הצגת המקור של הדף "אדריאנוס"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪Hasley‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected:

תחילת החסימה: 18:21, 18 בדצמבר 2022
פקיעת החסימה: 18:21, 18 בדצמבר 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 62.210.136.28. הטווח החסום הוא 62.210.0.0/16.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{מנהיג
| שם =
| תאריך לידה = [[24 בינואר]] [[76]]
| תאריך פטירה = [[10 ביולי]] [[138]]
| מקום לידה = [[איטליקה]], [[היספניה בייטיקה]] (בסביבות [[סביליה]] המודרנית שב[[ספרד]]), [[האימפריה הרומית]]
| מקום פטירה = [[באייה (איטליה)|באייה]] {{אנ|Baiae}}, [[האימפריה הרומית]]
| תמונה = [[קובץ:bust Hadrian Musei Capitolini MC817.jpg|250px]]
| כיתוב = [[פרוטומה|פסל ראש וחזה]] של הקיסר אדריאנוס, [[שיש]] לבן, מוצג כיום ב[[המוזיאונים הקפיטוליניים|מוזיאונים הקפיטוליניים]], [[רומא]], [[איטליה]]
| שם בשפת המקור = Publius Aelius Traianus Hadrianus
| שם מלא = פובליוס אליוס טראיאנוס אדריאנוס
| מדינה = [[האימפריה הרומית]]
| מקום קבורה = {{דגל|איטליה}} [[טירת סנטאנג'לו#קבר אדריאנוס|קבר אדריאנוס]], [[רומא]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[קיסרי רומא|קיסר]] [[האימפריה הרומית]]
|למניין=14
|התחלת כהונה= [[10 באוגוסט]] [[117]]
|סיום כהונה= [[10 ביולי]] [[138]]
|הקודם בתפקיד=[[טראיאנוס]], אביו המאמץ
|הבא בתפקיד= [[אנטונינוס פיוס]], בנו המאומץ
}}
| שם השושלת = [[השושלת הנרווה-אנטונינית|הנרווה-אנטונינים]]
| תואר =
| כינוי =
| אב = [[טראיאנוס]] (מאמץ)
| אם =
| צאצאים = [[לוקיוס אייליוס]] (מאומץ){{ש}}[[אנטונינוס פיוס]] (מאומץ)
| יורש העצר =
}}
<!---------------- חוצץ פסקאות נסתר ---------------->
[[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5035.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא ב[[תל שלם]]. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי [[מרד בר כוכבא]]. מוצג ב[[מוזיאון ישראל]].]]
{{פירוש נוסף}}
'''פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס''' (ב[[לטינית]]: '''Publius Aelius Traianus Hadrianus'''), הנקרא בקיצור '''אדריאנוס''' או '''הדריאנוס''' ([[24 בינואר]] [[76]] - [[10 ביולי]] [[138]]) היה [[קיסרי רומא|קיסר רומא]] משנת [[117]] ועד מותו. נחשב כשלישי מבין [[חמשת הקיסרים הטובים]], ותקופת שלטונו נחשבת כאחת המשגשגות בתקופות שלטון הקיסרים. במסורת היהודית הוא מוזכר לשלילה בשל דיכוי [[מרד בר כוכבא]], שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים ובהם [[עשרת הרוגי מלכות]], ובשל [[גזירות אדריאנוס|גזירות השמד שגזר]]. ב[[ספרות חז"ל]] כונה "שחיק טמיא" (שיישחקו עצמותיו).{{הערה|[[בראשית רבה]], וישלח, עח:א; [[ויקרא רבה]], קדושים, כה:ה; ומקומות נוספים. כינוי זה מוזכר פעם אחת, ב[[מסכת סופרים]], יד:ג, בהתייחס ל[[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]].}}

==חייו==
===נעוריו===
אדריאנוס נולד בעיר איטליקה (בסמוך לעיר [[סביליה]] המודרנית שב[[ספרד]]) למשפחת מתיישבים רומית עשירה.
אולם אפשר שנולד בעיר [[רומא]]. שם אביו היה [[פובליוס איליוס הדריאנוס אפר]] {{אנ|Publius Aelius Hadrianus Afer}}, ושם אמו דומיטיה פאולינה, שמוצאה מהעיר גאדיס ([[קדיס]] בספרד). אביו מת כשהיה אדריאנוס כבן 10, והוא נמסר לאומנות ([[אפוטרופסות]]) של שניים: שאר בשרו, הקיסר לעתיד [[טראיאנוס]] (סבתו של אדריאנוס הייתה דודתו של טראיאנוס, שקדם לו בתפקיד), ו[[פובליוס אקיליוס אטיאנוס]] {{אנ|Publius Acilius Attianus}}, ידיד אביו. האומנים לקחו את אדריאנוס עמם לרומא, שם הצליח בלימודיו.{{הערה|שם=גולן 11|[[#גולן|גולן]], עמ' 11.}} אדריאנוס חונך כמנהג הרומאים העשירים באותה התקופה, והצטיין במיוחד בשפה ה[[יוונית]], עד כדי כך שידידיו כינוהו "גרייקולוס" ("יווני קטן").

בשנת 91 שב לעיר מולדתו כדי למלא שירות טרום-צבאי של נערים (IUVENES) המיועדים לשירות הקיסרי הבכיר.{{הערה|שם=גולן 11|כיוון=שמאל}}

===שירות ציבורי===
לאחר תום שירותו, בשנת 93, נקרא על ידי טראיאנוס לשוב לרומא, שם מילא תפקיד ציבורי: חבר ועדת העשרה שדנה בסכסוכים בין אזרחים {{אנג|Decemviri stlitibus judicandis}}.{{הערה|שם=גולן 11}} בשנת 94 מונה לתפקיד האחראי על החגיגות הלטיניות (PRAFECTUS FERIARUM LATINARUM) שנערכו מדי שנה על הר אלבאנוס לכבוד [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]]. בנוסף על כך, היה חבר ועדת השישה אשר על חטיבות הפרשים הרומיים (SEVIR TURMAE EQUITUM ROMANORUM).{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 11–12.}}

בשנת 95 נכנס למסגרת הצבאית בדרגת [[טריבון צבאי|טריבון]] של [[הלגיון השני אדיוטריקס]]. מלגיון זה הועבר באותה דרגה ל{{ה|לגיון החמישי מקדוניקה}}, שהוצב ב[[מואסיה]]. באוקטובר 97, לאחר שנודע כי הקיסר [[נרווה]] אימץ את טראיאנוס, יצא אדריאנוס לגרמניה העליונה, שם בירך את טראיאנוס בשם חילות מואסיה על אימוצו הקיסרי. טראיאנוס השאיר אותו שם, לשרת בתפקיד טריבון ב[[הלגיון ה-22 פרימיגניה|לגיון ה-22 פרימיגניה]] {{אנג|Legio XXII Primigenia}}. בסוף ינואר 98, לאחר מות הקיסר נרווה, יצא אדריאנוס לקולוניה אגריפינה ([[קלן]]) שבגרמניה התחתונה, כדי להיות הראשון שיודיע על כך לטראיאנוס, יורשו של נרווה.{{הערה|שם=גולן 12|[[#גולן|גולן]], עמ' 12.}}

