הארי הריסון

הארי הריסון
Harry Harrison

הארי הריסון במוסקבה, מאי 2008
לידה	12 במרץ 1925 סטמפורד, ארצות הברית
פטירה	15 באוגוסט 2012 (בגיל 87) ברייטון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Henry Maxwell Dempsey
מדינה	ארצות הברית
שפות היצירה	אספרנטו, אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
יצירות בולטות	פנו מקום! פנו מקום!
תקופת הפעילות	מ-1956
בן או בת זוג	Evelyn Harrison Joan Merkler Harrison
פרסים והוקרה	פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2009) היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2004) פרס אינקפוט (2004)
www.harryharrison.com

הארי הריסון (באנגלית: Harry Max Harrison‏, 12 במרץ 1925 – 15 באוגוסט 2012) היה סופר מדע בדיוני וקומיקסאי יהודי-אמריקאי-אירי, שנודע בכתיבתו הסאטירית, אנטי ממסדית ואנטי מלחמתית. ספרו הידוע ביותר, !Make Room! Make Room‏ (1966), שימש בסיס לסרט המדע הבדיוני המצליח, Soylent Green (שמש ירוקה) (1973), בכיכובם של צ'רלטון הסטון ואדוארד ג'י רובינסון ובבימויו של ריצ'רד פליישר. ב-2009 היה הסופר ה-26 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה^[1].

הריסון נולד ב-1925 בסטמפורד (קונטיקט), בנם היחיד של פועל דפוס ממוצא אירי, הנרי ליאו דמפסי ואם יהודיה-רוסית ילידת ריגה, לטביה, ריה לבית קיריאסוף (Kirjassoff). האם היגרה עם משפחתה לארצות הברית בהיותה בת 15 ועבדה כמורה עד לנישואיה. שמו המקורי של הארי הריסון היה הנרי מקסוול דמפסי, אלא שהאב שינה את שם משפחתו להריסון זמן קצר אחרי לידת הבן והריסון עצמו שינה את שמו באופן רשמי כעבור 30 שנה להארי מקס הריסון. אחדים מסיפוריו של הריסון לאחר מכן נכתבו בשם העט הנק דמפסי.

המשפחה עקרה מקונטיקט לברוקלין, ניו יורק, כשהריסון היה בן שנתיים ולאחר מכן המשיכה לקווינס. האם לא עבדה כלל והאב, שהיה אמנם מיומן מאוד בעבודות הדפוס הצליח להשיג רק עבודה מועטה עקב תקופת השפל הגדול. הריסון גדל לפיכך בעוני רב, בלי חברי ילדות, כשמשפחתו בורחת מנושיה ועוברת מדירה לדירה והוא עצמו עובר מבית ספר אחד למשנהו בקווינס.

בגיל שבע הוא גילה לראשונה את המדע הבדיוני ושקע בו לחלוטין, אולי כמפלט מתנאי החיים הקשים של המציאות היומיומית. בגיל 13 היה אחד ממייסדי סניף הקווינס של "ליגת המדע הבדיוני" שייסד הוגו גרנסבק. ב-1940, בהיותו בן 15 התפרסם פרי עטו הראשון, מכתב למערכת המגזין Captain Future^[2]. כשנה לאחר מכן התפרסם גם האיור הראשון שלו, איור של רובוט, במגזין חובבי המדע הבדיוני Sun Spots^[3].

הריסון סיים ב-1943 את בית הספר התיכון "פורסט הילס". היות שהיה זה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה וציוניו לא היו מהטובים ביותר הוא גויס מיד לחיל האוויר של צבא ארצות הברית, בו שירת בתפקידים שונים, לרבות שוטר צבאי, צלף (לא קרבי), טכנאי של צריחי הגנה מסוגים שונים ועוד. בתקופה זו, בעיקר עקב השעמום מהשרות הצבאי הוא גם למד אספרנטו ולאחר מכן הביא את הידע שלו בשפה זו וחיבתו אליה, לכלל ביטוי באחדים מספריו ואף כיהן כנשיא כבוד של אגודת האספרנטו האירית וחבר כבוד בכמה אגודות אספרנטו אחרות. השתחרר מהצבא בפברואר 1946, בדרגת סרג'נט, בלא שכף רגלו דרכה מחוץ לארצות הברית. ניסיונו הצבאי הביאו לסלידה מהצבא, מהמשמעת הצבאית, מהגזענות בה נתקל ועוד. סלידה זו התבטאה לאחר מכן גם בחלק מכתיבתו.

לאחר שחרורו מהצבא למד אמנות במכללת האנטר ובסיום לימודיו פתח סטודיו קטן ובמשך מספר שנים התפרנס מציורי קומיקס שנלוו לסיפורי מדע בדיוני ומאיור סיפורי קומיקס שהתפרסמו במגזיני התקופה. לאחר מכן החל גם לערוך לא פחות משלושה מגזיני קומיקס: Girls' Love Stories (רומנטי), Beware (אימה), ו-Nuts (הומור), כאשר לעיתים קרובות גם אייר חלק ניכר מהתוכן. בתקופה זו נישא לאשתו הראשונה אוולין, ממנה התגרש ב-1951 (היא נישאה לסופר המדע הבדיוני לסטר דל ריי), וב-1954 הוא נישא בשנית, לג'ואן לבית מרקלר, לה נשאר נשוי עד פטירתה ב-2002 וממנה נולדו לו שני ילדיו, טוד (1955) ומוירה (1959).

