מאוורר

מאוורר הוא מכשיר להנעת אוויר על ידי פעולת דחיפה או יניקה. מכשירים אלו יכולים לשמש בשימוש ביתי, תעשייתי או ציבורי, על מנת לפזר מצבור של אוויר חם או לגרום לזרימת אוויר לשינוע חפצים, כחלק ממכשיר בו הוא משולב.

מאוורר עשוי להיות חלק פנימי של מפוח, מנהרת רוח או שואב אבק, וספיקת האוויר היא יחסית לריבוע מהירות סבוב הכנפונים.

מאוורר הוא מכשיר שנועד להרחיק אוויר חם ולאפשר הגעת אוויר קר יותר במקומו. המאוורר יכול להזיז מגוף האדם את שכבת האוויר החם שהצטברה סביבו, באמצעות יצירת משב רוח. מאווררים יכולים גם לפנות אוויר חם שהצטבר סביב צלעות קירור של מנועים (ראו מערכת קירור (רכב)) או של שבבי מחשב (ראו מערכת קירור של מחשב).

המאווררים התעשייתיים הראשונים היו עשויים להבי עץ או מתכת, שהיו מחוברים לתעלות אוויר בתקרה. כשתומאס אדיסון וניקולה טסלה הביאו את הכח החשמלי לידיעת הציבור, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, יוצר המאוורר החשמלי האישי הראשון. בין 1882 ל-1886, ד"ר סקיילר סקאאתס ווילר פיתח מאוורר שולחני דו-להבי, אשר שווק בידי החברה האמריקנית קרוקר וקרטיס. ב-1882, פיליפ ה' דיאהל הציג את מאוורר התקרה.

• מאוורר המצוי בחדר או בחלל סגור אינו מצנן את החדר או את החלל שהוא מצוי בו אלא רק את הגופים שהוא מפיח עליהם רוח במישרין. למעשה, הוא אפילו מחמם מעט את החדר בגלל חום המנוע שלו.
• המאוורר מצנן את הגופים שהוא משיב עליהם רוח כשהוא מחליף את האוויר הצמוד אליהם, שהגופים כבר חיממו, באוויר שהם טרם חיממו,
• בנוסף המאוורר מגביר את קצב אידוי נוזלים והזיעה בפרט - וכך גורם לנוכחים בחדר, גם לתחושת קור (או הפחתת תחושת החום), וגם להפחתת אי הנוחות המתלווה להזעה.

מצנן, או מצנן מדבר, (דזרט קולר) הוא מכשיר קירור אוויר הבנוי מקופסה שבה מצוי מאוורר, כשלקופסה יש חריץ יניקת אוויר וחריץ פליטת אוויר, וכן מערכת פיזור חום המצננת את הקופסה עצמה בעזרת מים. המאוורר שבתוך המכשיר שונה בצורתו ממאוורר התקרה. הוא נראה כמו גליל מחורץ ונושף אוויר בכיוון אנכי לצירו ולא מקביל לצירו. זרם האוויר עובר תחילה דרך מערכת מחצלות המורטבות במים המטפטפים מצינור ומכניס לחות לאוויר בחלל המאוורר. בשל הכנסת הלחות, המצנן מתאים רק לאזורים מדבריים בהם אחוז הלחות באוויר הוא נמוך.^[1][2]

ערך מורחב – מפוח

קיימים סוגים שונים של מפוחים:

• מפוחים צנטריפוגליים - בעלי מאיץ. כפות נטויות לפנים או כפות נטויות לאחור. במפוחים צנטריפוגליים האוויר נכנס צירית ממרכז המאיץ ומואץ רדיאלית להיקף בעזרת הכוח הצנטריפוגלי. המפוחים הצנטריפוגליים מחולקים לבעלי כניסה בודדת או כניסה כפולה בהנעת רצועות בהנעה ישירה. מפוחים צנטריפוגליים הם מפוחי יניקה אשר בדרך כלל משמשים לתהליכי יניקת אוויר; מפוחים בלחצים נמוכים וגבוהים, מפוחים שיודעים להעביר רק אוויר, אוויר רווי בשמן, אוויר עם חלקיקי נסורת או חלקיקים ארוכים המסתבכים במאיצים רגילים ועבורם ניתן למצוא מפוחים מיוחדים שידעו להעביר את החומרים האלה, הכל לפי הדרישות והמפרט שצריך לאותו מפוח.
• מפוחים ציריים / שואבים ציריים - בעלי כנפיים המורכבות על ציר מרכזי הפועלות בשיטת דחיפה או שאיבה של אוויר על ידי פעולת סיבוב על ציר מרכזי. במפוחים ציריים זרימת האוויר היא במקביל לציר המאיץ כך שהכניסה והיציאה באותו כיוון, האצת האוויר במפוחים ציריים מתבצעת על ידי מבנה כנף המאיץ הגורם להבדל לחצים בין שני צדדיו. סיבובי המאיץ יוצרים לחץ דינמי גבוה ולחץ סטטי נמוך. המאיץ המסתובב סביב צירו ומזיז "שרוול" אוויר מקביל לצירו. את המפוחים יש להפעיל כאשר כיוון הסיבוב תואם את צורת הכף, ישנם מפוחים ציריים עם מבנה כנף המתוכנן כך, שיעילותם זהה לשני כיווני הזרימה, הוצאה והכנסת אוויר.

• מניפה
• מפוח

מדיה וקבצים בנושא מאוורר בוויקישיתוף

• מאוורר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)