עבד אל-בהאא
| לידה |
23 במאי 1844 טהראן | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1921 (בגיל 77) חיפה | ||
| שם לידה |
عَبّاس اَفَندی  | ||
| מדינה | איראן | ||
| מקום קבורה | מקדש הבאב | ||
| בן או בת זוג |
מונירה ח'אנום (1873–1921) | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
|
אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית | |||
  | |||
עבדֻ אל-בהאא (פרסית וערבית عبد البهاء; נקרא בעברית גם עבדול בהאא; נולד בשם עבאס אפנדי; 23 במאי 1844 - 28 בנובמבר 1921) היה מנהיגה של הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אללה, מייסד הדת, שנפטר ב-1892. הקדיש את חייו לקידום אמונתו של אביו ועודד הקמה של מוסדות בהאיים מקומיים. לאחר שחרורו ממאסר יצא עבד אל-בהאא לסדרת מסעות במערב על מנת להפיץ את הדת מחוץ לגבולות המזרח התיכון. הוא מינה את נכדו שוגי אפנדי ליורשו.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1844 בטהראן כבנו הבכור של בהאא אללה, באותו יום שבו התרחשה הכרזת הבאב. שמו המקורי היה עבאס אפנדי, אך עם הזמן החליט לכנות את עצמו 'עבד אל-בהאא'- "משרתו של בהאא". הוא חונך על ידי אביו והושפע ממעמדו של בהאא אללה כמנהיג התנועה הבהאית הצעירה. הרדיפות שהיו מנת חלקה של המשפחה, וכן מעצרו של אביו, עיצבו את אישיותו.[1] בדצמבר 1852, לאחר ארבעה חודשים שוחרר בהאא אללה מהכלא, וגורש מאיראן עם בני משפחתו. זמן קצר לאחר שהמשפחה הגיעה לבגדאד, נפרד בהאא אללה ממשפחתו ונדד להרי כורדיסטן לתקופה של שנתיים. באותה תקופה עבד אל-בהאא הקדיש את זמנו למדיטציה ולקריאה של כתבי הבאב.[2] עבד אל-בהאא המשיך את נדודיו יחד עם אביו כשזה נשלח לאיסטנבול ב-1863, ולאחר מכן לאדירנה ולעכו. בתקופה זו היה עבד אל-בהאא לעוזרו המרכזי של בהאא אללה, והחל לרכז את מגעי הקהילה הבהאית עם העולם החיצוני.[3]
שירותו לבהאא אללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים שלאחר חזרתו של בהאא אללה מכורדיסטן, עבד אל-בהאא הפך לנציגו ולמזכירו האישי. הוא היה צעיר משכיל שידע ערבית, פרסית וטורקית על בוריין. עבד אל-בהאא היה בעל תכונות דיפלומטיות מולדות ומילא בשביל אביו תפקיד של מעין שר חוץ הן ברמה של אדמיניסטרציה מקומית והן ברמה של השלטון המרכזי באיסטנבול.[4] הוא הגן על אביו מפני מבקשי רעתו, ונהייה לדמות אהודה בקרב החסידים הבהאים.[5] בעקבות הנדודים הרבים של משפחתו, עבד אל-בהאא חווה באופן אישי את הקשיים שהערימו מולם הרשויות המקומיות, ולכן פעל למען הצדק אל מול סוהרים אלימים ופקידים עוינים. נדיבותו, שירותו הבלתי-אנוכי ודבקותו בעקרון הצדק, הפכו אותו לדמות אהודה ונערצת.[6]
שנות כהונתו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד אל-בהאא ומירזא מוחמד עלי, בניו של בהאא אללה, יועדו לרשת את אביהם בזה אחר זה. בהאא אללה הועיד את השניים לתפקיד בדברים שכתב בצוואתו "כתאב עהדי"- "ספר צוואתי".[7] בהאא אללה כינה את עבד אל-בהאא "ע'צנ-י-אעט'ם", כלומר: ענף האל העצום ביותר, ואת מירזא מוחמד עלי "ע'צנ-י-אכבר", כלומר: הענף הגדול ביותר. בהאא אללה השתמש בשני שמות התואר הללו כדי לרמוז שעבד אל-בהאא יהיה ראשון יורשיו, וזאת משום שבערבית "אעט'ם" מייצג מימד גדול יותר מ"אכבר".[8] מירזא מוחמד עלי פירש אחרת את צוואת אביו ולאחר פטירת בהאא אללה ב-1892, פרצה מחלוקת עזה בין עבד אל-בהאא ובין מירזא מוחמד עלי בעניין הירושה.