תנ"ך גוטנברג

תנ"ך גוטנברג (ידוע גם בשם תנ"ך מזארין, או תנ"ך 42 השורות; ליתר דיוק, ביבליית גוטנברג) הוא מהדורת הדפוס הראשונה של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, הכוללים את הברית הישנה והברית החדשה. הטקסט שגוטנברג הדפיס הוא הוולגטה, התרגום הכנסייתי בשפה הלטינית. התנ"ך הודפס על ידי יוהאן גוטנברג, בעיר מיינץ שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה. הפקת המהדורה החלה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.

בביבליית גוטנברג היו שני כרכים הכוללים יחד 1,282 עמודים והוא מוצג במוזיאון גוטנברג הנמצא בעיר מיינץ.

כיום משערים שהודפסו 180 עותקים בתקופה של שלוש שנים - 40 על קלף ו-140 נוספים על נייר. מספר זה של ספרים נחשב אז עצום, שכן קודם לכן כתיבת ספרים רבים ביד הייתה אורכת עשרות שנים. לדוגמה, משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד לפני המצאת הדפוס היה כשלוש שנים.

בשל עיטורי הספרים שצוירו ביד, כל אחד מהספרים יחיד במינו.

כיום ידוע על 11 עותקים מלאים של הדפסה על קלף, ועל 48 עותקים שמורים במלואם של הדפסה על נייר, ועל עוד שני ספרים שנשמרו בחלקם.