יש עתיד
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסד | יאיר לפיד |
| מנהיגים | יאיר לפיד |
| תקופת הפעילות | 8 בינואר 2012 – הווה (12 שנים) |
| אפיון | מפלגת מרכז ציונית-ליברלית[1] |
| אידאולוגיות |
ציונות[1] ליברליזם[1] הפרדת הדת מהמדינה[2] פתרון שתי המדינות[2] |
| כנסות | 19 ואילך |
| ממשלות | 33, 36 |
| אותיות | פה |
| שיא כוחה | 24 מנדטים (2022) |
| שפל כוחה | 11 מנדטים (2015) |
| רשימה פוליטית |
כחול לבן (2019–2020) יש עתיד–תל"ם (2020–2021) |
| מטה | יגאל אלון 157, תל אביב |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז[1][3] |
| ארגונים בינלאומיים | האינטרנציונל הליברלי |
| צבעים רשמיים | כחול, כתום[א] |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הכנסת |
24 / 120 |
| yeshatid.org.il | |
יש עתיד היא מפלגת מרכז ציונית-ליברלית ישראלית.[1] המפלגה הוקמה בשנת 2012 ומאז עומד בראשה מייסדה, חבר הכנסת ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. המפלגה היוותה בעבר מפלגת שלטון לצד מפלגת ימינה, כחלק מהממשלה ה-36 שכוננה במבנה של ממשלת חילופים.
המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת התשע עשרה, זכתה להישג בולט של 19 מנדטים ובכך הייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. לאחר כשנתיים, בבחירות לכנסת העשרים נחלשה המפלגה ל-11 מנדטים והייתה למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. מהבחירות לכנסת העשרים ואחת ועד לבחירות לכנסת העשרים ושלוש היא התמודדה כחלק מרשימה משותפת בשם "כחול לבן" יחד עם המפלגות "חוסן לישראל" ו-"תל"ם" בראשות בני גנץ ובוגי יעלון, בהתאמה. ב-29 במרץ 2020 פרשה מרשימת "כחול לבן" ויצרה סיעה משותפת עם "תל"ם" בשם "יש עתיד – תל"ם". לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, 2 הסיעות התפצלו למרכיביהן. בבחירות לכנסת ה-25 הגיעה לשיא כוחה וזכתה ל־24 מנדטים.
באופן כללי, יש עתיד נחשבת בעיקר כמפלגת מרכז, ומגדירה את עצמה כך.[1][3] בעבר, יאיר לפיד תיאר את יש עתיד בתור "מפלגת מרכז עם נטייה ימינה", והתבטא נגד ארגוני שמאל.[4]
מצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיני-ביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מצע המפלגה שנכתב עם הקמתה, המפלגה תומכת בפתרון שתי המדינות. היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם עם הרשות הפלסטינית, שכולל את החלת החוק הישראלי על גושי התיישבות ביהודה ושומרון ופינוי התנחלויות מעבר לגושים. בסיום ההליך, על השטח המפונה תוקם מדינת פלסטין. עם זאת, מצע המפלגה לא מפרט על מה תהיה עיר הבירה העתידית של פלסטין. עקרונותיה של המפלגה להסכם כוללים בין היתר הפסקה של עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית, הכרה של שני הצדדים להשאיר את גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון בידיה של ישראל וריבונות ישראלית בירושלים המאוחדת.
תוכנית המפלגה בעניין רצועת עזה הוא שיקום הומניטרי של הרצועה שיובל על ידי המפלגה, עבור "הצגת אפשרות לחיים טובים יותר לתושבי עזה" עם ניהול הרצועה שיועבר לידי הרשות הפלסטינית. במסגרת השיקום, לדברי המפלגה, הקהילה הבין-לאומית תפעיל מנופים על החמאס, תפעל להדק פיקוח על הברחות ותקים פיקוח כלכלי שימנע הסטת משאבים שבלעדיו המפלגה מצהירה כי לא תסכים להשקיע בעזה את הכספים הנדרשים, בעוד שכל הפרה מצד החמאס תעצור את התהליך. כחלק מהשיקום המפלגה מצהירה גם על קידום פרויקט תחבורתי לחיבור בין הרצועה לפלסטינים ביהודה ושומרון.[5]
במצע המפלגה שעודכן ב-2021 הושמטה התוכנית להקמת מדינה פלסטינית.[6] עם זאת, בשנת 2023 לאחר מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל בעקבותיה, הצהיר יו"ר המפלגה לפיד כי התוכנית להקמת מדינה פלסטינית לא הושמטה אלא נדחתה,[7] וחזר על מצע המפלגה לפיו הרשות הפלסטינית תעמוד בראש ניהול רצועת עזה.[8]
ביולי 2024 חברי המפלגה נעדרו מהצבעה על הצעה המקבעת את עמדתה העקרונית של הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית,[9] למרות התמיכה בפתרון שתי המדינות שמקובל לשייך להם.