בפברואר 1951 התפרסם סיפורו הראשון, Rock Diver, במגזין Worlds Beyond, אף כי הוא עדיין ראה את עצמו בשלב זה כמאייר ולא כסופר. בערך באמצע שנות החמישים החל הביקוש לקומיקס לרדת, המגזינים מסוג זה הלכו ונעלמו והריסון החל לכתוב יותר ויותר סיפורי מדע בדיוני קצרים, שהתפרסמו במגזינים אף הם, לצורכי פרנסתו. במקביל, הוא החל לחשוב גם בכיוון של כתיבת ספר שלם ולפיכך, גם מטעמי חיסכון כספי וגם לצורך פינוי זמן לכתיבה, נטש את מרבית עבודותיו האחרות וב-1956 עבר לגור במשך כשנה, במקסיקו, אחר כך לזמן קצר בריטניה, ואז כשנה באיטליה.

תקופה זו בחייו של הריסון (1957–1958) הייתה תקופת תהפוכות של ממש: הוא כתב את ספרו הראשון Deathworld, שיתפרסם רק כעבור כשנתיים. הוא יצר לראשונה את דמותו של James Bolivar 'Slippery Jim' diGriz, דמות עליה ירבה לכתוב בעתיד כגיבור The Stainless Steel Rat. ולבסוף, במהלך שהותו בקאפרי, איטליה הוא פגש את דן בארי (Dan Barry, 1923 - 1997), מי שאייר באותה תקופה את סיפורי הקומיקס של פלאש גורדון. השניים חברו מכאן והלאה יחדיו למשך כמעט עשור שנים, כשהריסון כותב את סיפורי פלאש גורדון ובארי מאייר אותם. פלאש גורדון סיפק אם כן להריסון את הפרנסה, גם אם דחוקה משהו והוא יכול היה להתפנות לכתיבת ספרים.

לקראת סוף 1958 עזבה משפחת הריסון את איטליה ושבה לניו יורק, הן כדי לאפשר לבתו מוירה להיוולד על אדמה אמריקאית והן כדי לפטר את הסוכן הספרותי של הריסון, אשר לטענת הריסון, רימה אותו. בינואר 1960 התפרסם חלקו הראשון של ספר המדע הבדיוני הראשון של הריסון, Deathworld, שנכתב כשנתיים קודם לכן. הספר יצא לאור תחילה כסיפור בהמשכים במגזין Astounding Science Fiction. שכר הסופרים הגבוה יחסית שקיבל הריסון עבור ספרו הראשון, יחד עם התמורה בגין כתיבת סיפורי פלאש גורדון סילקו סוף סוף את דאגות הפרנסה ואיפשרו לו לצאת עם משפחתו (ג'ואן ושני הילדים) למקום מגורים חדש, הפעם דנמרק, בה הם שהו שבע שנים. החל מתקופה זו כתב הריסון בממוצע ספר או שניים מדי שנה. במקביל, החל מ-1964 הוא הוציא לאור וערך במשך כמה שנים, יחד עם סופר המדע הבדיוני הבריטי בריאן אולדיס את מגזין ביקורת ספרות המדע הבדיוני הראשון אי פעם - SF Horizons. אולדיס גם הפך באותה תקופה לשותפו של הריסון לעריכת תשע אנתולוגיות שנתיות של סיפורי מדע בדיוני, שכונו Best SF.

דנמרק לא הייתה התחנה הסופית במסע הנדודים של משפחת הריסון. הם עברו ממנה לבריטניה למשך שנה, ואחר כך חזרו לארצות הברית, קליפורניה לכמה שנים. בתקופת שהותו של הריסון בקליפורניה הוא נתן בבית ספר תיכון ובאוניברסיטת סן דייגו (San Diego State University) קורסים בכתיבת מדע בדיוני ואף כתב עם שותפים שני ספרי הוראה בתחום -A Science Fiction Reader, אשר יצא לאור ב-1973, ו-Science Fiction Novellas.

תחנת הנדודים שלפני האחרונה הייתה כשמשפחת הריסון השתקעה למשך כמעט עשרים שנה באירלנד, שם הריסון קיבל אזרחות וגם תנאים כלכליים טובים להמשך כתיבתו, בשל מוצאו של אביו ממדינה זו. לאחר פטירת אשתו ג'ואן ב-2002 הוא עבר לבריטניה, שם נפטר ב-2012. שלוש שנים לפני פטירתו, ב-2009 זכה בפרס דיימון נייט - Grand Master Award^[1].

• פצצת החלל, תרגום: ש. גונן, הוצאת שלגי, 1984

• ויליאם טן

מדיה וקבצים בנושא הארי הריסון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הארי הריסון (באנגלית)
• מאמר הספד, באתר הגרדיאן, 15 באוגוסט 2012
• ביוגרפיה קצרה, באתר של הארי הריסון
• הארי הריסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• על הארי הריסון, באנציקלופדיית המדע הבדיוני
• כתבי הארי הריסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• הארי הריסון, ברשת החברתית Goodreads