לייף אייריקסון
 | |
| "לייף אריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893) | |
| לידה |
970 איסלנד |
|---|---|
| פטירה |
1020 (בגיל 50 בערך) גרינלנד |
| לאום | נורדים |
| תקופת הפעילות |
?–1020  |
| גילויים בולטים | האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה |
| אזורים שחקר | ניופאונדלנד |
לֵייף אייריקסון (איסלנדית: Leifur Eiríksson לֵיְבֻר אֵרִיקְסוֹן; נורדית עתיקה: Leifr Eiríksson לֵיְבְר אֵיְרִיקְסוֹן; 970–1020) היה מגלה ארצות נורדי. ככל הנראה היה לייף האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית (לאחר שאביו הגיע לגרינלנד). קורותיו מתועדים בסאגות איסלנדיות, שלפיהן הוא הקים מושבה נורדית במקום בשם וינלנד, מדרום-מערב לגרינלנד. חוקרים מודרניים ממקמים את וינלנד על רצועת החוף של צפון אמריקה, ובפרט, לאור ממצאים ארכאולוגים המצביעים על התיישבות נורדית במקום, משערים כי היא בניופאונדלנד שבקנדה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של לייף
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייף היה בנו של אייריק תורוואלדסון, שנודע בשם אייריק האדום[א]. ללייף היו שני אחים ואחות, והוא נולד בסביבות שנת 970, ככל הנראה באיסלנד, ועבר לגרינלנד בגיל צעיר.[1] אביו הקים את המושבה הנורדית בגרינלנד, ומכך משפחתו של לייף זכתה למעמד גבוה בקרב תושבי האי.[2]
מקורות טקסטואליים לחייו ומסעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שלייף מוזכר במספר מקורות איסלנדיים,[3] עיקר התיעוד של מסעותיו הוא בסאגת אנשי גרינלנד (Grœnlendinga saga)[ב] ובסאגת אריק האדום (Eiríks saga rauða), שתי סאגות איסלנדיות המכונות ביחד "סאגות וינלנד". הסיפור הכללי המוצג בסאגות אלה, המתאר מסעות של נורדים לאמריקה, נחשב לנכון היסטורית, אך פרטים רבים של סיפור זה, כולל מעשיו של לייף, שונים בשתי הסאגות. יש קושי בתארוך מדויק של שתי הסאגות ובאימות הפרטים השונים שלהן. הסאגות מתוארכות למאה ה-13 ולמאה ה-14 (מאות שנים לאחר האירועים המתוארים בהן), וכנראה מתבססות הן על מקורות קדומים יותר שאבדו, והן על מסורת שבעל פה. ההבדלים בפרטי הסיפורים המוצגים בשתי הסאגות עשויים להיות תוצאה של מקורות שונים או אג'נדות פוליטיות של הכותבים.[4][5] פרטי הסיפור המוצג בסאגת אריק האדום לרוב דומים יותר לתיעודים אחרים של המסעות, כמו בהיימסקרינגלה, ורוב החוקרים מחשיבים את סאגת אנשי גרינלנד ליותר מהימנה כמקור היסטורי.[6][7]
שתי הסאגות מתרכזות בבניו של אריק האדום, שלייף היה אחד מהם, כשהן מתארות את המסעות לווינלנד. ייתכן כי הסיבה לכך היא שבני אריק האדום היו בני מעמד גבוה ובעמדה המתאימה כדי להוציא את המסעות לפועל, וייתכן כי אנשים אחרים אשר מוזכרים בסאגות היו ממגלי הארצות והסאגות לא מזכירות אותם מכיוון שנעשה ניסיון להאדיר את שמה של משפחה איסלנדית מסוימת במאה ה-13 על ידי יצירת מיתוס משפחתי.[4]
לייף והנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייף נקרא לנורווגיה לשרת תחת אולף הראשון, מלך נורווגיה. לפי חלק מהמקורות, במהלך שהותו שם המיר את דתו לנצרות, כמו רבים בסביבתו, וכשחזר לגרינלנד הורה עליו להנהיג במקום את הנצרות. עדויות ארכאולוגיות המראות על פעילות נוצרית בגרינלנד בשנות חייו מגבות את הטענות הללו, אך הגרינלנדים עצמם לא תיעדו בצורה טקסטואלית את התנצרותם.[8]
