קלוגה (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי מרכזי | ||
| מושל | ולדיסלב שפשה | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של מחוז קלוגה  | ||
| בירת האובלסט | קלוגה | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1944 | ||
| שטח | 29,777 קמ"ר (דירוג: 65) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 1,000,980 (דירוג: 51, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 35.9 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 54°26′00″N 35°26′00″E / 54.433333333333°N 35.433333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| https://admoblkaluga.ru/main/ | |||
  | |||
מחוז קלוגה (ברוסית: Калужская область; בתעתיק: קלוז'סקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-150–200 ק"מ מדרום-מערב למוסקבה.
רוב שטח המחוז מכוסה ביערות.
נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 1,058,410 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-5 באזור התחילה התיישבות של עמים סלאבים. בסוף המאה ה-10 תושבי האזור היו תלויים בממלכת הכוזרים ושילמו לממלכה מיסים. לפי מסמכים של המאה ה-12 השטח היה נכלל בנסיכות צ'רניגוב ומספר נסיכים לחמו על השליטה באזור.
בתחילת הכיבוש המונגולי נסיכות צ'רנגוב הוחרבה. עיירה קוזלסק עמדה במצור של כחודשיים ובסוף נהרסה עד היסוד. שטחי הנסיכות חולקו בין הנסיכויות השונות.
במהלך המאה ה-13 האוזר היה במחלוקת בין נסיכות מוסקבה לבין הדוכסות הגדולה של ליטא והיה עובר מצד לצד. בשנת 1408 וסילי הראשון, נסיך מוסקבה הכיר את השליטה של ליטאים באזור. בשנת 1445 ליטאים ניצחו את חיל של נסיכות מוסקבה בקרב על השליטה באזור. באזור המחוז הנוכחי בשנת 1480 התרחשה ההתקוממות הגדולה על נהר האוגרה שלמעשה סימלה סוף של הכיבוש המונגולי. בהדרגה שטחי המחוז הועברו לשליטה של נסיכות מוסקבה.
לאחר איחוד של רוסיה הצארית עם אוקראינה האזור הפסיק להיות אזור גבול והפך להיות נקודת מסחר חשובה.
בשנת 1719 הוקמה יחידה מנהלית קלוגה כחלק של גורברניי מוסקבה. בשנת 1796 הוקמה גוברניית קלגוה.
בשנת 1929 גוברניית קלוגה בוטלה ואזור נכלל בשטחי "חבל מערב" עם מרכזו בסמולנסק ובהמשך ביחידות מנהליות שונות. בשנת 1944 הוקם מחוז קלוגה תוך איחוד אזורים ממחוז סמולנסק, מחוז טולה ומחוז אוריול.
בשנת 1986 האזור סבל מזיהום כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בשנת 2015 מספר יישובים שסובלים מזיהום גרעיני הוקטן מ-353 ל-300.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז קלוגה" שכוללת 40 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2020 לתפקיד נבחר ולדיסלב שפשה.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-24 ראיונים ו-2 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 1944 במחוז התגוררו 1,058,410 תושבים. כ-75.3% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. העיר הגדולה – קלוגה ובה מתגוררים כ-330 אלף תושבים. \ בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים כ-84.7% מאוכלוסיית המחוז. טג'יקים שרובם הגיעו לאזור בנשים האחרונות כיום מהווים כ-1.75% (18 אלף), ארמנים 12.5 אלף (1.2%) ואוזבקים 12 אלף (1.2%). אוקראינים שבעבר היוו כ-2% מאוכלוסיית המחוז כיום מהווים פחות מאחוז (8.8 אלף).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המחוז ממקומות מפעלי תעשייה מענפים שונים. בין המפעלים הגדולים ניתן לציין מפעל של פולקסווגן ומפעל לבניית טורבינות גז.
עיר אובנינסק מהווה מרכז מחקר כלל-ארצי של טכנולוגיות גרעיניות. בשטחו בשנת 1954 לראשונה הופעלה תחנת כוח גרעינית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך המחוז עובר קו מסילת ברזל מוסקבה-קייב. בנוסף לכך מופעלת רשת מסילות ברזל מפותחת.
בין הכבישים בלעי חשיבות ארצית ניתן לציין M3 מוסקבה-אוקראינה, A130 מוסקבה-בלארוס
ליד עיר קלוגה פועל נמל תעופה בין-לאומי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלוגה
- קלוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
