[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

שמורת הר מירון

שמורת הר מירון
נוף מהשמורה
נוף מהשמורה
מידע כללי
סוג שמורת טבע
תאריך הכרזה 9 בדצמבר 1965
נתונים ומידות
שטח 90.59 קמ"ר
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מחוז הצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°59′30″N 35°23′21″E / 32.991666666667°N 35.389166666667°E / 32.991666666667; 35.389166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוף בשמורה
שעיר האשחר על חרחבינה מכחילה בשמורה, 2011
נחל דישון הזורם בשמורה

שמורת הר מירון היא שמורת טבע מוכרזת בגליל המהווה את שמורת הטבע הגדולה בצפון ישראל, כששטחה הוא 90,596 דונם. השמורה הוכרזה ב-9 בדצמבר 1965, ועברה מספר הרחבות וגריעות שטחים מאז.

השמורה היא מהגדולות והוותיקות בשמורות הטבע בארץ ישראל.

השמורה הוכרזה כשמורת יער על ידי השלטון הבריטי בשנת 1942, ונכללה במאי 1956 בתוכנית להכרזה על 50 שמורות טבע בישראל שהציג המדור להגנת הטבע בשיתוף עם אגף התכנון במשרד הפנים והחברה להגנת הטבע[1][2]. השמורה הוכרזה רשמית על ידי רשות הטבע והגנים בשנת 1965 על שטח של כ-84,000 דונם[3]. בתחומי השמורה נמצאה המובלעת – הכפר בית ג'ן וסביבתו. מאז השתנו גבולות השמורה כמה פעמים עקב גריעת שטחים הצמודים ליישובים (בעיקר בית ג'ן וחורפיש) והוספת כמה שטחי טבע שלא נכללו בגבולות השמורה הראשונים.

במשך השנים ניטש מאבק על שימור השמורה מול מספר יישובים שנמצאים בתוכה או על גבולה. בייחוד התפרסם מאבקם של אנשי הכפר בית ג'ן להרחיבו ולבנות דרך לכפר חורפיש. גם התיישבות הבודדים חמדת ימים נאבקה שנים רבות על קיומה בתוך השמורה.

מלבד יישובים אלו, בנה צה"ל בסיסים בלב השמורה, כולל יחידת הבקרה האזורית (יב"א) הצפונית של חיל האוויר על פסגת ההר.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו קטיושות רבות בהר מירון וביישובים הסמוכים לו, וגרמו לשריפות גדולות באזור.

בין היונקים החיים בשמורה נמצאים: חזיר בר, תן זהוב, זאב הודי, שועל מצוי, גירית מצויה, נמנמן עצים, דלק הסלעים ומיני עטלפי חרקים שונים השוכנים בשפע המערות שמציעה השמורה. בעבר חיו בשמורה היחמור הפרסי ואייל הכרמל, אך הם נכחדו מזה זמן רב, ובשנים האחרונות הושבו היחמורים לשמורת הר סאסא הסמוכה.

אחד הזוחלים החיים בשמורה הוא הלטאה הירוקה.

כשישה מתוך שבעת מיני דו-החיים החיים בישראל חיים בשמורה בניהם הסלמנדרה הכתומה.

השמורה מתאפיינת בחורש ים-תיכוני מגוון. ייחודה של השמורה בפרט והר מירון בכלל הוא בזה שהיא מהווה גבול תפוצה דרומי לצמחים רבים שמייצגים את הצומח בהרי טורקיה ולבנון.

בין מיני הצמחים והשיחים החיים בשמורה נמצאים: אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, קטלב מצוי, אלון התולע, אגס סורי, שזיף הדוב וכן מינים נדירים כמו חוזרר החורש וערער ארזי.

מיני צומח אחרים החיים בשמורה הם: אדמונית החורש, בן-חורש רחב-עלים, רצועית הגליל, סתוונית בכירה, כרכום נאה, חלמונית גדולה, רקפת יוונית, אירוס הלבנון, יקינתון מזרחי ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]