ההערכה המקובלת היא שאזור אוקיאניה יושב בתחילה במועד כלשהו בין 38,000 ל ל-123,000 שנים כאשר אבותיהם של האבוריג'ינים הגיעו לאוסטרליה. לפי ההערכות אוקיאניה יושבה לראשונה על ידי אוכלוסייה פולינזית לפני כאלפיים שנים.

האירופים החלו לחקור את אזור אוקיאניה מהמאה ה-16. בשנת 1788 הבריטים החלו להקים קולוניות באוסטרליה, ובהמשך הבריטים הקימו גם קולוניות בניו זילנד (בשנת 1840), ובפיג'י (בשנת 1872). באותה התקופה חלק ניכר מאזור אוקיאניה היה תחת שליטת האימפריה הבריטית. ב-1853 צרפת השתלטה על אזור קלדוניה החדשה, וב-1889 צרפת השתלטה על האזור בו נמצאת כיום פולינזיה הצרפתית. בשנת 1884 גרמניה הקימה קולוניות באזור בו נמצאת כיום גינאה החדשה, ובשנת 1900 גרמניה הקימה קולוניות באזור בו נמצאת כיום סמואה. בהמשך ארצות הברית החליטה גם היא להתרחב אל תוך האוקיינוס ​​השקט כאשר הוואי הפכה לטריטוריה אמריקנית בשנת 1898. המחלוקות בין ארצות הברית, גרמניה ובריטניה על סמואה הובילו בהמשך לחתימה על האמנה המשולשת ב-1899.

במהלך מלחמת העולם הראשונה כוחות בעלות הברית כבשו את הקולניות הגרמניות באוקיינוס ​​השקט. במהלך מלחמת העולם השנייה יפן כבשה את גינאה החדשה, איי שלמה, ואיים נוספים באוקיינוס ה​​שקט. יפן איבדה במהלך המלחמה את השליטה על האיים, והובסה לבסוף ב-1945.

במהלך המאה העשרים אוסטרליה וניו זילנד הפכו למדינות בעלות מידה של עצמאות מבריטניה. בשנת 1959 הוואי הפכה למדינה ה50 של ארצות הברית. בשנת 1970 פיג'י וטונגה קיבלו את עצמאותם, ובמהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 מדינות רבות אחרות באזור אוקיאניה קיבלו את עצמאותם. על אף שמזרח טימור הכריזה על עצמאות מפורטוגל ב -1975, אינדונזיה פלשה למזרח טימור בהמשך אך לבסוף נתנה לה עצמאות מלאה ב-2002.

האקלים במזרח אוקיאניה, אשר הוא טרופי או סובטרופי, לא משתנה רבות לאורך ימות השנה. האקלים החם והלח באזור זה תרם בין היתר להיווצרות של יערות גשם באזור זה ולכך שהצמחייה ובעלי החיים באוקיאניה שונים מאלו הקיימים ביבשת אסיה. עונת החורף במזרח אוקיאניה גשומה למדיי ובנוסף לכך יש לא מעט מונסונים בעונת החורף בחלק הצפון מערבי של אוקיאניה (בעיקר באינדונזיה, ופפואה גינאה החדשה).

מזג האוויר בניו זילנד, שהוא מתון לאורך כל ימות השנה, נחשב יוצא דופן באזור אוקיאניה.

יש לא מעט חיות בר ייחודיות באזור אוקיאניה. אוסטרליה ופפואה גינאה החדשה הם אזורי המחיה של יונקי כיס (Marsupialia), תת-מחלקה במחלקת היונקים אשר כוללת בין היתר את החיות קנגורו, קואלות, וומבטיים ואופוסומים ושדים טסמניים. אוסטרליה, טסמניה וגינאה החדשה הם גם אזורי המחיה של יונקי ביב (Monotremata), הכוללים בין היתר פלטיפוס וקיפודניים, קבוצת היונקים היחידה בעולם שמטילה ביצים.

בעלי חיים בולטים נוספים באוקיאניה כוללים בין היתר את העופות חסרי יכולת התעופה קיווי אשר אנדמי לניו זילנד ונחשב לציפור הלאומית של ניו זילנד, את הטאקאהה אשר אנדמי לניו זילנד, ואת התוכי הלילי קאקאפו אשר גם הוא אנדמי לניו זילנד.

יש חיות ים רבות ומגוונות באזור אוקיאניה. דגים טרופיים ושוניות צבעוניות המהווים מוקד משיכה לצוללנים רבים, למרות שניתן להבחין גם בדברים רבים מסיפון ספינות - בעיקר בעלי חיים גדולים יותר כגון חתולי ים (מנטה ריי), דולפינים ולווייתנים.

אזור דרום אוסטרליה וניו זילנד הם אזורי מחיה לכלבי ים, אריות ימי, ופינגווינים (קנגורו איילנד, פיליפ איילנד, אזור אוטגו, וסטיוארט איילנד הם מקומות פופולריים לצפייה בחיות אלו בסביבתן הטבעית).

ישנם אתרי צלילה מוצלחים רבים ברחבי אוקיאניה. אם אתם מעוניינים לצלול באזור של שוניות אלמוגים ודגים טרופיים מומלץ במיוחד לצלול בשונית המחסום הגדולה אשר בקווינסלנד שבאוסטרליה, או בשונית נינגאלו שבמערב אוסטרליה. בפיג'י ישנן גם מספר שוניות אלמוגים מתוירות, למרות שמומלץ דווקא לצלול בשוניות האלמוגים הפחות מתוירות אשר נמצאות באיים המרוחקים יותר של פיג'י. סמואה היא גם יעד פופולרי בקרב צוללנים. באיי קוק ישנה שונית אלמוגים פופולרית הממוקמת בקרבת רצועות החוף של האיים העיקריים. גם בונואטו ישנה שונית אלמוגים מתוירת. טסמניה וניו זילנד מכילות גם הן אתרי צלילה פופולריים למדיי.

