו את עצמאות בסביבות שנת 1820 (ארצות הברית השיגה את פלורידה מספרד ברגע האחרון לפני שהשטח הזה הפך להיות מקסיקו). כל המדינות הללו (כמו גם ארצות הברית) נהנו משליטתה של בריטניה בימים שמנעה תחרות של מעצמות זרות ביבשת. לעניין חופש משלטון מרכזי: הן בארצות הברית והן בארגנטינה הנקודה הזו הגיעה לסכסוכים אלימים. בשני המקרים נצחו הפדרליסטים. Tzafrir - שיחה 08:00, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

האיטי ושאר המושבות הקריביות לא ממש היו במירוץ הזה: כולן איים קטנים עם כלכלה מבוססת עבדות וגידולים לייצוא באירופה. רק כדי להשתלט על אי סמוך הן נזקקו לצי מלחמה שיתמודד עם ציי בריטניה, צרפת וספרד - חסר סיכוי מלכתחילה. עד 1820 ארה"ב כבר השתלטה על טריטוריות אוהיו, מישיגן, אילינוי, אינדיאנה ומיסיסיפי, ואז הכפילה את שטחה כאשר רכשה את לואיזיאנה מהצרפתים (שכנראה העריכו שאין להם סיכוי לשמור על השטח ממילא). לגבי פדרליזם: ההתפשטות המהירה מאוד של ארה"ב מערבה התבססה על הקמת מדינות חדשות אשר הופכות מיידית לשותפות מלאות בשלטון הפדרלי. זו שיטה ששום מעצמה קולניאלית לא הייתה מוכנה לאמץ, וגם לא ארגנטינה, ברזיל או מקסיקו. H. sapiens - שיחה 14:40, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

בדרום אמריקה לא היה שטח „שלא היה שייך לאף אחד״ (אולי דרום ארגנטינה וצ’ילה). כמה מדינות שם החלו כמדינה גדולה יותר (רפובליקת קולומביה הגדולה, מקסיקו, המדינות המאוחדות של לה פלטה, ואולי גם פרו), אבל יכול להיות שהמדינות הללו לא עברו גיבוש מספיק והתפוררו מיד לאוסף מדינות קטנות יותר. דווקא ברזיל לא התפוררה. Tzafrir - שיחה 08:58, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מדוע ברוב הפסלים הקלאסיים וברוב הציורים מתוקפת הרנסנס איברי מין נשיים לרוב לא מוצגים, אך הגבריים חשופים במלוא כיעורם? 213.55.184.236 12:44, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

בתקופה הקלאסית עירום גברי מלא לא היה אישו בחיים הציבוריים: גברים התעמלו בעירום, התרחצו בבתי מרחץ ציבוריים ואף אחד כנראה לא הרים גבה. נשים לעומת זאת כמעט תמיד השתייכו לגבר כלשהו שלא רצה להציג אותן כזמינות מינית, ולכן היו לבושות בציבור. באמנות היוונית הקדם-קלאסית גברים לעיתים קרובות מוצגים עירומים ונשים תמיד לבושות. באמנות הקלאסית אמנם מופיעות לראשונה נשים בעירום, אך בפועל זה ייחודי כמעט אך ורק לפסלי אפרודיטה/ונוס ומעיד על אידיאל תרבות הגוף הקלאסי ולא על חיי היומיום, כאשר גברים המשיכו להסתובב עירומים בסיטואציות רבות בעוד נשים היו לבושות בציבור. אפילו בפסלי ונוס איברי המין לעיתים קרובות מוסתרים, מוצנעים או מרומזים.
האמנות של תקופת הרנסאנס בעיקר חיקתה בעניין זה את המוסכמות של האמנות הקלאסית, ומן הסתם גם הייתה מושפעת מחיי היומיום של זמנה כאשר גברים עדיין היו חופשיים יותר מנשים להתפשט בסיטואציות ציבוריות מסויימות. לדוגמה בציור משמאל מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי, ניתן לראות את הצמיתים ברקע מתרחצים בעירום מלא בנהר ואף אחד לא עושה עניין.
לגבי "מוצגים במלוא כיעורם", בכל פסלי העירום שאני זוכר כרגע מהתקופה הקלאסית ותקופת הרנסאנס איברי המין פשוט מוצגים כפי שהם בלי הדגשה מיוחדת, ולפעמים גם מוסתרים או מוצנעים. השאלה האמיתית היא באיזה שלב באמנות של העת החדשה הפך עירום גברי מלא פחות לגיטימי מעירום נשי מלא? H. sapiens - שיחה 19:42, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

יש לנו ערך על פיסול קלאסי שכנראה אפשר להסיר בו את תבנית העבודה. Tzafrir - שיחה 07:47, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

מה פירוש "במלוא כיעורם"? באנגלית אומרים Beauty is in the eye of the beholder. אפשר אולי לומר אותו דבר גם על כיעור, אבל זה הופך את ניסוח השאלה המקורית ל"ז** בעין". וטיפלה יותר ברצינות: אם לדעת השואל/ת העירום הגברי הוא מכוער, זו בעיה של השואל/ת, לא של העירום הגברי. קיפודנחש 00:05, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב לפי מה שהבנתי, לא קיימת בהגייה התימנית הבחנה בין קמץ קטן וגדול. האם זה אכן כך? והאם יש קשר לניקוד הבבלי שבשלו גם לא קיימת בהגייה הבחנה בין סגול לפתח (למעט השערה של חלק מהחוקרים על הגיית סגול דומה לA אנגלו-סקסונית)? האדם החושב - שיחה 00:36, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא בקיא בנושא, אבל בעבר שמעתי ממי שכן בקיא ששתי ההשערות שלך נכונות. כך על פי הזכרון. משה פרידמן - שיחה 12:03, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב מזה שנים אני שם לב שרשימות של עולים מברית המועצות אוהבות לרוץ עם האות ק' על פתק ההצבעה. אני מניח שזה לא מקרי. מדוע האות ק' כה נפוצה ברשימות אלה? Nirvadel - שיחה 12:44, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אולי זה קשור למילה "קומוניזם"? כמו במק"יDavid7031 - שיחה 12:51, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה מניח שהעולים מתגעגעים לקומוניזם. עוזי ו. - שיחה 14:57, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

שאלתי ברצינות, אשמח לתשובה רצינית יותר Nirvadel - שיחה 16:46, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

Nirvadel - יש לך דוגמאות? אני מניח שאתה מתכוון בעיקר לבחירות ברשויות המקומיות.

בכל מקרה, נראה לי שההסבר הוא אחר, אם כי הוא קשור למק"י: ולזה שהאות ק ייצגה את קומוניזם, אבל בצורה קצת יותר מפותלת, ובגלל החוק לפיו לסיעה שמיוצגת בכנסת יש "בעלות" על האותיות איתם היא רצה, והבעלות הזו חלה גם על הבחירות המקומיות. (ראה כאן [5]).

בימי ראשית המדינה, מאז הבחירות לאספה המכוננת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) רצו עם האות ק. ב-1964 מק"י התפלגה. הפלג היותר מתון בראשות מיקוניס ומשה סנה "ירש" את השם מק"י ואת ההכרה כהמשך הסיעה ולכן בבחירות לכנסת השישית רץ עם האות ק. הפלג היותר קיצוני הפך לרק"ח (רשימה קומוניסטית חדשה) ואחרי זה לחד"ש ולקח את האות ו שהיתה פנויה.

מק"י של מיקוניס וסנה רצה עם האות ק גם בבחירות לכנסת השביעית (בשתיהן היא קיבלה מנדט אחד), ולקראת בבחירות לכנסת השמינית התאחדה עם עוד קבוצות שמאל ל"מוקד" שרצה עם האותיות קנ. בבחירות שאחרי זה מוקד התאחדה עם עוד גורמים והפכה למחנה של"י שכבר רצה עם האות ש. ומאז האות ק נשארה פנויה.

כל פעם היא שימשה רשימות שלא עברו את אחוז החסימה (שעם השנים הלך והועלה),. למשל בבחירות לכנסת העשירית היו שלוש רשימות שהשתמשו באות ק (יחד עם עוד אות) ובבחירות לכנסת ה-15 היו 6 רשימות שרצו עם האות ק (כולל עלה ירוק שמאז רצים כל פעם עם האותיות קנ שמייצגות כמובן קנביס). עוד מפלגות שרצו באופן קבוע עם האות ק זה הירוקים (רק) ודעם (שרצו עם ק שכנראה גם אמורה לייצג קומוניזם).