חברתי-כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מצע המפלגה שנכתב עם הקמתה, המפלגה תפעל למען חיוב לימודי בסיס של מתמטיקה ואנגלית בכלל מוסדות הלימוד בישראל, חקיקת חוק השוויון בנטל בו יכלול גיוס בני ישיבות לצה"ל בני 18 לצה"ל או לשירות לאומי וביטול חוק נהרי.[10] עם זאת, בשנת 2021 עודכן מצע המפלגה והושמטו ממנו הסעיפים הללו.[6]
מבחינה כלכלית המפלגה מצהירה במצעה על "כלכלה הוגנת" שכוללת את צמצום הפערים הכלכליים באוכלוסייה ושיפור מצבן של השכבות החלשות ומעמד הביניים ואת הרחבת השירותים החברתיים הניתנים על ידי המדינה בחינוך, בבריאות וברווחה, השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום והכנסת עובדים סוציאליים למערך החינוכי. בפתירת משבר הדיור בישראל, המפלגה תומכת בחוק מע“מ אפס לרוכשי דירה ראשונה, בניית 5,000 דירות מעונות סטודנטים, יישום חוק הדיור הציבורי המאפשר מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן והקמת רשות פיקוח על החברות המשכנות.[11] בתחום הבריאות, המפלגה טענה כי תחוקק חוק ייצוב מערכת בריאות המקצה 10 מיליארד שקלים, תגדיל את בסיס תקציב מערכת הבריאות ב-1.5 מיליארד שקלים לשנה ותגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל.[12]
בנושא ניצולי השואה, המפלגה הודיעה כי היא תומכת במתן תרופות חינם לכלל ניצולי השואה בישראל, מתן קצבה מינימלית של 2,200 שקלים לחודש לכל ניצול, הגדלת הזכאות לשעות סיעוד לניצולים וצמצום הבירוקרטיה למימושה וסיוע של בני נוער לניצולים במיצוי זכויותיהם כחלק מפרויקט "מחויבות אישית".[13] המפלגה הודיעה על הרחבת מעגל הזכאים לקצבת השירותים המיוחדים לאנשים עם מוגבלויות, הגדלת קצבאות חדשות לאנשים עם מוגבלות נפשית ולמונשמים ותוספת קצבה של למעלה מ-1,000 שקלים בחודש להורים לילדים סיעודיים.[14][15]
המפלגה תומכת בחקיקת זכויות משפטיות שוות בקרב אזרחי להט"ב בישראל בדומה להטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית בהן נכללות הכשרת נישואים חד-מיניים, תיקון חוק הפונדקאות וחוק האימוץ, מניעת אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית ואיסור משפטי על ביצוע של הטכניקות הפסאודו-מדעיות של טיפול המרה.[16] המפלגה מכריזה על שוויון מגדרי כערך עליון ומצהירה כי תפעל למען נשים עגונות ומסורבות גט, העדפה מתקנת וצמצום פערי שכר בין גברים לנשים.[17]
דת ומדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מצע המפלגה שנכתב בשנת 2013 המפלגה תפעל למען מאבק בשחיתות שלטונית ותתמוך בחקיקת חוק הקלון הקובע כי אדם אשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון לא יוכל לכהן כשר, חבר כנסת או ראש עיר בישראל לצד הגדרתה מחדש של עבירת מרמה והפרת אמונים בה נכללים ניגוד עניינים בקבלת טובות הנאה במרמה ציבורית ובהטעיה מכוונת של עובד ציבור או הסתרת מידע ממנו כדי להשפיע על שיקול דעתו ועל החלטותיו ושימוש פסול במידע פנימי לשם קידום עניין אישי ופעולה או הימנעות מפעולה בניגוד לאינטרס הציבורי.[18] כמו כן היא תפעל להגבלת כהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד, ביטול שר בלי תיק, צמצום גודל ממשלה ל-18 שרים ו-4 סגני שרים.[19] בשנת 2021, לאחר הרכבת ממשלת בנט-לפיד המונה 28 שרים, וביניהם שר בלי תיק, עדכנה המפלגה את מטרותיה אצל רשם המפלגות, והשמיטה את תוכניתה לפעול ל-"ממשלה יעילה" המונה עד 18 שרים.[6] כחלק מחיזוק מערכת אכיפת החוק המפלגה תומכת בהקמת תחנת משטרה בכל עיר במדינה ובחקיקת חוק המאבק בשחיתות ציבורית (סירוב להשיב בחקירה פלילית) הקובע כי ראש ממשלה מכהן, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות אשר שומר על זכות השתיקה בזמן חקירה פלילית לא יוכל להמשיך לכהן כנבחר ציבור בגלל סירובו לשיתוף פעולה עם רשויות המדינה והחוק.[19]
המפלגה תומכת בהפרדת הדת מהמדינה[2] לצד הנחלת המורשת היהודית על ריבוי פניה, בעידוד יצירה, עיון ומחקר בתחומי המורשת היהודית ובחינוך לערכי היהדות על פי מגוון הקולות הקיים בחברה וקוראת לבטל את חוק המרכולים. בנושא תחבורה ציבורית בשבת המפלגה תומכת בהחלתה בערים חילוניות באמצעות משאל עם ברשויות המקומיות ובהכשרת נישואים וגירושים אזרחיים.[20] המפלגה תומכת בהקמת בתי דין פרטיים לגיור ובפירוק המועצות הדתיות והפיכתן למחלקות לשירותי דת ברשויות המקומיות.[21]
