דוגה

דּוּגָה

לשון המקרא ציד דגים.
- ”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד, פסוק ב)
- ”אנשי יפו בני-הים (ולאד אל באחיריע) בראותם המקרה הזאת אשר רבות כאלה חזו עיניהם, לקחו סירת דוגה וימהרו ויבואו אל המקום [...].“ ("הלבנון", 5 במרץ1863, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

רש"י על עמוס ד ב: "היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית."
מלבי"ם על עמוס ד ב: "סירות דוגה: ספינות עשוים כסיר שמוליכים בם דגים הנצודים."