ביגל 2

ביגל 2
Beagle 2
	עותק של ביגל 2 במוזיאון המדע של לונדון
מידע כללי
סוכנות חלל	סוכנות החלל הבריטית
מפעיל	סוכנות החלל הבריטית
יצרן	אסטיריום
תאריך שיגור	2 ביוני 2003 7:45 UTC
משגר	סויוז-FG
אתר שיגור	קוסמודרום בייקונור
	http://www.beagle2.com/
משימה
סוג משימה	נחתת
מיקום נוכחי	מאדים
אתר נחיתה	מאדים Isidis Planitia (אנ') 11°31′35″N 90°25′46″E / 11.5265°N 90.4295°E
תאריך נחיתה	25 בדצמבר 2003 2:45 UTC
משך המשימה הכולל	25 בדצמבר 2003
סיבת סיום משימה	פאנלים סולריים לא נפתחו
משך המשימה	תוכנן: 6 חודשים
מידע טכני
משקל	73.72 ק"ג, משקל של הנחתת בלבד ללא מערך הכניסה לאטמוספירה: 33.2 ק"ג
משקל מטע"ד	9 ק"ג
כוח	60W
קוטר	12 ס"מ ;
גובה	מקופל: 1 מטר ; פרוס: 1.9 מטר

ביגל 2 ׁ(באנגלית: Beagle 2) היא נחתת מחקר שנבנתה על ידי סוכנות החלל הבריטית. ביגל שוגרה ב-10 בינואר 2003, והחלה בנחיתה במאדים ב-25 בדצמבר. במהלך תהליך הנחיתה על פני מאדים אבד הקשר עם החללית, והיה חשש שהיא לא שרדה את כניסתה לאטמוספירת הכוכב. בשנת 2015, צילומי MRO איתרו את הנחתת על הקרקע, ונראה שהיא נחתה בהצלחה, אולם לא הצליחה לפרוס את הפאנלים הסולרים, ולכן נכשלה.^[2]^[3]

מבנה החללית

ביגל 2 שוגרה על גבי המארס אקספרס ושוחררה ממנו לקראת כניסה למסלול סביב מאדים

ביגל 2 בנויה כמו דסקית, שכוללת בתוכה את הפאנלים הסולרים וכל תתי המערכות. קוטר הנחתת הוא 1 מטר, בעומק של 0.8 מטר. מכסה הנחתת בעל ציר ובתוכו יש אנטנת UHF, זרוע רובוטית באורך 75 ס"מ, והמכשור המדעי. עיקר הגוף מכיל את הסוללה, יחידת התקשורת, אלקטרוניקה, גופי חימום.

משקל ביגל 2 כולו היה 73.72 ק"ג. מתוך זה, מערכת הכניסה לאטמוספירה והנחיתה היא 35.6 ק"ג, הנחתת היא 33.2 ק"ג, ומערכת ממשק למארס אקספרס וניתוק מהחללית היא 4.88 ק"ג.^[1]

זרוע רובוטית

לביגל 2 היה זרוע רובוטית שכונתה PAW (שם מלא Payload Adjustable Workbench). היא תוכננה להפתח לאחר הנחיתה. אורך הזרוע הוא 109 סנטימטרים, ובפריסה המרבית היא יכולה להרים אבנים מהקרקע הנמצאות במרחק של 70 סנטימטר מהנחתת. על הזרוע מצויים מצלמה סטריאוסקופית, מיקרוסקופ בעל רזולוציה של 6 מיקרומטר, ספקטרוסקופ מסבאואר, ספקטרומטר, מקדחה לדגימות סלעים ומקור אור. דגימות הסלעים נועדו להיות מועברות על ידי הזרוע לגוף המרכזי, בו נמצא ספקטרומטר מסה לניתוח נוסף. יחידה לניתוח גזים (הGAP, Gas Analysis Package) נועדה לנתח את האיזוטופים של הפחמן והמתאן באטמוספירה של מאדים.^[4]

"החפרפרת"

ה-Planetary Undersurface Tool (בקיצור PLUTO או בכינויו "החפרפרת") היא מכשיר שנועד להיות ממוקם על ידי הזרוע הרובוטית. היה להו מנגנון קפיץ דחוס שנועד לאפשר תזוזה על פני השטח במהירות של 20 מ"מ לשנייה ולחפור כדי להשיג דגימה מתחת לפני השטח, עד לעומק של 1.5 מטר. החפרפרת הייתה מקושרת לנחתת בכבל בעל אורך של 3 מטר שהיה יכול לגרור את הדגימות בחזרה לנחתת.

