[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

MAVEN

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
MAVEN
המחשת אמן של MAVEN
המחשת אמן של MAVEN
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל נאס"א
יצרן לוקהיד מרטין, מרכז טיסות החלל גודרד,
אוניברסיטת קולורדו
ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תאריך שיגור 18 בנובמבר 2013
משגר אטלס 5
אתר שיגור SLC-41, נמל החלל קייפ קנוורל
MAVEN
משימה
סוג משימה מקפת
לוויין של מאדים
תאריך כניסה למסלול 22 בספטמבר 2014
מסלול 6,200 × 150 ק"מ
נטייה 75º
אפואפסיד 170 ק"מ
פריאפסיד 140 ק"מ
זמן הקפה 4.5 שעות
גרם שמיים מאדים
משך המשימה הכולל 18 בנובמבר 2013 – הווה (11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה שנת ארץ אחת
מידע טכני
משקל 2,454 ק"ג
כוח 1,135 וואט
אורך 11.4 מטרים
קוטר 11.43 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 39378
מאגר המידע הלאומי 2013-063A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

MAVEN (ראשי תיבות של: Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN) היא גשושית לחקר מאדים ששוגרה על ידי נאס"א ב-18 בנובמבר 2013 כחלק מתוכנית מארס סקאוט. מטרת המשימה היא לחקור את אטמוספירת מאדים.

סקירת המשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בספטמבר 2008 הודיעה נאס"א כי היא בחרה ב-MAVEN להיות משימת מארס סקאוט 2013.[1][2] MAVEN גברה על 9 מועמדים אחרים למשימה. MAVEN שוגרה בנובמבר 2013 ונכנסה למסלול סביב מאדים בספטמבר 2014. עלותה של משימת MAVEN היא כ-485 מיליון דולר.

מטרות משימת MAVEN הם:[3]

  • לקבוע מה תפקידו של החומר הנודף מאטמוספירת מאדים ונפלט לחלל במהלך הזמן.
  • קביעת המצב הנוכחי של האטמוספירה הגבוהה, היונוספירה והאינטראקציה שלהם עם רוח השמש.
  • קביעת השיעורים הנוכחיים של הגז הטבעי והיונים הנפלטים לחלל והתהליכים השולטים בהם.
  • קביעת היחס בין איזוטופים באטמוספירת מאדים.

MAVEN שוגרה על גבי משגר אטלס 5[4] ב-18 בנובמבר 2013, ונכנסה למסלול של מאדים ב-22 בספטמבר 2014.

מבנה החללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

MAVEN מבוססת על מבנם של MRO ומארס אודיסיי. מחלקת החלל של לוקהיד מרטין תבנה את החללית ותבחן אותה.

כלים מדעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

MAVEN עתידה לחקור את אטמוספירת מאדים ואת האינטראקציה שלה עם השמש. החללית תישא מכשירים שימדדו את מאפייני הגזים המרכיבים את אטמוספירת מאדים, האטמוספירה העליונה, רוח השמש והיונוספירה.[5] אוניברסיטת קולורדו, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומרכז טיסות החלל גודרד אחראים כל אחד על בניית מערכת אחרת שתשוגר על גבי החללית.

המערכות כוללות:

  • Particles and Field (P&F) Package – נבנה על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
    • SWEA – מודד את האלקטרונים ביונוספירה וברוח השמש.
    • SWIA – מודד את צפיפות ומהירות רוח השמש והיונים במעטה המגנטוספירה.
    • STATIC – מודד יונים תרמיים עד ליונים בעלי בריחת-אנרגיה בינונית.
    • SEP – מזהה את ההתנגשויות בין חלקיקי סולאריים באטמוספירה העליונה.
    • LPW – קובע את מאפייני היונוספירה וגלי החום של יונים הנמלטים המאטמוספירה וקרינה סולארית אולטרה-סגולה החודרת לאטמוספירה.
    • MAG – מודד את הרוח הסולארית הבין-כוכבית והשדות המגנטיים של היונוספירה.
  • Remote Sensing (RS) Package – נבנה על ידי אוניברסיטת קולורדו.
    • IUVS – מודד מאפיינים גלובליים של האטמוספירה העליונה והיונוספירה של מאדים.
  • Neutral Gas and Ion Mass Spectrometer (NGIMS) Package – נבנה במרכז טיסות החלל גודרד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]