מיכה רם

מיכה רם נולד בתל אביב בשנת 1942 לצבי רימלנד ורנטה לבית גץ.

•  
  מיכה רם בגיל 13.
•  
  קדט מיכה רם, 1958
•  
  מפגן התעמלות ביום העצמאות 1958

סגן מפקד טרפדת - באוקטובר 1960 החל בקורס חובלים מחזור ט' בשנת 1962 הוסמך כקצין ימי. בגמר הקורס הוצב באילת כסגן מפקד טרפדת. ולאחר כשנה הועבר לחיפה באותו תפקיד.

קצין גנ"ק - מתוך שלושת המקצועות שהוצעו אז לקציני סיפון בחר מיכה את הגנ"ק. בניגוד למקצועות תותחנות וטנ"ץ שהקורסים להם נערכו באנגליה, קורס קציני גנ"ק הועבר בחלקו בבה"ד חיל הים ובחלקו בבסיס ההדרכה של חיל הקשר. ב-1963 עבר רם קורס קציני גנ"ק שכלל גם קורס קציני קשר מתקדם שנלמד בבה"ד 7. במהלך הקורס בינואר 1964 ארעה תאונת רכבת בה נפגעו חלק מאנשי הקורס בהם אברהם אשור אך רם לא נפגע וסייע לחלץ נוסעים שנתקעו ולטפל בפצועים.

מפקד טרפדת - בסיום קורס קציני גנ"ק הוצב רם לפלגת הטרפדות בחיפה וקיבל פיקוד על טרפדת ט-205. בשייטת הטרפדות, עם כלי שיט קטנים ומהירים וצוות מצומצם, ניתן היה לקצין ים להגיע מהר יחסית לפיקוד עצמאי. קבוצת קציני הטרפדות הייתה מגובשת. הדבר תרם להתפתחותו של רם כמפקד ויכלתו להשפיע על הצוות ועל המקבילים לו, לקדם את היחידה. הטרפדת שבפיקודו הונעה במנועי בנזין ונודעה במהירותה המרבית הרבה.

בשנת 1966 הצטרף רם לצוות קליטת ספינות סער שבנייתן החלה בנמל שרבור שבצרפת. יצא במשלחת לביקור בפלגת הטרפדות. ידיעת הגרמנית סייעה לו להיות המתורגמן של הקבוצה.^[1]

במהלך הקליטה מונה רם לקצין הגנ"ק של הספינה הראשונה - אח"י מבטח יחד עם חיים שקד שהיה קצין הנשק כתבו את נוהלי ההפעלה הראשונים. השם סער שבו נקראות ספינות נבע מעבודתם אז. בתקופת מלחמת ששת הימים נמצא רם עם צוות אח"י מבטח בשרבור. ריחוקו מישראל העומדת לפני מלחמה, הסב לרם תסכול רב. הדבר מצא ביטוי כאשר בתקופת ההמתנה פגש ברכבת מכר צרפתי ששמע שאלג'יראים הצטרפו לאויב וסיפר לו כי ישראל הולכת להפסיד בגדול. בכעס לא אופייני ענה לו בצרפתית שכבר ידע - "באחרי צהרים אחד נכבוש את כל צרפת".

אח"י מבטח הגיעה לישראל ואחת המשימות הראשונות היו החיפושים אחרי הצוללת דקר. תנאי הים היו קשים במיוחד מעבר לכושר הפעולה של הספינות. לאחר כחצי שנה עבר לאח"י אילת כקצין מחלקה וסגנו של רס"ן אלי לוי. עבר מבחן פיקוד ספינת טילים וב-13 באוקטובר 1969 קיבל את הפיקוד.

בית ספר מתקדם - מונה למפקד הראשון של בית-הספר מתקדם המכשיר קציני ים לתפקידים של קציני מחלקות גנ"ק ונשק בספינות הטילים. הצבתו לבית הספר גרמה למיכה להשלים את ידיעותיו בתחומי הלחימה של ספינות הטילים. עם הזמן נוסף מקצוע של מחלקת אלקטרוניקה ושם בית הספר נהיה פי"ם.

•  
  מיכה רם (משמאל) עם מאיר לוין בפריז במשלחת לימוד תפקוד הטרפדות בצי הגרמני, 1967.
•  
  סרן מיכה רם בחרטום אח"י מבטח בעת השקתה בשרבור, 11 אפריל 1967
•  
  הספינה אח"י מבטח, עוברת מחוץ לשובר הגלים של נמל חיפה, דצמבר 1967
•  
  סרן מיכה רם (מימין) וסא"ל משה טבק בשרבור 1968.
•  
  מיכה רם עולה לדרגת רס"ן על ידי מפקד חיל הים אברהם בוצר, משמאל מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם הדר קמחי מימין חיה רם.

