עיר

יש להוסיף לדף זה את הערך: עִיֵּר.

1. אזור בנוי בצפיפות, התיישבותי ומאוכלס.

   • ”וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.“ (בראשית יא, פסוק ד)
   • ”וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת-פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס.“ (שמות א, פסוק יא)

יש המקשרים את המילה למובן "ער", להיות ערני, תוסס ושוקק חיים, נמרץ ופעיל. כפי שנאמר בספר שופטים: "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם". העיר יותר פעילה ונמרצת מכפר או ישוב.

• העירה
• עיירה
• עירון
• עירוני
• עירייה

• כרך
• מטרופולין
• קריה

• יישוב
• כפר
• מושב
• פרזון
• קיבוץ

ערך בוויקיפדיה: עיר

1. [ארמית] שליח האל, מלאך

   • "חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִת" (דניאל ד י)
   • "ולא ירד עמו לא עיר ולא שרף ולא מלאך, אלא הקב"ה בעצמו" (מדרש תהלים קיח יא)

• חילוף צ/ע בין ארמית לעברית עם ציר.

• רש"י: ואלו עיר וקדיש - והוא מלאך שהוא ער לעולם וקדוש.
• אבן עזרא: עיר - מלאך ורבי משה אמר שאיננו גוף והוא ער תמיד ולא ישן.
• מצודת ציון: עיר - מלאך המחריב והוא מלשון ערו ערו (תהלים קלז, ז).

• עיר וקדיש

• ספרדית: mensajero‏, ángel‏‏‏‏ (זכר)
• ערבית: ملاك‏‏‏‏

• כרוב
• שטן
• שרף

1. בן החמור, חמור רך בשנים.

   • ”וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים...“ (שופטים י, פסוק ד)
   • ”...הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת.“ (זכריה ט, פסוק ט)

• צורת הסמיכות של שם זה היא אחת משלוש צורות חריגות במשקל "קַיִל", שבצורת הסמיכות יבוא חיריק מלא ולא צירי מלא (כמו למשל מִן בַּיִת: בֵּית־, מִן תַּיִשׁ: תֵּישׁ־ וכו'), אלה הם: דַּיִשׁ (נ': דִּישׁ־), עַיִר (נ': עִיר־) ו- שַׁיִת (נ': שִׁית־).

• סיח
• פרא