התרבות המוסטרית

התרבות המוּסטֶרית היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים, החשובה ביותר בתקופה הפלאוליתית התיכונה, מ-250,000 שנים לפני זמננו לערך, ועד לכ-40,000 שנים לפני זמננו. אתרי התרבות נפוצים במחצית המערבית של אסיה, באירופה ובצפון אפריקה. התרבות מוגדרת על ידי סגנון ייחודי של הכנת כלי צור. ההומינידים המשויכים לתרבות זו הם האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני (הומו ספיינס). התרבות הוגדרה לראשונה בעקבות החפירות במחסה הסלע (אנ') לֶה מוּסטִיֶיה (אנ') (Le Moustier) שבעמק דורדון בצרפת, ומכאן שמה.

אחד ממאפייני התרבות המוסטרית הוא שימוש נרחב בטכניקת לוולואה לסיתות כלי צור. טיפוסי כלים אופייניים הם חוד, מקרצף, סכין ומשונן. אבני היד נדירות או לא מצויות כלל. לעיתים סותתו להבים רבים, אם כי ברוב המכלולים המוסטריים הם אינם נפוצים. הכלים דקים וצורתם מוקפדת.

בתרבות המוסטרית התחוללו מספר שינויים חשובים המבדילים אותה מקודמותיה. מנהג הקבורה החל אז, כפי שמעידים ממצאי קברים נקודתיים. שני טיפוסי האדם בתקופה זאת נהגו לקבור את מתיהם לעיתים. במזרח התיכון, כולל בארץ ישראל, נמצאו קברי ניאנדרטלים והומו ספיינס, ובאירופה נמצאו קברים רבים של ניאנדרטלים. הארכאולוגיה של האתרים המוסטריים מעידה על שימוש האדם הקדמון באש ועל יכולות ציד מפותחות.

אתרי התרבות המוסטרית בארץ ישראל

 

מערת הגדי

מערת מיסליה

מערת תנור

מערת כבארה

מערת זוטייה ועמוד

מערת מנות

מערת היונים

קפזה

נחל מחניים

מערת שוקבא