אזור אוקיאניה מכיל גם לא מעט אתרי צלילה מוצלחים עם ספינות טרופות. אחד מאתרי הצלילה הנודעים ביותר עם ספינות טרופות הוא אתר הצלילה "The Rainbow Warrior" אשר ממוקם באי הצפוני של ניו זילנד. ובמיקרונזיה ישנן ספינות טרופות רבות ומעניינות מתקופת מלחמת העולם השנייה. האטולים של איי מרשל וביקיני מכילים גם לא מעט ספינות טרופות, אשר כוללות בין היתר מספר צוללות, ונושאת מטוסים. ראוי לציין כי מרבית אתרי הצלילה עם הספינות הטרופות מיועדים רק לצוללנים מנוסים.

דייג היא פעילות פופולרית במיוחד ברחבי אוקיאניה.

אוסטרליה וניו זילנד מכילות מספר מסלולי הליכה נודעים במיוחד, לדוגמה הטרקים שעוברים ברכס פלינדרס, בפארק הלאומי טסמן, ובפארק הלאומי טונגאריו. הנופים ההרריים, והוולקניים של רבים מאיי האוקיינוס ​​השקט מכילים גם כן לא מעט אזורים אידאליים לטרקים מוצלחים.

בעשורים האחרונים ניו זילנד הפכה ליעד פופולרי לחובבי ספורט אתגרי. מלבד העובדה שניו זילנד הייתה המקום הראשון בעולם בו התקיימו קפיצות באנג'י מסחריות, פעילויות ספורט אתגרי נוספות בניו זילנד כוללות כיום גם צניחה חופשית, מצנחי רחיפה, רפטינג, טיפוס צוקים, חקר מערות, וכו'. אזור ההרים הכחולים אשר בקרבת סידני מוצלח במיוחד לטיפוס צוקים, לשיט בקאנו ולטרקים.

החלקים הדרומיים של אזור אוקיאניה מכילים תנאים אידאלים לספורט חורף. לדוגמה, בעונת החורף יורדת כמות סבירה של שלג בניו זילנד, ולכן ישנם בסביבות עשרה אתרי סקי פופולריים באי הדרומי של ניו זילנד. ההרים המושלגים (The Snowy Mountains) בניו סאות' ויילס שבדרום מזרח אוסטרליה מכילים כמה מאתרי הסקי הגדולים ביותר בחצי הכדור הדרומי.

עיינו במדרכי המדינות של אזור אוקיאניה על מנת לקבל מידע מפורט אודות אפשרויות ההגעה בטיסה לאותן המדינות.

מהמדינות הגדולות ביותר באוקיאניה - אוסטרליה וניו זילנד - יוצאות/מגיעות טיסות לכל/מכל היבשות בעולם, אם כי אין טיסות ישירות רבות מאמריקה הדרומית. חברת אייר פראנס מפעילה טיסות בין פריז וטוקיו לקלדוניה החדשה ולטהיטי. מהיעדים הללו ניתן לקחת טיסות קישור לסידני או לאוקלנד. חברת פיג'י איירווייס מפעילה קווי טיסה בין לוס אנג'לס לסידני, אוקלנד וטהיטי. חברת אייר ניו זילנד מפעילה קווי טיסה מלוס אנג'לס ואוקלנד לטונגה וסמואה.

קשה יחסית לטוס לאיים הקטנים באוקיאניה אשר פחות מתויירים או לא מתויירים בכלל. זו אחת מהסיבות העיקריות שרבים מאותם האיים שוממים כמעט לחלוטין.

ישנם מספר ספינות תענוגות המפליגות באזור דרום האוקיינוס ​​השקט.

ללא יאכטות וזמן פנוי רב במיוחד, הדרך היחידה להגיע ממקום למקום ברחבי אוקיאניה היא באמצעות מטוס. נמלי התעופה המרכזיים באוקיאניה נמצאים באוקלנד, בריסביין, וסידני. נתיבי האוויר ברחבי אוקיאני נוטים להשתנות בהתאם למידת הרווחיות שלהם עבור חברות התעופה. למרבית האזורים בפולינזיה אשר בהם אנגלית היא השפה הדומיננטית ישנם בדרך כלל טיסות סדירות של חברת התעופה אייר ניו זילנד. מרבית הטיסות ליעדים במלנזיה מופעלים על ידי חברות תעופה לאומיות וחברות תעופה אוסטרליות. הטיסות ליעדים הללו לא יוצאות לעיתים תכופות.

באזור אוקיאניה ישנם אפשרויות רבות להגיע ממקום למרות באמצעות סירות, ספינות שייט, יאכטות פרטיות, או אפילו ספינות משא. מומלץ לעיין במדריך של היעד בו תבקרו, ולראות מהם האפשרויות הזמינות עבור אותו היעד.

כמעט כל אזור אוקיאניה בטוח למטיילים, למעט פפואה גינאה החדשה. בפורט מורסבי בפרט יש את שיעורי הפשיעה האלימה הגבוהים בעולם.

בונואטו, באיי שלמה, בפפואה גינאה החדשה ישנם אזורים מסוימים בהם יש סיכון גבוה יחסית לחלות במלריה.

קדחת הדנגה, נגיף הצ'יקונגוניה, ונגיף הזיקה נפוצים יותר ויותר באזורים הטרופיים של אוקיאניה. מומלץ בשל כך להשתמש בתכשירים שיסייעו לכם להימנע מעקיצות יתושים, במיוחד אם אותם הנגיפים שכיחים יותר באזור בו תשהו.