קייב

קייב
Київ

סמל קייב דגל קייב
מדינה	אוקראינה אוקראינה
ראש העיר	ויטלי קליצ'קו
רשות מחוקקת	מועצת עיריית קייב
שפה רשמית	אוקראינית
תאריך ייסוד	482
על שם	Kyi
שטח	800 קמ"ר
גובה	179 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,952,301 (1 בינואר 2022)
‑ במטרופולין	3,275,000
‑ צפיפות	3,299 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	50°27′00″N 30°31′25″E / 50.45°N 30.523611111111°E / 50.45; 30.523611111111
אזור זמן	UTC +2
www.kmr.gov.ua
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת אוקראינה מוגדלת)   דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים קייב (למפת אוקראינה רגילה)   דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים קייב tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

קייב (באוקראינית: Київ -‏ IPA: ‏[ˈkɪjiu̯]^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה העיר כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. בשנת 2022 חיו בה באופן רשמי 2,952,300 תושבים^[1], אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר^[2]. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה.

קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה, ובית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייבסקיי מטרופוליטן.

בשנת 1990 הוכרזו קתדרלת סופיה הקדושה ולאוורת קייב-פצ'רסק בעיר, כאתרי מורשת עולמית.

חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת כי העיר נוסדה בין המאה ה-5 למאה ה-6 על ידי שלושת האחים קִיי, שצ'ק וחוריב (ברוסית ובאוקראינית: Кий, Щек, Хорив בהתאמה) ואחותם ליביד (באוקראינית: Либідь; ברוסית: Лыбедь) על גדות נהר הדנייפר (Днепр), וכי הם קראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לסיפור ייסודה של העיר באגדה, ישנו פסל על גדות הנהר ובו מופיעים ארבעתם על רפסודה. בשונה מבאגדה זו, נהוג להניח שקייב נוסדה בידי הכוזרים במטרתם להגן על דרכי המסחר באזור, ושם העיר הוא כוזרי ומובנו בכוזרית "יישוב על גדת נהר": "קי" בכוזרית פירושה "גדת נהר" ו"ייב" הוראתה "יישוב".

מן המאה ה-9 שימשה קייב כבירתה של רוס של קייב, עד שבעקבות חלוקות אדמותיה איבדה את מעמדה המרכזי ונכבשה על ידי המונגולים ב-1240. בשנה זו כבש באטו חאן את העיר במסגרת הכיבוש המונגולי של רוסיה וכוחותיו הרסו אותה ושדדו את אוצרותיה. ב-1362 נכבשה העיר על ידי הליטאים. בעקבות איחוד לובלין ב-1569 הועברה לממלכת פולין תחת המסגרת המשותפת של האיחוד הפולני-ליטאי. ב-1667, לאחר מרד הקוזאקים של בוגדן חמלניצקי, היא סופחה לקיסרות הרוסית תחת תנאי הסכם אנדרוסובו. בשנת 1853 נבנה הגשר הראשון מעל הדנייפר.

ב-1917 בכיבוש גרמני, פולני, שימשה כבירת הרפובליקה העממית של אוקראינה, אך נכבשה על ידי הבולשביקים ב-1920 בסופו של דבר. בירת אוקראינה נקבעה אז בחרקוב, וקייב חזרה למעמדה כעיר הבירה ב-1934. ב-1941 בעקבות קרב קייב נכבשה קייב על ידי גרמניה הנאצית וב-5 בנובמבר 1943 שוחררה. העיר הוכרזה כעיר גיבורה של ברית המועצות. ב-1961 פקדה את העיר מפולת בוץ הידועה בשם טרגדיית קורניבקה אשר בה נספו לפי מקורות לא רשמיים כ-1,500 מתושבי העיר. ב-1986 נפגעה העיר מאסון צ'רנוביל, שאירע כ-100 ק"מ צפונית לעיר.