הגנת הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק ממצעה המפלגה הודיעה כי תפעל לתיקון חוק הנפט, פיתוח מקורות אנרגיה ממקורות מתחדשים לצמצום התלות בדלקים מזהמים הפוגעים בבריאות הציבור ובסביבה והתקנת פאנלים סולריים על כל בניין מגורים. המפלגה תומכת בהסכם פריז ופועלת למען הקמת רשות ים וחופים אשר תיצור איזון בין השימוש במשאבי הטבע לבין שימור הסביבה הימית ותסדיר את היחסים בין המשתמשים השונים – פנאי, קידוחי גז ונפט, תחבורה, תיירות, דיג, נופש ותקשורת.[22]
המפלגה מתנגדת לשימוש בחומרי הדברה מסרטנים ופועלת לאיסורם לצד תמיכתה בזכויות בעלי חיים בהן מציעה הרחבת עיקורים וסירוסים של השירותים הווטרינריים ברשויות המקומיות, עידוד אימוץ בעלי חיים וצמצום המשלוחים החיים של בעלי חיים ממדינה למדינה בישראל למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר עד להפסקתם.[22]
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה הוקמה בשנת 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. בינואר אותה שנה, הודיע מייסד המפלגה, יאיר לפיד, על עזיבתו את חברת החדשות ועל כניסתו לפוליטיקה לקראת הבחירות הקרובות.[23] על ההחלטה הכריז בד בבד עם קידום בכנסת של הצעת חוק הקובעת תקופת צינון לעיתונאים העוברים לפוליטיקה.[24] לפיד הכריז שמפלגתו תדאג למעמד הביניים, תפעל לשינוי שיטת הממשל, לקידום השוויון בנטל, שינוי תוכנית בחינות הבגרות ומתן תמריצים כדי לסייע למצוקת הדיור.[25]
ב-29 באפריל 2012 רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד".[26] ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי מצע המפלגה. לפי תקנון המפלגה, יושב הראש נבחר על ידי ועידת המפלגה – גוף שבמועד היווסדה כלל רבים מבני משפחתו וחבריו של לפיד,[27] וכהונתו הובטחה עד תום תקופת כהונת הכנסת העשרים,[27] מועד שבהמשך שונה לתום כהונת הכנסת העשרים ואחת,[28] לאחר מכן שונה פעם נוספת לתום כהונת הכנסת העשרים ושתיים[29] ובעקבות המשבר הפוליטי בישראל לתום כהונת הכנסת העשרים וחמש.[30] יושב הראש קובע את רשימת המועמדים לכנסת ומחליט בסוגיות שונות, בהן בחירת צירים חדשים לוועידת המפלגה.[31]
בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה להישג בולט של 19 מנדטים, שהפך אותה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת ה-19 לאחר "הליכוד - ישראל ביתנו". במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, זכתה המפלגה ל־5 תפקידי שרים בממשלת ישראל ה-33: יאיר לפיד (שר האוצר), שי פירון (שר החינוך), יעל גרמן (שרת הבריאות), מאיר כהן (שר הרווחה והשירותים החברתיים) ויעקב פרי (שר המדע, הטכנולוגיה והחלל).
ראשות המפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: POV.מאז הקמתה, יו"ר יש עתיד הוא יאיר לפיד. תפקיד היו"ר זכה לסמכויות נרחבות, בהן: שתי כהונות רצופות, קביעת הרשימה לכנסת ומינוי כל בעלי התפקידים.[32] שריונו של לפיד כיושב ראש המפלגה אף הוארך עוד פעמיים, בשנת 2016 ושוב בשנת 2019. לא התקיימו בחירות לראשות המפלגה או לגיבוש רשימת המועמדים לכנסת. המפלגה גם נטולת מוסדות פנימיים שיכולים להשפיע על התנהלותה. סוגיה זו עוררה ביקורת מבית ומחוץ על המפלגה, ובייחוד על יושב הראש יאיר לפיד.
בשנת 2020 הציע עפר שלח, ממייסדי המפלגה וחבר אישי של לפיד, לקיים פריימריז פתוחים.[33] קריאה זו הובילה לסכסוך מול שלח ולהחרמתו, עד שלבסוף עזב את המפלגה.[34][35] בסוף דצמבר 2021 הוכרז כי לראשונה ייערכו בחירות למפלגה.[36] יאיר לפיד היה האדם היחיד שהציע את מועמדותו, ולכן זכה להישאר בתפקידו מבלי שהתקיימו בחירות.[37]
ב-28 במרץ 2024 נערכו לראשונה בחירות מקדימות לראשות המפלגה, בהן התמודד יאיר לפיד מול רם בן ברק וזכה ברוב של 52.5%.[38]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת התשע עשרה (2013–2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לראש הסיעה בכנסת ה-19 נבחר ח"כ עופר שלח. הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל השלושים ושלוש בראשות בנימין נתניהו, לאחר משא ומתן קואליציוני שכלל תיאום עמדות בינה לבין מפלגת "הבית היהודי".
