Dirty Mind
אלבום אולפן מאת פרינס | ||||||
יצא לאור | 8 באוקטובר 1980 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | מאי – יוני 1980[1] | |||||
סוגה | פוסט-דיסקו[2] • פאנק • גל חדש[3] • רוק • פופ[4] • R&B[1] • דאנס-פאנק(אנ')[5] | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 30:14 | |||||
חברת תקליטים |
וורנר ברדרס רקורדס BSK 3478 | |||||
הפקה | פרינס | |||||
| ||||||
|
Dirty Mind (בסלנג עברית: ראש כחול) הוא אלבום האולפן השלישי של המוזיקאי האמריקאי פרינס. הוא יצא לאור ב־8 באוקטובר 1980 על ידי "וורנר ברדרס רקורדס". פרינס הלחין, הפיק ועיבד את האלבום באולפן הביתי שלו במיניאפוליס, מינסוטה בחודשים מאי–יוני 1980[1].
מבקרי מוזיקה ראו ב־"Dirty Mind" את אלבומו הגדול הראשון של פרינס – אלבום יצירתי ונועז[6][7]. מילות השירים עסקו בארוטיקה באופן קיצוני, ישיר ואף פרובוקטיבי[א] (פרינס התייחס לכך: "לא הייתי במתכוון פרובוקטיבי, הייתי במתכוון אני"[6]). האלבום דורג במקום ה־326 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של רולינג סטון שהתפרסמה ב־2020[6], ירידה מהמקום ה־206 שדורג בו ברשימה של 2012[10].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאיון שנערך עמו כמה חודשים לפני תחילת ההקלטות לאלבומו השני, Prince, אמר פרינס בן ה־20:
אנשים באופן קבוע קוראים לי 'ביישן' ודברים כאלה. אני לא מרגיש ביישן, אבל כנראה שלפעמים אני נראה ככה לאנשים. איך שלא יהיה, אני לא רוצה להיראות ביישן לקהל. אז אני עובד על זה.
ב־"Dirty Mind" עשה פרינס כל מאמץ אפשרי להוכיח שאכן אינו ביישן, עם פרסום האלבום, שלא היה בוטה כמוהו מבחינה מינית עד אז – אלבום שפתח את הפתח לאלבומים רבים באותו קו[1].
הקלטת האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך אביב 1980 הצטרפו פרינס וחברי להקת הליווי שלו דז דיקרסון (אנ'), אנדרה סימון (אנ'), המתופף בובי ז. (אנ') והקלידנים דוקטור פינק (אנ') וגייל צ'פמן לריק ג'יימס (אנ'), מתחרה של פרינס, כמופע החימום שלו במשך תשעה שבועות של סיבוב ההופעות שלו.
לאחר תום סיבוב ההופעות של ג'יימס חזר פרינס למינסוטה, שכר בית בוייזאטה (אנ'), והקים אולפן הקלטות 16-track (אנ') בסיסי, במימון חברת התקליטים שלו. אף שהבית היה צפוף, פרינס היה מרוצה: ”אף אחד לא ידע מה הולך, ואני נבלעתי שם לחלוטין. זה באמת הרגיש כמו אני לשם שינוי”, אמר לרולינג סטון.
חברי להקת הליווי תרמו לאלבום. דוקטור פינק כתב את ריף הקלידים סביבו נבנה שיר הנושא. הוא אף הפיק את השיר[11].
צליל האלבום הוא צליל דמו גולמי נוקשה, מנוגד באופן בולט לצליל המלוטש של שני אלבומיו הקודמים[7].
הצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Dirty Mind" הגיע למקום ה־45 במצעד בילבורד 200[12] ולמקום השביעי במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ[13]. ב־20 ביוני 1984 הוכתר האלבום כאלבום זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA)[14]. בעקבות מותו של פרינס ב־2016 נכנס האלבום מחדש למצעד בילבורד 200 וכן נכנס לראשונה למצעדים בהממלכה המאוחדת, צרפת ושווייץ.
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסינגל הראשון, "Uptown", הגיע למקום ה־101 במצעד Bubbling Under Hot 100 Singles (אנ') ולמקום החמישי במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ[15]. הסינגל השני, "Dirty Mind", הגיע למקום ה־65 במצעד שירי ה-R&B/היפ הופ[15]. כמו כן, "Uptown" ,"Dirty Mind" ו־"Head" יצאו ביחד והגיעו למקום החמישי במצעד שירי הדאנס קלאב[16].