אז כנראה לכן האות ק, היא אחת מהאותיות היחידות שנשארו פנויות (היום הן רק ז, י, נ, ק, ך, ן, ף, ץ), ומכיוון שרשימות של עולים מברית המועצות לשעבר הוקמו בתקופה שבה האות היא פנויה, היא פופלרית בקרב הרשימות האלה. לא מאידאולוגיה קומוניסטית, אלא בגלל החלל שהשאירה אחריה נפילתה. eman • שיחה • ♥ 15:20, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה על ההסבר המפורט. רצית דוגמא, אז אפרים גור הקים פעם מפלגה שקיבלה את האות ק'. אחר כך ראיתי אותה ברשימות עולים לרשות המקומית Nirvadel - שיחה 15:46, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

לפי הטבעונות אסור לאכול חלב וביצים מכיוון שתהליך היצור שלהם גרום לסבל לחיות המשק. אבל מה אם מקרה של משק כפרי מסורתי בו התרנוגולות מסתובבות חופשי יחסית במסגרת החצר והפרה ניזונה מעשב טבעי במרעה ועוברת חליבה ידנית? האם גם במקרה הזה לטבעונים אסור לאכול מזון זה? 213.55.184.236 14:42, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

למיטב הבנתי, טבעונות אינה דת או מערכת חוקים מוגדרת שבה מוגדר מה "אסור" ומה "מותר", אלא יותר מערכת העדפות אישיות. באופן כללי טבעונים נמנעים מאכילת חלב וביצים, אולם אני מניח שישנם אנשים הקוראים לעצמם טבעונים אך אוכלים חלב וביצים ממשק מסורתי. בן עדריאל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט 14:50, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

ראה גם טבעונות#הגדרות שונות למונח. אני חושב שיש הבחנה בין ביצים לחלב, והתפיסה היא שחליבה תמיד כרוכה בניצול וסבל לפרה ואילו איסוף ביצים יכול להיות לגיטימי בתנאים מסוימים. דב ט. - שיחה 10:45, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

איך בזמן מלחמת העולם השנייה הבריטים הרשו לעצמם לפזר כוחות בכל החזיתות בעולם בזמן שארצם שלהם הייתה תחת הפצצה מתמדת?--141.226.122.117 14:56, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הבריטים העריכו שלגרמנים אין יכולת לפלוש לבריטניה עצמה בטווח הקצר, בגלל יחסי הכוחות בים. מיטב כוחו של חיל האוויר נשאר בבריטניה להתמודד עם ההפצצות. כוחות יבשתיים ממילא לא הועילו נגד ההפצצות, ולא נדרשו כאמור בטווח המיידי להתמודד מול איום פלישה (למרות שכן נשאר חיל מצב משמעותי ועתודה) והם השתמשו בחלקם להגנת האימפריה. זה לא בגדר מותרות - משאבי הנפט של המזרח התיכון למשל היו חיוניים למאמצי המלחמה של בריטניה עצמה. בנוסף יש לזכור שחלק גדול מהצבא הגיע בעצמו מרחבי האימפריה, ולחלק מהיחידות היתה השפעה על הזירה שבה נלחמו. האוסטרלים למשל העדיפו להילחם מול יפן העומדת בשעריהם וספק אם היו מסכימים להישלח לבריטניה. היתה גם תוכנית להמשיך את הלחימה מתוך האימפריה במקרה שבריטניה עצמה תיפול. דב ט. - שיחה 17:14, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת, דב :)--141.226.122.117 20:01, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

למיטב ידיעתי, בריטניה לא הייתה "תחת הפצצה מתמדת". בראשית המלחמה, היא הופצצה במה שנקרא הקרב על בריטניה, שהסתיים ב-1940, הרבה לפני סיום המלחמה. לקראת סיום המלחמה, היא שוב הופצצה, הפעם בהתקפות טילים, משני סוגים: טיל שיוט תת-קולי בשם V1, שניתן לפעול נגדו בעזרת הגנה אווירית (מטוסים ונשק נ"מ), וטיל בליסטי בשם V2, נגדו לא הייתה שום הגנה. V1 שוגר החל ביוני 1944, ו-V2 החל בספטמבר אותה שנה. בין החלק האווירי לחלק הטילאי, לא היו התקפות של ממש על האי הבריטי עצמו. בשני המקרים, כפי שדב ציין, כוחות יבשתיים לא מועילים (אם לא סופרים נ"מ כ"כוחות יבשתיים"). כמו כן, שים גם לב שבריטניה למעשה לא "פיזרה כוחות בכל החזיתות בעולם". היא לחמה בצפון אפריקה ובאירופה, אבל לא השתתפה במערכה באוקיינוס השקט, נגד יפן, מערכה שריכזה חלק ניכר, אולי אפילו רוב, הכוחות האמריקאיים. כל זה לא היה בדיוק תשובה, אלא בעיקר הצבעה על הנחות מוטעות בשאלה עצמה. קיפודנחש 23:59, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הערה: עוד במלחמת העולם הראשונה ובוודאי שבמלחמת העולם השנייה הדומיניונים של בריטניה (אוסטרליה, דרום אפריקה, ניו זילנד וקנדה היו כבר מדינות די ריבוניות עם צבאות משלהן. בריטניה לא יכלה לכפות עליהן לשלוח צבא למקום זה או אחר. אם כי הן היו עדיין קשורות בקשרים חזקים לבריטניה (ומלכם היה מלך בריטניה). כמוכן: בריטניה השתתפה במערכה נגד יפן, אבל רק במערכה בבורמה (או קודם לכן: בהפסד ליפנים במלאיה ובסינגפור). Tzafrir - שיחה 08:39, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב למיטב זיכרוני:

בכתבה לקראת החזרה ללימודים ששודרה בערוץ 22 (חלק שלישי) ראיינו ד"ר/פרופסור והוא אמר משהו בסגנון: משימות, ארוכות קשות ומשעממות משפרות את הריכוז..

עשו ניסוי בכתבה וראו שמי שהתאמנו לפי שיטה זו שיפרו משהו כמו 10% את יכולת הריכוז שלהם לעומת קבוצת הביקורת.

איפה אפשר למצוא עוד מידע על משימות ארוכות קשות ומשעממות במטרה לשפר את הריכוז? מעניין אותי במיוחד מי אמר את זה בשביל לבדוק אם יש לו מאמרים באינטרנט.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב מישהו יודע מה זה?

הימור שלי: הצ'ק כבר הוגש לתשלום בבנק אחר באמצעות צילום של טלפון נייד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:04, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

מדובר בהחזר שיק מכיוון שנכתב בדף ההפקדה מספר חשבון אחר בבנק אחר ממה שחשבון שהופקד לתוכו. יכול להיגרם מטעות של הפקיד שרשם שטעה וכתב בשדה הלא נכון או אפילו פקיד במסלקה. זה לא נחשב במניין השיקים החוזרים. Geagea - שיחה 14:50, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

שלום ותודה למסייעים.

בהמחתרת החלוצית בהונגריה, מופיעה המילה "שפיוגרף", שאינה מוכרת לי. הערת השוליים אומרת "בנשלום, נאבקנו למען החיים, עמ' 41." בלי פרטים נוספים. שאלתי היא, מה זה שפיוגרף? לפי התוכן אפשר להבין שמדובר בסוג כלשהו של מכונת שכפול, אולי גסטטנר. מישהי יודעת? גם ידע אישי, או מכלי שני (שמעתי מסבתא) יעזור. מאבותיי שמעתי על מכונת שכפול שסניף השומר הצעיר בבודפשט, שבעזרתה שוכפלו תעודות חסות שווייצריות, אבל זיכרונם מעורפל, והידע שהיה ברשותם לא היה מדרגה ראשונה מלכתחילה, וקרובים אחרים, שאולי ידעו טוב יותר, כבר אינם בינינו. שורה תחתונה: כל מידע על מכונת או מכונות שכפול שהופעלו על ידי המחתרת החלוצית בהונגריה, יתקבל בברכה ובתודה. ואם מישהו יוכל אפילו להסביר לי מה זה "שפיוגרף", זה מעל ומעבר. אם למישהו יש גישה לספר בשם נאבקנו למען החיים של בנשלום, אודה אם יציץ בעמוד 41 ויבדוק הכשפיוגרפותה, אפילו אם המילה לא מוסברת שם (דודה גוגל לא מכירה בכלל). על הדרך: אם הספר הזה שוכב לכם על המדף (לי לא), אציין שלפי המסופר כאן: [6], זה צריך להיות חומר קריאה מרתק. קיפודנחש 23:45, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אולי ספירוגרף (אנ')? עוזי ו. - שיחה 01:19, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

אאל"ט הערך מדבר על משחק, שהיה מאוד פופולרי לפני עשרות שנים גם בישראל. לא זוכר את שמו בעברית, אבל הוא לא שימש לשיכפול. חזרתי • ∞ • שיחה 07:57, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

https://www.facebook.com/dbenshalom + dbenshalomAT013.net.il

זה הפייסבוק והאימאיל של בנו של כותב הספר. 129.69.140.138 14:49, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

מה הקשר לספירוגרף או למשחק? זה לגמרי מחוץ לקונטקסט (אגב, המכונה, בכתיב "שפיוגראף", נזכרת גם ברשת באותו הקשר כאן.)

