Mu
 | |||||||||
| משגר מדגם M-V מוכן להפעלה | |||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ארץ ייצור |
 יפן | ||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||
| אתרי שיגור | 1 | ||||||||
| שיגורים | 27 | ||||||||
| הצלחות | 23 | ||||||||
| כישלונות | 4 | ||||||||
| שיגור ראשון | 1970 | ||||||||
| שיגור אחרון | 2006 | ||||||||
| יכולת | |||||||||
| מטען ל־LEO | 180-1900 ק"ג | ||||||||
| |||||||||
סדרת משגרים Mu ("מו") כוללת מספר דגמי משגרים שפותחו ביפן וייצורם נמשך עד לשנת 2016. המשגרים היו מצוידים במנוע דלק מוצק ושוגרו ממרכז החלל אוצ'ינורה מכן שיגור M. המשגר הוחלף על ידי משגר מדגם אפסילון.
השיגור הראשון בוצע ב-31 באוקטובר 1966 לטיסה תת-מסלולית. המשגר פותח במכון לחקר החלל של אוניברסיטת טוקיו. לאחר פיתוחו הוא החליף משגר מדגם L ("למדא"). השיגור לחלל הראשון בוצע ב-25 בספטמבר 1970 אך הוא נכשל. השיגור המוצלח הראשון בוצע בשנת 1971. לאחר הקמת סוכנות החלל היפנית, המשגר עבר לשימושו.
בשנת 1985 בעזרת המשגר בוצע שיגור של גשושיות יפניות לכיוון שביט האלי. עם השנים פותחו דגמים שונים. בגרסתו האחרונה המשגר היה מסוגל להביא למסלול מטען במשקל של כ-1900 ק"ג. בעזרת משגר זה בשנת 1998 שוגרה גשושית לכיוון המאדים.
- M-4S - ארבעה שלבים (1970–1972)
- M-3C - תלת-שלבי (1974–1976)
- M-3H - תלת-שלבי (1977–1979)
- M-3S - תלת-שלבי (1980–1984)
- M-3SII - ארבעה שלבים (1985–1995)
- M-V - תלת-שלבי (1995–2016)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור המשגר
- תיאור משגרי הסדרה (באנגלית)
- השוואת דגמים שונים