"Head" נכלל בסרט "כמו אוויר לנשימה" (אנ').
יחס הביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | [1] |
בלנדר (אנ') | [17] |
שיקגו סאן-טיימס | [18] |
מדריך האלבומים של קריסטיגו (אנ') | A[19] |
אנטרטיינמנט ויקלי | A[20] |
הגרדיאן | [21] |
פיצ'פורק | 10/10[22] |
רולינג סטון | [23] |
מדריך האלבומים של רולינג סטון (אנ') | [24] |
מדריך ספין לאלבומים אלטרנטיביים (אנ') | 10/10[25] |
הניו יורק טיימס | אוהדת[26] |
סטיבן תומאס ארלוויין, מבקר AllMusic, כתב[1]:
"Dirty Mind" הוא סגסוגת מרשימה וחצופה של פאנק, גל חדש, R&B ופופ, מתודלקת בסקס תאוותני וצוהל יחד עם התשוקה להמם. כשמוזיקאי פופ אחרים רמזו על מין בכפלי משמעויות גסים, פרינס לא השאיר שום דבר לדמיון – לפני יציאת האלבום לאור, אף אלבום רוק או פאנק אחר מעולם לא היה בוטה מבחינה מינית כמו "Dirty Mind", על המעשיות הצוהלות שלו על מין אוראלי, שלישיות ואפילו גילוי עריות. ללא ספק, הוא פתח את הדלת לאינספור אלבומים בוטים מבחינה מינית, אבל לצמצם את ההשפעה שלו לניבולי פה בלבד זה מקטין מדי – המוזיקה של "Dirty Mind" מהממת כמו הלשון הגרפית שלו, מכופפת סגנונות ושוברת חוקים תוך ייחוס חשיבות מעטה בלבד לסוגות מסודרות. כשהוא מבוסס על מפעם מוכוון רוק קשה יותר מבעבר, פרינס מנסה הכל... זהו אלבום בעל חזון, עוצר נשימה והמיזוג שהוא עשה בין סינתיסייזרים, קצבי רוק ופאנק הִתווה את הדרך להרבה ממוזיקת הנשמה והפאנק האורבניים של שנות ה־80 המוקדמות.
דייוויד בראון, מבקר אנטרטיינמנט ויקלי, כתב[20]:
ההפקה והכתיבה הנוקבים בקריירה המוקדמת שלו ("When You Were Mine", "Dirty Mind"), מאובזרים במילים מוגזמות ("Sister", "Head") – מלאכת מחשבת של זימה ותשוקה.
סימון פרייס, מבקר הגרדיאן, כתב[21]:
רשימת השירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השירים נכתבו והולחנו על ידי פרינס (למעט היכן שמצוין אחרת).
Dirty Mind – צד ראשון | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Dirty Mind(פרינס • דוקטור פינק (אנ')) |
4:14 | |||||||
2. | When You Were Mine |
3:47 | |||||||
3. | Do It All Night |
3:42 | |||||||
4. | Gotta Broken Heart Again |
2:16 |
צד שני | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
5. | Uptown |
5:32 | |||||||
6. | Head |
4:44 | |||||||
7. | Sister |
1:31 | |||||||
8. | Partyup(פרינס • מוריס דיי (אנ')) |
4:24 | |||||||
משך כולל: |
30:14 |
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרינס – כל תפקידי הזִמרה והביצועים הכליים, למעט הבאים:
- ליסה קולמן (אנ') – זמרת רקע ב־"Head".
- דוקטור פינק (אנ') – סינתיסייזר ב־"Dirty Mind" (כתב את ריף הקלידים סביבו בנוי השיר) וב־"Head".