הניחוש הראשון שלי, ורק לפי ההקשר, היה שהמילה היא "שְפִּיוגרף", היינו הלחם של "שפיון" (מרגל) ו"-גרף" :)

אבל לא: מתברר כי מדובר במכונה בשם "שַפִּירוֹגרף" (Schapirograph; בהקשר אמריקאי נכתב גם Schapiro-graph) – כן, באמת – שהיא סוג של הקטוגרף שהומצא בגרמניה ב-1880 ונקרא על שם ממציאו, אלכסנדר שפירו (המקור לשמו כאן).

הגעתי לזה אחרי שראיתי שבאזכורים בודדים נכתב Schapiograph, כמו בידיעה זו במגזין The School Journal משנת 1902 (ככל הנראה, החל מסביבות 1901 החלו לייצר את המכשיר בארצות הברית) שכותרתה "A New Copying Device", ובה נכתב כי A multi-copying device, known as the Schapiograph and manufactured by the Board Schapiograph Company, 268 Broadway, New York, possesses many distinctive features. It requires no press and no washing; yet it copies black pen-written copies, also purple from typewriter" וכו'; לשון הידיעה זהה לידיעות ומודעות שהתפרסמו באותה תקופה במקומות אחרים בכתיב הנכון. ייתכן כי "שפיוגרף" היא וריאציה שהייתה מקובלת בשפות או ארצות מסוימות באירופה.

בוויקיפדיה האנגלית היה מי שיצר את הדף en:Schapirograph כהפניה לערך en:Hectograph; בוויקיפדיה הרומנית, הערך ro:Șapirograf הוא המקביל לערך סטנסיל (מימאוגרפיה) בעברית. אני לא מבין הרבה במכונות דפוס או שכפול, אבל תיאור של המכשיר מצוי בדף זה באתר Early Office Museum, תיאור ע"ג גלויה מ-1901 ניתן לראות בדף זה באתר CardCow, ואיור מראשית המאה ה-20 כנראה מובא בספרה של ג'ואן ייטס Control through Communication: The Rise of System in American Management.

בעברית מופיעה המילה "שפירוגרף" במילון למונחי הגרפיקה שחיבר מרדכי נרקיס (מוסד ביאליק על ידי ועד הלשון העברית, תרצ"ז), והמונח נזכר במספר ספרי היסטוריה וזיכרונות (גם בכתיבים "שפירוגראף", "שאפירוגרף", "שאפירוגראף"), בהם כמה שמתייחסים לפעולת המחתרת ברומניה במלחמת העולם השנייה. נראה שבספרו של בנשלום יש דיון (מפורט יותר או פחות) במכשיר, אבל גוגל ספרים מאפשר הצצה חלקית בלבד. אביעדוס • שיחה 20:47, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

אביעדוס, תודה! חפירה מדהימה (גם אם במילונו של נרקיס המילה מופיעה מתחת "שפיצרטיפיה", ועכשיו יש עוד חידה). להרחבת התמונה אציין שהדף לזכרו של בנשלום באתר קיבוץ העוגן (קישרתי למעלה, אבל משומה הקישור מגיע לרשימת הנפטרים, ונחוץ עוד קליק כדי להגיע לדף של בנשלום), מספר על מפעילי מפעל זיוף התעודות בסניף השוה"צ בבודפשט: "חברי המחתרת הקימו בתי מלאכה לזיוף תעודות בניהולם של דן צימרמן, שרגא וייל, מימוש הרבסט ודוד גור". מדובר באריות של ממש - לפחות שלושה מהם הגיעו לישראל. דן צימרמן[7] התעוור בתאונה במפעל מחתרתי לייצור תחמושת בקיבוצו, ולמרות המגבלה השלים תואר אקדמי בכימיה, ולימים היה לאחד המומחים לגומי, ניהל את המעבדה לגומי בטכניון וזכה בפרס קפלן, שרגא ווייל היה לאמן ידוע ומוערך, ודוד גור[8], בין שאר עלילותיו, זכה להיות מדליק משואה ב-2007. בסרטון שטמון בקישור, אפשר לראות מכונת שכפול (אם כי ככל הנראה לא שפירוגרף...), בערך בשנייה ה-37. בסיפורו הוא טוען ש"לפחות מחצית הניצולים בהונגריה החזיקו תוצרת כלשהי של מפעל הזיוף, ואם לשפוט לפי סיפורים ששמעתי מקרובי, אלו שעדיין אתנו ואלו שנפרדו, אז ההערכה "חצי" היא צנועה: למעשה, לכל ניצול מבודפשט שסיפורו מוכר לי היה איזה פפיר או כמה מבית המלאכה הזה. קיפודנחש 00:09, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

בשמחה. ואם כבר – שפיצרטיפיה (Spitzertypie) היא מכשיר דפוס/שכפול נוסף, הנקרא גם הוא על שם ממציאו, עמנואל שפיצר (גר'). אביעדוס • שיחה 01:21, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

בערך מבצע מכבש כתוב "הייתה זו הצניחה הקרבית הראשונה והגדולה ביותר בהיסטוריה של צה"ל. ", כלומר ניתן להבין שהיו צניחות מבצעיות נוספות. האם יש דוגמאות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:28, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

לפי חטיבת הצנחנים בוצעו בכל תולדות החטיבה שתי צניחות קרביות, שתיהן במבצע קדש. הראשונה מבצע מכבש והשנייה ב-2 בנובמבר, צניחה של כוחות מגדוד 101 בא-טור שבמערב סיני. דב ט. - שיחה 22:57, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

וכמובן היו צניחות קרביות של כוחות מיוחדים, בהיקפים נמוכים בהרבה. אני לא אומר את זה מידיעה. משה פרידמן - שיחה 00:19, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: שאלה מעניינת. אם צניחת טייס שמטוסו נפגע בפעולה מבצעית נחשבת "צניחה מבצעית", אז בוודאי שהיו. מעבר לכך, אפשר לנחש (או לשמוע מפי השמועה) שאולי היו צניחות והצנחות של כוחות מיוחדים לפעולות חשאיות מעבר לקווי האויב. אם היו כאלו, אפשר לנחש שהיו בהיקף מצומצם בהרבה, וכנראה לא מדובר בכוחות של חטיבת הצנחנים. קיפודנחש 00:20, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

מספר שאלות שסקרנו אותי:

• מדוע הפרלמנט הוסיף להתכנס לאחר חוק ההסמכה, עד 26 באפריל 1943, אם כל סמכויות החיקוק כבר ניתנו לממשלה הנאצית?
• ואם הפרלמנט נצרך בכל זאת, מדוע לא המשיך להתכנס גם לאחר ה-26 באפריל 1943? מה קרה בתאריך הזה? האם הפרלמנט פוזר?
• מדוע לא שיפצו את בניין הרייכסטאג מיד לאחר שריפתו, במקום להעביר את הפרלמנט לקרולאופר?
• האם לאחר הפיצוץ של הקרולאופר, העבירו את הפרלמנט (אם בכלל היה קיים) למקום אחר? חזרה לרייכסטאג?
• איפה התכנס הפרלמנט בעת שגרמניה נשלטה על ידי בעלות הברית? איפה הוא התכנס בגרמניה המערבית, בגרמניה המזרחית עד לאיחוד גרמניה? איפה הוא התכנס לאחר האיחוד ועד לשיפוץ המבנה ב-1999?

אביתר ג' • שיחה • תרומות • ז' בחשוון ה'תשע"ט • 01:39, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

חוק ההסמכה אינו שולל את הסמכות לחוקק מהרייכסטאג ואפילו מגן על קיומו, באחד מסעיפיו. בתיאוריה הוא יכול היה עדיין לפעול. בפועל לא היתה לו פונקציה פוליטית ממשית והוא התכנס בצורה לא סדירה, סתם כבמה לנאומים.

לא היה פרלמנט במערב גרמניה בשנים הראשונות לכיבוש. החל מ-1949 הוא פעל מהעיר בון. ראה בונדסטאג. דב ט. - שיחה 14:04, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

הרייכסטאג, שנשלט עתה על ידי המפלגה הנאצית, נפגש רק כמה פעמים בשנים שלאחר מכן עד 1945; כמעט כל החוקים החדשים נחקקו על-ידי ממשלת הרייך או על-ידי היטלר עצמו. ....מכיוון שאולם המליאה של בניין הרייכסטאג היה בלתי שמיש - הוא לא שוחזר בהתנהגות מופגנת בתקופת הנאציונל-סוציאליזם - נבחר קרולופר כאתר הכינוס....הבונדסטאג הגרמני הראשון, שנבחר ב- 14 באוגוסט 1949, נפגש ב- 7 בספטמבר 1949 ב-בון- לפגישתו הראשונה....הפרלמנט של מזרח גרמניה נפגש ב-מזרח ברלין-. בשל מעמדן של ארבע המעצמות בעיר ברלין נקבעו בעקיפין 66 צירים של מזרח ברלין על ידי עיריית ברלין המזרחית. זה הוביל למצב שבפרלמנט המזרח גרמני היו גם שישה נציגים של ה- SPD ממזרח ברלין.

