אטול קרוליין

אטול קרוליין
Caroline Island

נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	9°57′18″S 150°12′45″W / 9.955°S 150.2125°W / -9.955; -150.2125
שטח	3.76 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה	קיריבטי
אזור זמן	UTC+14:00
תאריך גילוי	1606
(למפת קיריבטי מוגדלת)   דרום טאראווה קיריטימטי קנטון האוקיינוס השקט אטול קרוליין (למפת קיריבטי רגילה)   דרום טאראווה קיריטימטי קנטון האוקיינוס השקט אטול קרוליין

אטול קרוליין (באנגלית: Caroline Atoll) או האי קרוליין (באנגלית: Caroline Island), המכונה גם אי המילניום (Millennium Island) הוא המזרחי באטולי האלמוגים של איי ליין המצויים במרכז האוקיינוס השקט.

האי התגלה לראשונה על ידי אירופאים ב-1606, בריטניה הכריזה על ריבונותה באי ב-1868 ומאז 1979 האי מהווה חלק מקיריבטי.

האטול התפרסם בזכות החגיגות שנערכו בו לקראת תחילת שנת 2000.

ערך מורחב – רשימת איוני אטול קרוליין

אטול קרוליין מצוי בקצה הדרום מזרחי של איי ליין - שרשרת איים החוצה את קו המשווה כ-900 ק"מ דרומית לאיי הוואי.

צורת האטול היא של חצי סהר, שטחו 3.76 קמ"ר מתוכם 1.45 קמ"ר שטחי יבשה. האטול מורכב מ-39 איונים המקיפים לגונה צרה. אורכו של האטול 9 ק"מ מצפון לדרום ורוחבו 2 ק"מ ממזרח למערב. גובהם המקסימלי של האיים 6 מטרים מעל פני הים. האיים מורכבים ממשקעי חול וגיר על שונית אלמוגים.

האטול מורכב משלושה איונים גדולים^[1]:

1. איון נייק (Nake Islet), ששטחו 1.04 קמ"ר, בצפון האטול.
2. איון לונג (Long Islet) ששטחו 0.76 קמ"ר בצפון מזרח הלגונה.
3. איון סאות' (South Islet)- האיון הדרומי, בדרום הלגונה.

יתרת האיונים מופו, וניתנו להם שמות בסקר שנערך בשנת 1988 על ידי אנג'לה וקמרון קפלר. איונים אלה נחלקים לארבע קבוצות: איוני נייק הדרומיים (the South Nake Islets), איוני ליווארד המרכזיים (Central Leeward Islets) - "האיונים שנגד כיוון הרוח המרכזיים", איוני ליווארד הדרומיים (the Southern Leeward Islets) - "האיונים שנגד כיוון הרוח הדרומיים", ואיוני וינדוורד (the Windward Islets) - "האיונים שעם כיוון הרוח". בשל הסופות הטרופיות באזור, יש ואיים נשטפים על ידי הסופות, ובעקבות הזרמים יש ואיונים חדשים מופיעים לעיתים^[2].

אורכה של הלגונה 6 ק"מ ורוחבה 0.5 ק"מ. הלגונה רדודה, ועומקה נע בין 5 ל-7 מטרים. את הלגונה חוצות שוניות אלמוגים וגבעות חול תת-מימיות.

אין באטול מעגנות טבעיות, וכן אין מעברי מים עמוקים בין האוקיינוס ללגונה. המים נכנסים אל הלגונה בעת הגאות, כאשר גובה המים עולה על גובה דיונות החול.

באיים אין מעיינות מים מתוקים או מאגרי מים טבעיים אחרים. באיים נייק וסאות' מצויים מים תת-קרקעיים מתוקים^[3]. ההתיישבויות באי (שהיו כולן זמניות) כרו בארות על מנת לשאוב את מימי האקוויפר^[4].