בתחילת 1973 מונה רם למפקדה של אח"י רשף, הספינה הראשונה מדגם סער 4 שנמצאה בבנייה במספנות ישראל. רם וקציני הספינה עסקו בכתיבת נוהלים ומדריכי הפעלה למערכות הספינות. הספינה הושקה על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר ב-17 בפברואר 1973. להוכחת יכולת יצאה הרשף באחת ההפלגות הראשונות לגיברלטר. ההפלגה עברה בהצלחה והביטחון בספינות סער 4 גבר.

ספינות סער 4 נבנו על מנת לשרת בים סוף על כן נשארו להתבסס במספנות ישראל בפיקוד אלי רהב. באוגוסט 1973 הושקה הספינה השנייה באותו הדגם אח"י קשת. זוג הספינות תוכננו לצאת ב-15 באוקטובר 1973 להפלגה סביב אפריקה ולהתבסס במפרץ שלמה.

•  
  טקס השקת אח"י רשף. מפקדה רס"ן מיכה רם ממתין לשבירת הבקבוק על דופן גשר הספינה, 19 בפברואר 1973.
•  
  מפקד חיל הים בנימין תלם נפרד מקציני אח"י רשף היוצאת להפלגת הוכחת יכולת לגיברלטר
•  
  מיכה רם מפקד אח"י רשף מקבל אורח בספינה.
•  
  מיכה רם על גשר הפיקוד בעת תמרון אח"י רשף
•  
  צוות אח"י רשף מקבל פרס ממפקד הפלגה אלי רהב. מיכה רם מפקד הספינה שני מימין, אוגוסט 1973.

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

עם תחילתה של מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 6 ו-7 באוקטובר, השתתפה אח"י רשף עם חמש ספינות נוספות בפיקודו של מיכאל (יומי) ברקאי בקרב לטקיה מול ספינות חיל הים הסורי. אח"י רשף בפיקודו של רם הייתה הראשונה לפגוע באש תותחים בטרפדת הסורית, אף שהייתה הרחוקה ביותר בכוח.

בהתקרבות לחוף הסורי נתגלתה מטרה שזוהתה כמקשת סורית. שוב הייתה אח"י רשף הראשונה לפגוע בטיל גבריאל. תוך כדי הירי במקשת הופיעו במפתיע מכיוון דרום מזרח טילי סטיקס. היו אלה שלש ספינות טילים סוריות שתקפו מבלי שהתגלו קודם לכן. אח"י רשף הייתה הדרומית ביותר בכוח והקרובה ביותר לסטי"לים הסורים נראה שהטילים כוונו אליה. בספינה הייתה אינדיקציה של מספר טילים נעולים עליה. בירי מתותח תותח אורליקון 20 מ"מ פוצץ טיל אחד באוויר במרחק כ-100 מטר מימין לספינה. שאר טילי סטיקס עברו קרוב מאוד לספינות הישראליות והוטו הצדה על ידי הטעיות מכ"ם ומערכות הלוחמה האלקטרונית. ברגעים הקריטיים התגלו תקלות במערכת הנשק שלא אפשרו ירי טילים ותותחים. התקלות תוקנו בחלקן על ידי הצוות אך הקרב כבר נגמר, כאשר חמישה כלי שיט סוריים הוטבעו.^[2]

מנוף כנפיים מיותר – כאשר חזרה אח"י רשף לנמל חיפה. קיבלה הוראה ממפקדת חיל הים להרכיב מנוף כנפיים המאפשר העמסת כלי שיט קטנים של שייטת 13. חימוש אח"י רשף ירד ל-4 טיל גבריאל בלבד היות שהמנוף בא במקומם של 4 טילי גבריאל. שטח החזר המכ"ם הוכפל וכלל לא ברור אם במצב הזה היו מערכות הלוחמה האלקטרונית יעילות.

ב-8 באוקטובר הוזעקו כל שייטת ספינות הטילים לגזרת החוף המצרי, בהערכה שהתבררה כשגויה שחיל הים המצרי יברח מפורט סעיד. לאח"י רשף לא היה זמן לפרוק את המנוף והגיעה איתו לזירת הלחימה. מחצית השייטת הוחזרה לחיפה בשטח נשארו 6 ספינות סער בפיקוד המש"ט -מיכאל ברקאי. אח"י רשף השתתפה בקרב דמיאט מול ארבע ספינות טילים מצריות אשר ירו טילי סטיקס ופנו מערבה בכל המהירות. ספינות הסער רדפו וקיצרו טווח לספינות האוסה. אח"י רשף ירתה שני טיל גבריאל ופגעה. לאחר מכן ארעה תקלה במערכת הנשק שלא אפשרה ירי טילים ותותחי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. למרות זאת המשיך רם ברדיפה אחרי ספינה מצרית התקרב עד טווח של 7 ק"מ במגמה לחסל אותה בתותח אורליקון 20 מ"מ, אם לא תתוקן המערכת. כאשר נודע לפיקוד העליון שספינות הסער נמצאות מערבית לפורט סעיד החזירו את הכוח, ומפקד השייטת מיכאל ברקאי הורה את רם לנתק מגע.^[3]