בשנת 100 נשא אדריאנוס לאשה את [[ויביה סבינה]] {{אנג|Vibia Sabina}}, נכדתה של אחות טראיאנוס, [[אולפיה מרקיאנה]] {{אנ|Ulpia Marciana}}. מאחר שלא היו לטראיאנוס צאצאים, ויביה סבינה הייתה הקרובה ביותר לו בקשרי המשפחה.{{הערה|שם=גולן 12|כיוון=שמאל}}

בשנת 101 היה אדריאנוס מועמדו של הקיסר טראיאנוס למשרת [[קוואיסטור]] ויצא עמו ל[[דאקיה]], למסע [[המלחמה הדאקית הראשונה]] {{אנ|First Dacian War}} (בשנים 101–102), בה זכה באותות הצטיינות. בשנת 103 כיהן במשרת הממונה (CURATOR) על רשומות הסנאט (AB ACTIS SENATUS). בשנת 105 כיהן במשרת [[טריבון של העם]] {{אנ|Tribune of the plebs}} ברומא. בזמן מסע [[המלחמה הדאקית השנייה]] {{אנ|Second Dacian War}} (בשנים 105–106), מונה מטעם הקיסר על [[הלגיון הראשון מינרוויה]]. בסוף שנת 106 נשלח על ידי טראיאנוס לרומא ומונה ל[[פראיטור]].{{הערה|שם=גולן 12|כיוון=שמאל}}
בעקבות הצטיינותו במלחמה הדאקית השנייה, מונה למושל ה[[פרובינקיה]] [[פאנוניה התחתונה]] {{אנ|Pannonia Inferior}} בדרגת [[לגאטוס]] (LEGATUS PRO PRAETORE). לאחר מכן מונה לתפקיד קונסול מוסף (CONSUL SUFFECTUS) ובתקופה זו שימש כמחבר נאומיו של טראיאנוס. בשנים הבאות צורף אל ועדת השבעה הממונה על פולחן סעודות האלים (SEPTEMVIR EPULONUM) {{אנ|Epulones}} ול[[סודאלס אוגוסטאלס]] {{אנ|Sodales Augustales}}, חבר הרעים הסודאלים שתפקידם היה לטפח את פולחן [[אוגוסטוס]], שהיה חשוב ביותר במשטר הקיסרי.{{הערה|שם=גולן 13|[[#גולן|גולן]], עמ' 13.}}

באמצע שנות ה-30 לחייו, נסע אדריאנוס ל[[יוון]], ובעקבות ביקורו ופגישותיו בעיר [[אתונה]], קיבל את האזרחות האתונאית, ונבחר בה על דעת כל מוסדות העיר ל[[ארכון]] מן המניין {{אנג|Eponymous archon}} לשנת 112–113.{{הערה|שם=גולן 13}}

בשנות חייו האחרונות, ניהל טראיאנוס את [[המלחמות הפרתיות]], מלחמות שמטרתן להכרית את [[האימפריה הפרתית]]. במהלך [[מסע המלחמה הפרתי של טראיאנוס|מסע המלחמה הפרתי]] {{אנ|Trajan's Parthian campaign}} חנו אדריאנוס ולגיונותיו בעורף החזית המזרחית ב[[סוריה]].
בתקופה זו גם שימש מושל ה[[פרובינקיה סוריה]]. בשנת 117, כאשר החליט טראיאנוס לעזוב את המלחמה ולצאת לרומא, הפקיד בידי אדריאנוס את הלגיונות המוצבים במזרח והועיד אותו להתמנות קונסול בשנה הקרובה.{{הערה|שם=גולן 13|כיוון=שמאל}}
המלחמה הייתה כישלון, וטראיאנוס חלה ומת ב-8 באוגוסט 117.

לנרווה, טראיאנוס, אדריאנוס ו[[אנטונינוס פיוס]], ארבעת הקיסרים שבאו אחרי מות [[דומיטיאנוס]], לא היה בן שיכול היה לרשת את הקיסרות. לכן הם אימצו לבן מועמד מתאים לרשת את הקיסרות. האימוץ הבטיח את רציפות השלטון התקין. כך מינה נרווה את טראיאנוס, אך טראיאנוס לא הספיק למנות את יורשו בעודו בחיים. לפי סברה אחת היה בדעתו למנות את שר הצבא [[לוסיוס קווייטוס]], אך הוא לא הספיק לעשות זאת בטרם מת ואשתו של טראיאנוס, [[פלוטינה]] {{אנ|Pompeia Plotina}}, שנטתה חסד לאדריאנוס, הוכיחה באמצעות מסמכים מזויפים כי טראיאנוס אימץ את אדריאנוס לבן, וכך מינה אותו [[הסנאט הרומי]] לקיסר. עם זאת, מקור כוחו של אדריאנוס לא היה באימוצו על ידי טראיאנוס ובתמיכת הסנאט, כי אם בתמיכת הלגיונות.

===קיסר רומא===
[[קובץ:Marble bust of emperor Hadrian-Metropolitan Museum of Art.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרוטומה]] של אדריאנוס בראשית שלטונו ב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]]]]
[[קובץ:Hadrien 1 Bardo National Museum.jpg|ממוזער|250px|אדריאנוס (מראה חלקי של הפסל); [[מוזיאון בארדו (תוניס)|מוזיאון בארדו]] ב[[תוניס]]]]
ב-11 באוגוסט 117 קיבל את סמכויות הקיסר ובתוארו המקוצר, נקרא: "IMPERATOR CAESAR TRAIANUS HADRIANUS AUGUSTUS".{{הערה|שם=גולן 13}}
ב-1 בינואר 118 מונה ברומא בהיעדרו לתפקיד קונסול בפעם השנייה. בהמשך, נרקם נגדו קשר ברומא על ידי אישים בולטים בממשל ונאמניו הוציאו להורג על דעת הסנאט ארבעה מהבולטים שבהם. ביולי אותה שנה הגיע לרומא והחל להפגין נדיבות בהענקת קצובות המזון להמון ובמחיקת חובות ישנים לקופת הקיסר. הוא כיבד את זכרו של טראיאנוס בנשיאת דיוקנו על מרכבה בתהלוכת ניצחון מרשימה. ב-1 בינואר 119 מונה לקונסול בפעם השלישית והאחרונה.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 14.}}