מצעדים ומכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעדים שבועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעדים שבועיים (1980)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 45[12] |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 7[13] |
- לאחר מותו של פרינס צעד האלבום מחדש
מצעדים שבועיים (2016)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 56[30] |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 61[29] |
צרפת | SNEP | 193[27] |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 79[28] |
נתוני מכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | תארים | מכירות |
---|---|---|
ארצות הברית (RIAA) | זהב | 500,000 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על האלבום Dirty Mind באתר MusicBrainz
- מידע על האלבום Dirty Mind באתר AllMusic
- האלבום Dirty Mind באתר Discogs
- האלבום Dirty Mind באתר ספוטיפיי
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כדוגמה לפרובוקציה ניתן להביא את השיר "Sister" (בעברית: "אחות"), המתאר כביכול גילוי עריות בין פרינס לאחותו הגדולה ממנו ב־16 שנים. יש לציין שלפרינס הייתה אחות למחצה שהייתה מבוגרת ממנו ב־16 שנים (אם כי הייתה נשואה באותה תקופה. יש הרואים בשיר פרובוקציה, אחת מרבות הזרועות באלבום)[8][9].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 סטיבן תומאס ארלוויין, ביקורת "AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ פר נילסן, Dance Music Sex Romance: Prince: The First Decade, SAF Publishing Ltd, 2004, עמ' 87, ISBN 978-0-946719-64-8
- ^ קית' האריס, ביקורות מגזין "בלנדר" לאלבומי פרינס: Dirty Mind, באתר ארכיון האינטרנט (מקור: בלנדר(אנ')), בדיקה אחרונה 8 בספטמבר 2020
- ^ ג'וש דרימר, פרינס – מסביב לעולם ביום, באתר סטיילוס (אנ'), 30 בנובמבר 2004, בדיקה אחרונה 8 בספטמבר 2020
- ^ יצאתי מהסוויטה של פרינס בשכונת מייפר בהרגשה של עכבר שנטרף על ידי חתול שטני במיוחד, באתר האובזרבר, 24 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 8 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 3 המקום ה־326 ברשימת 500 האלבומים הגדולים (2020), באתר רולינג סטון, בדיקה אחרונה 19 באוקטובר 2020
- ^ 1 2 זכרונות מגאון: 40 שנים ל־"Dirty Mind" של פרינס, ביקורת רטרוספקטיבית, באתר thequietus.com, 18 באוקטובר 2010, בדיקה אחרונה 8 בספטמבר 2020
- ^ האם פרינס באמת שכב עם אחותו, באתר diffuser.fm, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ שיר גילוי העריות של פרינס עם אחותו, באתר inquisitr.com, 4 במאי 2016, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ מקום 206 בדירוג "500 האלבומים הגדולים" של 2012, באתר רולינג סטון, בדיקה אחרונה 27 באוקטובר 2020
- ^ מיכלאנג'לו מאטיס, "I'm Going to Personify Sex in Every Way": Prince's Defining 'Dirty Mind' Album, באתר בילבורד, 28 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 היסטוריית פרינס בבילבורד 200, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
- ^ 1 2 היסטוריית פרינס במצעד R&B של הבילבורד, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
- ^ אלבום זהב, באתר איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 היסטוריית פרינס במצעד רית'ם אנד בלוז\היפ הופ, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ היסטוריית פרינס במצעד הדאנס קלאב, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ קית' האריס, ביקורת "בלנדר", באתר ארכיון האינטרנט (מקור: blender.com), בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ מרטין קלר, ביקורת שיקגו סאן־טיימס, באתר ארכיון האינטרנט, 4 באפריל 1993, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ רוברט קריסטיגאו, Christgau's Record Guide: Rock Albums of the Seventies, Pantheon Books, ISBN 0-679-73015-X,1990, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 דייוויד בראון, ביקורת "אנטרטיינמנט ויקלי", באתר אנטרטיינמנט ויקלי, #32, ISSN 1049-0434, 21 בספטמבר 1990, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 סימון פרייס, ביקורת "הגרדיאן" לאלבומי פרינס, באתר הגרדיאן, 22 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ בארי וולטאס, ביקורת "פיצ'פורק", באתר פיצ'פורק, 29 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ ביקורת "רולינג סטון", באתר רולינג סטון, 19 בפברואר 1981, בדיקה אחרונה 12 בספטמבר 2020
- ^ דייוויד הוארד ונתן ברקט (ביקורת: מאתוס מיכלאנג'לו), The New Rolling Stone Album Guide, מהדורה רביעית מעודכנת, סיימון ושוסטר, 2004, עמ' 654-7, ISBN 978-0-7432-0169-8, בדיקה אחרונה 22 בפברואר 2021
- ^ אריק ויסברד, קרייג מרקס, Spin Alternative Record Guide, Vintage Books, ISBN 0-679-75574-8
- ^ ביקורת "הניו יורק טיימס", באתר הניו יורק טיימס, 28 במרץ 1981, בדיקה אחרונה 8 בספטמבר 2020
- ^ המצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ המצעד השווייצרי, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ המצעד הבריטי 29 באפריל 2016–5 במאי 2016, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה 13 בספטמבר 2020
- ^ מצעד בילבורד 200 ה־14 במאי 2016, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021