ב-10 אוקטובר יצאו שני כוחות סטי"לים לתקיפה מתואמת בחוף הסורי: חמש ספינות סער בפיקוד המש"ט מיכאל ברקאי וגדעון רז לכיוון לטקיה ומינת אל ביידה וזוג הסער 4 בפיקוד אלי רהב על אח"י רשף בפיקוד מיכה רם ואח"י קשת בפיקוד דוד הרפזי. שמשימתן להדליק את מכלי טרמינל הדלק בבניאס הנמצאת במרכז החוף. תוך כדי התקרבות לבניאס התגלו שתי ספינות קומאר סוריות יוצאות מנמל טרטוס. הסורים ירו טילים וברחו חזרה לנמל. אלי רהב פיצל את הכוח, אח"י קשת הושארה לבצע את משימת הבערת מכלי הדלק. ואח"י רשף סגרה טווח אל הסטי"לים הסוריים אך אלה הצליחו להיכנס לנמל לפני שניתן היה לירות טיל גבריאל. במהלך כל הקרב הופגזו הספינות מתותחי הגנת החוף. עם מיכה רם באח"י רשף היו גם מפקד חיל הים לשעבר, אלוף שלמה אראל, ומפקד חיל הים לעתיד, סרן אלכס טל, כקצין גשר בכיר.

לאחר השגת ההכרעה על ציי סוריה ומצריים התאפשרה העברת אספקה באניות לישראל. לחיל הים נודע כי משחתת מצרית מדגם סקורי, יצאה מבסיסה בלוב, מסתובבת מזרחית למלטה, ונוכחותה מאיימת על השיט לישראל. אח"י רשף ואח"י קשת נשלחו לאזור.

ב-23 באוקטובר 1973 היו הספינות במרחק יירוט מהסקורי המצרית. שיחות הפסקת האש היו במהלך מתקדם ומפקדת חיל הים לא הייתה מעוניינת "לפתוח חזית חדשה" ומנעה מפגש בין הספינות למשחתת. המצרים שקיבלו מידע על הנעשה החזירו את הסקורי לנמל, והאיום על השיט בים התיכון הוסר.

•  
  אחי רשף" נושאת מנוף אמל"ח ומשגרת טיל "גבריאל"^[4]
•  
  בעת אבטחת אניות הסוחר לאחר מלחמת יום הכיפורים, צוות אח"י רשף מקבל עוגה מאניית הסוחר 'לאה'.
•  
  רס"ן מיכה רם בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

בפברואר 1974 בפיקוד סא"ל גדעון רז, יצאו אח"י רשף בפיקוד מיכה רם ואח"י קשת בפיקוד דוד הרפזי מסביב לאפריקה כדי להתבסס במפרץ שלמה. הפלגה של 13,000 מיל ימי, הייתה משימה רבת אתגר לספינות הקטנות. לאחר היציאה מנמל דרבן (דרום אפריקה), נתקע חבל עבה צף במדחפי אח"י רשף. החל מאבק הישרדות נגד הים, נגד מזג האוויר ונגד הכרישים. צוללים הצליחו לחתוך את החבל, לפרק את המדחף הפגוע ולאפשר המשך תנועה במהירות של 25 קשר.

•  
  צוות אח"י רשף מסייע לשחרר את החבל שהסתבך במדחפים באוקיינוס ההודי
•  
  אח"י רשף מקבלת דלק מהאוניה המגויסת נהריה בפיקוד רפי אפל באוקיינוס ההודי במהלך מבצע מוניטין
•  
  צוות אח"י רשף בעמדות כבוד^[5] בסיס מפרץ שלמה לאחר הקפת אפריקה במבצע מוניטין, 1 באפריל 1974.
•  
  בבסיס מפרץ שלמה מיכה רם במרכז וקציני אח"י רשף עם קצין אג"מ זירת ים סוף אברהם בן-שושן ראשון משמאל.