הפגישה המכוננת של הבונדסטאג -של גרמניה המאוחדת- ב- 20 בדצמבר 1990 התקיימה בבניין הרייכסטאג ב-ברלין-, אחר כך הוא נפגש עד 29 באוקטובר 1992, כמו שני הבונדסטאג הקודמים, ב-בון- באולם המליאה החלופי Altes Wasserwerk, ששימש מקלט זמני עד להשלמת אולם המליאה החדש של Bundeshaus השכן. במסגרת זו הוא נפגש לראשונה ב -4 בנובמבר 1992, אך כבר במהלך הפגישה ב-24 בנובמבר 1992 בשל בעיות טכניות עם האקוסטיקה חזר אל altes wasserwerke, שם התקיימו ישיבות הבונדסטאג עד 10 בספטמבר 1993; אולם המליאה החדש היה יכול לשמש באופן קבוע מן הפגישה ב -22 בספטמבר 1993 (עד שהבונדסטאג עבר לברלין בקיץ 1999). הקטעים תוגמו מהויקי הגרמנית. 129.69.140.138 15:01, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה לכם, אביתר ג' • שיחה • 15:09, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

פרט טריוויה מעניין נוסף: גרמניה הנאצית הייתה הראשונה בעולם לקיים שידורי טלוויזיה ציבוריים, והשידור הראשון נערך מהקראולאופר, ב-1934 (שידורים סדירים החלו ב-1935. de:Fernsehsender Paul Nipkow). הנאצים לא החשיבו במיוחד את הטלוויזיה ככלי תעמולה - גבלס התרכז ברדיו, וקצת פחות בקולנוע. קיפודנחש 18:25, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה למומחה האופנוען\קטנוען. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא סביר ועבירה על החוק. חזרתי • ∞ • שיחה 17:54, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

שלום רב לך משתמש:חזרתי. גם לי המשקל של 20 קילו לא נשמע סביר (עד 15 קילו לכל היותר נשמע לי סביר מעט, עד 12 וחצי קילו נשמע לי סביר מספיק).

ברצוני לשאול אותך 2 שאלות שחשוב לי לשאול אותך:

1. מנין לך שזו עבירה על החוק במדינת ישראל?

2. ב"לא סביר" אולי התכוונת בכלל במובן של בטיחות? נראה לי שתיק תרמילאים ארוך (Hiking backpack) דווקא אמור להגן משמעותית על רוכב האופנוע כי הוא מגן על כל גבו ואף על ראשו מעבר לקסה. מה דעתך?

תודה רבה. 109.64.36.10 20:33, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

בקצרה: תקנות התעבורה, סעיפים 21 (א), 21 (ב) (4), 21 (ג), 26 (4), 121 "לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו". חזרתי • ∞ • שיחה 13:35, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

הבה נתאר אדם אשר לו תיק עוסק פטור במחלקת מע"מ של רשות המיסים לישראל. בנוסף להיותו מוציא X קבלות כל חודש בשנה, הוא גם מגיש דו"ח מחזור שנתי (של הוצאות והכנסות) דרך יועץ המס שלו או רואה החשבון שלו.

גם אם נחליף את תיק העוסק הפטור שלו בתיק עוסק מורשה, עדיין, בהקשר שני המקרים אני נכשל להבין מהו בדיוק מס הכנסה ואיפה ואיך הוא למעשה נגבה מאדם זה.

אין כל קשר בין שני המסים. מע"מ משולם על הציוד או שירותים שנרכשים והוא אחוז קבוע מהמחיר. עוסק פטור אינו גובה מע"מ ואינו יכול לקזז מע"מ ששילם. המע"מ משולם לשלטונות המס הוא מה שעוסק מורשה גובה בניכוי המע"מ ששילם. מס הכנסה משולם על ההכנסות בניכוי הוצאות מוכרות וגובה המס הוא פרוגרסיבי בהתאם לגובה ההכנסה החייבת. שנילי - שיחה 11:38, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

מהי בערך פרוצדורת הגבייה של מס ההכנסה? האם מחלקת מס הכנסה של רשות המיסים לישראל פשוט מחייבת את חשבון הבנק של בעל העסק (או של הישות העסקית)? האם היא שולחת מסמך עם דרישת תשלום רשמית? 109.64.123.242 11:47, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

רשות המסים קובעת לכל עוסק אחוז מסויים של מקדמה. העוסק משלם מדי חודש או חודשיים (לפי מה שנקבע לו) את האחוז הזה מסך ההכנסות שלו (ללא קיזוז הוצאות). בסוף השנה הוא מגיש את הדוח השנתי ולפיו קובעים את ההכנסה החייבת שלו ואת המס שבו הוא חייב. אם הוא שילם במקדמות יותר מהמס, הוא יקבל החזר. אם הוא נותר חייב, הוא יקבל דרישה לתשלום. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:34, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

בנוסף למקדמות, מכל תשלום לעוסק יש לנכות מס במקור על ידי המשלם. גובה המס נקבע על ידי פקיד השומה והוא יכול להיות בין אפס למס השולי המרבי. כאשר הנישום מגיש דו"ח שנתי עליו לצרף אישורים על ניכויי מס אלה, אשר כמו המקדמות מחושבות כחלק מתשלומי מס ההכנסה. שנילי - שיחה 12:56, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ זה שלב ראשון. אתה חייב לפתוח גם תיק במס הכנסה. לאחר הפתיחה אתה תקבל קביעה למקדמות מס וקביעה מס במקור. בסוף השנה יש להגיש דוח שנתי לפיו ייקבע המס.

קביעה למקדמות מס היא קביעה של סכום מס הכנסה חודשי שעליך לשלם כאחוז מהמחזור החודשי שלך. הקביעה היא שרירותית בדרך כלל וניתן לשנות אותה וגם לבטל אותה על ידי הגשת טופס למס הכנסה. אפשר לגשת למס הכנסה ולהעזר שם במישהו למילוי הטופס או להשתמש בשירותי יועץ מס או רואה חשבון. מה שהם מבקשים לדעת מה צפי הרווח השני שלך ולפי זה לקבוע את סכום המס השנתי שצפוי לך. הרבה פעמים ובמיוחד אם מדובר בעוסק פטור, אתה לא מגיע לסף מס ומקבל פטור ממקדמות. אם בכל זאת קיבלת קביעה יהיה עליך להגיש דוח מקדמות חודש או דו חודשי ולשלם את המס.

קביעה לאחוז ניכוי במקור. נראה שלא רלוונטי עבורך. באופן כללי, אם הלקוחות שלך מחוייבים בגביית מס במקור מכל עסקה (מוסדות או חברות גדולות) הם יבקשו ממך את המסמך על אחוז הניכוי במקור שאותו הם צריכים לגבות מכל עסקה ואז במקום לשלם לך את כל הסכום הם יפחיתו את הניכוי במקור ויעבירו אותו למס הכנסה בעצמם. הם כמובן יעבירו את המסמך על הסכום שנוכה אליך ותוכל לקזז אותם מהמקדמות שעליך לשלם.

דו"ח שנתי. אם קיבלת פטור ממקדמות ו- 0% ניכוי במקור. הרי שאתה לא מגיש שום דבר למס הכנסה במהלך כל השנה. בינואר של השנה העוקבת עליך להגיש דו"ח שנתי שצריך לכלול דו"ח רווח והפסד מעסק יחד עם כל הכנסותיך האחרות. ולאחר הגשת הדוח ייקבע אם עליך לשלם בכל זאת משהו למס הכנסה. אם שילמת מקדמות מס או שקוזז לך כסך מניכוי במקור זה יקוזז מהסכום שעליך לשלם. אם אתה לא מגיע לסף מס ובכל זאת שימת יוחזר לך כספך. Geagea - שיחה 13:38, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

שנילי ציין שאין כל קשר בין שני המסים (מע"מ ומ"ה) אבל אמיר מלכי-אור ציין, אם הבנתיו נכון, שבהתאם לדו"ח השנתי רשות המסים גובה מס הכנסה מעסק נתון. משני משפטים אלה אני מסיק שבמבט מסוים כן יש קשר אפשרי בין שני המיסים, כאשר החוט המקשר לכך הוא דו"ח המחזור השנתי של כל עסק (שלפיו ייגבה, או לא ייגבה, מס הכנסה). בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין דבר כזה "דו"ח המחזור השנתי". יש דיווח למע"ע על מחזור (הכנסות) והמע"מ בגינו ועל תשומות (הוצאות) והמע"מ בגינו. מע"מ נגבה מכל עסקה בין אם אתה מקבל ובין אם אתה משלם. בדוח המע"ה החודשי אתה כותב את המע"מ שגבית ומקזז את המע"מ ששלמת. מס הכנסה עובד אחרת. זה הולך על הרווח. אתה מגיש דו"ח רווח והפסד. הקשר בין שני המסים הוא העובדה ששניהם מתייחסים לאותו עסק. אבל מדובר בשני דברים שונים. Geagea - שיחה 14:41, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

