רוח נשית

רוח נשית

פעילות	עצמאות כלכלית למען נשים נפגעות אלימות
תחום	זכויות נשים, אלימות כלכלית במשפחה
שפה רשמית	עברית
מדינה	ישראל ישראל
משרד ראשי	מנחם בגין 88, תל אביב
מייסדים	מכי חכם נאמן דיאנה רוזנר
נשיא	יעל אבקסיס 2010–2015 מוטי רייף 2015–הווה
יושב ראש	עינת פלד 2010–2017 חגית בכור 2017–הווה
מנכ"ל	מכי חכם נאמן 2007–2015 תמר שוורץ דצמבר 2015–הווה
תקופת הפעילות	2007–הווה (כ־17 שנים)
פרסים והוקרה	אות הוקרה של השרה לשוויון חברתי, 2016 אות העמותה האפקטיבית מטעם ארגון מידות, 2019 אות "יועץ מיוחד של האו"ם", 2019 פרס ראשת הממשלה גולדה מאיר, 2020
www.ruach-nashit.org.il

רוח נשית - עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות היא עמותה פמיניסטית, פועלת משנת 2007 לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות פיזית, רגשית וכלכלית בישראל על מנת שיוכלו לצאת ממעגל האלימות ולהתחיל חיים חדשים. העמותה חותרת לשינוי חברתי ומגדרי. במסגרת פעילותה, העמותה ליוותה אלפי נשים והכשירה מאות מתנדבות אשר יחד יצרו קהילה תומכת ומקדמת לנפגעות אלימות. העמותה פועלת לקידום מדיניות וחקיקה להסרת חסמים העומדים בפני נשים נפגעות אלימות בשוק העבודה^[1].

העמותה זכתה באות הוקרה של השרה לשוויון חברתי בתחום המאבק באלימות נגד נשים, בטקס שנערך בבית הנשיא^[2]. כמו כן, העמותה קיבלה מעמד מייעץ מיוחד למועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם בשנת 2019^[3], ביוני 2024 קיבלה העמותה את אות הנשיא להתנדבות. וקיבלה הכרה ופרסים מגופים נוספים.

מכי חכם נאמן ודיאנה רוזנר הקימו את עמותת "רוח נשית" בשנת 2007. מראשי העמותה בעבר נמנים פרופ' עינת פלד, חוקרת בתחום אלימות נגד נשים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, כיהנה כחברת ועד מנהל בין השנים 2007–2010 וכיו"ר העמותה בין השנים 2010–2017. משנת 2017, יושבת ראש העמותה היא חגית בכור. השחקנית יעל אבקסיס כיהנה כנשיאת העמותה בין השנים 2010–2015^[4]אותה החליף מוטי רייף, ובשנת 2021 הצטרפה הזמרת ריטה כידידת העמותה^[5].

בשנת 2016 זכתה העמותה באות הוקרה של השרה לשוויון חברתי בתחום המאבק באלימות נגד נשים.^[2]

ביולי 2019 קיבלה רוח נשית מעמד מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית (ECOSOC) של האו"ם^[3].

העמותה זכתה ב-2019 ב'אות האפקטיביות' אשר הוענק לה על ידי ארגון מידות - שיקוף ודירוג מלכ"רים. בין נימוקי הוועדה: "הוועדה התרשמה עמוקות מפועלכם לקידום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. הוועדה התרשמה מכך שהעמותה חותרת לשינוי חברתי אמיתי דרך עשייה במישור הפרטני, הקהילתי והציבורי. העמותה מגיעה לתוצאות חברתיות מרשימות ומשמעותיות; מפתחת תפיסה מקצועית ייחודית ומיישמת מודלים להעצמה ויצירת עצמאות וחיזוק של נשים נפגעות אלימות, תוך טיפול בבעיות עומק ורוחב. מאז הקמתה השפיעה העמותה על אלפי נשים וילדיהן באופן הראוי לציון"^[6].

העמותה מפתחת ומפעילה מגוון תוכניות המותאמות לצרכים הייחודיים והמשתנים של נשים נפגעות אלימות, במטרה לסייע להן להתפתח מבחינה מקצועית-תעסוקתית ואישית. הדגש ניתן על בניית אופק תעסוקתי, הגדלת הכנסה, רכישת מיומנויות וידע להתנהלות עצמאית בתחום הכלכלי וחיזוק תחושות השליטה והביטחון בתחומים כלכליים וכתוצאה מכך בתחומים אחרים. הצוות המקצועי מכשיר ומלווה מאות מתנדבות שהופכות לחלק בלתי נפרד מהפעילות של העמותה, לשותפות לדרך, לשגרירות של העלאת מודעות וחשיפה לנושא של אלימות כלפי נשים והצורך בסיוע מקיף ורחב ב"יום שאחרי" לביסוס עצמאותן הכלכלית.