במקביל לפיקוד על אח"י רשף, שימש רם בתפקיד מרכז פרויקט פיתוח של שליטה ובקרה ממוחשבת לספינות חיל הים. בתום תקופת הפיקוד על הספינה מונה לראש ענף גילוי ולוחמה אלקטרונית במחלקת אמצעי לחימה במטה חיל הים.

בשנת 1975 מונה רם לפקד על המתקן הטקטי בבה"ד חיל הים, ולאחר זמן קצר קיבל את הפיקוד על פלגה 31 של שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שמנתה 4 ספינות. הפלגה ביצעה הפלגות ארוכות בים התיכון.

בשנת 1977 עלה מיכה לדרגת אל"ם כסגן מפקד זירת ים סוף תחת פיקודו של תא"ל יצחק דוידי. ארגון הפיקוד והשליטה בא לידי ביטוי בתפישת האניה הממולכדת אגיוס דמיטריוס במפרץ אילת. בזכות תשומת הלב של אנשי מערך הגילוי הזירתי, שהתנהגות האניה העלתה את חשדם נמנע פיגוע גדול באילת.

אחר תפקיד זה נשלח ללימודים במכללת המלחמה של צי ארצות הברית בניופורט רוד איילנד, המהווה מקום מפגש לקציני ים משלושים ארצות. הקורס לקציני ים בכירים מרחיב את הדעת ומעלה רמה את נקודת ההשקפה. חברויות שיצר מיכה במהלך הקורס שמשו בהמשך לתועלת חיל הים ומדינת ישראל. באותו קורס פגש מיכה אל"ם מצרי, צדיק ממדוח, שהשתתף בקרב דמיאט וניצל כששחה לחוף מספינתו הטובעת.

•  
  אל"ם מיכה רם במכללת המלחמה של הצי 1980.
•  
  מחזור 1980 של מכללת המלחמה של הצי מבקרים במספנה הבונה אוניות לצי ארצות הברית.
•  
  מחזור 1980 של מכללת המלחמה של הצי מבקרים במפעל בואינג .

בשנת 1980 מונה לראש מספן המודיעין במפקדת חיל הים. ציי ערב הפיקו לקחים מכישלונם בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, תוך הסתייעות ורכישת טכנולוגיה ונשק חדיש מהגוש המזרחי ומהמערב. המשימה העיקרית של המודיעין הימי הייתה להשיג מידע בדבר אמצעי הלחימה של האויב. בכך השקיע מודיעין ח"י את מירב המאמץ, והגיע לתוצאות טובות.

רם שימש בתפקיד זה במהלך מבצע שלום הגליל. בקיץ 1982 פעל חיל הים בהנחתת כוחות וירי מהים על מטרות בחוף לבנון. הפעילות הייתה מוצלחת ומאורגנת היטב. מיכה כראש מספן המודיעין היה שותף מלא להישגים.

•  
  מיכה רם במרכז סיור אנשי מספן המודיעין בלבנון אוגוסט 1982.

ב-1982 מונה לסגן הנספח הצבאי בארצות הברית. לאחר המלחמה התפנה תפקיד מפקד בסיס חיפה, ורם קיווה לקבל את התפקיד. בניגוד לציפיותיו הוא מונה להיות סגן נספח צה"ל בארצות הברית. יכולתו של רם לבנות קשרי עבודה טובים ולעורר הערכה אישית בקרב הסובבים אותו, סייעו רבות להבנה של עניין חיל הים וישראל.

מפקדת חיל הים באותה עת רצתה לבנות כלי שיט גדולים מתקציב הסיוע של ארצות הברית. הכלים תוכננו בארצות הברית ובישראל, ונדרשה מערכת של אישורים והסכמות. כישוריו של רם בצומת שבין ישראל לארצות הברית התגלו כחיוניים והאישורים הושגו.

היחסים שבנה רם עם משרד ההגנה וצי ארצות הברית חזקו את מעמד חיל הים בקשר בין המדינות. בהמלצתו של רם שונתה הגדרת התפקיד והבאים אחריו כבר הוגדרו בשם נספח חיל הים. השינוי בשם התפקיד גרם שיפור בהתייחסות הצי האמריקאי לנציג חיל הים הישראלי. מאחר שאצלם נהוגה הפרדה בין הזרועות.