בהסכם קואליציוני מול "הליכוד ביתנו" נקבע שמהסיעה ימונו 5 שרים: יאיר לפיד, שי פירון, יעקב פרי, יעל גרמן ומאיר כהן, וסגן שר אחד, מיקי לוי. עוד נקבע שתוקם ועדה ממשלתית בראשות נציג המפלגה שתעביר את "חוק השוויון בנטל", תיקבע תוכנית לימודי ליבה לכלל ילדי ישראל, תבוטל התמיכה במוסדות תורניים בגין לימודי "תלמידי חו"ל", "מיצוי כושר ההשתכרות" יחליף את "ותק הנישואים" כקריטריון לזכאות לדיור במתכונת "מחיר למשתכן", הפלת הממשלה תחייב הצבעת אמון של 65 חברי כנסת בממשלה חדשה, אחוז החסימה יועלה ל-4%, תידרש תמיכה של 61 חברי כנסת לחוקים שעלותם התקציבית מעל 50 מיליון ש"ח, תקודם תוכנית מפלגת "יש עתיד" למען עסקים קטנים וימנע צירוף מפלגות נוספות לקואליציה ללא הסכמת כל המפלגות הקיימות.[39]
בתחילת דצמבר 2014 פיטר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו מממשלתו את שר האוצר, יאיר לפיד.[40] בתגובה התפטרו שאר שרי מפלגת "יש עתיד": שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן ויעקב פרי. צעדים אלה באו לאחר תקופה של מערכת יחסים עכורה בין המפלגות המרכיבות את הקואליציה, וחילוקי דעות חריפים בין נתניהו ללפיד. המצב החדש של ממשלת מיעוט הוביל להכרזה על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.
הכנסת העשרים (2015–2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת ה-20 ירד כוחה ל-11 חברי כנסת והמפלגה נשארה באופוזיציה.[41]
במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד", על עמותת "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" ועל יו"ר העמותה, חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל קנסות בסכום כולל של 55 אלף שקלים. הקנסות הוטלו על ידי משרד המשפטים לאחר שאביטל העבירה ליו"ר מטה המפלגה קבצים ובהם מידע אישי על ניצולי השואה לפי בקשתו. מידע אשר נאגר בעמותה ללא שנרשם כמחויב בחוק. "יש עתיד" נקנסה בגין פגיעה בפרטיות הניצולים ועל ביצוע הדיוור הישיר לניצולים, ללא פירוט הפרטים המחויבים בחוק.[42]
הכנסת העשרים ואחת (2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפו למפלגה מועמדים חדשים ביניהם אנשי כוחות הביטחון לשעבר כמו רם בן ברק, יואב סגלוביץ ואורנה ברביבאי,[43][44][45] אנשי חינוך כמו תהלה פרידמן ומשה טור-פז (קינלי),[46] ועידן רול כנציג הקהילה הגאה.[47]
במקביל עזב את המפלגה חיים ילין, שכיהן בכנסת העשרים כח"כ מטעם המפלגה, לאחר ששובץ במקום לא ריאלי ברשימה, והייתה שמועה שגם חברת הכנסת בכנסת העשרים מ"יש עתיד", עליזה לביא, תפרוש גם היא.[48][49]
ב-8 בינואר 2019 התקיים כנס לפתיחת קמפיין הבחירות של המפלגה באולם "מופת" שבראשון לציון, בה הוצגה סיסמת המפלגה "באנו לשנות".
ב-21 בפברואר 2019 הקימה "יש עתיד", יחד עם מפלגות "חוסן לישראל" ו-"תל"ם" של בני גנץ ומשה יעלון, שהתאחדו קודם לכן, רשימה משותפת בשם "כחול לבן", אליה הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שצורף ל"חוסן לישראל". לפי הסכם האיחוד, תתקיים רוטציה בראשות הרשימה בין יו"ר "חוסן לישראל" בני גנץ שיכהן שנתיים וחצי בתפקיד לבין יו"ר "יש עתיד" שיכהן בתפקיד בשנתיים הנותרות.[50]
בבחירות קיבלה הרשימה כולה 35 מנדטים, בהם נכנסו לכנסת העשרים ואחת 15 נציגי "יש עתיד". בין 15 חברי הכנסת העשרים ואחת מטעם "יש עתיד" היו 5 חברי כנסת חדשים בכהונתם הראשונה, וביניהם יו"ר המטה הגאה של "יש עתיד" עידן רול ויו"ר מטה הצעירים של "יש עתיד" יוראי להב-הרצנו שהוא גם חבר הכנסת הצעיר ביותר בכנסת זו.[51]
הכנסת העשרים ושתיים (2019–2020)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת ה-22 הכניסה "יש עתיד" 13 חברי כנסת, 2 פחות מהבחירות הקודמות. לעומתם "חוסן לישראל" ו-"תל"ם" הכניסו מספר שווה של חברים לכנסת. עם זאת לאחר התפטרותו של גדי יברקן נכנס יוראי להב-הרצנו מהמפלגה, לאחר שעידן רול, בעצמו פעיל "יש עתיד", ויתר על מקומו בכנסת.
