Dragonfire
 | |
| לייזר Dragonfire ברכס הברידס בסקוטלנד, ינואר 2024 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
נ"מ  |
| ארץ ייצור | הממלכה המאוחדת |
  | |
Dragonfire הוא אב טיפוס בריטי של טכנולוגיית נשק לייזר. הוא נחשף לראשונה לציבור בשנת 2017 בלונדון ומפותח על ידי UK Dragonfire, שיתוף פעולה המורכב מ-MBDA UK (אנ'), לאונרדו UK, QinetiQ (אנ') ו־Defence Science and Technology Laboratory (אנ'). הוא ישמש להגנה מפני טילים באנרגיה מכוונת לייזר בכוחות המזוינים של בריטניה.[1]
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשק הוצג לראשונה בפומבי בכנס DSEI 2017 בלונדון. פיתוח אב הטיפוס היה אמור להתבצע על ידי שותפות בין משרד ההגנה הבריטי (MoD) והתעשייה הפרטית. מערכת DragonFire פותחה עם תקציב בשווי 100 מיליון ליש"ט.[2][3]
הניסויים היו אמורים להתחיל בשנת 2018, ולאחר מכן נדחו לשנת 2019, אולם מגפת הקורונה ובעיות טכניות גרמו לעיכובים. בסופו של דבר הוא נוסה בשנת 2022 בטווחים באיים החיצוניים (אנ') של סקוטלנד.[4] לפי MBDA, ניסויים ראשוניים אלה בהספק נמוך הוכיחו את יכולתה של Dragonfire לעקוב אחר מטרות אוויר וים בדיוק גבוה. לאחר מכן בוצעו ניסויים בעוצמה גבוהה בנובמבר 2022, כאשר הלייזר נגע במטרות באמצעות העוצמה הגבוהה שלו בתרחישים מבצעיים.[5][6] DragonFire נצמד ליעד מוטס בתרגיל בסקוטלנד בינואר 2024. משרד ההגנה (הממלכה המאוחדת) קבע: "הטווח של DragonFire מסווג, אבל הוא יכול להתחבר לכל מטרה נראית לעין. הדיוק הנדרש שווה ערך לפגיעה במטבע 1 ליש"ט ממרחק של קילומטר."[7][8]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת Dragonfire משתמשת בטכנולוגיה ראשונית בפיתוח בריטי של שילוב בין אלומות כדי לספק קרן לייזר עם צפיפות מוגברת והגדלת הטווח האפקטיבי באמצעות שימוש בעשרות משטחי זכוכית. הנוסחה המדויקת מסווגת.[4] הלייזר ומערכות המיקוד הנלוות לו, כולל מצלמה אלקטרו-אופטית ולייזר שני בעוצמה נמוכה יותר להדמיה ומעקב, מורכבים על עמוד.[4] על פי הדיווחים, הלייזר הוא בעוצמה של 50 קילוואט ונועד להגן על מטרות יבשתיות וימיות מפני איומים כמו טילים ומרגמות.[9] ניתן לעמוד בדרישות האנרגיה של המערכת על ידי מערכת אחסון אנרגיה בגלגל תנופה (אנ'), מערכת חדשנית משותפת של בריטניה וארצות הברית שנמצאת כעת בפיתוח.[10]
בריטניה צופה כי תרכיב נשק לייזר באנרגיה גבוהה, כמו Dragonfire, על סיפונן של ספינות מלחמה עתידיות של הצי המלכותי הבריטי, בכלי רכב משוריינים של הצבא הבריטי ובמטוסי קרב של חיל האוויר המלכותי.[11] תחילה המערכת תוצב על סיפון פריגטה מסוג 23 ורכב משוריין.[12]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hughes, Owen (1 במאי 2017). "UK military to begin work on high-energy laser weapons for British armed forces". International Business Times. נבדק ב-19 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Dragonfire: Laser Directed Energy Weapons". GOV.UK. 13 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ פז"מ, MAKO, נשק קטלני חדש: מערכת שממיסה טילים ומטוסים בשניות, באתר גלובס, 24 במרץ 2017
- ^ 1 2 3 Osborne, Tony (17 ביולי 2022). "UK Dragonfire Laser Begins Firing Trials". Aviation Week. נבדק ב-19 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "DRAGONFIRE PROVING TRIALS UNDERWAY". MBDA UK. 17 ביולי 2022. נבדק ב-19 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Laser power moves a step closer for UK defence". GOV.UK. 8 בנובמבר 2022. נבדק ב-8 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Advanced Future Military Laser Achieves UK First". 19 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DragonFire laser: MoD tests weapon as low-cost alternative to missiles". BBC News (באנגלית בריטית). 2024-01-19. נבדק ב-2024-01-20.
- ^ Tangermann, Victor (5 בינואר 2019). "The UK's New "Dragonfire" Laser Weapon Is Weirdly Steampunk". Futurism. נבדק ב-22 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "UK & USA test Naval power systems". GOV.UK. 1 במאי 2019. נבדק ב-22 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Britain's 'Dragonfire' ship laser gun to get accuracy boost". Defense News. 15 במרץ 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Brits make new push for directed-energy weapons aboard vehicles, ships". Defense News. 14 בספטמבר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2023.
{{cite news}}: (עזרה)