•  
  שר הביטחון יצחק רבין והרמטכ"ל משה לוי מקבלים את שר הצי האמריקני ג'ון ליהמן בעת ביקורו בישראל. והנספח הימי מיכה רם מימין.
•  
  אל"ם רם כנספח בוושינגטון מלווה את שר הצי של ארצות הברית ג'ון להמן בביקורו בישראל 1986

באפריל 1985, לאחר העברת הפיקוד על החיל לאברהם בן-שושן, חברו מימי קורס החובלים, נדרש רם לסיים את תפקידו בארצות הברית. הוא מונה לראש מספן הים והועלה לדרגת תת-אלוף.^[6]

חיל הים עסק בשמירה על הביטחון השוטף וכן במבצעים יזומים בטווחים רחוקים כנגד ארגוני הפלסטינים. ההבנה בין מיכה למפקדו-חברו בן שושן הייתה טובה מאוד, ונתנה רצף של יציבות. קשרי האמון והערכה הדדית בין מפקד החיל וראש מספן הים. שנוצרו עוד בקורס החובלים והתהדקו במרוצת השנים.

תהליך בניית כלי שיט, פיתוח מערכות הנשק מחייב השגת אישור המטכ"ל, משרד הביטחון והממשלות הנוגעות בדבר. בתחילת שנות ה-80 הציג חיל הים דרישה לאוניית קרב גדולה רב תכליתית נושאת מסוק שנקראה סער 5 לאור הצלחת ספינות הסער. המימון לתכנון של הספינה אושר, ובניית ספינות מדגם סער 4 במספנות ישראל פסקה. לרמטכ"ל, דן שומרון, ולסגנו, אהוד ברק היו עדיפויות אחרות לשימוש בכספי הסיוע הביטחוני. על כן הם לא אישרו את המימון לבניית ספינות מדגם סער 5.

מקבלי ההחלטות הביטחוניות בישראל מתייחסים יותר לאויב שבטווח העין ופחות אל האויב שמעבר לאופק. האיומים על ישראל ביבשה ובאוויר היו תמיד גבוהים. הקצאת המשאבים לבניית הכוח הימי שישראל נדרשה לו נעשית על חשבון בנין הכוח היבשתי. הרמטכ"ל שומרון, הודיע שהוא בעד רכישת צוללות, כי הן נותנות מענה ייחודי שאין לצה"ל אלטרנטיבה. אך אינו רואה תועלת בספינה הגדולה להתמודדות הנדרשת בזירה הימית בה לא דרושה לדעתו הכרעה.

המימון לבניית הצוללות בגרמניה התבסס על סעיף קניות הגומלין בכספי הסיוע. ללא המימון לסער 5 לא היה מימון לדולפין. ללא בניית הספינה הגדולה (סער 5) בארצות הברית לא ניתן היה לבנות את צוללות הדולפין בגרמניה. ההתנגדות לספינה סער 5 בחיל הים הייתה לנחלת העבר. הרקע להתנגדות נבע מן הסברה כי גודלה של הספינה ייקר את עלותה, ומגבלות התקציב לא תאפשרנה בניית מספר מספק של ספינות. החשש היה שבעקבות זאת מספר יחידות הלחימה יקטן מאוד.

מפקד חיל הים, בן שושן, וסגנו, מיכה רם ידעו שיש לחדש את בניית ספינות הטילים, כדי לשמור על כמות יחידות הלחימה. לכן אם לא בונים ספינות מדגם סער 5 בארצות הברית, נדרש תקציב להמשך בניית סער 4 במספנות ישראל. הרמטכ"ל שומרון סירב גם לכך. הדרישה של חיל הים נדחתה ובחוגי המטה הכללי הופרחה הקלישאה "אף מיל לסטי"ל" . הרמטכ"ל יזם עריכת בדיקה לנושא הסער 5, והטיל את המלאכה על האלוף ישראל טל. לרם ובן שושן נראה שמטרת הבדיקה הייתה צמצום תקציבו של חיל הים.

בהמשך יזמו האמריקאים בדיקה על ידי מומחה מטעם משרד ההגנה, דב זקהיים. לקראת כל בדיקה שנמשכה מספר חודשים, נערכה במטה חיל הים עבודה רבה. לבסוף הסתיימו הבדיקות בהצלחה. זקהיים אישר בניית כלי שיט בארצות הברית. בימים האחרונים לפיקוד בן שושן אושר תקצוב מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי והחלה בניית הספינה הגדולה בארצות הברית.

•  
  מיכה רם מקבל את המינוי לראש מספן הים מהרמטכ"ל רא"ל משה לוי
•  
  משפחת רימלנד ושפירא מלוות את מיכה רם בעת קבלת דרגת תא"ל אפריל 1985^[7]
•  
  תא"ל מיכה רם באזכרה השנתית לחללי טיבוע המשחתת אילת אוקטובר 1986.
•  
  ראש מספן הים תא"ל מיכה רם מתארח במשרד מנהל בית הספר לקציני ים זאב אלמוג (אברוצקי)
•  
  מיכה רם משמאל נהנה בסירה מושטת על ידי חברו אברהם אשור עם יצחק קוראל אלמוג מימין, יוני 1986.

