בנין

השם בֶּנִין נלקח משמו של מפרץ בנין, שלחופיו שוכנת המדינה. המפרץ קרוי על שם ממלכת בנין, שהתקיימה בעבר בשטחי ניגריה של ימינו.

בתקופה הקולוניאלית נקרא האזור דהומיי הצרפתית, כשמה של הממלכה שהתקיימה בחלק מדרום בנין בתקופה הקדם-קולוניאלית. לאחר קבלת העצמאות ב-1960 נקראה המדינה רפובליקת דהומיי. בשנת 1975 שונה שמה של המדינה לרפובליקה העממית של בנין, וב-1990, בעקבות ביטול הגדרת המשטר כמרקסיסטי, שונה השם לרפובליקת בנין. הבחירה בשם בנין, שאינו מתייחס לאזור מסוים במדינה, נועדה לשקף נייטרליות אתנית ואזורית, בניגוד לשם דהומיי שמקושר היסטורית לחלק מדרום הארץ.

 

 

על פי המסורת המקומית, התיישבו בתחומה במאה ה-12 או במאה ה-13 האג'ה (Aja). הם הקימו בה את ממלכת הארדרה, וממלכתם הייתה בשיא פריחתה במאות ה-16 וה-17. עד סוף המאה ה-19 נהגו אנשיה לפשוט על ארצות שכנות על מנת לחטוף אנשים ולמכור אותם כעבדים.

במאה ה-17 קמה בדרום בנין ממלכת דהומיי, שהתקיימה עד לתבוסתה הסופית בידי האימפריה הקולוניאלית הצרפתית ב-1894. עד המאה ה-19 היוותה דהומיי מרכז חשוב של סחר העבדים האטלנטי.

בשנת 1899 האזור צורף למושבות אפריקה המערבית הצרפתית. בימי הממשל הצרפתי פותחו תחבורתה וכלכלתה של המושבה. בשנת 1958 חתמה כניסתה לקונסיי דה ל'אנטאנט (מועצת מדינות ההסכמה, יחד עם חוף השנהב, וולטה עלית, וניז'ר) והייתה למדינה אוטונומית וב-1 באוגוסט 1960 קיבלה את עצמאותה^[7]. נשיא המדינה הראשון היה אובר מאגה.

קשיי כלכלה, בעיות אתניות שגרמו ליריבויות בקרב האוכלוסייה ותסיסה חברתית ערערו את השלטון במדינה, והמשטרים שהונהגו בה בעקבות כמה הפיכות צבאיות היו קצרי ימים. עם זאת, המתח הפוליטי, האזורי והאתני לא הידרדר לכדי מלחמת אזרחים כוללת. כדי לשכך את המתיחויות האתניות הונהגה בה לתקופה קצרה (1970–1972) מערכת של נשיאות משולשת, שבה תפקיד הנשיא עובר בין שלושה אנשים מהקבוצות האתניות הגדולות במדינה.

בשנת 1972 תפס את השלטון במדינה מתייה קרקו ובשנת 1975 הסב את שמה ל"בנין", כשם המפרץ שלחופיו היא שוכנת, והשליט בה משטר מרקסיסטי חד-מפלגתי. מצוקתה הכלכלית של המדינה, יחד עם נפילת ברית המועצות, הניעו את קרקו להסכים לשינוי המשטר ולמעבר לדמוקרטיה רב-מפלגתית, על פי חוקה שאושרה במשאל עם ב-1990. בבחירות שנערכו ב-1991 הפסיד קרקו לראש הממשלה ניספור סוגלו, אך הוא שב לשלוט במדינה לאחר שניצח בבחירות ב-1996 ושוב ב-2001. ב-2006 נמנע מקרקו על פי החוקה להתמודד על כהונה נוספת, ובבחירות ניצח המועמד העצמאי תומא יאיי בוני, שזכה גם בבחירות 2011. פטריס טאלון, אף הוא מועמד עצמאי, ניצח בבחירות 2016.

בנין היא רפובליקה שבה הנשיא נבחר בבחירות ישירות והוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת. בנין עברה תהליכי דמוקרטיזציה החל מהשינוי בחוקה בשנת 1990, והייתה מהמדינות הראשונות ביבשת שעברו תהליך שכזה. מטרות החוקה היו לעגן בחוק את שלטון החוק, שקיפות, חופש דת, חופש העיתונות, הפרדת סמכויות שלטוניות, זכות שביתה, זכות הבחירה לכל (הזכות ניתנת בגיל 18) ואת עצמאותה של הרשות השופטת.

על פי מדד חופש העיתונות העולמי של עיתונאים ללא גבולות משנת 2007, חופש העיתונות במדינה מדורג במקום ה-53 מתוך 169 מדינות שנבחנו.

הפרלמנט החד-ביתי מכיל 83 מושבים. הבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים במערכת בחירות יחסיות ב-24 מחוזות. זכות ההצבעה ניתנת לאזרחים בני 18 ומעלה ללא הרשעה שעונשה הוא למעלה משלושה חודשים. הגיל המינימלי למועמדות הוא 25, תושב בנין במשך שנה לפחות, ואזרח מלידה או מהגר שהתגורר במדינה לפחות עשר שנים.

בשנת 2001, למעלה משליש מן האוכלוסייה חיו מתחת לקו העוני.

על-פי הערכת ספר העובדות העולמי עמד התוצר לנפש בבנין ב-2017 על 2,300 דולר לשנה, במונחי כוח קנייה. כמחצית מהתוצר הגיע ממגזר השירותים, בכלל זה סחר דרך נמל קוטונו, כרבע מהמגזר החקלאי, בעיקר שמן דקלים, כותנה, קסאבה, בוטנים, קשיו ודגנים, וכרבע מהתעשייה, בעיקר טקסטיל, עיבוד מזון, חומרי בניין ומלט.

המדינה עשירה באוצרות טבע כמו נפט, כרום, ברזל, אך אבן הגיר בלבד מנוצלת בשיעור נמוך.^{[דרוש מקור]}

העיר הגדולה במדינה ועיר הנמל הראשית היא קוטונו.

בשטח המדינה רצועת חוף קצרה ולגונות, שפלה פורייה וביצתית בחלקה, הרים מיוערים ורמה מכוסה ערבות עשב.

האקלים הוא אקלים טרופי חם ולח. בצפון המדינה שורר אקלים יבש למחצה.

המדינה שוכנת מצפון לקו המשווה.

אוכלוסיית בנין מונה כ-11.4 מיליון בני אדם. רוב אוכלוסיית בנין מתגוררת בדרום המדינה. האוכלוסייה במדינה צעירה, עם תוחלת החיים של כ-62 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 5.4 ילדים לאישה.

בבנין מתקיימות כ-42 קבוצות אתניות שונות. קבוצות שונות אלו התיישבו בבנין בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה וגם היגרו בתוכה במשך השנים. הקבוצות המרכזיות במדינה הן פון - 38%, אדג'ה ומינה - 15%, יורובה - 12%, ופולה - 8.6%.

ישנן למעלה מ-50 שפות מדוברות במדינה.

הדת השלטת במדינה היא הנצרות - 42.8%: נצרות קתולית- 27.1%, נצרות פרוטסטנטית- 10.4% וזרמים נוצרים נוספים- 5.3%. אחריה דת האסלאם- 27%, וודו- 11.6%, אמונות מקומיות- 6% וחסרי דת- 12%.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: בנין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בנין

•   אתר האינטרנט הרשמי של בנין
• פורטל ממשלת בנין
• בנין, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• ״האמזונות של אפריקה״ - פרק על תולדות בנין וממלכת דהומיי בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
• בנין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)