עקשת

המונח "גבנון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גבנון (פירושונים).

עקשת

תחום	ראומטולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D007738
סיווגים
ICD-10	M40.2
ICD-11	FA70.0

עקשת או גבנון (גם קיפוזיס או היפר קיפוזיס; בלועזית: Kyphosis; ביוונית: kyphos, משמעו: חטוֹטֶרֶת), היא לקות יציבה שבה יש עיקול יתר של הגב העליון, דבר המתבטא בבליטה בגב. כאשר אדם חסר לקות עומד, עמוד השדרה שלו ניצב כך שהחלקו התחתון מתעקל מעט קדימה וחלקו העליון מתעקל מעט אחורה (צורת S). אצל אדם בעל עקשת, העיקול של החלק העליון של עמוד השדרה הוא עיקול מוגזם.

לעומת הקיפוזיס, לורדוזיס (בלועזית: Lordosis) היא לקות יציבה שבה יש עיקול יתר של הגב התחתון. לקויות יציבה אחרות מתבטאות בהתעקלות לא סימטרית של הגב.

עקמומיות לא תקינה של עמוד השדרה כלפי חוץ וגם הצידה נקראת: גבנון עם עקמת (בלועזית: קיפוסקוליוזיס; kyphoscoliosis). עשוי להופיע כתוצאה ממחלות שונות של החוליות ושל שרירי עמוד השדרה.

ישנם כמה סוגים של קיפוזיס:

• עקשת יציבתית (Postural kyphosis) - העקשת הנפוצה ביותר. נפוצה גם במבוגרים וגם בצעירים. לרוב גורמת לשמיטת כתפיים. בצעירים היא ניתנת לתיקון, על ידי טיפול בחוסר האיזון בשרירי הגב. אצל מבוגרים, ייתכנו שברים באזור הגבנון.
• מחלת שוירמן (Scheuermann's kyphosis) (הקרויה לפי הולגר ורפל שוירמן) - התקרבות בין עצמות עמוד השדרה והפחתה במרחק שבין החוליות. המחלה מתבטאת בעקשת, המלווה בדרך כלל בכאב גב חזי. אבחנה של המחלה מבוססת על ממצאים בצילומי רנטגן. הגורם למחלת שוירמן אינו ידוע. במקרים קשים מומלץ על ניתוח שבו מקבעים את החוליות הפגועות. מאפיין מרכזי של המחלה הם כאבי גב תחתון, שהוא תוצאה של קימור היתר בעמוד השדרה^[1][2].
• קיפוזיס מולד (Congenital kyphosis) - יכול להיגרם כתוצאה מאי התפתחות של עמוד השידרה בזמן ההתפתחות של התינוק ברחם.
• קיפוזיס השייך לתזונה (Nutritional Kyphosis) - יכול לנבוע ממחסור במזון המכיל ויטמינים, כמו ויטמין D, הגורם לריכוך העצמות, בהם עמוד השדרה, שאינו חזק מספיק לתמוך במשקל הגוף.
• קיפוזיס הנגרם מתסמונת אהלרס-דנלוס.

סיבות ישירות אפשריות:

• קמר מוגבר. בדרך כלל נובע מחוסר איזון בין שרירי הגב העליון לשרירי החזה או הבטן.
• תמט של החוליות עקב דלדול עצם.
• דלקת בעצמות ובסחוס (אוסטאוכונדריטיס).

גורמים אפשריים לסיבות הישירות:

• הגורם העיקרי להתפתחות של קיפוזיס הוא תורשתי^[3]
• דפוסי תנועה לקויים ומודעות גופנית נמוכה, למשל ישיבה בשיכול רגליים, פיתול חוט השדרה והליכה שפופה, הגורמים לעיוות חוט השדרה ולחוסר איזון בשרירים.
• נשיאה של חפצים כבדים, תוך הליכה כפופה, גורמים להתפתחות קיפוזיס, עקב הלחץ על עמוד השדרה. זוהי פציעת מאמץ חוזרני.
• מחלת פרקינסון המאופיינת בחולשה של זוקפי הגב ובטונוס מוגבר של מכופפי הגב.

העקשת מלווה באי נוחות באזור העורף והחזה ובכאבים. היא מגבילה את התנועה והיציבה ופגעת בתפקוד הנשימה. היא עלולה אף לגרום לדלקות ריאות חוזרות ונשנות ולמוות.

לעיתים ניתן בטיפול שמרני במסגרת פיזיותרפיה לשפר את הליקוי באמצעות חיזוק וקיצור שרירי הגב העליון והארכת שרירי החזה. שיקום היכולות התפקודיות בגב וטיפול בבעיות העצב- שריר- שלד. תחומים אלה כוללים טיפול נשימתי עקב הפגיעה בתנועת בית החזה והנשימה, שיקום אורתופדי או נוירולוגי, טיפול יציבתי וכדומה^[4][5].

הפיזיותרפיסטים משתמשים בידיהם לביצוע מניפולציות ומוביליזציות ידניות, עיסוי לשרירים וכדומה. כמו כן, הם משתמשים במודולציות חשמליות וקריותרפיה להפחתת כאב, הרפיית שרירים וחימום רקמות או באמצעים מכנים כדי להחזיר את עמוד השדרה למנח תקין (במקרים קלים) תוך התעסקות במכניקה ובתזוזה של עמוד השדרה.

שיטות טיפול מקובלות בנות אלפי שנים ברפואה הסינית המסורתית, כגון טווינא, דיקור וכוסות רוח, משמשים להטבה עם קיפוזיס, לורדוסיס וסקוליוזיס, ולעיתים גם לריפוים [חסר מקור]. טווינא הוא סוג של עיסוי רפואי, אשר מסייע לגוף המטופלים להחזיר למקומם ותפקודם את עמוד השדרה, השרירים ורקמות החיבור. דיקור מסדיר את זרימת האנרגיה בגוף האדם, כדי לאפשר יחסים מוצלחים יותר בין השלד, השרירי ורקמות החיבור, לבין האיברים הפנימיים. כוסות רוח יוצרות שאיבה זמנית של השרירים ורקמות החיבור, ולאחר מכן שחרורם. שאיבתן של כוסות הרוח יוצרת טראומה בקנה מידה זעיר, המאפשרת הנעה של הדם באזור הבעייתי, והחלמה למצב טוב יותר מאשר לפני הטיפול, כאשר היישום נכון ומתאים. ההצלחה בשימוש בטווינא, דיקור וכוסות רוח לשם טיפול במצבים האמורים, תלויה בשילוב שבין אבחון מדויק, יישום מיומן של השיטות, תדירות הטיפול, חומרת הבעיה בגוף המטופל, ומיומנות המטפל.

התערבות ניתוחית מתבצעת במקרים קשים, או כאשר יש חשש למוות של החולה. בניתוח, מנסים לשקם את עמוד השדרה וליישרו בעדינות. הניתוח נחשב לקשה. יש כמה סכנות לניתוח: פגיעה בחוט השדרה - העלול להוביל לשיתוק לצמיתות, שבירה של החוליות או דימום.

• עקמת
• פגיעה בחוט השדרה

מדיה וקבצים בנושא עקשת בוויקישיתוף