ב-1 בפברואר 1989 קיבל רם את הפיקוד על חיל הים מאלוף אברהם בן שושן,^[8] והועלה לדרגת אלוף. מבחינת חיל הים הייתה זו המשכיות לפעילות בתחום בניית הכוח וחידוש אמצעי הלחימה וההצטיידות. התקציב לבניית ספינות סער 5 במספנות נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס בארצות הברית אושר לפני כניסת רם לתפקידו, אך התקציב לבניית הצוללות מסדרת דולפין בגרמניה לא אושר. ביום קבלת התפקיד מח"י, התבשר על ידי הרמטכ"ל דן שומרון כי לצה"ל אין תקציב לבניית צוללות הדולפין בגרמניה. החלטת ביטול התקציב לצוללות אושרה מאוחר יותר על ידי הממשלה כולה. רם עמל קשות לשכנע שיש בכך צורך חיוני. בעקבות מלחמת המפרץ בינואר 1991 החליטה גרמניה כי תממן חלק מעלות בניית הצוללות.

צוללות דולפין - כל שנתו הראשונה של מיכה בתפקיד הוקדשה למציאת תקציב לצוללות הדולפין. מאמציו של מיכה מול שר הביטחון משה ארנס ומול שר האוצר יצחק מודעי, שנעשו על רקע ההסכמה הכללית בדבר הצורך בצוללות, החלו להניב פירות. במקביל התרחש בגרמניה תהליך שחייב את ממשלתה להזרים עבודה לפועלי המספנות. גם ידידי ישראל בצי הגרמני עזרו ובמהלך מלחמת המפרץ בינואר 1991 הגיעה ההודעה המשמחת, כי ממשלת גרמניה תממן את בניית שתי הצוללות, והחלה הבנייה.

רם היה מעורב בנושא צוללות ה"דולפין" קיבל החלטות לגבי ביטול מחיצה מרכזית, שנדרשה כביטחון יתר, שוקלת 50 טון ויקרה, וכן החליף את מערכת ההצפה בחירום כך שתפעל על אוויר דחוס במקום על גז הידרזין רעיל. עם זאת נאלץ רם לסגור את פרויקט ה'זיוונית'. הספינות שנבנו כאבטיפוס סבלו מתקלות ומחירן הרקיע הרבה מעבר להערכה הראשונית. רם זכור כמי שכבר בתחילה לא התלהב מהפרויקט עקב היכולת המוגבלת בנשיאת חימוש ובזמן ומרחב הפעולה.

שמירת סדר הכוחות - כמפקד חיל הים ראה רם חשיבות לשמור את מספר יחידות הלחימה בקרב השטח. בנוסף להצטיידות בקורבטות טילים חדישות מארצות הברית, הצליח רם להחליף את צי הספינות המתיישנות מדגם סער 3 בספינות משופרות מדגם סער 4.5, מתוצרת מספנות ישראל, וכן השקיע בהעלאת מהירות ושיפור כושר פלגות הבט"ש, בהצטיידות בכלי בט"ש חדישים מדגם דבורה מתוצרת התעשייה האווירית.

סער 4.5 - הסתמכות על בניית הספינות הגדולות בארצות הברית לא פתרה את הצורך של חיל הים בקיום מספר גדול של יחידות לחימה. את החלפת הספינות המזדקנות ביסס מיכה על דגם של סער 4 משופר על ידי מספנות ישראל. הוא שכנע שאת מערכות הלחימה חייבים לחדש לנוכח התחדשות בציי העימות. הואיל וגוף הספינה מהווה כשליש מעלות הסטי"ל, גיבש יחד עם רמ"ח תקציבים, רפי אפל, תוכנית החלפה. כעבור 20 שנות פעילות, בהגיע העת לשיפוץ כללי שלישי, יש להחליף לספינה את הגוף. חשיבה יצירתית זו הובילה לבניית ספינות "סער 4.5" ביכולת תנועה במרחב הימי ויכולת לחימה משופרות. בהדרגה הוצאו ספינות סער 3 מן המערך, והצוות עבר לספינה חדשה באותו שם.

ספינות דבורה - במקביל חודשו בארץ הפעולות להגברת מהירות ספינות הביטחון השוטף. פותחה בתעשייה האווירית "דבורה" מהירה, ול"דבורים" הותקנו מדחפים מיוחדים "אליסון דרייב".

