שריון לכלי רכב

 

 

• פלדה הומוגנית – השריון הפשוט ביותר המורכב מלוחות פלדה עבים. הפלדה היא סגסוגת חזקה ולוח פלדה מספיק עבה מבטיח הגנה מנשק קל וקליעים שקוטרם עד 0.5 אינץ'.
• אלומיניום – השריון קל יותר באופן ניכר מפלדה, אך פחות עמיד. שריון אלומיניום משמש בעיקר כאשר הפחתת המשקל שנושא הכלי היא שיקול מרכזי, כגון בנגמ"ש יביל-אווירית שמתוכנן כך שיהיה ניתן להעביר ולנייד אותו במטוסי תובלה.
• טיטניום – מתכת חזקה וקלה יותר מהפלדה, אך יקרה ממנה באופן ניכר. משמשת כאשר נדרשים חוזק ומשקל קל, ויש אפשרות תקציבית לכך, כגון בכלי טיס.
• אורניום מדולדל – מתכת כבדה וחזקה באופן ניכר מפלדה. בשל הקשר שלה לרדיואקטיביות השימוש בה שנוי במחלוקת.
• שריון קרמי – שריון המבוסס על חומרים קרמיים, נועד בעיקר נגד מטען חלול.
• שריון מרוכב – שריון המשלב סגסוגות פלדה, מתכות אחרות וחומרים קרמיים כדי ליצור שריון שהוא קל יותר מפלדה הומוגנית אך אפקטיבי יותר. סוגי והרכב החומרים משתנים ממדינה למדינה ואופן ייצור לוחות השריון המתקדמים נחשב במרבית המדינות לסוד צבאי.
• זכוכית משוריינת – במקרים מסוימים נדרשים למגן כלי בלי לפגוע בראות של מפעיליו, כגון בכלי צמ"ה. מאחר שפלדה אטומה לאור יש הכרח בשילוב חלונות במעטפת המשוריינת סביב הכלי. את החלונות מייצרים מזכוכית משוריינת שבנויה בטכניקות וחומרים מיוחדים כדי להקנות לה עמידות נגד נשק קל ברמות שונות (החל מעמידות נגד כדורי אקדח וכלה בעמידות נגד כדורי רובה ומקלעים).

• שריון משופע – לוחות השריון מוצבים בזווית אלכסונית, דבר המגדיל את עובי השריון האפקטיבי עבור קליע הנורה חזיתית אל עבר הכלי.
• שריון מרווח – לוחות שריון שביניהם יש רווח, נועד בעיקר נגד מטען חלול.
• שריון מודולרי - שריון הבנוי ממודולים פריקים הניתנים להחלפה (כל אחד לחוד) בהתאם לצרכים (כגון תיקונים או שדרוגים). דוגמה לשריון מודולרי הוא השריון של טנק המרכבה סימן 4.
• שריון מדורג - שריון בו כל שכבה מקבלת זווית שונה מה שמוריד משמעותי את ביצועי הפגז החודר ככול שעוברים שיחבה. שריון זה נפוץ בחלק מטנקים מסדרת T, הטנק השוודי 103 בו מפוזרים "מדרגות" לאורך כל הטנק בזווית מנוגדת לזו של עיקר השריון ודוגמה בולטת במיוחד היא לואפרד 2 עם שריון קדמי בזווית חדה כדי להטות את הפגז לפני פגיעה בשריון המורכב המרכזי
• מעיל שריון/תוספת שריון (Appliqué armour או Add-on armor) – הוספת לוחות שריון ומיגונים שונים מעבר לשריון הסטנדרטי של הכלי.

צורת המיגון הבסיסית והנפוצה ביותר. לוחות שריון עבים מחומרים חזקים ועמידים המכסים את גוף הרכב, תא הנוסעים והמערכות המכניות.

 

שריון חלול או שריון מרווח הוא שריון של שני לוחות או יותר מרוחקים זה מזה, והיה בשימוש מאז מלחמת העולם הראשונה, שם הוא שימש על טנקי שניידר CA1 ו- סן שאמון. שריון מרווח יכול להיות יתרון במספר מצבים. לדוגמה, זה יכול להפחית את האפקטיביות של חודר מקינטית מכיוון שהאינטראקציה עם כל צלחת עלולה לגרום לפגז להאט, לשינוי זווית הטקפה, לעיוות או אף לניטרולו המוחלטת כמו במקרה של פגז נפיץ שיתפוצץ לפני הזמן. סוג דומה של שריון הוא מיגון הכלוב המפורט בהמשך.

  ערך מורחב – מיגון כלוב

קיימת גם תצורה של מיגון פסיבי המכונה "מיגון כלוב" (נקרא גם "מיגון סולמות" ו"מיגון סטטיסטי") שבה סדרת מוטות מתכת מוצבים בסמוך אחד לשני, אך לא בצמוד, במרחק מה מגוף הרכב המשוריין. המבנה שיוצרים מוטות המתכת מזכיר סולמות, או כלוב, ומכאן שמו של מיגון פסיבי זה. תצורת מיגון זו נועדה כנגד מטען חלול חד-שלבי הנפוץ בעיקר ברקטות נ"ט כגון לאו, RPG-7 ודומיהן. היא איננה יעילה כהגנה מפני טילי נ"ט טאנדם, פגיעת קליעים או רסיסים, ומשמשת כשכבת הגנה נוספת לשריון לוחות פסיבי. מטרתה להסב נזק מבני למטען החלול, שישבש את יעילותו, או לגרום לו להיזם במרחק גדול מדי מגוף הרכב המשוריין ובכך להקטין את יכולת חדירות השריון שלו.

מיגון זה קיים היום על נגמ"שי הסטרייקר האמריקאים ורכבי הווריור הבריטים בעיראק ועל דחפורי ה-D9R, הנגמחו"ן וטנק החילוץ M-88 בישראל. מיגון הכלוב של ה-D9 הוכיח את עצמו והציל חיים, ועל פיתוחו והתקנתו במבצע בזק זכתה מנת"ק, חט"ל ומש"א בפרס מפקד זרוע היבשה.^[1]

קיימים גם אמצעי מיגון מאולתרים, כגון שקי חול, למשל בנגמ"שים כמו ה-M-113 והסטרייקר. השקים מוצבים מעל המיגון המקורי של הכלי. השימוש בשקי חול הוא לרוב אלתור שמתבצע על ידי החיילים בשטח, שלא מרוצים מהביצועים של המיגון התקני שהותקן ברכב.^[2] לעיתים משתמשים בשריון מאולתר המכונה "סנדוויץ'". שריון כזה כולל שני לוחות פלדה (בדרך כלל דקים) וביניהם חומר אחר - לרוב עץ, בטון או חול. שריון כזה הותקן בכלי הרכב שעלו לירושלים הנצורה בשיירות, בזמן מלחמת העצמאות.

• שריון ריאקטיבי

• מערכת הגנה אקטיבית לטנקים