[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

סיסטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיסטרום

סיסטרוםלטינית: sistrum, ברבים: sistra)[1] הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה, הנקשר בעיקר לעיראק ומצרים הקדומות. הכלי בנוי מידית ומסגרת מתכת בצורת פרסה, עשויה נחושת או ארד, שרוחבה נע בין 30 ל-76 ס"מ. בשעה שמטלטלים את הכלי, טבעות או לולאות קטנות ממתכת דקה, שנמצאות על שלבי הרוחב הניידים שלו מפיקות צלילים שבין נקישה חרישית לצלצול רם. מקור השם הוא בפועל היווני "סיו" ( σείω), לטלטל, ו-"סייסטרון", (σεῖστρον), המטולטל. במצרית עתיקה נקרא הכלי "סֶחֶם" (sḫm) או "סֶשֶשֶת" (sššt). סחם הוא הסיסטרום הפשוט יותר, בצורת לולאה, ואילו סששט (מילה אונומטופאית) הוא הכלי המעוצב כ"נאוס" - מקדש.

הסיסטרום המצרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפרתרי, אשת רעמסס השני, מחזיקה סיסטרום

הסיסטרום היה כלי מקודש במצרים העתיקה, שמקורו היה אולי בפולחן בסתת. הסיסטרום המצרי שימש במחולות וטקסים דתיים, בייחוד בפולחן האלה חתחור, בשל הדמיון בין צורת הפרסה של ידית הסיסטרום ומסגרתו לפנים ולקרניים של האלה-הפרה.[2] טילטול הסיסטרום והשקשוק בו שימש גם להסיט את הצפות הנילוס ולגרש את האל סת. איזיס, בתפקידה כאם ובוראת תוארה כמחזיקה דלי, המסמל את עליית הנילוס על גדותיו, בידה האחת וסיסטרום בידה השנייה לסמל את תפקידה כאלת המחול, השמחה, והחגיגות.[3]

סיסטרה (רבים של סיסטרום) נמצאים עדיין בשימוש בטקסי התפילה בכנסיות הקופטיות והאתיופיות.[4] לצד הנצחתו באמנות המצרית במחול וביטויי שמחה, מוזכר הסיסטרום גם בספרות המצרית העתיקה.[5]

הסיסטרום המינואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינואים השתמשו גם הם בסיסטרום, ומספר רב של דוגמאות עשויות מן החומר המקומי נמצאו באי כרתים. חמישה מן הממצאים הללו מוצגים במוזיאון הארכאולוגי של אגיה ניקולאוס. סיסטרום מתואר גם על "כד הקוצר", מוצג אמנות קדומה שנמצא באתר אגיה טריאדה.

הסיסטרום כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיסטרום הושב לחיים לתקופת מה במוזיקה התזמורתית המערבית של המאה ה-19, והוא בולט בעיקר במערכה הראשון של האופרה "הטרויאנים" (1856-1858) של המלחין הצרפתי הקטור ברליוז. כימינו, מכל מקום, מחליף אותו מקבילו המודרני, הטמבורין. האפקט שהסיסטרום נועד ליצור במוזיקה - כשמנענעים אותו בתנועות קצרות, חדות וקצובות - הוא לעורר תנועה ופעילות. הטילטול הרתמי של הסיסטרום, כמוהו כטמבורין, נקשר באירועים דתיים או אקסטאטיים, אם בטלטול ושקשוק כרעשן מקודש בפולחן האתור של מצרים העתיקה ואם בצלצלי הטמבורין הנוקבים באבנגליזם המודרני, בשירים וריקודים של בני הרומה, על הבמה בקונצרט רוק או לצורך העצמת הטוטי בתזמורת סימפונית גדולה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיסטרום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מילון רנדום האוס, עמ' 1230 (בהוצאה האנגלית)isbn =0-394-43500-1
  2. ^ הארט, ".op.cit", עמ' 65
  3. ^ הארט, op.cit, עמ' 47
  4. ^ בורוף, op.cit עמ' 9
  5. ^ "חניכותו של אמנמופה אצל ליכטהיים, op.cit עמ' 149