בשנת 1977, האולפן האוקראיני לסרטים דוקומנטריים הוציא סרט על ההיסטוריה של קייב^[3].

מ-1991 קייב היא בירת אוקראינה העצמאית. בשנים 2004–2005 התרחשה בעיר המהפכה הכתומה, שבראשה עמד ויקטור יושצ'נקו. ב-2012 קייב, הייתה אחת מארבע הערים שאירחו את יורו 2012 ובשנים 2013–2014 פרצו מחאות, הפגנות ועימותים אלימים באירועים שכונו יברומאידן. העימותים האלימים הביאו לעשרות הרוגים ולהשתלטות ארגוני האופוזיציה הלאומניים על בנייני ממשל ובניין עיריית קייב. בפברואר 2014 הודיע ראש העירייה על עזיבתו את מפלגת השלטון, מפלגת האזורים. ב־24 בפברואר 2022 התחילה הפלישה הרוסית לאוקראינה שבמהלכה התרחש הקרב על קייב שהסתיים ב-31 במרץ 2022.

קייב בנויה משני צידי נהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של פולסיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20. חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי סכרים. הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עם מאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום).

קייב היא בירת אוקראינה, והיא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג. בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות.

כמו כן בקייב מוקמת האנדרטה בבאבי יאר (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על ידי הכוחות הנאצים במלחמת העולם השנייה. פסל ענק לכבוד אמא מולדת (Родина Мать)

החל מימי שלטונו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב בראשית המאה ה-11 הוקפה העיר, בירת רוס של קייב בחומה שהגדירה את תחומי העיר. ראשיתה בשער הזהב של קייב (השער הדרומי), ממנו נמתחה החומה אל כיכר העצמאות של ימינו (מאידאן נזאלז'נוסטי), שם ניצב שער ליאדזסקי ("שער הפולנים"). משם נמשך קו החומה במעלה הגבעה, לאורך רחוב קוסטולנה לכיוון מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש. משם המשיכה החומה לאורך תוואי רחוב ז'יטומיר של ימינו עד ל"שער היהודים" ומשם לאורך תוואי רחוב ירוסלביב ואל של ימינו חזרה לשער הזהב. במרכז המתחם הוקמה קתדרלת סופיה הקדושה.

גבעה השוכנת במרכז העיר, על גדתו הימנית של הדנייפר. על הגבעה מספר מונומנטים ומבני דת ושלטון מרכזיים בהם מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש, כנסיית אנדריי הקדוש ומשרד החוץ.

ערך מורחב – פודיל

אזור היסטורי של קייב וראיון מנהלי המשתרע למרגלות גבעת וולדימיר ומצפון לה. זהו אחד מאזוריה העתיקים של העיר, ערש חיי המסחר והמלאכות של העיר עדיין קיימים בו הרבה מסממניו ההיסטוריים והאדריכליים. אחד מאזורי העסקים, המסחר והתחבורה העיקריים של קייב. בעוד שדרומו ומרכזו משמרים את האווירה ההיסטורית, בצפונו נמצא אזור תעשייה.

באזור זה נמצאים הנמל, הפוניקולר של קייב, גלגל ענק, האוניברסיטה הלאומית של קייב - האקדמיה מוהילה, ביתו של איוואן מזפה, ביתו של פטר הגדול ועוד.

• 
  האדמיניסטרציה העירונית
• 
  בית ממשלת אוקראינה
• 
  בניין משרד החוץ

בעיר פועלת המועצה העירונית המחוקקת (Київська міська рада), ובה 120 חברים. עיריית קייב היא גוף ההוצאה לפועל והארגון המנהל את ענייני העיר ובראשה עומד ראש העירייה, המכונה ראש האדמיניסטרציה העירונית (באוקראינית: Київська міська державна адміністрація).