בין התוכניות שמפעילה העמותה:

• תוכנית המנטורינג - ליווי אישי פרטני למשתתפות העמותה, נשים נפגעות אלימות, על ידי מנטוריות מתנדבות^[7].
• תוכנית נשים בונות עסקים - תוכנית המיועדת לנשים בעלות עסק קטן או רעיון ליזמות המקנה ידע וכלים מעשיים בתהליך הקמה וניהול עסק.

בנוסף, מקיימת העמותה שיתופי פעולה עם מחלקות רווחה על מנת להנגיש את מודל הפעולה והשירותים שמפעילה העמותה ומציעה סיוע משלים בתחומים של קורסים והכשרות, ניהול תקציב, ייעוץ משפטי, הכנה לראיונות עבודה ושדרוג קורות חיים, ושילוב נשים אצל "מעסיקים ידידים".

רוח נשית פועלת גם במישור הציבורי, על מנת להעלות מודעות למצבן הכלכלי של נשים נפגעות אלימות ולחסמים המקצועיים, הכלכליים והמשפטיים עימם הן מתמודדות. העמותה מקדמת מדיניות וחקיקה אשר יתנו מענים לחסמים אלה. התפיסה המנחה את הפעילות המערכתית של העמותה היא כי אלימות נגד נשים היא תופעה חברתית רחבה החורגת בהרבה מהמקרה הפרטי של זוג ספציפי. לכן, כדי למגר את האלימות וכדי לסייע לנפגעותיה, יש לחשוף ולשאוף לשנות מבנים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים המאפשרים את קיומה של התופעה^[8].

בשנת 2012 התאגדה רוח נשית עם הארגונים "איתך-מעכי", "אחותי", "העמותה להעצמה כלכלית לנשים", "שדולת הנשים בישראל" ו"מרכז אדוה" להקמת קואליציית "שותפות" ארגוני נשים לקידום שוויון וצדק לנשים בזירה הציבורית והתקשורתית בישראל. במסגרת הקואליציה נכתב נייר עמדה בנושא יזמות זעירה של נשים נפגעות אלימות.

קואליציה נוספת בה שותפה רוח נשית היא הקואליציה להבטחת תשלום מזונות ילדים, אותה היא מובילה ביחד עם מרכז רקמן לקידום מעמד האשה ועם קבוצת סינגור מזונות ילד. הקואליציה פועלת לשינוי האופן בו מיושם חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, אופן שלטענת הקואליציה, פוגע בנשים גרושות שנאלצות לבחור בין פרנסה מכבדת לבין קצבת מזונות ילדים. הקואליציה נאבקת לשינוי מציאות זו במספר מישורים – הצעות לשינוי חקיקה, העלאת הנושא לדיון בפורומים שונים, הרצאות ומפגשים עם פעילות בשטח^[8].

בשנת 2013 חברה רוח נשית למגוון ארגוני נשים להקמת קואליציה ליישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בישראל, שמהותה הגנה וחיזוק ביטחונן של נשים וייצוגן במוקדי קבלת החלטות. בעקבות פעילות הקואליציה, בסוף שנת 2014 אימצה הממשלה תוכנית פעולה כוללת בנושא^[9][10].

בשנת 2017 הצטרפה רוח נשית גם לקואליציה למען נשים וילדים מבקשי מקלט. במסגרת זו, לקחה חלק בהגשת בקשה להצטרף במעמד "ידיד בית משפט" בעתירה נגד חוק הפיקדון לעובדים זרים. טענת הקואליציה הייתה כי החוק, שקובע הפחתה בפועל משכרם של זרים, עלול לפגוע בצורה משמעותית בנשים מבקשות מקלט, שהן ממילא אחת הקבוצות המוחלשות בחברה, להוביל אותן למעגלי אלימות וניצול ולגרום לפגיעה קשה בילדיהן. עוד בהקשר לנשים חסרות מעמד, בשנת 2019 הגישה רוח נשית, עם עוד ארגוני נשים וילדים, בקשת "ידיד בית משפט" בהליך משפטי הנוגע למהגרת עבודה, אם יחידנית, שעמדה להיות מורחקת מישראל תוך שהיא מופרדת מילדיה. הקואליציה טענה כי ההחלטה בעניינה לא לקחה בחשבון שיקולים מהותיים בנוגע לזכויות של אימהות יחידניות ושל מהגרות עבודה^[8].

ב-4 בדצמבר 2018 הייתה רוח נשית בין הארגונים שיזמו והובילו את "אני אישה אני שובתת" - שורת אירועי מחאה ושביתה במוקדים רבים ברחבי הארץ, בתגובה לאלימות כלפי נשים ולעלייה במספר מקרי רצח נשים בשנה זו. בעקבות מחאה זו, התכנסה וועדת שרים לטיפול באלימות במשפחה, בראשות ראש הממשלה, ואישרה את הגדלת התקציב השנתי לתוכנית למניעת אלימות במשפחה.

