SSRI
SSRI (ראשי תיבות באנגלית: Selective Serotonin Reuptake Inhibitor; בעברית: מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) הוא שם כולל לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון, המבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועות מבין תרופות אלו הן פלואוקסטין (Fluoxetine), הידועה בעיקר בשמה המסחרי פּרוֹזַק, ואסציטלופרם (Escitalopram), הידועה בעיקר בשמה המסחרי ציפּרָלֵקס. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים "SRI", הכוללת גם את הטריציקליים.
דרך הפעולה של תרופות מסוג SSRI
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוח בנוי מתאי עצב. תאים אלה מעבירים ביניהם מידע על ידי שחרור חומרים כימיים הנקראים "מוליכים עצביים". לשם העברת המידע בין תאי העצב, מעביר התא השולח מוליך עצבי לתא המקבל דרך סינפסה, שהיא מרווח זעיר בין תא עצב אחד למשנהו. רק חלק קטן מהמוליך העצבי ששלח תא העצב הקדם-סינפטי נקלט בתא העצב הבתר-סינפטי. בתהליך הנקרא קליטה חוזרת, רוב המולקולות של המוליך העצבי נקלטות חזרה בתא העצב השולח ולא משפיע על התא המקבל. תרופות SSRI מעכבות את הקליטה החוזרת של המוליך העצבי סרוטונין וכך גורמות להעלאת ריכוז הסרוטונין בסינפסות ולהגברת השפעתו במסלולים העצביים במוח.
הסרוטונין שייך לקבוצת מוליכים עצביים מונואמינים ואחראי על מגוון רחב של תפקודים, בין השאר משפיע על תחושות הקשורות למצב הרוח, תיאבון, הנאה מינית וויסות הטמפרטורה בגוף. הסרוטונין במוח מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי, וזו הסיבה לכך שלא ניתן להשתמש בסרוטונין עצמו כתרופה, משום שלא יוכל לעבור את מחסום הדם-מוח.
תחילת השפעת התרופות מסוג זה אורכת זמן. כאשר מדובר בתרופות המוקדמות יותר בקבוצה זו, כמו פרוזק, לוקח כשלושה שבועות עד להשפעה מורגשת, מאחר שנדרש זמן להצטברות הסרוטונין וליצירת קולטנים נוספים בהשפעתו. עם זאת, קיימות תרופות חדשות כמו ציפרלקס, בהן השפעת התרופה ניכרת לעיתים כבר לאחר שבוע טיפול. בנוסף לכך, כאשר מדובר בהקלה על תסמיני חרדה, ההשפעה לרוב מהירה יותר, וכבר לאחר מספר ימים ניתן לרוב לחוש בשיפור. ישנן מספר תאוריות מדוע העלאת רמת הסרוטונין במוח גורמת להפחתת תחושות דיכאון אולם אין קונצנזוס או אימות מספיקים לאף אחת מהן.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצם ההנחה שבבסיס תרופות ה-SSRI, לפיה מניפולציה על הסרוטונין בגוף מסייעת להתמודדות עם דיכאון, היא הנחה שנכון לשנת 2018 אינה מגובה בראיות חד משמעיות שתומכות בה,[1][2] ותרופות אלו נמצאו יעילות פחות מנוגדי דיכאון הטריציקליים אותם החליפה.[3] למרות זאת, תרופות ה-SSRI מקובלות על ידי פסיכיאטרים, ונחשבים באופן כללי ליעילות, אם כי מידת יעילותן ואופן פעולתן נתונה במחלוקת.[4]
משפחת SSRI נכנסה לשימוש ב-1987. פלואוקסטין (הידועה בעיקר בשם המסחרי "פרוזק") הייתה התרופה הראשונה שקיבלה את האישור של FDA (מינהל המזון והתרופות בארצות הברית). פלואוקסטין נחשבת כתרופה ישנה יחסית, ואת מקומה תופסות תרופות אחרות בעלות פעולה דומה, אך עם פחות תופעות לוואי, כגון: ציטאלופרם ("ציפרמיל", "רסיטל"), סרטרלין ("לוסטראל") ועוד. במחקר משנת 2009 נמצא כי התרופות שהציעו את השילוב המוצלח ביותר של יעילות[דרושה הבהרה] ומיעוט תופעות לוואי הן אסציטאלופראם (ציפרלקס), וסרטרלין (לוסטראל).[5]
מחקרים שונים שבחנו את יעילות תרופות ה-SSRI בהשוואה לפלצבו, מצאו שהתרופות נמצאו יעילות בממוצע יותר מאשר פלצבו,[6][7] אם כי נרשמה השפעה רבה גם לפלצבו עצמו,[7] וההבדלים שנמצאו לעומת פלצבו לא גדולים בהרבה, ונתקלים בגישות מגוונות במחקר בהתחשב בתופעות הלוואי האפשריות של התרופות.[6][1] במטא מחקר שהתפרסם ביולי 2022 בכתב העת molecular psychiatry [8], בדקו חוקרים מ- UCL בלונדון ומשירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) תוצאות של מחקרים שונים שנעשו, כדי לבדוק את התאוריה לפיה חוסר איזון כימי עומד בבסיס הדיכאון, ולכן העלאת רמת הסרטונין במוח מסייעת להפחתת הדיכאון. מסקנת החוקרים הייתה שאין ביסוס אמפירי לטענה זו, ולא התגלו הבדלים בין אנשים הסובלים מדיכאון ובין אנשים בריאים במגוון של מדדים הקשורים לסרטונין[9] [10].
