[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

RSM-56 בולבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
RSM-56 Bulava
בולבה משוגר מצוללת יורי דולגורוקי ב-28 באוקטובר 2011
בולבה משוגר מצוללת יורי דולגורוקי ב-28 באוקטובר 2011
מידע בסיסי
קוד נאט"ו SS-NX-32
ייעוד טיל בליסטי בין-יבשתי, משוגר מצוללת
ארץ ייצור רוסיהרוסיה רוסיה
יצרן מפעל ווטקינסקי (אנ')
פיתוח המכון המוסקבאי להנדסה תרמית (אנ')‏ ‏ (טיל), LOMO (מערכת בקרת אש)
תקופת השירות 2013–הווה (כ־11 שנים)
משתמשים הצי הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור צוללות בוריי וטייפון
מאפיינים כלליים
הנעה דלק מוצק (בשלבים 1,2) ודלק נוזלי בשלב השלישי
משקל לטווח ארוך יותר - 36.2 טון \ לטווח רגיל - 36.8 טון \ לטווח קצר יותר - 40.6 טון
ממדים
אורך בשיגור - 12.1 מטרים \ בלי ראש קרבי - 11.5 מטרים
קוטר בשיגור - 2.1 מטרים \ לאחר השיגור - 2 מטרים
ביצועים
טווח 8,000–8,300 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 6 רש"קים (יכול לשאת 10) של 150kt כל אחד
הנחיה אינרציאלית, אוטונומית, ייתכן גם תיקון לפי כוכבים ונווט לפי לוויינים עם דיוק של עד 350 מטר מהמטרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

RSM-56 בולבה הוא טיל בליסטי בין-יבשתי משוגר מצוללות של הצי הרוסי. הטיל יכול להיות משוגר מצוללות מדגם "בוריי"[1]וככל הנראה, גם מצוללות מדגם "טייפון"[2]. הטיל הוכרז כמבצעי באוקטובר 2013, על גבי הצוללת יורי דולגורוקי[3] מדגם "בוריי". הטיל מתוכנן להיות המרכיב העיקרי בהרתעה האסטרטגית הרוסית.

תיאור המערכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסיה יש הפרדה בין הגוף המתכנן ליצרן. RS-56, בולבה תוכנן על ידי ה"מכון לטכנולוגיה טרמית במוסקבה" בהובלתו של יורי סולומונוב. הטיל הוא טיל תלת שלבי כאשר השלב הראשון והשלב השני מונעים בדלק מוצק. השלב השלישי, הכולל את "מנשא הרש"קים" מונע בדלק נוזלי שמאפשר לו לתמרן כדי לאפשר שחרור של כל אחד מהרש"קים לכוון מטרה אחרת[4]. יכולת התמרון של הטיל, יכולתו לעצב את המסלול בכלל ובמסלולים נמוכים בפרט, יכולתו לשחרר דמאים ופתיונות והקשחת הראשים הקרביים, כולל כנגד פולס אלקטרו-מגנטי. כל אלו יחדיו נותנים לו יכולת משופרת להתמודד עם מערכות הגנה אקטיביות. ,תוכנית הפיתוח וההצטיידות במערכת ה"בולבה" היא התוכנית היקרה ביותר ברוסיה, נכון ל 2014.

פיתוח הטיל התעכב במשך מספר שנים. אחד השיגורים שכשל יצר ספירלת ענק של תאורה שנצפתה למרחק של מאות ק"מ, בעיקר, על ידי אנשים ששהו באותה עת בנורווגיה. מאוחר יותר, הרוסים הודיעו שלא מדובר בעב"ם, אלא שהתופעה נגרמה על ידי טיל שנכשל[5].

  • ב-2004 בוצעו 2 שיגורים שאחד מהם כשל.
  • ב-2005 2 שיגורים מוצלחים.
  • ב-2006 3 כישלונות רצופים (דווח על ידי איוואן ספרונוב ואומת רשמית רק בשנת 2011[6].
  • ב-2007 1.
  • ב-2008 3 שיגורים שמתוכם אחד נכשל.
  • ב-2009 2 כישלונות.
  • ב-2010 2 שיגורים.
  • ב-2011 4 שיגורים.
  • ב-2013 כישלון אחד.

ב 2014 3 שיגורים.

במהלך 2014, בוצעו שיגורים בספטמבר, אוקטובר[7]וב 28 בנובמבר[8].

בנובמבר -2015, (14.11.2015), שוגרו בהצלחה שני טילים, בהפרש של שניות בודדות, מתוך הצוללת Vladimir Monomakh, בזמן שהייתה בצלילה[9]

בספטמבר 2016, שוגרו שני טילים, בהצלחה, מהצוללת יורי דולגוריוקי.

ביוני 2017 בוצע שיגור בכמות לא ידועה, מהצוללת יורי דולגוריוקי.

ב 22 במאי 2018, שוגרו ארבעה טילים ב"מטח", ממצב צלילה, מהצוללת יורי דולגוריוקי. הטילים שוגרו בהפרשים של כארבע שניות בין טיל לטיל[10].

לפי פרסום של פרבדה, צוללת מדגם "בוריי" עלתה לפני המים בקרבת חופי ארצות הברית, במהלך ינואר 2022. יש פרשנים המקשרים את המהלך הזה עם האיום הרוסי על פלישה לאוקראינה, המאמץ האמריקאי והבינלאומי למנוע זאת וכל זאת כחלק ממכלול צעדים שכלל צמצום אספקת הנפט לאירופה (על ידי הרוסים, כדי לגרום לעליית המחירים שם), סיורים של צוללת אמריקאית ליד בסיס הצוללות העיקרי של רוסיה, ריכוז כוחות רוסיים בגבול אוקראינה וטענה פורמלית של ארצות הברית ולפיה רוסיה שלחה כוחות מיוחדים לאוקראינה - במטרה לפגע בשלוחים רוסיים - כדי ליצור עילה לגיטימית לפלישה של כוחות רוסיים לתוך אוקראינה. לצוללת מהדגם הזה יש 16 טילי "בולבה" שלכל אחד מהם יש יכולת לשאת עשרה ראשי קרב גרעיניים ובהתאם - יכולת להשמיד חלק ניכר מאוכלוסיית ארצות הברית[11].

רוסיה החליטה על מעבר לייצור סדרתי ב 2011 וככל הידוע יש בכוונתה להצטייד בכ 150 טילי "בולבה"[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא RSM-56 בולבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]