מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סכין
הגייה * sakin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ס־כ־ן א
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ סַכִּינִים; סַכִּין־, ר׳ סַכִּינֵי־
סַכִּין מכשיר חד לחיתוך, עשוי להב מתכת וידית לאחיזה. במטבח משמש לחיתוך או למריחה.
”וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה“ (משלי כג , פסוק ב ) ”אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ג, משנה ז ) ”הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל – יַטְבִּיל, לְהַגְעִיל – יַגְעִיל, לְלַבֵּן בָּאוּר – יְלַבֵּן בָּאוּר; הַשְּׁפוּד וְהָאַסְכְּלָה – מְלַבְּנָן בָּאוּר, הַסַּכִּין – שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יב ) ”הָיָה שׁוֹחֵט וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת, אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ב, משנה ג ) ”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין , וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה א ) סכין ביד קטנה - סכנה .
כינוי לכף הקדמית של הדחפור .
"אתה בא עם הפינה של הסכין , נותן לחיצה קטנה, והופה, הדלת נתלשת. מטען? אני אפילו לא מרגיש אותו." (ד', מפעיל D9, מתוך: "עד עפר", צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, "ידיעות אחרונות") המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בשין שמאלית, בפסוק לעיל [ 1] שֵׂךְ .
דבר אחר, מאכדית: sikkanu – משוט . במקור משומרית: 𒄑𒍣𒃶 (זִיגַן)
ארמית: ܣܰܟܺܝܢܳܐ (סַכִּינָא), ערבית: سِكِّين (סִכּין).
ספר לקח טוב (בראשית פרק כב): "ואני אומר סכין שמסכן את הבריות". ערך בוויקיפדיה:
סכין
ערך בוויקיפדיה: סכין