עאישה

עאישה
عائشة بنت أَبي بكر
לידה	614; מכה, ערב הסעודית
פטירה	13 ביולי 678? (בגיל 64 בערך); אל-מדינה, ח'ליפות אומיה
מדינה	ח'ליפות ראשידון, ח'ליפות אומיה
מקום קבורה	אל-בקיע
כינויים נוספים	אם המאמינים
השקפה דתית	אסלאם
בן או בת זוג	מוחמד (620–632)

עאישה (בערבית: عائشة, תעתיק מדויק: עַאאִשַה; 614–678) הייתה אשתו השלישית של מוחמד, מייסד האסלאם, ונחשבת ל"אישה האהובה על הנביא". ידועה באסלאם כ"אם המאמינים" (בערבית: أمّ المؤمنين). עאישה נולדה במכה למשפחה משבט קורייש, בתם של אום רומאן ושל אבו בכר, הח'ליפה הראשון.

נישואיה עם מוחמד

עאישה יועדה להינשא למקורב של אביה, בנו של ראש שבט נופל, שנתן חסות למוחמד, אך מחשש האם כי בנה התאסלם בוטלו האירוסין והיא התארסה בעודה ילדה עם מוחמד בשנת 620, בגיל שש. על פי ההיסטוריון אלטברי החתונה הצנועה לא שינתה הרבה והיא נשארה לגור עם משפחתה עד הגעתה לבגרות מינית (יש הסוברים גיל תשע). היא נישאה למוחמד לאחר ההג'רה בשנת 622.

עאישה לא הייתה ביחסים טובים עם עלי בן אבו טאלב, חתן הנביא ולימים הח'ליף הרביעי. ישנה סברה, שזאת משום טענת עלי כי היא נאפה, מכיוון שבאחד ממסעותיה עם מוחמד ומאמיניו, חמקה עאישה בחנייה להתפנות לצרכיה, ועם חזרתה חיפשה מחרוזת שאבדה לה. משום משקלה הקל, נושאי האפריון לא שמו לב להיעדרה. היא המתינה עד בואו של צפואן אבן מועטל, צעיר שהכיר את עאישה, ולאחר שכיסתה פניה עלתה על הגמל. השניים הדביקו את השיירה עוד לפני שחשו בחסרונה. מקרה זה גרם לשמועה כי עאישה נאפה. עאישה שלא ידעה על השמועות חלתה ואף הבחינה שמוחמד נוהג בה בקרירות וריחוק. מוחמד היה אובד עצות ולא ידע אל מי לפנות, כי אל אבו בכר לא יכול לפנות, כי הרי הוא אביה של עאישה ועומר מקפיד מאוד בענייני נשים. כששאל את עלי, ענה "נשים יש בשפע, אתה תמיד יכול להחליף אותה באחרת". עאישה מעולם לא סלחה לו על כך. לבסוף ניגש מוחמד לעאישה והפציר בה להודות בחטאה — אם חטאה, והאל יסלח לה. עאישה בת הארבע עשרה השיבה כי לא תודה על דבר שלא עשתה. מוחמד קיבל את גרסתה בעקבות נבואה מאללה שהיא חפה מפשע. המקרה הוכיח שעאישה אישה גאה ואמיצה.

ישנו מקרה בו עאישה נכשלה בלשונה בו כינתה את ח'דיג'ה, אשתו הראשונה של מוחמד, "זקנה חסרת שיניים", דבר שהיה למורת רוחו של מוחמד.

עאישה נחשבת ל"אישה האהובה על הנביא" בין השאר מכיוון שמוחמד קיבל יותר מתנות ביום בו היה תורה להיות איתו, התגלויות היו מגיעות בימים שהיה איתה. כמו כן, ברגעים האחרונים של חייו, על פי אבן אסחאק, מוחמד הוביל את החאג' בפעם האחרונה וביקש משמונה נשותיו לתת לו רשות להישאר עם אשתו עאישה עד למותו. מוחמד מת כאשר ראשו על ברכיה, ונקבר בחדרה של עאישה.

השפעתה אחרי מות מוחמד

לאחר מותו של מוחמד, ירש אביה של עאישה את מקומו כמנהיג פוליטי ודתי, והיה לח'ליף הראשון בהיסטוריה של האסלאם.

עאישה הייתה לדמות חשובה בתחום הפוליטי, ובשנת 656 אף הנהיגה מרד נגד עלי. בעקבות רצח הח'ליף השלישי עות'מאן בן עפאן, התמנה עלי לח'ליף. על אף שלא היה לו קשר ישיר לרצח, מנהיגותו התקבלה באופן חלקי. עאישה, טלחה וזובייר (שני האחרונים היו חברים בשורא) נסוגו למכה, וקראו תיגר על מנהיגותו. השלושה עברו לבצרה תוך גיוס כוחות נוספים. באוקטובר 656 עזב עלי את מדינה, שהייתה עד אז בירתו, ועבר לכופה שם התקבל בקול תרועה. לאחר מכן הגיע עם כוחותיו לבצרה, שם הביס את מתנגדיו ובהם עאישה בקרב שנודע בשם "קרב הגמל", משום שהקרב היה סביב הגמל עליו רכבה עאישה. בעקבות קרב זה הוגלתה עאישה למכה.

עאישה היא המקור לחלק ניכר מכתבי החדית', המספרים על קורותיו והלכות חייו של מוחמד. לדוגמה, אבן אסחאק מצטט מסורת מפי עאישה המבהירה שמסע הלילה והעלייה לשמים של מוחמד היו חוויה רוחנית בלבד.

עאישה, ככל נשותיו של מוחמד, לא התחתנה בשנית לאחר מותו.