במספנות ישראל פותח כלי שיט מהיר מונע בסילוני מים, ומעלתו ש"החזיק ים" בצורה טובה - השלדג. הנהלת המספנות פנתה לחיל הים שירכוש את ה"שלדג". הנושא עלה בתקופת הפיקוד של בן שושן, ונדחה. כשעלה שוב התקיים כבר תהליך של החלפת ה"דבורים" ל"דבורות" מהירות. רם מינה צוות שיצא עם ה"שלדג" ויבדוק אותו. מסקנותיו של הצוות המקצועי והמבצעי היו שה"שלדג" עולה על ה"דבורה" ביכולות מבצעיות ובהתאמה לייעוד כלי השיט בפלגה. משיקולים שונים ולמרות התנגדות הוועדה ורמי"ם עמי אילון, החליט רם להעדיף את ה"דבורה" בנימוק שהיא טובה כמוהו, וזולה ממנו.

ניהול תקין - רם התגאה בכך שבכל הפרויקטים של בנין הכוח: ספינות מדגם סער 5, צוללות ה"דולפין", ספינות מדגם סער 4.5 וספינות הבט"ש עמדו בלוח הזמנים, וללא חריגות תקציביות.

ביטחון שוטף - תקופת הפיקוד של מיכה רם אופיינה בפעילות ביטחון שוטף מרובה. מערך החוף נדרש לדריכות, זאת מאחר שהרצון של המחבלים תמיד היה קיים והמידע אף פעם לא מושלם. במהלך הפיקוד היו כ-14 אירועי מפגש עם מחבלים פלסטינים בלב ים. רובם היו התקלויות במערך הביטחון השוטף וחלקם היה יזום על ידי חיל הים כולם נגמרו בהצלחה המחבלים נהרגו או נתפשו וללא נפגעים לחיל הים.

מבצע אבק דרכים - הבולט באירועים אלה היה הניסיון לפיגוע גדול מהים שסוכל בחג שבועות 30 במאי 1990. חמש סירות מחבלים מהירות, שהגיעו באוניה מלוב, התקרבו במגמה לבצע ירי על חוף תל אביב. למרות האובך והראות הלקויה התגלו הסירות בלב ים, ונתפסו על ידי סטי"ל ומטוס סיור. סירה אחת נרדפה על ידי "דבור", שאף פתח עליה באש. כתוצאה מכך היא נדחפה לכיוון חוף שומם בניצנים, שם נכנעו המחבלים לכוח יבשתי. שאר הסירות נאספו בלב ים.

פרישה - ב-7 ביולי 1992 העביר רם את הפיקוד על החיל לעמי אילון, ופרש מצה"ל לאחר 32 שנות שירות.

•  
  העברת פיקוד חיל הים מאברהם בן שושן משמאל למיכה רם בימין. הרמטכ"ל דן שומרון במרכז, 11 פברואר 1989.
•  
  אלוף רם ותא"ל אלכס טל מארחים את יורש העצר התאילנדי לימים מאהה וצ'יראלונגקון, מלך תאילנד בביקור בבסיס חיפה 1989.
•  
  אדמירל מאן (Hans-Joachim Mann) מפקד הצי הגרמני מקבל את אלוף מיכה רם
•  
  אלוף רם סוקר משמר כבוד של הצי הגרמני.
•  
  אדמירל הנס-יואכים מאן מלוה את אלוף מיכה רם לפגישה עם שר ההגנה גרהרד סטולטנברג (Gerhard Stoltenberg). הייתה זו הפעם הראשונה שהמנון התקווה נשמע במשרד ההגנה הגרמני, יוני 1990.
•  
  אדמירל מאן לוחץ את ידו של אל"ם ליאור מרגולין, לידו נספח צה"ל בגרמניה שמואל בן-רום יוני 1990.
•  
  אלוף רם מארח את מפקד חיל הים הגרמני אדמירל הנס-יואכים מאן בשייטת ספינות הטילים, 27 ביוני 1991.
•  
  אלוף רם בהשקת ספינת המשטרה הימית. ספינת מחבלים שנתפסה בלב ים הוחרמה ושופצה.
•  
  מפקד הצי ההלני אדמירל הרקלס דריקוס עם אלוף רם באח"י גאולה שהגיעה יחד עם אח"י מולדת לביקור בפיראוס, 1992. מוביל מפקד הספינה רס"ן אבי ארזוני מלווה אל"ם דוד בן בעש"ט מפקד שייטת ספינות הטילים.
•  
  אלוף רם מתארח אצל מפקד הצי ההלני אדמירל הרקלס דריקוס אותו הכיר עוד במכללת צי ארצות הברית
•  
  מפקד הצי ההלני הרקלס דריקוס (Ηρακλής Δρίκος) מארח את אלוף מיכה רם במפקדת הצי בפיראוס 1992.
•  
  ביקור פרידה של אלוף רם אצל מפקד מספנת חיל הים דני שחם 1992.
•  
  ביקור אלוף מיכה רם עם המיועד להחליפו עמי אילון במספנת חיל הים 1992.
•  
  משט כבוד אלוף מיכה רם נפרד מבסיס חיפה בסיום הפיקוד על חיל הים יוני 1992.

