הפרעת פלמחים

הפרעת פלמחים (נקראת גם: גלישת פלמחים) היא תופעה גאומורפולוגית המתאפיינת באי סדירות בטופוגרפיה של קרקעית הים התיכון בקצה המדף היבשתי הנובעת כנראה מגלישת קרקע. הפרעת פלמחים נמצאת בתחום המים הכלכלים של ישראל, כאשר ראש הגלישה נמצא מול חופי פלמחים כעשרים קילומטר מהחוף^[1]. השמורה מארחת נקודה חמה במגוון הביולוגי^[2], בית גידול לגנים של אלמוגי עומק, בעומק שבין 450 ל-800 מטרים מתחת לפני הים, ובהם מין אלמוגים אנדמי למקום. סוגי אלמוגים אלו חיים במים קרים, וה"הפרעה" היא האזור החם ביותר בו חיים אלמוגים אלו והמקום היחיד בדרום מזרח הים התיכון בו הם מצויים.

באזורים היותר עמוקים (1,000–1,200 מטרים) של הפרעת פלמחים ישנן נביעות גז המשמשות מקור אנרגיה לחיידקים כימוסינתטיים המהווים בסיס למערכת אקולוגית של בעלי חיים ואורגניזמים הניזונים מן החיידקים או מקיימים איתם סימביוזה^[3].

הפרעת פלמחים היא תוצאה של גלישת קרקע עצומת ממדים, במדרון היבשת, בשטח של 1,000 קמ"ר (50 ק"מ אורך על 20 ק"מ רוחב) ובעובי ממוצע של 1,000 מטרים. הגלישה נוצרה כתוצאה של עומס של משקע שהצטבר על גבי שיכבה עבה של מלח, שנוצרה באירוע המסיני^[4] כאשר המלח משמש כחומר סיכה. ייתכן שבעבוע של גז תחת שכבת המשקע תרם גם כן להגברת חוסר היציבות של שכבת המשקע. כתוצאה מהגלשה נוצרה מגרעת ברוחב של כעשרה קילומטרים במדף היבשת והערמות של מסה, הבולטת בתחתית הגלישה.

בשנים 2010–2011 נערך סקר בתימטרי לאורך חופי ישראל על ידי ספינת המחקר "נאוטילוס", בשיתוף חוקרי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה. הסקר נעשה תוך שימוש בצוללת רובוטית בלתי-מאוישת. בסקר התגלו לראשונה מערכות החיים הייחודיות באזור הפרעת פלמחים. נתגלו אלמוגי עומק, בניהם אלמוג שחור מסוג אנטיפתריה (Antipatharia) ואלמוגי במבוק מסוג איסדידיה (Isididae)^[5].

בעומק של 1,000–1,100 מטרים, בסמוך לנביעות גז (מכונות גם נביעות קרות) נמצאו תולעי צינור, קיפודי ים ורכיכות.

בשנת 2018 ערך משרד האנרגיה מכרז להענקת זיכיונות לחיפושי נפט וגז בים התיכון בשטחי המים הכלכליים של ישראל^[6]. אזורי החיפוש חולקו למספר מקבצים, אזור הפרעת פלמחים הוכלל במקבץ D^[7]. ביולי 2019 המליצה מועצת הנפט להעניק את הזיכיון במקבץ D לחברות חיפושי הנפט והגז אנרג'יאן ו'הזדמנות ישראלית'.

בדיון במועצת הנפט לא נכחו שני חברי המועצה, נציגי המשרד להגנת הסביבה, האמונים על האינטרסים הסביבתיים. כך לא הובא לידיעת מועצת הנפט עובדת קיומה של תופעת הטבע, 'הפרעת פלמחים', בליבו של מקבץ D ולא מיקום הקידוח בלב התופעה^[8].

בשנת 2020 עתרה החברה להגנת הטבע לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לבחון מחדש את הענקת הזיכיון במקבץ D. בעתירה טענה החברה כי האתר כולל אזורים שהוכרו על ידי משרד האנרגיה "כאזורים בעלי רגישות סביבתית הגבוהה ביותר". למרות זאת, כך נטען, המשרד לא יידע את מועצת הנפט על כך, לפני שהמליצה על מתן הזיכיון במקבץ D. ולכן לא הוגדרו כל הגבלות ברישיון החיפוש, שמטרתן להגן על בתי הגידול הייחודיים באתר. המשרד טען בתגובה שקיימות הגבלות ברישיון החיפוש המבטיחות שלא ייפגעו בתי הגידול הרגישים. כן נטען שמועצת הנפט קיבלה את כל המידע הרלוונטי לפני ההחלטה על הקצאת רישיונות חיפוש במקבץ D, וכי טענת החברה להגנת הטבע בעתירתה מתייחסת להחלטה הלא-נכונה של מועצת הנפט (העתירה התייחסה להחלטה על זהות הזוכה במקום להחלטה על עצם הקצאת השטח). בדיון בעתירה ביום 23 בפברואר 2021 הודיעה החברה להגנת הטבע שהיא חוזרת בה מהעתירה^[9].

לבסוף, לאחר שארגון "המשימה הכחולה" (אנ') הכיר בהפרעת פלמחים כ"נקודה של תקווה" (אנ')^[10], המשרד להגנת הסביבה הכריז עליה בספטמבר 2022 כעל "אזור ימי מוגן", הכרזה ראשונה לשטח במים הכלכליים של ישראל^[8].

• הפרעת פלמחים, החצי הכחול
• הים העמוק, באתר 'החצי הכחול' הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
• אוניברסיטת חיפה, ‏שוניות של אלמוגי עומק התגלו לראשונה בהפלגת ספינת הנאוטילוס מול חופי ישראל, באתר "הידען", 21 בספטמבר 2010
• צפריר רינת, החברה להגנת הטבע דורשת לבטל חיפושי נפט וגז באזור אקולוגי ייחודי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019

ד"ר מעיין קרלינסקי צור, כרישים, תולעי ים, ואלמוגי עומק: מה מסתתר בשטח הימי של ישראל?, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 16 במאי 2024