אדריאנוס הדיח את אקיליוס אטיאנוס, אומנו לשעבר, מכהונת [[פראיפקטוס הפראיטוריום]] {{אנ|Praetorian prefect}}, והחליף אישים נוספים בצמרת הפקידות הבכירה במגמה לקרב למשרות החשובות אישים מ[[מעמד הפרשים]] במקום עבדים משוחררים. ככל הנראה בתקופה זו מונה [[גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס]] למשרת הממונה על הקורספונדנציה המלכותית [[אב אפיסטוליס]] {{אנג|Ab epistulis}}.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 14–15.}} עוד בשנת 119, הקים מועצה (CONSILIUM PRINCIPIS), שתפקידה לייעץ ל[[פרינקפס]] בענייני מדינה וחוק. הוא הפקיד בידי המשפטן הצעיר [[פובליוס סאלוויוס יוליאנוס]] {{אנ|Salvius Julianus}} את עדכונו של קובץ הצווים של הפראיטורים, EDICTUM PERPETUUM {{אנ|Praetor's Edict}}. בדצמבר אותה שנה נפטרה חמותו, [[מטידיה]] {{אנ|Salonia Matidia}}, ובעקבות זאת העניק חגיגה מיוחדת לזכרה ויזם את האלהתה.{{הערה|שם=גולן 15|[[#גולן|גולן]], עמ' 15.}}

באביב שנת 121 יצא אדריאנוס למסע ביקורים בפרובינקיות, שנמשך כארבע שנים. הוא ביקר ב[[גאליה]], בגרמניה ובשנת 122 הגיע ל[[בריטניה (פרובינקיה רומית)|בריטניה]], שם עסק בבניית [[חומת אדריאנוס|החומה]], שנועדה להגן על תחום השליטה הרומי מפני התקפות השבטים של צפון האי הבריטי.{{הערה|שם=גולן 15}} משם חזר לגאליה והמשיך ל[[היספניה טארקוננסיס|ספרד]], שם בילה את החורף בעיר טאראקו ([[טרגונה]]).{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 15–16.}} בתחילת שנת 123 חצה את [[מצר גיברלטר]] והגיע ל[[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניה]], שם השתתף בדיכוי מרידה. הוא הפליג מזרחה לאורך חופי אפריקה, חנה ב[[כרתים]] והמשיך אל ה[[פרובינקיה סוריה]], אל אזור הגבול שעל נהר [[הפרת]] עם [[האימפריה הפרתית]]. משם חזר למערב דרך הפרובינקיות [[קפדוקיה]], [[פונטוס]], [[ביתיניה]] ו[[אסיה הקטנה בתקופה הרומית|אסיה]]. ככל הנראה בתחילת אביב שנת 124, חצה את [[מצרי הבוספורוס]] אל [[תראקיה]] וביקר ב[[מואסיה]], [[דאקיה]] ו[[פאנוניה]]. הוא הפליג דרך [[הים האדריאטי]] דרומה ל[[אכאיה (פרובינקיה רומית)|אכאיה]]. בסתיו אותה שנה התקדש ב{{ה|מיסטריות של אלאוסיס}} {{אנ|Eleusinian Mysteries}} ובחורף הגיע ל[[אתונה]]. הוא הסכים לקבל נציגים [[נוצרים]] מקומיים, העניק לעיר זכויות יתר בתחום המסחר, ותרם [[מרוץ סוסים]] לחגיגות נמיאה ומוביל מים ל[[ארגוס]]. דברים דומים עשה גם ב[[ספרטה]]. הוא סייר במרכז יוון, הפליג ל[[סיקיליה]] ולקראת סוף אותה שנה הגיע אל רומא.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 16.}}

במהלך שנת 126 עסק ברומא בחקיקה ובנייה. בשנת 127 ערך מסע באיטליה. באפריל שנת 128 הוענק לו התואר "אבי המולדת" (PATER PATRIAE), וכעבור זמן קצר יצא לביקור ב[[אפריקה (פרובינקיה רומית)|פרובינקיה אפריקה]], שם חנך מבנים ציבוריים וכבישים, אולם את עיקר זמנו הקדיש לצבא. בתחילת אוגוסט 128 חזר לרומא וכעבור זמן קצר יצא לאתונה, בה הקים מבנים ציבוריים והיכלות, ובהם: ה[[אולימפיאיון]] {{אנ|Temple of Olympian Zeus, Athens}}, ה[[פנהלניון]] {{אנ|Panhellenion}}, היכל ל[[הרה]] וה[[פנתאון]]. באביב 129 הפליג לפרובינקיה אסיה. בעיר [[אפסוס]] ערך משחקים וחגיגות. בהמשך הגיע ל[[ליקיה]] ובפאסיליס חנך היכל מרכזי לפולחן הקיסר. לאחר מכן ביקר בפאמפיליה וב[[פריגיה]].{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 17.}}

לקראת סוף יוני 129 הגיע אדריאנוס אל [[אנטיוכיה]] ומשם יצא לבקר את חילות הספר של סוריה. לקראת סוף הסתיו באותה שנה, ניהל בעיר הגבול סמוסאטה שעל נהר הפרת, שיחות מדיניות עם שליטים שכנים. במהלך חורף 129–130 היה פעיל באנטיוכיה ובביקור ב[[פלמירה]] זכה לכינוי "אלוהי".{{הערה|שם=גולן 18|[[#גולן|גולן]], עמ' 18.}}

בתחילת שנת 130 הגיע אדריאנוס ל[[פרובינקיה יודיאה]] (יהודה), בה הוטבעו לכבודו מטבעות המכריזים על "בואו של האוגוסטוס ליודאיה". הוא הגיע דרך [[עבר הירדן]] בתחום [[פרובינקיה ערביה]], דרך [[בצרה (ירדן)|בצרה]], [[גרסה]] ו[[פילדלפיה (ירדן)|פילדלפיה]]. משם ככל הנראה המשיך ל[[פטרה]] וככל הנראה בקיץ הגיע ל[[ירושלים בתקופת בית שני|ירושלים]], בה פיקח על תוכניתו להקמת [[איליה קפיטולינה]].{{הערה|שם=גולן 18}} בסוף אותה שנה נסע דרך [[השפלה]] אל [[עזה]]. משם המשיך ל[[מצרים (פרובינקיה רומית)|מצרים]], שם פיאר את קברו של [[פומפיוס]]{{הערה|[[דיו קסיוס]], [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/69*.html#11.1 היסטוריה רומאית, ספר 69, פרק 11, סעיף 1].}} ונכנס ל[[אלכסנדריה]] בתהלוכה חגיגית.{{הערה|שם=גולן 19|[[#גולן|גולן]], עמ' 19.}}