[9] מסופר שבאחד מביקוריו בחיפה, לאחר שנפגש עם מאמיניו, צעד עבד אל-בהאא חזרה למעונו. לא פעם, על-אף התנגדותו, מאמיניו שחששו לחייו התלוו אליו על-מנת לספק לו ביטחון. באחד הלילות, ניסה אדם בשירות מירזא מוחמד עלי להתנקש בחייו של עבד אל-בהאא. אחד ממלוויו הניס את המתנקש ורץ לבדוק לשלומו של עבד אל-בהאא. עבד אל-בהאא לא הראה שביב של פחד והמשיך בדרכו באצילות ובצניעות.[10] בתחילת דרכו כיורש בהאא אללה, עבד אל-בהאא היה צריך להתגבר על האופוזיציה של אחיו מירזא מוחמד עלי ושל מתנגדים אחרים, אך לבסוף הצליח לבסס את מעמדו כמנהיג התנועה הבהאית.[9]
פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן מלחמת העולם הראשונה, עסק עבד אל-בהאא בפעילות הומניטרית. אזור ארץ-ישראל סבל רבות מפגעי המלחמה; חלקים רבים של האוכלוסייה היו בלי אוכל ומים והיו חוסרים רפואיים. עבד אל-בהאא דאג לא רק לקהילה הבהאית הקטנה בארץ אלא היה פטרון של כל האזור הצפוני. הוא אפשר מעבר של סחורות בגשרים שהיו בשליטתו, תרם כסף לכל תושבי האזור והיה מאוד פעיל ברווחה היומיומית הבסיסית המקומית. בעקבות הפעילות הזו הוא קיבל את תואר האבירות הבריטי ב-27 באפריל 1920.[14] עבד אל-בהאא פיקח על התפשטות הדת הבהאית לטריטוריות חדשות, כגון צפון אמריקה ואירופה, קיבל זרם קבוע של עולי רגל מהמזרח ומהמערב וביצע התכתבות ענפה עם הבהאים וחוקרים בכל חלקי העולם.[15]
בניית היכל הבאב והבאתו לקבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1891, במהלך ביקורו השלישי בחיפה, בהאא אללה הפנה את תשומת לבו של עבד אל-בהאא לקבוצת עצים, והורה לו לקבור את שרידי הבאב בסמוך אליה.[16] ב-1898, שש שנים לאחר מות בהאא אללה, החל עבד אל-בהאא בקיום צוואת אביו: קבורת הבאב על הר הכרמל הוא קנה את הקרקע על הר הכרמל, וניגש למלאכת בניית ההיכל. מאז שהבאב הוצא להורג ב-1850, שרידיו נשמרו באופן חשאי על ידי מאמינים בהאים באיראן. לאחר מסע מורכב וקשה, הגיעו לבסוף שרידי הבאב לעכו בינואר 1899, הודות לסיועם של מאמינים בהאים בטהראן.[17] בעקבות היחלשותה של האימפריה העות'מאנית, חשש הסולטאן עבד אל-חמיד השני ממרידות פוליטיות. לכן כאשר מירזא מוחמד עלי, אשר התנגד לעבד אל-בהאא, דיווח לשלטונות העות'מאניים שמאחורי הקמת ההיכל על ידי עבד אל-בהאא יש כוונות זדוניות, נפתחה חקירה בעניין. עבד אל-בהאא הוגדר כעציר פוליטי ונאסר עליו לצאת מתחומי העיר עכו. ב-1908, בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים אשר הובילה לשחרור העצירים הפוליטיים, השתחרר עבד אל-בהאא מההגבלות שהוטלו עליו, וסיים את מלאכת בניית היכל הקבר של הבאב על הר הכרמל.[18]
מסעותיו של עבד אל-בהאא אל המערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1908, המהומות בבירה העות'מאנית הגיעו לשיאן בהפיכת הטורקים הצעירים. בעקבות המהפכה, שחרר הסולטן עבד אל-חמיד השני את כל האסירים הפוליטיים והדתיים של האימפריה. לאחר עשרות שנים של מאסר וגלות, עבד אל-בהאא היה אדם חופשי. ב-1910 יצא עבד אל-בהאא למסע ארוך, כשהמוקד הראשון היה מצרים. הוא שהה שם שנה, תוך שהוא מבלה את ימיו בפגישות עם דיפלומטיים, אנשי רוח, מנהיגים דתיים ועיתונאים. בשלהי הקיץ של 1911, הוא הפליג לאירופה. שהותו באנגליה הייתה מלאה בפעילות בלתי פוסקת שכללה קידום תורתו של בהאא אללה ויישומם לנושאים עכשוויים. בשנת 1912 הוא הגיע לדרום אפריקה ועזר להתבססות הקהילה הבהאית בדרום אפריקה. ב-1912 נסע עבד אל-בהאא לארצות הברית ולקנדה, שם שהה כתשעה חודשים. הוא נסע מחוף לחוף, ופנה לקהלים רבים במטרה להפיץ את התורה הבהאית. לאחר מסע ארוך שכלל את מצרים, אירופה ואמריקה, שב עבד אל-בהאא לארץ ישראל. מסעותיו של עבד אל-בהאא תרמו באופן משמעותי להתפשטות תורתו של בהאא אללה ולהקמת קהילות בהאיות באירופה ובאמריקה. הוא זכה להערכה רבה בקרב הציבור בשל פעילותו למען קידום השלום, זכויות נשים, שוויון ועוד.