סגין
 | |
| מיקומו של סגין בקבוצת הכוכבים קסיופאה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| שמות נוספים | ε בקסיופאה, HD 11415 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול |
| בהירות נראית | 3.37[1] |
| סיווג ספקטרלי | B3 Vp[1] |
| עלייה ישרה | 01ʰ 54ᵐ 23.73ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 12.36″ 40′ 63°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 2.14- |
| מרחק |
411 שנות אור 126.01 פארסק[1] |
| רדיוס | 6.8[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 9.2[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 600 מהשמש |
| טמפרטורה | 14,250[4] K |
| מהירות סיבוב | 50[5] ק"מ/שנייה |
| גיל | 15.4[3] מיליון שנים |
| מהירות רדיאלית | 8.3-[1] קילומטר בשנייה |
| היסט | 7.0037±0.2487 אלפיות של שניות קשת |
סֶגִין או ε בקסיופאה הוא הכוכב העמום ביותר והמזרחי ביותר מבין חמשת הכוכבים שיוצרים את האסטריזם בצורת האות W שמהווה את החלק הבולט של קבוצת הכוכבים קסיופאה, עם בהירות נראית מדרגה 3.37. מקור שמו של הכוכב אינו ידוע. כ-3.9 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב, סמוך לקו המחבר אותו עם רוכבה, נמצא הצביר הפתוח M103.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגין הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B3 Vp (לפעמים מסווג כענק כחול מסוג ספקטרלי B3 IIIp), כאשר הסימון p מציין ספקטרום לא שגרתי, במקרה זה קווי בליעה חלשים מהרגיל של הליום.[6] מסתו מעט מעל 9 מסות שמש, רדיוסו קרוב ל-7 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-14,250 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 600 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה רוב קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת קרינתו הכוללת היא בערך פי 2,000 מעוצמת ההארה של השמש. סגין מסתובב על צירו במהירות שנראית נמוכה יחסית לכוכבים מסוגו - כ-50 קילומטר בשנייה בלבד. מצד שני, ספקטרום הכוכב מראה על קיומה של מעטפת חומר המקיפה אותו ואופיינית לכוכבים בעלי מהירות סיבוב גבוהה שגורמת לזריקת חומר מהכוכב.[7] ייתכן שקו הראייה אל הכוכב קרוב לציר הסיבוב שלו ולכן רק נראה שמהירות הסיבוב נמוכה בעוד שהיא למעשה גבוהה בהרבה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סגין באתר של ג'ים קלר
- סגין, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Segin
- ^ E. K. Baines, J. T. Armstrong, H. R. Schmitt, R. T. Zavala, J. A. Benson, D. J. Hutter, C. Tycner & G. T. van Belle: Fundamental Parameters of 87 Stars from the Navy Precision Optical Interferometer, The Astronomical Journal, Vol. 155, Iss. 1, article id. 30, p. 16 (2018) במקור נתון קוטר זוויתי באלפיות של שניית קשת, המרה לרדיוסי שמש על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
- ^ 1 2 N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M.M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
- ^ E. K. Baines, J. T. Armstrong, H. R. Schmitt, R. T. Zavala, J. A. Benson, D. J. Hutter, C. Tycner & G. T. van Belle: Fundamental Parameters of 87 Stars from the Navy Precision Optical Interferometer, The Astronomical Journal, Vol. 155, Iss. 1, article id. 30, p. 16 (2018)
- ^ A. Slettebak: Spectral types and rotational velocities of the brighter Be stars and A-F type shell stars, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 50, p. 79 (1982)
- ^ Ch. Stigler, H.M. Maitzen, E. Paunzen & M. Netopil: Spectrophotometric analysis of the 5200 Å region for peculiar and normal stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 562, id. A65, p. 5 (2014)
- ^ J. Cote & M. H. van Kerkwijk: New bright Be stars and the Be star frequency., Astronomy & Astrophysics, Vol. 274, p. 875 (1993)
| הכוכבים הבהירים בקבוצת קסיופאה | ||
|---|---|---|
|