ערך מורחב – ראש עיריית קייב

ראש עיריית קייב הוא ראש הרשות המבצעת של העיר קייב והוא ראש השלטון המקומי החשוב ביותר באוקראינה. העומד בראשות העיר קייב הוא אזרח אוקראיני הנבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי קייב לתקופת כהונה בת 4 שנים. ראש העירייה הנוכחי הוא ויטלי קליצ'קו, שנכנס לתפקידו ב-5 ביוני 2014 לאחר שזכה ב-57% מהקולות בבחירות לראשות העיר שנערכו ב-25 במאי 2014.

מבחינה מנהלית, העיר קייב מחולקת לעשרה רבעים (ראיונים) שכוללים תת-חלוקה ליחידות טריטוריאליות משלהן.

בשנת 2001 נערך ארגון מחדש לחלוקה המנהלית של העיר ובמסגרתה מחולקת העיר לרבעים הבאים:

• רובע דרניצקי (Дарницький район)
• רובע דסניאנסקי (Деснянський район; על שם נהר דסנה)
• רובע דניפרובסקי (Дніпровський район; על שם נהר דנייפר)
• רובע הולוסייבסקי (Голосіївський район)
• רובע אובולונסקי (Оболонський район); כולל השכונה הכפרית והפארק פושצ'ה-וודיציה
• רובע פצ'רסקי (Печерський район)
• רובע פודיל (Подільський район)
• רובע שבצ'נקובסקי (Шевченківський район; על שם טאראס שבצ'נקו)
• רובע סולומיאנסקי (Солом’янський район)
• רובע סביאטושינסקי (Святошинський район)

מרבית הרבעים נקראים בשם שכונות, אישים ומיקומים היסטוריים בעיר.

העיר מחולקת למעשה לשניים. הגדה הימנית של נהר הדנייפר והגדה השמאלית (ובה מספר איים גדולים המסופחים לרבעים שבגדה השמאלית).

הגדה הימנית (Правий Берег) ממוקמת בחלקו המערבי של הנהר ובה האתרים ההיסטוריים של העיר ומרבית מבני הממשל והעסקים.

הגדה השמאלית (Лівий Берег), הממוקמת בחלקו המזרחי של הנהר סופחה לעיר רק במהלך המאה ה-20 והיא ברובה אזורי מגורים. אזורי תעשייה גדולים ושטחים ירוקים פזורים משני צדי הנהר.

הרפורמה בחלוקה המנהלית של העיר שיצאה לדרך באוקטובר 2001 צמצמה את מספר הרבעים מ-14 לעשרה: שבעה בגדה הימנית של הדנייפר ושלושה בגדה השמאלית של הנהר. לרבעים הוענקו שמות גאוגרפיים וגבולות הרבעים עברו בצירי התנועה הראשיים.

רובע	שטח בקמ"ר	אוכלוסייה
הגדה הימנית:
רובע הולוסייב	156	228 130
רובע סביאטושין	110	326 421
רובע סולומינקה	40	335 563
רובע אובולון	110	311 173
רובע פודול	34	185 609
רובע פצ'רסק	27	133 762
רובע שבצ'נקו	25	222 804
הגדה השמאלית:
רובע דרניציה	134	301 752
רובע דנייפר	67	342 945
רובע דסנה	148	351 193

רבעים חדשים (לאחר 2001)	שם הרבעים הישנים (עד 2001)
רובע הולוסייב	רובע מוסקבה (ב-2016 הפך לרובע בנדרה) וחלק מרובע חרקוב
רובע דרניציה	חלק מרובע דרניציה ורובע חרקוב
רובע דסנה	רובע ואטוטין
רובע גנייפר	רובע דנייפר וחלק מרובע דרניציה
רובע אובולון	רובע מינסק וחלק מרובע פודול
רובע פצ'רסק	רובע פצ'רסק וחלק מרובע מוסקבה לשעבר (רובע בנדרה כיום)
רובע פודול	רובע פודול וחלק מרובע שבצ'נקו
רובע סביאטושין	רובע לנינגרד וחלק מרובע ז'ובטני
רובע סולומינקה	רובע זאליזניצ'ני וחלק מרובע ז'ובטני ורובע רדיאנסק
רובע שבצ'נקו	רובע שבצ'נקו וחלק מאובע רדיאנסק ורובע קייב הישנה'