[[קובץ:Head Antinoos Antikensammlung Berlin Sk363.jpg|שמאל|ממוזער|220px|פסל רומי של [[אנטינואוס]] בצעירותו, שנת 130–138 לספירה לערך. מוצג ב[[ברלין]].]]
אדריאנוס היה ידוע בקשריו ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]] עם יווני בשם [[אנטינואוס]], צעיר יפה תואר שהיה חביב עליו במיוחד.
בשנת 131, לאחר שהות של מספר חודשים באלכסנדריה, יצא אדריאנוס עם אשתו ופמלייתו להפלגה על הנילוס, במהלכה אנטינואוס מצא את מותו.{{הערה|שם=גולן 19}} אדריאנוס הוכה ביגון,{{הערה|'''היסטוריה אוגוסטה: חיי אדריאנוס''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Hadrian/1*.html#14.5 פרק 14, סעיפים 5–6].}} והורה להקים מרכז עירוני על שמו של אנטינואוס בסמוך למקום טביעתו,{{הערה|שם=גולן 19|כיוון=שמאל}} עיר בשם [[אנטינואופוליס]] {{אנ|Antinoöpolis}} (כיום שייח עבאדי) ב[[מצרים התחתונה]].{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 60, הערה 129.}} אדריאנוס אף דאג לסלילת דרך, [[ויה אדריאנה]], שתקשר את העיר עם חוף [[ים סוף]].
אדריאנוס הכריח את האימפריה כולה להתעטף באבל לזכרו של אהובו המת, והפך אותו לאל. אנטינואוס היה האדם האחרון שלא היה בן למשפחה הקיסרית שהוכרז לאל בעולם העתיק. בשארית ימי חייו, מימן אדריאנוס הקמת אלפי פסלים והטבעת מטבעות לזכרו של אהובו.

בשובו מן ההפלגה על הנילוס, יצא אדריאנוס למסע בלוב. בביקורו זה באלכסנדריה, בלטה נדיבותו הכספית לבנייה ציבורית ובמיוחד היכלות לאלים.{{הערה|שם=גולן 19}}

באוגוסט 131 הפליג אדריאנוס לסוריה ומיד המשיך לאתונה, שם חנך בטקס גדול את האולימפיאיון – היכל ענק ל[[זאוס]] האולימפי, בו הוצב פסלו של אדריאנוס עצמו לצד פסלו של זאוס. כמו כן, הקדיש את היכל הפנהלניון לזאוס פנהלניוס וקבע בעיר "התכנסות של כלל ההלנים", שבמסגרתה העמיד כינוסים שנתיים ואת [[המשחקים הפאן-הלניים]]. אדריאנוס העניק חשיבות ומרכזיות לאתונה ולכל מה שהיא מייצגת, ומשום כך תיקן תקנות לטובתה. בין היתר, פסק לה קצבת תבואה שנתית. הוא ראה בביקורו בעיר את גולת הכותרת של מסעו. בשנת 132 שב לרומא ועסק בעיקר במינהל, חקיקה ובניין.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 19–20.}}

בסתיו שנת 132, שמע אדריאנוס על הישגי היהודים ב[[מרד בר כוכבא]] ובראשם כיבושה של [[איליה קפיטולינה]] (ירושלים). הוא ציווה לדכא את המרד במהירות וייעד לשם כך כוחות צבאיים נוספים שלא נמצאו בזירת המלחמה. במהלך שנת 133 השיגו החילות הרומאיים הישגים חלקיים בלבד ולא הצליחו לכבוש מחדש את איליה קפיטולינה מידי המורדים. אדריאנוס ייחס עתה חשיבות למלחמה זו ובשנת 134 יצא בעצמו אל שדה המערכה, ונראה כי בקיץ אותה שנה פיקח בעצמו על ההתקפה המכרעת לכיבוש העיר. כיבושה של ירושלים היה כרוך בהרוגים רבים גם בצבא הרומאי, ומסיבה זו נמנע הקיסר במכתבו אל הסנאט על המערכה מן הנוסח המקובל בדרך כלל, "אם לכם ולבניכם שלום, מה טוב, לי ולחיילי שלום". אדריאנוס הפקיד את השלמת דיכוי המרד בידי מצביאו, [[יוליוס סוורוס]], ועזב לאנטיוכיה.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 20.}} בעקבות המרד היהודי, החליט אדריאנוס על ארגונה מחדש של [[פרובינקיה יודיאה]], שנקראה מעתה "[[סוריה פלשתינה]]" (PALAESTINA SYRIA), תוך השמטת השם "יהודה" משמה הרשמי וגזירת [[גזירות אדריאנוס|גזירות על היהודים]] בארצם.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 20–21.}}

בשנת 135 שב אדריאנוס לרומא ונטל לידיו את ניהולה של פרובינקיה [[ביתיניה]], שהייתה עד עתה סנאטורית וסבלה מקשיים כלכליים. כמו כן, הקדיש את תשומת לבו לפלישת ה[[אלאנים]] בגבולה הצפון-מזרחי של האימפריה. בסתיו-חורף אותה שנה, העניק ליוליוס סוורוס עיטורים של טריומף, עבור הצלחותיו בכיבוש [[ביתר]] והשלמת דיכוי המרד היהודי. אדריאנוס עצמו הוכרז בשנית כעל "[[אימפרטור]]" (על המטבעות מופיע: "IMPERATOR II"). בשנת 136 הקים ברומא את ה"[[אתנאיום]]" {{אנ|Athenaeum (ancient Rome)}}, מרכז עיון ולימוד של חכמה יוונית. באותה שנה עסק בהשלמת בניית ארמונו ליד העיר [[טיבולי (איטליה)|טיבּוּר]], שנודע כיום בשם "[[וילה אדריאנה]]": מכלול של בניינים, גנים, בריכות והיכלות קטנים. באותה שנה החליט לאמץ לבן (הנבחר לרשת אותו בשררה האימפריאלית) את לוקיוס קיאוניוס קומודוס, ששימש קונסול בשנה זו ונקרא מעתה [[לוקיוס אייליוס קיסר]] {{אנ|Lucius Aelius}}. אדריאנוס גם הוציא להורג את גיסו בן התשעים ואת נכדו של זה, באשמת חתירה, ייתכן משום שהיו בין שארי בשר שהיו מאוכזבים מן האימוץ.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 21.}}

בסתיו שנת 136 נפטרה ויביה סבינה, אשת אדריאנוס, ללא בנים. במהלך שנת 137 אדריאנוס נותר מרותק לארמונו בשל מחלה. הוא מינה את בנו המאומץ ל[[קונסולט]] שני ובהמשך השנה גם לתפקיד מושל פאנוניה, ככל הנראה לשם הכשרתו לקראת קיסרותו העתידית. אלא שב-1 בינואר 138, לוקיוס אייליוס נפטר. ב-25 בפברואר אותה שנה, אימץ אדריאנוס לבן את האיש שכונה מעתה בשם טיטוס אייליוס אנטונינוס (הקיסר לעתיד [[אנטונינוס פיוס]]). מפאת מחלתו, מסר אדריאנוס לאנטונינוס את סמכויות השלטון בפועל ויצא אל חווילתו ב[[באיאי]] {{אנ|Baiae}}, ייתכן משום שביקש לרחוץ במעיינות המרפא בסביבה. ב-10 ביולי 138 מת אדריאנוס ממחלתו. הוא נקבר בחווילה שהייתה שייכת ל[[קיקרו]] בעבר, ב[[פוטיאולי]] {{אנ|Pozzuoli}} הסמוכה למקום הפטירה, אך בתחילת שנת 139, משהושלם ה[[מאוזוליאום]] החדש על שפת נהר ה[[טיבר]] ממול ל[[שדה מרס]], הועברו שרידיו אל [[קבר אדריאנוס|אתר הקבורה]] שייעד לעצמו בעודו בחיים.{{הערה|[[#גולן|גולן]], עמ' 22.}}
אדריאנוס נפטר בגיל 62, לאחר שהיה קיסר במשך 21 שנים.