לאחר פרישתו מצה"ל פנה רם לשוק המסחרי, ועסק בתחזוקת ובניית כלי שיט, ושיווק אמצעי לחימה מחוץ לישראל. בנוסף היה מעורב בחברת סטארט אפ בתחום הננוטכנולוגיה ובפיתוח מוצרים בתחום האבטחה. עבד עם חברת קרדיון האמריקאית ונפתחה נגדו חקירה במשטרה שנסגרה לאחר שהובהר כי ההתקשרות נעשתה לאחר שקיבל אישור הפרקליטות הצבאית. סניגורו של רם, עו"ד דוד ליבאי, אמר, כי ”לקוחו הסביר במשטרה "שלא היה כל פסול בהתנהגותו - לא בתקופת כהונתו כמפקד חיל הים, ולא לאחר מכן".” ^[9]

בשנים 2014–2015 שימש כיו"ר עמותת בוגרי קציני ים. ומאז היה ער לצורכי הקדטים והבוגרים, והופיע לכל הכנסים והטקסים בבית הספר לקציני ים עכו.

בשנת 1966 נישא מיכה לחברתו חיה מבית סימקין, משפחה ותיקה וידועה בפתח תקווה. למשפחה נולדו שתי בנות ובן.

חרף המידע השלילי הרב על נזקי העישון, היה מיכה רם מעשן עוד מתקופת סיום בית הספר והדבר השפיע לרעה על בריאותו. בפורים שנת 2006 עבר בבית החולים בילינסון בהצלחה ניתוח השתלת ריאה. ביוזמת חיה רם, אשתו, נוצר קשר חזק עם משפחת זיו מנס ציונה, שתרמה את אבריו של בנה עידו זיו שנהרג בתאונת דרכים. בתהליך ההחלמה הורדה רמת החסינות הטבעית ונדרש להיזהר במגע עם אנשים. עם זאת המשיך להיות בקשר עם חבריו הרבים. המנתח ד"ר מרדכי קרמר המשיך במעקב ועם הזמן נעשה רם פעיל יחד עם שוקי זיו בהרגעת והדרכת הנזקקים להשתלה.^[10]

מיכה רם נפטר ב-14 ינואר 2018, בגיל 75. נטמן בטקס צבאי בבית העלמין הצבאי בכפר סבא בנוכחות המשפחה ועשרות חברים פקודים ומפקדים. ספדו לו מפקדי חיל הים האלופים אלי שרביט ואברהם בן שושן, בני משפחה וחברים.

  מדיה וקבצים בנושא מיכה רם בוויקישיתוף

• רס"ן מיכה רם שובר את הבקבוק על דופן הגשר בעת השקת אח"י רשף במספנות ישראל 19 בפברואר 1973.
• מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
• אלינא קרמר, חשיפה - ראיון עם ראש מספן מודיעין, 'בין גלים' 159 מרץ 1983, עמ' 1
• אבי אובל, מפקד חיל הים אלוף מיכה רם, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 5.
• שלמה מן, אבי ארבלי וגילה ימיני, ראיון בכורה עם מח"י מיכה רם, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 6.
• שלמה מן, שני פייס, גילה נאומן- ימיני, ריאיון עם מפקד חיל הים אלוף מיכה רם ליום החיל ה-42, חוברת 'בין גלים' מס 181 אוגוסט 1990 ע' 5 - 6.
• סמדר שיר, תרומת איברים, "שתי אחיות שתי השתלות", מאמר במוסף "זמנים בריאים" של ידיעות אחרונות, 8 ספטמבר 2013.
• כוכבי אזרן, אלוף מיכה רם מספר על חויותיו כמפקד אח"י רשף, במסגרת אירועי 40 שנה למלחמת יום הכיפורים., 2013.
• שלמה גואטה, מיכה רם והמודיעין הימי באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018
• אלי רהב, מנהיגותו של אלוף מיכה רם כמפקד חיל הים, המורשת הימית, 17 בינואר 2018.
• אלוף אברהם בן שושן, דברי הספד על אלוף מיכה רם ז"ל המורשת הימית, ינואר 2018.
• אופיר שוהם, כך הובסנו על ידי הנגררים חיל הים- אוסף גד פז, 16 בינואר 2018.
• אריה ארזי, אלוף מיכה רם, בספינות שרבורג ובחיל הים ריאיון עם גב' חיה רם ב"מבט כרמל" נובמבר 2019.