הונג גאר

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

הונג גאר (בקנטונזית: 洪家 - הונג גה) או הונג קיון (בקנטונזית: 洪拳) או הונג גאר קיון (בקנטונזית: 洪家拳 - הונג גה קיון) הוא סגנון קונג פו אשר פותח בדרום סין לפני כ-500 שנים. זהו סגנון חיצוני-פנימי קשה, המקפיד על עמידות נמוכות, עבודת ידיים זריזה ובעיטות מהירות. סגנון זה נקרא גם "סגנון הנמר והעגור", כיוון שהעוסקים בו מחקים מאפיינים מסוימים של חיות אלה: הנמר מתאפיין בעמידותיו הנמוכות ובכוחו הפיזי ואילו העגור מתאפיין בתנועותיו הזריזות והמתוחכמות.

לפי האגדה, הונג גאר נקרא על שמו של הונג היי-גון, שלמד אמנויות לחימה מג'י סין, מורה זן במקדש השאולין הדרומי. המקדש הפך במהרה למפלט למתנגדי שושלת צ'ינג, שהשתמשו בו כבסיס לפעילותם, ובמהרה נהרס על ידי כוחות צ'ינג. לאחר הריסת המקדש נמלט הונג, במקביל לעמיתיו למקדש, לרחבי דרום סין, ובכך למעשה הופצו מספר סגנונות קונג פו לדרום סין. הונג, סוחר תה במקצועו, לבסוף עוזב את ביתו בפוג'יין לגואנגדונג, מביא איתו את האומנות.

לסגנון הונג גאר מספר מאפיינים בולטים: עמידות נמוכות, באופן בולט עמידת סוס, וטכניקות ידיים חזקות, בעיקר יד הגשר ותפיסת הנמר. התלמיד בילה באופן מסורתי בין מספר חודשים לשלוש שנים באימוני עמידות, לעיתים יושב רק בעמידת סוס בין חצי שעה לכמה שעות לפני תחילת לימוד תבניות. לימודה של תבנית ארך כשנה, כאשר כלי נשק נלמדו במקביל-הן כאמצעי נוסף להגנה עצמית ופיתוח הסגנון והן כאמצעי לשיפור טכניקות לחימה בידיים ריקות.

הונג גאר לעיתים מזוהה באופן מוטעה כחיצוני בלבד ומסתמך על כוח פיזי ולא על תמרון של צ'י (氣/气) על אף שהאימונים מתקדמים בהדרגה לעבר מיקוד פנימי ותרגול אימוני נשימה התורמים לפיתוח כוח פנימי ומתורגלים ברמות הגבוהות בסגנון.

1. תבנית אגרוף אילוף הנמר על פי סימן העבודה - 工 字 伏 虎 拳 - גונג ג'י פוק פו קיון (Gung ji fook fu kuen) - היא התבנית העתיקה, הבסיסית והיסודית ביותר בסגנון. פירושה המילולי של גונג ג'י הוא "האות גונג (工 )" כיוון שמבט מלמעלה מגלה כי ביצוע התבנית נעשה בצורה התואמת את סימן ה"עבודה קשה" הסיני-"工"-גונג. גונג ג'י כוללת בתוכה את רוב הטכניקות (פנימיות וחיצוניות) והעקרונות שבסגנון ההונג גאר – עמידות, הגנות, בעיטות, אגרופים וכו'.גונג ג'י שמה דגש על עמידות נמוכות ויציבות, עבודת רגליים מהירה, תנועות מותן גמישות ו"ידי גשר" חזקות. נחשבת לתבנית הבסיסית של סגנון ההונג גאר ואחת מ"ארבעת עמודי התווך", ולעיתים נלמדת כתבנית הראשונה בסגנון.