==אדריאנוס וצבאו==
[[קובץ:Hadrian's wall2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חומת אדריאנוס]]]]
על אף היותו מנהלן מוכשר ובעל יכולת צבאית מוכחת, ואולי משום כך, החליט אדריאנוס כי שטחי האימפריה הרומית נמתחו אל מעבר ליכולותיה ההגנתיות. ההתקוממות הכללית של עמי המזרח, הביאה את אדריאנוס למסקנה כי על האימפריה להחזיק בגבולות בני הגנה, דבר העדיף על מדיניות הכיבושים של טראיאנוס, אשר שאף להרחיב את גבולות האימפריה ככל האפשר. מכיוון שכך, כבר מיד לאחר שנעשה קיסר, ויתר אדריאנוס על כיבושי קודמו בפרתיה וב[[ארמניה]], נסוג מ[[מסופוטמיה (פרובינקיה רומית)|מסופוטמיה]] וכן הסיג מעט את גבול צבאותיו ב[[בריטניה]], תוך שהוא בונה חומה (שחלקים ממנה קיימים עד ימינו) שהפרידה בין פראי הצפון, ובין האזור הדרומי של בריטניה שהיה לפרובינקיה רומית. [[חומת אדריאנוס]] בבריטניה הייתה אך אחת משורה של ביצורים מאסיביים בכל גבולות הממלכה, שכונו "לימס" - רשת של מחסומים נייחים וביניהם דרכים, מצדיות, מבצרים, מגדלי איתות ותצפית, שיצרו קו הניתן להגנה וב[[ארץ ישראל]] [[לימס פלשתינה]].

מדיניות זו של שמירת הגבול בהגנה נייחת הייתה עלולה ליצור אי שקט בצבא, שעתה חסרה הייתה לו התעסוקה כנגד גורמים מבחוץ, והסכנה הייתה כי יפנה פנימה. בשל כך הרבה אדריאנוס לתור את האימפריה, להגיע אף ליחידות הצבא המרוחקות ביותר, ולהשליט משטר של אימונים ותרגולים שהיה בהם כדי להעסיק את היחידות.

בסיוריו ברחבי האימפריה, ניסה אדריאנוס לאחד את המינהל והמשפט בפרובינקיות, וליצור מצב בו תהיה האימפריה לקהילה, יותר מאשר אגד של פרובינקיות הנשלט בניגוד לרצונו על ידי שלטון מרכזי זר. אדריאנוס פעל למען הענקת זכויות של [[אזרחות רומאית]] לאזרחי ערים רבות באימפריה. אף בביקורו של אדריאנוס ביהודה רצה אדריאנוס להרגיע את הרוחות ולצרף את העם היהודי אל הקהילה שהקים. במטבע שטבע לזכר הביקור נראה אדריאנוס כשהוא עומד ליד אישה המסמלת את [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], וילדים מגישים לו כפות תמרים כאות לשלום. על אף שאותות המרד כבר ניכרו מתחת לפני השטח בעת שביקר אדריאנוס ביהודה, לא הצליח הקיסר לגלותם בעת שערך את ביקורו.

על פי המדיניות החדשה לא היו עוד המדינות השוכנות בגבולה של האימפריה מטרות מיידיות לכיבוש או להפיכה למדינות גרורות נוסח [[ממלכת יהודה]] של ימי [[הורדוס]], כי אם מדינות שתפקידן לחצוץ בין האימפריה ובין אויביה, ולאפשר מרווח פיזי בין האימפריה הרומית ובין מעצמות אזוריות כאימפריה הפרתית, דבר שיאפשר מניעתה של מלחמה כל עוד ירצו בכך הצדדים. מדיניות זו אפשרה את שמירת השלום בגבולות האימפריה, ואת תקופת השגשוג שידעה האימפריה בימי יורשיו של אדריאנוס - "הקיסרים הפילוסופים" [[אנטונינוס פיוס]] (החסיד) ו[[מרקוס אורליוס]].

הקונפליקט הצבאי הקשה ביותר בתקופתו של אדריאנוס היה עם ה[[יהודים]] בימי [[מרד בר כוכבא]] בין השנים [[132]]–[[135]].

==פועלו התרבותי==
אדריאנוס תמך בקידום האומנויות. [[וילה אדריאנה|הוילה של אדריאנוס]] ב[[טיבולי (איטליה)|טיבולי]] היא הדוגמה הרומית הטובה ביותר לגינון קלאסי. ברומא הרחיב את הפנתיאון שנבנה בימיו של [[מרקוס ויפסניוס אגריפה]], ונתן לו את הצורה בה הוא השתמר עד ימינו. כאשר ביקר ביוון בשנת [[125]] ביקש ליצור פרלמנט שיאחד את הערים היווניות ביוון וב[[אסיה הקטנה]]. פרלמנט זה שכונה פנהלניון לא עלה יפה, ולא הצליח לאחד את ההלנים.

תקופת שלטונו הייתה תקופה של פריחת האומנויות, הציור והפיסול, הכתיבה והאדריכלות. בין היתר נכתבו בתקופתו ספריו של ההיסטוריון [[סווטוניוס]] אשר היה בתקופה מסוימת מזכירו האישי.