[2]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר מגיל צעיר, עבד אל-בהאא הפגין יכולות מחשבתיות מרשימות. ב-1861, כשהיה בן 17, חיבר את החיבור הראשון שידוע לנו עליו, פרשנות על החדית' [1]"הייתי אוצר גנוז" ("I was a Hidden Treasure"). המסורת מספרת שזהו משפט שנאמר מפי האל, ועבד אל-בהאא חיבר פרשנות ארוכה ומעמיקה עליו.
מעמדו של עבד אל-בהאא כמנהיג הקהילה הבהאית התחזק מאוד, הן בזכות תובנותיו הדתיות שיוחס להן מקור אלוהי, והן בזכות יכולותיו לפרש את יצירות אביו באופן שנגיש יותר למאמינים.[19] יצירותיו של עבד אל-בהאא, אשר קיבלו תוקף של דברי נבואה, כוללות יותר מ-27,000 חיבורים שונים.[20] הן כוללות כתבים ישירים שלו, הרצאות ונאומים שלו שסוכמו בידי אחרים ושיחות עמו שהועלו על הכתב. יצירותיו עסקו בביטול הפערים התהומיים בין עושר ועוני,[21] שוויון בין גברים לנשים, הנהגת חינוך חובה, השכנת שלום אוניברסלי כמטרה עליונה ועוד.[22]
- תשובות לכמה שאלות ("Some Answered Questions") יצא לאור בשנת 1908, והוא מכיל שאלות ששאלה לורה קליפורד ברני את עבד אל-בהאא בנושאי דת, פילוסופיה ועוד.[23]
- שיחות שערך בפריז בתחילת מסעו למערב, בהן שטח את עקרי האמונה הבהאית, נאספו והפכו לספר שיצא לאור ב-1912 הנקרא שיחות פריז ("Paris Talks"). על-אף שעבד אל-בהאא לא אימת את הכתוב בספר, נכדו שוגי אפנדי טען כי הקהילה הבהאית יכולה להתבסס על הטקסטים.[24]
- בזמן מלחמת העולם הראשונה, חיבר עבד אל-בהאא את אחת היצירות החשובות ביותר שלו: לוחות התוכנית האלוהית ("Tablets of the Divine Plan"), שיועדה לבהאים של צפון אמריקה. בחיבורו פירט את התכונות הרוחניות כמו גם הפעולות המעשיות הדרושות כדי להפיץ את התורה הבהאית ברחבי העולם.[6]
בזכות כושר הביטוי העילאי של עבד אל-בהאא ונגישות כתביו ונאומיו למאמין הבהאי המערבי, הוא הפך למנהיגם הרוחני המרכזי של המאמינים הבהאים במערב.[25]
שנותיו האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזקנותו עבד אל-בהאא נשאר נמרץ להפליא. הוא היה אב אוהב לא רק לקהילה הבהאית בחיפה, אלא לקהילה הבהאית הבינלאומית המתפתחת.[26] בתוך כתביו נמצאות הנחיות להקמת מסגרת ארגונית לקהילה הבהאית העולמית. ב-28 בנובמבר 1921 נפטר עבד אל-בהאא. בחייו הספיק לראות כיצד הדת הבהאית מתרחבת ומתקיימת ברחבי העולם.[14] בהלווייתו השתתפו אלפי מאמינים בעלי רקע דתי שונה, וזאת כאות הערכה לפעילותו ולמאמציו לקידום אחדות האנושות. לפני מותו הוא מינה את שוגי אפנדי נכדו בן בתו הבכורה ליורשו. עבד אל-בהאא הובא לקבורה באחד מחדרי מקדש הבאב שעל הר הכרמל.[6]
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרון, משה. הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה - הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב אל-אקדס) לבהאא אללה. ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008.