בשנת 2019 הצטרפה רוח נשית גם לקואליציית ארגוני החברה האזרחית ליישום אג'נדה 2030 בישראל, בהובלת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, מרכז השל לקיימות ומנהיגות אזרחית. הקואליציה פועלת להטמעת היעדים הגלובליים של האו"ם לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030 (בין היתר בתחומים של שוויון מגדרי, מיגור העוני ותעסוקה הוגנת). הקואליציה כתבה נייר עמדה אשר הוגש לממשלה וצורף כנספח לדו"ח הממשלתי שהוגש לאו"ם ביולי 2019. נייר העמדה מציג את המנגנונים ההכרחיים לצורך הטמעת היעדים הגלובליים בישראל^[11].

מדי שנה ב-25 בנובמבר מתקיימת הצעדה והעצרת לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים בהשתתפות רוח נשית, מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בת"א וק.מ.ה - קידום מעמד האישה בעיריית ת"א^[12].

ביוני 2019 השיקו בנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם רוח נשית, פיילוט להפעלת אמנת הזמינות הבנקאית במספר מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ. האמנה מציעה כלים משמעותיים להקלה על נשים נפגעות אלימות עם חובות. בהמשך להצלחת הפיילוט, הוחלט בשנת 2022 להרחיב את הפעילות, ולפעול לקידום האמנה בכל המרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ. רוח נשית הובילה את הטמעת האמנה והנגשתה לעו"ס במרכזים למניעת אלימות. רוח נשית ממשיכה להוביל את הטמעת האמנה בכל המרכזים למניעת אלימות בארץ, ביחד עם שותפיה למיזם.

חלק מרכזי בפעילות המערכתית של רוח נשית קשור במאבק באלימות כלכלית בתוך מערכת זוגית.

מבחינת חקיקה, קידמה רוח נשית יחד עם מרכז רקמן ועמותת "אם הבנים" את הצעת התיקון לחוק המזונות אשר הוגשה בכנסת התשע עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה חברת הכנסת עליזה לביא. בסוף שנת 2014 הגישה חברת הכנסת גלאון הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית שנכתבה על ידי רוח נשית ומרכז תמורה, והוגשה במקור על ידי חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ בשיתוף העמותה.

רוח נשית פועלת להעלאת מודעות לקשר בין תלות כלכלית לאלימות כלפי נשים – בקרב קובעי מדיניות, אנשי ונשות מקצוע והציבור הרחב. בספטמבר 2014 קיימה העמותה כנס בנושא "בין תלות כלכלית לאלימות כלפי נשים" בשיתוף בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב. היה זה הכנס הראשון בישראל אשר עסק בקשר בין תלות כלכלית לאלימות כלפי נשים, אליו הגיעה כמרצה אורחת פרופ' ליסה בראש^[13] מאוניברסיטת פיטסבורג.

בתחילת 2015 יזמה רוח נשית בשיתוף רשות האכיפה והגביה נוהל לליווי נפגעות אלימות בהליכי גביית דמי מזונות ילדים, אשר אומץ על ידי ההוצאה לפועל^[14].

בשנת 2015 הגישה רוח נשית נייר עמדה בנושא המלצות לשינוי מדיניות לוועדה הבין-משרדית לצמצום תופעת האלימות במשפחה של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים.

בשנת 2016 רוח נשית הייתה בין הארגונים המובילים לנסח את "אמנת זמינות בנקאית לנשים נפגעות אלימות"^[15], שנחתמה ביחד עם בנק ישראל ואיגוד הבנקים בישראל. עד 2019 קיבלו מעל 700 נשים סיוע מכח האמנה הבנקאית. האמנה, אשר מציעה כלים משמעותיים להקלה על נשים נפגעות אלימות עם חובות, הורחבה בשנת 2019 בעקבות יוזמה והובלה של רוח נשית, כך שתחול גם על נשים בקהילה ולא רק על נשים ששהו במקלטים^[16]. ביוני 2019 הושק פיילוט להפעלת האמנה בשמונה מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ.

בסוף שנת 2014 הגישה חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית שנכתבה על ידי רוח נשית ומרכז תמורה, והוגשה במקור על ידי חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ, בשיתוף העמותה. בשנת 2017 עברה הצעת החוק גלגול נוסף, והוגשה כהצעת חוק ממשלתית על ידי השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. בניסוח ההצעה היו מעורבים אנשי אקדמיה וארגונים, ובהם רוח נשית.