במאמרה על המנהגים הדתיים המוקדמים בהתיישבות הנורדית בגרינלנד, לסלי אברמס כותבת כי חשיבותו של לייף בתהליך ההמרה לנצרות של גרינלנד וכן מידת עצמאותו אינם ודאים. לייף מקבל את התפקיד הראשי בסיפור זה בסאגת אריק האדום, אך מקורות שונים מייחסים לאולף הראשון בעצמו את ההמרה של גרינלנד לנצרות, ולייף ככל הנראה פעל כנציב של המלך אולף הראשון. תיאור ההתנצרות של גרינלנד בסאגת אנשי גרינלנד וכן בסאגת אריק האדום מתרכז בסיפורים אישיים ממשפחתו של לייף. אברמס מעירה על כך שהסאגות מתארות התנצרות שהתרחשה בעקבות לחץ חברתי שהפעילו לייף ואחרים על האחרים בגרינלנד ולא תהליך שהתרחש בעקבות משטר זר שדיכא את התושבים. ישנם חוקרים אשר טוענים, כחלק מרוויזיוניזם היסטורי רחב יותר אודות ההתיישבות הנורדית בגרינלד, שכל המתיישבים הראשונים באי היו כבר נוצרים, אך הטיעונים הללו מוטלים בספק. בכל מקרה, על פי אברמס, הסיפורים המוצגים בסאגות על התנצרותו בנורווגיה של לייף מתקבלים יותר על הדעת מאשר הנרטיבים על פעולות המיסיון שלו.[2]
מסעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאגת אנשי גרינלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאגת אנשי גרינלנד מספרת על אדם אחר אשר ראה לראשונה את חופי צפון אמריקה – ביארני האריולפסון, אשר ניסה לשוט לגרינלנד בסביבות שנת 986.[7] לפי הסאגה, כאשר הוא הגיע ליבשה, היא הייתה מיוערת, בשונה מהתיאורים שהוא שמע של גרינלנד. הוא מצא עוד שני חופים שונים, אך החליט שלא לרדת לחוף, משום שהם לא התאימו לתיאור של גרינלנד, שאמורה הייתה להיות קפואה. בסופו של דבר ספינתו של ביארני הגיעה לחופי גרינלנד. השיט של ביארני עורר את סקרנותו של לייף, שהחליט להפליג אל החופים הלא מוכרים בעקבותיו, יחד עם 35 אנשי צוות.
האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחתו של לייף הייתה מכוסה בסלעים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו בנורדית עתיקה "ארץ האבנים השטוחות". לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ומיוערת עם חופים בעלי חול לבן, לה הוענק השם "מארקלנד" שמשמעו "הארץ המיוערת".[9]
לייף וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי סלמון שחו בנהר הקרוב, מזג האוויר היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור בעצים בשל היער הסמוך. השם וינלנד ניתן לארץ הזו לאחר שאחד מעוזריו של לייף, טירקיר, גילה במקום גפני בר רבים, ולייף החליט לקרוא לה וינלנד, מילה שלפי סיפור זה משמעותה "ארץ היין".
באביב המשלחת של לייף חזרה לגרינלנד, עם ספינה עמוסה בעצים ובענבים. בדרכם לגרינלנד פגש לייף ב-15 גברים שספינתם נהרסה, והציל אותם. מאז הוא כונה "לייף בר-המזל" (Leifur heppni)[ג].[10] ייתכן גם שמשמעות המילה מזל ככינוי לאייריק היא "המביא מזל לאחרים".[3]
לאחר שלייף הגיע לגרינלנד, אחיו ת'ורוואלד (Þórvaldr) שט בעקבותיו לווינלנד, ומצא מקלט במקום הקרוי בשם "לייפסבודיר" (Leifsbuðir – "המחסה של לייף").[11] הסאגה מתארת עוד מספר מסעות.
