קיי-19
כרזת הסרט | |
מבוסס על | סיפורו של לואיס נוארה |
---|---|
בימוי | קתרין ביגלו |
הופק בידי | קתרין ביגלו, סיגורג'ון סיגווטסון, אדוארד פלדמן |
תסריט | כריסטופר קייל |
עריכה | וולטר מרץ' |
שחקנים ראשיים |
האריסון פורד ליאם ניסן פיטר סארסגארד |
מוזיקה | קלאוס באדלט |
צילום | ג'ף קרונוויית |
מדינה | קנדה, ארצות הברית, גרמניה, הממלכה המאוחדת, רוסיה |
חברת הפקה |
Intermedia Films נשיונל ג'יאוגרפיק |
חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 19 ביולי 2002 |
משך הקרנה | 132 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מתח, סרט אסונות, סרט דרמה, סרט היסטורי |
תקציב | $100,000,000 |
הכנסות | $65,716,126 |
הכנסות באתר מוג'ו | k19 |
דף הסרט ב־IMDb | |
קיי-19 (באנגלית: K-19: The Widowmaker) הוא סרט קולנוע אמריקאי מז'אנר סרטי המתח המספר על האסון הגרעיני שפקד את הצוללת הסובייטית K-19. הסרט לא מומן על ידי אולפן גדול (נשיונל ג'יאוגרפיק הייתה המשקיעה המרכזית), מה שהופך אותו לאחד הסרטים העצמאיים היקרים ביותר עד כה עם תקציב של 100 מיליון דולר.
הסרט בוים על ידי קתרין ביגלו ומבוסס על סיפור שנכתב על ידי לואיס נוארה. ליאם ניסן, האריסון פורד ופיטר סארסגארד מככבים בסרט.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסיי ווסטריקוב (בגילומו של האריסון פורד) הוא קצין בחיל הים הסובייטי שקיבל את הפיקוד על צוללת גרעינית חדישה, K-19, בעיצומה של המלחמה הקרה בשנת 1961. המפקד הקודם של הספינה, קפטן מיכאיל פוליינין (בגילומו של ליאם ניסן) מורד בדרגה אחרי שטען כי הצוללת אינה ראויה עדיין לצאת להפלגה וכי יש בה עדיין כשלים. בנוסף, הצוות של הצוללת מדוכא, מאמין שהספינה 'מקוללת', ומעניק לה את הכינוי 'המאלמנת' (זה מקור שם הסרט). לא פחות מעשרה מבוניה נהרגו בתאונות הקשורות לפזיזות שבה הצוללת נבנתה, אבל גם תאונות מצערות אחרות. הרופא של הספינה נדרס על ידי משאית בהכנות האחרונות להפלגה, והוא ההרוג ה-11.
חששות פוליינין מבוססים היטב. חלקים אינם מותקנים עדיין, ציוד חסר וקצין הכור הגרעיני מודח על שכרות. הלחץ הפוליטי גורם לשלטון למנות מיד את ווסטריקוב ולהפליג עם הצוות שלו למעמקי האוקיינוס האטלנטי בכל מקרה, כדי לבחון שיגור טיל בליסטי בין-יבשתי שישמש אזהרה לארצות הברית, האויב הגדול של ברית המועצות. הרופא וקצין הכור המחליפים, שהובאו בדחיפות לצורך ההפלגה, הם מומחים הרבה פחות מקודמיהם בתפקידם, עובדה שתשפיע רבות על שיתרחש בהפלגה.
מבחן שיגור הטיל עובר בהצלחה, אבל דליפה הרסנית של מערכת הקירור בכור הגרעיני הצוללת מאיימת ליצור מספיק חום כדי לפוצץ את הכור הגרעיני של כלי השיט מה שעלול לגרום לפיצוץ גרעיני ולעורר מלחמת עולם שלישית.
