ג'ורג' בידל
לידה |
22 באוקטובר 1903 ואהו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
9 ביוני 1989 (בגיל 85) פומונה, ארצות הברית |
ענף מדעי | גנטיקה |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
פרסים והוקרה |
|
ג'ורג' וולס בידל (באנגלית: George Wells Beadle; 22 באוקטובר 1903 – 9 ביוני 1989) היה גנטיקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1958 (יחד עם אדוארד לורי טטום ויהושע לדרברג) על גילוי התפקיד של הגנים בניהול התהליכים הביוכימיים בתא.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בידל נולד בחווה חקלאית בנברסקה. ב-1927 סיים תואר מוסמך אוניברסיטה באוניברסיטת נברסקה-לינקולן והתקבל כעוזר מחקר באוניברסיטת קורנל ועסק במיפוי גנטי ותאי של זני תירס (Zea mays) בשיטות מנדליאניות. ב-1931 קיבל תואר דוקטור.
בין 1931 ל-1936 עבד בידל כחוקר במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קל-טק). הוא עבד עם תאודוסיוס דובז'נסקי, חלוץ השימוש בדרוזופילה במחקר הגנטי[1]. ב-1935 עבד במשך כחצי שנה עם הביולוג היהודי-רוסי-צרפתי בוריס אפרוסי (Boris Ephrussi) במכון הביו-כימי בפריז (Institut de Biologie physico-chimique) על הגנטיקה וההתפתחות של פיגמנט העין של הדרוזופילה.
ב-1937 התמנה בידל לפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. בניסויים שערכו בידל ואדוארד טייטום בסטנפורד, הקרינו מיקרו אורגניזם עובש (Neurospora crassa) בקרני רנטגן, שהיה ידוע שיוצרות מוטציה גנטית. השניים הוכיחו קשר ישיר בין המוטציות הגנטיות לבין התבטאותם של אנזימים במסלולים מטבוליים במיקרו אורגניזם ופיתחו את השערת הקשר הישיר גן-אנזים ( One gene-one enzyme hypothesis)[2]. עבודה זו זיכתה את השניים בפרס נובל ב-1958. אחת מיכולותיו ותרומותיו של בידל למדע הביולוגיה המולקולרית הייתה בחירה באורגניזמי מודל טובים לניסוייו וכינון מתודולוגיה לבחירתם[3].
ב-1946 שב בידל לקליפורניה כראש המחלקה לביולוגיה וב-1961 נבחר לכהן כנשיא אוניברסיטת שיקגו.
פרסים ואותות הצטיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1946 - חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 1950 - פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי
- 1958 - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- 1967 - עמית זר של החברה המלכותית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ורג' בידל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר האקדמיה למדעים
- ג'ורג' בידל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Science in the Early Twentieth Century: An Encyclopedi עמוד 123
- ^ המאמר Beadle, G. W.; Tatum, E. L. (1941). "Genetic Control of Biochemical Reactions in Neurospora". Proceedings of the National Academy of Sciences 27 (11): 499
- ^ Rowland H. Davis, Neurospora: Contributions of a Model Organism, Oxford University Press, 2000
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- זוכי פרס נובל אמריקאים
- גנטיקאים אמריקאים
- ביולוגים מולקולרים אמריקאים
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- זוכי פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי
- נשיאי אוניברסיטת שיקגו
- סגל המכון הטכנולוגי של קליפורניה
- בוגרי אוניברסיטת נברסקה–לינקולן
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קורנל
- אמריקאים שנולדו ב-1903
- אמריקאים שנפטרו ב-1989