סאגת אריק האדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאגת אריק האדום לא מציינת את ביארני כלל, ומייחסת ללייף את גילוי החופים. על פי הסאגה, לייף גילה את חופי וינלנד בצורה דומה לצורה שבה ביארני גילה אותם בסאגת אנשי גרינלנד בסביבות שנת 1000.[7] על פי הסאגה, כשלייף היה אצל אולף הראשון בנורווגיה, אולף הציע לו לשוב לגרינלנד, וכאשר לייף הסכים לבקשה, אולף הורה עליו להטיף שם לנצרות. בשיט שלו חזרה לגרינלנד, סופות סחפו אותו הרחק מדרכו, והוא נתקל בארץ חדשה שלא הכיר שבה גדלו גפנים וחיטה פראית. אחרי שהוא גילה את הארץ החדשה, לייף נתקל באנשים שספינתם נהרסה, לקח אותם איתו לגרינלנד ודאג להם בחורף, ומאז כונה "לייף בר-המזל"[ג]. הגילויים של לייף עוררו את סקרנות תושבי גרינלנד. ת'ורסטיין, אחיו של לייף, החליט לצאת למסע לארץ שלייף גילה, אך לא הצליח להגיע אליה וחזר למושבה בגרינלנד.
בסאגה זו מסופר כי סוחר איסלנדי עשיר בשם ת'ורפין קארלסווני, ולא לייף, היה מגלה הארצות אשר סייר בחופי מארקלנד והלולונד ונתן להם את שמם. שמו של לייף מוזכר פעם אחת בתיאור המסע של קארלסווני, כשמסופר על כך שהמלך אולף טריגבאסון "העניק" ללייף שני אנשים סקוטים שהיו "יותר מהירים מחיות פרא". לייף ואייריק שלחו את שני העבדים הללו למסע עם קארלסווני. לאחר הגעתם לפורדוסטרנדיר (Furdustrandir) קארלסווני הורה לשני הסקוטים לסייר בשטח.
חוקרים רבים טוענים כי הפרטים הללו שונים בסאגת אריק האדום מכיוון שהסאגה נכתבה כדי להאדיר את צאצאיו של ת'ורפין קארלסווני, אך לא כל החוקרים מסכימים על כך שהראיות מספיקות בשביל לטעון שזו הסיבה להבדל בין הסיפורים.[12][2][5]
אזכורים היסטוריים של וינלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינלנד מוזכרת בשני טקסטים הנחשבים היסטוריים בהגדרה מחמירה, שניהם נכתבו לפני סאגות וינלנד.
האזכור המוקדם ביותר של וינלנד נמצא ב"מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב הכרוניקן הגרמני אדם מברמן בעשור השמיני של המאה ה-11. אדם כתב כך על מידע שמסר לו סוון השני, מלך דנמרק[13]:
"הוא סיפר לי שהיה שם עוד אי ושמו וינלנד, והוא קרוי בשם זה מכיוון שגפנים גדלים שם בעצמם ומייצרים יין נהדר ביותר. על כך שיש שם דגנים שגדלים בעצמם... למדנו מהדיווח המהימן של הדנים"
"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) הוא ספר אודות ההיסטוריה האיסלנדית שנכתב על ידי הכרוניקן האיסלנדי ארי ת'ורגילסון (Ari Þorgilsson) בתחילת המאה ה-12. בספר זה יש את האזכור המוקדם ביותר באיסלנדית של וינלנד ושל גרינלנד[13]:
"הארץ אשר שמה גרינלנד נגלתה דרך איסלנד ויושבה משם. אריק האדום היה שמו של אדם מבריידאפיורד שעשה את המסע מפה לשם, למקום הנקרא אריקספיורד. הוא קרא לה גרינלנד, ואמר שאנשים ירצו לבוא אליה אם ההיה לה שם טוב. גם במזרח הארץ וגם במערבה הם מצאו מגורים של בני אדם, רסיסי סירות מצופות עור וכלי אבן שמהם היה ניתן להבין כי האנשים שהיו פעם שם היו מהשוכנים בווינלנד אשר הגרינלנדים קראו להם סקראלינגים."
