תרשים

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

גרף של מהירותו של עצם כנגד הזמן בו היה בתנועה, על פי שש מדידות מהירות, שנעשו בעת התנועה.

תַּרְשִׁים (בלועזית: דִּיאַגְרָמָה) הוא דרך הצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים ומשמעות מוסכמת למיקום תצוגתם על משטח התצוגה.

סוגים עיקריים של תרשימים הם:

• גרף: תרשים המשמש להצגה חזותית של מידע כמותי. סוגי גרפים נפוצים:
  • גרף עמודות: גרף המתאר את החלוקה הפנימית בתוך נתון מסוים, כלומר הוא מציג שכיחויות.
  • גרף עוגה: גרף המראה את היחס בין החלקים לבין השלם ובינם לבין עצמם, כלומר את התפלגות השלם לחלקים היחסיים.
  • גרף רציף: גרף זה מתאר רצף וקשר בין מספר משתנים.
  • גרף שטח: מבוסס על הגרף הרציף. בגרף, השטח שבין ציר ה-x לבין העקומה צבוע, ולרוב מופיעים מספר שטחים, לשם השוואה ביניהם.
  • גרף פיזור (scatter plot): גרף המציג אוסף תצפיות לא רציפות.
  • גרף נרות יפניים: גרף המשמש בניתוח טכני.
• עץ: תרשים המתאר את מבנהו של עצם בעל מבנה היררכי.
  • תרשים ארגוני: תרשים המציג את מבנהו של ארגון מסוים.
  • עץ משחק: גרף מכוון שצמתיו הם מצבים של משחק וקשתותיו הם מהלכים במשחק.
  • תרשים עץ (הסתברות): בתורת ההסתברות, ניתן להישתמש בתרשים עץ (דיאגרמת עץ) כדי לייצג מרחב הסתברות.
  • אילן יוחסין: תרשים המציג את חבריה של משפחה מסוימת ואת הקשרים ביניהם (הורות, נישואים וכדומה).
• תרשים זרימה: תרשים המציג את שלביו של תהליך כרצף של החלטות ופעולות.
  • תרשים זרימת נתונים: כלי בהנדסת תוכנה המהווה צורה חזותית של הצגת תהליכי עיבוד נתונים המתרחשים במערכת מידע.
• מפה: תרשים המציג מידע גאוגרפי: חלוקת שטח לאזורים, צפיפות אוכלוסייה לפי אזורים ועוד.
• דיאגרמת ון: במתמטיקה: תרשים המבטא קשרים בין קבוצות.
• שרטוט טכני: תרשים מדויקים של עצמים לצרכים טכניים.

• 
  גרף עמודות מוערמות
• 
  גרף עוגה
• 
  גרף קווי
• 
  תרשים ציר זמן
• 
  תרשים ארגוני
• 
  תרשים עץ
• 
  תרשים זרימה
• 
  גרף שטח
• 
  תרשים חתך
• 
  תרשים מפה
• 
  תרשים אילן יוחסין
• 
  דיאגרמת פיינמן
• 
  עץ פילוגנטי
• 
  עץ משחק
• 
  דיאגרמת ון
• 
  גרף של פונקציה
• 
  דיאגרמת הסה
• 
  מפת הרכבת התחתית של לונדון
• 
  פירמידת גילאים
• 
  תרשים עץ (הסתברות)
• 
  מפת חום

הדוגמה שמשמאל מצדיקה את האמרה "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים", משום שבה התרשים אינו משמש לקישוט, אלא תורם רבות להבנת הנושא. בכתבה העוסקת בעשירים שהונם עולה על מיליארד דולר, התלבטו עורכי כתב העת "פורצ'ן" (Fortune) כיצד להמחיש לקורא את משמעותו של סכום אדיר זה. לשם כך ציירו בשולי הכתבה קובייה שאורך צלעה 10 יחידות, את הקובייה הקטנה שבפינה (שגודל צלעה יחידה אחת) צבעו באדום, והוסיפו הערה שאם קובייה קטנה זו שקולה למיליון דולר, הקובייה הגדולה שקולה למיליארד דולר.

תרשים המפורסם במידע הרב הנכלל בו הוא המפה ששרטט המהנדס הצרפתי שארל ז'וזף מינארד, שבה מתוארת פלישתו של נפוליאון לרוסיה במלחמת רוסיה–צרפת (1812). במפה מוצגים מסלול המסע, הירידה ההדרגתית בגודל הצבא לאורך המסע, הטמפרטורה בדרך חזרה (טמפרטורה שהשפיעה רבות על האבדות בתקופה זו) ונתונים נוספים.

דחיסת מידע רב בתרשים יחיד מעבירה לקורא מידע רב בבת-אחת, אולם יש להיזהר שלא להגיע לעומס יתר. שימוש נבון בצבע מאפשר הכללת מידע נוסף בתרשים מבלי לייגע את הקורא. דוגמה לכך מופיעה באטלסים, שבהם צבוע הים בגוונים שונים של כחול, כך שהצבע מעיד לא רק על גבולות הים אלא גם על עומק המים בו.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרשים

• תרשימים, דף שער בספרייה הלאומית