דיאזפאם

דיאזפאם

מבנה מולקולת הדיאזפאם
שם IUPAC
7-chloro-1,3-dihydro-1-methyl-5-phenyl- 1,4-benzodiazepin-2(3H)-one
שמות מסחריים בישראל
אסיול
נתונים כימיים
כתיב כימי	C16H13N2ClO
מסה מולרית	284.7 גרם למול
בטיחות
מעמד חוקי	בישראל תרופת מרשם הנכללת בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D
מזהים
קוד ATC	N05BA01
מספר CAS	439-14-5
PubChem	3016
ChemSpider	2908

דיאזפאם הוא סם מרגיע ממשפחת הבנזודיאזפינים, המותר תחת פיקוח וחייב במרשם רופא. בין תכונותיו - נוגד חרדה, נוגד פרכוסים, מרגיע, ומרפה שרירים. במינונים גבוהים או בטיפולים ממושכים הדיאזפאם עשוי להיות ממכר. הדיאזפאם הוא הנפוץ במשפחת הבנזודיאזפינים^{[דרוש מקור]}, ומשמש לטיפול במצבים בריאותיים רבים. הוא משווק בשמות מסחריים כגון דיאז® ואסיוָל®. בעבר שווק בשם ואליום®.

דיאזפאם היה השני במשפחת הבנזודיאזפינים אשר הומצא על ידי לאו סטרנבאך, והוא אושר לשימוש בשנת 1963. דיאזפאם חזק פי חמישה מקודמו, הכלורדיאזפוקסיד, ובמהרה עקף אותו במכירות. לאחר הצלחתו הראשונית, חברות פרמקולוגיות אחרות החלו להוציא נגזרות נוספים ממשפחת הבנזודיאזפינים.

משפחת הבנזודיאזפינים נעשתה פופולרית אצל אנשי המקצוע כשיפור לעומת קבוצת הברביטורטים שהיו בעלי חלון תרפויטי צר ועקב כך מסוכנים לשימוש (גרמו למספר רב של מקרי מוות כתוצאה מנטילת יתר). לבנזודיאזפינים חלון תרפויטי רחב בכמה סדרי גודל ולכן הם הרבה פחות מסוכנים ומוות ממנת יתר של דיאזפאם הוא נדיר מאוד, אלא במקרים בהם הוא משולב עם כמויות גדולות של חומרים אחרים בעלי השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית (כגון אלכוהול או תרופות הרגעה אחרות).

הדיאזפאם היה לתרופה הנמכרת ביותר בארצות הברית בין השנים 1969 ל-1982, עם שיא מכירות ב-1978 של 2.3 מיליארד כדורים.

בניסויים על בעלי חיים, נראה כי דיאזפאם פועל על חלקים מן המערכת הלימבית, התלמוס וההיפותלמוס, ומביא לאפקט נוגד חרדה. השפעותיו נובעות מהגברה של פעילות הGABA. דיאזפאם מתחבר אל אתרים מיוחדים לבנזודיאזפינים הקיימים על תת-יחידות של רצפטורי GABA_A, השונים מאוד מאלה אליהם מתחברים מולקולות GABA פנימיות.

בגלל תפקידו של הדיאזפאם כמודולטור אלוסטרי חיובי של GABA, כאשר הוא מתחבר אל רצפטורי בנזודיאזפינים הוא גורם להשפעה מדכאת. זה עולה מההיפרפולריזציה של הממברנה הפוסט-סינפטית, בשל שליטתם של רצפטורי ה-GABA_A על יוני כלוריד שליליים.

סבילות להשפעה המרגיעה של הדיאזפאם יכולה להתפתח אצל האדם, בתוך ימים ספורים ועד שבועיים של שימוש רציף. עם זאת, אין חשש להתפתחות סבילות כאשר הוא נרשם בצורה ממוקדת ומוגבלת.

הדיאזפאם מומס במהרה בליפידים, והוא מתפזר ברחבי הגוף לאחר הנטילה. הוא חוצה בקלות רבה את מחסום הדם-מוח ואת השליה, והוא מופרש דרך חלב השד. לאחר הספיגה, הדיאזפאם מחולק מחדש אל רקמות השרירים והשומן. מינון יום-יומי של הדיאזפאם בונה במהירות את ריכוזו בגוף (בעיקר ברקמות השומן), אשר יעקוף בהרבה את המינון היומי המקורי.