חודה רבה לך על הפירוט, רק הערה, אני בטוח שיש שם יותר פורמלי או אינפורמטיבי מרק 'דו"ח שנתי', גם אם אין מושג פורמלי 'דו"ח מחזור שנתי' הוא נשמע לי יותר קשור לנושא מרק 'דו"ח שנתי'. אז למה לדעתך זה רע בתור ביטוי פרקטי (גם אם לא פורמלי)? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השם המלא "דו"ח מס הכנסה שנתי". הוא מוכר כדו"ח שנתי. המילה מחזור=מכירות. הדיווח שלך הוא על הרווח קרי מכירות פחות הוצאות. Geagea - שיחה 02:18, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

טענה טריוואלית: 1+1=2. האם זו אמת? מה שעשינו פה זה הגדרנו את פעלות החיבור ואת המספרים 1 ו2, נכון? האם באמת אפשר להגיד שזו אמת מוחלטת? שואל השאלות - שיחה 13:23, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

למה אתה מתכוון בביטוי "אמת מוחלטת"? משה פרידמן - שיחה 15:38, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

שמעתי פעם על איזו ציטטה מאלברט איינשטיין האומרת שאכן המחלטות של 1+1=2, ראויה לבחינה. לצערי אני לא זוכר איפה שמעתי על כך, ולא מצאתי בגוגל משהו משמעותי בנושא, כך שתקח את הדברים בעירבון מוגבל מאד. האדם החושב - שיחה 20:45, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

בחשבון מודולו 2, 1+1=0 (וזה קרה כי הגדרנו מחדש את המשמעות של פעולת החיבור). Tzafrir - שיחה 19:23, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

1+1=2 זוהי למעשה אקסיומה (למשל: חלק מאקסיומות פאנו). אקסיומות נחשבות ל"אמיתות שלא זקוקות להוכחה" וכאבני הבניין של תיאוריות מתמטיות. כאשר באים להחיל את התיאוריה המתמטית על אוביקט מתמטי אחר או על המציאות, יש לוודא שהאקסיומות אכן מתקיימות עליו. לדוגמה: כאשר מנסים להחיל על פני כדור הארץ גאומטריה אוקלידית מגלים שאקסיומת המקבילים לא מתקיימת, ולכן הגאומטריה האוקלידית המישורית לא תקפה בו (ואני לא מדבר על קירובים של מרחב משיק וכו'). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:09, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

חלילה, אין לי שום כוונה למנוע פרנסה מיועצי מס או רואי חשבון, אבל המצב הכלכלי שלי בקנטים ואני תוהה אם יש לי אפשרות לחסוך קצת כסף בעניין זה:

האם אזרח ישראל שאיננו יועץ מס או רואה חשבון אך בעל תיק עוסק פטור (או עוסק מורשה) המנהל את חשבונותיו בעצמו דרך אפליקציית ניהול קבלות (כמו "ifreelance" או "green invoice", מותר על פי חוק ליצור ולהגיש דו"ח מחזור שנתי לרשות המיסים לישראל במקום לשלם ליועץ מס או רואה חשבון שיעשו זאת עבורו?

ואם כבר, הישנה אפליקציה ייעודית להגשת דו"ח מחזור שנתי כזה? אני שואל כי האפליקציות השונות מסייעות רק בניהול קבלות, אך לפחות חלקן לא מציעות דיווח שנתי ואם כן אז בעליהן נותנים זאת כשירות צדדי בעלות של בערך 1000 ש"ח.

תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מכיר אפליקציה. פשוט תיגש לסניף מס ההכנסה ותבקש שיעזרו לך להגיש את הדו"ח. לא חייבים יועץ מס. Geagea - שיחה 14:30, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

דו"ח מחזור שנתי חייב להיות מוגש מוחשית כל שנה? כלומר כל שנה צריך להגיע מוחשית לסניף מס הכנסה? אין מצב שהם יקבלו דו"ח כזה במייל? תודה רבה לך על העזרה הזו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למייצגים (רואי חשבון ויועצי מס) יכולה להיות גישה למערכת. לא מכיר לגבי יחידים. בכל מקרה לא במייל. הדוח השנתי (לא דוח מחזור שנתי) מוגש עם דוח על הרווח או הפסד מצורף וטפסים נוספים לפי הצורך. ודבר נוסף שתצטרך להגיש זה הצהרת הון. לפי דרישה. בתחילת פעילותך כעוסק ובכל 4 או 5 שנים. לפי מה שמס הכנסה יקבע. Geagea - שיחה 02:11, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

בסרטון הבא: פה שלמה הצעיר מדבר בסוג של מבטא ומדבר בביטויים מודרניים כמו "זה לא עושה שכל". האם מדובר בפרודיה להגייה ספציפית? אני מנחש (ללא מקור) שזאת פרודיה ל"ילדי סנטר". האם אני צודק? 213.55.211.119 22:44, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

זה לא רק מבטא, אלא קטעים של סלנג עברי של צעירים בתקופה שלנו. סוג של משלב. Ewan2 - שיחה 23:19, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

אני ספציפית רוצה לאתר במדויק את המבטא. אני כמעט בטוח שזה לא ירושליים, לא חיפה-קריות, אלא מרכז תל אביב. 213.55.211.79 23:03, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

נניח אמריקאי רוצה לטוס ממערב המדינה למזרח. מה הוא עושה עם האקדח? אסור להכניס אותו למטוס גם בטיסות פנים. אז מה הם עושים?

מה שעושים הישראלים בטיסות פנים בישראל. חזרתי • ∞ • שיחה 08:04, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

אין לי מושג מה עושים בטיסות לאילת, אבל בטיסות פנים בארה"ב מותר להטיס כלי נשק בתנאי שהם לא טעונים ונעולים בתוך תיבה קשיחה ורק כמטען שנשלח לבטן המטוס (Checked baggage). פרטים נוספים כאן. בברכה, Easy n - שיחה 09:50, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

למה לא איחדו את דו"ח מס הכנסה שנתי ודו"ח הצהרת הון לדו"ח שנתי אחד וגמרנו? ובפרט האם מאז מהפכת הדיגיטל בחשבונאות יש טעם בחלוקה זו (בהנחה שהיה בה טעם עוד לפניכן)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלה שני דברים שונים לחלוטין. בדוח השנתי אתה מדווח על הכנסות והוצאות, ועל בסיסו מחשבים את המס שעליך לשלם עבור אותה שנה. הצהרת הון ממלאים רק אחת לכמה שנים ובה אתה צריך לפרט בדיוק את כל הנכסים שיש לך (כל נכסי המקרקעין, חשבונות הבנקים, החסכונות וכו'). המטרה של הצהרת ההון היא איתור משתמטים ממס הכנסה. אם בהצהרת ההון הקודמת לא היה לך שום נכס ואחרי חמש שנים שבהן דיווחת על על רווח שנתי של 20,000 בכל שנה פתאום יש לך שתי דירות, שלושה מגרשים, יאכטה ומניות בשווי מיליוני שקלים, אז כנראה שהדיווחים שלך לא היו כל כך מדוייקים, ולא שילמת את כל המס שהיית צריך. מס הכנסה במקרה כזה מחשב כמה הון היה אמור להיות לך לפי הדיווחים שלך (תוך התחשבות במקורות שלא צריך לדווח עליהם כמו ירושה מצד אחד ובהוצאות הקיום שהיית צריך להוציא), ויחייב אותך במס על ההפרש. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:01, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

מה הכוונה בעברית "בכל נימה של ישותי "? לעיתים גם רשום נשמתי (?). תודה.

נימה = שערה. "בכל נימי נפשו" = בכל מרכיבי הנפש (חשוב על חבל עבה, מלופף פתילים, שכל חוט בהם נשזר מנימים דקות). עוזי ו. - שיחה 16:12, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

כנראה תרגום של הביטוי האנגלי with every fiber of my being. ביטוי דומה עברי במקורו: "בכל נפשי ובכל מאודי". H. sapiens - שיחה 00:01, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מדוע היצרנים לא עובדים מול הלקוח באופן ישיר (באמצעות חנות און ליין, או אפי' חנות פיזית - כמו ה'אפל סטור'), מה הרעיון בכל אנשי הביניים?

