[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

L.A. Noire

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
L.A. Noire
עטיפת המשחק
עטיפת המשחק
כללי
תאריך הוצאה 17 במאי 2011 לקונסולות, 8 בנובמבר 2011 למחשב
סוגה משחק פעולה-הרפתקאות
פיתוח Team Bondi
Rockstar Leeds (למחשב)
הוצאה לאור Rockstar Games עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית, איטלקית, רוסית, גרמנית, צרפתית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Rockstar Games
סטים
דרישות תוכנה
מצבי משחק שחקן יחיד
פלטפורמות Windows, Xbox 360, פלייסטיישן 3, פלייסטיישן 4 Nintendo Switch
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

L.A. Noire הוא משחק וידאו מסוגת פעולה מגוף שלישי שפותח על ידי Team Bondi והופץ על ידי Rockstar Games. המשחק שוחרר ב-17 במאי 2011 לקונסולות וב-8 בנובמבר 2011 למחשב. המשחק מתרחש בלוס אנג'לס של שנת 1946.

L.A. Noire הוא משחק מגוף שלישי בו השחקן ישחק את קול פלפס, שוטר (ומאוחר יותר בלש) במשטרת לוס אנג'לס (LAPD). המשחק שונה מכל המשחקים הקיימים בשוק, המשחק משלב עולם פתוח עם משחק פעולה ומשחק בלשות, השחקן יסתובב בעולם עד שיגיע ליעד, שם הוא יחקור את זירת הפשע, הוא יחקור אנשים בעזרת ראיות שמצא בזירה או במקום אחר. אחרי שהשחקן ישאל את השאלה ויקבל את התשובה, הוא יצטרך לבחור אם הנחקר דובר אמת. אם השחקן חושב שהוא דובר אמת הוא יצטרך לבחור אמת, אם השחקן חושב שהוא דובר שקר אז הוא יצטרך לבחור שקר ולתת הוכחה. אם השחקן חושב שהוא דובר שקר אך אין לו הוכחה הוא יצטרך לבחור פקפוק. לפעמים יהיו שלבים בהם השחקן יצטרך לבחור מי האשם, וכך לקבוע את גורל השלב. לשחקן יהיה גם ספרון בו הוא יקבע יעד, ישאל שאלות ושם ימצאו הראיות. בספרון השחקן יוכל לבדוק את משימתו. בנוסף, יש גם שלוש אפשרויות: הראשונה היא שהראיות יהיו פזורות על כל המפה, השנייה היא שבזמן שהשחקן חוקר דבר מה, שתיים מהאפשרויות נשארות ובמידה והשחקן יבחר שקר רק חצי מהראיות יישארו כדי לעזור לו. האפשרות השלישית היא רק לבעלי משתמש במועדון המשחקים של רוקסטאר (Rockstar Games Social Club), כאשר השחקן יחקור משהו, ליד האפשרויות יהיו אחוזים, המייצגים את בחירת שאר השחקנים מהעולם וכן כמה מהם באחוזים צדקו בבחירתם. ניתן להשתמש באפשרויות אלה על ידי שימוש בנקודת זכות (אינטואיציה) שהשחקן מקבל כאשר הוא עולה ברמות המשחק.

קול פלפס, קצין מעוטר מחיל הנחתים האמריקני, מתגייס למשטרת לוס אנג'לס לאחר שחררו מן הצבא בסוף מלחמת העולם השנייה. הוא מתחיל כשוטר מקוף, אך כאשר הוא מצליח לפענח במהירות מקרה של רצח הוא מקודם על ידי פקד ג'יימס דונלי, ראש מחלק רצח, לתפקיד בלש. לג'יימס דונלי יש אינטרס לקדם את קול במהירות מפני שבתור קצין לשעבר שעוטר בכוכב הכסף הוא מעניק פרסום חיובי למשטרת לוס אנג'לס. פרסום זה חשוב במיוחד לדונלי עקב השפל במעמדה של המשטרה לאחר פרשת הדליה השחורה.

לאחר שקודם, פלפס נכנס למחלק התנועה ומתחבר לסטפן בוקבסקי. הם חוקרים גנבות חלקים ממכוניות, מכירת מכוניות גנובות ודריסות. לבסוף הם חוקרים ניסיון התנקשות בשתי שחקניות קולנוע בהוליווד. אחרי שהם מצליחים פלפס מקודם למחלק הרצח. רוי ארל הבלש הראשי של מחלקת המוסר מביא אותם למועדון שם קול פוגש את הזמרת אלזה ליכטמן.

במחלק הרצח קול ושותפו החדש רסטי גאלווי חוקרים סדרת רציחות של נשים.

לאחר החקירה האחרונה בה נתפס האשם האמיתי קול מגיע לשיא תהילתו ועולה למחלק המוסר שם מתחבר לרוי ארל. שניהם חוקרים תעלומות סמים שבסופם הם חוקרים את מותם של חיילים מיחידתו בנחתים של פלפס. הוא וג'ק קלסו, ששרת איתו בחיל הנחתים, נפגשים ולבסוף פלפס מפענח את המקרים. אך רוי מגלה לקפטן דונלי שלפלפס יש רומן מחוץ לנישואיו עם אלזה ומשום שמפכ"ל המשטרה הסתבך בפרשייה עם נערת ליווי שדלפה לעיתונות, פרשייתו של פלפס נמסרת לתקשורת כדי להסיט את תשומת לב הציבור.

עם גילוי זה, פלפס מבוזה ויורד למחלק ההצתה. הוא מתחבר להרשל ביגס והם חוקרים שרפות בעיר. לאחר שקיבל איום מרוי ארל שלא יעמיק בקשר בין חברת שיכונים גדולה למקרי ההצתה האחרונים פלפס נאלץ לבקש עזרה מקלסו בחקירות דרך אלזה. לבסוף קלסו מגלה שאת כל השרפות ארגנה אותה חברת שיכונים שרוצה שהאנשים ימכרו את בתיהם על מנת להרוס אותם ולבנות חדשים ומי שמתנגד שורפים את ביתו. קלסו מגלה שהשורף מסתתר בביוב. פלפס וביגס רודפים אחריו וכאשר הם נכנסים, הרבה אנשים מתחילים לתקוף אותם. הם מגלים שאיירה הוגבום, חבר לשעבר ביחידתם הוא השורף והוא הציל את אלזה. פלפס מביא אותה מחוץ לביוב. הוא עוזר גם לקלסו לצאת אך אז מגיע זרם חזק של מים שלא נותן לפלפס לצאת ושם הוא מת.

בהלוויה של קול פלפס רוי ארל מספיד אותו כשאלזה צועקת שהוא מבזה את זכרו. הרשל ביגס אומר לקלסו שהם מעולם לא היו חברים, קלסו אומר שמבחינתו הם מעולם לא היו אויבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]