מחקרים ראשוניים[דרוש מקור] טוענים שטיפול בהפרעת BDD או Body dysmorphic disorder - תפיסת גוף שלילית, בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, משיג תוצאות טובות[דרושה הבהרה], כאשר פלואוקסטין - Fluoxetine (ובשמה המסחרי "פרוזק") נחשבת ליעילה יותר משאר SSRIs, אולם נושא זה טרם נחקר עד תומו.
תרופות ממשפחת SSRIs נחשבות[דרוש מקור][מפני ש...] לתרופות בטוחות יחסית ואינן ממכרות. בניסויים שנעשו[דרוש מקור], בהם בעלי חיים הורגלו לחומר וניתנה להם גישה חופשית אליו, לא נראתה הלהיטות להשגת החומר המאפיינת התמכרות. למרות זאת, הפסקה פתאומית אינה מומלצת ומקובל להפסיק את השימוש בצורה הדרגתית. התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12. חלק מהתרופות ממשפחה זו נחשבות בטוחות לשימוש במהלך ההיריון ותקופת ההנקה, אולם ככלל שימוש במהלך תקופת ההיריון אינו מומלץ, וזאת מאחר שהתרופה עוברת לעובר דרך מחזור הדם של האם. אחרי הלידה עלול התינוק לסבול מתופעות הלוואי של גמילה חדה מהתרופה. במקרה שבו אין אפשרות להפסיק את הטיפול במהלך ההיריון, יעביר הרופא את המטופלת באופן הדרגתי לאחת התרופות הבטוחות יותר, אם יש צורך בכך.
במחקר משנת 2011[11][12] נטען כי שימוש במשככי כאבים מסוג NSAIDs (אדוויל, נורופן, אדקס, איבופרופן, אספירין) עשוי להפחית את הפעילות האנטי-דיכאונית של תרופות ממשפחת ה-SSRI.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחוזי ההצלחה ב-SSRIs אינם גבוהים מתרופות ממשפחת הטריציקליים, שהיו התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון לפני SSRIs, אולם תופעות הלוואי ב-SSRIs מתונות יחסית ועוברות בדרך כלל לאחר זמן מה כשהגוף מתרגל. בנוסף, הסיכון ממנת יתר בחלק מהתרופות הוא נמוך מאוד, בייחוד בתרופות החדשות יותר (דווקא פלואוקסטין נחשבת פחות בטוחה מההיבט הזה). לכל אחת מהתרופות השונות ממשפחת ה-SSRI ייתכנו תופעות לוואי מעט שונות ויש לתת על כך את הדעת בבחירת התרופה המתאימה לחולה באופן אישי. תופעות הלוואי הנפוצות הן הפרעות שינה (נדודי שינה, סיוטי לילה), הפרעות במערכת העיכול המתבטאות בדרך כלל בהרגשת בחילה, והפרעות בתפקוד המיני - הפחתת החשק המיני וקושי להגיע לאורגזמה (למטופלים הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני נהוג להוסיף בופרופיון - Wellbutrin, ואף להחליף כליל את התרופות נוגדות הדיכאון ולעבור לתרופה זו).
שימוש ב-SSRI יחד עם אלכוהול עלול להעצים את תופעות הלוואי, ובנוסף לגרום להתנגשות בין האלכוהול לבין החומר הפעיל בכדור, על כן דבר זה מסוכן ועלול לשבש את תהליכי הכדור על הסרוטונין במוח ואף לפגוע עוד יותר בכבד. לכן ישנו איסור לשתות אלכוהול בתקופת השימוש בתרופה.
תופעות לוואי אפשריות:
- כאבי ראש
- עצבנות
- הפרעות שינה (נדודי שינה, ביעותי לילה)
- הפרעות אכילה: דיכוי התיאבון או הגברתו.