==אדריאנוס והיהודים==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[גזירות אדריאנוס]], [[מרד בר כוכבא]]}}
[[קובץ:Hadrian visit to Judea.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע שנטבע לרגל ביקור אדריאנוס ביהודה]]
[[קובץ:Statue of Caesar Hadrian from Caesarea.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פסל [[גרניט]] אדום של אדריאנוס קיסר שהתגלה ב[[קיסריה]]]]

בתחילה קיבלו היהודים בעין יפה את עלייתו של אדריאנוס לשלטון לאחר מותו של טראיאנוס, אשר היה שנוא על היהודים, ואשר בימיו [[מרד התפוצות|התמרדו היהודים בתפוצות]]. אדריאנוס אף דיבר בתחילה על בנייתה מחדש של [[ירושלים]], ועודד את התקוות לבנות מחדש את [[בית המקדש]].{{הערה|שם=ב"ר|{{מדרש רבה|בראשית|סד|י}}[[בראשית רבה]]; [[ילקוט שמעוני]], פרשת תולדות, רמז קי"א.}} הוא שוחח עם חכמי ישראל כ[[רבי יהושע בן חנניה]], דן עמם בפילוסופיה ובתורת ישראל, ועל פי [[ילקוט שמעוני]], בהזדמנות מסוימת אף הביע אמפתיה לגורל היהודים: "אנדריאנוס קיסר אמר לו לר' יהושע גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים, אמר לו גדול הוא הרועה שמצילה ושוברן לפניהם" (מדרש אסתר רבה פרשה י, יא).{{הבהרה|ילקוט שמעוני או אסתר רבה?}}

אך תקוות אלו נכזבו. הקיסר שינה את עמדתו,{{הערה|שם=ב"ר}} והחליט על בנייה מחודשת של ירושלים כעיר הלניסטית אלילית בשם [[איליה קפיטולינה]], ולאסור על כניסת היהודים בשעריה.

היהודים, שכבר הספיקו להתקבץ כדי לעלות אל ירושלים כמנהגם, שהו ב[[בית רימון]] בעת קבלת ההודעה. הדברים דכדכו את רוחם, ו[[תסכול]]ם הפך במהרה להתמרמרות ותסיסה. רבי יהושע בן חנניה ניסה להרגיע את העם בעזרת משל מ[[משלי איזופוס]] - משל [[האריה והחסידה]], באמרו להם שדי בכך שלא טובחים בהם למוות.{{הערה|שם=ב"ר}} אך הציבור היה נזעם, והחלו נושבות רוחות המרד.

[[כתובת לאדריאנוס (ירושלים)|כתובת לאדריאנוס]] שנתגלתה בירושלים ב-2014 מקדמת את פתרון המחלוקת ההיסטוריוגרפית באשר לשאלה האם בניית העיר האלילית הייתה הגורם למרד או שהמרד קדם לבניית איליה קפיטולינה ובניינה בוצע כחלק ממסע העונשין בגינו. על פי ניסוח הכתובת ברור כי בזמן הכנתה, בשנת [[130]] - שנת ביקור אדריאנוס בארץ ישראל, העיר עדיין אינה מכונה איליה קפיטולינה. עם זאת, הכתובת מעידה על כך ששנתיים לפני המרד נערכו בעיר עבודות בנייה מסיביות לרגל ביקור הקיסר. ייתכן, אם כן, כי המרד פרץ על רקע עבודות אלו, אבל החלטת אדריאנוס לאסור על יהודים להיכנס לעיר הייתה חלק מצעדי הענישה עליו.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הקיסר הדריאנוס: צורר יהודים או מדינאי מוכשר ופטרון אמנות?|1.2803560|22 בדצמבר 2015}}}} בנוסף יש הטוענים כי עוד קודם המרד אסר אדריאנוס על היהודים לקיים את מצוות ה[[ברית מילה|מילה]], ממניעים הלניסטיים, דבר שזירז אף הוא את פרוץ המרד.
מכל מקום, הכפייה ההלניסטית של אדריאנוס ונוהגו האנטי-יהודי הבוטה התסיסו את העם, שהיה מונהג על ידי שני מנהיגים כריזמטיים: איש הצבא [[בר כוכבא|שמעון בר כוכבא]] והמנהיג הרוחני [[עקיבא בן יוסף|רבי עקיבא]].

המרד, משהגיע, היה קיצוני בעוצמתו, ולגיון רומי שלם, [[הלגיון העשרים ושניים דיאוטראיאנה]] הושמד על ידי המורדים; המערכה בארץ ישראל הייתה כנראה הקשה ביותר מכל המערכות הצבאיות שנערכו בתקופת שלטונו של אדריאנוס. גם אדריאנוס היה קיצוני בדיכויו של המרד, ורבבות אם לא מאות אלפי יהודים נהרגו במהלך הדיכוי האכזרי. לכבוד דיכוי המרד הקדיש ה[[הסנאט הרומי|סנאט]] כתובת הוקרה הגדולה ביותר במזרח האימפריה באתר מחנה [[הלגיון השישי פראטה]] ב[[תל שלם]] לכבוד הקיסר.

לאחר שדיכא את המרד, החליט אדריאנוס, כפי שעשה לפניו [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס אפיפנס]] בימי הממלכה ה[[סלאוקים|סלאוקית]], לאסור על קיום מצוות בסיס של העם היהודי. את ירושלים החריב כליל והקים עליה את העיר איליה קפיטולינה. ב[[גזירות אדריאנוס|גזירות השמד]] אסר על המילה ועל שמירת השבת, וכן על התפילה, ושמירת המצוות. בתקופה זו מתו [[עשרת הרוגי מלכות]] באכזריות וב[[ייסורים]], על שניסו לשמור על גחלת העם היהודי, ולשמור על התורה ועל המצוות בזמנים קשים אלו.

בתקופת אדריאנוס העמיק הפילוג בין ה[[נצרות|נוצרים]] לעם היהודי. שני מנהיגי הנוצרים, קודרטוס ואריסטידס, פנו אל הקיסר והודיעו לו באיגרת כי אין כל קשר בין הנצרות ובין היהודים.

מחמת נוהגו הברוטלי של אדריאנוס כלפי היהודים ואיסוריו הקשים על קיום מצוות, זכור אדריאנוס ביהדות לדורותיה כאדם אכזר שהחריב את כל ארץ יהודה, והוא עומד בשורה אחת עם מחריבי יהדות היסטוריים; נאמר עליו בין היתר כי ניפץ את אבני בית המקדש וחירף וגידף את האלוקים{{הערה|{{מדרש רבה|דברים|ג|יג}}; {{ספריא||מדרש תנחומא פקודי ד'|https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tanchuma%2C_Pekudei.4}}}}; מסתבר שהדברים קשורים להקמת איליה קפיטולינה האלילית שבתוכה הוקם מקדש [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], והייתה חשובה בעיני היהודים כחילולו מחדש של מקום המקדש.{{הערה|ראו דברי רבי [[עזריה מן האדומים]], '''מאור עיניים''', [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=20254#p=199&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= מאמר אמרי בינה פרק י"ב].}} לשמו הוצמד הכינוי "שחיק טמיא", שהיה שמור עד זמנו ל[[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]], [[אספסיאנוס]] ו[[טראיאנוס]]. כינוי זה משמעותו איחול לכך שימות ותישָחקנה עצמותיו.