למעט באזורים בהם מצויים מרבצי גואנו המפרים את האדמות, מרבית אדמות האי עניות במינרלים. עומק הקרקע על האי כמה סנטימטרים, ומתחת לקרקע מצויים משקעי סיד וחול של שונית האלמוגים^[5].

בדומה ליתר איי קיריבטי, האקלים באטול קרוליין הוא אקלים טרופי חם ולח. הטמפרטורה נעה בין 28 ל-32 מעלות צלזיוס^[6]. כמות המשקעים באי רבה - כ-1,500 מילימטר גשם בממוצע כל שנה. באי נושבות רוחות הסחר מצפון מזרח לדרום מערב, ועל כן בצד הצפוני מזרחי של האי הים סוער ביותר.

אטול קרוליין נחשב לאחר האיים המבודדים ביותר על פני כדור הארץ^[7] האי מרוחק 230 ק"מ מהאי הסמוך - האי פלינט, 1,500 ק"מ מהיישוב הקרוב ביותר, 4,200 ק"מ מבירת קיריבטי - דרום טאראווה שבאטול טאראווה ו-5,100 ק"מ מהיבשת הקרובה ביותר צפון אמריקה.

ערך מורחב – מיני בעלי חיים וצמחים באטול קרוליין

בשלוש מאות השנים האחרונות התגוררו בני אדם במשך תקופות ארוכות באטול קרוליין, אך השפעתם הייתה מועטה ביותר, והוא נחשב כאי שנותר במצבו ה"טבעי" – כלומר כאי שהאדם לא גרם לשינויים בצמחייה ובבעלי החיים בו באופן יחסי (וזאת למרות כריתת כל העצים באי סאות' ונטיעת דקלי קוקוס באיונים). בשל מצב זה הוצע האי כמועמד להגנה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, אולם הצעה זו טרם אושרה. בשנת 1965 ביקרה באי משלחת הסקר הביולוגית של האוקיינוס השקט, בשנת 1974 משלחת החקר של איי ליין ובשנים 1998 ו-1991 ביקרו באי משלחות של התוכנית לשימור הסביבה של ארגון האומות המאוחדות.

איוני האטול מכוסים בצמחייה מרובה. הצמחייה באטול מתחלקת לשלושה סוגים, וגדלה באזורים שונים מעגליים בכל איון ואיון. בכל האיונים ישנו אזור של גידול עשב המצוי בקרבת החוף, אזור פנימי יותר של שרכים ואזור מרכזי של האי בו גדל יער טרופי, ובעיקר עצי פיסוניה. דקלי קוקוס נשתלו באטול על ידי בני אדם ומצויים במרבית האיונים. באיונים הקטנים יותר נעדר היער המרכזי ומצויים רק השרכים והעשבים.

אטול קרוליין הוא אתר קינון מרכזי עבור מינים רבים של עופות ימיים. הידועה בהם היא השחפית הכהה (Onychoprion fuscata)- ממין זה מקננים באטול מדי שנה כ-500,000 פרטים. כמו כן מקננות באיוני האטול ציפורים מהמין פריגטה קטנה לבנת פס (Fregata minor - כ-10,000 פרטים).

באטול קרוליין ובאי פלינט הסמוך, מצויה אחת מהאוכלוסיות הגדולות ביותר של סרטן הקוקוס (Birgus latro). באטול מצויות רכיכות מסוג צדפת הטרידאקנה המצויה בלגונה המרכזית של האטול. כמו כן גדלים באטול פרטים רבים של סרטן נזיר.

באטול מצויים מינים רבים של לטאות וכן אוכלוסייה גדולה של צב ים ירוק (Chelonia mydas) - בעל החיים המצוי בסכנת הכחדה.

כ-20 מינים אקזוטיים שאינם אנדמיים לאטול הובאו לו על ידי בני האדם. בין מינים אלה ניתן למנות את הצמח מסוג Ipomea tuba אשר פלש לבתי גידול של צמחים אחרים באי, וכן חתולים וכלבים אשר הבריחו לחלוטין את הציפורים הימיות שהיו באי מונו אטה אטה.