• רובע זאליז'טני (אפריל 1938 - אוקטובר 2001), הפך לרובע סולומיאנקה.
• רובע ז'ובטני (1920 בקירוב - 2001), הוקם על אדמת שוליאבקה. היום זהו רובע סולומיאנקה.
• רובע מינסק (עד 1975), שינה שמו לרובע אובולון.
• רובע קייב הישנה (היה קיים עד 2001) ואוחד עם הרובע הסובייטי ליצירת רובע שבצ'נקו.
• הרובע הסובייטי (התקיים עד 2001), אוחד עם רובע קייב הישנה ליצירת רובע שבצ'נקו.
• רובע לנינגרד (אפריל 1973 - 2001), אוחד עם רובע ז'ובטני, הרובע הסובייטי ורובע שבצ'נקו ליצירת רובע סביאטושין
• רובע ראחיב-סביאטושין (ינואר 1924 - אפריל 1973) היה חלק מרובע סביאטושין עד 1973 והפך לרובע לנינגרד.
• רובע סביאטושין ההיסטורי (1918 - 1924), הוקם כחלק מהרפורמות של פבלו סקורופדסקי. הפך לחלק מרובע ראחיב-סביאטושין.
• רובע מוסקבה (1921 - 2001), הפך לרובע הולוסייב
• רובע חרקוב (עד 2004), אוחד עם רובע דרניציה

על אכיפת החוק ושמירת הסדר בעיר אחראית משטרת קייב (רשמית, מינהל משרד הפנים בקייב)^[4]. משטרת קייב אחראית על סידורי האבטחה במקומות הציבוריים לרבות הרכבת התחתית של קייב שבה פועל כוח שיטור נפרד. מערכת הרכבת התחתית של קייב נחשבת בחלקיה השונים לבונקר צבאי ועל כן בכניסותיה מותקנות מערכות אזעקה באמצעות לייזר נגד מסתננים.

ערך מורחב – קהילת יהודי קייב

אזכורים על יהודים בקייב נמצאו החל מהמאה ה-10. מכתב קייב המפורסם, המסמך העתיק ביותר הקיים היום שבו מוזכרת העיר בשמה, נכתב בשפה העברית על ידי אנשי הקהילה הכוזרית-יהודית בעיר. בכרוניקות הרוסיות מסופר שיהודים מהממלכה הכוזרית ניסו לייהד את הנסיך ולדימיר הראשון, אך הוא בחר להתנצר. בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. חסרות ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש המונגולי, אך בכיבוש הליטאי ידוע שוב על קהילה יהודית. בשנת 1482 העיר נכבשה על ידי מושל קרים מנגלי-גירי, יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב-1495 כשהעיר חזרה לליטא נגזרה על היהודים גזירת גירוש, שבוטלה ב-1503 על ידי המלך סיגיזמונד. ב-1619 הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות, ולהשיג גירוש נוסף ליהודים. ב-1648 גייסותיו של בוגדן חמלניצקי טבחו יהודים רבים. בשנת 1654 לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז, ועד חלוקת פולין לא ידוע על קהילה יהודית במקום. בחלוקת פולין השנייה ב-1793 חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מבלארוס וליטא והתחילה לגדול במהירות.

במאה ה-19 משפחת ברודסקי ששלטה על תעשיית הסוכר ובנתה ברוסיה מסילות ברזל ממקום מושבה בקייב התפרסמה מאוד ברוסיה. אילי ההון היהודים ישראל ברודסקי ובניו אליעזר ואריה לייבוש בנו בעיר בית-כנסת מרכזי, הנושא את שמם, בתי ספר למלאכה ובתי חולים. ב-26 באפריל 1881 התבצע בעיר פוגרום כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים נאנסו ועונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו ונבזזו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. בין 18 ל-20 באוקטובר 1905 התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כאשר המשטרה סייעה שוב לפורעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת 1911 התקיים בעיר משפט בייליס, כשיהודי הואשם בעלילת דם. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, אפילו לאחר זיכויו של הנאשם. לאחר מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט. במלחמת האזרחים בין 1919 ל-1921 על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה.

