אלכסנדרה אקסטר
 | |
| לידה |
6 בינואר 1882 (יוליאני) ביאליסטוק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1949 (בגיל 67) פונטנה-או-רוז, איל-דה-פראנס, צרפת |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור, גרפיקה, עיצוב תלבושות, סרט, תיאטרון, עיצוב |
| זרם באמנות |
אוונגרד רוסי |
  | |
אלכסנדרה אלכסנדרובנה אקסטר (באנגלית: Aleksandra Ekster, ברוסית: Алекса́ндра Алекса́ндровна Эксте́р : 18 ינואר 1882 – 17 במרץ 1949). ציירת ומעצבת רוסית וצרפתית. כאישה צעירה, הסטודיו שלה בקייב משך את כל האנשים היצירתיים שבעיר, והיא השתלבה מאוחר יותר בסלונים בפריז, כשהיא מתקרבת בהם לציירים כמו פיקאסו. היא מזוהה עם האוונגרד הרוסי/אוקראיני, כקובו-פוטוריסטית, קונסטרוקטיביסטית וכמשפיעה על תנועת האר דקו.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא נולדה בשם אלכסנדרה אלכסנדרובנה גריגורוביץ' [2] בביאליסטוק, במחוז גרודנו של האימפריה הרוסית (פולין) למשפחה בלארוסית עשירה. אביה, אלכסנדר גריגורוביץ', היה איש עסקים בלארוסי עשיר. אמה הייתה יוונית. אלכסנדרה הצעירה קיבלה חינוך פרטי מצוין, למדה שפות, מוזיקה, אמנות ולקחה שיעורי ציור פרטיים. עד מהרה עברו הוריה לקייב, והיא, למדה בגימנסיה ובבית הספר לאמנות קייב, אצל אלכסנדר בוגומזוב ואלכסנדר ארכיפנקו. המורים שלה כללו את מיקולה פימוננקו. אלכסנדרה סיימה לימודי הציור בבית הספר לאמנות קייב ב-1906. [3]
נישואים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1908 נישאה אלכסנדרה גריגורוביץ' לעורך דין מצליח מקייב, ניקולאי יבגנייביץ' אקסטר. הם השתייכו לאליטה התרבותית והאינטלקטואלית של קייב. היא בילתה מספר חודשים עם בעלה בפריז, ושם למדה באקדמיה במונפרנאס. מ-1908 עד 1924, היא חיה לסירוגין בקייב, סנט פטרסבורג, אודסה, פריז, רומא ומוסקבה. [4]
קייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטודיו הציור שלה היה מקום מפגש עבור האליטה האינטלקטואלית של קייב. בעליית הגג בסטודיו שלה עבדו יוצרים של אמנות דקורטיבית כמו ואדים מלר, אנטולה פטריצקי. שם ביקרו אותה משוררים וסופרים כמו אנה אחמטובה, איליה ארנבורג ואוסיפ מנדלשטם, הרקדניות ברוניסלבה ניז'ינסקה ואלזה קרוגר וכן אמנים רבים כמו אלכסנדר בוגומזוב, ולדמיר ברנוף-רוסין בין רבים אחרים. ב-1908 השתתפה בתערוכה יחד עם חברי קבוצת זבנו (קישור) שאורגנה על ידי דייוויד בורליוק, ולדמיר בורליוק ואחרים בקייב. [5]
פריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפריז, אלכסנדרה אקסטר הכירה אישית את פבלו פיקאסו וז'ורז' בראק, שהכירו לה את גרטרוד שטיין. [6]
תחת השם אלכסנדרה אקסטר הציגה שש יצירות בסלון בגלרי לה בוטי, פריז, אוקטובר 1912, עם ז'אן מטזינגר, אלברט גלייז, מרסל דושאן ואחרים.
ב-1914 השתתף אקסטר בתערוכות אמנים עצמאיים בפריז, יחד עם קזימיר מלביץ', אלכסנדר ארכיפנקו, ואדים מלר, סוניה דלונה ואמנים צרפתים ורוסים נוספים. באותה שנה השתתפה עם ה"רוסים" ארכיפנקו, קולבין ורוזנובה בתערוכה הפוטוריסטית הבינלאומית ברומא. ב-1915 היא הצטרפה לקבוצת האמנים האוונגרדיים Supremus.
לדברי שחקנית התיאטרון הקאמרי של מוסקבה, אליס קונן, "בבית הפריזאי [של אקסטר] היה שילוב מיוחד בולט של התרבות האירופית עם החיים האוקראינים. על הקירות בין ציורי פיקאסו ובראק הייתה תלויה רקמה אוקראינית. על הרצפה היה שטיח אוקראיני, לשולחן הם הגישו סירי חרס, צלחות מיוליקה צבעוניות של כופתאות."
