המשחק של אנדר
המשחק של אנדר הוא ספר מדע בדיוני מאת אורסון סקוט קארד שיצא לאור בשנת 1985. הספר זכה להצלחה רבה ונכתבו לו ספרי המשך.
- "לעתים, היו השקרים אמינים יותר מהאמת עצמה" ~ אנדר.
- "שער האויב נמצא למטה." ~ אנדר ~ הסיסמה של צבא דרקון.
- "הוא השתעשע ברעיון - לנסות להיות כמו הילדים האחרים. אך הוא לא הצליח לחשוב על בדיחות, והבדיחות שלהם לא נראו לו מצחיקות. אנדרו לא היה יכול להשתלב בצחוק. הוא פחד, והפחד הפך אותו לרציני." ~ על אנדר.
- "תהיה גאה בעצמך, בוניטו, בחור יפה. אתה יכול ללכת הביתה ולספר לאבא שלך, כן, אני הרבצתי לאנדר וויגין, שהיה בקושי בן עשר, ואני הייתי בן שלוש-עשרה, והיו לי רק שישה חברים שעזרו לי, ואיכשהו הצלחנו להביס אותו, למרות שהוא היה עירום ורטוב ובודד - אנדר וויגין כל כך מסוכן ומפחיד, שכמעט הבאנו מאתיים איש שיעזרו לנו." ~ הנאום של אנדר לפני הקרב עם בונזו.
- "זה היה רק הוא ואני. הוא נלחם בכבוד. אלמלא הכבוד שלו, הוא והאחרים היו מרביצים לי יחד. הם היו הורגים אותי. חוש הכבוד שלו הציל את חיי. אני לא נלחמתי בכבוד, נלחמתי כדי לנצח." ~ הנאום של אנדר אחרי הקרב עם בונזו.
- "אתה לימדת אותי להסתיר את רגשותי. אתה לימדת אותי לבכות בלי קול. ועכשיו, יותר מתמיד, אני זקוק ליכולת הזאת." ~ אנדר לאחיו פיטר
- "לא מצאת את הפתק עד שחזרת מהמקלחת, מה?" ~ בין.
"כמובן," אמר אנדר, "אני לא קרוב לרצפה כמוך." - "אני לא יכולה לכתוב טור שבועי," אמרה ולנטיין. "עוד לא קיבלתי אפילו מחזור!"
- "ויום אחד, כשהם יתפסו אותנו וישאלו את עצמם למה אחותך הקטנה הייתה כזו מחרחרת מלחמה, אתה בטח רוצה להגיד לי שתגיד להם את כל הדברים האלה על חירות ומוות." ~ ולנטיין מתרגזת על פיטר.
"את בטוחה שעוד אין לך מחזור, אישה קטנה?" ~ פיטר בתשובה. - "העובדה שאבא הסכים עם דעותיו של דמוסתנס, זה מה שהטריד אותה. היא חשבה שרק שוטים יקשיבו לדמוסתנס." ~ ולנטיין מוטרדת.
- "אנדר חבט בכף יד פתוחה על הקיר וצעק על הילד: "לא אכפת לי יותר מהמשחק!" קולו הדהד במסדרון. ילדים מצבאות אחרים הופיעו בפתחי חדריהם. הוא דיבר בשקט. "אתם מבינים את זה?" הוא לחש. "המשחק נגמר."
- "אף אחד לא שולט בחיים שלו, אנדר. כל מה שאתה יכול לעשות זה לבחור להישלט בידי אנשים טובים, אנשים שאוהבים אותך." - ולנטיין.
- "זה לא ייגמר טוב. ואנדר החליט שהוא לא מתכוון להיות האומלל שבסוף המפגש" ~ מחשבותיו של אנדר רגע לפני הקרב עם סטילסון
- "תתעודד. הבאגים אולי יהרגו את כולנו עוד לפני שהוא יסיים את בית הספר." ~ אנדרסון לגראף, אחרי שגראף נתקף בייסורי מצפון בנוגע למסכת העינויים העתידית של אנדר.
- "לי קוראים דאפ. אני אהיה אמא שלכם בחודשים הקרובים" ~ דאפ
- "אתה צודק. זה יהיה נורא - אם הוא יחשוב שיש לו חבר". ~ פיקוד עליון על אנדר
- "תמיד חשבה ולנטיין שהיא שכנעה אנשים כי היתה צודקת, אך כעת ראתה שזה בגלל שידעה לשכנע."
- "הו, שתוק כבר, דינק. זה גם מה שאמרת כשאנדר..." ~ עונה חייל כלשהו לדינק, המתייחס לבין ומשתעשע על חשבונו של המשוגר שהגיע למקום לא לו.
- ""אם היו מכניסים לבית הספר הזה חוקן, הם היו תוקעים אותו בירוק-ירוק-חום" - פטרה לאנדר, עמוד 63.
- "אני מניחה שאנחנו שייכים לבני-המזל האלה".
- "מצחיק כמו ארנב עם רגל אחת, ולנטיין".
- "ויש ללא ספק כמה כאלה ביער הזה".
- "קופצים במעגלים קטנים". - ולנטיין ופיטר, עמוד 106
- "הוא התרחץ פעמיים והניח למים לזרום על גופו. המים מוחזרו לאחר שימוש. שכולם ישתו קצת מהזיעה שלי היום." - אנדר, עמוד 147
- "פלוץ מצופה זהב שכמוך", אמר דינק בעליצות. "ניסינו להחליט אם התוצאות שלך שם הן נס או טעות".
- "באחד הלילות אנדר התעורר בכאב. על הכר היה דם. בפיו היה טעם של דם. אצבעותיו רעדו בעיוות. הוא ראה שנשך את ידו מתוך שינה. הדם המשיך לזרום. 'מאזר!' קרא אנדר. רקהם התעורר וקרא מיד לרופא. בזמן שטיפל הרופא בפצע, אמר מאזר: 'לא אכפת לי כמה אתה אוכל, אנדר, אבל אכילה עצמית לא תשחרר אותך מבית הספר'." - עמוד 231