בעיר התקיימה קהילה קראית של קראי מזרח אירופה. על אף שבשלהי המאה ה-19 מנתה הקהילה הקראית בקייב פחות מ-300 נפש, אחת המשפחות הבולטות בה הייתה משפחתם של האחים משה ושלמה קוגן, שעשו הון במסחר טבק. משפחה זו הקימה את בית הכנסת הקראי בקייב, מבנה מפואר הניצב לא רחוק משער הזהב. בית הכנסת נחנך ב-1902 ותפקד עד תחילת השלטון הסובייטי.

בשנת 1939 נמנו בעיר רבתי 224,236 יהודים^[5].

ערך מורחב – באבי יאר

ב־19 בספטמבר 1941 התקדמו הנאצים מזרחה וכבשו את קייב. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעת גירוש לכאורה, ורוב תושבי העיר האמינו שמדובר בגירוש מהעיר התייצבו בשעה היעודה כאמור בהוראות. אלה הופנו אל בית הקברות היהודי ואל באבי יאר ושם נורו למוות. לפי דו"ח של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה.

ניסיונות להקים יד-זיכרון לחללי באבי יאר סוכלו בידי השלטונות, והמקום הפך לסמל המאבק נגד האנטישמיות בברית המועצות, בפי אנשי רוח כגון המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו וויקטור נקראסוב^[6].

בשנת 1946 היה בית כנסת אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם במשפט הרופאים ב-1953. אחרי המלחמה חזרו אלפי יהודים לקייב המשוחררת ונתקלו באיבת התושבים, שרבים מהם יצאו נשכרים ברכוש מן הטבח הגדול. על אף זאת, תוך 15 שנים צמח בעיר יישוב יהודי בן 154,000, 13.9% מכלל תושבי העיר (על פי מפקד אוכלוסין של 1959).

בשנת 1997, אחרי העלייה הגדולה לישראל, התגוררו בקייב כ־110,000 יהודים, יותר משליש מיהודי אוקראינה כולה. לפי נתוני הקונגרס היהודי האוקראיני האוכלוסייה היהודית בעיר מונה כ-110,000 נפש. בתחילת שנות ה-2000 קייב הייתה למרכז החיים היהודיים באוקראינה. בקייב מרוכזים המשרדים של הארגונים היהודיים המקומיים והזרים, ביניהם חב"ד, הג'וינט, הסוכנות היהודית ועוד^[6]. כיום חלה התפתחות גדולה במעמדה של הקהילה היהודית בקייב. עם זאת עדיין נחשבת דניפרו למרכז יהודי חשוב.

נכון ל-2019 קיימות הרבה קהילות, ולהם 3 בתי ספר: בית ספר היהודי הראשי בקייב "אור אבנר" שנפתח ע" לב לבייב והרב הראשי לקייב יונתן בנימין מרקוביץ' בשנת 2001, השני שמחה, שיסד השליח הרב דב בער קרסיק, ונציגות של הסוכנות היהודית. והשלישי, נפתח על ידי קהילת "אורח חיים" הרב יונתן בנימין מרקוביץ' משמש כרב העיר משנת 2000.

קייב היא מרכז כלכלי ותעשייתי מרכזי של המדינה. זוהי העיר הגדולה ביותר באוקראינה במונחים של אוכלוסייה ופעילות עסקית. נכון ל-1 בינואר 2010, נרשמו בקייב כ-238,000 גופים עסקיים.