אוונגרד רוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שלא הייתה מוגבלת לתנועה מודרנית מסוימת, אקסטר הייתה אחת הנשים הניסיוניות ביותר של האוונגרד. [7] היא ספגה ממקורות ותרבויות רבות על מנת לפתח סגנון מקורי משלה. בשנים 1915–1916 עבדה בקואופרטיבים למלאכת האיכרים בכפרים סקופצי וורבווקה יחד עם קזימיר מלביץ', יבגניה פריבילסקאיה, נטליה דוידובה, ואחרות. מאוחר יותר ייסדה אקסטר בית מלאכה להוראה וייצור (MDI) בקייב (1918–1920). אלכסנדר טישלר, ואדים מלר, אנטול פטריצקי עבדו שם. גם בתקופה זו הייתה ממעצבי הבמה המובילים של התיאטרון הקאמרי של אלכסנדר טאירוב .
ב-1919, יחד עם אמנים אוונגרדיים אחרים היא קישטה את הרחובות והכיכרות של קייב ואודסה בסגנון מופשט לחגיגות המהפכה. היא עבדה עם ואדים מלר כמעצבת תלבושות בסטודיו לבלט של הרקדנית ברוניסלבה ניז'ינסקה.
בשנת 1921 היא הפכה למנהלת הקורס היסודי בסדנה הגבוהה לאמנותית-טכנית במוסקבה, תפקיד בו כיהנה עד 1924. עבודותיה הוצגו לצד זו של אמנים קונסטרוקטיביסטים אחרים בתערוכה שהתקיימה במוסקבה בשנת 1921. [8]
יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לסגנון האוונגרדי האקלקטי שלה, ציוריה המוקדמים של אקסטר השפיעו מאוד על עיצוב התלבושות שלה כמו גם על איורי הספרים שלה. כל העבודות של אקסטר, לא משנה המדיום, נצמדות לסגנונה המובהק. עבודותיה תוססות, שובבות, דרמטיות ותיאטרליות בקומפוזיציה, בנושא ובצבע. אקסטר נשארה כל הזמן נאמנה לאסתטיקת הקומפוזיציה שלה בכל המדיומים. יתר על כן, כל מדיום רק שיפר והשפיע על עבודתה במדיומים אחרים.
עם הטמעתה של ז'אנרים רבים ושונים, הרעיונות העתידניים והקוביסטים החיוניים שלה היו תמיד בד בבד עם תשומת הלב שלה לצבע ולקצב. אקסטר משתמשת באלמנטים רבים של קומפוזיציות גאומטריות.
אקסטר מתחה את הכוונות הדינמיות של עבודתה על פני כל המדיומים. העבודות התיאטרליות של אקסטר כמו פסלים, עיצוב תלבושות, עיצוב תפאורה ועיטורים לפסטיבלים משקפים היטב את עבודתה עם אלמנטים גאומטריים.
באמצעות עיצוב התלבושות שלה, היא התנסתה בשקיפות, בתנועה ובחיוניות של בדים. תנועת משיכת המכחול של אקסטר ביצירות האמנות שלה משתקפת בתנועת הבד בתלבושות שלה. מערכות התיאטרון של אקסטר השתמשו בממדים רב-צבעוניים והתנסו במבנים מרחביים. היא המשיכה עם הנטיות הניסיוניות הללו בעיצובי הבובות המאוחרים שלה. עם הניסויים שלה על פני מדיומים רבים, אקסטר התחילה לקחת את הרעיון של עיצוב התלבושות שלה ולשלב אותו בחיי היומיום. ב-1921 החלה עבודתה של אקסטר בעיצוב אופנה. למרות שעיצובי הייצור שלה היה המוני, רובו היה דקורטיבי וחדשני ביותר, בדרך כלל נכנס לקטגוריית הוט קוטור.
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1924, אלכסנדרה אקסטר ובעלה היגרו לצרפת והתיישבו בפריז. מ-1926 עד 1930, אקסטר הייתה פרופסור באקדמיה לאמנות עכשווית של פרננד לג'ר. ב-1933 היא החלה ליצור כתבי יד מוארים יפים ומקוריים (גואש על נייר), אולי היצירות החשובות ביותר בשלב האחרון בחייה. כתב היד "Callimaque" (בערך 1939, הטקסט הוא תרגום צרפתי ליצירה של המשורר ההלניסטי Callimachus) נחשב ליצירת המופת שלה.
ב-1936 השתתפה בתערוכה קוביזם ואמנות מופשטת בניו יורק והמשיכה להציג תערוכות יחיד בפראג ובפריז. היא הייתה מאיירת ספרים בחברת ההוצאה לאור Flammarion בפריז משנת 1936 ועד מותה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדרה אקסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלכסנדרה אקסטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלכסנדרה אקסטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלכסנדרה אקסטר, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1882–1949), Èkster, Aleksandra Eleksandrovna; (1882–1949), Экстер, Александра Александровна. "BnF Catalogue général"
- ^ Aleksandra Aleksandrovna Ekster | Russian artist, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Encyclopædia Universalis, ALEXANDRA ALEXANDROVNA EXTER, Encyclopædia Universalis (ב־)
- ^ Alexandra Exter | MoMA, The Museum of Modern Art (באנגלית)
- ^ "Amazons of the avant-garde"
- ^ Ekster, Alexandra, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Kovalenko, G.F (Autumn 2000 – Winter 2001). "Aleksandra Ekster: The Artist's Path and Times". Woman's Art Journal. 21 (2): 64.
- ^ Bowlt, John E. (1981). "The Marionettes of Alexandra Exter". Russian History. 8 (1): 219–232.