הדיאזפאם בעל זמן מחצית חיים דו-פאזי של 1–2 ו-2–5 ימים. הוא עובר חילוף חומרים בכבד בעזרת מערכת האנזימים ציטוכרום P450. הוא בעל מספר מטבוליטים פעילים פרמקולוגית, כאשר המטבוליט הפעיל הראשי שלו הוא הדסמתילדיאזפאם (המוכר גם כנורדזפם או נורדיאזפאם). בין המטבוליטים הפעילים האחרים תמזפאם ואוקסאזפאם. המטבוליטים מתחברים אל גלוקורוניד, ומשם מופרשים בעיקר בשתן. בגלל המטבוליטים הפעילים, ערכי הדיאזפאם בנסיוב בפני עצמם, לא מספיקים לחיזוי השפעותיו של הסם.

זמן מחצית החיים של הדיאזפאם עצמו נע בין 20–50 שעות, זמן מחצית החיים של מטבוליט הדסמתילדיאזפאם נע בין 30–200 שעות.

רובו של הסם עובר חילוף חומרים, ואך כמות זעירה של הדיאזפאם מופרשת ללא שינוי.

אצל האדם, שיעור היקשרותו של הדיאזפאם אל חלבונים הוא כ-98.5%.

ניתן ליטול את הדיאזפאם בצורות הבאות:

• דרך הפה - בשיטה זו ספיגתו ותחילת השפעתו של הדיאזפאם מהירות. רמתו בדם מגיעה לשיא תוך 30 דקות עד שעתיים לאחר הבליעה.
• הזרקה תוך ורידית - בשיטה זו תחילת השפעתו של הדיאזפאם היא תוך 1–5 דקות. משך השפעתו נע בין 15 דקות לשעה.
• הזרקה תוך שרירית - בשיטה זו הספיגה היא איטית, בלתי יציבה ולא שלמה. משך השפעתו של הדיאזפאם נע בין 15 דקות לשעה.
• דרך החלחולת - בעזרת פתילה.

משתמשים בדיאזפאם בעיקר לטיפול בחרדה, נדודי שינה, ובסימפטומים חמורים של נסיגה מאלכוהול או מסמים אופיאטיים. כמו כן משתמשים בו להרגעה, הורדת החרדה או השכחה בהליכים רפואיים שונים (לדוגמה אנדוסקופיה).

שימוש נדיר בדיאזפאם הוא כתרופה עיקרית לטיפול בטווח ארוך באפילפסיה. היות שסבילות לאפקט נוגד העוויתות מתפתחת בדרך כלל תוך 6–12 חודשי טיפול, והוא הופך לחסר תועלת למטרה זו.

לדיאזפאם תחום שימוש רחב, והוא כולל:

• טיפול בחרדה, התקפי פאניקה, ומצבים נפשיים מעורערים
• טיפול בסטטוס אפילפטיקוס, וטיפול משלים בסוגים אחרים של אפילפסיה
• טיפול בסימפטומים של נסיגה מאלכוהול או סמים אופיאטיים
• טיפול קצר-מועד בנדודי שינה
• טיפול בטטנוס, במקביל לאמצעי טיפול חירום אחרים
• טיפול ראשוני של מאניה, יחד עם תרופות מייצבות כגון ליתיום, ואלפרואט או תרופות אנטיפסיכוטיות
• טיפול משלים (יחד עם נוגדי דיכאון) בדיכאון בעל סימפטומים של חרדה
• טיפול משלים בכאבי שרירים

לדיאזפאם תופעות לוואי השכיחות למשפחת הבנזודיאזפינים. אלה כוללים:

• ישנוניות
• ליקוים בתנועות הגוף
  • ליקוים בתיאום
  • ליקוים באיזון
  • סחרחורת
• דיכאון
• כמו בנזודיאזפינים אחרים, עלולה דיאזפאם לגרום לאמנזיה^[2][3]

תופעות לוואי פרדוקסליות נדירות כוללות: עצבנות, רגזנות, נדודי שינה, התכווצויות שרירים, ובמקרים קיצוניים אף זעם ואלימות. במקרים בהם מתבטאים תופעות לוואי אלו יש להפסיק מיד את הטיפול בדיאזפאם.^[4]

יש להימנע משימוש בדיאזפאם במצבים הבאים:

• מקרים חמורים של דום נשימה בשינה (Sleep apnea)
• מצב חמור של תת אוורור (היפו-ונטילציה)
• מקרים חמורים של אלכוהוליזם או שימוש בסמים
• דיכאון חמור המלווה במחשבות על התאבדות
• מחלות הקשורות בבעיות קואורדינציה ושליטה בשרירים, כגון אטקסיה, חולשת שרירים חמורה

מדיה וקבצים בנושא דיאזפאם בוויקישיתוף

• science/Valium דיאזפאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בנזודיאזפינים, האנציקלופדיה של שביל הדרך לחיים