גם בחנות של אפל עובדים אנשים שנותנים שירות ללקוחות. לאפל משתלם להחזיק מערך הפצה נפרד משל עצמה. אבל זה לא בהכרח המצב תמיד. במקרים רבים די מועיל לעבוד עם מפיץ מקומי שמכיר את השוק טוב יותר ממך (גם מבחינת שיווק: מציאת ושימור לקוחות, או חנויות שמוכרות ללקוחות, וגם מבחינת שירות). Tzafrir - שיחה 19:20, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

אני רוצה לחדד את התשובה של צפריר. על פי רוב היצרן מומחה בתחום הייצור והמפיץ בתחום השיווק וההפצה. החלוקה הזו משתלמת לשני הצדדים, שכן, היצרן משקיע אנרגיה נמוכה יותר מחד, ומאידך, מקבל תוצאות טובות יותר מאשר היה משווק בעצמו. כמו כן, המשווק מעדיף לא לעסוק בייצור, שכן, התוצאה שלו יכולה להיות גרועה יותר בתחום, מה שישפיע על רווחיו מהשיווק לרעה. האדם החושב - שיחה 00:57, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

אני חושב שהכי טוב זה לחשוב על חקלאים. יש כאלו שמגדלים עגבניות ויש כאלו שמגדלים תפוחים. הצרכן רוצה גם וגם לכן הוא מעדיף ללכת לחנות ולקנות שם הכל. גם לחקלאי אין זמן ומשאבים לטפל בשיווק ובלוגיסטיקה וגם הוא מעדיף מס' לקוחות מצומצם להתעסק מולם. Shannen - שיחה 11:46, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

אפשר אולי להבין מדוע היצרן לא פותח חנויות לבד, אבל הלאה, מדוע שהיצרן לא יעבוד מול הקמעונאים באופן ישיר, מדוע צריך ביניהם את כל אנשי הביניים (כמו הסיטונאי), מה תפקידם?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

לא רוצה להזכיר שמות, אבל קיימים מספר רבנים הקוראים לעצמם על שם מכישרים רפואיים וטוענים ליכולות ריפוי ואבחון רפואי. סעיף 417 של חוק הענשין (כישוף) אומר: "המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, "כישוף" - לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות." כמוכן יש סייג האומר שאם הכישוף נעשה במסגרת אחיזת עניים בידורית בלבד, אין לראות בכך עבריינות.

אז האם התחזות למכשיר רפואי וטענה לגבי יכולת ריפוי מיסטיות נחשבות למעשה כישוף? אם לא, למה לא? שואל השאלות - שיחה 17:27, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

האם אתה מתייחס למישהו כדוגמת יעקב ישראל איפרגן („הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה "הרנטגן", הוא מקובל ישראלי. הכינוי "הרנטגן" ניתן לו בעקבות השמועות על יכולתו לאבחן מחלות ובעיות במבט עיניו.״). הוא מכוּנה כך ולא מתיימר באופן רשמי ליכולות כאלו. וכמובן שאותן יכולות שמיוחסות לו שונות מאוד מכל ציוד רפואי קיים. מעבר לכך: הוא באופן רשמי לא עושה דבר מעבר לברכה למבקרים אותו. הם בעיקרון גם לא מחויבים לשלם לו (אבל הרי הוא, כמו בשיר של טיפקס, עוסק בקבלה) ורק במקרה תורמים ביציאה. אני לא זוכר אם העניין הזה הגיע אי פעם לערכאות משפטיות וזכור לי במעומעם שכן. Tzafrir - שיחה 19:17, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

מה עם התחזות לתופעה אופטית? משום מה החוק רואה באנשים קטגוריה נבדלת, ואינו מכיר באפשרות שאדם יתחזה לחפץ דומם. עוזי ו. - שיחה 01:23, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

מעניין, זו פעם ראשונה שאני שומע על קיום חוק נגד כישוף בישראל. האם החוק הופעל אי פעם? האם מישהו אפילו הואשם לפיו? H. sapiens - שיחה 09:40, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

https://www.themarker.com/labels/legal-arena/1.2833699

תודה לאלמוני. בקישור המצורף נכתב: "בית המשפט השלום בנתניה גזר עונש מאסר של כ-45 חודשים בפועל על אדם שהורשע בהתחזות לרב מקובל המסוגל להסיר כישופים וקללות." נראה כי הרשות השופטת והמחוקקת שתיהן מתקשות להחליט אם החוק הוא נגד ה"כישוף" עצמו או נגד "התחזות לכישוף". H. sapiens - שיחה 15:52, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

לא ברור למה שרלטן א' הופך לרב מפורסם הקרוי על שם כלי רפואי (יאללה, נזרום על הרב EKG או שהיום יותר מתאים ללכת להרב MRI?) ושרלטן ב' מקבל 45 חודשים מאסר על אותה הפעילות בדיוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:50, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא מתייחס להגדרה „שרלטן״. ציינתי כבר שלהלכה איפרגן ודומיו לא גובים כסף על שרותיהם. לא ברור לי אם הם מבטיחים במפורש שהברכה שלהם אכן תשפיע (השווה לכיסוי ישבן מתחום אחר). כמוכן כנראה שמה שאיפרגן עושה מקובל על יותר אנשים. Tzafrir - שיחה 15:41, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

ישנם מטפלים שרלטנים שטוענים שיש להם "ראיית רנטגן". נתקלתי פעם במטפלת "הוליסטית" אחת שטענה שראתה אצל המטופל "טחול מוגדל" והמליצה לו משום כך לקבל מנות של ויטמינים ומינרלים מסוימים. היא לא אמרה שהיא מכונת רנטגן אלא נימקה את האבחון שלה על ידי כוחות הסתכלות מיוחדים שקראה להם לצורך הסבר "ראיית רנטגן".Ewan2 - שיחה 20:23, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב לא תשובה. סתם ציון של עובדה מעניינת: חיפשתי אלחדיף אטימולוגיה ומצאתי כל מיני אתרים עם עותקים של הערך טבריה. Tzafrir - שיחה 15:48, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

נניח שלא בא לי לשלם לחברת סלולר X בהוראת קבע על כרטיס חיוב, או בהוראת קבע על חשבון בנק, אלא בהוראת קבע על אפליקציה (שמסתנכרנת עם חשבון הבנק).

המומחה מכיר חברת סלולר ישראלית שמכבדת תשלום אפליקטיבי כזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש פה מומחה שמחזיק חשבון בפייפאל בשקלים (ולא בדולרים שזה הדיפולט)? יש משהו שמפריע לכם בכך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הי לכולם,

כשאומרים בעברית חינוך על תיכונית למה הכוונה? אוניברסיטה?--188.120.129.55 22:50, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

לאו דווקא. חינוך על תיכוני כולל גם הכשרות מקצועיות ולימודי תעודה, ולא רק לימודים לתואר אקדמי. עוזי ו. - שיחה 22:53, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

האם בתאוריה בלבד, בית משפט יכול לפסוק עונש מוות על רוצח המונים? לא ניכנס להשלכות ומשמעותיות ומוסריות של זה, אלא רק לשאלת הסמכות המשפטית: האם בישראל אפשרי הדבר שבית דין יפסוק עונש מוות למחבל? 213.55.211.100 00:45, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

לא (לא על המעשה הזה). ר’ עונש מוות בישראל. Tzafrir - שיחה 01:05, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

כן. מחבלים, במקרים רבים, נידונים בבתי דין צבאיים, שם אפשר על פי חוק לגזור עונש מוות. בפועל מעולם לא קרה שנגזר עונש כזה בבית דין צבאי והוא אכן בוצע. משה פרידמן - שיחה 04:30, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

אני חושב שאחד משני המקרים שבהם נגזר עונש מוות בישראל נדון בפני בית דין צבאי. גילגמש • שיחה 17:47, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

לפי הערך, בישראל הוצא להורג מאיר טוביאנסקי באשמת ריגול במשפט שדה מזורז. לאחר מכן הומתקו כל עונשי המוות, פרט לזה המוכר של אדולף אייכמן. כיום לא ניתן להוציא להורג על רצח המונים, אלא אם מדובר ברצח המונים במסגרת נאציזם (הצגת מעשיו של אייכמן כ"רצח המונים" היא הצגה משונה ולא ממצה, אבל אפשרית), או במקרה של בגידה. Eyalweyalw - שיחה 22:33, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב בעבר קראתי שהיו נוסעים שתיעדו את נסיעותיהם ואף איירו תמונות של יהודים בנסיעתם ופרסמו אותם ברשימותיהם, לא מצליח לשחזר היכן תמונות אלה או מי הם. אולי ידוע לכם במה מדובר? 93.126.116.89 03:56, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

מאיפה נטורי קרתא משיגים כסף למזון? האם הם עובדים? האם יש אירגונים או נדבנים התורמים להם את כספם? תודה. 213.55.211.100 23:56, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

לא מומחה, אבל נראה לי שהם עובדים לפרנסתם, לפחות ברובם הגדול. משה פרידמן - שיחה 00:00, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

לפעילותם, וודאי שיש תורמים בעיקר בחו"ל! בני • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 00:28, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מדוע בהרבה מיקרים אדם קימעונאי קונה את הסחורה מהסיטונאי ולא פונה ישירות למפעל - לייצרן, ומה מרויח הייצרן בזה שהוא מתעסק עם הסיטונאי ולא מפעיל מטעמו איש שיווק שיאתר את החנויות הקמעונאיות?