דוגמה לייצוגו של אדריאנוס ביהדות ניתן למצוא במדרש:
{{ציטוט|אנגלית=| "יהודי אחד עבר לפני אדרינוס ושאל בשלומו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ושואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! עבר יהודי אחר, ראה מה שנעשה בראשון ולא שאל בשלומו. אמר לו אדרינוס: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ואינו שואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! אמרו לו סנקליטון [שרי היועצים] שלו: אין אנו יודעים מה אלו המעשים שאתה עושה; מי ששואל בשלומך - נהרג, ומי שאינו שואל בשלומך - נהרג! אמר להם: ואתם רוצים ליעצני היאך אני צריך להרוג בשונאי?"|איכה רבה פרשה ג}}.

===הצגת ניצחון אדריאנוס ודיכוי מרד בר כוכבא ברומא===
<div style="text-align: center;">
[[קובץ:Hadrian-roma-spqr.png|מרכז|ממוזער|600px|כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס מהסנאט הרומאי לכבוד ניצחונו ודיכוי מרד בר כוכבא, הכתובת נמצא בגבעת הקפיטולין ברומא]]

<div class="mw-content-center">
<div style="text-align:ltr;">
{| class="wikitable"
|-
| [S(enatus) P(opulus)q(ue)] R(omanus) {{ש}}
[Imp(eratori) Caes(ari) divi Traiani] Parthici f(ilio){{ש}}
[divi Nervae nep(oti) Traiano Ha]driano Aug(usto){{ש}}
[pont(ifici) max(imo) trib(unicia) pot(estate) XX? imp(eratori)] II co(n)s(uli) III p(atri) p(atriae){{ש}}
[quod summo pugnandi a]rdore misso{{ש}}
[exercitu suo superatis imperat]oribus max[imis] {{ש}}
[Syriam Palaestinam ab ho]ste liberaverit {{ש}}
|}</div>
</div>
{{ציטוט|תוכן=[[SPQR|הסנאט והעם הרומאי]] (מקדישים לכבוד) ה[[קיסר]] וה[[אימפרטור]], בנו של [[טראיאנוס]] האלוהי מנצח ה[[האימפריה הפרתית|פרתים]], נכדו של [[נרווה]] האלוהי. טראיאנוס אדריאנוס ה[[אוגוסטוס]], [[פונטיפקס מקסימוס]], בעל סמכות טריבון בפעם העשרים, אימפרטור בפעם השנייה, [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] בפעם השלישית, אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב|מקור=כתובת בסיס לקשת ניצחון המוקדשת לקיסר אדריאנוס שנמצאה ב[[גבעת הקפיטולין]] ב[[רומא]]|אנגלית=|מרכאות=כן}}.
</div>
הכתובת באורך של כ-2 מטר התגלתה ברומא, מוקדשת מהסנאט והעם הרומאי (SPQR) לקיסר אדריאנוס לכבוד הסדרת הסדר ב[[פרובינקיה סוריה]] פלשתינה. ממדיה ולשונה של הכתובת מעידים כי נקבעה על שער ניצחון קטן או בבסיס לפסל לכבוד אדריאנוס לרגל סיום המלחמה הקשה כנגד המורדים היהודיים בהנהגתו של [[שמעון בר כוכבא]] והכרזת הסנט על ניצחונו של אדריאנוס בשנת [[136]], תוך הענקת התואר [[אימפרטור]] לאדריאנוס פעם נוספת והחזרת השקט לפרובינקיה [[סוריה פלשתינה]]. הכתובת התגלתה ב[[גבעת הקפיטולין]], ליד מקדש [[אספסיאנוס]], והדבר מצביע אולי, על הניסיון לקשור את הניצחון במרד בר כוכבא לניצחון של אספסיאנוס בזמן [[המרד הגדול]].{{הערה|1=[[אוסף הכתובות הלאטיניות|CIL]] VI 40524 = [[אוסף הכתובות הלאטיניות|CIL]] VI 974, וכן: Werner Eck, Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission, in Bar Kokhba reconsidered, Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 162-163|כיוון=שמאל}} כתובת נוספת, נמצאה באותו האזור וקשורה לפעילות הצי בלחימה, יכולה להיות מוקדשת לקיסר או למפקד צבאי בכיר.{{הערה|1=שם, עמ' 163}}

בעקבות מרד בר כוכבא הטיל הקיסר אדריאנוס [[גזירות אדריאנוס|גזירות על היהדות]] במטרה לפרק את אחידותה של היהדות מבחינה תרבותית ולאומית, ולעקור את הדת היהודית מארץ ישראל; ובכך לשבור את מוקד ההתנגדות לשלטונה של רומא בארץ. לאחר [[מרד בר כוכבא]] ביטל השלטון הרומי את ה[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה]] "יהודה" (Iudaea) והקים במקומה את הפרובינקיה "[[סוריה פלשתינה]]" (Syria Palestinae). שינוי שמה של הארץ כפי שמו של העם ה[[פלשתים|פלשתי]] שנכחד זה מכבר, נעשה במטרה לנתק את הקשר בין [[עם ישראל]] לארץ ישראל.{{הערה|Werner Eck, The bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View, The Journal of Roman Studies, Vol. 89, (1999), pp. 76-89|כיוון=שמאל}}

=== בתרבות ובמחקר ===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=אישים|נושא2=היסטוריה}}
ההתעניינות במרד בר כוכבא כסמל ללחימה יהודית החלה עם תחילת ההתעוררות הלאומיות היהודית ואחרי כך ב[[ציונות]]. עם התעניינות זו הגיעה גם בחינה מחדש של הידיעות ההיסטוריות אודות אדריאנוס.{{הערה|1=לדוגמה ספרו בצרפתית של [[יוסף דרנבורג]] "משא ארץ ישראל: מימי כורש ועד אדריאנוס על פי חכמי המשנה והתלמוד", תורגם לעברית ב[[ה'תרנ"ו]] ([[1896]]) בידי [[מנחם מנדל בראונשטיין]].}} התעניינות התגברה לאחר הקמת מדינת ישראל, ועוררה התגייסות אזרחית, צבאית וממשלתית לטובת החפירות במערות שבהם התגוררו לוחמי בר כוכבא בראשותו של [[יגאל ידין]].