ארגונים המעורבים בפרויקט

הרעיון לביגל 2 נוצר אצל פרופסור קולין פילינגר מהאוניברסיטה הפתוחה הבריטית, יחד עם מדענים נוספים, בשיתוף עם אוניברסיטת לסטר. הפרויקט פותח על ידי מספר אקדמאים וחברות בבריטניה. בין הגופים המעורבים בפרויקט:

האוניברסיטה הפתוחה הבריטית - הובלת הניסויים המדעיים ויצירת האיגוד של המדענים
אוניברסיטת לסטר - ניהול הפרויקט וניהול המשימה, הובלת המטעדים ושילובם
חברת אסטריום - גוף התעשייה העיקרי האחראי על בניית הנחתת ושילובה בחללית האם
חברת מרטין בייקר - תת-מערכת כניסה לאטמוספירה ושלבי הנחיתה
חברת לוגיקה - תוכנת שיוט, כניסה לאטמוספירה ונחיתה
חברת סייסיס - המקטע הקרקעי והתוכנה לאחר נחיתה
אוניברסיטת ווילס, Aberystwyth - הזרוע הרובוטית
חברת מק'לרן - חומרים מרוכבים לפאנלים הסולרים

עלות הפרויקט הייתה בסביבות 40 מיליון דולר מהממשלה הבריטית ועוד 80 מיליון דולר השקעה של התעשייה.^[5]

מהלך המשימה

ביגל 2 שוגרה על גבי המארס אקספרס מבייקונור ב-2 ביוני 2003, 17:45 UTC. לאחר הגעת החללית למאדים, היא שוחררה במסלול בליסטי לכיוון מאדים ב-19 בדצמבר 2003. ביגל 2 ביצעה שיוט במשך 6 ימים ולאחר מכן נכנסה לאטסמופירה של מאדים בבוקר ה-25 בדצמבר 2003. לנחתת היה מגן חום שהגיע לחימום שיא של 100W לסמ"ר. לאחר האטה באטסמופירה, ובגובה של 200 מטר, נפרס מצנח הנועד להאט את הנחתת. נחיתה בוצעה בשעה 2:45 UTC.

אות שהכל תקין היה אמור להשלח למארס אקספרס לאחר הנחיתה ועוד אחד בבוקר שלאחרת כדי להראות שביגל 2 שרדה את הלילה הראשון על מאדים. לאחר מכן, ביגל 2 הייתה אמורה לפרוס את הזרוע הרובוטית, מצלמה ולהתחיל לחפור דגימות מפני השטח מסביב.

נחיתה בפועל

ביגל 2 שוחררה בהצלחה מחללית האם, אולם במהלך נחיתתה של הגשושית, נותק הקשר עם תחנת הקרקע. בחודשים לאחר מכן הצוותים ניסו ליצור קשר עם החללית תוך שימוש במארס אקספרס וב2001 מארס אודיסיי ואנטנות מכדור הארץ. אולם הניסיונות לא צלחו, והוכרז רשמית על כישלון המשימה ב-6 בפברואר 2004.^[6]

חקירה נוספת ב-2005 העלתה השערה כי ביגל נחתה באזור Isidis Planitia במאדים, והיה חשד שקרתה תקלה במהלך הנחיתה,^[7] לדוגמה, אם האסטמופירה הייתה דלילה מכצפוי, הירידה הייתה מהירה מידי והמצנחים לא הספיקו להאט בזמן.^[8]

ועדת החקירה הרשמית של סוכנות החלל האירופאית ושל סוכנות החלל הבריטית הגיעה למסקנה כי ניהול לא תקין וחוסר הקצאה של כספים לפרויקט, כמו גם לפחות מידי השקעה בבדיקות לפני השיגור.^[9]

