ז'אן-אונורה פרגונאר
ז'אן אונורה פרגונאר (בצרפתית: Jean-Honoré Fragonard; 5 באפריל 1732 – 22 באוגוסט 1806) צייר צרפתי.
 | |
| לידה |
5 באפריל 1732 גראס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1806 (בגיל 74) former 2nd arrondissement of Paris, צרפת |
| מקום קבורה |
כנסיית סן-רוק (פריז) |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
רוקוקו |
| הושפע על ידי |
ז'אן-בטיסט סימאון שארדן, פרנסואה בושה |
| יצירות ידועות |
הנדנדה, The Lock, A Young Girl Reading |
| פרסים והוקרה |
פרס רומא (1752) |
| בן או בת זוג |
מארי-אן פרגונאר |
| צאצאים |
אלכסנדר-אווריסט פרגונאר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהז'אן אונורה פרגונאר נולד בעיר גראס (שבדרום מזרח צרפת) לפרנסואה פרגונאר שעסק בממכר סידקית. ב-1738 עברה משפחתו להתגורר בפריז. ב-1747 החל לעבוד כמתלמד אצל פרקליט פריזאי, אך חפץ להיות צייר. ב-1750 ניסה להתקבל לסטודיו של הצייר פרנסואה בושה, ששלח אותו אל הצייר ז'אן-בטיסט סימאון שארדן. פרגונאר הצעיר עסק בהעתקת תמונותיהם של גדולי הציירים, ואחרי שישה חודשים בלבד חזר אל פרנסואה בושה, שהכיר בכישרונותיו ואיפשר לו לעסוק בהעתקת ציוריו. פראגונר התקדם מהר מאוד וב-1752 ציורו "ירובעם מעלה קורבן לבעל" זיכה אותו בפרס רומא. הוא למד במשך שלוש שנים אצל שארל אנדרה ואן לו, שהיה צייר החצר של לואי החמישה עשר מלך צרפת. ב-1756 נסע לאיטליה ושהה באקדמיית צרפת ברומא, בהנהלתו של הצייר שארל ז'וזף נטוואר. ברומא עסק בהעתקת תמונות וברישומים של הנוף הכפרי שבסביבות העיר, אך הושפע בעיקר מציוריו של ג'ובאני בטיסטה טייפולו, שאותם ראה בוונציה בדרכו בחזרה לפריז ב-1761.
ב-1765 ציורו "קורסוס וקלירואה" זיכה אותו בחברות באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול. ציור זה זכה לשבחים מפיו של מבקר האמנות דני דידרו, ונקנה על ידי המלך לואי החמישה עשר, ששלח אותו להעתקה במפעל "גובלן" לייצור שטיחי קיר בפריז. אחרי 1767 סירב פרגונאר להציג את ציוריו בסאלון של פריז, וחפץ להשתחרר מכללי האקדמיה שהגבילו את ציוריו לנושאים מיתולוגיים. הוא עסק בציור על פי הזמנות של בית המלוכה ושל אנשי האצולה, וצייר ארבע תמונות עבור הסלון שבטירתה של מאדאם דו בארי, שהייתה מאהבתו של המלך לואי החמישה עשר. בתקופה זו עסק בנושאים ארוטיים וקלילים, ובהם ציורו המפורסם "הנדנדה". ב-1769 נשא לאישה את מארי-אן ז'ראר, ציירת מיניאטורות. ב-1772 ו-1773 סייר בהולנד והושפע מתמונותיהם של הציירים ההולנדיים, וב-1773 וב-1774 ביקר שוב באיטליה.
פרגונאר נחשב כאחרון הציירים של סגנון הרוקוקו. עם המהפכה הצרפתית התערער מעמדו עקב קשריו עם בית המלוכה ועם אנשי מעמד האצולה, וב-1793 נמלט מפריז אל עיר מולדתו גראס. פרגונאר שב לפריז חסר כל ונפטר שם ב-1806 כתוצאה משבץ מוחי. הוא נקבר בבית העלמין מונמארטר, אך מקום קברו אבד. עיר מולדתו גראס הקימה לזכרו מצבה.
מציוריו החשובים
עריכה- נשים מתרחצות (1765)
- הנדנדה (1766 - 1767)
- השראה (1769)
- הקוראת (1770 - 1772)
קישורים חיצוניים
עריכה- שלמה פפירבלט, צייר הפורנו של לואי ה-15, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2015
- ז'אן-אונורה פרגונאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'אן-אונורה פרגונאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'אן-אונורה פרגונאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'אן-אונורה פרגונאר, באתר Discogs (באנגלית)