הראלדור בסאסון, מהמחלקה האיסלנדית באוניברסיטת מניטובה, כתב על טקסט זה: "בזמנו של הסופר נדמה שהאיסלנדים כבר הכירו את המושג של וינלנד ברמה שלא היה צורך בהסברים בהתייחסויות אליה".[13]
אחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מות אביו, כמה שנים אחרי שנת 1000, ירש לייף את נחלת משפחתו בגרינלנד והפך לראש ההתיישבות שם.[8] הסאגות אינן מזכירות את אחריתו של לייף, אך ניתן לשער שמותו אירע בין האזכור האחרון שלו בשנת 1019 ובין עליית בנו למעמד ראש המשפחה בשנת 1025.[14]
עדויות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – ל'אנס או מדוז
מחקר שנעשה בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 על ידי הארכאולוגית אן שטיין אינגסטאד ובעלה החוקר הֶליֶה אינגסטאד (Helge Ingstad) גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות לייף וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כל'אנס או מדוז. הקשר בין וינלנד המתוארת בסאגות לבין ל'אנס או מדוז אינו ודאי, ויש השערות שונות בהקשר להגדרה של וינלנד ולמיקומה. ישנם חוקרים הטוענים כי וינלנד הייתה אזור רחב של'אנס או מדוז היה חלק ממנו. ישנם גם חוקרים הטוענים כי וינלנד עצמה הייתה ממוקמת במקומות אחרים.[12][15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לייף אייריקסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Reeves, Arthur M. (Middleton); Beamish, North Ludlow; Anderson, Rasmus B. (1906). Buel, J. W. (ed.). The Norse Discovery of America: A Compilation in Extensó of All the Sagas, Manuscripts, and Inscriptive Memorials Relating to the Finding and Settlement of the New World in the Eleventh Century – מכיל תרגום לאנגלית של סאגת אייריק האדום וסאגת אנשי גרינלנד
- לייף אייריקסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לייף אייריקסון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם אייריקסון אינו שם משפחה במובן המודרני אלא פטרונים – על שם אביו)
- ^ נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית – Grænlendinga saga
- ^ 1 2 המושג "מזל" אינו תרגום מדויק – בתרבות הנורדית, הכינוי מתייחס לסגולה של אדם שהיא תכונה או מיומנות מולדת ואף משפחתית. לאדם בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gunnar Karlsson, The Ethnicity of the Vinelanders, Journal of the North Atlantic, 2009, עמ' 126–130
- ^ 1 2 3 Lesley Abrams, Early Religious Practice in the Greenland Settlement, Journal of the North Atlantic, Eagle Hill Institute, 2009, עמ' 52–65
- ^ 1 2 Gunnar Karlsson, Why was Leifr Eiríksson called 'Lucky'?, Saga-Book 41, Viking Society for Northern Research, 2017, עמ' 35–49
- ^ 1 2 Pragya Vohra, The Eiríkssynir in Vínland: Family Exploration or Family Myth, Viking and Medieval Scandinavia 4, Brepols, 2008, עמ' 249–267
- ^ 1 2 Helgi Þorláksson, The Vinland Sagas in a Contemporary Light, Approaches to Vínland, 2001, עמ' 63–78
- ^ Leif Erikson | Biography, Accomplishments, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 1 2 3 ג'יין סמיילי, Preface, The Sagas of the Icelanders, Penguin Classics, 2005
- ^ 1 2 בריג'יטה וואלס, Leif Eriksson | The Canadian Encyclopedia, www.thecanadianencyclopedia.ca
- ^ ג'ון ספטון, סאגת אריק האדום, באתר מאגר הסאגות האיסלנדיות, 1880 (באנגלית)
- ^ Bettina Sejbjerg Sommer, The Norse Concept of Luck, Scandinavian Studies, Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press, עמ' 275–294
- ^ מתורגם לאנגלית כ-"Leif's booths"
- ^ 1 2 בריג'יטה וואלס, The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland, Newfoundland and Labrador Studies, 2003
- ^ 1 2 3 Haraldur Bessason, New Light on Vinland from the Sagas, Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature, 1967, עמ' 52–65
- ^ האלדור הרמאנסון, The Problem of Wineland, Volume 1, Cornell University Press, 2005, עמ' 48
- ^ אריק ואלגרן, The Vikings and America, Thames & Hudson, 2000, ISBN 9780500281994