זחל"ם M16 MGMC

M16 Multiple Gun Motor Carriage
M16 MGMC
M16 Half-track

איור של ה-M16 MGMC זחל"ם M16 MGMC במלחמת העולם השנייה.
מידע כללי
סוג	זחל"ם, נגמ"ש לחימה
מדינה מייצרת	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	White Motor Company
משתמשים עיקריים	הכוחות המזוינים של ארצות הברית
משתמשים משניים	מדינות חבר העמים הבריטי וקוריאה הדרומית
שנת ייצור	1942–1958
תקופת השימוש	1943–הווה (כ־81 שנים)
דגם קודם	M13 MGMC ו-M15 MGMC
דגם עוקב	M17 MGMC
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה
יחידות שיוצרו	4,614
מידע טכני
אורך	6.5 מטר
רוחב	2.16 מטר
גובה	2.34 מטר
משקל	9 טון
מהירות	67.11 קמ"ש
טווח פעולה	282 ק"מ
מנוע	מנוע בנזין 128 כוחות סוס מדגם White 160AX, 386 in3 (6,330 cc) 6-cylinder
שריון	12 מילימטר
צוות	3
מערכות נשק
חימוש עיקרי	4 מקלעי M2 בראונינג בקליבר 0.5 BMG‏ (12.7x99 מ"מ)

זחל"ם M16 MGMC, בשמו הרשמי M16 Multiple Gun Motor Carriage (מכונה גם Quad .50 ו-"The Meat Chopper"), הוא רכב קרבי משוריין אמריקאי על בסיס זחל"ם M3, נגמ"ש לחימה זחלי למחצה, עליו הותקן צריח מדגם M45 החמוש ב-4 מקלעים כבדים מדגם M2 בראונינג בקליבר 0.5 BMG‏ (12.7x99 מ"מ). במקור כלי רכב זה נועד להוות סוללת מקלעים מתנייעת וניידת נגד מטוסים, אך הוא התגלה כנגמ"ש לחימה שימושי וקטלני ביותר בהספקת סיוע אש התקפתי והגנתי עבור יחידות לוחמות בחזית ובעורף. הוא תוכנן בשנים 1940–1942 על ידי חברת וייט מוטור קומפני ויוצר בשנים 1942–1944. נבנו 2700 ועוד כ-800 כלים הוסבו מדגמי M13, ובסך הכל כ-3,550 כלים נוצרו והם שירתו במלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה בכוחות המזוינים של ארצות הברית.

ה-M16 MGMC בנוי על גבי זחל"ם M3. אורכו 6.5 מטר, עם בסיס גלגלים באורך 3.44 מטר, רוחב של 2.16 מטר וגובה 2.34 מטר. עם הצריח הוא שקל כ-9 טון (9.9 טון קצר). המתלים שלו מורכבים מקפיצים אנכיים למזקו"ם וקפיצים מסוג Leaf spring (אנ') לגלגלים.

ה-M16 MGMC הונע בידי מנוע בנזין מדגם White 160AX בעל נפח מנוע של 6,300 סמ"ק (6.3 ליטר) עם 6 צילינדרים. מנוע זה מפיק 128 כוחות סוס ובעל יחס דחיסה של 6.3:1. מכל הדלק הוא בעל קיבולת של 230 ליטר. המהירות המרבית של ה-M16 MGMC היא 67.1 קמ"ש והיחס בין עוצמת מנוע למשקל הוא 15.8 כ"ס לטון.

החימוש העיקרי של הכלי הוא צריח M45 שעליו מותקנים 4 מקלעי M2HB בראונינג בקליבר 0.5 BMG (חצי אינץ', 12.7 מ"מ). חימוש זה העניק לכלי כוח אש גדול נגד מטרות בעלי שריון קל ונגד חי"ר וגם את הכינוי "Quad .50" (הקידומת quad מתייחסת לכך שהוא כולל 4 מקלעים והמספר 0.50 מתייחס לקליבר של כל מקלע). עובי שריון הכלי הוא כ-12 מ"מ.

ה-M16 MGMC נכנס לשירות הכוחות המזוינים של ארצות הברית בתחילת 1944 והחליף את ה-M13. הוא זכה לכינוי "The Meat Chopper" (בתרגום חופשי "קוצץ הבשרים") בזכות כוח האש הרצחני שלו, שהתבטא הן בקליע רב עוצמה (0.5 BMG) והן בקצב אש גבוה ביותר (למעלה מאלף כדורים לדקה). בנוסף לתפקידו המקורי כסוללת נ"מ מתנייעת, ה-M16 MGMC שימש גם לספק תמיכה וסיוע באש לחיל הרגלים, הן בהגנה והן בהתקפה. ארבעת מקלעי הבראונינג 0.5 אפשרו לו להרוג כמות רבה של כוחות אויב ובפרט "לקצור" גלי תקיפה של לוחמי חי"ר ולפגוע קשות גם בכלי רכב, נגמ"שים קלים וכלי שיט. הוא שירת ביחד עם זחל"ם M15. דגם מתקדם שלו, ה-M17 MGMC, הוחכר לברית המועצות על מנת לסייע לה להביס את גרמניה הנאצית.

במלחמת העולם השנייה, ה-M16 MGMC הופעל בזירה המלחמתית באיטליה, במבצע אוברלורד (המערכה בנורמנדי), בקרב אראקור ובקרב על הבליטה (מתקפת הארדנים). מספר כלים הוחכרו לבריטניה וצרפת. במלחמת קוריאה הוא שירת בעיקר בקרב הכוחות האמריקאיים אך גם בצבא של קוריאה הדרומית. בזמן מלחמת קוריאה הוא איבד את הרלוונטיות שלו לתפקיד הנ"מ, מאחר שהמטוסים בתקופה זו היו מהירים מספיק כדי לחמוק מצרורות המקלעים. הוא הוסב לתפקידי סיוע אש ותמיכה בכוחות הקרקע, תפקיד בו נחל הצלחה רבה.

ב-1951 הוכרז כ-"limited standard" (אנ') וב-1958 יצא משירות סופית.

כלים בודדים מסוג זה היו בשימוש צה"ל בשנותיו הראשונות.^[1]

• M16 - דגם המבוסס על צריח M45D המותקן על גבי זחל"ם M3
• M16A1 - דגם המבוסס על צריח M45F המותקן על גבי זחל"ם M3A1
• M16A1 - דגם המבוסס על צריח M45D המותקן על גבי זחל"ם M3A1
• M17 MGMC - דגם עם צריח M45F המותקן על גבי זחל"ם M5. כלים אלה הוחכרו לברית המועצות. יוצרו כ-1,000 כלים מדגם זה בין דצמבר 1943 למרץ 1944. בצבא האדום שימש ה-M17 בעיקר כנשק נ"מ והגנה אווירית.

מדיה וקבצים בנושא זחל"ם M16 MGMC בוויקישיתוף

זחל"ם M16 MGMC באתר historyofwar