נתונים רשמיים מראים שבין 2004 ל-2008 כלכלת קייב השיגה ביצועים טובים יותר משאר המדינה, וצמחה בממוצע של 11.5% בשנה. לאחר המשבר הפיננסי העולמי שהחל ב-2007, כלכלת קייב סבלה מאוד ב-2009: התוצר האזורי הגולמי ירד ב-13.5%. למרות השיא, הירידה בפעילות הייתה נמוכה ב-1.6 נקודות אחוז מהממוצע הארצי. הכלכלה בקייב, כמו שאר אוקראינה, התאוששה במקצת ב-2010 וב-2011. קייב היא עיר בעלת הכנסה בינונית והמחירים כיום דומים להרבה ערים אמריקאיות בינוניות (כלומר נמוכים משמעותית מאשר במערב אירופה).

מכיוון שהעיר מתהדרת בבסיס כלכלי גדול ומגוון ואינה תלויה באף תעשייה או חברה מסוימת, שיעור האבטלה שלה נמוך יחסית ועומד על 3.75% בלבד בין השנים 2005–2008. אף על פי ששיעור האבטלה זינק ל-7.1% ב-2009, הוא נשאר הרבה מתחת לממוצע הארצי של 9.6%.

נכון ליולי 2019, המשכורת החודשית הממוצעת נטו בקייב הגיעה ל-16,249 הריבניה (560/EUR/630 USD)

קייב היא המרכז הבלתי מעורער של עסקים ומסחר באוקראינה, ביתן של החברות הגדולות במדינה כמו, נפטוגז וקייבסטאר. בשנת 2010 היוותה העיר 18% מהמכירות הקמעונאיות הארציות ו-24% מכלל פעילות הבנייה. נדל"ן הוא אחד היסודות בכלכלת קייב. מחירי הדירות הממוצעים הם מהגבוהים בארץ ומהגבוהים במזרח אירופה. קייב גם מדורגת במקום גבוה בתחום הנדל"ן המסחרי, מכיוון שכאן נמצאים בנייני המשרדים הגבוהים ביותר במדינה (כגון גוליבר, פארוס) וכמה ממרכזי הקניות הגדולים באוקראינה (כגון Ocean Plaza ,Dream Town).

התעשיות העיקריות בקייב כוללות תעשיות קלות ומזון, ייצור כימי, הנדסת מכונות, תרופות, מטלורגיה, ייצור מטוסים, דפוס, כולל הוצאה לאור, הדפסה והעתקה של מדיה מוקלטת. המכון לתחבורה נפט ממוקם גם בקייב.

אוניברסיטת קייב על שם טאראס שבצ'נקו^[7] פועלת משנת 1834, והיא אחת מהאוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בקייב ובאוקראינה בכלל. בעיר קיימת אוניברסיטה ציבורית ותיקה למקצועות הרפואה על שם בוגומולטס הפועלת משנת 1841. כמו כן ב-1992 הוקמה בעיר "האוניברסיטה הרפואית בקייב" - מוסד פרטי להשכלה גבוהה. בעיר פועלת גם האוניברסיטה הלאומית למדעי התעופה (אנ') משנת 1933, ובאוניברסיטה "פוליטכניון" (Igor Sikorsky Kyiv Polytechnic Institute) למקצועות ההנדסה לומדים כ-36 אלף סטודנטים מכל העולם. בעיר קיימות אוניברסיטאות ייעודיות למשפטים, ספורט, ועוד. בסך הכל כיום יש בעיר כ-70 מוסדות שונים להשכלה גבוהה בכל הדיסציפלינות.

בעיר פועלות מספר מוסדות תרבות לרבות מספר תיאטראות. שידורי טלוויזיה החלו בשנת 1956 והערוץ הראשון מהווה יורש של הערוץ שהחל לשדר אז.

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בקייב. הקבוצה הבולטת בעיר היא דינמו קייב שזכתה גם בהצלחות בינלאומיות. באצטדיון בעיר התקיים טקס הפתיחה של משחקי יורו 2012.