בינואר 2018 לכבוד עשור שנות פעילות ערכה רוח נשית, בשיתוף המכללה האקדמית רופין, כנס ראשון מסוגו בישראל, בנושא "אלימות כלכלית" בישראל^[17]. בסקר שערכה העמותה התברר כי כשליש מהאוכלוסייה מכירים נפגע מאלימות כלכלית בפועל, אף על פי שהמושג אלימות כלכלית לא מוכר (נשים מכירות יותר את המושג ומכירות יותר נפגעים מאלימות כלכלית בסביבתן)^{[18][19][20][21]}.

בשנת 2019 יזמה העמותה סקר, ממנו עלה כי כשליש מהאוכלוסייה בישראל מכירים נשים שנפגעו מאלימות כלכלית בפועל, אף על פי שהמושג "אלימות כלכלית" עצמו אינו מוכר. כדי להעלות מודעות לתופעה, עורכת רוח נשית הרצאות בנושא לקהלים רבים, ובהם עובדים סוציאליים, שופטים ורשמי הוצאה לפועל, קליניקות משפטיות ועוד, וכן השתתפה בכנסים בנושא מטעם לשכת עורכי הדין, הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים, ועוד. פרויקט מרכזי של העמותה, שהחל בקיץ 2019, הוא הוצאה לאור של ספר המאגד עדויות של נשים על אלימות כלכלית שחוו. מטרת הספר היא להשמיע את קולן של נפגעות התופעה, ובכך לסייע בהמשגתה ולהשפיע על עיצוב המדיניות בנושא.

בתחום של גביית מזונות בהוצאה לפועל, יזמה רוח נשית, בשיתוף רשות האכיפה והגביה ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שני נהלים שמטרתם להקל על נשים נפגעות אלימות המגיעות ללשכות ההוצאה לפועל כדי לגבות חוב מזונות. נוהל אחד מאפשר ליווי של קב"ט ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת כדי להתמודד עם החשש של נשים רבות ממפגש אלים עם בן הזוג לשעבר. הנוהל השני מאפשר את הקדמת הדיון אצל רשם הוצאה לפועל, כאשר מדובר באישה נפגעת אלימות. העמותה פעלה להטמעת הנהלים בקרב הגורמים הרלוונטיים, להנגשתם ולתרגומם לערבית, רוסית ואמהרית.

בשנת 2023 פרסמה "רוח נשית" את הספר המאגד עדויות אישיות של נשים המספרות מהי המשמעות של להיות נתונה לטרור כלכלי מתמשך. זהו ספר העדויות (ולא ספר מחקרי אקדמי) הראשון בישראל העוסק בנרטיב האישי תוך הצגה של נשים קורבנות אלימות כלכלית בחברה; בגילאים, רקעים, חתכים סוציו-אקונומים שונים ועוד; וזאת בכדי להמחיש כי התופעה קיימת גם במקומות הפחות צפויים הנוגדים את הסטיגמות.

פרס המוענק מדי שנה על ידי העמותה לזכרו של פרופ' יוסי קטן, שנפטר בשנת 2012. פרופ' קטן היה חבר הסגל בבית הספר לעבודה סוציאלית שבאוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במרכז טאוב ובין היוזמים להקמת הפורום לחקר המדיניות החברתית בישראל. פרופ' קטן נחשב לפורץ דרך בתחום השירותים הסוציאליים האישיים, והיה חבר הנהלת רוח נשית. לאחר מותו החליטו בני משפחתו, בשיתוף עם עמותת רוח נשית, בה פעל למן יסודה, להמשיך ולשמר את מורשתו באמצעות מתן אות הוקרה שנתי לאשת או איש אקדמיה, המסורים ומחויבים לעשייה חברתית מגדרית, במקביל לפועלם האקדמי.

• 2014 - ד"ר דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, ממקימות עמותת "איתך-מעכי"^[22].
• 2015 - פרופ' רות הלפרין-קדרי מאוניברסיטת בר-אילן, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה^[23].
• 2017 - ד״ר יופי תירוש מאוניברסיטת תל אביב, על הובלת המאבק בהדרת נשים.
• 2019 - ד"ר סאראב אבו רביע קווידר מאוניברסיטת בן-גוריון, על פועלה להעצמת וקידום נשים בדואיות.
• 2021 - פרופ' רבקה תובל-משיח מאוניברסיטת בר-אילן
• 2023 - ד"ר רותי לבנשטיין-לזר מהפקולטה למשפטים, במכללה למנהל

• אתר האינטרנט הרשמי של רוח נשית
• רוח נשית, באתר "גיידסטאר ישראל"
• רותם שטרקמן, "כשסגורים יחד בבית יותר זמן, וכשהמצוקה הכלכלית גדלה, האלימות גדלה. זה סיר לחץ שעולה על גדותיו", באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2023