הכנסת העשרים ושלוש (2020–2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת ה-23 שוב הכניסה "יש עתיד" 13 חברי כנסת. ב-29 במרץ 2020 התפצלה סיעת "כחול לבן" על רקע המחלוקת סביב ההצטרפות לממשלת ישראל השלושים וחמש.[52] אל "יש עתיד" הצטרפו 3 חברי כנסת ממפלגת "תל"ם" לצורך הקמת סיעת "יש עתיד – תל"ם", הסיעה השנייה בגודלה בכנסת. ב-19 ביוני 2020 בעקבות התפטרותם של חילי טרופר ומיכאל ביטון מסיעת "כחול לבן" מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, הושבעו יוראי להב-הרצנו ותהלה פרידמן, אך במסגרת חלון המעברים תהלה פרידמן בחרה להצטרף לסיעת "כחול לבן", לאחר שעזבה את מפלגת "יש עתיד" עוד קודם לכן, על רקע סירובה להצטרף לממשלת האחדות.[53]
בספטמבר 2020 קרא חבר הכנסת עפר שלח לקיום פריימריז במפלגה, בהם ירוץ מול יו"ר המפלגה, יאיר לפיד.[54] לאחר סירובו של לפיד פרש שלח מהמפלגה.[55]
הכנסת העשרים וארבע (2021–2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הוחלט על פירוק הרשימה וריצה עצמאית של כל אחת משתי המפלגות. לאחר מערכת הבחירות, הסיעה השיגה 17 מנדטים והייתה הסיעה השנייה בגודלה. ב-5 במאי 2021, יאיר לפיד קיבל לראשונה את המנדט להקמת הממשלה.[56]
ב־13 ביוני 2021, הקים לפיד ממשלת אחדות יחד עם יושב ראש מפלגת ימינה, נפתלי בנט, ברוטציה. לפיה בנט יכהן כראש ממשלה עד אוגוסט 2023 ולאחר מכן לפיד יחליפו.[57] מטעם ״יש עתיד״ החלו לכהן בממשלה כ-7 שרים בהם אורנה ברביבאי כשרת הכלכלה,[58] מאיר כהן כשר הרווחה והשירותים החברתיים,[59] מירב כהן כשרה לשוויון חברתי,[60] קארין אלהרר כשרת האנרגיה ומשאבי המים,[61] יאיר לפיד כשר החוץ והנושאים אסטרטגיים וראש הממשלה החלופי,[62] אלעזר שטרן כשר המודיעין,[63] ויואל רזבוזוב כשר התיירות.[64] בנוסף מונה מיקי לוי, חבר כנסת מהמפלגה ליושב ראש הכנסת.[65] חבר המפלגה, עידן רול, מונה לסגנו של לפיד כשר החוץ.[66] ויואב סגלוביץ' לסגן השר לביטחון פנים עומר בר לב. לאחר כינון הממשלה, ב-15 ביוני 2021, התפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי השרים רזבוזוב וברביבאי ובמקומם נכנסו חברות המפלגה הבאות ברשימה, טטיאנה מזרסקי ויסמין פרידמן.
ב-13 בנובמבר 2021, המפלגה הודיעה על הקמת ועידת המפלגה הראשונה, שבה יבחר יושב הראש. יושב הראש הנבחר, שיעמוד בראש הרשימה לכנסת, ייהנה מהאפשרות לשריין ברשימה שני מועמדים בכל עשירייה. יתרה מזאת, תקים המפלגה ועדה שתבחר את יתרת רשימת המועמדים לכנסת.[67]
לאחר שלא התמודדו מולו, זכה יאיר לפיד פעם נוספת בהובלת המפלגה.[68]
בחודש ספטמבר 2022 הגישה המפלגה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נגד ערוץ הטלוויזיה עכשיו 14, בדרישה לקבוע שהוא גוף פעיל בבחירות, בעיקר על כך שאנשי השידור בו מהדהדים את מסרי מפלגת "הליכוד" ומתייחסים ליאיר לפיד כ"ראש ממשלת המעבר" וכי ישנן הלצות כנגדו במסגרת התוכניות השונות, בעיקר בערב. העתירה נדחתה על ידי יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית.[69]
הכנסת העשרים וחמש (2022-הווה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת העשרים וחמש המפלגה קיבלה 24 מנדטים, והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע נמנתה הסיעה עם האופוזיציה.