האטול נוצר כתוצאה מפעילות געשית אשר הביאה ליצירת אי תת-מימי. על גבי אי תת-מימי זה נוצרו שוניות אלמוגים אשר בהמשך התאבנו והביאו ליצירת האטול. ככל הנראה איוני האטול נוצרו לפני כ- 40 מיליון שנים, בטרם שינה הלוח הפסיפי את כיוון תנועתו.

ההתיישבות הראשונה באי הייתה התיישבות של פולינזים. התיישבויות אלה קדמו במאות שנים לגילוי האי על ידי מגלי ארצות אירופאים. מעולם לא נעשתה חפירה ארכאולוגית מסודרת באי.

אטול קרוליין התגלה לראשונה על ידי אירופאים ב-21 בפברואר 1606 על ידי המגלה הפורטוגזי פדרי פרננדז דה קירוס, אשר קרא לאי "סן ברננדו" (San Bernardo). האטול נצפה בשנית ב-16 בדצמבר 1795 על ידי רב החובל ויליאם רוברט ברוטון (William Robert Broughton) בהפליגו על אוניית הוד מלכותה פרובידנס; ברוטון קרא לאי "קרוליין" עם שם קרולינה, ביתו של סר פיליפ סטיבנס מפקד הצי המלכותי הבריטי.

האי נצפה בשלישית בשנת 1821 על ידי ספינת צייד לווייתנים. רב החובל של הספינה קרא לאטול "האי תורנטון" (Thornton Island) על שמו. כמו כן עצרה באי בשנת 1825 אוניית צי ארצות הברית דולפין ומיפתה את האי.

בשנת 1846 ניסתה החברה הטהיטית קולי ולוסט (Collie and Lucett) להקים באי מושבה קטנה לצורך גידול קופרה אולם ניסיון זה לא זכה להצלחה כלכלית. בשנת 1868 עגנה אוניית הוד מלכותה ריינדיר באי והכריזה עליו כעל שטח בריטי. באי סאות', בדרום האטול, התיישבו 27 מנוסעי האונייה במטרה להקים יישוב קבע (ניסיון התיישבות זה נכשל, ואחרוני המתיישבים (שישה במספר) עזבו את האי בשנת 1904 ועברו לניאאו).

בשנת 1872 הוחכר האי על ידי ממשלת בריטניה לאחים הולדר (Houlder Brothers) אשר כרו באי גואנו. ב-1881 עבר זיכיון הכרייה למי שניהל את הכרייה עבור האחרים הולדר - ג'ון ט. ארונדל (John T. Arundel), על שמו קרוי אחד האיונים. לאחר כריית כ-10,000 טונות של פוספטים מוצו מרבצי הגואנו באי בשנת 1895.

בשנת 1883 עצרה באי משלחת של אסטרונומים אמריקאים על סיפון אוניית צי ארצות הברית הרטפורד בדרכה מפרו על מנת לצפות בליקוי חמה מלא שאירע ב-6 במאי. משלחת נוספת - צרפתית הגיעה לאי למטרה זו. המשלחת האמריקאית אף מיפתה את חופי האי. האסטרונום האוסטרי יוהאן פאליזה שהשתתף במשלחת, קרא לאסטרואיד 235 Carolina (אנ') על שם האטול לזכר המסע והמשלחת.

בשנת 1916 הוחכר האי לחברת ס.ר. מקסוול ושות' ( S.R. Maxwell and Company) אשר הקימה באי התיישבות חדשה במטרה לייצא מהאי קופרה. מרבית עצי האי סאות' נכרתו במטרה לטעת דקלי קוקוס באי. ניסיון זה נכשל, וכל תושבי האי עזבו אותו עד שנות ה-30 של המאה ה-20.