2. תבנית אגרוף הנמר והחסידה - 虎 鶴 雙 形 拳 - פו הוק סיונג יין קיון (Fu hok seung yin kuen) - תבנית הדגל של הסגנון, ולעיתים על שמה נקרא הסגנון "סגנון העגור והנמר". יצירתה משויכת לאבי הסגנון, הונג היי גון ועוצבה מחדש על ידי וונג פיי הונג. התבנית שמה דגש על טכניקות נשימה מתקדמות, ושואבת את תנועותיה מחיקוי תנועות הטיגריס-כוח חיצוני מתפרץ המחקות את תנועות ההתקפה של נמר, ומתנועות העגור-תנועות המשלבות התקפה והגנה בו זמנית.

3. תבנית אגרוף עשרת האלמנטים - 十 形 拳 - סאפ יין קיון (Sup yin kuen) - תבנית מתקדמת אשר מיוחסת לוונג פיי הונג. נאמר כי התבנית נולדה כתבנית מעבר בין תבנית הנמר והעגור החיצונית ברובה לבין תבנית אגרוף חוט הברזל. תבנית זו משלבת את טכניקות הנשימה המצויות בתבנית אגרוף חוט הברזל ומוסיפה טכניקות משלימות מחמש החיות וחמשת האלמנטים, ליצירת תבנית שלמה של תנועות המשלבות הן את הצד הפנימי של הסגנון והן את טכניקות ההתקפה החיצוניות.

4. תבנית אגרוף חוט הברזל - 鐵 線 拳 - טי סין קיון (Tit sin kuen) - התבנית האחרונה והמתקדמת ביותר בסגנון. יצירתה מיוחסת לטי קיו סאם, לוחם מדרום סין, חבר במחתרת "עשרת הנמרים מקנטון" אשר לימד את התבנית לוונג פיי הונג. התבנית מכילה טכניקות נשימה מורכבות ומעט תנועות התקפיות. נחשבת לתבנית סודית שאין מציגים אותה בשלמותה לעולם, אלא בחוגים סגורים, שכן חיקוי התנועות ללא הבנתן יכול לגרום לנזק למתאמן.

ארבע תבניות אלו אינן התבניות היחידות בסגנון, אך אלו הן "ארבעת עמודי התווך" של הסגנון והם מופיעים בכל שושלת המלמדת את הסגנון.

לסגנון עוד תבניות רבות, כולל תבניות לשני אנשים ומגוון תבניות כלי נשק מסורתיים כגון מקלות שונים, חרבות ועוד. בסגנון זה קיימות כ-40 תבניות, מתוכן שמונה תבניות ריקות (ללא כלי נשק), 18 כלי נשק, וכן תבניות המשלבות שני כלי נשק, זהים או שונים.

סגנון ההונג גאר שואב את תנועותיו מחמש החיות המרכזיות באמנויות לחימה הסיניות - דרקון, נחש, נמר, טיגריס ועגור, ומחמשת האלמנטים או ה"מעברים" בפילוסופיה הסינית (五行/wǔxíng). חיות ואלמנטים אלו מתאחדים לכדי תבניות תנועה אשר תורמות לחיזוק המערכות הגופניות הפנימיות והחיצוניות דרך נשימות עמוקות ותמרון צ'י (氣/气) דרך הגוף.

סגנון הונג גאר (ואמנות הלחימה קונג פו) הגיע לישראל בסוף שנות השבעים על ידי סיפו אודי רענן, ראש שיטת ההונג גאר בישראל ונציגה המפקח בארץ של התאחדות אמנויות הלחימה הסיניות בהונג קונג. אודי רענן למד מסי-גונג צ'אן הון צ'ונג (1909-1991) שלמד מלאם סאי ווינג שלמד מוונג פיי הונג. הוא לימד במשך 35 שנים. מרכז הפעילות היה מרכז אביחי בחיפה, אשר פעל בין השנים 1978-2005 ולימד אמנויות לחימה שונות ובמרכזן-קונג פו בסגנון הונג גאר.

שושלת ההונג גאר בישראל נקראת "הונג קיון טסינג צ'ונג" (洪拳正宗) כלומר, האגרוף של הונג בדרך המסורתית, כפי שהועבר מראש המשפחה ועד לאחרון התלמידים.