- הפרעות בתפקוד המיני (דיכוי הזקפה אצל גברים וקושי בהגעה לאורגזמה אצל גברים ונשים כאחד)
- רעד
- עייפות
- הפרעות במערכת העיכול (בחילות)
- יובש בפה
- הזעת יתר
- חולשה
- ראייה מטושטשת
- שינוי בחוש הטעם
- מחשבות אובדניות
תרופות ממשפחת SSRI
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פלואוקסטין (Fluoxetine) - שמות מסחריים: פרוזאק, פריזמה, פלוטין, אפקטין
- סרטרלין (Sertraline) - שמות מסחריים: לוסטראל, סרטרלין, זולופט, סרנדה
- ציטאלופרם (Citalopram) - שמות מסחריים: ציפרמיל, רסיטל
- פלובוקסאמין (Fluvoxamine) - שם מסחרי: פבוקסיל, פלובוקסמין טבע
- אסציטאלופראם (Escitalopram) - שמות מסחריים: ציפרלקס, אסטו, אסציטאלופרם טבע
- פארוקסטין (Paroxetine) - שמות מסחריים: סרוקסט, פקסיל, פאקסט
משפחות תרופות נוגדות דיכאון נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- SRI – שם כולל לתרופות ממשפחות SSRI וטריציקליים
- טריציקליים (TCA) – פועלות על סרוטונין ונוראדרנלין (ידוע גם כנוראפינפרין)
- SNRI – מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין
- NRI – מעכבי קליטה חוזרת של נוראדרנלין
- MAOI – פועלות על סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין
- תרופות נוספות:
אוגמנטציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מקרים בהם מוסיפים אוגמנטציה או חיזוקים שונים בנוסף לנוגד הדיכאון העיקרי.[14] מספר דוגמאות:
- פסיכותרפיה (כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי).
- תרופות (לעיתים ניתנות במינון נמוך יותר מאשר המינון שמקובל לתת אותן כאשר הן התרופה העיקרית ולא התוספת): תרופות נוגדות דיכאון אחרות, כגון בוספירון (סורבון), בופרופיון (ולבוטרין), מירטאזאפין (רמרון), רבוקסטין (אדרונקס) ועוד. חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון שמשמשות כאוגמנטציה פועלות על מוליכים עצביים אחרים או נוספים ביחס ל-SSRI; תרופות אנטי-פסיכוטיות במינון נמוך (דוגמת סוליאן), ליתיום, נוגדי פרכוסים, הורמונים של בלוטת התריס (כגון אלטרוקסין) ועוד. לעיתים פחות קרובות ניתן ריטלין.
- תוספי תזונה: אומגה 3, חומצה פולית (וויטמינים נוספים ממשפחת B), SAM-e, ויטמין D, מגנזיום ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר מנדל, הדיכאון יצא מהארון, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2007
- נרי ליבנה, כלבים על סף התמוטטות עצבים, באתר הארץ, 31 ביולי 2008
- עפרי שובל, בוא נדבר על זה, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 J. Moncrieff, Large meta-analysis ends doubts about efficacy of antidepressants, קיימברידג', 28 May 2018
- ^ Yongliang Jia, Hongmei Zhu, and Siu-wai Leung, Comparative efficacy of selective serotonin reuptake inhibitors (SSRI) in treating major depressive disorder: a protocol for network meta-analysis of randomised controlled trials, National Institutes of Health, 7/6/2016
- ^ David Healy, Serotonin and depression, BMJ (חברה), 21 April 2015
- ^ Alexandra Sifferlin, Is the Link Between Depression and Serotonin a Myth?, Time, April 21, 2015
- ^ First Top 10 List for Antidepressants, abc News, January 29th, 2009
Antidepressant rankings: Zoloft and Lexapro considered best overall, Wordpress -> Depression Introspection, September 16th, 2009 - ^ 1 2 Abi Rimmer, Large meta-analysis ends doubts about efficacy of antidepressants, BMJ (חברה), 22/2/2018
- ^ 1 2 Cosima Locher, Helen Koechlin, Sean R. Zion, Christoph Werner, ואחרים, Efficacy and Safety of Selective Serotonin Reuptake Inhibitors, Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors, and Placebo for Common Psychiatric Disorders Among Children and Adolescents, National Institutes of Health, 2017 Oct 4
- ^ Joanna Moncrieff, Ruth E. Cooper, Tom Stockmann, Simone Amendola, Michael P. Hengartner & Mark A. Horowitz, The serotonin theory of depression: a systematic umbrella review of the evidence, Molecular Psychiatry, Nature, 2022 doi: 10.1038
- ^ גדעון לב, מחקר מקיף על תרופות נגד דיכאון מחולל רעידת אדמה בעולם הפסיכיאטריה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2022
- ^ גלי וינרב, דיכאון הוא לא בעיה כימית? המחקר וסרטון הטיקטוק שמסעירים את הקהילה המדעית, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2022
- ^ Amy Tudor, Why Painkillers Interfere with Anti-depressants, HealthCentral
- ^ J.L. Warner-Schmidt et.al, Antidepressant effects of selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) are attenuated by antiinflammatory drugs in mice and humans, PNAS, 2011
- ^ אך ישנן עדויות שמנגנון הפעולה דומה ושילוב של מנגנוני הפעולה של תרופות ממשפחות SSRIs ו-MAOI.
- ^ אסטרטגיות אוגמנטציה לדיכאון(הקישור אינו פעיל, 20.7.2021), באתר אוניברסיטת הרווארד. (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.