מציאת אתר נחיתת החללית

בין השנים 2003 ו-2015 גורלה של הביגל 2 היה לא ידוע. בינואר 2015, צילומים מחללית הMRO איתרו את הביגל 2 על פני השטח במאדים.^[9] טכנולוגיה חדשה ועיבוד נוסף של צילומים אפשרו באפריל 2016 לראות את הנחתת בדיוק גבוה יותר. מניתוח הצילומים ניתן לראות שהפאנלים הסולרים של הנחתת לא נפרשו במלואם, ובכך מנעו פריסה של האנטנה ואפשרות ליצרת קשר.^[10]

תקריב על הביגל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביגל 2 בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ביגל 2 (באנגלית)
מידע אודות משימת ביגל 2 באתר אוניברסיטת לנקסטר
אסופת מידע לתקשורת על ביגל 2 לקראת שיגור אתר אוניברסיטת לנקסטר

הערות שוליים

^ ¹ ² מידע על ביגל 2, כחלק מתיק המידע לתקשורת לקראת השיגור
^ אבי בליזובסקי, ‏החללית האבודה ביגל-2 נמצאה על אדמת המאדים, ככל הנראה ללא פגע אך גם ללא יכולת תקשורת, באתר "הידען", 16 בינואר 2015.
^ "Mars Orbiter Spots Beagle 2, European Lander Missing Since 2003". New York Times. Associated Press. 16 בינואר 2015. נבדק ב-17 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
^ אודות ביגל 2 באתר סוכנות החלל האירופית
^ Wardell, Jane (24 במאי 2004). "Beagle Mission Hampered by Funding, Management Problems". Space.com. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2009. נבדק ב-22 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ "UK and ESA announce Beagle 2 inquiry". ESA. 11 בפברואר 2004. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Possible evidence found for Beagle 2 location". ESA. 21 בדצמבר 2005. נבדק ב-2009-04-22. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hogan, Jenny (8 במרץ 2004). "Beagle 2 may have sped to its death". New Scientist. Reed Business Information Ltd. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2004. {{cite news}}: (עזרה)
^ ¹ ² Amos, Jonathan (16 בינואר 2015). "Lost Beagle 2 probe found 'intact' on Mars". BBC. נבדק ב-7 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
^ האם מצאו את ביגל 2? אמלי לוקדוואלה, הPlanetary society, 16 בינואר 2015

[מידע-1] ¹ ² מידע על ביגל 2, כחלק מתיק המידע לתקשורת לקראת השיגור

[2] אבי בליזובסקי, ‏החללית האבודה ביגל-2 נמצאה על אדמת המאדים, ככל הנראה ללא פגע אך גם ללא יכולת תקשורת, באתר "הידען", 16 בינואר 2015.

[מצאו-3] "Mars Orbiter Spots Beagle 2, European Lander Missing Since 2003". New York Times. Associated Press. 16 בינואר 2015. נבדק ב-17 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)

[ביגל-4] אודות ביגל 2 באתר סוכנות החלל האירופית

[5] Wardell, Jane (24 במאי 2004). "Beagle Mission Hampered by Funding, Management Problems". Space.com. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2009. נבדק ב-22 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[6] "UK and ESA announce Beagle 2 inquiry". ESA. 11 בפברואר 2004. {{cite news}}: (עזרה)

[7] "Possible evidence found for Beagle 2 location". ESA. 21 בדצמבר 2005. נבדק ב-2009-04-22. {{cite web}}: (עזרה)

[NewScientist-8] Hogan, Jenny (8 במרץ 2004). "Beagle 2 may have sped to its death". New Scientist. Reed Business Information Ltd. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2004. {{cite news}}: (עזרה)

[נמצאה-9] ¹ ² Amos, Jonathan (16 בינואר 2015). "Lost Beagle 2 probe found 'intact' on Mars". BBC. נבדק ב-7 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)

[אמילי-10] האם מצאו את ביגל 2? אמלי לוקדוואלה, הPlanetary society, 16 בינואר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]