בליל [[תשעה באב]] [[ה'תשל"ט]] ([[1979]]) לקראת תחילת יישום [[הסכם השלום עם מצרים]], שודר עימות בטלוויזיה הישראלית (שהייתה אז ערוץ יחיד, ממלכתי) בין המזרחן פרופ' [[יהושפט הרכבי]] והד"ר [[ישראל אלדד]], הוגה דעות מהימין הישראלי. במאמר מערכת ב[[מעריב]], כתב דן מרגלית עורך התוכנית, שהוויכוח היה נראה "חי מדי", לא על משהו שאירע בעבר, אלא על "מציאות מתהווה". [[רבי עקיבא]] בעיניהם היה ראש הממשלה [[מנחם בגין]], [[בר כוכבא]] היה [[אריאל שרון|אריק שרון]] שר הביטחון, ואילו אדריאנוס היה [[ג'ימי קרטר]] [[נשיא ארצות הברית]], והשאלה: האם אנו מובילים לאסון או לישועה גדולה. הוויכוח הפך לשני ספרים שיצאו שנתיים מאוחר יותר.{{הערה|1=יהושפט הרכבי, "חזון - לא פנטזיה, מרד בר כוכבא" ותגובתו של ישראל אלדד, "פולמוס החורבן ולקחיו: כיצד נתייחס לחורבן בית ולמרד בר כוכבא".}}

בעקבות מציאת פסל ראשו של אדריאנוס ב[[תל שלם]], והצגתו במוזיאון ישראל, נהג אלדד לספר שהוא הגיע אל הפסל - "נעמדתי לפני עיניו הכבויות של אדריאנוס ואמרתי לו: אדריאנוס אדריאנוס, אתה שרצית לקרוא למקום זה '''איליה קאפיטולינה''' ולארץ זו '''פלשתינה''', פקח את עיניך וראה - היכן אתה נמצא? במוזיאון '''ישראל''' - ב'''ירושלים'''!".{{הערה|1=הדברים נאמרו לראשונה ב[[ליל שימורים]] בבית אריאל שב[[בית וגן]] - לכבוד [[יום ירושלים]] [[ה'תשמ"א]] ([[1981]]). [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article2088.htm מאמר באתר שורש] טוען שהיה זה מנהגו לעשות כך בכל [[תשעה באב]].}}

בשנת [[2012]] כתב השר לשעבר [[יוסי שריד]] בעיתון [[הארץ]] "כנציג המתיוונים בדורנו" שיש לראות במורדים ובראשם רבי עקיבא קבוצת משיחיים חסרי אחריות, הפועלים ב"מופקרות ומופרעות" כפי שלדעתו 'חשף' הרכבי. עיקר טענתו הייתה נגד "שכתוב" הדברים בידי מנהיגי הציונות.{{הערה|1="הקובלנה שלנו היא כלפי היהדות החילונית דווקא, שגם ידה הייתה בשכתוב ההיסטוריה; גם התנועה הציונית נטלה חלק בזיופה. לא מימי קדם בערה מדורת ל"ג בעומר, את האש האוכלת ליבו המדינה-שבדרך וראשיה: הפלמ"ח הוקם בל"ג בעומר, כך גם הגדנ"ע, שבסמלו, חץ וקשת, מזוהה עם הרפתקנות בר כוכבא ותעתועיו. וצה"ל קבע את יום ההוקרה לחיילי המילואים במועד האומלל הזה."
[http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1705453 יוסי שריד, בר כוכבא - כזב תורתו] (אתר הארץ)}} ההנחה העומדת אחר הדברים הללו היא שאדריאנוס נגרר אחר מרידת היהודים, שהיו על רקע רגשי ולא ענייני, ושסממני הצבאיות היהודית הם לא מוסריים ומובילים ל[[התגרות]] שבסופה אסון.{{הערה|1=למרות כינויי השנאה כלפיו, אדריאנוס מופיע באגדות חז"ל כאדם פיקח, בעל חוש הומור (שחור) ואולי גם חוש צדק.{{מקור}}}}

ה[[סופר]]ת ה[[צרפת]]ייה [[מרגריט יורסנאר]] פרסמה בשנת [[1951]] את ה[[נובלה]] "'''[[זכרונות אדריאנוס]]'''", המציגה סדרת מכתבים אוטוביוגרפיים בדיוניים שכותב אדריאנוס לנכדו המאומץ ומי שלימים יהיה [[קיסר רומא]], [[מרקוס אורליוס]]. המכתבים מתמקדים באירועים הפוליטיים והצבאיים המרכזיים בזמן שלטונו של אדריאנוס, הרהוריו ה[[פילוסופיה|פילוסופיים]], אהבתו ל[[אומנות|אמנות]] ו[[שירה]] ותשוקתו העזה לאהובו [[אנטינואוס]]. הספר זכה מיד להצלחה ביקורתית ומסחרית, ותורגם אף לעברית בשנת [[1956]].

==ראו גם==
* [[תל שלם]]

==לקריאה נוספת==
* {{עוגן|גולן|'''[[היסטוריה אוגוסטה]]: חיי הדריאנוס''', תרגם מרומית וצירף מבואות, הערות ונספחות: [[דוד גולן]], הוצאת [[אקדמון]], 1989. {{ULI|001053632}}}}

<div style="direction: ltr;">
* Birley, Anthony R, '''Hadrian. The Restless Emperor''', London (1997).
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hadrianus|שם ויקישיתוף=אדריאנוס }}
* {{אנצ דעת|2055|אדריינוס}}
* {{הארץ|[[ניר חסון]]|כתובת רומית שנתגלתה עשויה לשפוך אור על הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא|1.2463790|21 באוקטובר 2014}}
* [http://books.google.com/books?id=T89tm_uBBHcC&printsec=frontcover&dq=רומי&lr=lang_iw&as_drrb_is=q&as_minm_is=0&as_miny_is=&as_maxm_is=0&as_maxy_is=&num=100&as_brr=3&as_pt=ALLTYPES&source=gbs_summary_r&cad=0#PPA9,M1 פרגמנט מכתביו של אדריאנוס], (תרגום לעברית מאת [[יורם ברונובסקי]])
* {{הארץ|דור סער-מן|אדריאנוס והיהודים: קיסר צמא דם או מדען נאור?|1.4248001|11 ביולי 2017|מנויים=לא}}
* {{Find a Grave}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262375005171|אדריאנוס (76-138), קיסר רומי}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
<div style="direction: ltr;">
* [[רונלד סיים|Ronald Syme]], '''[http://www.uni-koeln.de/phil-fak/ifa/zpe/downloads/1988/073pdf/073159.pdf Journeys of Hadrian]''', Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 73 (1988), 159–170
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{קיסרי רומא}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:קיסרי רומא]]
[[קטגוריה:השושלת הנרווה-אנטונינית]]
[[קטגוריה:מרד בר כוכבא: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי מלוכה להט"בים]]
[[קטגוריה:ילידי 76]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-138]]
[[קטגוריה:להט"בים בעת העתיקה]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Find a Grave (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ULI (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנג (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנצ דעת (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (עריכה)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בריטניקה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/איטליה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:להשלים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לפי מגדר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מדרש רבה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מה שבסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מילה ראשונה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מנהיג (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מנהיג/שושלת (עריכה)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:ספריא (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עוגן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ערכים מורחבים (עריכה)
תבנית:פירוש נוסף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פירושון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קיסרי רומא (עריכה)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תבנית מידע/אתר אינטרנט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תיאור ויקינתונים (עריכה)
תבנית:תפקיד מנהיג (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:LocationAndCountry (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:TableTools (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Wikibase (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גיל לערכי אישים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ויקישור (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:טווח זמנים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מנהיג (עריכה)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/מדרש רבה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך עברי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אישיות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אתר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף אדריאנוס.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אדריאנוס"