ב-13 בדצמבר סיים יושב ראש הכנסת מיקי לוי, חבר הסיעה, את תפקידו עם בחירתו של יריב לוין לתפקיד. ב-2 בינואר נבחר מנהיג המפלגה יאיר לפיד לתפקיד ראש האופוזיציה על ידי סיעות האופוזיציה. כמו כן נבחר יושב ראש הסיעה בכנסת בועז טופורובסקי לתפקיד מרכז האופוזיציה, מאוחר יותר החליפה אותו מירב בן ארי כיושבת ראש הסיעה וכמרכזת האופוזיציה, מיקי לוי נבחר לתפקיד יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת העשרים וחמש, והשרה לשעבר מירב כהן נבחרה לכהן כיושבת ראש הוועדה המיוחדת לטיפול בניצולי שואה.
ב-1 בפברואר נכנסה לתוקף התפטרותו מהכנסת של השר לשעבר יואל רזבוזוב, וחברת המפלגה שלי מירון נכנסה לכנסת במקומו.
ב-1 באוגוסט נכנסה לתוקף התפטרותה מהכנסת של השרה לשעבר אורנה ברביבאי, וחבר המפלגה ירון לוי נכנס לכנסת במקומה. השרה התפטרה כדי להתמודד בבחירות המקומיות בתל אביב.
במהלך שנת 2023 הקימה המפלגה מערך השפעה ברשתות החברתיות שנועדה להתמודד עם מערך ההשפעה של הליכוד. המערך כלל חשבונות פיקטיביים.[70]
ב-28 במרץ 2024 נערכו לראשונה בחירות מקדימות לראשות המפלגה, בהן התמודד יאיר לפיד מול רם בן ברק וזכה ברוב של 52.5%.[71]
ארגוני נוער וצעירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוער יש עתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון הנוער של יש עתיד הוקם בשנת 2014 בתמיכת צעירי יש עתיד. הנהגת הנוער היא הגוף שמוביל את הארגון ולעיתים מקבל את ההחלטות בשם בני הנוער. ההנהגה כוללת בתוכה את כל ראשי הצוותים ב-"נוער יש עתיד". נוער יש עתיד מקיימים בכל חודש מספר מפגשים הכוללים עדכונים, פעילויות בנושאים פוליטיים וחברתיים, ימי גיבוש, התנדבויות ומפגשים עם חברי כנסת מטעם המפלגה. נכון לשנת 2021 נוער יש עתיד מונה עשרות בני נוער מכל חלקי הארץ בטווח גילים 14–19. ראש מטה הנוער של מפלגת יש עתיד כיום הוא דביר פולסקי, בן 17 מפתח תקווה.
צעירי יש עתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]צעירי "יש עתיד" מורכבת מסיירות בערים שונות בארץ ובתאים באוניברסיטאות והמכללות. הללו פועלים בהתנדבות בשטח כדי לפרסם את מצע "יש עתיד" ואת פועלה בכנסת ובממשלה. כמו כן, ה"סיירות" של צעירי "יש עתיד" פועלים לצורך גיוס פעילים ומצביעים למפלגה.
ראש מטה הצעירים של "יש עתיד", יוראי להב-הרצנו, נבחר לכנסת ה-21 כשהוא במקום ה-35 ברשימת "כחול לבן". עם מיזוגה של "יש עתיד" לרשימת "כחול לבן", שונה שמם של צעירי "יש עתיד" לצעירי "כחול לבן". בראש המטה עומד תומר וינר. עם פיצול "כחול לבן", התפצלה צעירי "כחול לבן" לצעירי "יש עתיד", אליה הצטרפו רוב חברי התנועה.
סמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
סמליל המפלגה בבחירות 2019
-
-
סמליל יש עתיד בבחירות 2021
-
הפתק של יש עתיד בבחירות 2021
מנהיגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלות שעמד בראשן |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 
|
יאיר לפיד (1963–) |
1 במאי 2012 | מכהן | השלושים ושש |
נציגי "יש עתיד" בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
|
|
תוצאות בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בחירות | מנהיג | קולות | % | מושבים | +/- | קואליציה/אופוזיציה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2013 | יאיר לפיד | 543,458 (#2) | 14.33 | 19 / 120
|
|
קואליציה |
| 2015 | 371,602 (#4) | 8.81 | 11 / 120
|
 8
|
אופוזיציה | |
| 2019 (אפריל) | 1,125,667 (#2)
כחלק מכחול לבן |
26.13 | 15 / 120
|
 4
|
בחירות בזק | |
| 2019 (ספטמבר) | 1,151,214 (#1)
כחלק מכחול לבן |
25.95 | 13 / 120
|
2
|
בחירות בזק | |
| 2020 | 1,220,375 (#2)
כחלק מכחול לבן |
26.59 | 13 / 120
|
|
אופוזיציה | |
| 2021 | 614,112 (#2) | 13.93 | 17 / 120
|
4
|
קואליציה | |
| 2022 | 847,435 (#2) | 17.79 | 24 / 120
|
7
|
אופוזיציה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יש עתיד
יש עתיד, ברשת החברתית פייסבוק
יש עתיד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- יש עתיד, באתר רשם המפלגות
- סיעת יש עתיד בכנסת העשרים וארבע, באתר הכנסת
- יונית לוי, לפיד נגד נתניהו: "הופך את ישראל למצורעת בעולם", באתר מאקו, 19 ביוני 2012 - הראיון הראשון של יאיר לפיד כפוליטיקאי
- אופיר בר-זהר, תקנון "יש עתיד" מבטיח ללפיד שליטה בלתי מעורערת, באתר הארץ, 3 במאי 2012
- צביקה ברוט, יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2012
שוקי שדה, מיהם האנשים שנתנו ערבות ליאיר לפיד לפני הבחירות?, באתר TheMarker, 29 במרץ 2013
- חן שליטא, 1 מכל 5 ליכודניקים: המנגנון הפוליטי של יאיר לפיד נחשף, באתר גלובס, 27 בינואר 2018
- צוות המשרוקית של גלובס, האם מפלגת יש עתיד היא דמוקרטית? תלוי למה אתם מתכוונים, באתר גלובס, 6 ביולי 2020
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החל מהבחירות לכנסת ה-24
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 מי אנחנו - אודות מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד, באתר יש עתיד
- ^ 1 2 3 Knesset Elections 2021: A Guide to Israel's Political Parties, Israel Policy Forum, 10 במרץ 2021
- ^ 1 2 יש עתיד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ חזקי ניימן, בלי בגרות וניסיון צבאי: הדרך של לפיד אל תפקיד ראש הממשלה, באתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2022
- ^ מדיני-בטחוני | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ 1 2 3 בנימין ברגר, מפלגת אווירה: יש עתיד עדכנה את מטרותיה בהתאם לאילוצים הקואליציוניים, באתר JDN
- ^ Yair Lapid to Al Majalla: A Palestinian state will be delayed significantly, but the idea not dead, en.majalla.com (באנגלית)
- ^ אריה גולן, לפיד: הרשות הפלסטינית צריכה לקבל את השליטה על הרצועה - תחת פיקוד צה"לי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2023
- ^ שילֹה פריד, נתניהו לא נכח, גנץ דווקא תמך: הכנסת הצהירה - מתנגדים למדינה פלסטינית, באתר ynet, 18 ביולי 2024
- ^ עידוד שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ דיור | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ בריאות | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ ניצולי השואה | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ יש עתיד, באתר www.idi.org.il
- ^ זכויות אנשים עם מוגבלויות | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ הקהילה הגאה | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ נשים | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ תכנית 'יש עתיד' למלחמה בשחיתות הציבורית | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ 1 2 ממשל ומשילות | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ תחבורה | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ דת והמדינה | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ 1 2 איכות סביבה וקיימות | יש עתיד, באתר www.yeshatid.org.il
- ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, באתר מאקו, 8 בינואר 2012
- ^ מורן אזולאי, לפיד רץ, הקואליציה מקפיאה את "חוק הצינון", באתר ynet, 10 בינואר 2012
- ^ לילך ויסמן, תוכנית לפיד: 150 אלף דירות להשכרה - במימון המוסדיים, באתר גלובס, 12 ביוני 2012
- ^ פנחס וולף, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה, 29 באפריל 2012
- ^ 1 2 עמית סגל, תקנון "יש עתיד": לפיד לא יודח עד 2020, באתר מאקו, 3 במאי 2012
- ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוצג באתר המפלגה בדצמבר 2015
- ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56) כפי שהוצג באתר המפלגה ביולי 2017
- ^ אריק בנדר, יש עתיד: כהונתו של לפיד הוארכה עד הבחירות לכנסת ה-26 בעקבות המצב הפוליטי, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
- ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 38)
- ^ אופיר בר-זהר, תקנון "יש עתיד" מבטיח ללפיד שליטה בלתי מעורערת, באתר הארץ, 3 במאי 2012
- ^ מורן אזולאי, עפר שלח פרסם מתווה: פריימריז פתוחים בדצמבר, באתר ynet, 5 בספטמבר 2020
- ^ שלח: "לא רציתי לעזוב את יש עתיד, לפיד גירש אותי בגלל שדרשתי פריימריז", באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2021
- ^
- ^ יהודה שלזינגר, לאחר 10 שנות שלטון יחיד של לפיד: יש עתיד תערוך בחירות לתפקיד יו"ר המפלגה, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2021
- ^
- ^ קרב צמוד: יאיר לפיד ניצח את רם בן ברק בפריימריז על ראשות יש עתיד, באתר מאקו, 28 במרץ 2024
- ^ שירות כלכליסט, ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
- ^ רוני זינגר, לפני הבחירות: ראש הממשלה נתניהו פיטר את השרים לפיד ולבני, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2014
- ^ דניאל רוט, בחירות 2015 // ביש עתיד ציפו ליותר: ”גם אופוזציה היא אופציה”, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
- ^ חדשות 2, "יש עתיד" קיבלה פרטי ניצולי שואה בניגוד לחוק, באתר מאקו, 3 במאי 2017
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, פרסום ראשון: המשנה לראש המוסד לשעבר רם בן ברק הצטרף ליש עתיד, באתר וואלה, 15 בינואר 2018
- ^ איתי בלומנטל ומורן אזולאי, סגלוביץ' מצטרף ליש עתיד. לפיד: חלק ממהלך נגד הפוליטיקה הישנה, באתר ynet, 29 במאי 2016
- ^ טל שניידר, האלופה במיל' אורנה ברביבאי הצטרפה למפלגת יש עתיד, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
- ^ עמר כהן, פעילי הפלג השמאלי בציונות הדתית חוברים ל'יש עתיד' - למה בעצם?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בספטמבר 2018
- ^ יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, הכריז על הצטרפותו של עו"ד עידן רול, כנציג הקהילה הגאה ברשימת 'יש עתיד', באתר המפלגה
- ^ ירון אברהם - לא לשימוש, ילין נגד לפיד: "בעט אותי החוצה", באתר מאקו, 14 בפברואר 2019
- ^ אוריאל בארי, מכה ללפיד: עליזה לביא פרשה ממפלגת יש עתיד, באתר "סרוגים", 15 בפברואר 2019
- ^ גנץ ולפיד הודיעו על איחוד ורוטציה, אשכנזי מצטרף, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
- ^ חדשים וחוזרים: כל הפנים והשמות של חברי הכנסת ה־21, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2019
- ^
- ^
- ^ עפר שלח ללפיד: יש לקיים פריימריז פתוחים ביש עתיד כבר בחודש דצמבר, באתר וואלה, 5 בספטמבר 2020
- ^ עפר שלח פורש מיש עתיד ומקים מפלגה חדשה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2020
- ^ עמית סגל שושי חתוקה, לפיד קיבל את המנדט: "אעשה הכל כדי שממשלת האחדות תוקם מהר"; נתניהו: "מקימים ממשלת שמאל מסוכנת", באתר מאקו, 5 במאי 2021
- ^ איך תראה הממשלה של לפיד ובנט? ההסכם הקואליציוני המלא של יש עתיד וימינה, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ שחר אילן, עושים סדר: התעסוקה תרוכז במשרד הכלכלה, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2021
- ^ שחר אילן, שר הרווחה מאיר כהן: אאבק להשארת זרוע העבודה במשרד הרווחה, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2021
- ^ בנצי רובין, לקראת שבירת שיא: הייצוג הנשי בכנסת עולה, באתר "סרוגים", 15 ביוני 2021
- ^ גיא עזרא, יו"ר כנסת ו-7 שרים: אלה התפקידים של 'יש עתיד', באתר "סרוגים", 7 ביוני 2021
- ^ לפיד נכנס למשרד החוץ: "היחסים עם הדמוקרטים הופקרו, להיערך להסכם הגרעין", באתר ynet, 14 ביוני 2021
- ^
- ^ יובל שדה, משרד התיירות: ישראל תוכל להפוך למעצמת תיירות נכנסת בזמן משבר עולמי, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2021
- ^ יו"ר הכנסת מיקי לוי: ממשלה מורכבת, באתר ערוץ 7
- ^ הראל סקעת מברך את בן זוגו לרגל מינויו כסגן שר החוץ: "גאה בך", באתר www.israelhayom.co.il
- ^ דפנה ליאל, עשור אחרי שהוקמה: בחירות לראשות מפלגת יש עתיד, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2021
- ^ טל שלו, לפיד נבחר מחדש לראשות יש עתיד לאחר שלא התמודדו מולו, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2021
- ^ ביני אשכנזי, נדחתה עתירת יש עתיד להכריז על ערוץ 14 "גוף פעיל בבחירות", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2022
- ^ יכלול חשבונות פיקטיביים: ביש עתיד מקימים מערך השפעה ברשתות החברתיות, גלי צה"ל, 13 באפריל 2023
- ^ קרב צמוד: יאיר לפיד ניצח את רם בן ברק בפריימריז על ראשות יש עתיד, באתר מאקו, 28 במרץ 2024
- ^ נכנס לכנסת בעקבות התפטרות גדי יברקן נציג תל"ם מהכנסת, ולאחר שעידן רול וויתר על מקומו.
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, בעקבות מגעים לעריקה לליכוד: ח"כ גדי יברקן הודח מכחול לבן, באתר ynet, 15 בינואר 2020
- ^ ב-29 במרץ 2020 תמנו-שטה עזבה את יש עתיד ועברה לחוסן לישראל
- ^ על רקע המחלוקת סביב הכניסה לממשלת ישראל השלושים וחמש, עזבה מריח את חוסן לישראל והצטרפה ליש עתיד
- ^ עקיבא נוביק, יעל גרמן התפטרה מהכנסת עקב מצבה הרפואי; עידן רול יכהן במקומה, באתר חדשות 13, 15 במרץ 2020