כסף נזיל, אני מניח, ויכולת קנייה גדולה. מהניסיון שלי בסופרמרקטים, הרבה מהחברות נאלצות לעבוד שוטף 60 עם הסופרמרקט, אם הרשת גדולה מספיק, וגם לסבול החזרות של מוצרים (בין 5 אחוז ל 10 אחוז מעלות הסחורה שנקנתה) - אני בספק אם המפעל יכול להרשות לעצמו לעבוד כך. רק חנויות קטנות ומכולות נאלצות לשלם מזומן עבור הסחורה ברגע שבו הן קיבלו אותה. בנוסף מפעל מייצר כמות כל-כך גדולה של סחורה, שהוא יכול גם למכור את הסחורה בשוק המקומי, וגם לייצא לחו"ל. אין לו זמן לעסוק בשיווק, או למכור קרטון פה קרטון שם, כשבשעה הוא מייצר מספר משטחים של קרטונים.

למעשה, הסחורה שאתה כצרכן קונה עוברת דרך כמה סיטונאים - מאחד שיכול להרשות לעצמו לקנות מכולה שלמה מהמפעל, עד לסיטונאי שיכול לקנות רק משטח. אריה ה. - שיחה 14:52, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

פגשתי בר חם/קר קלסי של מי עדן בשווייץ. הלוגו הוא בול מי עדן, אבל באנגלית. גליתי שיש להם גם אתר. בערך מי עדן עצמו, גם באנגלית לא מוזכר דבר לגבי שלוחה של מי עדן באירופה. האם ידועים פרטים? לא סביר (ואפילו די הזוי) להביא מים מישראל לשווייץ. אז מאיפה המים הללו באים ואיך זה שישראלים מסוגלים להתמודד בשוק שבו יש מים באיכות פרמיום בכל ברז? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מניח שהמים הם משווייץ, אולי הברים או המיכלים מגיעים מישראל. כאן יש כתבה על התרחבות החברה בשווייץ [9] דב ט. - שיחה 14:42, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

ראה כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

עשיתי גוגל ואני לא מוצא. מי הן המפלגות המתמודדות לראשות עריית קריית אתא? תודה. 213.55.184.234 22:40, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

מתוך אתר העירייה--Arsenal sin platea - שיחה 08:25, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

כל סיר, כל עוד יש בו נוזלים אינו נשרף כשהוא מונח על האש עד שכל הנוזלים מתאדים. נסיתי וגם שקית ניילון המלאה מים לא נימוסה מחום שלהבת של גפרור ומצית. מה ההסבר לכך?

בתודה31.168.53.90 14:36, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

כיוון שכל עוד המים בדרך לרתיחה ובמהלך הרתיחה הטמפרטורה שלהם לא עולה על 100 מעלות צלזיוס. זו טמפ נמוכה מטמפרטורת ההיתוך או ההצתה של החומרים שציינת. שנילי - שיחה 14:53, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אבל למה האש הישירה לא ממיסה את השקית? נשמע לי מאוד לא סביר שהמים מסוגלים לשמור את השקית כולה מתחת לטמפרטורת ההתכה של הפלסטיק. משה פרידמן - שיחה 18:21, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה לשנילי, אך משה פרידמן הביע בבהירות את שאלתי.31.168.53.90 19:06, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

השקית דקה ולמים קיבול חום ומוליכות חום טובים, כך שהם מצליחים למנוע מהשקית להגיע לטמפרטורת ההיתוך או ההצתה של הפלסטיק. באופן דומה, המים שבמערכת הקרור של מנוע המכונית מונעים מהבוכנות ומהצילינדרים להגיע לטמפרטורת ההיתוך של המתכת, למרות שטמפרטורת השריפה של הדלק היא מאוד גבוהה. בברכה, Easy n - שיחה 21:41, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

פרטי רקע תאורטיים: נניח שאני אזרח ישראל אך לא תושב ישראל ולכן לא מחויב לשלם ביטוח לאומי וגם אין לי תיק במע"מ ובמס הכנסה ואין לי שום הוצאות חודשיות בישראל (אפילו לא על כרטיס חיוב או חברת סלולר). עם זאת, אני חבר בבנק הלא-מסחרי בנק הדואר ואני מעביר אליו הכנסות מלקוחות שונים ברחבי העולם.

ברשות המומחה, יש לי שתי שאלות:

1. מה ההבדל בין עיקול וחילוט והאם הם מוגדרים בישראל תחת אותו חוק?
2. בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי או רשות המסים עלו על כך שיש לי הכנסות שאני מעביר לבנק ישראלי (אמנם בנק הדואר אינו בפיקוח בנק ישראל), האם אנשי שני מוסדות אלה יכולים לעקל\לחלט לי כסף מהחשבון בבנק הדואר כי אני מקבל הכנסה אבל לא משלם עליה מס יותר מדי זמן לטעמם?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. ראה בהמשך #מה ההבדל בין חילוט לעיקול והאם הם מוגדרים תחת אותו חוק בדרך כלל?.

2. אם אינך תושב ישראל (והסדרת מעמד זה מול הרשויות) והכנסותיך הופקו מחוץ לישראל, אין הצדקה לחייב אותך במס הכנסה בישראל ובדמי ביטוח לאומי בישראל על הכנסותיך, רק משום שאתה מעביר אותן לישראל. אם מחמת טעות רשויות אלא יניחו שאתה חייב במס בישראל, הן יוכלו לעקל את כספך. אם יתברר שהכנסותיך מקורן בעבירה, כגון סחר בסמים או הלבנת הון, ניתן יהיה לחלט אותן (אבל בכך יעסקו המשטרה ומערכת המשפט, ולא רשויות המס). דוד שי - שיחה 22:42, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

רק למען הטעם הטוב, לא סחר בסמים, לא הלבנת הון ולא שום דבר בסגנון (לא אומר שהאשמת אותי --- רק אומר). תודה על ההסבר הטכני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אי אפשר לקבל רשימת זוכי פרס ישראל לפי א"ב בלי קודם לעבור בכל אחד מהתחומים שבהם מחולק פרס ישראל. לפעמים בתשבץ שואלים על זוכה םרס ישראל בלי להגיד באיזה תחום. בערך פרס ישראל המיון הוא לפי שנים.

בערך זוכי פרס ישראל ישנה רשימה הניתנת למיון בין השאר לפי שמות הזוכים. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:25, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

מדוע המפעלים לא עובדים מול החנויות אלא רק מול סיטונאים?

כבר נשאלה שאלה דומה למעלה, והתשובה היא, היות והיצרן מומחה בייצור ולא בשיווק בעוד הסיטונאי/משווק מומחיותו הפוכה, ההסכם משתלם לשני הצדדים. האדם החושב - שיחה 23:49, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

האם אפשרי להתקין מדחס בתוך המחשב, כך שיצא שהחום מועף החוצה בשיטה של מזגן? 213.55.211.115 23:05, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אפשר, אך יש פתרונות טובים יותר. פתרון מעולה הוא טבילת כל רכיבי המחשב (פרט לדיסקים קשיחים מכאניים) בשמן מתאים (זהה לשמן גיר), ואם רוצים עוד יותר - משאבה שקטה שמעבירה את השמן דרך מקרן חום. פתרון זה שקט וקומפקטי הרבה יותר ממערכת מדחס+משאבה. אין צורך ביותר מכך, מאחר ורכיבי המחשב מתפקדים היטב ב 70 מעלות, כך שטמפרטורת הסביבה בכל מחשב שולחני נמוכה יותר ודי בפתרון יעיל להקרנת החום לסביבה. אילן שמעוני - שיחה 19:03, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

שמתי לב לתופעה די מטרידה. אנשים ישראלים בוגרים מתקשים מאוד לבצע חישובים שעקרונית בוגר כיתה ו' אמור לדעת לבצע. ובנוסף הם מתגאים בבורות מתמטית. לדוגמה, אשנם מתגאים בכך שאינם יודעים לחשב את מספר השניות שיש בשנה (חישוב שהייתי בהחלט נותן לבוגר כיתה ד' לעשות) ומבחינתם זה נחשב ל"גאונות". למה זה? והאם זה ככה רק בישראל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:39, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

זו תופעה נפוצה: מישהו נתקל בסביבתו הקרובה בתופעה שלילית, ומניח שהיא מוכרחה להיות מיוחדת למדינה שבה הוא גר. אני תוהה אם זה קורה בכל העולם או רק בישראל. עוזי ו. - שיחה 14:56, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

לפני זמן מה שוחחתי עם אישה, ונזקקנו לידיעת מכפלה פשוטה למדי, משהו כמו 7 כפול 13. היא מיהרה לשלוף מכונת חישוב, מה שגרם לי לומר לה שהיא אדם עם מוגבלות. בתופעה ש-Corvus מתאר, של גאווה במוגבלות זו, לא נתקלתי. דוד שי - שיחה 22:35, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

