מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הרים משא או נאלץ לשלם מס.
”וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל , וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.“ (בראשית מט , פסוק טו )
חש כאב וקושי פיסי או נפשי.
”אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם ; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.“ (ישעיהו נג , פסוק ד )
ההרצאה הייתה משעממת מאוד, ממש סבלתי שעה וחצי.
מאכדית: zabālu - לסחוב, להוביל, למסור, לגרום לאדם לחכות (לצורה זו זכר בעברית, השוו זביל ). סורית: ܣܒܵܠܵܐ (סְבַּלַא) - לסחוב, לשאת משא, לחוות סבל.
ההוראה המקורית של הפועל היתה כנראה נשיאה פיסית, וממנה התפתחה המשמעות המושאלת של סבל נפשי. בדומה לשפות אחרות: שורש حمل (חמל) בערבית משמש בהוראת: נשיאת משא, וגם בהוראת לסבול, לתמוך. המילה האנגלית suffer מלטינית suffero 'סבל' = sub+fero 'נשא מתחת'. גם ביטויים עם bear 'נשא' כמו I can't bear it - אני לא יכול לסבול זאת. יש להקביל זאת גם להתפתחות הפועל נשא הבא במשמעות נשיאת משא וגם במשמעות סליחה ונשיאת עוון.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סבל
הגייה *
se vel
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־ב־ל
דרך תצורה
משקל קֵטֶל
נטיות
ס׳ סֵבֶל־, ר׳ סְבָלוֹת, ר"ס סִבְלוֹת־,
לשון המקרא משא או נֵטֶל .
”הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל , עֹמְשִׂים; בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח“ (נחמיה ד , פסוק יא )
”וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם“ (שמות ו , פסוק ו )
לשון המקרא בהשאלה: מס כספי.
”וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעַר, כִּי-עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ, לְכָל-סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף“ (מלכים א׳ יא , פסוק כח )
תחושת נפשית או גופנית של כאב וקושי.
"לִרְגָעִים, רִגְעֵי סֵבֶל וּמְרִי, וְאָמַרְתָּ לְיַלְדִּי לְהָנִיעַ בְּחֵיקִי בְּיָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הַזְּעִירָה" ("ימים דובבים", רחל המשוררת )
רגלי הפצועה גרמה לי סבל רב.
לשון ימי הביניים מסורת .
1. משורש מקראי ס־ב־ל בהוראת: משא, נטל, ראו בגיזרון סָבַל .
2. בכתבי יב משמש השורש ס־ב־ל במשמעות ל"פרנס", כגון "הוית מסבל לך" - הייתי למפרנס לך. תיבה זו מופיעה כשמו הפרטי של פרנס עין גדי - מסבלה בן שמעון .
3. להוראה זו לא נהוגה צורת רבים, בדומה למלים אחרות המתארות רגש (כגון צַעַר , קנאה , חמלה ).
4. הוראה זו מופיעה בספרות הקראים. כנראה בהשאלה מ(1), ביטוי המראה את החשיבות של המסורת והעברתה מדור לדור.
ערך בוויקיפדיה:
סבל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סבל
הגייה *
sabal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־ב־ל
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ סַבָּלִים; סַבָּל־, ר׳ סַבָּלֵי־
סבל בן שֶׁרְפָּה נושא קורות עץ
מי שתפקידו לשאת את הכבודה ממקום למקום.
מתקן המורכב על כלי־רכב דו־גלגלי, ואשר ניתן להניח עליו מטען.
הרכבתי אתמול סבל חדש על האופניים שלי.
משורש מקראי ס־ב־ל בהוראת: משא, נטל, ראו בגיזרון סָבַל .
מקביל לאכדית: zabbilu במשמעות זהה.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
סבלים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סובל
הגייה *
so vel
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־ב־ל
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ס׳ סֻבֹּל־
לשון המקרא משא, עול. בהשאלה: שעבוד של שלטון זר.
”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן.“ (ישעיהו י , פסוק כז )
”כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ , וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ, הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן.“ (ישעיהו ט , פסוק ג )
משורש מקראי ס־ב־ל בהוראת: משא, נטל, ראו בגיזרון סָבַל .
צורה זו מופיעה רק בספר ישעיה, והיא מקבילה לצורה המקראית הנפוצה יותר סֵבֶל .