קייב אירחה את תחרות הזמר של האירוויזיון פעמיים: ב-2005 וב-2017.

ערכים מורחבים – לאוורת קייב-פצ'רסק, קתדרלת סופיה הקדושה

בקייב ממוקמים מספר אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו ובהם: לאוורת קייב-פצ'רסק שהוקם בשנת 1051 ונחשב לאחד העתיקים בעיר, וקתדרלת סופיה הקדושה המהווה נקודת ציון חשובה בנוף העירוני.

התחבורה הציבורית בקייב כוללת רכבת תחתית (קייבסקיי מטרופוליטן), אוטובוסים ומיניבוסים, טרוליבוסים, חשמליות, שירות מוניות ורכבל. קיימים גם שירותי רכבת ורכבת בין־עירונית. תחנת הרכבת המרכזית, קייב פסז'רסקי נמצאת מדרום למרכז העיר ההיסטורית, והיא מוקד (האב) התחבורה הראשי של העיר.

בתחומי העיר נבנו מספר גשרים מעל הדנייפר. חלקם גשרים למכוניות ואחרים לרכבות. מתוכו בניית מערך גשרים חדש שבנייתו החלה בשנת 1993. המערך צריך לכלול 3 גשרים ובנייתו הייתה צריכה להסתיים בשנת 2008. בשנת 2015 בית משפט חייב את החברה המבצעת "מוסטובוד" בבעלות ולדימיר פרודיבוס להחזיר לקופת העיר כסף ששולמו. בשנת 2018 בניית הגשר חודשה אך נכון לשנת 2022 טרם הסתיימה.

ארמון מרינסקי שער הזהב של קייב כנסיית אנדריי הקדוש ומדרון אנדרייבסקי כיכר הניצחון קתדרלת ולדימיר הקדוש בית האופרה הלאומי בתכנון האדריכל ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר אמא מולדת מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי מבט מהגדה הימינית של הדנייפר

• דינמו קייב
• יהדות אוקראינה
• יהדות פולין
• מאידאן נזאלז'נוסטי
• קתדרלת סופיה הקדושה
• לאוורת קייב-פצ'רסק

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: קייב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קייב

• אתר האינטרנט הרשמי של קייב (באוקראינית)
• הפורטל הרשמי של עיריית קייב (באוקראינית)
• אתר המועצה המחוקקת של קייב (באוקראינית)
• ראשי פרקים על יהודי קייב ואוקראינה
• יהודים בקיוב - מימי ממלכת הכוזרים ועד כה, ירחון "בית יעקב", גיליון 115, כסלו תשכ"ט
• רבקה שפק-ליסק, האם יהודי מזרח אירופה הם צאצאי הכוזרים?, מאמר מגזין באתר e-mago.co.il
• קייב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• נתן מאיר, קייב, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• אדוארד דוקס, תחנת המטרו של קייב נבחרה לאחת היפות בעולם, באתר ynet, 6 בפברואר 2013
• ורדית סימני, קייב: פריחת ערמונים ואופנה עדכנית בזול, באתר ynet, 6 ביולי 2015
• איל שפירא‏, לא רק גמר גביע: האוצרות של קייב, באתר וואלה, 21 במאי 2018
• נווית זומר, קפיצה קטנה לקייב, באתר "ידיעות אחרונות", 30 באוגוסט 2018
• נאור אזובל, קייב: עשר סיבות למה כדאי לטייל ביעד הקונקשן, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018
• קייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על קייב בקטלוג הספרייה הלאומית
• קייב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית

• קייב, ברשת החברתית פייסבוק
• קייב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קייב, ביישום טלגרם
• קייב, ברשת החברתית אינסטגרם
• קייב, סרטונים בערוץ היוטיוב

