ג'יי לנו

לנו נולד בעיר ניו רושל, ניו יורק שבארצות הברית, גדל בעיר אנדובר, מסצ'וסטס. אימו קתרין היא ילידת סקוטלנד שהיגרה לארצות הברית בגיל 11 (מתה בשנת 1993), ואביו אנג'לו, יליד ניו יורק, עבד כסוכן ביטוח (מת בשנת 1994). לג'יי היה אח בשם פטריק, הגדול ממנו בעשר שנים, אשר מת בשנת 2002.

בשנת 1973 סיים לימודי תואר ראשון בקולג' אמרסון שבבוסטון ועבר ללוס אנג'לס שבקליפורניה, במטרה לפתח קריירה בתחום הבידור.

בשנת 1980 התחתן עם הפעילה הפמיניסטית, מייביס ניקולסון.

הוא הופיע כסטנדאפיסט במועדונים רבים, והחל להופיע בטונייט שואו של ג'וני קרסון בשנת 1977. בשנת 1982 החל להופיע בלייט נייט של דייוויד לטרמן ומשנת 1987 היה המנחה האורח הקבוע של הטונייט שואו.

בשנת 1992, בעקבות פרישתו של ג'וני קרסון, נבחר למנחה "The Tonight Show". זאת, כאשר דייוויד לטרמן נחשב למועמד המוביל לתפקיד. לטרמן החל להנחות תוכנית אירוח מתחרה ברשת CBS (לייט שואו), וזכה לאחוזי צפייה נמוכים יותר מלנו - כ-5 מיליון צופים לעומת כ-6 מיליון. תוכניתו של לנו צולמה בברבנק שבקליפורניה, וזכתה בשני פרסי אמי. לנו פרש מהתוכנית ב-2009 והחל להנחות תוכנית אחרת, דומה במתכונתה, בשם "התוכנית של ג'יי לנו". כמחליפו נקבע הקומיקאי קונאן אובריין ותוכניתו של לנו שובצה מיד לפניה בלוח המשדרים. לאחר שאחוזי הצפייה ירדו בכל רצועת הלילה החליטה רשת NBC לבטל את תוכניתו החדשה של לנו ולהשיבו כמנחה The Tonight Show ב-2010.

בשנת 2008 גילם את עצמו בסרט הדרמה הקומי "באק האוורד הגדול" בכיכובם של טום הנקס וג'ון מלקוביץ'.

בעקבות הפופולריות הרבה של לנו כמנחה The Tonight Show הוא הופיע לא אחת בתפקידי אורח בסרטים (לדוגמה, דייב) וסדרות טלוויזיה (למשל, חברים, האנה מונטנה וסיינפלד), בתפקיד עצמו כמנחה התוכנית.

ב-3 באפריל 2013 הודיע לנו כי הוא פורש מהגשת התוכנית - 21 שנים לאחר שהחל בהגשתה. ב-6 בפברואר 2014 הגיש את התוכנית בפעם האחרונה. ג'ימי פאלון החליף אותו בתפקיד המנחה ב-17 פברואר 2014^[1].

בשנת 2023 גילם את דמותו של אד סאליבן בסרט הביוגרפי הבריטי "Midas Man".

במאי 2014 הנחה לנו את פרס בראשית בטקס שנערך בירושלים (לצד איילת זורר). כעבור שנה, ב-18 ביוני 2015 הנחה בפעם השנייה ברציפות את פרס בראשית (לצד בר רפאלי).

לנו טען שישראל "היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני מסתכל מסביב במזרח התיכון, ואני רואה אנשים נרגמים מאבנים למוות כי הם הומואים, ונשים שנאסר עליהן לנהוג ברכב או להצביע. וכאן גן העדן במזרח התיכון בו שולטת החירות ויש דמוקרטיה, מצביעים בעד אנשים, ומצביעים נגד אנשים."[1]

ב-2001 לנו תרם מאה אלף דולר לארגון פמיניסטי שנלחם באפגניסטן נגד האפרטהייד שמדכא את המגדר הנשי.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'יי לנו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יי לנו

•   ג'יי לנו, ברשת החברתית פייסבוק
•   ג'יי לנו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   ג'יי לנו, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   ג'יי לנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'יי לנו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
•   ג'יי לנו, באתר AllMovie (באנגלית)
•   ג'יי לנו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
•   ג'יי לנו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   ג'יי לנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   ג'יי לנו, באתר Discogs (באנגלית)
•   ג'יי לנו, באתר Songkick (באנגלית)
• אתר הטונייט שואו
• רותה קופפר, למה ג'יי לנו פרש?, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
• רותה קופפר, "הלילה" האחרון של ג'יי לנו, באתר הארץ, 31 במאי 2009
• אריאנה מלמד, הבן הממוצע של השכן, באתר ynet, 27 במאי 2009
• ניר נתן, לילה טוב ובהצלחה, באתר ynet, 30 במאי 2009
• nrg מעריב, בסנטר העניינים: ג'יי לנו חוגג 60, באתר nrg‏, 28 באפריל 2010
• עמית קוטלר, לחיי ה-60 הבאות: מזל טוב לג'יי לנו, באתר ynet, 28 באפריל 2010
• אלי לאון, הבדיחה נגמרה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013
• ניר וולף ודודי כספי, לילה טוב: סוף עידן ג'יי לנו, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2014
• שגיא בן נון‏, ג'יי לנו: "ריטה היא ההוכחה שיש אלוהים", באתר וואלה, 23 במאי 2014
• ג'יי לנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)