- Moojen, Momen. Baha'u'llah : a Short Biography. Oxford: Oneworld, 2007.
- Phelps, Myron H. The Master in Akka. United States: Kalimat, 1985.
- Scholl, Steven. Wisdom of The Master. Ashland, Or.: White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997.
- Smith, Peter. A Concise Encyclopedia of The Baha'i Faith. Oxford: Oneworld, 2000.
- Tahirzadah, Adib. The Child of the Covenant: a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha. Oxford: G. Ronald, 2000.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר הבהאי הרשמי- http://www.bahai.org/abdul-baha/articles-resources.
- כתבי עבד אל-בהאא- http://www.bahai.org/library/authoritative-texts/abdul-baha/
- פירוש על "הייתי אוצר גנוז"- http://bahai-library.com/abdulbaha_kuntu_kanzan_makhfiyyan
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף מכתביו של עבד אל-בהאא
- אודות עבד אל-בהאא באתר הבהאי הרשמי
- אודות עבד אל-בהאא באתר הספרייה הבהאית המקוונת
- אירועי 100 שנה למותו של עבדל בהא, (עבאס אפנדי) באתר העמותה לתולדות חיפה
- כתבי עבד אל-בהאא בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- עבד אל-בהאא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Myron H. Phelps, The Master in Akka, United States : Kalimat, 1985, עמ' 25
- ^ 1 2 The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
- ^ Adib Tahir Zadah, The Child of the Covenant : a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha, Oxford : G. Ronald, 2000, עמ' 75-90
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 102
- ^ Myron H. Phelps, The Master in Akka, United States : Kalimat, 1985, עמ' 38-41
- ^ 1 2 3 The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה,, כרמל, 2008, עמ' 114
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 115-116
- ^ 1 2 משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 116
- ^ Adib Tahir Zadah, The Child of the Covenant : a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha, Oxford : G. Ronald, 2000, עמ' 207-209
- ^ In Memoriam_The Baha'i World Centre_1976
- ^ GOVERNMENT OF PALESTINE.
- ^ Hebrew Standard of Australasia (Sydney, NSW : 1895 - 1953), Friday 8 April 1921, page 7 THE RETURN OF ISRAEL. A Moslem Prophecy. photographed from the handwriting of Mirza Ali Akbar Milani at Teheran translated from the original Persian by Mirza Badi Bushrui
- ^ 1 2 משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 155
- ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
- ^ Momen Moojan, Baha'u'llah : a Short Biography, Oxford : Oneworld, 2007, עמ' 127-128
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 133-134
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 134
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 153-154
- ^ Texts, Sacred, Numbers and Classifications of, bahai-library.com
- ^ Steven Scholl, Wisdom of The Master, Ashland, Or. : White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997, עמ' 16
- ^ The Significance of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
- ^ Peter Smith, A Concise Encyclopedia of The Baha'i Faith, Oxford : Oneworld, 2000, עמ' 325
- ^ Paris Talks | Bahá’í Reference Library, www.bahai.org
- ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 154
- ^ Steven Scholl, Wisdom of The Master, Ashland, Or. : White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997, עמ' 9