ערי הבירה של מדינות אירופה
נורווגיה אוסלו • הולנד אמסטרדם • אנדורה אנדורה לה ולה • טורקיה אנקרה[1] • יוון אתונה • אזרבייג'ן באקו[1] • הונגריה בודפשט • רומניה בוקרשט • סרביה בלגרד • סלובקיה ברטיסלאבה • בלגיה בריסל • גרמניה ברלין • שווייץ ברן • אירלנד דבלין • פינלנד הלסינקי • ליכטנשטיין ואדוץ • ליטא וילנה • אוסטריה וינה • מלטה ולטה • פולין ורשה • קרואטיה זאגרב • אסטוניה טאלין • גאורגיה טביליסי[1] • אלבניה טירנה • ארמניה ירוואן • הממלכה המאוחדת לונדון • סלובניה ליובליאנה • לוקסמבורג לוקסמבורג • פורטוגל ליסבון • ספרד מדריד • מונקו מונקו • רוסיה מוסקבה • בלארוס מינסק • קזחסטן אסטנה • קפריסין ניקוסיה[1] • בולגריה סופיה • שוודיה סטוקהולם • סן מרינו סן מרינו • מקדוניה הצפונית סקופיה • בוסניה והרצגובינה סרייבו • מונטנגרו פודגוריצה • צ'כיה פראג • צרפת פריז • דנמרק קופנהגן • מולדובה קישינב • אוקראינה קייב • הוותיקן קריית הוותיקן • איטליה רומא • לטביה ריגה • איסלנד רייקיאוויק ערי בירה של ישויות מדיניות: טרנסניסטריה טירספול • הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין לפקושה[1] • אבחזיה סוחומי • קוסובו פרישטינה • דרום אוסטיה צחינוואלי
[1] מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אולם מסיבות היסטוריות נכללת באירופה

מחוזות אוקראינה
	אודסה • איוואנו-פרנקיבסק • דונצק 1 • דניפרופטרובסק • ווהלין • ויניצה • ז'יטומיר • זפוריז'יה 1 • זקרפטיה • חמלניצקי • צפון חרסון 2 • חרקוב • טרנופול • לבוב • לוהנסק 1 • מיקולאייב • סומי • פולטבה • קייב • קירובוהראד • צ'רנוביץ • צ'רניהיב • צ'רקאסי • רובנו
רפובליקה אוטונומית: קרים 1 • ערים בעלות מעמד מיוחד: קייב • סבסטופול 1 הערות: 1מחוז זה נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי. 2מחוז חרסון נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי, אך כעבור חודשיים חזר חלקו הצפוני של המחוז לשליטה אוקראינית.

ערים גיבורות של ברית המועצות
סנקט פטרבורג • וולגוגרד • אודסה‎ • סבסטופול • מוסקבה • קייב • קרץ' • נובורוסיסק • מינסק • טולה • מורמנסק • סמולנסק מבצר גיבור: ברסט ליטובסק ברית המועצות

הערים הגדולות של אוקראינה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
^ UKRAINE: Provinces and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
קייב
	1	קייב	קייב	2,952,301	11	מריופול	דונצק	425,681	אודסה דניפרו
	2	חרקוב	חרקוב	1,421,125	12	לוהנסק	לוהנסק	397,677
	3	אודסה	אודסה	1,010,537	13	ויניצה	ויניצה	369,739
	4	דניפרו	דניפרופטרובסק	968,502	14	סימפרופול	ה הפדרלי של קרים	340,540
	5	דונצק	דונצק	901,645	15	מקייבקה	דונצק	338,968
	6	לבוב	לבוב	717,273	16	צ'רניהיב	צ'רניהיב	282,747
	7	זפוריז'יה	זפוריז'יה	710,052	17	פולטבה	פולטבה	279,593
	8	קריבי ריה	דניפרופטרובסק	603,904	18	חרסון	חרסון	279,131
	9	סבסטופול	סבסטופול	485,386	19	חמלניצקי	חמלניצקי	274,452
	10	מיקולאייב	מיקולאייב	470,011	20	צ'רקאסי	צ'רקאסי	269,836