ללא שום ברירה אחרת ובאמצעים דלים, מורה ווסטריקוב על המלחים לתקן את הנזק על אף התנגדותו של פוליינין והסכסוך בין השניים מסלים. חברי הצוות מצליחים לתקן את מערכת הקירור אך לא את הדליפה הרדיו-אקטיבית והצוות סובל מקרינה רדיואקטיבית. ווסטריקוב מחליט להתפנות למשחתת אמריקאית בסביבה, אבל צוללת רוסית מגיעה ברגע האחרון לחלץ אותם.
במהלך החקירה הרשמית של הממשל על אירועי הצוללת מחפים שני הקפטנים זה על זה ויוצאים זכאים.
בשנת 1989, בדיוק 28 שנים לאחר התאונה ואחרי שקיבלו הוראה לא להיפגש או לשוחח על האירועים נפגשים לראשונה ניצולי האירוע בבית הקברות שם קבורים חבריהם שלא שרדו את הקרינה בצוללת. ווסטריקוב מברך את המלחים ומודיע להם כי הוא ביקש לעלות את 28 המלחים שמתו מהקרינה לדרגת גיבורים, אך בקשתו נדחתה בגלל שהתקרית הייתה בתרגיל ולא במלחמה.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
האריסון פורד | סא"ל אלכסיי ווסטריקוב | מפקד הצוללת, הדמות מבוססת על ניקולאי זטייב |
ליאם ניסן | רס"ן מיכאיל פוליינין | סגן מפקד הצוללת, הדמות מבוססת על וסילי ארחיפוב |
פיטר סארסגארד | סגן ואדים רדוצ'נקו | ראש צוות הכור הגרעיני |
דונלד סאמפטר | רס"ן גנאדי סברן | רופא הצוללת |
כריסטיאן קמרגו | רב-סמל פאבל לוקטב | טכנאי בכיר בכור גרעיני |
מיכאל גלדיס | רב"ט יבגני בורזנקוב | |
ג'יי ג'יי פילד | טוראי אנדריי פריטולה | |
ג'וס אקלנד | מרשל זולנצוב | שר ההגנה |
ג'ון שרפנל | אדמירל בראטייב | מפקד הצי הסובייטי |
טים וודוורד | אדמירל קונסטנטין פרטונוב | מפקד הצי הצפוני |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כינוי הצוללת בסרט היה "הסוף ההוליוודי" אולם הוא היה בשימוש בסרט בלבד ולא במציאות. התאונה הגרעינית המתוארת בסרט העניקה את הכינוי הרשמי "הירושימה" לצוללת. מפיקי הסרט הודו לאחר מכן כי שם הסרט היה "אחת הטעויות הגדולות ביותר שלהם".
המפיקים עשו כמה מאמצים כי לעבוד עם הצוות המקורי של K-19, אך אלה הסתייגו מהגרסה הראשונה של התסריט שקיבלו לרשותם.[1] לאור בקשתם שוּנָה במעט התסריט, כמה סצנות נחתכו ושמות אנשי הצוות הוחלפו לבקשת בני משפחותיהם.
ההבדל המשמעותי ביותר בין העלילה לבין אירועים היסטוריים היא הסצנה שבה זרק הקפטן כמעט כל כלי נשק קל של צוללות למים מתוך דאגה על האפשרות של מרד. בסרט עצמו כן מתואר ניסיון מרד.
הסרט צולם בקנדה, ברובו בטורונטו ובנובה סקוטיה.
ביקורות ותגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט קיבל ביקורות חיוביות למדי וזכה לציון של 60% מתוך 167 ביקורות באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קיי-19", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "קיי-19", באתר נטפליקס
- "קיי-19", באתר AllMovie (באנגלית)
- "קיי-19", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "קיי-19", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "קיי-19", באתר Metacritic (באנגלית)
- "קיי-19", באתר אידיבי
- "קיי-19", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קיי-19, קדימון הסרט באתר יוטיוב
- יגאל קולוף, "קיי 19", באתר "סרט"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Amelia Gentleman (23 בפברואר 2001). "Hollywood infuriates Russian veterans". The Guardian. נבדק ב-2010-10-06.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "k19_the_widowmaker ", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)