במהלך מלחמת העולם השנייה נותר האי בלתי מיושב. לאחר המלחמה הפך האי לחלק מאיי ליין המרכזיים והדרומיים - שטח חסות בריטי. בשנת 1972 הפך האי לחלק מהמושבה הבריטית איי גילברט ואליס. בשנת 1979, עם קבלת עצמאותה של קיריבטי הפך האי לחלק מהרפובליקה העצמאית. לאחר קבלת עצמאותה של קיריבטי ויתרה ארצות הברית על טענתה לריבונות באי מכוח חוק איי הגואנו. בין השנים 1987 -1991 התגורר באי הסופר רון פלקונר, אשתו אן ושני ילדיהם. פלקונר כתב ספר המתאר את חייו באי. בשנת 1991 גורש פלקונר מהאי על ידי ממשלת קיריבטי בשל שהותו באי מבלי הרשאה.

בשנת 1991 הוחכר האי ליזם הצרפתי פולינזי אורימה פליקס אשר הקים בית באחד האיונים במטרה להפוך אותו לאתר תיירות.

ב-23 בדצמבר 1994 הכריזה רפובליקת קיריבטי על שינוי אזור הזמן של איי ליין - שינוי שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1995.

בעקבות שינוי זה הוזז קו התאריך הבינלאומי 1,000 ק"מ מזרחה, וכל קיריבטי עברה לצדו המערבי של קו התאריך (על אף שהאי קרוליין מצוי שני אזורי זמן מערבה משם) וכך עבר האי מאזור זמן UTC-10 ל- UTC+14. שינוי זה הפך את האי לנקודה המזרחית ביותר על פני כדור הארץ - והנקודה הראשונה בה מתקבלת למעשה כל שנה אזרחית חדשה. באי קרוליין נצפתה הזריחה החדשה של המאה ה-21 והאלף השלישי ב-1 בינואר 2000 בשעה 5:43 - אירוע שזכה לסיקור תקשורתי, מאחר שאירע יממה לפני אותו אירוע באיי הוואי המצויים באותו קו אורך. הנימוק הרשמי לשינוי היה רצונו של נשיא קיריבטי טבורורו טיטו להפסיק את הבלבול שהיה קיים במדינה בשל מעבר קו התאריך במרכז המדינה (דבר היוצר בעיות אדמיניסטרטיביות שכן חלק מהמדינה מצוי, מבחינת התאריך, יום לפני חלק אחר). מדינות רבות ובהם טונגה, ניו זילנד ואיי צ'טהאם התנגדו לשינוי קו התאריך מאחר ששינוי זה מנע משטחים שבשליטתן להיות המקום הראשון בו יתקבל האלף החדש^[8].

בשנת 1999, במטרה לנצל את התקשורת והעניין הציבורי, שונה שם האי רשמית ל"אי האלף" (Millennium Island) ובאי נערכה קבלת פנים רשמית לאלף החדש בנוכחות נשיא קריבטי ולהקות בידור רבות שהגיעו לאי^[9].

למעשה, הנקודה המזרחית ביותר על פני כדור הארץ היא על חוף הים במפרץ ויקטור שבאנטארקטיקה, אולם אזור זה אינו נגיש.

בשל גובהו הנמוך של האי מעל פני הים (ששה מטרים בלבד) יש חשש שעם עליית פני הים צפוי האי להיות מוצף. ממשלת קיריבטי סבורה כי מרבית האיונים יכוסו מים ים עד שנת 2025^[10].

• בנט, פרדריך דבל, Narrative of a Whaling Voyage Round the Globe From the Year 1833-1836 , הוצאת דה קאפו, ניו יורק.
• בריין, אי. ה. American Polynesia and the Hawaiian Chain , הוצאת טונג ראו הפרק המתייחס לאטול קרוליין
• פלקונר, רון, יחד לבד, הוצאת בנטם, אוסטרליה.

מדיה וקבצים בנושא אטול קרוליין בוויקישיתוף

• Living Archipelagos Profile
• תיאור האטול באתר Oceandots
• תצלום לוויין של האי
• חגיגות האלף החדש שנערכו באי
• אטול קרוליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)