השערה בלבד - מתמטיקה נתפשת כשורש הריאליות, מקור הרוע ואם כל טראומות הלימודים. בהתאם, אדם אשר הצליח להימנע מאותו דבר מפחיד ומחריד המכונה מתמטיקה הוא גיבור, ניצול מערכת החינוך, שורד המורה למתמטיקה אפשטיין ודוגמה חיה ליכולת להצליח בחיים בלי לדעת מתמטיקה, בבחינת "הנה, תראו, אני הצלחתי בלי לדעת חשבון". Eyalweyalw - שיחה 22:15, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

חישוב פשוט הוא לא משהו שמלמדים כיום. בילדותי נתנו לנו את לוח הכפל ואמרו לנו לשנן אותו, אך כשאבי למד מתמטיקה הוא למד מספר דרכי התמודדות עם מספרים גדולים, שאפשרו לו לחשב מספרים גדולים בראש, או בעזרת עט ונייר. אם תציג למישהו היום את התרגיל הפשוט 144 בחזקת 2, הוא יפנה למחשבון, לא יהפוך את התרגיל ל(100+40+4) בחזקת 2. לימודי מתמטיקה לא הופכים את המתמטיקה לפחות מפחידה - אדם יכול לדעת גזירת פונקציות בעל פה אך עדיין לשקשק כשהוא רואה תרגיל חילוק בסיסי. אריה ה. - שיחה 19:17, 28 באוקטובר 2018 (IST)

אם מישהו יפתור את 144² על ידי מעבר ל-²(100+40+4) הוא רק יעשה לעצמו חיים קשים ועבודה מיותרת. הדרך הקלה לפתור את התרגיל זה על ידי מעבר ל- ²(128+16) שהפתרון שלו מיידי. בברכה, Easy n - שיחה 20:03, 28 באוקטובר 2018 (IST)

עזבו. ראיתי פעמיים בחיי סטודנטים טובים משנה ב' וג' למדעי המחשב שפתחו מחשבון בסמרטפון כדי לחשב שבע פלוס ארבע. בפעם השנייה שאלתי בכוונה מישהו כדי לראות אם זה היה חד פעמי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:34, 29 באוקטובר 2018 (IST)

מן הסתם רצו לבדוק את זמן התגובה של המחשבון. עוזי ו. - שיחה 00:40, 29 באוקטובר 2018 (IST)

אני מדבר על תופעה שבה אני נגיד מסביר חישוב פשוט של מכפלה בין מספרים גדולים ואפילו נותן תוצאות בקבוצת פייסבוק לקהל הרחב. ומקבל מלא פידבקים שזה חישוב נורא מסובך (שוב: החישוב הוא מכפלה בין מספרים גדולים. לא יותר מזה). ומלא אנשים במקום להתבייש בזה שלא יכולים להכפיל בעזרת מחשבון מעדיפים לכתוב בגאווה שהם לא הצליחו לעקוב אחרי החישוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:19, 29 באוקטובר 2018 (IST)

שואל את זה בהתאם לשאלה למעלה שלא נענתה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל מצויין בערכים המתאימים: חילוט - בידי המדינה או גוף הפועל מטעמה. עיקול - בידי המלווה או גורם מוסמך מטעמו (כלומר לא רק המדינה, אלא גם חברות, אנשים פרטיים, עיריות וכ"ו). אילן שמעוני - שיחה 21:38, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

עיקול משמש לגביית חוב מהחייב, ועם פירעון החוב נפסק העיקול. חילוט הוא החרמה של נכס שמקורו בעבירה פלילית או שסייע לביצוע פשע. דוד שי - שיחה 22:30, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

דוד, ההסבר שלך היה לי מאד ברור, תודה. אני מסיק בעקבותו שכל חילוט הוא עיקול אך לא כל עיקול הוא חילוט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספק מעניין שהתעורר אצלי בעקבות קריאה על עיקולים בשפע מצד ביטוח לאומי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק הקב"ה פוקד עוון אבות על בנים. בני אדם, והמוסד לביטוח לאומי, רשאים לעקל רק מהחייב עצמו, לא מקרוביו (אלא אם יוכיחו שהחייב מילט נכסיו לקרוביו כדי להתחמק מהעיקול). דוד שי - שיחה 22:32, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב שלום,

רציתי לדעת האם יש בויקיפדיה "חיי דת בתקופת השואה"? חפשתי ברחבי האתר.

לא מצאתי את נושא קידוש החיים ואת ההתרה של חלק מהרבנים להתאבד במצבים מסויים.

אשמח לדעת אם ביצעתי חיפוש לא נכון או שהנושא חסר בויקיפדיה.

תודה, --132.64.177.219 11:01, 28 באוקטובר 2018 (IST)

חוששני שאין. Shannen - שיחה 09:56, 29 באוקטובר 2018 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

כותב כרגע ערך על הסרט "The Big Street" (אנ'). העליתי השערה שמפיק הסרט דיימון ראניון (שהוא גם זה שכתב את הסיפור שעליו מבוסס הסרט, "Little Pinks") נתן לו את שמו כדי לרמז על הסביבה שבה מתרחשים כל סיפוריו כולל תחילתו של הסיפור הנוכחי, בַּבְּרודוויי. The Broadway באנגלית (באופן מילולי) הוא פשוט "הדרך הרחבה" או "הכביש הרחב", ולכן נראה לי הגיוני שראניון, כדרכו בקודש, שוב יצר סלנג עברייני יש מאין, וכינה את הדרך הרחבה, הרחוב הגדול. האם יש לכך ביסוס באחד מסיפוריו של ראניון? האם כך הוא מכנה את הברודוויי גם במקומות אחרים? רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • 16:51, 29 באוקטובר 2018 (IST)

נמצא המקור בפינה המקבילה בוויקי' האנגלית. השם הזה היה כינוי לברודוויי כפי שחשבתי. אביתר ג' • שיחה • 11:32, 5 בנובמבר 2018 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 281/מצב

לשווא חיפשתי בערך טבלה. במשנה או בתלמוד ניתן לראות קיבוץ של הלכות בסגנון, "יש נוחלין ומנחילין, ויש נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין. ואלו נוחלין ומנחילין, האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב, נוחלין ומנחילין. האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות, נוחלין ולא מנחילין. האשה את בניה והאשה את בעלה ואחי האם, מנחילין ולא נוחלין. והאחים מן האם, לא נוחלין ולא מנחילין" (מסכת בבא בתרא, פרק ח', משנה א'); סגנון שהוא נוח פחות ויעיל פחות מאשר ריכוז ההלכות בטבלה, לכן סביר שמבנה זה עוד לא היה מוכר או שלא נעשה בו שימוש. שאלתי, ממתי המבנה הטבלאי היה מוכר והתחילו לעשות בו שימוש? תודה, אביתר ג' • שיחה • 17:05, 29 באוקטובר 2018 (IST)

למה צריך שני לוחות הברית? טבלה. ראה פלימפטון 322, שהוא בבירור בעל מבנה טבלאי, מלפני כ-3700 שנה. עוזי ו. - שיחה 18:30, 29 באוקטובר 2018 (IST)

תודה!

זה עניין של מדיום/ז'אנר. במשנה ובתלמוד אין גם איורים, וזה לא אומר שחז"ל לא ידעו לצייר. ראובן מ. - שיחה 01:41, 30 באוקטובר 2018 (IST)

לדעתי, מקום שמעניין לחפש בו לא פחות, הוא בכתבים מיוון העתיקה. האם יש שם שימוש בטבלאות? האדם החושב - שיחה 03:23, 30 באוקטובר 2018 (IST)

אני חושב שהתורה שבע"פ היתה במקורה באמת תורה שבע"פ, שאנשים שיננו בע"פ ונמנעו מלהעלות על הכתב עד שלב מאוחר יחסית, אע"פ שכמובן ידעו קרוא וכתוב. חסרים שם עוד אלמנטים בסיסיים יחסית שאנחנו רגילים אליהם מטקסט כתוב, למשל כותרות וכותרות משנה. בעולם העתיק לא היתה קיימת קריאה דמומה של טקסט. לקרוא טקסט משמע היה לקרוא אותו בקול. אוגוסטינוס מציין את השתוממותו נוכח בישוף שהיה קורא בספר, מבלי להשמיע קול. לכן הרעיון של אמצעים ויזואליים בטקסט לא היה כ"כ אינטואיטיבי לבני התקופה. דב ט. - שיחה 16:56, 31 באוקטובר 2018 (IST)

התורה שבכתב משתמשת באמצעים ויזואלים, לכל הפחות בכתיבת שירה. אבל זה לא בהכרח סותר את דבריך. משה פרידמן - שיחה 15:04, 1 בנובמבר 2018 (IST)